הכותרת - האסטרטגיה של נסראללה במלחמה

חיזבאללה אולי נקלע למלחמה בעל כורחו, אבל מנהל אותה עם אסטרטגיה סדורה. תקיפות לפי משוואות שהוא קבע, התמקדות בתעשיות צבאיות וביישובים נטושים - והצלחה שלא חשב שישיג. מה הרציונל שמאחורי הצעדים של חיזבאללה? ואיך נראית תמונת הסיום מבחינת ארגון הטרור?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 25/06/2024.

קריינית: אתם מאזינים ל-Ynet פודקאסטים.

[מוזיקה]

[הקלטה, נאום נסראללה בערבית]

שרון: חיזבאללה מוציא בימים האחרונים סרטון לוחמה פסיכולוגית חדש ובו נסראללה מאיים כי: "אם המלחמה תכפה עלינו, נלחם ללא גבולות וללא כללים". בכיתוביות בעברית מופיע הביטוי: "המבין יבין". לאורך הסרטון שהופץ בטלגרם, תיעוד של צילומי אוויר של אתרים רגישים מאוד בישראל.

מה אפשר ללמוד על אסטרטגיית הלחימה של חיזבאללה ותכנית העיוורון? האם היא השתנתה ככל שהצד הישראלי מסלים את הטונים? איך קרה שנסראללה שכלל לא היה מוכן לשבעה באוקטובר ומצא את עצמו נאלץ להיכנס למערכה, לא יצא ממנה עד כה? ומה חושבים על כך בצד הלבנוני?

אני שרון כידון, וזאת "הכותרת".

[המוזיקה מסתיימת]

שרון: פרופסור אייל זיסר, סגן הרקטור של אוניברסיטת תל אביב ומומחה ללבנון וסוריה, שלום לך.

פרופ' זיסר: שלום.

שרון: ננסה לענות על זה בקצרה, אבל אנחנו מדברים הרבה על הנזק שהצפון סופג, על הצורך לפתוח במערכה עצימה נגד חיזבאללה, אולי על הסכם, על התקיפות של צה"ל בעומק לבנון, אבל אנחנו כל הזמן מסתכלים בנקודת המבט שלנו, של העורף הישראלי, של צה"ל. אני רוצה לשאול אותך, איך נראית המלחמה מהצד של חיזבאללה, של לבנון?

פרופ' זיסר: אז חיזבאללה ולבנון זה לא אותו דבר. מבחינת לבנון ורוב הלבנונים, בני העדות האחרות, לא העדה השיעית, שזו העדה של חיזבאללה, אני חושב גם שמבחינת רוב העדה השיעית, הם היו מוותרים על התענוג, מה שנקרא. לא על המלחמה שכולם חוששים מפניה, וגם לא על מה שקורה לאורך שמונה החודשים האחרונים. אנחנו שומעים קולות בלבנון שמדברים על כך שבשביל מה לנו להיהרג ובשביל מה שלבנון תהרס שוב, עבור עזה? כל העניין הזה של המלחמה גורם נזקים, גם בצד הלבנוני יש מפונים, שם אין ממשלה שדואגת להם, ויש דאגה רבה. אבל מבחינת חיזבאללה, וזה מה שחשוב, אני לא חושב שהוא מאוד מרוצה, הוא העביר את המסר שהוא בעד עזה, שהוא כאילו עוזר לעזה, ויחד עם זאת לא הסתבך במלחמה כוללת והרסנית ללבנון. אני חושב שהוא היה שמח לגמור את העניין הזה, אבל הוא כמו רבים אחרים, לכוד ב…

שרון: במלקחיים האלה של…

פרופ' זיסר: כן, כן.

שרון: כן, של תגובות צה"ל כל פעם, ואז הוא צריך לענות לתגובות צה"ל.

פרופ' זיסר: וה-linkage לעזה, שהוא קשר את עצמו לעזה, וכל עוד יורים בעזה, הוא לא יכול לרדת מהעץ שאליו הוא טיפס, והוא גם לא ירד, ובראייתו זה לא טוב, אבל הוא יכול… הוא יכול לחיות עם זה, הוא מאבד מאות מאנשיו, אנשים נפגעים, הביקורת עליו בלבנון גוברת, אבל הוא מסתדר. ואני לא יודע, בראייה לאחור, כשיום אחד הדברים יגמרו, האם הוא צבר עוד נקודות וחיזק את ההרתעה שלו למול ישראל או לא? זה ימים יגידו.

שרון: כן, אז בוא נחזור לנקודת ההתחלה, כי למעשה הוא לא בוחר בעימות הזה. הוא מוצא את עצמו… הוא כבר דיבר בעבר על כך שהוא לא היה בסוד העניינים בעצמו. לנסראללה הייתה תוכנית, כן, לנסות לפרוץ ולתקוף את ישראל דרך כוח רדואן, תוכנית דומה למה שחמאס בסוף עושה בשבעה באוקטובר, אבל חיזבאללה לא היה ערוך לסבב הזה, למתקפה הזו.

פרופ' זיסר: נכון, הוא איים עלינו לאורך שנים שהוא יתקוף אותנו ויכבוש את הגולן, וכמו במקרה של חמאס, אנחנו התעלמנו. אנחנו ראינו בו ובחמאס ארגוני טרור שיודעים לירות נגדנו טילים, ושיודעים לבצע חטיפות של חיילים לאורך גדר הגבול. אבל להתייחס אליהם ככוח צבאי שיכול לחדור לעומק ישראל, זה לא עשינו. אבל חיזבאללה זה לא חמאס. נסראללה זה לא סינוואר, וחיזבאללה נמצא במקום אחר. ולכן כמו שנסראללה העיד, אין סיבה לפקפק בדבריו, סינוואר לא שיתף אותו, וברגע שזה קרה, הוא קיבל החלטה אסטרטגית, אני עומד לצידו, אבל אני לא נלחם באמת לצידו. כלומר, אני מטריד את ישראל לאורך הגבול, על פי פרמטרים והבנות שאני כאילו בקריצה מגיע איתם, עם ישראל, אבל לא מעבר לכך.

שרון: אז תכף נגיע באמת לגבולות הגזרה של הלחימה, אבל בכל זאת נסראללה ידוע כמי שאמר: 'אם הייתי יודע את תגובת ישראל ב-2006 לא הייתי יוצא למלחמה הזו'. עכשיו, איך הוא לוקח את הסיכון עכשיו? כי בעל הבית יכול להשתגע, ואנחנו רואים את הלחץ בישראל הולך וגובר למערכה כוללת. ושתיים, איך הוא מסביר את זה לבני עמו?

פרופ' זיסר: אני חושב שהוא חושש ממלחמה, כשאנחנו שומעים את ההצהרות שמגיעות מישראל, את המסרים שישראל מעבירה, שהיא לא תשלים עם המשך מלחמה על אש קטנה בגבול הצפון, אלא תעלה מדרגה, אז הוא לוקח את זה ברצינות. ואחת התוצאות היא באמת אותם מופעי אימה, אותם איומים, אותם התרעות שהוא מעביר לישראל, שמלחמה תהיה קשה. אני חושב שהוא מקווה שלא תפרוץ מלחמה, והוא גם מעביר ללבנונים את המסר שחיזבאללה חזק ומרתיע את ישראל, וזה בעצם הערובה שישראל לא תפתח במלחמה כוללת.

שרון: יכול להיות שהוא מתעודד גם מהאמירות של נתניהו על כך שלישראל יש מחסור בחימושים, וארה"ב מעכבת חימושים. וגם ממש האמירה מאתמול של הרמטכ"ל האמריקני, צא'רלס בראון, שבעצם אומר שארה"ב לא תוכל לעמוד לרשות ישראל כפי שהיא עשתה בעבר, כפי שהיא סייעה מול איראן. יכול להיות שמזה הוא מתעודד ואומר: כנראה שלישראל אין מוטיבציה לצאת למערכה כוללת.

פרופ' זיסר: נסראללה טוען, מתיימר להיות, אחד שקורא אותנו כמו את כף ידו, אבל הוא נכשל ב-2006, כישלון קשה מאוד מבחינתו, והוא אדם מנוסה. הוא כאן איתנו יותר מכל אדם אחר במערכות הפוליטיות בישראל ובאזור מ-92', כלומר זה למעלה מ-30 שנה, אין אדם כזה. ויש לו ניסיון, והוא מביא בחשבון שהוא הבעיר אש, הוא מקווה לשלוט על גובה הלהבות, אבל אין לדעת לאן הדברים ילכו וגם שישראל היא לא תמיד צפויה.

[מוזיקת רקע]

שרון: בימים האחרונים מתבהרת אסטרטגיית הלחימה של חיזבאללה בצפון. לפגוע במערך ההגנה האווירית של צה"ל.

[הקלטה]

News Reporter: "What we've been seeing from almost the beginning of the back and forth skirmishes between Hezbollah and Israel, is that Hezbollah has been targeting Israeli surveillance and observation equipment all along the border".

שרון: אז מהי אותה אסטרטגיה, ומה הארגון משדר מבחינה תודעתית לאנשיו? כבר ממשיכים עם זה. בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לעמוד שלנו ביוטיוב, ספוטיפיי, אפל פודקאסט. ללחוץ על מעקב או follow, ולדרג אותנו חמישה כוכבים.

[מוזיקה מסתיימת]

שרון: טוב, אז בואו נצלול לתוך אסטרטגיית התקיפה מתחילת הלחימה, כי למרות שזה לפעמים נראה בצד הישראלי כאילו זה אין סדר, למעשה יש אסטרטגיה די סדורה למתקפות של נסראללה.

פרופ' זיסר: נכון, ההיגיון של נסראללה היה… לא ידענו את זה, אבל ההיגיון שלו היה לתקוף לאורך הגבול, קילומטר שניים מעבר לו, ומטרות צבאיות. הוא לא התכוון כך, אנחנו מבינים היום, לשלוח, להטיל את לוחמיו, לוחמי כוח רדואן לאורך הגבול, לכבוש שטחים בשטח מדינת ישראל. אבל אנחנו לא הבנו את זה בשעתו, ואנחנו הרי יודעים היום שהמערכת המדינית בישראל, וגם הצבאית, נכנסה לשיתוק ולהלם אחרי השביעי באוקטובר, ולא כל החלטה אז הייתה החלטה שקולה, וגם אי אפשר לשפוט בדיעבד, והבהלה אצלנו הביאה להחלטה מאוד גורפת, שלא היה לה כנראה מקום, אבל כאמור אי אפשר לשפוט את הדברים, לפנות את כל יישובי הצפון.

זה קודם כל נתן לו מתנה שהוא לא פילל, שהוא לא חלם. ודבר שני, נתן לו עוד מטרות, כי אם יישובי הצפון מפונים, אז אפשר לתקוף ביישובי הצפון, ואפשר לתקוף גם בלי לחשוש מפגיעה באזרחים, כי הוא כאילו מחפש חיילים, גם מטרות צבאיות בתוך יישובי הצפון, וככה הגענו למציאות שאנחנו מצויים בה למעשה בשמונת החודשים האחרונים.

עכשיו, על הבסיס הזה, מצד אחד ישראל מדי פעם תוקפת, וגם תוקפת בעומק לבנון. מצד שני, יש את המרכיב של לירות על מטוסינו, לירות על הכטב"מים שלנו, שבעיניו זה לגיטימי. הם מפירים את הריבונות הישראלית והם בשטח לבנון, אז הוא עושה את זה וזה מרגיז אותנו, בעיקר מרגיז את חיל אוויר, ואז חיל אוויר תוקף בעומק לבנון.

הדבר השני, חיסולים ממוקדים, שמאוד כואבים לו. לפעמים הֵצְבֶּר של עשרה הרוגים ביום ואפילו יותר שיש לו, וזה מביא אותו לפעמים בנקודות מסוימות להסלים. חוץ מזה הוא גילה את נשק הכטב"מים. זאת אומרת, לירות טיל משטח לבנון לעבר מטרה צבאית ב… לאורך הגבול, זה לא אפקטיבי כמו להשתמש בכטב"מים שלמולם יש לנו פחות הגנה ופחות התרעה. והכטב"מים האלה גרמו נזקים, וגרמו גם הרוגים, ואז גם אצלנו יש את הדחף והלחץ, בוא נגיב בעוצמה אם דבר כזה קורה.

ואז אנחנו רואים את שני הצדדים משחקים את המשחק הזה שבו הם מדי פעם מעלים קצת הילוך, ואחר כך נבהלים ומורידים אותו. באופן כללי זה שמונה חודשים שבהם זה more of the same, אותו הדבר. זה שמונה חודשים, וכל פעם נכנס כלי נשק חדש, ונכנס איזושהי אירוע או תקיפה ישראלית בעומק לבנון ואז תגובה, ואז הם הפגיזו גם את צפת, ואז הם גם פגעו במטרות בטבריה וליד כרמיאל, אז…

שרון: אבל הם בכל זאת מנסים לדחוק יותר דרומה. ראינו את הניסיון לפגוע במפעל של "רפאל", ירי לגליל התחתון. בכל זאת הם מנסים להרחיב את שטח הלחימה? או שאנחנו מדברים על היעד, הוא זה שמעניין אותם, ולאו דווקא ה-mileage, מה שנקרא?

פרופ' זיסר: אז ראשית, היעד מעניין אותם. ודבר שני, זה לא שמעכשיו כל שעה או כל יום יש שיגורים בלתי פוסקים לעבר, נניח, כרמיאל או נהריה. זה בדרך כלל תגובות למה שהם תופשים כמהלך ישראלי שחורג מהמוסכמות והגבולות. אנחנו מחסלים איזה בכיר של חיזבאללה בעומק לבנון, אנחנו פוגעים במתקנים של חיזבאללה, ועשינו את זה לא פעם, בעומק הבקעה הלבנונית, זאת אומרת משהו כמו 150-200 ק"מ מהגבול, אז זה בראייתם נותן להם לגיטימציה.

הרי נסראללה הוא מתפאר בזה שהוא 'איש המשוואות' - אתם עושים ככה, אני עושה ככה. המסר שלהם, לפחות לעת עתה, מאוד ברור, אנחנו לא רוצים מלחמה, ואנחנו לא באופן יזום נתחיל לתקוף מעבר לאותם פרמטרים שהורגלנו להם. 'אתם תעשו, אנחנו נעשה'.

שרון: אז זה נשמע, ככה, מאוד נשלט, אבל עדיין מאחורי זה עומדת "תוכנית העיוורון" כפי שהיא מוצגת לפחות בצד השני, התוכנית בעצם לפגוע ביכולת של ישראל. ראינו את הניסיון לפגוע בבסיס הר מירון, לפגוע ביכולת של ישראל לראות, לצפות, לשלוט על השטח. זו בכל זאת תוכנית שאפתנית יותר מאשר, אתה יודע, ירי הלוך-חזור.

פרופ' זיסר: קודם כל לחיזבאללה יש תוכניות-על. אני חושב שהם חושבים על היום שבו אולי… הרי סינוואר לא בא משום מקום, והרעיון הוא שישטפו אותנו בהפתעה אלפי לוחמים של חיזבאללה ושל חמאס, ויצטרפו אליהם אולי גם תושבי יהודה ושומרון. הדברים האלה לא באו משום מקום, אז יש בוודאי איזו ראייה כוללת שפעם ביטלנו אותה, זלזלנו בה, התעלמנו ממנה. היום צריך להתייחס אליה באופן יותר רציני. ובוודאי אחרי השביעי באוקטובר, הלקחים של השביעי באוקטובר זה מי שיזם התקפה לישראל, תראו מה קרה לעזה. מצד שני, ההתקפה עצמה של השביעי באוקטובר, הייתה התקפה שגרמה נזק עצום לישראל, אז…

שרון: אבל, אם אפשר להשוות בין שתי המתקפות הללו, זה הרצון לפגוע קודם בחוזי על מנת להפוך את ישראל ליותר פגיעה בשני המקרים. גם בצפון, הפגיעה בבסיס הר מירון, היא הייתה חשובה עבורם, כי הוא מנטר, מפקח, מנחה את כל הפעילות מול לבנון וסוריה, הפעילות האווירית. אז הם… ברגע שהם מעוורים את צה"ל, או שהם חודרים את המערכות שלנו, זה הופך אותנו ליותר פגיעים, וכך יותר כטב"מים חודרים.

פרופ' זיסר: נכון, הדבר הראשון שהם עשו בעצם כבר ביום הראשון של הקרבות, כשהם הצטרפו למערכה, so called, בשמיני באוקטובר, זה היה לנסות לפגוע בכל מערך החיישנים שלנו לאורך גבול הצפון. בכל אותן מצלמות, בכל אותם אמצעים אלקטרונים שמצויים לאורך גבול הצפון, כדי לשתק את היכולת הזו לאורך קו הגבול. ובאזורים שהם חלק משטחי המאבק, מה שנקרא, שמותר להתכתש עם ישראל בהם, באמת חלק מהעניין זה לפגוע ביכולות הישראליות, יכולות ההתרעה, יכולות המעקב, כחלק, אני אומר, מתמונה כוללת. זה לא המטרה היחידה, אבל זה בוודאי מטרה ראויה, וזה עשוי לשרת אותם בבוא היום.

[מוזיקה]

[הקלטה, נאום נסראללה בערבית]

שרון: אם אני אזרחית לבנון, מהצד השני של הגבול, וצורכת רק מידע שחיזבאללה מוציא, בניגוד לעזתים שרואים את ההרס, וצה"ל בשטח, מה אני מבינה על המצב הביטחוני?

פרופ' זיסר: אז גם הם רואים את ההרס. המצב בכפרים השיעים בדרום לבנון הוא לא שונה מאשר מצב ביישובים הישראלים, ואולי אפילו יותר קשה. הרס מוחלט, שיתוק מוחלט של מערך החיים, פגיעה בשדות, ביבולים החקלאיים, פגיעה אנושה בכלכלה, כל אחד את הדבר הזה מבין. דבר שני, כל אחד בלבנון לא רק רואה את המסרים של נסראללה, הוא רואה גם את המסרים של אויביו בלבנון, ובעולם הערבי בכלל, וישראל. אני חושב שהתמונה היא ברורה, אבל הם לכודים, יחד איתנו, ועם נסראללה.

כולנו לכודים במלכודת הזאת, או במציאות הזאת, שכאמור לא נסראללה ולא ישראל בחרו בה. אם כי הוא פתח באש, אבל זה סינוואר יצר את המציאות הזאת. כולם רוצים לצאת ממנה שלמים, ולא בדיוק יודעים איך.

[הקלטה]

News anchor: "We're here with breaking news coming out of Lebanon, where Hezbollah has released a video of what it says is undetected drone footage of sensitive military sites in Israel. Now, the group says it shows various locations, including the Israeli city of Haifa and its vital civilian and military installations".

שרון: אבל גם הוא לא בוחל בלוחמה פסיכולוגית, מאוד משמעותית. הוא ידע בעבר איך זה משפיע עלינו, וגם היום הסרטון שהוא מפרסם בימים האחרונים עם מטרות צבאיות, השידור של החוסן שהוא מפגין, ועצם זה שהוא עדיין חשוף בכל זאת לכלי התקשורת, כשהאדם הזה מבוקש כבר שנים, ומסתתר כנראה בכל מיני בונקרים, יש לזה משמעות גם עבורנו, יש לזה משמעות גם עבור האנשים שלו.

פרופ' זיסר: כן, נכון, הוא אומן בפסיכולוגיה, ובשימוש באמצעים פסיכולוגיים, וחיזבאללה באמת הצליח לשתק את ישראל. כשאנחנו דנים בחיזבאללה, אז אנחנו משותקים מאימה ולא כך צריך להיות. לא מצאנו את המענה, לא המנהיגות הצבאית ולא המנהיגות המדינית, לא מצאנו את המענה הנכון לנסוך בציבור ביטחון, ואני חושב שאפשר לנסוך בציבור ביטחון ולנטרל חלק גדול מהאיומים שלו.

מה שאנחנו שומעים זה איומים מקבילים, אצלנו, שמבהילים מאוד את הלבנונים. אם כי כשאומרים אצלנו, ראשי הצבא וראשי המדינה, כל יום שני וחמישי: 'נחזיר את לבנון אל תקופת האבן', אתה אומר לעצמך, אם אתה… איך אומרים באנגלית, "אם אתה רוצה לירות, תירה", כן? כל האיומים האלה ששום דבר לא יוצא מהם, מכרסמים באמינות של הצד הישראלי. אבל כן, נסראללה יודע לעבוד על העצבים המרוטים והרופפים שלנו.

שרון: כן, הוא יודע גם לוחמה פסיכולוגית היטב. אני שואלת, האם ידיעות כמו הידיעה שהייתה בטלגרף שמדברת על כך שבנמל התעופה של ביירות מאוכסנים חימושים מאוד רגישים, חשובים לחיזבאללה, האם זו ידיעה שבעצם היא מעין לוחמה פסיכולוגית? כלומר, ישראל אולי מדליפה את זה, כדי שיבינו שנמל התעופה ביירות יכול להיות יעד. האם אני הולכת רחוק מידי? איך אתה מבין ידיעה מהסוג הזה?

פרופ' זיסר: יכול להיות, יכול להיות. אני מקווה שישראל יודעת איפה מאגרי הנשק, או חלק ממאגרי הנשק של חיזבאללה מצויים. אני לא יודע. זה מיוחס, הדיווח הזה, למקורות לבנונים שעוינים את חיזבאללה, ויכול להיות שזה חלק מהמאבק הפנים לבנוני, והלחץ של אחרים בלבנון על חיזבאללה: 'אל תגרור אותנו למלחמה'.

זו שאלה טובה, משום שהפרדוקס הוא שאנחנו כאילו מנהלים מלחמה מול חיזבאללה. זאת אומרת, יש צבא לבנוני לאורך הגבול, אנחנו לא נוגעים בו. במדינה הלבנונית אנחנו לא נוגעים. לדעתי בטעות, אבל… לדעתי זה חלק מהחלם הישראלי, אבל אנחנו לא נוגעים. כדי לא להרגיז את האמריקאים, מתוך תקווה שיום אחד מישהו ילחץ בלבנון על חיזבאללה להתמתן. והשאלה, האם נפגע בלבנון, כמו שחיזבאללה מאיים לפגוע בנו, זו שאלה מאוד מעניינת. כי מצד אחד, השר גלנט אומר: 'נחזיר את לבנון לתקופת האבן'. מצד שני, אנחנו זוכרים ב-2006, האמריקאים עצרו את ממשלת אולמרט מלפגוע בתשתיות הלבנוניות, ובכך שללו מאיתנו את הניצחון ואת ההישגים המשמעותיים שהיינו יכולים להשיג ב-2006 בתנאים אחרים לגמרי. אבל לא נאשים את האמריקאים, צריך להאשים את הממשלה באותה עת. ואני לא יודע אם גם כשנצא למלחמה מול חיזבאללה, מה בדיוק הראייה הישראלית, ואם שדה התעופה בביירות יהיה גם מטרה.

שרון: [מהמהמת בהבנה] אז לסיכום, אני רוצה להכניס אותך בחזרה לראשו של נסראללה. על אף המתיחות שמגיעה לשיאה בימים האחרונים, האם אתה חושב שעדיין נסראללה יצא למערכה הזו לא מרצונו, ורוצה לצאת ממנה עם נזק מוגבל ולא עימות כולל?

פרופ' זיסר: נסראללה איננו ידיד של ישראל. ונסראללה בוודאי היה שמח, ואולי גם מקווה שיום אחד זה יקרה, שיעלה בידו להכריע את ישראל. ואחרי שאמרתי את הדברים האלה, המלחמה הזאת נכפתה עליו במובן הזה שהוא מצא את עצמו למול סינוואר, ולשבת בצד הוא לא יכול היה, ולכן היה צריך להצטרף. והוא הצטרף בצורה, בראייתו, המינימלית ביותר האפשרית. היה שמח שהמלחמה תיגמר, אבל הוא קשר את עצמו לעזה, אז היא יכולה להתארך, אבל הוא איננו רוצה בהסלמה. וגם אם נסלים, המסר כמו ב-2006 היה מאוד ברור: 'אתם תפסיקו, אני אפסיק'.

כלומר, אין כאן, כמו במקרה של החמאס, ששני הצדדים לא יודעים איך לסיים את ה… כאן נסראללה ב-2006 היה מאוד ברור, וגם היום: 'אתם תתקיפו את ביירות, אני אירה לתל אביב, אבל אתם תפסיקו, אני אפסיק'. זאת אומרת, אין לו כרגע, לעת הזו, שום אינטרס, ושום דבר שהוא ירוויח ממלחמה כוללת וטוטאלית.

ושוב, זה צריך להגיד לציבור בישראל. הוא יכול לפגוע בישראל, ופגיעות קשות. אבל אם נעבוד כמו שצריך… זה סימן שאלה בהתחשב בממשלתנו ובראשי צבאינו, אבל אם נעבוד כמו שצריך, אז הפגיעה בלבנון תהיה עשרת מונים. לא עשרת, אלף מונים! ולכן הוא יודע את זה, הוא בסוף יודע את זה! ולכן הרצון שלו זה לא להגיע למלחמה הזאת.

[מוזיקה]

שרון: אז עם הדברים האלה נסיים, ולא נקנה גנרטורים וכל מה שאנחנו חוששים מפניו, פרופסור אייל זיסר, תודה רבה לך על השיחה.

פרופ' זיסר: תודה, תודה.

שרון: ועד כאן "הכותרת" להפעם, אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל, ספוטיפיי או יוטיוב, כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו, אם בעיניכם זה היה צעד חכם לפנות את יישובי הצפון.

את "הכותרת" אפשר למצוא גם באתר Ynet, או באפליקציה, בנייד, או ברכב. ואם כבר דיברנו על המערכה בצפון, אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק נוסף שלנו על המערכה בדרום והדינמיקות הפנימיות של חמאס. חפשו את הפרק: "בין עזה לחוץ, הקרבות הפנימיים של חמאס".

תחקיר הפקה ועריכה, גיא סאלם ועדן דוידוב.

אני שרון כידון, שימרו על עצמכם.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה