המאבק להשבת בנה החטוף, תיעוד החטיפה המטלטל שהחליטה לפרסם, הקשר הקרוב עם הבן שתמיד היה לצד המשפחה, והחברות הנדירה שנוצרה עם בת זוגו שחזרה מהשבי. הכותרת" בסדרת שיחות עם משפחות החטופים, והפעם: עינב צנגאוקר, אימו של מתן, נלחמת שישוב הביתה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 25/07/2024.
[מוזיקת פתיחה]
קריינית: אתם מאזינים ל-"Ynet פודקאסטים".
[מוזיקה]
עינב: מתן שלי מובל בפחד על אופנוע, לצהלת נשים עזתיות. כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לראות את הרגעים האלו. יש שם חטופים חיים. אנחנו יכולים להציל את הילדים שלנו.
[מוזיקה מתגברת]
הגר: זאת עינב צנגאוקר, אמא של מתן, שמוחזק כבר 41 שבועות בשבי חמאס בעזה. זה סיפור על אישה, אמא לביאה, אחת מהמובילות הבולטות במאבק להשבת החטופים הביתה. זה סיפור על קשר מיוחד וחזק בן אם לבנה, על חברות טובה שנגדעה, ועל אחת אחרת שצמחה מתוך התופת. זה סיפור על לב שנשבר, ועל האמונה הבלתי מתפשרת, שהוא עוד ישוב להיות שלם.
"הכותרת" בסדרת פרקים מיוחדת עם משפחות החטופים - בין הדאגות והפחדים לחלומות והתקווה, ועם ההתמודדות היומיומית של אלו שמחכים ליקיריהם שישובו.
אני הגר כוכבי, וזה הסיפור של מתן צנגאוקר.
[מוזיקה מסתיימת]
הגר: שלום, עינב צנגאוקר.
עינב: שלום.
הגר: תודה שבאת.
עינב: תודה על הבמה.
הגר: עינב, אני כל כך רוצה לשמוע על מתן, ולהכיר אותו יותר טוב, אבל אני מרגישה שההבנה של מי שהוא, אולי מתחילה בהבנה של מי שאת. מי שאת, מה שגם הוביל אותך למקום הבאמת ייחודי שלך במאבק, שאת מזוהה איתו באופן בלתי מעורער.
אז אני רוצה לחזור לאוהל ההוא, אז, שפתחת בבגין באמצע ינואר, בשיא החורף. זה היה הרגע שבו לקחת בעצם את המושכות, נכון? הרגע שבו… הרגע שהוביל אותך לעשייה הכל כך משמעותית שלך בחודשים האלה.
עינב: נכון. זו בעצם אה… הלילה שהעברתי בבגין אה… בתוך אוהל יחד עם הבנות, זו באמת מבחינתי נקודת מפנה, כי שם בעצם בחרתי איך אני רוצה שהמאבק שלי ייראה. איזה גוון יהיה לו - גוון דיפלומטי שקט של פגישות בינאישיות עם מקבלי החלטות וכאלה, או… להשתתף בכל מיני פעולות אה… של העלאת מודעות וכאלה בארץ ובעולם, או לבחור בדרך המאבק שהיא קולנית והיא… היא… ביקורתית והיא לא מפחדת להשמיע את הקול שלה.
הגר: כן.
עינב: וזה אותו ערב, באמת, זו הנקודת התפנית במאבק שלי.
[הקלטה מהפגנה] עינב: "זהו מאבק על החיים. אני יודעת שהמאבק הזה מלא במוות, מלא בכאב, אבל אני יודעת שיש בעזה חטופים חיים, ואני יודעת שאנחנו עם חפץ חיים שרוצה אותם בבית עכשיו!" [תופים, קהל מריע]
הגר: והיום, חודשים אחרי, אני אשאל אותך איך זה מרגיש, להיות במקום הזה - דמות כל כך מרכזית, שמצליחה לייצר עשייה, ומגיעה למטרות, משיגה אותן, נותנת השראה, באמת, לכל כך הרבה אנשים. זה מקום שהוא… אני מניחה, מורכב גם להיות בו.
עינב: אז אני אגיד לך, זה מקום מאוד מאוד מביך, מבחינתי. אמממ… לא הייתי רוצה… למצוא את עצמי אה… עם כל כך המון אחריות על הכתפיים, ואנשים נושאים אליי אה… עיניים ואומרים: "עינב, אה… אנחנו מרגישים כאילו החזרה של החטופים תלויה בקול שאת ומשפחות חטופים נוספות שאיתך משמיעות, ובבקשה אל תפסיקו". אז אנחנו מרגישות את האחריות הזו על הכתפיים. אבל שוב, זה… אני לא רואה את עצמי כמובילת מאבק, או מובילה קו מסוים. אני לא לבד. יש איתי עוד עשרות משפחות חטופים שחושבות בדיוק כמוני, ואנחנו… נוכחות אה… במהלך השבוע ב… שער בגין, משמרת יומית, אנחנו מקיימים שם עצרת בסופ"ש, במוצ"ש, ולכן אני לא לבד. זה מערך שלם של אה… משפחות חטופים, שחושבות בדיוק את אותו קו ביקורתי נגד התנהלות הממשלה וחברי הממשלה…
[מוזיקה]
הגר: כן.
עינב: …ומשם זה לא אני לבד.
הגר: כן.
[מוזיקה מתגברת, והקלטת צהלות של נשים]
הגר: עינב, אנחנו מדברות לפני פרסום הסרטון של מתן, סרטון מרגעי החטיפה, בשבעה באוקטובר. ספרי לי… עליו - מה הרגשת, מה הייתה החוויה שלך כשראית אותו?
עינב: [בקול שבור] לראות הבן שלי נחטף היה… פשוט אגרוף בבטן, הלב שלי נפל. מתן שלי מובל בפחד, על אופנוע, לצהלת נשים עזתיות. כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לראות את הרגעים האלו. יש שם חטופים חיים. אנחנו יכולים להציל את הילדים שלנו. היה לי חשוב לשחרר את הסרטון ברגעים הכי קריטיים לעסקה. זו אולי תהיה ההזדמנות האחרונה שלי להחזיר הביתה את מתן.
[מוזיקה]
הגר: היו לך במאבק רגעים של ספק? רגעים של חולשה?
עינב: תראי, המאבק שלי, עצם זה שמתן לא בבית, אז… באופן טבעי יש אה… מצבי רוח, פעם שאת אמממ.. נזכרת בדברים אה… שקרו בסיטואציות אה… שלי עם מתן, אה… וזה ממלא את הלב, וזה כאילו מחזיר משהו, ומאז את מבינה שעובר עוד יום ועוד לילה, אז אה… זה לגמרי קשוח, אבל אה… אין ברירה.
הגר: כן.
עינב: אין ברירה.
הגר: אז עדיין… כבר… עוד כמה שאלות על המאבק, אם… אם התחלנו… לדבר עליו. רציתי לשאול מה היה האתגר הכי גדול שנתקלת בו? כמובן, שהאתגר ה… יחיד הגדול, המהותי, המרכזי, הוא זה שהם לא איתנו בבית וצריך להחזיר אותם. אבל בכל זאת, האם היה איזשהו רגע, קשה במיוחד, שהיית צריכה להתגבר עליו?
עינב: כן, האמת שאי שם אה… בחודש ינואר, פברואר אה… הוזמנו לפגישה אצל אה… בקריה, בבסיס בקריה, פגישה של משפחות חטופים עם ראש הממשלה וחברי הקבינט אה… המצומצם. ו… כשהגענו אמרו לי שאני לא נמצאת ברשימה. ומכיוון שבקושי… כמעט ולא הכרתי את משפחות החטופים, ושם גיליתי סולידריות מופלאה. אנשים ממש אה… סירבו להיכנס בעצמם ולעבור בידוק ולעבור את כל התהליך עד שלא יאפשרו לי ולעוד אנשים כמוני לא להיכנס.
הגר: [מהמהמת]
עינב: וזה באמת אה… רגע שהוא היה מכונן. אז הבנו שאנחנו משפחה אחת.
הגר: כן. ואו, זה הרבה כוח. ולעומת זאת, יש איזשהו רגע… שיא? רגע… במאבק, ש…
עינב: יש כל יום. מכיוון שאנחנו כל הזמן יודעים ש… היו עסקאות אה… להחזיר את הילדים הביתה, ו… ההחלטות שנתקבלו… לאו בהכרח היו… ענייניות אלא נבעו משיקולים פוליטיים. אז כשאנחנו מתווכים את המציאות הזו, את מה שקורה באמת, לציבור, כי הציבור לא… לא מודע. הוא מוזן מהתקשורת משני הצדדים.
ואני חושבת שכשאנחנו אומרים את האמת, והיא באמת מתכתבת עם המציאות, אז זה רגע השיא, שאנשים רואים אותנו ברחוב ואומרים: "אנחנו כל כך מעריכים את ה… את ניתוח הדברים כפי שאתם מציגים לנו, וזה רק מוכיח כמה אתם צודקים וכמה המאבק שלכם הוא כל כך מוצדק".
[הקלטה מהפגנה] עינב: "אני רואה אתכם לצידי, ואתם כל כך מחזקים אותי ואותנו. אתם התקווה שלי, עם ישראל. אתם הכוח שלנו, אתם הכוח של המאבק הזה!" [זמבורות וקהל מריע]
עינב: אז זה באמת רגעי השיא שאנחנו חווים, כי החטופים לא בבית.
הגר: כן.
עינב: לא יכול להיות לנו רגע שיא אחר.
הגר: כן.
עינב: אנחנו נפגשים עם מי שאנחנו מבקשים, אנשים נרתמים לעזרה. אבל כשאנחנו רואים שהציבור הישראלי כן קורא בדיוק את מה שאנחנו אה… מבקשים להעביר לו, אז זה באמת רגעי שיא שאנחנו חווים אותם.
הגר: כן, אני מבינה. [לוקחת נשימה עמוקה] ומה איתך? מה שלומך? אמממ…
עינב: אני עייפה [הגר צוחקת]. אני עייפה, אני מוצאת את עצמי נרדמת בנסיעות…
הגר: וואו.
עינב: אני נרדמת אה… בספה בלילה.
הגר: כן, אני מניחה. ש…
עינב: וזה קשוח.
הגר: הלילות אה… אין בהם הרבה שינה, אני מניחה.
עינב: הלילות והבקרים.
הגר: כן.
עינב: ה… הלילות זה את נרדמת מעייפות, תשישות, אה… גם מ… תוך כדי מחשבות המוח קורס ונרדמים. אבל בבוקר, לאלץ את עצמך לקום מהמיטה, ל… להעיר את הבנות, להתארגן לצאת לעוד יום שכרוך במאבק. זה… זה התעסקות. ועוד יום שמתן לא בבית, אז… כאילו אני אומרת: עוד כמה בקרים אה… כאלה אני אצטרך לעבור? זה… הבקרים הם ממש ממש קשים.
הגר: כן. יש משהו שאת עושה, אה… הרגלים או פעילויות, או משהו שאת עושה כדי באמת לשמור על ה… על השפיות, על הבריאות הנפשית?
עינב: אז אני אגיד לך, הכלי… הסיוע היחידי שיש בידי כרגע, זו אילנה, בת הזוג של מתן. היא הפסיכולוגית שלי, היא הבסטית שלי, היא ה… הכתף החמה, היא זו שמתווכת אה… אה… מציאות לא פשוטה, ועוזרת לי ל… לפרק הכל לגורמים ולהתמודד.
הגר: כן.
עינב: וה… ליווי שלה איתנו, עם הבנות, וזה שהיא… אנחנו הולכות כמעט לכל מקום יחד. אז זו התרפיה שלי. זה… זה מה שפיתחתי לעצמי - את אילנה.
הגר: כן. אני מניחה ששמעת ממנה לא מעט דברים על מה שהיא עברה שם. ו…
עינב: נכון.
הגר: איך זה היה?
עינב: אני כמובן לא יכולה להיכנס אה… לפרטים שאילנה…
הגר: כמובן, כמובן, אני מתכוונת איך היה לך… להיחשף.
עינב: תראי, לי זה קשוח, כי… זה לא שמתן ואילנה כבר נשואים ונחטפו אה… בסטטוס כזה, הם בני זוג. ו… כשאילנה אה… מספרת לי מה עבר עליה או מה היא… ראתה, שמעה וכאלה, זה מכניס אותי למקום כזה של כבר אין גבול, אין דיסטנס בין אה… אמא של הבן זוג ל… לבת הזוג.
הגר: כן.
עינב: אז אה… וכשאני שומעת ממנה תיאורים של ה… רגעי החטיפה וה… חטי… ימי החטיפ… השבי עצמם, אז זה קשה, אני… ממש, הלב שלי נחמץ שהיא נאלצה לעבור את זה.
הגר: כן.
עינב: ו… נקודה נוספת שאני חושבת עליה זה… אם לי קשה ואילנה כבר אה… או טו טו חצי שנה אה… בבית, מאז ששוחררה מהשבי, איך מתן אה… יתמודד אה…
הגר: כן.
עינב: עם אה… פירו… תיאור הדברים האלה, כפי שהיא מעבירה אותם. וגם להפך, איך היא תתמודד עם תשעה חודשים אה… שכבר מתן בשבי. בטוח יש להם המון חוויות לחלוק. וזו נקודה שמעסיקה אותי מאוד בתור אמא, כי אני חרדה מאוד לשניהם כבר.
הגר: כן, אני מבינה. וואו, זה… [לוקחת נשימה עמוקה]
עינב: כן.
הגר: גם וגם. זה…
עינב: כן, לגמרי.
הגר: והיום, תשעה חודשים אחרי, יש משהו, אם אני חוזרת רגע לשבעה באוקטובר, ליום הגורלי והקשה הזה, משהו שאת יודעת אחרת על מה שקרה… עם מתן?
עינב: לא.
הגר: לא?
עינב: לא.
הגר: כן. ומשהו שאנחנו… יודעים על מצבו היום?
עינב: גם לא, אין לנו שום אינדיקציה.
הגר: ממש חוסר ודאות.
עינב: חוסר ודאות. זו גם אחת הסיבות שאני יוצאת למאבק מהסוג שאני נלחמת בו.
הגר: כן.
עינב: כי החוסר ודאות, חוסר הידיעה, לא לדעת אה… מי מחזיק אותו, לא יודעת… לא לדעת מה מצבו הנפשי, לדעת מצבו הפיזי. אין אה… ראיות אה… ממש פורנזיות שמראות - הנה מתן, הנה פה, תצלום, משהו. אין.
הגר: כן.
עינב: והחוסר הידיעה הזה, הוא שמטריף את ה… מ… מדליק מחדש את הרגש האמהי הזה, שרוצה להגן על ה… על הילד, למצוא אותו ולהחזיר אותו הביתה.
הגר: בטח. ואתם גם… כל כך קרובים, נכון? וקשורים.
עינב: ממש.
הגר: את ומתן.
עינב: נכון. מאוד מאוד מאוד.
הגר: את יכולה לספר לנו קצת… על הקשר ביניכם?
עינב: כן. האמת היא שמתן די הפתיע בתור אה… ילד בן אה… שמונה, תשע, שההורים שלו עוברים אה… חוויית גירושים. הוא… לקח את הדברים בצורה כל כך בוגרת, ו… גם אם הוא לא הבין דברים, הוא תמיד ישב עם עצמו כדי לפצח אותם. ועם הזמן, כשחלפו השנים, והוא כבר ראה ש… [נגינת פסנתר ברקע] הוא חייב לדאוג לאחותו, ולדאוג לי, ושנהיינו מן… שלישייה כזו, לפני ששני נולדה, אז הוא בעצם… הרגיש כל כך אה… צורך תמיד לשבת, לשתף אותי בדברים, אם זה שיחות שלו עם אה… חברים בבית ספר, אם זה אירועים שקורים מחוץ לבית, אם זה עם בני משפחה, הוא כאילו רצה צור… מצא צורך כל הזמן לשתף אותי בשיח שלו.
הגר: איזה חמוד.
עינב: וגם לפני שהוא נחטף, כשהוא התחיל בעצם אה… את הזוגיות שלו עם אילנה, הוא תמיד כזה משתף, הוא תמיד מפרגן לה. הבנתי שהוא מהר מאוד מאוהב באישה הזאת.
הגר: כן.
עינב: ואת רואה את היחס אה… אה… של מתן לאילנה, כשהם היו מגיעים אלינו, אז הבנתי ש… כמו שהוא מכבד את אה… אילנה, זה מה שהוא ינק ממני. הכבוד אחד לשני. במיוחד לאישה, במיוחד שהוא ראה שאמא שלו עברה מערכת גירושין. אז אה… אילנה בשבילו… היא התוצאה של היחס שלי ושלו, הבחירה בה.
הגר: כן. תוכלי לספר לנו עליו? מה התחביבים שלו, מה הוא אוהב לעשות?
עינב: מתן אה… האמת, יש לו… מעגל חברים מאוד קטן. הוא מאוד מופנם. הוא אוהב להתעסק אה… לטפח את הגינה שלו, הוא אוהב ללמוד אה… קורסים אה… כל מיני השקעות וכאלה ב… אינטרנט, ברשתות. אין לו אינסטגרם, אין לו פייסבוק, אין לו טוויטר…
הגר: מה את אומרת.
עינב: סגור מאוד. הבילוי היחידי שלו זה עם אילנה או עם חברים בקיבוץ, או כשמגיע אלינו למשפחה. לא בחור אה… בליין, לא מועדונים, לא… מצד שני גם לא… אה… ספריות ודברים כאלה. כן, אבל בחור שאוהב להעסיק את עצמו.
הגר: כן. נראה שיש לו עולם פנימי כזה, כל כך…
עינב: בדיוק, בדיוק.
הגר: …עשיר ועמוק.
עינב: בדיוק.
הגר: תוכלי לספר על משהו… שחסר לך במיוחד, על איזשהו געגוע שלא מניח, למרות שאני בטוחה שהגעגוע הוא… עצום.
עינב: כן, יש געגוע שהוא די בולט. זאת אומרת, יש געגועים ש… כשאת נזכרת בסיטואציה מסוימת, ואת מפרשת אותה. אבל יש דבר שהמציאות טופחת לך על הפנים יום, יום, יום, יום - תרצי או לא תרצי, וזה עניין אה… האוכל בבית. למתן אה… מאוד חשוב ה… לאכול אה… צהריים בבית, ולא בחוץ, לא מסעדות, ולא… ככה… על הדרך. וכל היום אה… זה מהבוקר מתחיל ב"אמא, אני רוצה שהיום תכיני לי כזה ותכיני לי כזה", [הגר מצחקקת] וגם אם הוא לא יבוא לאכול אז יבוא ייקח, וזה יהיה לו לכל… ל… יום-יומיים. ומאז השביעי באוקטובר אין את עינב מבשלת בבית. אז זה לא רק ש… ה… החוסר במתן מונכח בזה שאני לא מבשלת, אלא שגם זה משפיע על נטלי ושני. נטלי לקחה על עצמה את עניין הבישולים, אה… שני מתגמשת כש… לנטלי אין כוח לבשל. את מבינה, זה… אז זה זה זה ברמה היומיומית זה הגעגוע, אני אומרת: שיחזור, אני רוצה לחזור לבשל למתן, לנטלי ושני. כי כרגע, שלושתם אה… בחסך אימהי מההיבט הזה של ה…
הגר: כן.
עינב: …ארוחות.
הגר: הזכרת את האימהות, ודיברנו על זה ככה בשבוע שעבר, באיזשהו… בנסיבות אחרות. אבל רציתי לשאול באמת מה… מה זה אומר להיות אמא עכשיו?
עינב: זה אומר אה… אמא שצריכה לחשוב אה… מחשבה אגואיסטית, כביכול. אני יודעת שנטלי ושני… הם בבית, הם במדינת ישראל, הם בטוחות. אבל אני לא… יודעת מה קורה עם מתן. ואז רוב הקשב שלי הולך אה… לכיוון המאבק אה… עבור מתן.
הגר: בטח.
עינב: אז זו האמהות כרגע. כאילו… האמהות שלי נחלקה עכשיו לשניים. אה… למתן ולבנות.
הגר: כן.
עינב: אז אני כל הזמן מנסה לאחד בין שתי סוגי האמהות הזו, ו… אבל זה לא פשוט.
הגר: [נאנחת] לא פשוט, ממש לא.
עינב: אבל למזלי יש לי בנות ש… ממש מבינות את הסיטואציה ומתמודדות עם הרבה דברים, והם בוגרות ממש. מתן יהיה גאה בהן.
הגר: מה… מה את חושבת שמתן באמת יחשוב על ה… על העשייה שלך כשהוא יחזור והוא יסתכל אחורה על כל ה… דברים המדהימים שעשית?
עינב: אני חושבת שהוא… יהיה גאה. אני חושבת שהוא מאוד יהיה גאה על ה… חבירה שלי, שלנו, הבנות, עם אילנה. אה, אני מניחה שיש לו שם לבטים ושאלות, אה… אולי אילנה התקדמה… כבר, אולי יש לה בן זוג אחר. ו… אני יודעת דברים שיכולים להעסיק אותו.
הגר: כן.
עינב: ו… כשהוא ייצא ויראה שאילנה מחכה לו, והוא יראה חברים ומשפחה ויראה את עם ישראל המדהים שנאבק כדי להחזיר אותו הביתה, אז אני חושבת ללא ספק שהוא יהיה גאה. אין לי ספק.
הגר: יש משהו שאת… אני מניחה שאת חושבת על היום שהוא יחזור ועל ה… רגעים המדהימים האלה. מה את חושבת שהוא יעשה… קודם, דבר ראשון?
עינב: אני חושבת פשוט יחבק את אה… אותנו - אותי, את האחיות שלו, את אילנה…
הגר: כן.
עינב: …ואז יעבור למעגלים יותר רחבים, כי אני בטוחה שהוא כל כך צמא למידע.
הגר: כן.
עינב: הוא ירצה שיתווכו לו את כל מה שקרה בין לבין. מתן כזה - סקרן.
הגר: [צוחקת] כן. [נאנחת] וואו, עינב, אני… תגידי, את מצליחה למצוא גם… קצת רגעים של הקלה או של שמחה בתוך כל זה?
עינב: בוודאי, בוודאי. היום-יום שלנו הוא מאוד מאוד מורכב. הוא מתחיל בבוקר, במפגש שלנו, הבנות, עם אילנה, ואנחנו מדברות על הלו"ז למהלך היום, אנחנו אוכלות ארוחת בוקר ביחד, אז צוחקות. כן, אנחנו גם צוחקות. חלק מהמאבק שלנו זה גם לצחוק, כדי לשמור על השפיות שלנו.
הגר: כן.
עינב: אה… אז אנחנו גם צוחקות, גם בוכות, גם אה… חרדות, גם דואגות כששומעים על תקרית כזו או אחרת שקורית.
הגר: אני רוצה רגע לחזור למאבק. את נפגשת עם מנהיגים, עם פוליטיקאים, עם אנשי צבא. איזה מסרים מרכזיים בעצם את מעבירה להם?
עינב: להנהגה ולראש הממשלה ול… ולפוליטיקאים, אה… אני מעבירה מסר מאוד מאוד ברור: אתם לא תמצאו שקט מאיתנו. אנחנו נתנו לכם את המנדט, אנחנו ניקח אותו, אנחנו דורשים את הילדים שלנו בבית כמה שיותר מהר. ועכשיו כשיש הזדמנות, כמו שאמר הרמטכ"ל ושר הביטחון, חלון הזדמנויות קצר וקטן, אנחנו חייבים לעשות את זה עכשיו. אז אנחנו מפעילות לחץ כל הזמן.
הגר: כן.
עינב: אנחנו תמיד עם העיניים שלנו עליכם, ואוי ואבוי…
[הקלטה מתוך הפגנה] עינב: "אמא של חטוף לא צריכה לדרוש מראש הממשלה שלא יעז לטרפד את העסקה. מגיעה לנו הנהגה טובה יותר, שנושאת באחריות, שמתנצלת".
…מצד שני, יש לנו גם את ה… מאבק אה… לא מאבק, זה שיחות שלנו עם צוות המשא ומתן, שם אנחנו מנסים לברר פרטים כאלה ואחרים, ואז גם מהם אנחנו מסיקים מסקנות ומנתחים את התמונת מצב.
הגר: את מבינה את הצד השני, שמתנגד לעי… לעסקה במתווה הנוכחי, כמו שהוא עכשיו מוצע?
עינב: איזה צד שני, אצלנו?
הגר: הצד של הציבור שטוען, למשל, אה… שהוא לא בעד אה… עסקה כזו של פעימות, או רק עסקה כוללת. הצד שאומר, לא נצא מעזה…
עינב: אני אומר לך, יש את האנשים שאומרים: "אין דבר כזה, צריך עסקה אחת שתחזיר את כולם". אנשים שאומרים את זה, לצערי, הם מוטעים על ידי המידע שמועבר אליהם.
מכיוון שאנחנו יודעים שחטופים נחטפו לאורך כל גבול רצועת עזה, משמע, צפון אה… העוטף והדרום העוטף. לרוב, כל מי שנחטף אה… מ… מקיבוץ מסויים, נלקח בקו ישיר אה… ל… לאזור המקביל ברצועת עזה. משמע, שלא כל החטופים מוחזקים ביחד. אנחנו יודעים, דובר צה"ל אמר, יש חמאס, יש ג'יהאד איסלאמי, יש כל מיני פלנגות כאלה ואחרות של אזרחים. זה בלתי אפשרי לאסוף את כולם. זו באמת סכנה. עסקה שתביא את כולם במ… במכה אחת, והיא… לצערי, זו עסקה גם שתחזיר רק גופות, אין סיכוי שהחטופים שלנו שורדים עד להתהוות של עסקה כזו.
והאופן או ה… עצם העובדה שלא יוכלו למצוא אה… שרידים, חלילה, של אה… נרצחים אה.. בשבי, אז אנחנו נישאר עם הסיפור הזה שנים, ולכן, לצערי, למרות שאני יודעת שמתן לא ב… פעימה ההומניטרית, אני חייבת לדחוף לעסקה הזו מכיוון שהיא תשחרר ילדים בשבי, תינוקות, אה… נשים, חיילות. חייב להחזיר אותם הביתה, את הנשים. וכדי שמתן יגיע בפעימה הבאה, אני צריכה שהפעימה הזו תכובד במלואה לפי ההצעה הישראלית ש… הנשיא ביידן בירך עליה. וזו הצעה שנידונה כעת. ולאחר מכן, כשיתחיל המשא ומתן לקראת הפעימה השניה, אז אני באמת רוצה לוודא שמדינת ישראל לא תפוצץ את המ… את המשא ומתן, וכן ייתנו לזה הזדמנות.
הגר: כן.
עינב: גם באמצעות המתווכות, ככה שאני אוכל לראות את מתן מתקדם אליי הביתה.
הגר: כן, כן.
עינב: אחרת… את מבינה?
הגר: [לוקחת נשימה עמוקה] את אומרת: "מתן מתקדם אליי הביתה" ואני… [צוחקת]
עינב: ברור! ברור, ברור, ברור!
הגר: צמרמורת.
עינב: כל החטופים. הם עושים צעדי ענק בחזרה הביתה.
הגר: ממש.
עינב: כל עוד זה תלוי בנו, אנחנו נחזיר אותם.
הגר: ואנחנו ממש שומרים על אותה אמונה ואותה תקווה ואותם כוחות… והאופטימיות שלנו…
עינב: אופטימיות, נכון. התקווה, התקווה, התקווה.
הגר: ממש.
עינב: התקווה היא הלהבה שתמשיך לבעור בנו כדי לנצח במאבק הזה, וכמובן להחזיר את כולם הביתה, החיים והנרצחים.
הגר: כן. [נשימה עמוקה] אני רוצה לשאול אם אה… אני מחזירה אותנו אחורה, אני עושה לנו קצת פה בלגן בכרונולוגיה, אבל פשוט יש לי…
עינב: כן.
הגר: …כל כך הרבה שאלות. אה… דיברנו על החינוך הביתי שהוא קיבל, נכון? שהיו שנים שהוא קיבל חינוך בבית…
עינב: נכון.
הגר: הוא בעצם היה בבית, גדל בבית…
עינב: נכון.
הגר: …זאת הייתה המסגרת שלו.
עינב: נכון.
הגר: תוכלי לספר לנו משהו על זה, איזה שהוא סיפור שעולה בך, או אפילו סיפור שאת חוזרת אליו, ככה, כדי להתעודד ולהתחזק?
עינב: תראי, אמממ… במסגרת ה… חינוך ביתי מגיעה מפקחת של משרד החינוך ומתן אה… בדיוק אה… היה באמצע ש… כיתה י"א, שהוא כבר בחינוך ביתי והתקדם לבד. והגיעה המפקחת לביקור, אחת ל… זה באופן שגרתי, והיא אמרה לו: "תראה מתן, אני רואה שאתה לומד, ואתה יודע את החומר, והציוני בגרויות טובים, אבל אני חוששת שבהיבט החברתי, אה… זה משהו שחסר לך, ו… בוא ננסה לחזק אותו".
מתן מיד אה… ענה לה ב… נחישות ואסרטיביות, אה… "תשמעי, גברתי המפקחת, זה לא יכול לקרות. אין מצב שאני יוצא מהבית עכשיו, או הולך למסגרת שהיא תיתן לי מעטפת חברתית, אבל זה אומר שאמא והבנות יישארו לבד". ולכן היא נאלצה… כי את יודעת, מפקחת ברגע שהיא מחליטה על מסגרת שהכי הולמת את ה… תלמיד אז זה מה שיהיה, זה לא… אי אפשר שלא לקיים את הדרישות שלה.
הגר: כן.
עינב: ומתן ניהל איתה דין ודברים ואמר לה: "המחויבות שלי לאימא והבנות…"
הגר: מדהים.
עינב: "…לא משנה מה המחיר שאני משלם, אני חייב להיות עם אמא ב… בזמן הזה".
הגר: איזה ילד.
עינב: את מבינה?
הגר: איזה ילד.
עינב: אז אם הוא לא ויתר, ולמד בגרויות לבד, והוציא תעודת בגרות מלאה, ועושה… משיג כל מה שהוא רוצה בחיים - אסור לי אני לוותר. אז משם, תעצומות של מתן, הם משרתות אותי.
הגר: כן. פתחנו את השיחה ב… בדיוק במקום הזה, שכדי להבין אותו, צריך להבין אותך.
עינב: בדיוק.
הגר: העשייה שלו, העשייה איתך, אתם מחוברים ושלמים ככה במעגל הזה. עינב, לקראת סיום, אני רוצה לשאול אותך, מה… מה את רוצה לומר לו, למתן?
עינב: אני רוצה לומר למתן ש… אני גאה בו שהוא חזק, והוא מחזיק מעמד, ואני מבקשת ממנו שלא יאבד את התקווה. ותמיד אה… יחשוב על חוויות טובות שהיו לנו יחד, ולו ולאילנה, ו… הייתי רוצה ש… הוא ומי שיושב לצידיו אה… ידעו ש… מדינת ישראל באמת נלחמת עליהם. אה… עם ישראל על כל גווניו, כולם-כולם, ללא יוצא מן הכלל, רוצים להחזיר אותם הביתה. וכולם עושים את הכל. ואנחנו המשפחות לא נוותר, ונמשיך עד שנחזיר את האחרון שבהם הביתה. ולהגיד לו שאני אוהבת אותו, ואילנה אוהבת אותו מאוד, והאחיות שלו מתגעגעות בטירוף ואוהבות. וכולם. אני גם צריכה להכין אותו לזה שכשהוא יוצא, הוא לא יוכל, אני חושבת, גם לרדת אה… למכולת…
הגר: [צוחקת] נכון.
עינב: …כי כולם כבר אה… כבר לא קוראים לי עינב, ישר: "אמא של מתן, אמא של מתן". אז אה… חשוב שנכין אותו… מתן, יש עם מדהים, מדהים, מדהים, מדהים, שמחכה לפגוש אותך. ו…
הגר: וואו.
עינב: …לכן, לשם כך, אתה צריך להחזיק מעמד, כדי לפגוש את האנשים אה… שנלחמים עליך בשיניים. וזה עם ישראל כולו.
הגר: [לוקחת נשימה עמוקה] עינב, אני רוצה להגיד לך תודה. לא רק על זה שבאת, ואני יודעת כמה שאת עסוקה, ו… באמת, זכות שלי שאת כאן, אבל… תודה בשם כולנו, על כל מה שאת עושה, על המאבק הזה, עם… בתוך כל הקושי.
עינב: אני לא לבד, אני לא לבד. יש לי איתי…
הגר: על החלק שלך בו, אני בטוחה, על החלק שלך.
עינב: יש לי משפחות נהדרות שכבר חברנו לרמה של אה… משפחתיות אה… אישית בין כולנו, והם שותפים שלי למאבק. לגמרי.
הגר: כן. אז המון תודה לך, עינב.
עינב: תודה רבה, הגר.
[מוזיקה]
הגר: ועד כאן פרק נוסף של "הכותרת" עם משפחות החטופים. אתם מוזמנים לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, אפשר גם לדרג או להגיב לנו. אם יש שאלה שאתם רוצים לשאול את אחד מבני המשפחות, כתבו לנו. את "הכותרת" אפשר למצוא גם באתר Ynet או באפליקציה בנייד וברכב.
בינתיים, מוזמנים להקשיב לסיפור המרגש של החטופה ששוחררה. חפשו את הפרק: "אחרי חמישים ושלושה ימים בשבי, החיים החדשים של עדה שגיא".
סאונד ועריכה עדן דוידוב.
אני הגר כוכבי ואנחנו נתראה בפרק הבא. עד שכולם יחזרו אלינו.
[מוזיקה]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments