בואינג נמצאת במערבולת בלתי נגמרת. שורה של תקלות שנקשרו למטוסי החברה, יחד עם התפטרות המנכ"ל ומוות מסתורי של חושף שחיתויות - העלו אותה לכותרות, ולא בצורה חיובית. מה קרה לחברה המיתולוגית? והאם צריך לחשוש בפעם הבאה שעולים למטוס?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 31/03/2024.
פתיח: אתם מאזינים ל-Ynet פודקאסטים.
[מוזיקת פתיחה]
יוסי: בואו נעשה דמיון מודרך, תהיו איתי. הזמנתם חופשה. סוף-סוף אחרי תקופה קשה מאוד בארץ, הגיע הזמן לצאת קצת לנשום אוויר. אתם קונים כרטיס ורואים במסננים אפשרות לבחור דגם מטוס. כרגע אתם מתעלמים מזה. מה לי ולדגמי מטוס?! אתם בוחרים לשבת ליד הדלת, ולמחרת מגיעים לטרמינל, עוברים את הבדיקות, המזוודות והדיוטי כמובן, ומתיישבים בכיסא. [פעמון המראה מצלצל] קצת עיכובים, אבל הנה המטוס המריא. [רעש של המראה] סוף סוף אפשר לנוח.
[רעשי רקע של חריקת עצירה]
כשלפתע, הדלת שלידכם מתחילה לזוז. [רעשים חזקים] לפתע, הדלת מתנתקת ועפה לחלוטין, באמצע השמיים.
[מוזיקת רקע]
וזה, זה כבר לא דמיון. זה בדיוק מה שקרה בטיסת אלסקה 1282 בחודש ינואר, במטוס MAX737 של "בואינג".
זוכרים שיכולתם לבחור דגם של מטוס? אז זוכרים. זוכרים שאמרתם שהגיע הזמן קצת לנשום אוויר? אז הנה גם את זה קיבלתם. אוויר צח בגובה 16,000 רגל.
התאונה הזאת הייתה רק חלק מסדרת תאונות ואירועים שקרו בחצי שנה האחרונה עם מטוסי חברת "בואינג". ומאז נראה ש"בואינג" נמצאת במערבולת בלתי נגמרת - המנכ"ל מתפטר, חושף שחיתויות בחברה, מת בנסיבות שנויות במחלוקת, וברשתות הם הפכו לבדיחת הכלל.
מה קורה בחברת התעופה הותיקה? למה דגם ה-737MAX ממשיך לככב בתאונות שלה? והאם יש למי שטס מה לדאוג?
אני יוסי פישר, וזאת הכותרת. [המוזיקה מסתיימת]
ציפי שמילוביץ, שליחת Ynet וידיעות אחרונות לניו יורק, שלום.
ציפי: שלום, שלום.
יוסי: תראי, אני נתקלתי בדיווחים מאוד מדאיגים. פיצוץ, גיצים ועשן מהמנוע של המטוס באמצע הטיסה, החלקה מהמסלול באמצע נחיתה, גלגל שנופל מהמטוס רגע אחרי המראה ומוחץ מכוניות על הקרקע, חמישים נוסעים שנפצעים אחרי שהמטוס צולל בחדות באוויר, ואלו רק כמה מהאירועים שקרו בחודש מארס מלבד.
ציפי, מה קורה ב"בואינג"?
ציפי: מה שבסופו של דבר היה צפוי שיקרה, אחרי כל כך הרבה שנים שבהם החברה פשוט שכחה מה היא אמורה לעשות, ומה היא הייתה, ומה הפך אותה למותג אמריקאי בסדר הגודל של "קוקה קולה" ו"מקדונלדס", כל "אמריקנה", "בואינג" הייתה חלק מזה, והם פשוט שכחו את זה. הם הפסיקו להיות חברה שמייצרת מצוינות ואיכות, וזה המותג, והם הפכו לחברה שכל מה שחשוב לה זה רווחים ומחירי מניה.
בסוף, כשמדובר בתחום כזה, כל כך רגיש, המחיר משולם, ובחמש שנים האחרונות, אנחנו מדברים על החודש הזה, על מרץ, אבל זה תהליך שהוא חמש שנים לפחות. כלומר, מההתרסקויות הגדולות של 2018, החשבוניות מוגשות, הקבלות מגיעות הביתה. עכשיו המחיר שהחברה הזו משלמת הוא, גם תדמיתית וגם כלכלית, הוא עצום, והוא עדיין לא המחיר שלא מעט נוסעים שילמו.
[הקלטה] שדרן:
“Boeing CEO, Dave Calhoun has announced he will no longer be CEO of Boeing. He will end that role at the company at the end of this year, 2024.”
יוסי: ובין המחירים ש"בואינג" שילמו, יש גם את הפיטורים של המנכ״ל, דייב קלהון. אפשר להגיד שב"בואינג" נכנסו לפאניקה?
ציפי: אני חושבת שכן, הם גם צריכים להיכנס לפאניקה. קודם כל הם כבר תקופה לא קצרה, נמצאים ב… מפסידים את התחרות שלהם מול "איירבוס".
יוסי: "איירבוס", שהיא השחקנית השנייה בשוק, בתוך המונופול, או דואופול של "בואינג" ו"איירבוס" בעולם ייצור המטוסים.
ציפי: מה שקורה בחודשים האחרונים, רק מפיל אותם יותר ויותר אחורה, הם בטוח בפאניקה. העובדה שהיום אתה יכול להיכנס לאתר של הזמנת טיסות, כל אחד, "קיאק", "פרייסליין", כל אחד מהאתרים האלה. ויש לך אפשרות לבקש שהאתר לא יציג לך טיסות עם מודלים מסוימים של "בואינג" - זו השפלה איומה לדבר הזה, למותג הזה, לחברה, כפי שהיא הוקמה על ידי אדון בואינג לפני מאה שנה, אני חושבת. זו השפלה עצומה, נוסעים פשוט פוחדים לעלות על מטוסים של "בואינג". אז הפאניקה היא מוצדקת, ואני מופתעת שהזעזוע הזה בהנהלה לא קרה הרבה קודם, והם חיכו הרבה יותר מדי זמן, זה היה צריך לקרות לפני שנתיים, ולא לחכות שדלת תעוף ממטוס של "אלסקה איירליינס". אבל עכשיו הם חייבים לעשות את זה, והם יצטרכו להוכיח את עצמם. יש להם עכשיו אפס מרווח טעויות, אפס. אם חס וחלילה יקרה עוד אסון שקשור ב"בואינג", אני לא יודעת איך החברה הזו מתאוששת אי פעם.
[הקלטה מתוך שידור רדיו ישן בליווי מוזיקה וקולות המראה] שדרן:
"Four 3,500 horsepower engines have started, and the Stratocruiser moves majestically away from the gate, dwarfing the terminal buildings and the waving crowd".
יוסי: ציפי, את הזכרת את אדון בואינג, אז אולי באמת נחזור להתחלה. לפני ההתרסקות הציבורית האחרונה, ולפני הנסיקה של החברה לפסגת העולם, לתקופה שבואינג היה רק שם המשפחה של וויליאם אדוארד, מהנדס תעופה צעיר.
ציפי: אז הוא הקים את החברה הזו ב-1916. ולמזלו, גם זה סוג של מזל, בעסקים, בטח באמריקה, טיימינג זה באמת הכל, זה קרה במקביל למלחמות העולם, בעיקר מלחמת העולם השנייה. ו"בואינג" בנתה מטוסים ששירתו את כל בעלות הברית, והיא התפתחה במהירות כל כך גדולה שהיא פשוט מהר מאוד הפכה להיות סמל של אמריקה.
[הקלטת רדיו בליווי מוזיקה] שדרן:
"Another critical facility was Boeing's plant 2, where they built the B17 bomber”.
[הקלטה ישנה] שדרן:
“And here are the planes. A flight of fighter-bombers coming in from the oceans flying low and fast. The anti-aircraft batteries opened fire"
ציפי: הסלוגן שלה היה: "If it ain't Boeing - I'm not going"
[הקלטה מתוך סטנד אפ] בדרן:
"Boeing had such a great reputation for safety among pilots, there was even a common say 'If it ain't Boeing - I ain't going', which the company put on t-shirts, lanyards, and mugs that you can still buy on their website. All perfect gifts for someone who loves branded merch and does not love following the news"
[קהל צוחק]
ציפי: וזה בדיוק ההפך ממה שקורה היום. אנשים פשוט… זו החברה שאנשים רצו לטוס איתה, וחלק מזה הייתה התרבות שוויליאם בואינג הכניס לחברה הזו, שלפיה אנשים, גם האנשים שעובדים במסלול למטה, בפס הייצור, הם שווי ערך למי שיושבים בקומות העליונות. ואם יש להם טענות, דאגות, אם הם רואים משהו שנראה להם לא לעניין, הם יכולים לבוא ולהגיד, הם יכולים לבוא ולדבר על זה, ואז מתקנים. והדבר הזה, למעשה, הציל את "בואינג", כי העובדים למטה, על פס הייצור, הם אלה שרואים בעיניים קטסטרופות שמתרגשות. ובזכות המדיניות הזו, נבנה ל"בואינג" שם של איכות ומצויינות, ובעיקר אבטחה, ביטחון. שזה באמת הדבר היחיד שחשוב כשמדובר במטוסים.
הדברים האלה השתנו בערך באמצע שנות ה-90, כש"בואינג" החליטה להתמזג עם "מקדונל דאגלס", שהיא עוד חברת תעופה אמריקאית, רק היא התמחתה יותר בתעשייה צבאית.
[הקלטה מתוך חדשות] שדרן:
"Major announcement today in the world of aviation - Boeing and McDonnell Douglas today announced they would join together to form the world's largest aircraft manufacturer" "This is, I believe, a… an historic moment in aviation and aerospace"
ציפי: והמיזוג הזה היה בדיעבד, הוא תחילת הקריסה של "בואינג" כמותג.
יוסי: למה? מה בעצם עשה את המיזוג לנקודת המשבר?
ציפי: מה שקרה זה שהצד של "מקדונל דאגלס", שם בראש סדר העדיפויות את הרווחים, דיבידנדים, מחיר המניה. זה השליך על כל הצורה שבה, חברה שמייצרת מטוסים מתנהלת. היה קיצוץ משמעותי בתקציב לבניית מטוסים, נטו. המון עבודות יצאו החוצה, ונוצר מן לגו כזה, שפשוט מקבלים חלקים מכל חברה, ומחברים ביחד מטוס. היה ברור שעם השנים, אם זה ימשך ככה - תקרה קטסטרופה. כי פה מדובר בבניית מטוס, זה לא משהו שאפשר להחליק שום דבר, אין פינה שאפשר להתעלם ממנה. הנס שזה לקח כל כך הרבה שנים, ו"בואינג", הם הצליחו to get away with this, כמו שאמריקאים אוהבים להגיד, כי זו חברה מאוד מאוד חזקה, אחת החזקות באמריקה, ויש לה צבא של לוביסטים בוושינגטון. רגולציות בוטלו, נעצרו, חקיקות נעלמו, ובמשך הרבה מאוד שנים מנהל התעופה הלאומי של ארצות הברית, ה-FAA, פשוט נתן ל"בואינג" די לעשות מה שהיא רוצה. היה צריך שתקרה קטסטרופה, השתיים של 2018, כדי שמשהו יתחיל לזוז.
[הקלטה] שדרנית:
“This month, did mark the anniversary of the Ethiopians Flight 302, so in 2019, all 157 passengers and crew perished, when the 737MAX 8 aircraft entered an uncommanded nosedive. just four months and ten days before, Lion Air Flight 610, another Boeing 737MAX 8, suffered the exact same deadly issue, this time in Indonesia, plunging into the Java Sea, killing all 189 people on board. It was the first major accident of a 737MAX plane, which at the time, was a recently introduced aircraft.”
ציפי: ועדיין, נדמה היה שהם הצליחו להתאושש, עד שבאה השנה הזו, ושוב, דברים התפרקו. ויש גם הבדל בין איך האמריקאים מגיבים לאסונות שמתרחשים באינדונזיה ואתיופיה, לבין טיסה בתוך ארצות הברית, שהדלת עפה ממנה, כי הברגים לא היו במקום. התגובה היא אחרת לגמרי, גם אם שם מתו אנשים, ופה לא. ומה שקרה בטיסה של "אלסקה איירליינס", באמת שינה את כל הנרטיב סביב "בואינג", ולא הייתה להם ברירה, אלא לעשות את הזעזוע הזה בהנהלה, ולנסות להתחיל לבנות מחדש את המוניטין שלהם. כי אין להם יותר מרווח לטעויות, הם יצטרכו לחזור להיות "בואינג" של פעם. ולחזור להיות "בואינג" של פעם, זה אומר להפסיק לחשוב על רווחים, ולהתחיל לחשוב על… על איך אנשים עולים לטיסה וגם יורדים ממנה.
[מוזיקת רקע]
יוסי: אז האווירה החברתית, יוצרת לנו סערה מושלמת בשביל "בואינג" להתרסק בה. אבל עד כמה הטעויות והאירועים האחרונים באמת באשמת "בואינג"? ולמה מטוס חדש, הוא יותר מסוכן ממטוס ישן? תכף אנחנו ממשיכים, אבל קודם, רצינו להזכיר לכם, לעקוב אחרינו באפל פודקאסט, ולעשות follow בספוטיפיי, ולהגיב מה חשבתם על הפרק.
אלוף משנה במילואים, מנהל רשות התעופה לשעבר, חוקר תאונות תעופה, וכמובן טייס ותיק, עורך הדין, נרי ירקוני, שלום.
עו"ד ירקוני: שלום רב.
יוסי: יצא לך להטיס מטוסי "בואינג", יצא לך גם לחקור אסונות שלהם, אפילו אסון טרגי של מטוס "אל על" ב-1992, אתה זוכר סדר גודל כזה של אירועים בעבר?
עו"ד ירקוני: תראה, אירועים יש כל הזמן. אם אתה רוצה לדבר על תאונות, נדבר על תאונות. אם אתה רוצה לדבר על אירועים, זה סיפור אחר, כי אירועים יש הרבה, והשאלה כמה אתה שומע עליהם, היא תלויה במצב-רוח התקשורתי העולמי. וכש"בואינג" בכותרות, אז כל אירוע, הוא מיד תופס כותרת, במיוחד שהיום הכל מצולם גם, מה שלא היה פעם. תראו, עולם המטוסים בעולם מתחלק לשניים, אה, פחות או יותר. זאת אומרת, יש את "איירבאס" ויש את "בואינג", שזה לא 50-50, כיום "איירבאס" הם כבר יותר גדולים. צריך לזכור ש"בואינג" יצרו עד היום 20,000 מטוסי סילון גדולים, שזה הרבה מאוד, ועוד מאות אלפי מטוסי קרב. גם "איירבאס" באותם סדרי גודל. ולכן, כל אירוע או תאונה שמתרחשת בעולם, זה או זה או זה. אין פה שלוש מאות יצרניות. זה או זה או זה.
ולכן, אם אתה בתקופה מסוימת עם יותר אירועים ב"בואינג", אז צריך מאוד מאוד להיזהר מלשאול את השאלה, או-אה! מה קורה ב"בואינג"? כי לא תמיד קורה משהו, לפעמים זה צירוף מקרים.
ועכשיו אני אלך לעובדות. יש את הסיפור עם ה-737MAX. הסיפור עם ה-737MAX הוא אירוע, אני קורא לו אירוע בטיחותי אמיתי.
יוסי: כלומר, בעיה במטוס עצמו? בדגם של המטוס?
עו"ד ירקוני: כן, זה לא ה-737. ה-737 עצמו זה המטוס הכי נפוץ בעולם. יש 10,000 כאלה שיוצרו. אנחנו מדברים על הדגם האחרון שלו, הוא נקרא "MAX". שמה היו שתי תאונות, כפי הנראה עם בעיות של טייס אוטומטי. ואחר כך היה לנו לא מזמן איזה דלת שעפה באמצע טיסה. אגב, זה לא דלת - זה פתח של דלת. זה דלת שלא משתמשים בה. היא דלת שאמורה הייתה להיות נעולה וסגורה, והיא עפה. בעיה של תכנון כנראה. שמה יש בעיה אמיתית, ו"בואינג" וה-"FA", ה-"FAA" זה מנהל התעופה האמריקאי, שזה ארגון מאוד חזק, שזה נכון מה שאמרה קודמתי, שהוא שולט ב-"FAA", שולט במרכאות או לא במרכאות, אבל הוא ארגון מאוד חזק, והוא נכנס לקרביים של "בואינג" בעניין הזה, ו"בואינג" עצמם נכנסו לקרביים של עצמם, כי הם הבינו שאם הסיפור הזה יימשך, אז זה יכול לגמור אותם.
וב-737MAX הייתה בעיה, אולי יש עדיין בעיה, והיא, מנסים לטפל בה בדרכים הכי טובות שיש. עדיין צריך לזכור שאלפים כאלה טסים בעולם יום-יום, והסטטיסטיקה היא סטטיסטיקה.
[מוזיקת מעבר ורקע]
כל שאר האירועים, ופה אני יכול לעבור איתך אחד-אחד, כי אתה הזכרת את זה.
יוסי: אני אשמח.
עו"ד ירקוני: גיצים במנוע. המנוע הוא לא של "בואינג". במטוסים זה לא, כמו מכוניות. [צוחק] היצרן של המטוס לא מייצר את המנועים. על "בואינג" אתה שם מנועים של "ג'נרל אלקטריק", אתה שם מנועים של "רולס-רויס", אתה שם כל מיני מנועים על המנוע. ואחד המנועים יצאו לו גיצים. זה לא קשור ל"בואינג". זה לא של "בואינג". ואני אגיד עוד משהו - מגיצים במנוע, או מנוע שבוער, או מנוע שמפסיק לעבוד, מטוסים לא נופלים, ובשביל זה יש להם כמה מנועים. אז שמתי את זה בצד.
הגלגל שנפל זה עניין של תחזוקה כנראה. זה גם לא קשור לייצור של המטוס ולא לתכנון שלו. זה כמו שבאוטו נגיד אתה תיסע ב"טויוטה" ויעוף גלגל באמצע נסיעה. זה לא אומר ש"טויוטה" לא תכננו את האוטו טוב. זה, כנראה סביר להניח שהפנצ'ר-מאכער לא חיזק את הברגים.
נחיתה. מטוס שגמר מסלול בנחיתה, 99% מהמקרים - טייסים, בעיה של טייס. כנראה משהו, לא, לא עשה משהו כמו שצריך.
הסיפור של הצלילה לאחרונה, שמטוס פתאום צלל, גם כן, סיפור מוזר מאוד. הגרסה הרשמית מדברת כרגע על איזה דיילת שלחצה על כפתור והזיזה את הכיסא. אני לא קונה את הסיפור הזה. יש שם סיפור, סיפור אנושי כנראה, בקוקפיט שאנחנו עוד לא יודעים בדיוק מה הוא. אבל זה יתגלה. זאת אומרת זה לא משהו שנראה על פניו כמשהו שקשור לתכנון. ולכן אני הפרדתי עכשיו והתמקדתי רק ב-737MAX - זה בעייתי. ובזה "בואינג" מטפלת.
עכשיו, האם זה יכול להביא לבעיה ב"בואינג" כחברה? עובדתית - פגיעה מסוימת. כמו שאמר מישהו פעם בציניות, "פגיעה קלה בכנף". זה לא מרסק חברה. אבל מה שיכול לרסק חברה זה הפסיכולוגיה סביב העניין הזה. קרי, מניות ופחד של הציבור לטוס. אבל לפני הפסיכולוגיה, גם על הבטיחות אני רוצה לדבר על העובדות. והעובדות הפשוטות הן שסטטיסטית יותר בטוח היום לעלות על מטוס, אחרי כל מה שאמרת, ולא על אוטו. וליסוע [כך במקור] מחיפה לתל אביב.
יוסי: אוהו, אני בדרך כלל לוקח רכבת בשביל המסלול הזה. אבל תסביר לנו, למה יותר בטוח?
עו"ד ירקוני: זה יותר בטוח כי - הבקרה שיש גם על תהליכי התכנון, גם על הייצור, גם על התחזוקה, גם על הטייסים, על הכל, היא כל כך גבוהה, כי זה מכונה מסוכנת ומטוס זה מכונה מסוכנת, שבעצם הצליחו לייצר פה מצב שהבקרה על הדברים, הביאה את המטוס הזה שהוא כלי מסוכן מטבעו, להיות כלי בטוח מטבעו, הרבה יותר בטוח מאחרים. ובכל זאת, גם פה הפסיכולוגיה עובדת. למה היא עובדת? כי זה מפחיד לעלות על חתיכת ברזל שטסה בשמיים. אני עשיתי את זה הכי פשוט שאפשר. אני אישית יכול להגיד'ך, [צוחק] גם טסתי הרבה פעמים, זאת אומרת, טסתי הרבה מאוד [צוחק] וגם כנוסע וגם כטייס, והרבה מאוד שנים, כל מיני מטוסים, ואני כל טיסה מפחד. כל טיסה אני מפחד.
אני יכול להגיד לנוסעים שאני, אני לפחות זה מה שאני עושה כנוסע, אגב גם כטייס. אני נקשר כל פעם שאני לא עומד. הדבר הפשוט הזה של לשים חגורה, הוא יכול לעזור בהרבה מאוד מקרים, בצלילות, באובדן חלון, באובדן… כל מיני תקלות, אני לא רוצה לתת רשימה של תקלות פה להפחיד את האנשים, אבל הרבה מאוד תקלות באוויר - זה יכול למנוע פגיעה בנוסעים. מטוסים לא נופלים כל כך מהר.
יוסי: אני רוצה רגע לחזור איתך לדגם ההוא, 737MAX. כאמור, דגם שהיום אנשים מסננים באתרי טיסות כדי לא לעלות עליו. למה המוניטין שלו כל כך גרוע?
עו"ד ירקוני: ה-737MAX, הייתה לו בעיה מאוד ספציפית עד לפני חודש. עד… לפני חודש התגלתה [צוחק] שיש לו עוד בעיה והייתה לו בעיה עם הטייס האוטומטי. טייס אוטומטי זה משהו שתקלה בו, במקומות מסוימים יכולה להביא להתרסקות של מטוס. זה נכון. ואכן שניים התרסקו. לא עניין של מה בכך.
בארץ, חברה ישראלי… אני לא מכיר, "אל על" אין לה את המטוס הזה בכלל, אין לה את הדגם הזה והיא כרגע החברה היחידה שטסה לארץ. כאילו, נכון לרגע זה אין לנו מה לדאוג מהמטוס הזה. צריך לזכור עוד דבר במטוסים, שהוא שונה ממכוניות והוא עובד בניגוד לאינסטינקטים שלנו. אנחנו, כשאנחנו נוסעים על אוטו חדש, מדגם חדש, והאוטו הוא בן שנה והוא מדגם חדש אנחנו מרגישים נורא בטוחים. בצדק. אוטו חדש, דגם חדש, הכל עובד, הכל טוב. במטוסים זה לא הסיפור. במטוסים, השנים הראשונות של המטוס אלה השנים המסוכנות. מה לעשות? מטוס הוא במיטב שנותיו כשהוא, אני אומר ככה על… סתם, חוק אצבע, הוא במיטב שנותיו שהוא בן 15-20 שנה, 25 שנה. שמה הוא במיטבו. הוא עבר את מחלות הילדות, את מחלות הבגרות, כל מה שצריך היה להתקלקל, התקלקל כבר, והכל יציב וטוב, ומכירים את כל החוכמות של המטוס הזה. ומטוס, אורך החיים שלו, אגב זה 40-50 שנה, זה לא כמו אוטו, שכל שלוש שנים מחליפים דגם או מחליפים משהו. מטוסים טסים, בגלל העלויות האדירות של התכנון והייצור, זה טס עשרות שנים, וזה מתחבר למה שאמרנו קודם: זה שה-737MAX הוא אכן מטוס חדש, והנה התגלו פה דברים בגלל שהוא מטוס חדש, שלא ידעו אותם קודם, ולכן, להפך, אני, אני מאוד אוהב מטוסים ותיקים, או אני אוהב אותם הרבה יותר מאשר מטוסים חדשים מה… מהמדף. חדש מהמדף, אתה לא, לא יודע עוד מה מחכה לך.
יוסי: אוקיי, אז מטוסים הם בטוחים באופן כללי. מטוסים ותיקים הם עוד יותר בטוחים, אבל אם אני בכלל לא רוצה לעלות על מטוס של "בואינג", יש לי חלופות?
עו"ד ירקוני: או, זהו, שאין [צוחק]. החלופות שיש זה "איירבאס", ועכשיו, סינים התחילו עכשיו להיכנס גם עם מטוסים. עכשיו, אתה שואל אותי אם אני מעדיף לעלות על 737MAX או על מטוס סיני, אז אני, אין לי דילמה גדולה מדי. [צוחק] זה… התשובה היא די מהירה, בוא נגיד, היא מיידית אפילו. "בואינג" מייצרת מטוסים כבר למעלה מ-100 שנה, "איירבאס" עשרות שנים מייצרת מטוסים. זה מטוסים עם קונספט שונה קצת, וצריך מאוד מאוד להיזהר בלא להגיד, אה, קרו כמה תקלות, בואו נלך למקום אחר. עכשיו, אני רוצה להזכיר לכולם ש"איירבאס", בתחילת הדרך, הם ספגו כמה תאונות קשות מהסיפור הזה. זה לא שזה הלך חלק. זאת אומרת, גם "איירבאס" ידעו ימים מאוד קשים עם תאונות שנבעו מהקונספט שלהם. והם התגברו על זה. התגברו על זה. והיום ה"איירבאסים" הם מטוסים מאוד מאוד בטוחים. ולכן, אני, בסיפור של "בואינג" בשורה התחתונה, לא מודאג.
יוסי: אם אתה לא מודאג אז בוא תרגיע אותנו. מה "בואינג" עושה כדי לטפל בתקלות האלו? מה עושים רשויות התעופה בעולם כדי לצמצם את הנזק הנוכחי? כמנהל רשות תעופה לשעבר ובוחן תאונות תעופה, מה השלבים הבאים?
עו"ד ירקוני: אז זהו, פה אני יכול יותר לדבר כמנהל רשות התעופה מאשר כחוקר תאונות. כי, אתה יודע, חוקר תאונות זה כמו פתולוג. אני רוצה לדבר איתך כרופא משפחה קודם. [צוחק] אני לא רוצה להגיע לפתולוגיה. התפקיד של מנהל רשות תעופה זה לדאוג שלא תהיינה תאונות, לא לחקור אותן. ומה שקורה כרגע גם בארצות הברית וגם בעולם, תראה, ארצות הברית כרגע תילחם על ה-reputation של "בואינג". עכשיו, המלחמה על ה-reputation של "בואינג" לא תהיה בשיטה הרוסית או בשיטה הצפון קוריאנית. היא תהיה בשיטה האמריקאית, של פתיחות ושקיפות והגברת האמצעים, הפיקוח והבקרה. ולהוכיח שעניינית, באמת העניין הוא בטוח.
זה לא יפתר ב-PR. אתה לא יכול ב-PR לגרום לאנשים להפסיק לפחד, ואתה לא יכול לגרום ב-PR לגרום לאנשים להשקיע בבורסה. אתה צריך באמת לשכנע אותם שנעשו פה דברים ושהעסק בטוח. זה מה שהאמריקאים יעשו. עכשיו, מה קורה בעולם? בעולם, צריך להבין שברגע שמטוס "בואינג" כזה מורשה לפעול במדינת ישראל ומדינת ישראל לא מרשה לכל מטוס להגיע לפה - צריך שיהיה ברור. צריך לקבל את האישור של הרשויות פה. זה כמו תרופה. אין מטוס שמגיע לפה בלי שהוא עבר את כל שרשרת הבדיקות מלמעלה עד למטה, ובמדינת ישראל יש אנשי מקצוע טובים בעניין.
שתיים, הדבר האחרון שמנכ"ל "אל על" רוצה, האחרון שהוא רוצה בעולם, זה שתהיה תאונה למטוס של "אל על". הדבר האחרון שטייס ב"בואינג" של "אל על" רוצה שיקרה, זה שהמטוס הזה יתרסק, הוא יושב בפנים. ולכן, התעשייה הזאת היא, מעצם טבעה, היא תעשייה שבודקת את עצמה כל הזמן. ומוודאה שהכל נעשה כהלכה. ואני מניח, היות שאין 737MAX במדינת ישראל, אלא רק 787 ו-777, יש התכתבויות אונליין בין רשות התעופה בישראל לבין "אל על". כי "ארקיע" ו… אגב, "ארקיע" וישראייר" טסים עם "איירבאסים", זה מאוד מעניין, הם לא טסים עם "בואינג". אז יש תכתובת על בדיוק מה קורה, מה זה התאונות האלה, מה עשו, ממה זה נבע, האם צריך לבדוק פינים מסוימים או ברגים מסוימים, ככה זה עובד בעולם התעופה. מיד יוצא מברק לכל העולם, אומר, תשמעו, עף לנו גלגל אחורי ימני, כי הברגים לא היו מחוזקים, נא לוודא שכל הברגים מחוזקים בטורק כזה וכזה, זה עובד מאוד מסודר העניין הזה, עובד מאוד מסודר. השורה התחתונה שלי זה, לא כצעקתה. צריך להמשיך להשגיח, צריך לבדוק, לא כצעקתה.
יוסי: נרי ירקוני, המון תודה.
עו"ד ירקוני: על לא דבר.
[מוזיקת מעבר ורקע]
יוסי: בחזרה אלייך, ציפי שמילוביץ. לצד המקרים הטרגיים והתאונות, אנחנו שומעים שג'ון ברנט, מנהל איכות לשעבר בחברה, שחשף את הליקויים במטוסים לציבור, נמצא במכונית שלו ירוי ללא רוח חיים. משערים שמדובר בהתאבדות, אבל… את יכולה להבין מאיפה הקונספירציות מגיעות, נכון?
ציפי: כן, בטח אני יכולה להבין. קודם כל, זו אמריקה, ויש לה היסטוריה של דברים שכאלה. Whistleblowers, יש להם פה ושם נטייה להיעלם, לא חסרים סיפורים כאלה. אני מניחה שזה לא העניין, אבל כן, אדם שניסה לחשוף תקלות, איבד את הקריירה שלו, ובשלב מסוים, בסופו של דבר גם איבד את חייו. [מוזיקת רקע מסתיימת] זה כן אפקט מתגלגל, אני לא חושבת שמישהו מ"בואינג" רצח אותו. אבל המחיר שמשלמים, כשמדובר בתאגידי ענק שכאלה, אין גבול למה שהם מוכנים להקריב. זה בטוח קשור.
הבחור הזה, ברנט, הוא ניסה להזהיר על תקלות במסכות החמצן, והוא ניסה להזהיר על באמת דברים מאוד מאוד חשובים. וגם חקירות שנעשו מאוחר יותר, העלו שהוא צדק בהזהרות שלו, לפחות בחלקן. אז אין בכלל ספק שכל הדבר הזה השפיע עליו, ובסוף הביא אותו למצב הזה. יש מספיק אנשים שיאמינו בתיאוריות קונספירציות פה. אני חושבת שצריך להיזהר, אבל אין ספק בכלל שמה שעבר עליו בסוף הביא אותו לאן שהביא אותו. זה בטוח.
יוסי: לסיכום. למאזינים שלנו שבדרך חזרה לארץ, או בדיוק עכשיו מחכים בטרמינל בדרך לחופשה, יש ממה לחשוש? להביא איתי מברג מהבית, לוודא שהברגים באמת מחוזקים?
ציפי: [צוחקת] אני לא יודעת, זה באמת צריך לשאול מומחי תעופה. אני מניחה שיש עכשיו הקפדת יתר, נראה לי שדווקא עכשיו זו תקופה די בטוחה לטוס. הבעיה היא שכשמדובר במטוסים, אין מקום ל-99% טוב, זה חייב להיות 100% מושלם. אני חושבת שעכשיו שמים לב קצת יותר, אז יכול להיות שאתה לא צריך להביא את המברג הפעם.
יוסי: בסדר, אני אשאיר אותו בבית, לא נראה לי בכלל שהיו נותנים לי להעלות אותו לטיסה בכל מקרה.
ציפי שמילוביץ, תודה רבה לך.
ציפי: תודה לכם.
[מוזיקת מעבר ורקע]
יוסי: ועד כאן הכותרת להפעם. אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו או להגיב לנו, אנחנו עפים על זה. את הכותרת אפשר למצוא גם באתר Ynet או באפליקציה בנייד וברכב. אם הגעתם עד פה ואתם עדיין מפחדים מטיסות, אנחנו מזכירים לכם שפתחו נתיב תחבורה ימי עכשיו על החוף, לא רחוק מאשקלון. תאזינו לפרק - "הנמל חדש - ישן של עזה".
תחקיר, הפקה ועריכה גיא סאלם ועדן דוידוב. אני יוסי פישר, וזאת הייתה - "הכותרת".
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments