הסימנים שעוררו חשד ערב פרוץ המלחמה, המודיעין שנאסף תוך כדי לחימה והכוחות שנלחמו בשטח. שב"כ חטף מכה קשה במלחמה מול חמאס, אבל נערך לשלב הבא של המלחמה. וגם: איך מתכננים בארגון להגיע לכל אחד מהמחבלים שנכנסו לישראל בתחילת המלחמה?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 25/10/2023.
אתם מאזינים לוויינט פודקסטים.
טל זרביב: לילה, שישה באוקטובר, יום שישי. זוהתה פעילות חריגה ברצועה.
בסביבות השעה אחת בלילה כונסה שיחת ועידה עם הרמטכ"ל ובכירים נוספים.
ראש השב"כ לא היה שקט, והזעיק עוד ישיבה טלפונית בסביבות ארבע לפנות בוקר.
אחריה יצא לדרום ומחשש לחדירת מחבלים מעזה ליישובי העוטף, הקפיץ לשם כוח לוחם.
את מה שקרה מספר שעות לאחר מכן כולנו יודעים.
בסוף, את הסכנה הזאת שב"כ כמו גופי ביטחון אחרים פספס.
אבל בהמשך, בשטח, כוחות הארגון השתתפו בקרבות הקשים.
**שיחה בערבית **
טל זרביב: ומרגע פתיחת המלחמה פועלים בלי הרף כדי לתפוס את האחראים ולמנוע פיגועים בזירות נוספות.
בפרק הזה נדבר על ההפתעה, קבלת האחריות, והגוף שהוקם כדי לרדוף את המחבלים שחדרו לעזה
אני טל זרביב, וזאת הכותרת.
איתנו הפרשן ליאור אקרמן, בכיר לשעבר בשב"כ, ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
אתה יודע, בדרך כלל יש תחושה שהשב"כ נמצא בכל מקום, מסכל חוליות רגע לפני יציאתן לפיגוע, בעל מודיעין בכל עיר, בכל כפר, מונע ממחבלים להגיע למטרה, ויש כל כך הרבה פעולות שלרוב אנחנו אפילו לא שומעים עליהן.
את מה שקרה בשבת השבעה באוקטובר, הם פשוט לא זיהו.
ליאור אקרמן: אז כן, אז תראי, אני מניח שתהיה ירידה לעומק ותחקיר וחקירה, בשביל להבין מה קרה בדיוק, מה פספסנו ואיפה פספסנו.
ברור שבמבחן התוצאה, היה פה כשל ברמות השונות, גם מודיעיני וגם מבצעי
אני יודע היום, שהייתה התראה כמה שעות לפני, לא על אירוע בסדר גודל שכזה, אבל הייתה סוג של התראה, כולל הועברו לכוחות צבא, התראות כאלה ואחרות, ואכן לא הייתה הערכות מתאימה.
אני לא יודע אם נכון לעשות את התחקיר היום, אבל אני מניח שהוא יתבצע ביום שאחרי, והעובדות יתגלו ויחשפו.
בכל מקרה, אני מניח שמערכים שלמים יצטרכו, גם לקחת אחריות וגם להשתדרג ולהשתפר, כדי שדבר כזה לא יקרה להבא, כי מדובר פה באמת באסון בקנה מידה לאומי.
אני השוויתי אותו גם בכמה מקרים, גם לאירועים של השואה מבחינת דמיון, בהרבה דברים.
טל זרביב: לגמרי, לגמרי. אתה אומר התראה, אתה מדבר על איזושהי התראה מודיעינית מסוימת, בלילה שלפני שבת.
אתה יודע לשפוך קצת אור על מה קרה באותו לילה?
עד כמה שאתה יודע?
ליאור אקרמן: היו התראות על פעילות שמתוכננת באזור הגדר, כולל סכנה לחדירה מסוימת.
לא צפו שזה, ולא ידעו שזה בקנה מידה בסדר גודל כזה, אבל היה צפי שיש כוונה לאיזושהי חדירה בגדר.
אני יודע ששבת היא גם הזניק כוחות.
ירדו לדרום שני צוותים אני יודע שהמרחב התארגן שם לפנות בוקר, וגם העביר את המודיעין הזה גם לאוגדה וגם לפיקוד.
ובסופו של דבר, במבחן התוצאה, בוצעה חדירה שבוצעה, היו שם לוחמי שב"כ שנלחמו, וגם נפלו לצערי הרב.
וההערכות כנראה לא הייתה כמו שהייתה צריכה להיות, אבל שוב, אני לא רוצה להיכנס לפרטים, כיוון שאני לא יודע באמת מה קרה ומה לא קרה, וזה, לחפש אשמים כרגע זה פחות חשוב, אלא יותר חשוב שכרגע ננצח פעם אחת עוד תמיד את המערכה הזאת, משהו שלא עשינו אגב בכל המבצעים הקודמים מול עזה.
וגם כרגע אנחנו מתמהמהים מאוד לפני שאנחנו מנסים להכריע אותה.
טל זרביב: קראנו על לוחמי שב"כ שהשתתפו בקרב על תחנת המשטרה בשדרות, הזכרת את זה קודם בחצי משפט, אבל בשטח נכח גם צוות "טקילה", שהוא קפץ.
תכף נדבר אולי קצת יותר לעומק על הקרב הזה, שבו השב"כ איבד כעשרה לוחמים, אבל קודם כל, אולי תספר לנו מה זה צוות "טקילה"?
ליאור אקרמן: תראי, ברמה שאפשר לדבר עליה, צוות "טקילה" זה צוות מבצעי, של יחידת המבצעים בשירות, שיודע להיות מוקפץ בטווח זמן מיידי ולעבוד בשיתוף פעולה הדוק בדרך כלל, פחות עם יחידת הימ"מ ללכידת מבוקשים, סיכול טרוריסטיים שדרכם לביצוע פיגוע, איתור שלהם, זיהוי שלהם ו- או חיסול או מעצר שלהם.
היחידה עם יכולות מאוד מאוד גבוהות, גם טכנולוגיות, גם מבצעיות, שיודעת לעבוד בשיתוף של לחימה, אמרתי, עם אנשי הימ"מ, וזה מה ששב"כ עושה, אגב, סביב השעון כל הזמן, כאן זה נחשף, אבל זה לא דבר חריג, שב"כ מתמודד במהלך השנה האחרונה עם כ-200 התראות ביום, לפעמים, אז זה לא יוצאים 200 צוותים, כי, לצערנו, אין כמויות כאלה, אבל אין יום שבו צוותים מבצעיים של השב"כ לא יוצאים, לא מוקפצים לאירועים וסיכולים.
טל זרביב: ביום השמיני למלחמה שלח ראש השב"כ רונן ברי אגרת לעובדים מול בני משפחותיהם, ושם כתב, "אנחנו לא בסבב, אלא במלחמה שתסתיים בהכרעה. למרות שורה של פעולות שביצענו, לצערי, בשבת לא הצלחנו לייצר התראה מספקת שתאפשר לסכל את המתקפה. כמי שעומד בראש הארגון, האחריות על כך היא עליי. יהיה זמן לתחקירים, עכשיו נלחמים".
במילים האלה הפך בר לבין הראשונים שקיבלו על עצמם אחריות למחדל הזה.
מה ההשלכות על המוניטין של הארגון?
ליאור אקרמן: אז בואי נגיד ככה, קודם כל גם היכרות שני טובה עם הארגון, וגם עם היכרות טובה מאוד עם ראש השב"כ,
א' מדובר בארגון שהוא ברמות מצוינות מבצעית, אולי הכי גבוהה בעולם ביחס לארגונים אחרים.
אני חושב שגם ראש השירות הוא מעבר להיותו איש מדהים, עם יושרה ממלכתיות ומקצועיות, הוא גם איש מבצעי מעולה, וגם את העבודה שעושה בשירות בשנתיים שלוש האחרונות, היא באמת מדהימה ומעולה.
הוא לקח אחריות מפני שחובתו כראש שב"כ לקחת אחריות לדעתי, שב"כ אחראי על מתן, על איסוף מודיעין, הבאת מודיעין מדויק ומתן מטרה נגד פיגועים, זה מה שהוא עושה לאורך כל השנים האחרונות, ולשמחתנו הוא מונע כמעט 99% מהפיגועים מול מדינת ישראל, בין עם מאיו"ש ועזה, כמובן שזה לא הרמטי ואי אפשר תמיד להצליח, אבל כשלא מצליחים, אז אחריות בנושא הזה אצל שב"כ, כמו שאחריות מבצעית אצל הצבא, וכל גורם בתחומו נכון שיקח אחריות, ואגב, גם אם הוא לא לוקח אחריות, האחריות אצלו.
זאת אומרת, לא צריך לצאת לציבור ולקחת אחריות, כדי להבין שהאחריות נמצאת שם, מתוקף התפקיד.
לצערי הרב, אדם אחד במדינה בחר שלא לקחת אחריות ולהטיל אותה על אחרים, אבל גם במקרה שלו, כמובן שאני מתכוון לראש הממשלה, אבל גם במקרה שלו, האחריות עליו, גם אם הוא לא יצהיר על כך, וגם אם הוא לא יודה בכך.
טל זרביב: כבר באותו יום שבת, אנשי השב"כ החלו לפעול בשטח.
הצוותים נעו מקרב לקרב, פתחו חפקים ואספו מודיעין מחקירות המחבלים והסביבה.
ברקע הקלטה של שיחה בערבית
טל זרביב: מודיעין שהוכיח את עצמו קריטי באופן מיידי, כמו למשל בקרב בתחנת המשטרה בשדרות.
שם, רכז שב"כ שלחם, מצא מכשיר קשר של אחד המחבלים, וכדובר הערבית הצליח לספק מידע על מספר המחבלים בתחנה והנשק שעליהם.
ועכשיו הארגון חושב קדימה.
מהו הגוף שהוקם כדי לרדוף את המחבלים שנכנסו מעזה לישראל, אחד אחד, גם אם זה יקח שנים, איזה מסקנות אפשר כבר עכשיו להסיק?
הודעה קצרה ומיד ממשיכים.
פרסומת: וואינט פלוס החדש עם הסיפורים הכי מעניינים ומיטב הכותבים.
חודש ראשון בחמישה שקלים ותשעים בלבד, למצטרפים חדשים כפוף לתנאי השימוש.
טל זרביב: דיברו הרבה על כך שהצבא והממשלה היו בשעות הראשונות בשוק. אפשר להגיד שגם השב"כ היה המום, או שהוא התעשת מהר?
ליאור אקרמן: לא, תראה, השב"כ לא היה המום מסיבה אחת פשוטה,
הוא היה המום לדעתי, שוב, אני לא מדבר, אני לא נמצא בתוך חדרי החדרים,
הוא היה לדעתי מופתע מסדר הגודל של האירוע, מכיוון שאנחנו יודעים, ואני מניח שזה עוד ייחשף, הפעילות הזאת על ידי חמאס תוכננה בצורה מאוד מאוד מאוד ממודרת, גם בפנים אצלם בתוכם.
וגם חלק גדול מהלוחמים לא ממש ידעו מה הולך להיות.
אז שב"כ אולי לא הבין את גודל האירוע, אבל עובדתית, כל מנהלי ומפקדי המרחב הדרומי, בלילה שלפני כן, ירדו, הגיעו, כולל ראש שב"כ, שהגיע למטה, פיקח, עשה הערכות מצב, הורידו את הצוותים למטה, ידעו שמשהו קורה, משהו חריג, מתרחש, העבירו גם את ההתרעות האלה, גם למפקד האוגדה, גם לאלוף הפיקוד, לצה"ל, כלומר, ידעו שיש שם, אז האנשים היו ופעלו בשטח, כמובן שב"כ לא מחזיק כוחות שיכולים לעצור ולמנוע חדירות בגבול, זה לא תפקידו, אבל אני יכול להגיד שהופתעו לדעתי, מעוצמת האירוע ומסדר הגודל שלו, פחות מעצם העובדה שהיה אירוע.
טל זרביב: אז בואו נדבר רגע על הפעולות מיד אחרי המלחמה.
פרשננו אבי יששכרוף פרסם בידיעות אחרונות ובוויינט, שהוקם גוף חדש, שהמטרה שלו היא לסגור חשבון, ולחסל את כל פעילי הנוכבה של חמאס, שלקחו חלק בפשיטה וחזרו לעזה, וראינו גם פעולות חריגות בג'נין.
מה אתה יודע על הגוף הזה, ואיך הולך לזהות את מי שאחרים להוצאה אל הפועל של התוכנית של חמאס?
ליאור אקרמן: כן, אז צריך לומר, לפני שאני אתייחס לגוף הזה ספציפית, אם את זוכרת, היה לנו אירוע קשה מאוד בזמנו של הטבח בשני חיילי המילואים ברמאללה, באינתיפאדה השנייה, שהיו מעורבים בו מאות ואלפים.
מתוך כתבה באנגלית
“שני חיילי מילואים ישראלים, בדרכם חזרה לבסיס לשרת כנהגים, נעצרו בטעות במחסום פלשתיני ונלקחו למטה הפלסטינים בראמללה עברו לינץ ברוטאלי על ידי ההמון הפלסטיני" ….
ליאור אקרמן: גם אז ראש שב"כ קבע שכל מי שהיה מעורב בזה, והיו מדובר במאות רבות, נבוא איתו חשבון, וזה לקח לשב"כ אפילו כמה שנים, והגענו לאחרון המשתתפים, חלקם חוסלו וחלקם נעצרו.
זה משהו שטבוע בדנ"א של הארגון.
השירות באמת הקים חמ"ל, חפ"ק שנקרא חפ"ק ניל"י, זה מה שפורסם וזה נכון.
חשוב לומר שזה גם הוקם ביוזמת השטח ואנשי המבצעים בשירות, שהחליטו לקחת את זה כפרויקט, ומנהלים מאותו רגע מצוד מודיעיני, מדוקדק ומקצועי, שתכליתו להגיע לאחרון האנשים שנכנס וישתתף באירוע הזה.
גם אם מדובר על למעלה מאלפיים איש, כולם יזוהו ברמה השמית.
מי שנשאר כמובן, צריכים להבין שכמעט למעלה ממחציתם של הפלסטינים שנכנסו לפה, לא חזרו לעזה.
אז אלה שחזרו, הם מזוהים, יזוהו עד שנגיע אליהם, כולל המיקום שלהם, וצה"ל ושב"כ מתכוונים לסגור חשבון עם כל אחד מהם.
אני יודע שכבר כמה עשרות מהם - נסגר איתם החשבון.
טל זרביב: זה מעניין מה שאתה אומר, מעניין מה שאתה אומר, שהגוף הזה, ניל"י, נולד מתוך יוזמה של אנשי השב"כ בשטח, ולא באיזושהי הוראה מלמעלה מהממשלה.
ליאור אקרמן: נכון, כי צריכים להבין, קודם כל, בעצם הביצוע של הדבר הזה זה משהו שהוא די קבוע בשיטות הפעולה של הארגון.
זאת אומרת, לא צריך לתת הנחיה עכשיו או דירקטיבה מדינית, ואפילו לא של ראש שב"כ.
זה מאוד ברור, גם למרחב שמטפל בזה, וגם לאגף מבצעים, שברגע שמתרחש אירוע מהסוג הזה, שב"כ מגיע לחשיפה מלאה של כל מי שעומד מאחורי הפיגוע, בדרך כלל מדובר על פיגועים שעומדים מאחורי הם 4-5 אנשים, אבל זה לא משנה אם זה 4-5 או 2,000, כל פיגוע שמתרחש וכל אירוע וכל דבר שמהווה פגיעה בביטחון המדינה, באופן אוטומטי שב"כ נכנס למוד שהוא מזהה ומאתר את אחרון האנשים שהשתתף, ומגיע אליו לסגירת חשבון בין אם זה מעצר וכליאה, ובין אם זה סיכול ממוקד או חיסולו.
וזה באופן טבעי קרה במיידית בארגון עוד בכלל לפני שמישהו היה צריך לתת את ההנחיה הזאת שבכל מקרה הייתה מגיעה.
אבל כדי לא לאבד זמן, אנשי הארגון הבינו שזה מה שצריך לעשות, הקימו את החפ"ק הזה והם מתקדמים מאוד מאוד מאוד יפה, ויכול לדעת עם ישראל שבסבירות מאוד מאוד גבוהה, ואני אומר את זה בביטחון רב, כנראה שרוב אם לא כל המשתתפים באירוע הזה לא יישארו או לא חיים או לא חופשיים בסופו של התהליך.
טל זרביב: ויש לך עוד מחשבות על מה כדאי ששב"כ יעשה הלאה? זאת אומרת מהנקודה הזאת והלאה?
ליאור אקרמן: צריך להבין דבר אחד, שב"כ זה אומנם קשה לפעמים להבין ולשמוע את זה אחרי שעברנו אירוע מהסוג כזה, אבל קודם כל זה השב"כ היחידי שיש לנו.
ב' הוא ארגון באמת ברמה המקצועית מצוינת שיודע להביא מודיעין מצוין.
אמרתי שבשנת 23' כשנת שיא בטרור הפלסטיני, שב"כ התמודד כמעט מדי יום עם בין 200 ל-250 התרעות, וביצע עד כה אנחנו נמצאים מאוד מאוד בסוף אוקטובר, ביצע מאות מאות, אנחנו מדברים באמת על יותר לכיוון האלפים כבר, של סיכולים של פיגועים שתוכננו גם מאיו"ש וגם מעזה, זה משהו שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם.
זה מצביע על יכולות מודיעיניות מאוד מאוד גבוהות, גם יומינטיות, גם טכנולוגיות, גם מבצעיות ואחרות, וכמובן שזה לא הרמטי ותמיד יכול להיות פיגוע שחומק ומצליח ויוצא אל הפועל.
גם היום המודיעין ששב"כידע להביא על מה שקורה ברצועת עזה, מודיעין טוב מאוד, אנחנו רואים את זה גם עכשיו תוך כדי מבצע, שצה"ל מצליח לפגוע בחלק מהדמויות המרכזיות בחמאס שם, שאנחנו יודעים, מזהים אותם, מאתרים את המיקום שלהם בזמן אמת ופוגעים בהם, גם אם ראשי הנחש עצמו עדיין מסתתרים במחילות, אבל גם אליהם נגיע בסופו של דבר, מפני שהוא הוגדירה כמטרה, ואני מניח שזה מה שיקרה.
אז יש לשב"כ מודיעין, יש לשב"כ את היכולות, ואני מניח שמי שצריך לתחקר ולבדוק למה קרה, מה שקרה, יעשה את זה, מפני שזה משהו שאי אפשר שוב להתחמק ממנו.
הסדר הגודל של האירוע הזה לא מאפשר למדינת ישראל לעבור הלאה, בלי לתחקר את האירוע הזה ולתקן את מה שצריך להבא
טל זרביב: כן, ברור שהיו תחקירים ומסקנות, וזה לא הזמן לעשות את זה עכשיו, כמו שאמרת קודם, ובכל זאת אולי יש איזושהי בעיניך מסקנת ביניים ששב"כ צריך לקחת איתו מהאירוע הזה?
ליאור אקרמן: תראי, אם יש מסקנה אחת, זה ששב"כ היה צריך לצעוק הרבה יותר לגבי חלק מההתרעות שהוא אמר, אני יודע, אני מלווה את הארגון הזה הרבה שנים, אני מדבר ומפרשן ונמצא בקשר עם בכירי הארגון.
שב"כ אגב לא אמר מעולם שחמאס מורתע.
יכול להיות שזה מונחים שהושמעו על ידי גורמים אחרים.
שב"כ לא אמר שחמאס מורתע, וחמאס גם באמת לא היה מורתע, גם אם לא חשבו שהוא יצא ויממש תוכנית בסדר גודל כזה.
למרות שתוכנית כזאת, מבצעית של חמאס, הייתה קיימת כבר לפני שנים, זה לא היה משהו סודי, רק אף אחד לא חשב ש...
טל זרביב: שזה יצא על הפועל מהמדף, כן? שישלפו את התוכנית הזאת מהמדף, כן.
ליאור אקרמן: בדיוק. נכון, נכון.
ואני חושב שכשמדברים על הקונספציה, שוב, הקונספציה הייתה בראש ובראשונה קונספציה מדינית, פוליטית, נוחות של ראש הממשלה, שחמאס יישאר ברצועת עזה כדי לא להתמודד מול רשות פלסטינית, או צורך בהסדרים מדיניים עם הפלסטינים, היה נוח לפתח ולטפח את חמאס לאורך 17 שנים שם, גם במבצעים שאליהם נכנסנו תמיד ביוזמת החמאס, לא מיצינו אותם, תמיד עצרנו באמצע, כי זה היה נוח לנו ולא רצינו להרוס את חמאס, אז הקונספציה הייתה פוליטית ומדינית.
ושב"כ שידע והכיר את חמאס ומבין שמדובר בארגון רצחני פונדומנטליסטי, שפועל על פי תורת האחים המוסלמים, הוא לא ארגון לאומני פלסטיני, הוא ארגון אסלאמי שרוצה לשאוף לכליפות אסלאמית, לא למדינה פלסטינית, ואת זה שב"כ היה צריך לצעוק הרבה יותר בקול רם, לא משנה אם זה בנאומים, בכנסים, בקבינט, בממשלה, בתקשורת, כלומר אי אפשר להמשיך להתקיים לצד הגוף הזה ולתת לו חופש פעולה.
אני חושב שזה לקח שיצטרכו לקחת איתם כל ראשי מערכת הביטחון.
טל זרביב: מעניין מאוד, ליאור אקרמן, תודה רבה.
ליאור אקרמן: תודה רבה.
טל זרביב: עד כאן הכותרת להפעם.
את הפודקאסט אתם יכולים למצוא באתר וויינט, באפליקציה או במכונית, אם זה באפל מיוזיק או בספוטיפיי, אל תשכחו לדרג ולהשאיר תגובה.
בינתיים אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק נוסף שלנו על רקע התפתחויות האחרונות במשבר החטופים.
חפשו את "מאחורי הקלעים של המשא ומתן" להשבת השבויים והחטופים.
תודה לכל צוות הכותרת, שרון כידון וקובי נחשוני, תחקיר הפקה ועריכה, גיא סלם, עדן דוידוב וטס גדות.
אני טל זרביב, שימרו על עצמכם.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments