הכותרת - מנהרות הטרור שהפתיעו את צה"ל

עוד לפני שהחלה המלחמה היה ברור שהמנהרות יהיו אתגר מרכזי, אבל בצה"ל הופתעו מההיקף של חלק מהן. מה ישראל ידעה בזמן אמת? איך חמאס התגבר על פצצות חיל האוויר? כמה זמן בכירי ארגון הטרור יכולים לשרוד מתחת לקרקע? ואיך צה"ל פועל נגד המנהרות?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/12/2023.

[פתיח] Ynet פודקאסטים

[הקלטות מידיעות חדשותיות]:

"…זוהי המנהרה הגדולה ביותר שצה"ל חשף אי פעם…"

"…אנחנו רואים פה תשתית שהיא תשתית חריגה…"

"…קצינים פה מתארים את המנהרה הזו כתמנון, כגזע, עם הרבה זרועות…"

ספגטי, מטרו, תמנון, קורי עכביש. מספר הכינויים שניתנו לרשת מנהרות התת קרקעיות של חמאס גדול כמעט כמו המנהרות עצמן. אנחנו מכירים את איום המנהרות מ2014 למען האמת, הכרנו אותו גם מהאינתיפאדה השנייה אולי אפילו משנות ה-90. צה"ל הכיר את המנהרה במעבר ארז ומכיר גם את המנהרות בצפון אבל חוץ מהיכרות, מה לגבי המעשים? עד כמה צה"ל העריך לא נכון את טוואי וטווח המנהרות, ואת החשיבות האסטרטגית שלהן, ומה באמת מתחולל מתחת לקרקע?

אני טל זרביב מנור, וזאת הכותרת.

יואב זיתון, הכתב הצבאי של Ynet וידיעות אחרונות, אני אהיה כנה איתך, עד לפני הגילוי של מנהרת הענק שראינו בערך לפני שבוע, וגם אחרי את הצילומים שראינו של מנהרות אחרות בתוך הרצועה, המנהרות שאני דמיינתי בראש היו צפופות, חשוכות, מאולתרות אבל מה שאנחנו רואים זה פשוט ענק.

יואב: נכון, אני חושב שאנחנו חוטאים קצת למציאות שאנחנו קוראים להם מנהרות, כי זה מיד מראה לנו תמונה של איזושהי מחילה בראש או איזשהו מקום שרצים בתוכו, זה יותר בסיסים צבאיים, תת קרקעיים, גדולים, מאובזרים שפשוט היו או יכלו להיות מעל לפני הקרקע, כמו כל מחנה צבאי, פשוט הורידו אותם אל מתחת לאדמה.

והמנהרות או צירי התנועה שיש בין מחנה למחנה, בין בסיס לבסיס, הם אלה למעשה האפיקים או הגזעים שדרכם עוברים מי שעוברים שם - מחבלים, ראשי חמאס כוחות לוגיסטיקה שמעבירים את הציוד השונה, את אמצעי הלחימה, ונכון יותר, וכך אני משתדל גם לקרוא להם כשמם - בסיסים צבאיים, בסיסי טרור צבאיים מתחת לאדמה, למטרות שונות ומגוונות, מהגנה לקראת תמרון צבאי של האויב, במקרה של חמאס זה צה"ל, הם נמצאים בעיקר בתוך רצועת עזה.

חלק גדול מהם (מנהרות) בכלל לא מחובר אחד לשני, זאת אומרת לא כל מסועף וגם זה בכוונת מכוון כדי לבודד ולאפשר לחימה יעילה יותר במישור המקומי, בגדודים המרחבים של חמאס וחלק מנהרות התקפיות, מנהרות התקרבות כדי לבצע פלישות סמוכות גדר באמצעות אותן מנהרות, אחת מהן ראינו ליד נתיב העשרה ובסיס ארז בצפון הרצועה רק לפני מספר ימים, שבועיים.

טל: ולמנהרה הזאת יצא לך להיכנס בעצמך, וגם לשר הביטחון שלנו שסייר שם בשבוע שעבר תכף נכנס לייעוד של המנהרה הזאת, אבל הגודל שלה, ראינו את הסרטונים של רכבים נוסעים בתוכה תפס די הרבה אנשים לא מוכנים.

יואב: נכון, אז כדאי ככה ש… אנחנו כל פעם מופתעים מחדש ממנהרות, עוד מצוק איתן וכמובן במערכה הנוכחית, אבל כדאי לדעת שבצה"ל מכירים את המנהרות של חמאס.

עוד משנות התשעים ברצועת עזה, אז היו הראשונות של המנהרות להיחפר ברצועה, כי יחסית קל לחפור בסוג האדמה שיש בעזה, ואנחנו כמובן זוכרים את הטראומה של מוצב תרמית שהוקרס ופגע בחיילים ב-2004 בציר פילדלפי, אירועים דומים שהיו לאורך השנים עוד לפני ההתנתקות מהרצועה, ואחרי שחמאס השתלט על עזה ב-2007 הוא רק שיפר או שידרג את מערך המנהרות שלו, בטח ובטח, אחרי שהוא ראה שהוא מאבד יתרון בטווח העילי, הרקטי, בירי תלול מסלול אל מול כיפת ברזל שפותחה אז ב-2009 עד 2011 יירוט ראשון ומוצלח, הוא המשיך כמובן להשקיע במערך הרקטי, אבל אל מול הגדר ואל מול המכשול מול הרקטות הוא יותר ויותר פיתח את המנהרות.

זכורה לי שיחה שעשיתי עם מפקד בסיס בהל"ץ של הנדסה הקרבית ב-2011, בשנה הראשונה שהייתי כתב בצבאי הוא אמר לי שכבר אז, ב-2011, שרצועת עזה זה עיר שאתה מספיק לעשות פווו וכל העיר התת קרקעית, העיר התחתית, קורסת ונופלת מרוב שהכל ממונהר שם במפלסים שונים, בתכליות שונות לכל אורך 65 ק"מ של גבול בתוך הרצועה, ועד צוק איתן כמובן ראינו שחלק מהמנהרות האלה גם חצו למטרות התקפיות.

בצוק איתן מה שקרה, נזכיר בקצרה, זה שצה"ל כבר ידע על 32 מנהרות חודרות לישראל למטרות פלישה המונית ותוכנית החטיפה ומסעות הרג של חמאס, ידע עוד לפני אוגוסט 2014, אבל מה שגרם לצבא להתעורר זה אותו סרטון טראומטי ומפחיד של המנהרה ליד קיבוץ סופה באשכול, עם המחבלים שיוצאים ואז חוזרים מותקפים מהאוויר, כולנו זוכרים את הסרטון הזה, זה האיץ את היציאה למבצע. כמובן גם מנהרה שכן היה בשימוש מנהרת כרם שלום בתחילת המבצע בסביבות יולי 2014 כרם שלום אגב זה אותו מקום שבאמצעות מנהרה חדרו המחבלים בקיץ 2006 וחטפו את גלעד שליט. אחרי כמה שנים אנחנו זוכרים מי שוחרר באותה עסקה החזרתו של שליט, חייל שנחטף באמצעות מנהרה.

[הקלטה מהחדשות]: בשבוע שעבר ביום שני חשפנו מנהרת טרור שחדרה לתוך פתח מדינת ישראל בקרבה לישובים שנמצאים סמוכים לגבול. מדובר במנהרת טרור שלישית שנחשפת בתקופה האחרונה סביב רצועת עזה.

טל: אז מה ההבדל בין המנהרות של אז למנהרות של היום? בין אלו שגלעד שליט הוחזק בהן, לבין אלו שהחטופים שלנו היום מוחזקים בהן?

יואב: תראי, אז, המנהרות של 2014 שנכנסנו אליהן נגיד, ליד כיסופים, עוד לפני צוק איתן, צה"ל חשף אותן, אני מזכיר, כמה חודשים לפני המבצע שהוא התחיל לחשוף אותן לציבור, מנהרה או שתי מנהרות שהוא זיהה בשטחנו.

הן היו כבר אז מבוטנות עם קשתות מבטון שמגנות על מי שעובר בהן, היה ניתן לחצות בין אדם או שניים, זאת אומרת רוחב יחסית צר אבל עדיין תנועה נוחה, האורך שלהן היה בממוצע שניים-שלושה קילומטרים, אני כמובן מדבר על המנהרות ההתקפיות, החודרות לשטחנו. וגם העומק לא היה מי יודע מה, העומק נע אז אם אני זוכר נכון, עשרים מטרים שזה גם עמוק כמובן, אבל זה לא מה שיש היום, ולכן אחרי או במהלך המבצע הזה, צה"ל נכנס אליו די מופתע למבצע צוק איתן, שאני מזכיר הוא היה מבצע קרקעי מוגבל, רק להיכנס לקילומטר או שניים ברצועה, לאתר את המנהרות האלה, 32 מנהרות במספר ולהשמיד אותם.

קדמו לכך תקיפות אוויריות מסיביות שרק עיכבו וסיפחו וסרבלו עוד יותר את היכולת של כוחות הקרקע ההנדסיים לאתר ולהשמיד את המנהרות, היה צריכה לפנות את ההריסות, בגלל זה זה נמשך 51 ימים, תוך כדי גם הקימו יש מאין גדודי הנדסה לטובת המשימה הזו.

ממש צה"ל היה מופתע בתוכנית או ברעיון שהוא יזם, הרבה רעיונות, שעד היום הם אסורים לפרסום, איך לזהות, איך לאתר מנהרות, כולנו זוכרים איך נחטפו גופותיהם של גולדין ושאול זיכרם לברכה, גם, עוד שני אירועים טראומטיים שהמנהרות הביאו עלינו בצוק איתן. אבל אז, אחרי המלחמה אחרי שהיינו בטוחים שהאיום הזה כבר הוסר ושילמנו עליו מחיר כבד של עשרות חללים, החליטו בדרג המדיני לפתח קיר סלארי, מכשול תת קרקעי, לאורך כל גבול הרצועה 65 קילומטרים שימנע חצייה של מנהרות דומות.

בצה"ל התנגדו, לא מבצעית, אלא בגלל העלות של הפרויקט הענק הזה, כארבעה מיליארד שקלים העדיפו בצה"ל להשקיע את הכסף הרב הזה באימונים, בהכשרות, בהכנות למלחמה, בציוד ללוחמים, בחטיבות, כלומר, להשקיע את הכסף בהתקפה ולא בהגנה, בסוף המנהרות כמו כיפת ברזל כמו חומות בגבולות, כמו גדרות זה הגנה. הווקטור שהוביל לממשלה התמקד יותר בהשקעה, בהגנה במודיעין ובחיל האוויר חלק מזה הלך בסופו של דבר, אחרי ויכוח בין הדרג המדיני לצבאי בתקציב חיצוני ולא מתקציב צה"ל, לטובת אותו מגה פרויקט של מכשול תת קרקעי, שאחת מההבטחות שלו היה לא רק למנוע חפירה וחצייה לשטחנו מתחת לאדמה, אלא גם לזהות באמצעות סנסורים אם תהיה חפירה מחודשת בקרבת הגבול.

ואז הגיעה כמובן אותה מנהרה שראינו לפני כשבועיים, במהלך המבצע, שהייתה ממש קרובה כמה מטרים אולי עשרות מטרים מגדר הגבול מבלי שבאמת התגלתה, וצה"ל אומרים שידעו עליה אבל לא באמת ידוע על התוואי המדויק שלה עד שפרצה המלחמה.

טל: ובעצם, לולא המכשול הזה, חמאס היה מגיע עד לישובים הישראלים.

יואב: כן, ממש עד לפתח המכשול, אבל חמאס עקף את ההישגים של צה"ל בצוק איתן ואת המכשול התת קרקעי שישראל השקיעה בו 4 מיליארד שקלים, והוא עקף את שניהם בקלות, בשתי דרכים שונות.

אחד, הוא מימש תכנית פלישה על-קרקעית, זאת אומרת, המונים של מחבלים שרצים עם דחפורים ועם אמצעים שמפוצצים את הגדר מעל פני הקרקע, ממש פלישה המונית, כמו שראינו בשבעה באוקטובר כתכנית סדורה מתוכננת ומאומנת.

והדרך השנייה שהוא עקף את אותו מכשול תת קרקעי שעלה לנו 4 מיליארד שקלים, זה לבנות מנהרות התקרבות, כלומר, מנהרות על בסיס אותם תוואים שכבר צה"ל הרס והשמיד במשך 51 ימים של מבצע צוק איתן, חידש אותם, ביצע מעקפים בחלק מהמקומות, בנה בחלק אחר מנהרות חדשות שמגיעות ממש עד לקרבת הגבול. הוא תכנן להשתמש בהם בעיקר כמכת הסיום, כמכת הניצחון מבחינתו נגד ישראל, בסוף המלחמה, כך אומרים לנו בצה"ל, לגבי המנהרה הענקית שנחשפה החודש ליד מעבר ארז ונתיב העשרה, זאת אומרת, להשאיר בהם מאות רבות של מחבלי נוח'בה, שממש בימים האחרונים של המלחמה יפלשו מהם עם רכבים, עם אופנועים עם טנדרים ויפגעו, ינסו להרוג את החיילים שהם ירו באותם נקודות ליד הגבול, כמובן כאקט המוני של זינוק ותקיפת החיילים, אחרי שהוא כמובן הביא את מהלומת הפתיחה הכל כך כואבת, הכל כך קשה בשבעה באוקטובר, זה למעשה היה ייעוד של אותם מנהרות התקרבות לגדר.

טל: בישראל לא שיערו שהמפעל התת קרקעי הזה כל כך רחב, אני מבינה שהערכות היו משהו כמו 150-200 ק"מ כשבפועל זה פי שלושה.

יואב: נכון, גם כמנהרות מקומיות זאת אומרת, מתחמי לחימה משולבים מסודרים, ממוסדים שכוללים תווך תת קרקעי, אני מדבר כרגע על תווך התת קרקעי בתוך הרצועה, שאמור לפגוש את לוחמי צה"ל שעכשיו מתמרנים בעזה, והוא כולל גם תצפיות בתווך העילי, מעל אותן מנהרות וגם בגובה הרחוב, עמדות ירי מבוצרות, זאת אומרת, מערך שלם, שממש, לפי קצין בכיר באוגדת 98 שנמצא עכשיו בחאן יונס, זה ממש היה מעורר השתאות כיצד המערך הענק הזה נבנה מתחת לפני הקרקע, מעל לפני הקרקע וגם בשילוב עם עמדות גבוהות יותר, כמו קומות של מבנים מעל אותו תווך.

טל: וכל זה נבנה בין צוק איתן לעכשיו, בין 2014 ל-2023?

יואב: חלק גדול מתחיל העבודה לפני צוק איתן ולאורך השנים, כחלק ממפעל ההתעצמות הצבאית, הבלתי נגמר של חמאס, נבנה גם בעשור האחרון, השתפר מאוד.

חמאס תמיד היה בקרב למידה. בשנים הרבות שנהנינו משקט יחסי, כמובן יחסי מעזה, חמאס עקב, כך למשל צה"ל, כדי לתת פתרון למנהרות האלה בסבבים השונים, במבצעים המוגבלים לאורך העשור האחרון, צה"ל פיתח פצצות נגד מנהרות לחיל האוויר, שיודעות לחדור את האדמה, להגיע לאותו חלל תת קרקע ולפוצץ אותו.

הפצצות האלה, שהן פרי פיתוח של שנים עם התעשיות יחד עם חיל האוויר באמת נתנו תוצאות, בחלק מהמקרים בסבבים השונים, גם על אחת המנהרות הגדולות ליד כרם שלום, אלא שחמאס ידע לעקוף גם אותן והוא פשוט חפר מנהרות בעומק עמוק יותר. אם בהתחלה דיברנו על 20 מטרים, 30 מטרים, חמאס כבר הגיע בחלק גדול מהמנהרות האסטרטגיות שלו בעיקר, אלה שמסועפות ומחוברות אחת לשניה ברשת גדולה, הגיע כבר לקצה העומק האפשרי כמעט למי התהום, עומקים של 50, 60, 70 מטרים, ואפילו ניצל את מי התהום במנהרה הזו למשל שראינו ליד ארז, כדי לחבר צנרת של מים על מנת שהוא יוכל לשמר באותו בסיס תת קרקעי בעומק של 50, 60 מטרים, וזה המון 50, 60 מטרים מתחת לאדמה, לשמר רציפות תפקודית, לחבר את המים של מי התהום, ולשהות באותם חללים מתחת לאדמה לאורך חודשים ארוכים בלי תלות בעולם החיצון.

עד לשם הוא לקח את העולם הזה, התת קרקעי, שנותן לו שכפ"ץ, נותן לו מקלט לבכירים שלו, לפעילים שלו, שהיום זה מקלט עבורם מול חיילי צה"ל ברצועה, ולמעשה זה אחד מכלי הנשק העיקריים שלו, כל זה תחת מידור מאוד מאוד כבד שהקשה על המודיעין של צה"ל לזהות אותו.

טל: אז אני מבינה שהערכת החסר לא הייתה רק באורך אלא גם ברוחב, בעומק, בחוזק של הביצורים, בכמות הרזרבות של הדלק, האוכל והמים שמוחזקות בהן, ובהתאם לכך, במשך הזמן שמחבלי חמאס והמנהיגים שלהם יכולים להסתתר בהם עם החטופים.

יואב: כן, קחי למשל את קריית הממשלה של חמאס, רוב הבכירים, כיכר פלסטין, איפה שיצא לי להיות לפני כשבוע, שם, בבסיס הזה של הבכירים, הייתה לשכה ממש בכיכר פלסטין, כמו כיכר המדינה, הייתה לשכה לכל בכיר, ממוחמד דף, דרך סינוואר, מרואן עיסא וכמובן אנשי הדרג המדיני של חמאס, לשכה מפוארת מעל לפני הקרקע ועוד לשכה שמחוברת דרך מסתורים, דרך פירים, אל מתחת לפני הקרקע, עם מעליות, כולל כאלה שמונגשות לנכים, כמו במקרה של מוחמד דף, גרמי מדרגות שמובילים אחרי שהמעלית יורדת לקומה מינוס חמש או מינוס עשר מתחת לאדמה, גרמי מדרגות להשלים, ואז, במקרה של קריית הממשלה, גם חדרי דיונים, אולם קבינט מלחמה, חדרי חשיבה, חדרי מנוחה, וכל זה בעומק של 50-60 מטרים מתחת לאדמה.

טל: אמרת חודשים, היפותטית תן לי מספר, כמה זמן סינוואר, להערכתך, יכול להישאר מתחת לאדמה?

יואב: בצבא מעריכים שמראשון המחבלים שמשתמש במנהרות המקומיות ללחימה נגד צה"ל ועד לחללים הגדולים, כולל לבסיס המשני, נקרא לו ככה, מה שמשמש יותר את המטה הכללי של חמאס בדרום הרצועה, בחניון הזבל, שם כנראה ברחו מצפון הרצועה, כל הבכירים כדף וסינוואר, יכולים להישאר שם חודשים ארוכים, הם נערכו לזה, כך מבינים ככל שהימים חולפים, גם מבחינת מזון גם מבחינת דלק וגם מבחינת חשמל ויכול להיות איוורור.

אני יכול לתת לך את הדוגמה של, דיברנו עליה מקודם, אותה קריית ממשלה תת קרקעית מתחת לכיכר פלסטין, מאיפה החשמל אפשר לשאול, אז קודם כל הבסיס התת קרקעי העצום הזה היה מחובר לרשת החשמל העזתית הרגילה, לתחנות הכוח שישראל דאגה לתדלק בסולר לאורך השנים, וכגיבוי לכך, אם האור ייכבה או אם החשמל הרגיל ייפסק בעזה, הכוחות של צה"ל מאוגדה 162 מצאו שם מתחת לאדמה מאות גנרטורים באגפים הלוגיסטיים של אותו בסיס תת קרקעי, ואם אלה ייגמרו, אז לכל הגגות בבניינים הרבים שיש באותה שכונה ברימל, יש קולטים סולאריים שאוספים אנרגיה ומחוברים באמצעות כבלים כגיבוי שלישי באותו בסיס תת קרקעי עצום, קריית הממשלה של חמאס, עמוק מתחת לכיכר פלסטין.

זאת אומרת דאגו שם ליתירות אנרגטית משולשת לתקופה ארוכה של חודשים רבים, במידה ותפרוץ מלחמה ויהיה תמרון, מניחים שכך גם זה בחלופה שכעת בה הם מסתתרים בדרום הרצועה בחאן יונס, תחת מידור הרבה הרבה יותר גדול, ולכן הערכות הן שיכולו לשרוד שם חודשים.

אני מזכיר, התמרון של צה"ל לפי הערכות שונות אמור להסתיים פחות או יותר בסוף חודש ינואר, זה רק מעיד עד כמה חמאס תכנן את המלחמה הזו לא רק למתקפת הפתע, את הפלישה הרצחנית בשבעה באוקטובר, אלא ממש חודשים ארוכים קדימה, אולי אפילו מעבר לכך.

טל: אז מה הלאה? איך צה"ל יכול להילחם באיום התת קרקעי? ועד כמה אותו איום קיים גם בחזית עם חיזבאללה?

תכף ממשיכים, אבל לפני כן בואו לעקוב אחרינו באפל פודקאסט או בספוטיפיי ולהצטרף לקהילת הכותרת.

אתה מספר לנו על חדרי השינה, הישיבות, המפקדות והניתוח, איך בכלל אנחנו מצליחים למפות את אותם בסיסים תת קרקעיים גם ראינו את הסרטונים של דובר צה"ל איך כל הזמן מתגלים עוד פירים ועוד פירים? אז מה עושים מאותו רגע? וגם, לא הצלחנו לזהות את כל החפירות האלה בזמן אמת?

יואב: אז כדאי שנחלק את התשובה לשתיים.

קודם כל, ביכולת של צה"ל לאתר ולהתמודד עם המנהרות, אז נגיד קודם כל שצה"ל כמדיניות כמעט ולא שולח, לפי כל מה שאני עוקב, לוחמים לתוך המנהרות האלה, ממש להילחם בהם, למרות שהיכולת הזו ניתנה ברמה מדורגת, תלוי באיכות היחידה או בעומק ההכשרה, בין אם זה גדודים, לוחמים בסיירות או לוחמים ביחידות עילית שיש להם יותר כלים והכשרה להילחם ולהיכנס לתוך המנהרות, אז צה"ל כתפיסה כמעט ולא שולח לוחמים פנימה לתוך המנהרות, רק אחרי שהוא לפעמים, זה יכול לקחת גם יומיים-שלושה, מה שאני אגיד, שלח אמצעים רובוטיים כאלה ואחרים אמצעים טכנולוגיים ובסוף גם כלב. מנהרה של שיפא לדוגמה, המנהרות האדירות מתחת לשיפא לקח שלושה ימים עד שחייל ראשון בכלל ירד פנימה.

אז זה בהיבט הזה של כניסה והתמודדות במישור הטקטי עם המנהרות אחרי שבכלל מגלים אותם.

עכשיו, חלק מהפירים של אותן מנהרות הם מוסווים, במיוחד מנהרות התקרבות, זאת אומרת אי אפשר לראות אותן בכלל. שאלנו לגבי המודיעין איך הוא פיספס, איך הוא לא ידע, מה ידע, אז הפירים האלה סגורים לגמרי ורק ביום הפקודה מקלפים את הפתח האחרון של הפיר, כדי שזה לא יתגלה עוד קודם לכן בעין של המודיעין הישראלי.

באשר לווקטור שצה"ל היה בו מצוק איתן לגבי ההתמודדות הכוללת עם המנהרות, מגילוי-איתור מנהרה בין אם היא התקפית או בין אם היא מגננתית בתוך שטח הרצועה, אז ב-2018-2019 חלה עצירה, לפחות הורדת הילוך בצה"ל באותו גוף, באותו יחידה או באותו ניסיון, נקרא לזה, מאורגן, ממוסד בצה"ל להתמודד עם סוגיית המנהרות, משתי סיבות.

קודם כל, החליטו בצה"ל וזו החלטה לגיטימית אבל בסופו של דבר היא נבחנת במבחן הזמן, שיש איום חדש, אליו צריך לתת מענה ואליו צריך להתכונן יותר, זה איום שנקרא הרום הקרוב לקרקע, כלומר, איום הרחפנים שיכולים להטיל חימושים, יכולים להתאבד על כוחותינו, זה היה אז בחיתוליו ואני מדבר איתך לפני 5-6-7 שנים ולכן החליטו לתת יותר משאבים לכוחות להתכונן לאיום הזה, איום הרום הקרוב לקרקע.

אירוע שני שקרה וזה גם יכול להסביר למה ואיך לא ידענו ואיך צה"ל פספס את המנהרות האסטרטגיות האלה, בסוגריים, חוץ מהמנהרה הגדולה הזו בארז ליד נתיב העשרה, הענקית הזו שראינו לפני כמה ימים, יש עוד עשרות כאלה סמוכות לגבול הרצועה לפי הערכות בצה"ל שגם אותן צריך לגלות וגם אותן צריך להשמיד, והן גם קרובות, אמנם בצד העזתי של הגבול, קרובות מאוד לישובים, סוגר סוגריים.

קרה אירוע נוסף במאי 2021, מבצע שומר החומות, תוכנית מאוד גדולה שבפיקוד הדרום ובחיל האוויר עמלו עליה עוד מאמצע העשור הקודם, להפוך את המנהרות האלה למלכודת מוות, לבית קברות עבור המחבלים, מתוך הנחה ש-30,000 חמושי חמאס, כאשר תחל מלחמה גדולה ירדו מהר פנימה, יסתתרו ויתכוננו, ואז נוכל להטיל עליהם את אותן פצצות דרילר שהזכרנו מקודם של חיל האוויר, יעודיות נגד מנהרות, ולהרוג אותן בפנים.

[הקלטה מהחדשות]: "בשבועות האחרונים פועלים כוחות אוגדת עזה במרחב החטיבה הצפונית וסיכולה של מנהרת טרור של ארגון החמאס. מדובר בתוואי מינהור שהותקף במהלך מבצע שומר החומות, אודות ואינדיקציות שהתקבלו במכשול החדש על הימצאותו במרחב."

יואב: כמה ידוע על התוואים, על אותם מאות קילומטרים של מנהרות בתוך הרצועה, כנראה שלא ידוע הרבה.

כי החליטו בסופו של דבר ואחרי הרבה ויכוחים במטה הכללי להפעיל את אותה תוכנית מגירה, את אותה תוכנית אסטרטגית "מכת ברק" במבצע שומר החומות, מאי 2021, התוצאה כזכור ידועה לכולנו, ההטעייה לא כל כך עבדה, רק כמה עשרות מחבלים באמת אכלו את הפיתיון הזה של כמה טנקים ונגמ"שים, אני זוכר את זה באותו ערב, נדמה לי זה היה יום חמישי, עמדתי בעמדת השידור שלנו ליד נתיב העשרה מול בית חאנון, ושמעתי את הרעש, הברזלים של הזחלים, של הטנקים, ואמרתי מה עכשיו באמת פולשים לתוך רצועת עזה זה לא הגיוני, בסופו של דבר זה התברר כמבצע הטעיה שראו אותו בחמאס, אבל לא שלחו את מרבית המחבלים פנימה, ויותר מזה, אנחנו זוכרים את אותם הצהרות של ראשי צה"ל, של נתניהו, של שר הביטחון גם בזמנו, שאומרים שמבצע מכת ברק הצליח באופן כזה או אחר, שהרגנו אותם בתוך המנהרות שלהם, לקחנו להם את הנשק האסטרטגי, גם זה מאז אותו עיוורון, אותה תפיסה בצה"ל שאולי באמת הנה, השמדנו מהאוויר והרגנו בתוך המנהרות את מחבלי חמאס, גם זה הרחיק תודעתית לפחות, את הרצון בצה"ל להמשיך לחקור, להמשיך להבין שלא באמת המנהרות נהרסו, שהן עדיין קיימות, וגם חמאס מצדו הוכיח יכולת לשחזר או לשקם את המערך המינורי הזה, בטח לשדרג אותו ולעקוף את כל המענים שצה"ל נותן.

[הקלטה מהחדשות]: "מאז סוף 2014 התקיים מאמץ מודיעיני, מבצעי, הנדסי וטכנולוגי, לאיתור איום התת קרקע החודר מלבנון לישראל, פרויקט התקפי מסווג מאוד של ארגון חיזבאללה."

טל: ואי אפשר בלי לשאול מה לגבי הצפון, הרי כבר שנים שאנחנו יודעים שגם שם יש מנהרות תקיפה שאמורות היו להשתמש את כוח רדואן, גם במנהרות האלה, יואב, יצא לך כבר לבקר, אנחנו זוכרים את מבצע מגן צפוני. איך אפשר לוודא שהפעם אנחנו לא נפספס תוואי מנהרות רחב בדיוק כמו בעזה?

יואב: כן, מבצע מגן צפוני, אנחנו זוכרים שש מנהרות ענקיות, גדולות, מסיביות מאוד של חיזבאללה, שתכנן תוכנית דומה, לפלוש מתחת לקרקע, בבוקר מפתיע לגליל, לכבוש שטחים, לכבוש מוצבים ולהשיג תוצאות דומות למה שחמאס הצליח להשיג בשבעה באוקטובר.

אלא שצה"ל הצליח לעלות על המנהרות האלה כמה שנים קודם לכן, בסוף חשף אותם והשמיד אותם, וגם שם, שאלתי בחודש האחרון, בביקור שערכתי בפיקוד הצפון, האם גם לחיזבאללה יש מנהרות התקרבות, האם באזור הלבנוני, של אותו תוווך תת קרקעי חיזבאללה יכול להשתמש בתקופה הקרובה, או בעוד שנה, או בעוד שנתיים יוכל להקפיץ משם לעבר הגדר, ולפרוץ מהר מבלי שצה"ל מספיק להגיב לעבר מטולה, לעבר שלומי, מאות או אלפי מחבלי רדואן.

לצערי לא קיבלתי תשובה על השאלה הזו, האם יש גם מנהרות התקרבות כאלה בגבול הצפון על בסיס אותם תוואים, שכביכול צה"ל השמיד במגן הצפון, אבל אני יכול להבטיח לך שכמו ששונה בצה"ל התפיסה או הגישה לגבי האיום הזה אחרי המלחמה, או כעת במהלך המלחמה, כך יהיה גם לגבי הזירה הצפונית, אחרת נהיה בתמונת הפסד של מאות אלפי אזרחים ישראלים לא חוזרים, לא יכולים, לא מוכנים לשוב לביתם.

טל: טוב, אני שומעת אותך ומבינה שזה ייקח שנים לחסל את המנהרות מצפון ומדרום.

יואב: כן, וגם לא בהכרח יגיעו לכולם. דוגמה קטנה, אוגדת 98 בחאן יונס, אמרו לנו שבוע שעבר מתוך מאות רבות של מנהרות בחאן יונס, הגענו לרק 150 פירים, ומתוכם השמדנו, או נטרלנו 50 אחוז, כי גם בזה צריך לעשות סלקציה, אחרת זה יהיה שנים של תמרון קרקעי.

טל: יואב זיתון, תודה רבה.

יואב: תודה.

טל: ועד כאן הכותרת להפעם אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל פודקאסט או בספוטיפיי, כדאי לכם מוזמנים לדרג אותנו, או להגיב לנו אנחנו נשמח לקרוא. את הכותרת אפשר למצוא גם באתר Ynet, או באפליקציה בנייד, או במכונית.

אם הגעתם עד לפה, אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו, על הכסף שמימן את היכולות של חמאס לבנות את המנהרות שלהם. חפשו את הפרק "איך חמאס מימן את מתקפת הפתע בשבעה באוקטובר".

תחקיר הפקה ועריכה, גיא סלם ועדן דוידוב סאונד ומיקס, עמרי זינגר.

אני טל זרביב מנור, שימרו על עצמכם.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה