top of page

הכותרת - חופים, שודדים ו"ברביקיו" | הצרות בקריביים

עם צאת החג החלטנו לצאת מהארץ ולחזור מהפגרה עם סיפור מיוחד מהצד השני של הגלובוס. האיטי מקושרת אצל רוב האנשים לרעידת אדמה ושודדי הקריביים, אבל במציאות מתמודדת עם רעידת אדמה מסוג אחר. במשך עשור ראש הממשלה סירב לעשות בחירות, וכשיצא לביקור בחו"ל השתלטו על המדינה כנופיות ומנעו את חזרתו. לאן מתקדמת האיטי? ומה הקשר לג'ימי ברביקיו?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 30/04/2024.

קריין: אתם מאזינים ל-Ynet פודקאסטים.

[פתיח]

שרון: בפרק הזה החלטנו ללכת איתכם למדינה אחרת ולשמוע קצת על הבעיות שלה.

[קולות של גלים ונגינה של גיטרה]

שרון: אז בואו נקפוץ רגע לקריביים. כן, האיים הקריביים, אתם בטח חושבים על החופים ומים צלולים בבהאמס, הסיגרים והנוף של שנות ה-50 בקובה, אולי אפילו על חשבונות בנק באיי קיימן. אבל כשאתם חושבים על האיטי, מה עולה לכם לראש?

[הקלטה]

Reporter: "The Caribbean Island Nation of Haiti has been rocked by its biggest earthquake in more than 200 years."

[הקלטה]

Reporter: “Look at the size of this storm on satellite. At this hour, tonight, a direct hit in Haiti. Slamming a-shore at 145 miles per hour.”

[הקלטה]

Reporter: “People ask desperately where it's coming from. The threat of a tsunami's looming.”

שרון: אסונות טבע, משחקי מילים נדושים - נו, הייתי כבר בסרט הזה. אז כן, האיטי.

בתוך גן העדן של האיים הקריביים, האיטי נחשבת כמדינה כושלת. failed state, לפי כל ההגדרות. וכעת תקועה עמוק במשבר נוסף, הכי חמור עד כה.

[הקלטה]

Reporter: “Haiti's capital, Port-au-Prince, looks like a war zone. The Caribbean nation saw a violent attack by local gangs on Thursday.”

שרון: כנופיות פשע ברשותו של הגנגסטר ג'ימי ברביקיו שריזה, כבשו את רוב שטחי האיטי והדיחו את ראש הממשלה, שבכלל היה בזמן הזה בחו"ל, והמדינה הקטנה שוב נכנסת לאסון.

אז מי הוא אותו ג'ימי ברביקיו? למה האיטי כל כך לא יציבה? ומי, אם בכלל, יושיט לה עזרה?

אני שרון כידון, וזאת "הכותרת" בקריביים.

[מוזיקה דרמטית וקולות של גלים]

טל: אם אנחנו מתרוממים מעל הקרקע ומסיירים מסביב, א', אנחנו רואים מקום פשוט מופלא. כלומר, החלום שלנו של המקום הטרופי, האי עם הדקלים והחול הלבן, זה האיטי.

שרון: זה טל רשף, מומחה לתרבויות ועסקים בעולם, ומי שילווה אותנו במסע להאיטי.

[מוזיקה]

טל: לא במקרה, העלילה של שודדי הים הקריבי, היא מתרחשת בהאיטי. כלומר, רוב העלילה שמה, זה באי, על החופים של האיטי, שנקרא טורטוגה, זה מקום אמיתי. המקום הוא פשוט פסטורליה, טרופית, ים קריבי, מים צלולים, פשוט מופלא.

[המשך מוזיקה]

טל: זה אם אנחנו מסתכלים על זה מ… מסביב. אם אנחנו קצת נכנסים פנימה, או יורדים עם שתי רגליים על הקרקע, אז אנחנו כבר רואים משהו אחר לגמרי.

[מוזיקת כינורות]

אנחנו רואים בתים מטים לנפול, אנחנו רואים אנשים בעזובה, בעוני, ממש מכמיר לב. ובתוך כל הסיפור הזה של אנשים שמתנהלים מן היד אל הפה, שומרים על המשפחה שלהם מפני רצח, חטיפה ואונס, בתוך כל אלה, מסתובבות הכנופיות, החבורות. אנשים בדרך כלל צעירים, שריריים, חמושים, שנלחמים, אלה נגד אלה, פוגעים באוכלוסייה, לוקחים לעצמם מה שהם רוצים.

אני חושב שהייתי מעדיף לנסוע למקומות אחרים. שומר נפשו ירחק. זה אחד המקומות המסוכנים ביותר בעולם, וזה מדהים למצוא את האכזריות ואת הקושי ואת האימה הזאת, באחד המקומות היפים ביותר שהעולם הזה מציע לנו.

שרון: כדי להבין קצת יותר מה קורה היום בהאיטי, צריך להבין את ההיסטוריה והשורשים שלה. ועבור האירופאים, הם מתחילים לפני כמה מאות שנים, כשלא אחר מאשר כריסטופר קולומבוס, הוא מי שגילה את האי.

טל: זאת הייתה, זה היה אי, בים הקריבי, מקסים, כמו שתיארתי, חיו שם ילידים שהגורל שלהם הכרית להם את הבסיס שלהם ברגע שהאירופאים הגיעו. קולומבוס נחת על האי שלהם, זה אי שנקרא היספניולה, והחל מרגע שהגיעו לשם האירופאים, הם פשוט שיעבדו אותם, הם גזלו להם את האדמות, הם שחטו אותם, הם הדביקו אותם במגפות. מאוחר יותר האי הזה התחלק בין ספרד לצרפת בעקבות מאבקים בין המעצמות. האיטי זה החלק המערבי, החלק שניתן לצרפת.

ועכשיו מתחיל הסיפור שבונה את מה שאנחנו פוגשים שמה היום, מכיוון שהאזורים האלה, הטרופיים, של יבשת אמריקה והים הקריבי, הפכו מבחינת האירופאיים למכרה זהב. ניתן היה להקים שם אחוזות של סוכר, של קפה, של קקאו, של פירות טרופיים, של טבק, אבל בשביל זה היה צריך המון המון ידיים עובדות וזולות. מה הספרדים בחלק המזרחי של האי עשו? הם הביאו המון מהגרים, כמו שהם הביאו לארגנטינה, לאורוגוואי, למקומות אחרים.

הצרפתים שהיו להם מושבות באפריקה, נקטו בדרך אחרת לגמרי. הם הביאו עבדים. הם פשוט שלחו אוניות לאפריקה, תפסו בכוח ילידים, העלו אותם על האוניות, הביאו אותם לשמה. כמו במטעי הכותנה של דרום ארצות הברית, אותה השיטה. והחבר'ה הללו התיישבו שם כעבדים לכל עניין ודבר, חסרי זכויות לחלוטין, תחת שליטה, תחת בעלות של בעלי אחוזות צרפתיים שהגיעו מצרפת, מאירופה. והם ניהלו את כל הסיפור הזה עד שבתחילת המאה ה-19, לפני 200 שנה בערך, קורה נס.

[מוזיקה]

שרון: הנס הגדול שטל מדבר עליו הוא שבפעם הראשונה בהיסטוריה, מושבה של עבדים מתמרדת מול המתיישבים הזרים וזוכה לעצמאות.

טל: העבדים, ממוצא אפריקאי, פשוט קמו, שחטו את האדונים שלהם, ניצחו אותם בקרבות, הרגו רבים מהם, השתלטו מחדש על השטח הזה והכריזו על עצמאות. חשוב רגע לציין, היא לא מקבלת עצמאות, היא לוקחת את העצמאות. בניגוד להרבה מקומות אחרים בעולם, אף אחד לא עשה לה שום טובה.

[מוזיקה]

שרון: אבל עצמאות זה לא הדבר היחיד שצריך כדי לבנות מדינה, צריך שלטון וצריך חוק וסדר.

טל: החל מהרגע שהיא מוצאת את עצמה עם עצמאות, א', זה עבדים, אנשים שעד אתמול לא היה להם אפילו בעלות על המגבת שלהם, על זוג התחתונים שלהם, ועכשיו מתוך האנשים הללו אתה צריך להצמיח שלטון, וזה אנשים שאין להם את התרבות הנחוצה לזה. אנשים שגם לפני כן, כמה דורות טובים קודם לכן, הם היו נוודים בסוואנה באפריקה, אז האנשים האלה אין להם את התרבות הנדרשת לתודעה אזרחית. מעבר לכך, צרפת, שגורשה משמה, נקמנית, והיא מודיעה להם, אתם תשלמו לנו פיצויים. פיצויים על בעלי אחוזות, פיצויים על האדמות. עכשיו שימי לב לדבר הבא, פיצויים על העבדים שגזלתם מאיתנו, גם על זה צריך לשלם.

שרון: כמה ציני, כן.

טל: זה בלתי ניתן לדמיון, המודעות של המאה ה-21, אבל זה היה תחילת המאה ה-19. והם נוקטים להם שמה באיזשהו סכום מטורף, פשוט מטורף, שהכלכלה של האיטי לא מסוגלת לחלום עליו, אבל הם מודיעים: "תשמעו, אתם לא משלמים? אנחנו שמים לכם בלוקדה, מצור, אתם תהיו פשוט חבורה של אנשים שחיים פה בין העצים, ולא יכולים לפתח כלכלה". וההנהגה שלהם מבינה שהם חייבים לסחור עם מדינות אחרות, בשביל זה הם חייבים לנער מעליהם את הצי הצרפתי. בשביל זה הם חותמים על ההסכם הבלתי נתפס הזה, ומה שקורה זה שבמשך למעלה מ-100 שנה, קרוב ל-150 שנה, קשה להעלות על הדעת, הם עסוקים בלעבוד, למכור בשוק העולמי, לקבל כסף, להעביר אותו לצרפת. עד שבסוף הצרפתים מוחלים להם את יתרת החוב.

[מוזיקה]

שרון: המצב שנוצר בהאיטי הוא שנותרה אוכלוסייה של עבדים משוחררים, חסרי ניסיון בניהול מדינה, ובמצב כלכלי קשה מאוד. סיטואציה שיוצרת קרקע פוריה לניצול האזרחים.

טל: לאורך המאה ה-19, ואחר כך אל תוך המאה ה-20, כל פעם צץ שם איזשהו מישהו, הוא מנצל את זה שלאנשים אין שום תודעה אזרחית, הם לא מבינים מה זה דמוקרטיה, מה זה ממשל. מישהו אחר כל פעם תופס את השלטון, לפעמים מישהו מארגן בחירות שנועדו לגרום לכך שהוא יבחר, וברגע שמישהו קם, איזשהו מנהיג של צבא, מפקד, ואומר לחיילים שלו "אוקיי, אנחנו עולים אל עיר הבירה, אנחנו תופסים את השלטון", הם הולכים אחריו. ברגע שהאזרחים רואים שהצבא מגיע, אז הם פשוט מורידים את הראש ושואלים מה צריך לעשות.

אין שום נכונות להילחם על הזכויות ועל הדמוקרטיה. כתוצאה מזה, זה עובר מדמוקרטיה כביכול לדמוקרטיה כושלת, מדמוקרטיה כושלת לדיקטטורה. לפעמים זו דיקטטורה אזרחית, לפעמים זו דיקטטורה צבאית, וזה מגיע ככה למעשה בהתגלגלויות שונות, עד לסוף המאה ה-20, עד לפני כמה עשרות בודדות של שנים. באמצע יש איזה שהם שלבים שצרפת מתערבת, ארצות הברית מתערבת. כשאני אומר מתערבת, אני מתכוון פולשת. כאשר מה שמעניין את המעצמות זה האינטרסים שלהם, אף אחד לא מגיע לשם על מנת לדאוג לתושבים, הם מגיעים מכיוון שיש להם איזשהו עניין כזה או אחר, וברגע שהם דואגים לזה, אז הם מפנים והכאוס חוזר למה שהיה קודם.

[מוזיקה]

שרון: אז מה באמת קורה בשלטון של האיטי, איך בדיוק עשרות אסירים הצליחו לכבוש את המדינה מידי השלטון, והאם יש עזרה כלשהי מהעולם?

כבר ממשיכים, אבל רגע לפני זה, יש לנו המלצה חמה עבורכם לעקוב אחרינו, לדרג אותנו ולהגיב לנו בספוטיפיי ואפל פודקאסט.

[הקלטה]

Reporter: “Haiti's capital, Port-au-Prince, looks like a war zone. The Caribbean nation saw a violent attack by local gangs on Thursday.”

[הקלטה]

Reporter: “Haiti international airport was shut down after it was attacked. Several police check-posts were run over and burned down. Port-au-Prince's streets looked like a war zone. All because one gang leader was fed up with Haiti's government.”

שרון: תשמע, כשאנחנו רואים את השינויים בשלטון בהאיטי, זה נראה כמו תסריט שלקוח מאיזה סרט הוליוודי מוגזם לחלוטין. כנופיות פשע, רצח ראש ממשלה, הנהגה שלא בדיוק נבחרה על ידי אף אחד. תעשה לנו סדר מה באמת הולך בשלטון בשנים האחרונות?

טל: מה שקורה זה פשוט ההמשך של מה שהיה קודם, רק שבשלב הנוכחי כבר יש נוכחות של גופים בינלאומיים שמספרים לנו מה קורה, יש עיתונות שמספרת לנו מה קורה, יש מערכת משפט שלפעמים היא מצליחה לתפקד, ובזכות זה אנחנו יודעים את הפרטים הללו.

כלומר, למעשה מה שקרה זה שהשלטון של האיטי היה בוננזה. הוא היה אוצר של שודדי ים, אם תרצי, הים הקריבי, שנלחמו עליו. מי נלחם על זה? כל מי שהיה לו כוח. בין אם זה יועץ לנשיא, שכנראה רוצח. זה שעכשיו הוא הנשיא, הוא לא נבחר מעולם. הוא רצח את הנשיא הקודם על פי כל הסימנים שמצטברים, ותפס את השלטון במקומו. ויש את אשת הנשיא, שהיא כנראה חברה אליו, אבל הוא היה קצת יותר מתוחכם וערמומי או חזק ממנה, והוא הצליח לדחוק אותה הצידה.

כלומר, למעשה, יש פה איזשהו מאבק, אין אידיאולוגיה. אין שמה סוציאליסטים, קפיטליסטים, לאומנים, כל המילים הללו לקוחות מאומות אחרות. יש פה פשוט מאבק כוח נטו.

אבל בעשרות השנים האחרונות, שעליהם את מדברת עכשיו, מתחולל איזשהו שינוי בכל זאת. והשינוי הוא, שאם לפני כן זה היה אנשים שונים שתופסים את השלטון, בכוח כזה או אחר, עכשיו מצטרפות אליהם גם חבורות הרחוב. וזה משנה את המצב, ולא לטובה בכלל.

שרון: אז בואו נתמקד רגע על אריאל אנרי, ראש הממשלה שבדיוק הגיש את התפטרותו, אם אפשר לקרוא לזה ככה. ביולי 2021, הוא נבחר לראשות הממשלה על ידי הנשיא הקודם, ז'ובנל מואיז. אבל יומיים לאחר מכן, מואיז נורה בביתו על ידי מתנקשים ונרצח, מה שבלם את העברת השלטון.

באותה תקופה השתלט ראש הממשלה המכהן, קלוד ג'וזף, על הנשיאות בגיבוי הצבא, והוכר על ידי ארצות הברית כראש הממשלה החוקי. זמן קצר לאחר מכן, ג'וזף התפטר, במקומו אנרי נבחר כראש הממשלה, וכנשיא בפועל. נחסוך מכם גם את זה שבהתנקשות במואיז, הנשיא הקודם, מעורבת אשתו האלמנה, וגם שני ראשי הממשלה שהזכרנו. בקיצור, בלאגן. ואם חשבתם שאחרי שאנרי נכנס לתפקיד הדברים יסתדרו, אז זהו, שבמרץ האחרון גם זה השתנה.

טל: אריאל אנרי הוא אדם שעלה בכוח של מניפולציה ורצח. הוא תפס את השלטון, הוא הלך בדרך של קודמיו, שמבחינתם זה היה מספיק. "תפסתי את השלטון, השלטון הוא שלי". רק מה שקרה זה שבעשרות השנים האחרונות, היה שליט שהחליט שהוא מפרק את הצבא. הצבא נראה לו מסוכן מדי, הצבא היה מרכז כוח שהוא לא רצה שיהיה. אז הוא שלח המוני חיילים לרחובות, בלי משכורת, בלי עבודה, בלי עתיד. הם התארגנו עם הכלי נשק שנשארו בידיהם לחבורות, והתחילו לדאוג לעצמם. ואז ברגע שאותו אנרי מנסה לנהל שם את העניינים, הם באים ומראים לו שלמעשה הם יותר חזקים מאשר המשטרה.

הצבא בשלב הזה כבר לא קיים, פירקו אותו, כמעט לחלוטין. אז הם מתמודדים עם המשטרה, הם מגיעים עם טנדרים, עם מקלעים, עם רובים. המשטרה מגיעה עם האקדחים שלה ואמצעים לפיזור הפגנות. זה, זה ממש לא כוחות. המשטרה למעשה דואגת להישאר בתוך התחנות משטרה, ושלא יהרגו אותם חס וחלילה.

ואנרי מוצא את עצמו באיזשהו מצב, שהוא לא יכול לנהל את המדינה. הוא נוסע באיזשהו שלב לקניה, שבאפריקה, על מנת למצוא איזשהו סיוע בינלאומי בנושא הזה. הוא מבין שיכול לשים את יהבו אך ורק על התערבות בינלאומית. אמריקאים מודיעים - "נגמר, אנחנו לא פולשים לשם יותר", הצרפתים - "אנחנו לא פולשים יותר", אז הוא מנסה אצל קניה. וברגע שהוא נמצא אצל קניה, המורדים, וזה כמה חבורות שונות, כמו ג'ימי ברביקיו שזה אחד מהצבעוניים שביניהם, הם מתעצמים עוד יותר, תופסים עוד יותר שליטה.

[מוזיקה]

[הקלטה]

Reporter: “Gangs have seized the port. They burned shops, they have attacked police stations, and on the 3rd of march 2024, launched a coordinated attack they assaulted several police stations.”

טל: באיזשהו שלב הם פולשים לתוך שדה התעופה, ואז הוא מבין שאין שום מקום שהמטוס שלו יכול לנחות בו, אבל יתרה מזאת, אם המטוס היה מגיע, או אם הוא היה מגיע עם אונייה, היו שוחטים אותו ברגע שהוא היה שם את הרגל שלו על האדמה של האיטי. והוא מוצא את עצמו פתאום בזה שהמדינה הזאת, שלפני כן הייתה בובה בידיים של השליט, עכשיו היא המוני בובות בידיים של ראשי כנופיות שונות.

[הקלטה]

Reporter: “Familiar leader in Haiti is Jimmy Chérizier, AKA Barbeque. An ex-special police forces officer, now runs notorious G9 alliance.”

[הקלטה בצרפתית]

שרון: אז בוא נדבר על ראש כנופיית פשע, עם שם שככה יצחיק אותנו, אבל ג'ימי ברביקיו. מי הוא? ואיך הוא השתלט? ומה הוא עושה עם האיטי?

טל: זהו, ג'ימי ברביקיו, יש לו שם משעשע, אבל הבן אדם לא משעשע בכלל. זה בן אדם אכזר בצורה בלתי רגילה. כנראה, כנראה שאת השם "ברביקיו", הוא קיבל בזכות ההרגלים שבהם הוא היה מענה את האנשים שהוא היה תופס, אז צריך לקחת אותו ככה בהקשר הזה.

הוא מישהו שיש לו רקע צבאי, הוא אחד מאנשי הצבא שמצאו את עצמם ברחוב, אדם עם כריזמה. כנראה גם עם יכולות טקטיות של ניהול לחימה, מן הסתם, למרות שקצת קשה להפריד בין הסיפורים שהוא מספר על עצמו, בין הסיפורים שהמתנגדים מספרים עליו, לבין המציאות. אבל כך או כך, בתוך המאבק רחובות הזה, שמזכיר יותר את המאפיה של שיקגו בשנות ה-30, מאשר מאבק פוליטי כלשהו, הוא מצליח עם המצ'טות של האנשים שלו ועם המקלעים והרובים שלהם, לשחוט יותר אנשים מאשר אחרים, והיום הוא לא שליט של האיטי, כלל וכלל לא, אבל הוא ה… ראש הכנופיה החזקה ביותר, והוא צריך להשתלב יחד עם כנופיות אחרות שלא סרות למשמעתו.

שרון: איך ג'ימי ברביקיו וכנופיות הפשע הללו בכלל הצליחו להגיע למעמד שלהם ולהון שהן מחזיקות?

טל: עוד לפני שהוא הגיע למעמד הכל כך חזק שלו, האיטי כבר הייתה מדינה שלא מתפקדת, failed state. ואז בתוך כל האזור הזה, למעשה, יש מאבק בין ראשי כנופיות שהם ראשי שבטים, אפשר להגיד, כל דאלים גבר, והאנשים הללו פשוט נלחמים זה נגד זה, על עיירה, על כפר, על שכונה, וכל הסיפור שמתרחש שמה זה מי יותר חזק. לפעמים השאלה היא מי יותר אכזרי. ואז קורה עוד משהו שדוחף אותם קדימה. מי שמסתכל על המפה של האיטי רואה שהיא נמצאת באמצע הים הקריבי, אמצע הדרך בין קולומביה מדרום לבין פלורידה של ארצות הברית מצפון.

מה שקורה זה שהיא נמצאת בדיוק על הנתיב של הסחר בסמים שבין פבלו אסקובר והאנשים שלו בקולומביה לבין האנשים של ארצות הברית. והם מבינים את הפוטנציאל שיש להאיטי. אז הם שולחים לשם מטוסים ואוניות עם קוקאין, ומשם הם מוצאים את הדרך להעביר את זה לפלורידה, וכמובן האנשים שנמצאים באמצע, בהאיטי, גורפים רווחים עצומים. המון כסף מסתובב בסיפור הזה, עם הכסף הזה הם קונים נשק. עם הכסף הזה הם מבצרים עוד יותר את המעמד שלהם, כאשר התקציבים של המשטרה הם פשוט כאין וכאפס לעומת מה שהם יכולים להביא שמה, וזה גורם לכך שה… ארגוני הפשע האלה הופכים גם להיות מעצמות כלכליות, שנהיה עוד יותר ועוד יותר קשה להילחם בהן.

שרון: אז מי מגן על אזרחי האיטי, האם יש גוף בינלאומי, נניח האו"ם, מישהו שמגן על האזרחים?

טל: לא, פשוט לא. מערכת המשפט לא מתפקדת, המשטרה לא מתפקדת, הצבא לא קיים. למעשה, אם איזושהי חבורה מחליטה להטיל פרוטקשן לשכונה, אף אחד לא יעצור אותם. אם הם מחליטים לפגוע באנשים שם, בכל דרך שתעלה בדעתם, אין שום דרך לפגוע בהם.

דובר הרבה על התערבות, דובר באיזשהו שלב על הקמה של כוח התערבות בינלאומית, אחרי שכאמור ארה"ב וצרפת הודיעו שהן לא תהיינה שם. קניה, שהייתה אמורה להוביל את זה, קיבלה רגליים קרות. היו עוד כמה מדינות אפריקאיות שרצו להצטרף אבל לא בתור מובילה. יש שתי מדינות באיים הקריביים שרצו להצטרף אבל לא בתור מובילה. ומה שקורה זה, שנכון להיום, התושבים, ואני מדבר איתך על קרוב ל-12 מיליון איש, מופקרים לחסדי הכנופיות.

שרון: וואו. מה בעצם עומד לקרות עכשיו בהאיטי בעקבות ההשתלטות הזו והניהיליזם שאתה מתאר?

טל: למעשה, אני חושב ששום דבר לא ודאי. מדברים הרבה על התערבות בינלאומית בראשות קניה או מדינה אחרת. אני מאוד חושש לגורל אנשי הכוחות המזוינים של אותן מדינות שיגיעו לשם. הם ימצאו אנשים שמבוצרים היטב, חמושים היטב, מכירים את המקום יותר טוב מכל אחד אחר, ערוכים לקראת ההגעה הזאת לכל אמצעים של גרילה שניתן להעלות על הדעת. זה יהיה מרחץ דמים, זה יהיה מרחץ דמים שגם האוכלוסייה האזרחית תשלם על זה מחיר, אני לא יודע אם זה יהיה יותר טוב ממה שקורה היום.

צריך גם לזכור דבר נוסף. אותם כוחות בינלאומיים שמדברים על זה, כולל האו"ם בין השאר, שמדבר על זה ולא עושה בינתיים דבר, הם רוצים להשתמש באותו אריאל אנרי בתור שליט להביא את כוח ההתערבות, להעלות אותו בתור שליט, ואז לעבור איזושהי תקופה של מעבר שמהידיים שלו זה יעבור בשלבים כאלה או אחרים לידיים של מפלגות שיבחרו בידי העם.

שזה פשוט טירוף מוחלט מכיוון שאריאל אנרי, ברגע שהוא יתפוס כוח הוא לא ישחרר אותו. האנשים שם שילכו לקלפיות לא תהיה להם שום תודעה אזרחית, הם לא ידעו מה לעשות עם ההצבעה שלהם, ואני גם לא רואה את המפלגות שהיום לא קיימות, פשוט לא קיימות, גם לא בצורה קלנדסטינית, מתחת לפני השטח, פתאום קמות ומקימות ארגון ונבחרות לפרלמנט. זה פשוט יהיה מאבק של שחיתות וכל תחנת הצבעה תהיה יעד להתקפה של כנופיות. כרגע יש כל מיני רעיונות אני פשוט לא רואה רעיון שהוא ישים.

שרון: טל רשף, ברחנו לצרות של אחרים, תודה רבה לך.

טל: תודה. תודה לך, להתראות.

[מוזיקה]

שרון: עדיין לא ברור מה יקרה עם האיטי. בינתיים ראש הממשלה אריאל אנרי הגיש את התפטרותו ובתמיכת המדינות הקריביות, הוקמה מועצה זמנית שכבר בחרה מועמד שיקים ממשלה זמנית, ישקם את המדינה ויוביל אותה לבחירות דמוקרטיות בפברואר 2026, הללויה.

ועד כאן "הכותרת" להפעם. אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו, להגיב לנו, איזה שילוב של מאפיונר ורוטב אתם חושבים שיעבוד? שלי זה ג'וני קטשופ.

את הכותרת אפשר למצוא גם באתר Ynet או באפליקציה בנייד או ברכב, אם כבר הזכרנו כנופיות פשע ששולטות בשטח מלחמה, אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו, חפשו את הפרק "הסיפור של החמולות בעזה", להבדיל.

תחקיר הפקה ועריכה, גיא סאלם ועדן דוידוב. אני שרון כידון. שמרו על עצמכם.

[מוזיקה]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

1 view0 comments

Comments


bottom of page