כמעט בכל מבצע צבאי או מלחמה עולות השאלות על רשת אל גז'ירה. אימפריית התקשורת הקטארית אף פעם לא הייתה בצד שלנו, ואולי הפעם המשרדים שלה ייסגרו לחלוטין. איך היא בכלל הגיעה לארץ? ולמה הם לא יצטערו אם המשרדים בישראל ייסגרו?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 23/10/2023.
אתם מאזינים לוויינט פודקסטים.
תגידו, יש לכם כבלים? לחצתם פעם ערוץ 178 או 108 בשלט?
כנראה יצא לכם פעם לזפזפ בטעות או בכוונה ולהגיע לערוץ אל ג'זירה בטלוויזיה.
"לפחות 500 אנשים נהרגו בהתקפה אווירית של ישראל, על אל-אלי בפטיסט, בבית החולים בעזה"
אבל כנראה שבקרוב לחיצה על שלוש הספרות הללו בשלט תביא אתכם לערוץ ריק.
על פי התוכנית של משרד התקשורת, פקחים של משרד התקשורת ושוטרים יסגרו את משרדי אל-ג'זירה, יחרימו את המצלמות וכל מה שרלוונטי לשידור.
ברמה הרגולטורית ערוציה יוסרו מידית מהוט ויס.
אף אחד מעובדי אל-ג'זירה לא יעצר, אבל יש כוונה ברורה לשלול את תעודות העיתונאי של עובדיה.
אז מי זו בכלל רשת אל-ג'זירה?
ולמה הם לא גוף תקשורת עצמאי וחופשי, כמו שהם היו רוצים להציג את עצמם?
אני שרון כידון וזאת "הכותרת".
פרופ' טל סמואל עזרן: אוקיי, מה בעצם קורה?
הסיפור הוא כזה, הרשתות הבינלאומיות פחות מעניינת אותן מסה של ההמונים שיצפו בהן.
החוזקה שלה היא בעצם היכולת שלה לשדר לאליטה הגלובלית.
שרון כידון: זה פרופ' טל סמואל עזרן.
פרופ' טל סמואל עזרן: ראש התוכנית הבינלאומית לתקשורת בבית ספר סמי עופר באוניברסיטת רייכמן.
שרון כידון: הוא חוקר את רשת אל-ג'זירה כבר שני עשורים.
פרופ' טל סמואל עזרן: מי שצופה ברשתות בינלאומיות, זה דיפלומטים, זה מקבלי החלטות, זה אנשי עסקים בינלאומיים.
זה בעצם קבוצה קטנה יותר, אבל שהם יראו את CNN, הם יראו את אל-ג'זירה, הם יראו את פוקס, הם יראו את BBC, הם ייגבשו דעה.
עצם זה שאל-ג'זירה נמצאת ברפרטואר הזה של הרשתות האלה, ואתה בעצם תבוא ותגיד, טוב, יופי, ראיתי, הבנתי מה פוקס אומרים, עכשיו בוא נראה מה אל ג'זירה אומרים, והם נמצאים שם ויש להם את אותה הלגיטימציה של פוקס, זה בעצם החשיבות המרכזית שלהם.
פחות המספר, יותר האיכות.
האיכות העצומה של עלית הגלובלית שצופה בהם.
שרון כידון: אז בוא נתחיל עם טיפה היסטוריה, מתי קמה הרשת אל-ג'זירה?
פרופ' טל סמואל עזרן: הרשת קמה ב-15 בנובמבר 1996, בעצם על ידי האמיר של קטר, שנתיים שלוש אחרי שהוא עשה הפיכה נגד אבא שלו, והוא בעצם עשה מודרניזציה רצינית מאוד למדינה, גם הרבה תחומים אחרים, אבל הוא הבין שכדי שקטר, שהיא מדינה קטנה ועשירה, לא תהיה באותו מצב של כויית, שהייתה צריכה לקחת משרד יחסי ציבור בארצות הברית, אחרי שסדאם חוסיין פלש אליהם, בעצם צריכה מגפון אדיר משלה, וזאת הייתה המוטיבציה המרכזית שלו.
הפלישה דרך אגב, אחד המקומות שהם חששו, זה ממש אפילו ערב הסעודית, השכנה הענקית שלהם.
שרון כידון: וממתי הרשת משדרת בישראל, ומה המטרות שלה בעצם כשהיא מגיעה לישראל?
פרופ' טל סמואל עזרן: אז הסיפור הזה הוא סיפור מאוד מעניין.
בעצם אחרי אוסלו, שמעון פרס עשה צעד די גדול, ובעצם התחלנו יחסים דיפלומטיים עם קטר.
קטר שיחקה משחק מאוד מאוד חכם, שבעצם בזמן האינתיפאדה השנייה, הם השאירו שני נציגים של ישראל, בתוך הכל האינתיפאדה השנייה, ואנחנו לקחנו את זה כמשהו שהוא בעצם צעד ידידותי, ולא יכולים לאבד ידידות באזור שלנו.
ובעצם אפשרנו לאל ג'זירה לשדר כל האינתיפאדה השנייה, עם גישה לכל.
הם בעצם עבדו עלינו.
איפה אנחנו ראינו את זה?
אחד המקומות שראינו את זה, זה אתם בטח זוכרים את שם מוחמד אדורה, אותם התמונות האלה, בעצם מי שהפיץ את הסיפור הזה בעולם, זה היה אלג'זירה.
"לפני כמעט תשע שנים, מוחמד אלדורה הפך לאיקון של סבל הפלסטינים כאשר נורה למוות בעזה, בשנת 2000.
התמונות של ילד מפוחד הכורע מאחורי אביו המנסה ללא הצלחה לגונן עליו מפני ירי הפכה לסמל של האינתיפדה השנייה."
פרופ' טל סמואל עזרן: בסופו של יום, הרשתות הערביות, לא הייתה להן השפעה גדולה, עד בעצם הגעתה של אל ג'זירה. מוחמד אדורה זה לא תמונות של אל ג'זירה, אבל אלה תמונות שבעצם ישראל הייתה בדרך כלל מצניעה, ילד שאבא שלו גונן עליו, אני חושב שהוא נשאר בזיכרון הקולקטיבי הבינלאומי, אבא שלו גונן עליו, הוא מקבל כדורים משני הכיוונים, ישראל אומרת שזה הפלסטינאים ירו בו, הפלסטינאים אומרים שזה אנחנו, ובעצם מה שאלג'זירה הראתה לנו, זה שהיא בעצם בליגה של CNN ו-BBC, והם הפיצו את התמונות האלה לכל העולם, וכל האינתיפאדה השנייה בעצם, אל ג'זירה היה להם גישה מלאה לישראל, עד 2008 הם יכלו, הם עשו כל דבר שהם רצו, כשאנחנו גרשנו את כל הרשתות הערביות האחרות, הם בעצם היו, הם קירבו אותנו, אנחנו קרבנו אותם, האינטרס שלהם מול ישראל הוא גם מאוד מעניין ומאוד נרחב, וכשאנחנו חושבים על זה, בעצם לעולם הערבי והמוסלמי, אין המון דברים שמשותפים להם, כמו השנאה לישראל.
בעצם אל ג'זירה נמצאת בפיק רייטינג, מתי שהם משדרים על ישראל, כי זה משהו שמאחד את כל הצופים שלהם, הסונים והשיעים, ואלה שנמצאים בדרום מזרח אסיה, ואלה שנמצאים במזרח התיכון וכולי וכולי.
אז האינטרס שם הוא מאוד מאוד גבוה.
שרון כידון: כשאנחנו מסתכלים היום על אל ג'זירה, כרשת שהקטרים בעצמה מנהלים מערכת יחסים מורכבת עם המערב, מה בעצם המטרות של הרשת?
פרופ' טל סמואל עזרן: השורה התחתונה של הרשת זה לבוא ולקדם את האינטרסים של קטר.
מדינה שבשטחה היא חצי ממדינת ישראל, המון המון המון כסף, יחסים מאוד מאוד מורכבים.
המחקר שעשיתי היה בעצם לבוא ולבדוק שמונה שנים, את מערכת היחסים בין קטר לערב הסעודית, ובעצם להסתכל על האאוטפוט של אל ג'זירה, והראיתי אחד לאחד שככל ערב הסעודית וקטר מתקרבות, אל ג'זירה מפחיתה את הביקורת שלה נגד ערב הסעודית.
בעצם כלי מאוד מאוד מאוד חזק דיפלומטי.
עכשיו האינטרסים של קטר הם מאוד מאוד מעניינים, כי בעצם מצד אחד היא מדינת מפרץ, מצד שני הם בעצם חולקים בארות של גז ונפטי מאיראן, אם מסתכלים על המפה.
אז היא בעצם משרתת את כל האינטרסים העדינים שלהם, זו השורה התחתונה שלה.
שרון כידון: הטענה של פוליטיקאים שלמעשה מדובר ברשת תומכת חמאס, היא טענה נכונה?
פרופ' טל סמואל עזרן: כן, אבל בעצם יש להם לגיטימציה לזה.
זאת אומרת, הם מראש מגיעים לעולם עם האלמנט הזה של, הם כמובן פרו ערבים.
הם כן משחקים באלג'זירה באנגלית, את המשחק הכפול שהם עומדים בנורמות של המדיה המערבית.
זאת אומרת, הם כן כמעט תמיד ישדרו מנקודת הראות, אבל הם אומרים, טוב, מה אתם רוצים, גם פוקס, הם רשת רפובליקנית, וה-CNN הם רשת ליברלית.
המחקר האחרון שלי, יחד עם ד"ר אילן מנור מאוניברסיטת בן גוריון, מראה שהם עומדים באותו קליבר, מבחינת החשיבות שלהם, אנחנו בדקנו איזה שגרירויות בעולם עוקבות אחרי איזה רשתות בינלאומיות, הם בקליבר של-CNN ו-BBC היום.
הם יותר עוקבים אחריהם בטוויטר, מאשר סקיי ניוז, מאשר פוקס ניוז.
פחות משנה מה אני אגיד כאן ומה אנחנו חושבים, יותר משנה מה הלגיטימיות שלהם בעולם, והלגיטימיות שלהם בקרב והצופים הליברליים בעולם, היא באמת מהטופ טרי, אולי טופ פייב.
שרון כידון: טל, הנקודה שאותי דווקא ממש הפתיעה, היא העובדה שלמרות שהוא ערוץ התקשורת הכי נפוץ, הייתה תקופה שהרבה ממדינות ערב המתונות סגרו את המשרדים של הערוץ במדינה שלהם, או איימו לעשות זאת. מצרים, ירדן, סעודיה, כווית, בחרן, וגם איחוד האמירויות.
פרופ' טל סמואל עזרן: הם בעצם כל פעם עשו אלמנטים שממש הם ביקרו את השלטון, הם בתוכניות טוק שואו שלהם, בצורה מאוד מאוד חזקה.
ואז מצרים, שיש לקטר מערכת יחסים מאוד מאוד מסועפת איתה, נקרא לזה ככה, אז למשל חוסני מובארק הגיע למשרדים של אל ג'זירה, זה סיפור מפורסם, ואז הוא אמר, מה, כל הרעש מהקופסת הגפרורים הקטנה הזאת, כאילו כל זה הופך את כל העולם, ובעצם כל דבר כזה שמדינה כזאת באה, סוגרת להם שגרירות, ואחר כך פותחת חזרה, הם אומרים, הנה, תראו, זה בדיוק הסיפור.
כל הסיפור שלהם, זה כשאנחנו נסגור להם עכשיו את המשרדים, אז הם יגידו, "אנחנו כנראה עושים משהו נכון".
הם בדרך כלל משחקים את המשחק, כשהם אומרים, רגע, אם גם מדינה סונית וגם מדינה שיעית סגרו, ושניהם אומרים שאנחנו משוחדים, אז אנחנו עיתונאים מעולים.
הם בעצם משחקים משחק בדיוק על זה.
קודם כול, מדינה ערבית סוגרת, הם אומרים, הנה, אתם רואים שאנחנו עושים את העבודה שלנו.
למה הם סוגרים?
בגלל שאנחנו מפחידים אותם.
אבל יש לנו לגיטימציה.
אז מבחינתם, זה דווקא משרת להם את האינטרסים כשמדינה עושה את זה, כי הם אומרים, הנה, תראו, אם גם המדינה הזאת וגם המדינה הזאת, שניהם אומרים שאנחנו לטובת הצד השני, אז אנחנו מסודרים.
ובמקרה של ישראל, על אחת כמה וכמה.
שרון כידון: זהו, כי אם אנחנו הולכים לארצות הברית, אתה התייחסת בעבר במחקר שלך לסיקור של ארצות הברית במלחמת אלפגניסטן, באל ג'זירה.
גם האמריקאים טענו טענות דומות לטענות שלנו.
פרופ' טל סמואל עזרן: נכון מאוד, ועדיין, מה שבעצם אני בדקתי, זה כמה פעמים הם מופיעים ב-ABC, CBS, NBC, Fox ו-CNN, ורואים שהם בעצם חלק מהמשחק הזה.
אז מצד אחד, ריאיינתי כתב של אל ג'זירה, שאומר שאף אחד לא מבין מה ההבדל בינם לבין אל-קאעידה בארצות הברית, ומשאירים להם הודעות שינאה ומהצד השני, העוצמה שלהם בקרב ליברליים, בקרב אתרים אלטרנטיביים, כל הזמן מתגברת בדיוק בגלל הדברים האלה.
שרון כידון: אז בוא נדבר על המשמעות של סגירת הערוץ הזה בישראל.
אחת היא טענה, טענה, בוא נגיד עניינית, שטוענת שכאשר משדרים מהשטח, מסגירים אזור הכינוס של צה"ל וכולי, וטענה שנייה לגבי הנרטיב, הקול שהם משפיעים.
ואת הקול הזה אי אפשר להפסיק להשפיע, אפשר אולי למנוע מהם גישה למקומות מסוימים, אבל הקול יכול לעבור גם באינטרנט, ולא צריך בשביל זה להיות עיתונאי רשמי בשביל לדווח על הארץ.
פרופ' טל סמואל עזרן: הסיפור הזה של לצנזר את, אל ג'זירה, הוא ישן עוד מימי גלעד ארדן, ורצה להוריד את הערוץ הזה ביס, בזמן מבצעים.
הדבר הזה בעצם הוא יותר פוליטי, הוא יותר בשביל המורל שלנו, הוא ממש, ממש, ממש, כמו שאמרת, סמלי, ומבחינתם עכשיו, כבר אם קראתי כותרות, לפני שדיברנו, אז כבר אתם רואים את כל הארגונים למען דמוקרטיה בעולם, עושים מזה הון פוליטי, ופתאום יש להם כותרת, ולאל ג'זירה יהיה כותרת, ומבחינתם זה שישראל מצנזרת אותם, רק בעצם הרי שאנחנו רואים בהם קול שהוא משמעותי, שהוא מפחיד.
קיצונית אני לא רואה איך זה יתרום לישראל, איך אנשים יגידו וואו, כי יש לערוץ הזה, במיוחד לאל ג'זירה באנגלית, לגיטימציה בינלאומית בקרב קהלים ליברליים, שכמו שאמרתי, היא גדולה יותר משל פוקס.
הם באמת בליגה של CNN ו-BBC, לפי כמעט כל קריטריון שאי פעם בדקתי.
שרון כידון: גם מישראל פעם חשבו שאל ג'זירה הוא כלי תקשורת מכובד.
ב-2002 הם אפילו ריאיינו את מנהיגי המדינה והנשיא דאז, משה קצב.
איך התגלגלנו למצב שבו כל כמה שנים הערוץ הזה שוב עומד בסכנת סגירה, והאם בכלל צריך לבוא בטענות לקטרים?
הודעה קצרה ומיד חוזרים.
וואיינט פלוס החדש עם הסיפורים הכי מעניינים ומיטב הכותבים.
חודש ראשון בחמישה שקלים ותשעים בלבד, למצטרפים חדשים כפוף לתנאי השימוש.
"בתקופה האחרונה כמעט רוב המדינות באזורנו קבעו שאל ג'זירה תומכת טרור, שבעצם אל ג'זירה הוא כלי של דעא"ש, של חמאס, של חיזבאללה, של איראן, ואנחנו היחידים נשארנו כאן שלא קבענו את זה.
משהו הזוי הופך להיות כאן".
שרון כידון: ד"ר נחמן שי, לשעבר שר התפוצות ודובר צה"ל, זה ממש לא הפעם הראשונה שאנחנו שומעים איומים לסגור את אל ג'זירה. אפילו ב-2017 נתניהו כבר אמר שאת אל ג'זירה לא מפסיקה להתסיס לאלימות סביב הר הבית. אז למה זה בעצם לא קרה?
ד"ר נחמן שי: אל ג'זירה מטרידה אותנו בעיקר ברגעי מתח, שמתחממים פה, שהאזור מתחמם ואז השידורים שלה מתחממים בהתאם, ואנחנו אוהבים את זה.
זה לא קרה כי לישראל יש מעצורים טבעיים של מדינה דמוקרטית שחוששת לסגור פעילותו של ערוץ תקשורת כלשהו, כולל אל ג'זירה לצורך העניין.
אז זה לא החלטה פשוטה, בואי נגיד ככה, ולכן ההצעה עלתה וההצעה ירדה.יכול להיות שלא היה לה גם בסיס חוקי מספיק. בכל מקרה, אל ג'זירה פה והיא משדרת מישראל.
שרון כידון: העובדה שבאל ג'זירה יש כתבים שהם ערבים, גם ישראלים, אבל גם פלסטינים, שמטבע הדברים יש להם הזדהות גבוהה. זה מקשה על מי שצריך לבוא איתם במגע ולספק להם אינפורמציה, לשתף איתם פעולה?
ד"ר נחמן שי: כן, אבל בואו, לא נטעה שרון, הם לא הערוצים המפונקים במדינת ישראל.
הם מקבלים, אני מניח, אותו שירות שמקבלים הרבה מאוד כלי תקשורת, שמשתדרים מישראל, כתבים או צוותי טלוויזיה, אירועים רשמיים וכן הלאה, הם מסתובבים בארץ עם תעודות עיתונאי, שזה נותן להם איזשהו מעמד רשמי, אבל הם לא נכנסים לבסיסים צבאיים וכדומה, אני מניח שבנושאים האלה הם יותר מוגבלים.
עוד פעם, אי אפשר למנוע, אם הפלסטינאים האלה אין להם שום רקורד ביטחוני ששב"כ שם עליו את ידו, אז מה הם שונים מפועל שנכנס הבוקר לעבודה בישראל? אותו דבר.
שרון כידון: אבל השאלה כמערכת לתפיסתך, כמי שהיה דובר צה"ל לשעבר, צריך לשתף איתם פעולה.
ראינו בעבר גם בכירים בפוליטיקה, גם אנשי צבא מתאם פעולות הממשלה בשטחים, מדבר איתם, מתראיין, האם צריך להכיר בהם לשתף איתם פעולה, או להבין שאין לנו סיכוי לשנות הנרטיב.
ד"ר נחמן שי: אני לא התראיינתי אף פעם באל ג'זירה, בשום תפקיד שלי.
אני לא רוצה להופיע שם, אני יודע שזו רשת אנטי-ישראלית.
לדעתי צריך לתת להם את המינימום שבמינימום.
נכון, יש גישה שאומרת, אל תוותר על אף במה, ואם הם כל כך עוינים, ואולי תשמיע שם איזו מילה בעד ישראל, אז הנה, בכל זאת, הצלחנו להגיע ללב האויב.
אבל לא, אין לזה סיכוי.
הערוץ הזה, מטבעו, הוא ערוץ מסית, ערוץ תוקפני, וערוץ שיש לו השפעה, השפעה על קהלים רחבים בעולם הערבי בכלל, וגם בציבור הפלסטיני.
הופעה של מי שיהיה שם, שהוא פרו-ישראלי או ישראלי, היא בטלה בשישים.
שרון כידון: השאלה אם, אנחנו מדברים על עידן הלוחמה הפסיכולוגית, השאלה אם יש דרך גם לשתול מסרים, שלמעשה אנחנו רוצים להעביר לאוכלוסייה הזו, ולהשתמש באל ג'זירה כבמה לזה.
ד"ר נחמן שי: אל ג'זירה לא יתן יד בשום צורה, שהיא לאיזשהו שימוש בו לצורך ישראלי.
לשם כך יש ערוצים אחרים, גם בינלאומיים וגם ישראלים, שאם רוצים לדבר אל הציבור הפלסטיני, או אל הציבור הערבי בכלל, אפשר למצוא את הערוצים האלה.
מבחינה זאת, זו במה אבודה, היא מיקמה את עצמה במקום.
היא אמנם לא תודה בכך, היא מייד תסביר שהיא מנהלת פה עיתונות אובייקטיבית וכו', אבל בפועל כשמסתכלים על השידורים, רואים בדיוק איפה הם עומדים, הם לא קוראים לקהל, נגיד ראיתי באירועים בשבוע שעבר, אחרי האירוע שהיה בעזה, בבית החולים, או לפני שידענו את כל הגרסה, אז הם כל הזמן, הם העלו הודעות או תמונות מרמאללה, הנה המונים מגיעים ברמאללה ומפגינים ברמאללה, עכשיו, הם לא אומרים, "צאו מהבתים ובואו להפגין", אבל הם יוצרים את האפקט, כל זה התודעה, כמו שאמר בצדק, את האפקט הזה שהנה, יש פה אירוע, ממש מתחת לאף שלכם, אז למה תושבי רמאללה, או אזורים סמוכים לה מחכים, בואו להפגין, זה הרגע להפגין.
היא עשתה פעולות דומות גם בזמן האירועים שהיו במצרים, בשעתו, באביב המצרי, כך קראו לה, לחורף הזה, ובעוד מקומות, היא מאוד עקבית, היא כל הזמן מעוררת תסיסה בכל מקום ובכל עניין שהיא יכולה.
שרון כידון: אז וולד אל עומרי, הנציג שלהם בישראל, אומר, "מה אתם באים בטענות לעיתונאים את המדיניות מתווים הקטרים? יש לכם בעיה? תפנו לקטרים".
ומן הסתם אין לנו שיח, ואם יהיה לנו שיח איתם, הוא בעניינים אחרים.
ד"ר נחמן שי: אל ג'זירה התחנה טלוויזיה שקטר הקימה, קטר מממנת, והיא גדלה באמת למידות מבהילות, כך שזאת מפלצת תקשורתית, שהיא ניזונה מהרבה מאוד כסף.
קטר יש לה השפעה על אל ג'זירה, אבל אם יש לקטר השפעה כל כך גדולה, אני מעדיף שישפיעו על החמאס, שישחררו את החטופים, מאשר שאנחנו נבקש מהם טובה שיעשו משהו עם אל ג'זירה.
צריך פה לקבוע עדיפויות, מה חשוב ומה לא חשוב.
ברור שזו תחנה מטעם קטר, היא נועדה לשרת את האינטרסים של קטר, את השיפור בתדמית קטר, כשהם משחקים כדורגל בקטר זה גם עוזר לקטרים, וכשהם משדרים מקטר ומעלים את עצמם על מפת התקשורת הבינלאומית, אז הם קוצרים פה פירות, אין ספק, הכסף מדבר.
שרון כידון: אוקיי, שהמחנה הליברלי דמוקרטי לאורך שנים, איך אנחנו מתמודדים עם הטענה שזה פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בדמוקרטיה, כשסוגרים ערוץ תקשורת, גם יש אפשרות שיפנו לבג"ץ?
ד"ר נחמן שי: כן, אני חושב שבעבר הם אפילו פנו לבג"ץ, כי שללו מהם את תעודות העיתונאי או משהו מהסוג הזה. אגב, שתי הערות, אחת, אין בעיה לשדר מישראל גם אם אין לך תעודות עיתונאי, זאת האמת.
בעצם, אם אתה מסתובב בארץ, אני לא מכיר, יכול להיות שגם אסור באיזשהו בהוראות האלה, לשעת חירום, שאת התקנות את ההגנה לשעת חירום, גם אולי זה אסור, אבל ב-45 לא בדיוק היו טלוויזיות בארץ.
אז באופן עקרוני, לדעתי, אפשר לעשות את העבודה ברובה הגדול בלי תעודת עיתונאי בכלל.
אז הם לא ייכנסו לסיור בעוטף עזה, בלאו הכי הם לא מדווחים על מה היה שם.
אבל להסתובב בארץ, לראיין אנשים, לשים את המצלמה, לעשות סטנדאפ, הם יכולים, בכל מקרה, ואף אחד לא ימנע את זה מהם.
לכן אני חושב שהפעילות נגדם היא...אני לא פוסל אותה, רק צריך להגביל אותה, להגדיר אותה מאוד טוב.
אני רואה שהיועצת המשפטית לממשלה לא נתנה בצדק, לשר התקשורת שלנו להכין את התקנות, כי אם מדובר בו, אז, זאת אומרת, אז מבחינתו אפשר לסגור את כל כלי התקשורת בישראל חוץ מערוץ 14.
ולכן היא קבעה שם שורת הגבלות, שאולי ההחלטה הסופית היא של קארי, אבל היא רק האקט האחרון, בדרך צריכות לבוא חוות דעת גם של משרד הביטחון, של שר הביטחון, גם של השב"כ, המשטרה, המוסד אפילו, כלומר, ממש סעור מוחות, ורק אז יוכל קארי, והכל זה תלוי בשר הביטחון, גם אז קארי ייקח את זה משם, ויוכל לסגור אותם. אם זה היה תלוי בקארי, אז סוגר את כולם, אין בעניין לזה ספק.
שרון כידון: יכול להיות שהטענה שהם בעצם, כאשר הם משדרים משטחי כינוס, וכאשר מסגרים את שטחי הכינוס של צה"ל, יכול להיות שדרך דווקא משרד הביטחון אפשר יהיה לעשות את זה.
ד"ר נחמן שי: כן, אבל זה מחייב את שיקולו של שר הביטחון, שזה כבר שיקול אחר, זה אדם אחר, מערכת אחרת, שפועלת לא מהבטן, אלא מהראש, ואם היא תמליץ לסגור, אז אני לא יודע מה האקט המעשי, איך היא ימנעו מהם, מה אני אעשה?
אני באמת שואל שאלה.
נגיד שאין להם יותר משרד ואין להם צוותים, אבל עדיין אדם איקס, שרון כידון נגיד, יוצאת עם מצלמה, שזה המכשיר טלפון שלה, עומדת באיזשהו פינה, ומדווחת לאל ג'זירה. מה, יסתמו לה את הפה, יעצרו אותה?
כלומר, אני, יש לי היום, בוא נאמר, המציאות התקשורתית היא אחרת, ואם פעם זה היה לזה משמעות, כי להיות עיתונאי היה … כך קראו לזה, עם תעודה, עם קרדנשלז, אבל היה לו מקבל זכויות ומקבל בריפינגים וזה, היום הפעילות הזאת התפוררה ברובה גדול, רק כניסה לאזורים צבאיים, היא עוד דורשת אישור, כל היתר אתה מסתובב במדינת ישראל, מראיין את מי שאתה רוצה, מגיע לכל מקום שאתה רוצה, ואם אתה פוגע ישירות בבטחון המדינה, אם תעמוד מול אדם, מתקן ביטחוני מסווג, ותצלם אותו, אז הוא עבירה מכל בחינה, שלאו דווקא בגלל שאתה עיתונאי, בגלל שאתה לא אמור לצלם את המתקן, אז זה הכול.
שרון כידון: אז הזכרת מציאות תקשורתית, בוא נדבר עליה.
גם בספר שלך, מלחמדיה, וגם בהצעת החוק שלך מ-2011, הצעת להקים ערוצי טלוויזיה בלווין, בשפה האנגלית ובשפה הערבית. לדעתך ישראל צריכה להציג אלטרנטיבה לאל ג'זירה?
ד"ר נחמן שי: בעיניי, זה צעד יותר חכם, ויותר נכון גם, אני אומר את זה גם על דברים אחרים, כלומר, חשיבה חיובית, לא נגטיבית, נקרא לזה כך.
כלומר, שאני לא פוסל את הנגטיב, יסגרו, יסגרו, לא יהיה אסון גדול.
אבל העניין הוא שאנחנו צריכים לוודא, שבכל הקהלים שסביבנו הלא ישראלי, קהל דובר ערבית, קהל דובר אנגלית, קהל דובר צרפתית, ויש כבר רשתות רבות כאלה בעולם, שמשדרות 24 שעות בשפות אחרות, בצרפתית, באנגלית, בגרמנית וכדומה, אנחנו צריכים להיות בזירה הזאת, ואנחנו צריכים לדאוג שהמסרים שלנו, והעמדות שלנו, והתמונות שלנו, כן, כמו שקרה עכשיו וכדומה, ייקבלו את הבמה שלהם.
אז נכון, יש כמובן עוד ערוצים, וכל אחד לוקח מה שהוא רוצה, אבל בכלל לא מזיק, וכך קרה באמת, ואני שמח על כך שיקום ערוץ, שישדר 24 שעות, "איי-24", והוא, הוא לא שהוא, הוא מטעם, אני גם הזהרתי, אני לא רוצה שמדינת ישראל תשדר, זה הכי גרוע, זה משטרים חשוכים משדרים, אלא שיהיה תחנת טלוויזיה פרטית, ו"איי-24" תחנת פרטית, שמביאה את הסיפור הישראלי, זה הכול, היא גם יכולה לבקר את ישראל, היא יכולה למתוח ביקורת, היא יכולה להגיד דברים שלילים על הממשלה, אז זה כדי, אז זה יהיה כלי תקשורת, שיגביר את האמינות שלו, אבל שהיא תיתן את התמונה, כפי שהיא נראית מפה, ובאופן שקבוע ומתמשך, לא רק איזה ביקור חד פעמי שבא והולך.
התחנה קמה, אבל אני מצטער שההשפעה שלה בסופו של דבר היא מאוד קטנה.
אף אחד לא מזכיר את "איי-24" מול אל ג'זירה, אל ג'זירה היא במשפחה של "CNN" ושל "Sky" ושל רשתות בינלאומיות, וה"איי-24" היא לכל היותר רשת מישראל, שמגיעה בקושי רב לסביבה שלנו.
שרון כידון: ד"ר נחמן שי, תודה רבה לך על השיחה.
ד"ר נחמן שי: תודה רבה לך, יום טוב.
שרון כידון: ועד כאן הכותרת להפעם, תודה לד"ר נחמן שי ופרופ' טל סמואל עזרן.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בוויינט באתר או באפליקציה בנייד או ברכב, בואו להאזין בספוטיפיי או באפל, נשמח לדירוג או תגובה.
בינתיים אתם מוזמנים להאזין לפרק אחר שלנו במאבק התקשורתי, חפשו את הפרק "שיטות של חמאס ומלחמת גרסאות, הקרב הישראלי על ההסברה".
איתי בצוות הכותרת, טל זרביב וקובי נחשוני, תחקיר הפקה ועריכה, גיא סלם, עדן דבידוב, וטס גדות.
אני שרון כידון, שימרו על עצמכם.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments