top of page

הכותרת - מה הסיכוי שמחלות וזיהומים יתפשטו מעזה לישראל?

חלק מהלוחמים שנפצעו במלחמה חזרו לבתי החולים עם פטריות וזיהומים. המצב התברואתי בתוך הרצועה משפיע על הלוחמים, החטופים, ויכול להגיע גם לתוך ישראל. איזה צעדים ישראל צריכה לעשות בשטח כדי לדאוג לבריאות החיילים, החטופים והאזרחים שבעורף?

 

[קריין] אתם מאזינים ל-Ynet פודקאסטים.

בשבוע שעבר פורסם כי לוחם נפטר לאחר שנדבק בפטריה מסוכנת בעזה. לוחמים נוספים שנפצעו נדבקו אף הם בפטריות דומות וזיהומים. מהי אותה פטריה עמידה? מה הם התנאים שיצרו אותה? האם מדובר בסכנה נוספת לאלפי הלוחמים שלנו בעזה? ולמה חשוב לשמור גם על רצועת עזה נקייה ממגפות וזיהומים? אני שרון כידון, וזאת הכותרת.

פרופסור חגי לוין, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, ראש מערך הרפואה, מטה משפחות החטופים. איך תנאים תברואתיים יכולים להשפיע על החיילים במובן של זיהומים ופטריות?

פרופ' לוין: שלום שרון. החיילים שלנו זקוקים למים, למזון, לאוויר. הם נמצאים בעזה. זאת המציאות. נכון שהמגע שלהם עם האוכלוסייה המקומית הוא יחסית מצומצם, אבל ברור לחלוטין וידוע מההיסטוריה, וגם ידוע מהמציאות כרגע בעזה, שהבריאות של החיילים מושפעת במידה רבה ממה שקורה מסביבם, ולכן אם תהיינה או כבר יש התפרצויות של מחלות מדבקות בעזה, זה מסכן באופן ישיר את החיילים שלנו. זה מסכן כמובן את החטופים, ואני אגיד לך יותר מזה. זה גם מסכן את הציבור כולו בישראל. אנחנו רואים כיצד המים המזוהמים בעזה, אותו ביוב לא מטופל, מגיעים למתקני התפלה במדינת ישראל ועלולים לשבש אותם. זה כבר קרה בעבר, זה יכול לקרות עכשיו. אנחנו רואים כיצד מחלות מדבקות בעזה, יכולות בסופו של דבר להתגלגל גם להתפרצויות בישראל. אנחנו רואים כיצד היעדר הנגישות למים ולמזון בעזה, יכולה להשפיע על התפרצות מחלות שבסוף השפיעה על החיילים, ובסופו של דבר גם על האזרחים בישראל. 

שרון: אילו מחלות או מגפות יכולות להיווצר כתוצאה מהתנאים בעזה?

פרופ' לוין: אז צריך לחלק את זה לתחלואה נשימתית, כמו שאנחנו מכירים מהקורונה, השפעת, כן, יש מחלות נשימתיות אחרות, אז הן יותר עוברות במגע בין בני אדם בדרך כלל, אבל כאמור, צריך להבין, מהו היום שאחרי? מה תהיה המציאות בעזה? אם החיילים שלנו נשארים שם, אז ככל שהם נשארים שם יותר זמן, אז ככל שיש יותר צפיפות ותחלואה ויעדר חיסוני שגרה בעזה, כך יכולות לצוץ מחדש מחלות נשימתיות שונות ולהדביק גם את החיילים.

דבר שני, זה הנושא של תחלואת מעיים, תחלואת מערכת העיכול, כן, מחלות שמועברות על ידי מזון, מחלות שמועברות על ידי היגיינה לקויה, מחלות שמועברות על ידי ביוב, כשאין שם תשתית ביוב נורמלית, שאנשים שם חולים וכבר ראינו שם התפרצויות של הפטיטיס A ושל שיגלה, של סלמונלה, אז הדברים האלה יכולים להדביק גם את החיילים שלנו, אני כן חייב להגיד שמי שנמצא בסיכון הגבוה ביותר, אלה החטופים. אנחנו ראינו בקרב החטופים החוזרים גם את אותם חיידקי מעיים, ראינו גם אצלם כינים וסקביאס, אנחנו רואים מזהמים שונים שהם אופייניים לתנאי, זה לא רק מלחמה, אלא למשבר הומניטרי, ובסוף זה משפיע גם עלינו.

אנחנו גם רואים מחלות בבעלי חיים, הפגיעה בבעלי חיים מובילה למשל להתפשטות של כלבת, אנחנו לצערנו, היה לאחרונה מקרה של תמותה מכלבת ברשות הפלסטינית, בעזה עם המצב כרגע, אנחנו יודעים שיש נוכחות של תנים וחיות אחרות, בהחלט יש אפשרות להתפרצות של מחלות כאלה, זה לא רק הכלבת, זה מחלות אחרות שמועברות על ידי בעלי חיים, והסיכונים הם גדולים, ולכן כבר עכשיו, ולמעשה זה היה צריך להיות חלק מההערכות המבצעית של צה"ל, צריך לראות איך בתוך הלחימה, אנחנו שומעים על בריאות הצבא של החיילים, ואיך אנחנו שומעים על בריאות הציבור של האוכלוסייה המקומית, כי בסוף אנחנו אלה שנשלם את המחיר על כל תחלואה והתפרצות שתהיה בעזה.

שרון: לחורף יש גם משמעות לתחלואה?

פרופ' לוין: לחורף יש משמעות בכל מיני היבטים, גם מבחינת המאפיינים של המזהמים, יש מזהמים שהם יותר עונתיים כמו השפעת, גם מבחינת הצורך באנרגיה, צריך להבין, עכשיו אנחנו מדברים על אזור שהנגישות בו לחשמל היא מאוד מאוד מוגבלת, התופעה שנקראת האון היא אנרגטית, וגם זה משפיע על מחלות שונות, זה לא רק מחלות מדבקות, אני חייב להגיד, גם בהיבטים אחרים, כמובן יש השפעה על האוכלוסייה המקומית, אז כן, העונתיות היא חשובה, זה גם משפיע על המזון, שוב, המזון גם של התושבים וגם של החיילים שלנו, דווקא יש בעיקר מדברים על מזהמים שקשורים יותר בחום, שהסכנה בהם היא יותר בקיץ, אז דווקא הדבר הזה, אולי הסיכון אליו באופן יחסי הוא פוחת בחורף, אבל יש סיכונים אחרים שקשורים בתברואת מזון, שדווקא קיימים בחורף, וגם יש את פגעי מזג האוויר, אני רק חייב להגיד, אנחנו מדברים על הצפות, שיטפונות, ושוב, אני חושב שכולנו מרגישים, אנחנו עשינו את העצרת, וגשם שוטף, באמת, סוער ביותר, ואמרנו, כן, אנחנו פה בגשם עם מטריה ומעיל אבל החטופים, שאנחנו לא יודעים מה הם לובשים, אנחנו לא יודעים באיזה תנאים הם מוחזקים, הם בהחלט יכולים לסבול גם מפגיעות של קור, וכמובן, האוכלוסייה המקומית בעזה וגם החיילים שלנו מושפעים מבחינת הבריאות שלהם מהחורף.

שרון: אז הסכנות הבריאותיות שניצבות בפנינו בעקבות המלחמה יכולות לפגוע לא רק בחיילים, אלא גם בעורף. אבל עד כמה הזיהום הפטרייתי מהווה איום ציבורי. כבר נמשיך, אבל לפני זה, מזכירים לכם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי ולהצטרף לקהילת הכותרת.

חלק מהרעש הציבורי בעקבות החשש ממגפות קיים גם בתוך מסדרונות בתי החולים. דיברנו עם פרופסור אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, שמתמודד עם חלק מהפצועים שקיבלו זיהומים בקרבות בעזה.

פרופ' לשם: הכותרות הן מחרידות. כולם בטוחים שאם מישהו נשרט בעזה, תאכל אותו פטריה למוות. וזה פשוט לא נכון. אני עכשיו במחלקת חוזרים לחיים, והמשפחות בחרדה, מספיק שהדבר הכי נורא קרה, דפקו להם על הדלת. עוד לשמוע על איזה פטריה שתאכל להם את הילדים, שזה פשוט לא נכון. יש פצועים קשים, מורכבים, הפצע הוא מזוהם בהגדרתו, נמצאות שם פטריות שהאמריקאים תיארו כבר לפני 20 שנה. אנחנו יודעים שזה קורה, אנחנו מכירים את זה, יש לנו תרופות בשביל זה. כמו תמיד ברפואה, אחד ל-100, אחד ל-1000, יש פציעה כל כך קשה שאי אפשר להתגבר עליה. ופה זה המקרה, זה מאוד דרמטי וזה קורע לב, אבל זה נדיר.

שרון: אז בוא באמת נצלול למושגים רפואיים. מה זה בכלל זיהום פטרייתי, ממה הוא נובע?

פרופ' לשם: פטריות הם מיקרואורגניזמים, יצורים שחיים בכל הסביבה. הם נמצאים באדמה, הם נמצאים בכל החומרים שמקיפים אותנו באופן טבעי. כאשר מתחוללת פציעה קשה בסביבה המזוהמת, בסביבה טבעית, לדוגמה בסביבה שיש באדמה, יכולה להיכנס פטריה מהאדמה אל תוך הפצע, וכך מתחולל זיהום פטרייתי בפצוע.

שרון: האיגוד למחלות זיהומיות יקיים השבוע דיון חירום על הפטריות הללו יחד עם המומחים לאפידמיולוגיה מצה"ל, מדובר בפטריות וחיידקים שלא מוכרים לנו?

פרופ' לשם: האמת היא שאנחנו מכירים היטב זיהומים פטרייתיים בפצועים מסוג הפצועים שאנחנו מטפלים בהם במלחמה האחרונה. לא זיהינו פטריה או פתוגן שלא פגשנו בעבר, ואנחנו מנוסים מאוד בטיפול בסוג זיהומים הזה. ולא רק אנחנו. 

כשסוקרים את הספרות של מחלות זיהומיות, ניתן למצוא דיווחים של צבאות אחרים, סדרות גדולות של הצבא האמריקאי שמתארות פצועים שפונו מהמלחמות באפגניסטן ובעיראק, שמתארות זיהומים דומים מאוד, למעשה מאותן פטריות שאנחנו מזהים בחיילים שלנו. הסיבה היא שהפטריות האלה נמצאות בכל העולם בסביבה, וכאשר מתחוללת פציעה קשה, פציעת הדף, ירי, כוויה, בסביבה חיצונית, בסביבה כזאת מזוהמת, אז הפטריות נכנסות לפצע.

שרון: אתה אומר פציעה קשה, זאת אומרת שגורם המוות לרוב זה הפציעה עצמה או הזיהום?

פרופ' לשם: כשאני אומר פציעה קשה, אני מתכוון שיש חבלה נרחבת לרקמות. לא מדובר ב… אני רוצה להרגיע את משפחות החיילים. חייל שספג פציעה קלה בעזה, נחתך או נשרט או נחשף שם לאדמה, הוא לא נמצא בכלל בסיכון לזיהום כזה מורכב. יש לנו לצערנו חיילים שנפצעו במנגנון קשה מאוד, שיש להם פציעות הדף קשות, כוויות קשות, פציעות ירי, פציעות בבטן ובגפיים עם שברים, וכאשר פצוע שהוא מוגדר כפצוע קשה, סופג פציעה כזאת והיא מזוהמת על ידי הפטרייה, אז ההתמודדות של הרופאים היא יותר מורכבת, היא אז נחלקת גם להתמודדות כירורגית, שבמהלכה הכירורגים והאורטופדים מנקים את הפצע ואת הרקמה המזוהמת ככל האפשר, וגם מטיפול של מחלות זיהומיות, ישנו צוות מחלות זיהומיות, שמאתר את הזיהומים האלה ומתאים להם טיפול אנטי פטרייתי בהתאם לסוג הפטרייה או המזהם שאנחנו מוצאים בפצע.

שרון: אז במקרה של הלוחם הזה, כאשר אנחנו רואים שהוא נפטר מאותו זיהום, למעשה אילולא אותו זיהום, אפשר היה לטפל בפציעה שלו, למרות שהייתה פציעה קשה והוא היה יכול להחלים. מה שבעצם הביא למותו זה הזיהום.

פרופ' לשם: מניסיוננו בפצועים שאנחנו מקבלים, ואנחנו מתחילת המלחמה טיפלנו במאות פצועים, הרוב הגדול, הרוב המכריע, הרבה מעל 95% מהם, אנחנו מתמודדים עם זיהומים מורכבים ומצליחים להתאים להם את הטיפול המתאים והחיילים האלה מצליחים להיפטר מהזיהום ולהשתקם. ישנם מקרים נדירים ביותר שבהם הפציעה היא קשה ביותר והזיהום הוא חמור ונרחב, שהרבה יותר מורכב לנסות לטפל ולהציל את החייל.

שרון: אתה מדבר על טיפולים, אילו טיפולים יש נגד זיהומים פטרייתיים? במקרה של אותו חייל אנחנו יודעים גם שגדעו לו את הרגליים, אבל זה לא הספיק, איך אתם מטפלים?

פרופ' לשם: הטיפול נחלק לטיפול כירורגי, כאשר אנחנו מזהים חיידק או פטרייה בפצע, זה מה שנקרא פצע מזוהם, הטיפול הראשון הוא לנקות בצורה כירורגית, האורטופד או הכירורג הכללי מבצע ניתוח, שבו הוא מזהה את כל הרקמה המזוהמת ומסיר אותה תוך מאמץ לשמור על האיבר, בין אם זה גפה, יד או רגל, בין אם זה איבר אחר שמזוהם, אלה מטרות הכירורגיה. בנוסף אנחנו שולחים את הרקמה למעבדה ומנסים לזהות איזה מזהמים חיידקים או פטריות נמצאים בה, וכאשר אנחנו מזהים חיידק או פטרייה ברקמה, אנחנו מתאימים להם אנטיביוטיקה ספציפית. במקרה של פטריות יש לנו מספר קבוצות של תרופות אנטיביוטיות שהן פעילות נגד פטריות. וכאשר אנחנו משלבים אותן עם כירורגיה, אצל החיילים האלה שהם בסך הכל אנשים צעירים, בריאים ובכושר טוב, יש לנו שיעורי הצלחה גבוהים ביותר. רובם המכריע אנחנו מצליחים להתגבר על הזיהום.

שרון: מה יכול להיות המקור לפטריות הנגועות הללו שנמצאות באדמה? חיילים יכולים להתמגן נגד זה? הרי תמיד, אתה יודע, בוודאי בלחימה יש תמיד מגע עם האדמה.

פרופ' לשם: חייל שהוא בריא ונחשף לאדמה, הוא בכלל לא נמצא בסיכון לזיהום פטרייתי. ואחר כך הפטריות האלה הן נמצאות גם בישראל באדמה, גם באזורי לחימה אחרים וגם בעזה. בכל מקום שיש בו אדמה יש בו את הפטריות. ואדם בריא שנחשף לאדמה הוא לא נמצא בסיכון. אין דרך למעשה להתמגן כאשר יש פציעה קשה. מאחר ומנגנון הפציעה הוא כזה שכאשר פגז פוגע באדמה, רסיסים נתזים והם יכולים לזהם את הפצעים. אי אפשר לדבר מראש על התגוננות. מה שאנחנו עושים ברפואה בהקשר הזה זה אנחנו מזהים את הזיהום, כאשר אנחנו מקבלים את החייל לבית החולים, מזהים את הפצעים המזוהמים, מנקים אותם היטב, הן בצורה כירורגית, ומתאימים טיפול אנטיביוטי על מנת למנוע התפשטות של הזיהום.

שרון: כשאנחנו מדברים על תנאים סניטריים, יש קשר בין הדברים או אין קשר?

פרופ' לשם: בהקשר הזה של זיהום של פצעים בקרב, התנאים הסניטריים נקרא להם, פחות חשובים. כאשר אנחנו עוברים לדבר על תנאים סניטריים, בעצם אנחנו מדברים על בריאות הציבור או בריאות הצבא בהקשר של מלחמה, ואנחנו מכירים את זה גם משגרה וגם ממלחמה, כאשר חיילים נמצאים בשטח זמן רב, קשה להם יותר לרחוץ ידיים במים וסבון לפני שהם אוכלים, ואנחנו רואים לפעמים התפרצויות שלשול. אם חייל פתאום הוא מפתח איזה מחלק שפעת, איזה וירוס, אז כשהוא בבסיס אפשר לשלוח אותו לחופשת מחלה, כשהוא נמצא באמצע עזה, הוא עלול להדביק את המחלקה. אז ישנם קשיים, נקרא להם אפידמיולוגיים, מעצם זה שהחיילים נמצאים במקום שלא ניתן לשמור על היגיינה טובה, והם נמצאים בצפיפות ואי אפשר להשבית חייל חולה. אבל זה לא קשור, לחלוטין לא קשור, לאותם פצועים שמזדהמים מחיידקים שנמצאים בסביבה.

שרון: פרופ' אייל לשם מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, תודה רבה על השיחה.

פרופ' לשם: בבקשה ויום טוב.

שרון: פרופ' חגי לוין, בחזרה אליך, אתה באחד מתפקידך הקודמים היית מומחה בריאות הציבור בענף בריאות הצבא בצה"ל, היית ראש מדור אפידמיולוגיה, אז תגיד לנו איך שומרים על התנאים הבריאותיים של חיילי צה"ל ברצועה?

פרופ' לוין: זאת משימה מאוד מאתגרת, אנחנו חייבים בכל התייחסות מבצעית, גם להתייחס לא רק של הרפואה, אלא להיבט של הבריאות במובן הרחב שלה, במובן של מניעת מחלות, זה דבר שצריך להיות בלתי. 

אני יודע שבתקופתי זה היה מובנה, היה נספח כזה לכל פקודה, אני לא יודע מה קורה היום, אני מצד אחד כן יודע שיש צוותים של בריאות הצבא בשטח, שעושים עבודות קודש יחד עם צוותי הרפואה, שבאמת אנחנו רואים מצילים חיים כל יום, אבל אני כן חייב להגיד שלצערי היו תהליכים של הזנחת תחום בריאות הציבור, גם במגזר האזרחי וגם במגזר הצבאי בישראל, עם פחות קשב לעניין הזה, ואני מאוד מאוד מקווה שהדבר הזה לא משפיע לרעה גם במצב הנוכחי, שהוא אתגר גדול, זאת אומרת גם אם היה את הכל עדיין האתגר היה קיים, צריך להתייחס לנושא של תברואת מזון, איך אנחנו מביאים מזון לשטח ומוצאים את האיזון בין מה שאפשר להשיג, אבל מצד שני כן לוודח, צריכים ניתור, הניתור זה דבר מאוד מאוד חשוב, זאת אומרת לעקוב כל הזמן מה קורה, אם יש התפרצות לזהות אותה מוקדם, לעשות חקירה אפטימיולוגית יסודית כדי לזהות נקודות כשל ולשפר אותה, אז זה נקודה מאוד מאוד מרכזית, אני חושב שאחד הדברים שכל הזמן עושים את הכל בטווחי זמנים מאוד קצרים, כל הזמן מתעסקים בכאן ועכשיו, בתחום שירות הציבור, אין מנוס מלראות איך אנחנו בונים לטווח יותר ארוך, אם אנחנו מדברים למשל על הסעדת החיילים, בסוף אנחנו רואים החיילים שם לא יום ולא יומיים, אז צריך למצוא איזה שהם צינורות אספקה, לוגיסטיקה שלוקחים בחשבון גם את ההיבט התברואי בטווח ארוך, וכפי שציינו את הסיכונים השונים, זה המזון, זה המים, זה האוויר, צריך להתייחס לכל ההיבטים האלה, וצריך להגיד את האמת, זה אולי פחות פופולרי היום להגיד את הדבר הזה בישראל, אבל כשרע לתושבים בעזה, רע לחיילים שלנו, רע לחטופים, אנחנו צריכים להבין את הדבר הזה, ולקחת אותו בחשבון בכל החלטה שאנו מקבלים, אני לא נכנס לאסטרטגיה הצבאית, אבל זה חייב להיות על השולחן, וצריך להיות במקבלי החלטות, אגב, גם בקבינט המלחמה, צריך להיות שם מי שמייצג את תחום בריאות הציבור באופן מקצועי, כדי שהשיקולים האלה ילקחו בחשבון מרמת קבינט המלחמה, ועד רמת החייל בשטח שצריך להחליט אם הוא אוכל את המזון שעומד לפניו, וינתן העובדה שאולי הוא לא נשמר בתנאים נאותיים.

שרון: יש משמעות לעובדה שהחטופים שלנו מוחזקים במנהרות, על כל המשמעויות של זה מבחינת חמצן, מים, הטחב שיש שם, זה משפיע עוד יותר על מחלות?

פרופ' לוין: האמת שזה בלתי נתפס, הם נמצאים בתנאים שמסכנים את בריאותם יום יום ושעה שעה, חלקם סובלים מאסטמה, מסוכרת, ממחלות שמלכתחילה מציבות אותם בסיכון, אנחנו יודעים ש… אנחנו יודעים גם כמה אנחנו לא יודעים, אנחנו יודעים שהתנאים שם מבחינת כן, ריכוז חמצן עמוק, אנחנו יודעים את הדברים האלה לא מתוך תאוריה, אני ראיינתי חטופות משוחררות ושמעתי מהן על תנאי החיים, גם המחסור במזון, גם מים מזוהמים, גם אוויר מעופש ומסוכן, גם בפועל, רבים מאוד מהם נדבקו בתחלואת מים, בחיידקים ווירוסים מסוכנים, חזרו גם עם בידוד שמצאנו מחלות שכבר מזמן לא ראינו בישראל, גם עם כינים וגם עם גרדת וגם ממה שקצת דיברתם מקודם, ההיבט של פציעות מזוהמות, אז אני יכול לספר שיש מספר פצועות שחזרו עם פציעות מזוהמות חודרניות, שלא טופלו כמו שצריך ולכן הזיהומים חדרו למערכות הגוף, חדרו לעצמות ודורשות עכשיו טיפול אנטיביוטי מאוד ממושך, אני מאוד מאוד דואג, אני ממש חושב שייתכן שחס וחלילה חלק מהחטופים כבר שילמו בחייהם או זה יקרה בזמן הקרוב אם אנחנו לא נצליח לחלץ אותם, בגלל התנאים, ההיגיינה הלקויה וכל הדברים שציינו, שהם פשוט מזיקים לבריאות באופן דרמטי, ולכן לא נכנס פה שוב לאסטרטגיה הצבאית, אבל מבחינת הקדימות, יש פה קדימות עליונה להוציא אותם מהתנאים האלה כי הם נמצאים במצב מסכן חיים, שבתוכם יש כאלה חולים ופצועים רבים שהם עוד יותר השעון שלהם קצר.

שרון: אנחנו יודעים שגם הועברו עשרות אלפי חיסונים לחצבת ואדמת לרצועה ממש בעת הזו, דרך קרן UNICEF של האו"ם, המחשבה היא בעצם מחשבה שמעבר לאיזושהי מחווה הומניטרית, כמו שאתה אומר, היא גם דאגה לילדים שלנו, לחטופים שלנו וגם לאוכלוסיית מדינת ישראל.

פרופ' לוין: נכון, זה אינטרס ישראלי, ברגע שבניגוד למה שפרשנים מתלהמים אומרים, ברגע שיש מגפות בעזה, קודם כל זה מקצר מאוד את היכולת שלנו, את משך השעון שיש לנו לצורך הלחימה, זה פוגע ישירות בבריאות של החיילים, במקרה הזה החטופים שנמצאים שם, שהם באמת, הם בתוך האוכלוסייה, הם יחד עם האוכלוסייה ולכן כל התפרצות שם תשפיע עליהם באופן ישיר, ולכן זה פשוטו כמשמעו אינטרס ישראלי מעבר להיבטים המוסריים, ההומניטריים שכל אחד יבחר אם הוא רוצה לפגוע או לא לפגוע באנשים חפים מפשע, אבל ברור שמגפות בעזה מסכנות אותנו, מסכנות את האינטרסים שלנו, אני מאוד מקווה שמקבלי ההחלטות מבינים את הדבר הזה, אני יודע שבצה"ל מבינים את הדבר הזה, ואנחנו צריכים לקחת בחשבון שבסוף, אי אפשר להגיד אחרינו המבול, בסוף אלה השכנים שלנו, הם גם יהיו השכנים שלנו גם אחרי המלחמה, ואנחנו צריכים להבין שלחיידקים ולווירוסים אין גבולות, אם יש פגיעה בתשתיות חיוניות בעזה, בסוף זה גם פוגע בבריאות הציבור בישראל.

שרון: פרופ' חגי לוין, תודה רבה לך על השיחה.

פרופ' לוין: תודה רבה שרון, בשורות טובות.

שרון: ועד כאן הכותרת להפעם, אם עדיין לא נרשמתם, לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, כדאי לכם. אתם מוזמנים לדרג אותנו, או להגיב לנו, אנחנו נשמח לקרוא, את הכותרת אפשר למצוא גם באתר Ynet, או באפליקציה בנייד או ברכב, ואם הגעתם עד פה, אתם מוזמנים להזין לפרק נוסף שלנו, על הבסיסים התת-קרקעיים בהם החטופים שלנו מוחזקים. חפשו את הפרק "מנהרות הטרור שהפתיעו את צה"ל".

תחקיר הפקה ועריכה, גיא סלם ועדן דודוב, סאונד, נדב ברכה.

אני שרון כידון, שמרו על עצמכם.

3 views0 comments

Comments


bottom of page