השוק הישן, המסגדים העתיקים ואחד המתחמים הידועים לשמצה של חמאס. מחלונות הבתים בשג'אעיה ניתן לראות בקלות את ישראל, ומשם יצאו מאות מחבלים ב-7 באוקטובר. איך הפכה השכונה העתיקה למעוז מרכזי של חמאס? ולמה הלחימה בשג'אעיה כל כך קשה?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/12/2023.
[חסות]
אתם מאזינים ל YNET פודקסטים.
[הקלטה] מספר דוברים, חלקם לא מזוהים.
דובר א': "משפחות הישראלים המוחזקים ברצועת עזה מחריפות את קריאתן לעסקת שחרור מיידית. זאת בעקבות התקרית הטראגית בשכונת שג'אעיה בעיר עזה, שבה הרג כוח צה"ל שלושה חטופים שאותם זיהה בטעות כמחבלים".
יוסי פישר: התקרית הקשה שבה נורו בשוגג שלושה חטופים על ידי לוחמי צה"ל, העלתה שוב את הקושי והאתגר שמזמן את שכונת שג'אעיה בעזה.
דובר ב': "אני נכנס לראשו של הלוחם בשג'אעיה אחרי ימים של לחימה קשה, התקלויות מטווחים קצרים, מפגש עם מחבלים לבושים בבגדים אזרחיים המגיעים בדרכי הונאה שונות. הוא חייב להיות עירני ודרוך לכל איום. החלטה בשבריר של שנייה עלולה לעלות בחיים או במוות".
יוסי פישר: השכונה המזרחית של העיר המרכזית ברצועה גבתה את חייהם של לא מעט לוחמי צה"ל ואזרחי ישראל בשנים האחרונות.
דובר ג': "נפילת המפקדים הבכירים בחטיבת גולני היא עדות כואבת לרוח הלחימה של מפקדנו".
יוסי פישר: אסון הנגמ"ש בצוק איתן, זירת המטענים שבה נפלו המפקדים מגולני, הוא ונקודת שילוח מרכזית למחבלים שפשטו על יישובי עוטף בשבעה באוקטובר.
מה מיוחד בשג'אעיה שגובה את חייהם של רבים כל כך?
מה מרגישים החיילים שנלחמים באחד המעוזים הידועים לשמצה ברצועת עזה?
אני יוסי פישר וזאת הכותרת.
יואב זיתון, כתבנו לענייני צבא, שלום.
יואב זיתון: שלום יוסי, אהלן.
יוסי פישר: שמע, אנחנו כבר יותר מחודש של תמרון קרקעי בתוך רצועת עזה. בשבוע האחרון צה"ל מתחיל לפעול בשג'אעיה, זה אחד המעוזים הגדולים של חמאס. קן צרעות ידוע.
אולי כמה מילים לפני שאנחנו מדברים על הקרבות שם, איפה היא בכלל נמצאת על המפה ועד כמה גדולה השכונה הזו?
יואב זיתון: שכונת שג'אעיה, מעבר לכך שהיותה עתיקה בת מאות שנים, ואגוז קשה מאוד לפיצוח, ממוקמת ממש על הגבול עם ישראל, זו השכונה המזרחית ביותר של העיר עזה.
ניתן לראות אותה בבירור, ממש במרחק ריצה מבתי קיבוצים נחל עוז וכפר עזה, ולכן הייתה כל כך מאתגרת לאורך שנים, לא רק בצוק איתן, אלא גם בעופרת יצוקה,
וצה"ל החליט להיכנס ולטפל בה בשלב מאוחר של התמרון הקרקעי, ממספר כיוונים, גם מדרום, באופן חזיתי מהצד הישראלי של הגבול, וגם ממזרח, משכונת זיתון שגובלת בה ממרכז העיר עזה, עם מספר חטיבות שפועלות בה, לא רק חטיבת גולני, גם חטיבת כפיר, גם הצנחנים, גם 188 של השריון,
וזה למעשה, היא יותר עיירה משכונה, משהו כמו כ-80 אלף עזתים גרו בה עד לפרוץ המלחמה, סדר גודל של רעננה, אם תרצה, מקום גדול, מקום עם קסבה, עם עיר עתיקה, עם שוק מאוד גדול, עם תתי שכונות שמקיפות אותה ממספר כיוונים,
והיא נמצאת גם על גבעה, זאת אומרת, החלק המזרחי ביותר של שג'אעיה, זה שקרוב לגבול, שולט בתצפית ובאש על הצד הישראלי, לא רק על נחל עוז, ועל כפר עזה, אלא אפילו על חלק משכונות העיר אופקים, נצפית היטב לצד הישראלי, ומהצד הישראלי, דרך אותה גבעה שבקצה המזרחי של שג'אעיה
יוסי פישר: אמרת, יואב, ששג'אעיה כל כך קרובה לגדר, שבעצם, מנחל עוז כבר אפשר לראות אותה, מרחק הליכה, ולכן, גם מתוכה יצאה פלישה לישוב.
יואב זיתון: נכון, גם לכפר עזה, גם למרחב עלומים, אפילו למפלסים, דרך האזורים האלה של שג'אעיה, וקצת מצפון לשם, גם ג'באליה, יצאו כל כיווני הפלישה לאזור שער הנגב, לקיבוצים, למושבים שסמוכים לגדר, לא היה צריך לגמוע מרחק גדול כדי לפרוץ את הגדרות של הישובים, או את השערים הצהובים שלהם, מהרגע שהם פרצו את הגבול, וחלק מהפלישה הזו, בוצע באמצעות מנהרות התקרבות.
זאת אומרת, אותם תוואים שצה"ל חשף וחדר וחשב שהוא משמיד בצוק איתן, בקיץ 2014, אותם תוואים עד לגדר הגבול, עד לאותו מכשול תת קרקעי, שוקמו, נבנו מחדש ושימשו כמקפצות נסתרות, כמנהרות התקרבות, לפלישה יותר נגלית, ומשם הדרך לפוצץ את הגדר החדשה והחזקה, ולרוץ פנימה לקיבוצים הייתה מאוד קצרה.
יוסי פישר: זאת אומרת, בעצם גם הסרטון של הטרקטור המפורסם ההוא, שכולנו ראינו איך הוא מוריד בקלות את הגדר, זה מתוך שג'אעיה.
הקלטה של קולות ירי
יואב זיתון: נכון, זה משם, היו עוד מקומות, גם ליד כרם שלום בדרום הרצועה, גם בצפון הרצועה, במרחב נתיב העשרה, בית לַ֫אהִיַא, בית חנון, היה כמה נקודות פרצה, מתוך ה-80 פרצות שבוצעו באותו בוקר, היו כמה מקומות כאלה שזה היה גם עם טרקטורים גדולים, דחפורים של חמאס, שקרו, אחד מהם, מהנקודות הטראומטיות ביותר, שגם צולם, וראינו את הסרטון ואת התמונות, סמלים טראגיים מאותו בוקר, היה באמת משג'אעיה, ודרך שם נכנסו כל האופנועים, והטנדרים פיקאפ של חמאס.
יוסי פישר: בהמשך היום, יואב, הם גם חוזרים לשכונה, והם לוקחים חטופים שלנו דרך הגדר, לשג'אעיה, אנחנו יודעים בכלל?
יואב זיתון: כן, חד משמעית, לא רק חטופים שהגיעו אפילו, חצו את השכונה, חצו אפילו גם את שכונת זיתון שמערבית יותר לשג'אעיה, והגיעו עד לשיפא או למקומות מסתור אחרים, אלא גם מצאו שם סימנים בתוך שכונת שג'אעיה, כל מיני אלמנטים,
ג'יפים של צה"ל, ממוצב נחל עוז, רק בשבוע האחרון, לוחמים 188, מצאו האמר צה"לי, גם אותו ראינו בתמונות, בסרטונים הכואבים, מאותה שבת שחורה, והוא היה אפילו במצב יחסית תקין, הוא חזר בנסיעה, חזרה לישראל, חזר אפילו למוצב עצמו, למוצב נחל עוז, אותו האמר צבאי, כך שבפעילות הנרחבת הזו של צה"ל, בתוך שג'אעיה, עם אלפי לוחמים, לא רק שפוגעים ומוצאים אויב, מחבלים ואמצעי לחימה, אלא אפילו את אותם אלמנטים שנלקחו מישראל או נגנבו, באותה שבת שחורה.
יוסי פישר: היית מספר פעמים בשג'אעיה, בין היתר בשבוע שעבר עם לוחמי כפיר, מדובר בשכונה מאוד עתיקה, כמו שאתה סיפרת, עם מסגדים מהמאה ה-14, שוק מרכזי, אבל היום היא נראית כבר אחרת לגמרי. בוא ננסה לצייר לנו את ממדי ההרס. איך היא נראית היום?
יואב זיתון: תראה, אני הייתי בחלק הדרומי, בשכונה הדרומית של שג'אעיה, עם כפיר, ולא בלב של שג'אעיה. בלב של שג'אעיה פועלת חטיבת גולני. היא קיבלה את המשימה הקשה ביותר, לפעול בקסבה. קסבה גדולה, צפופה מאוד, הרבה סמטאות שטנק לא יכול לעבור בהן, כי הן מאוד צרות, גם לא נגמ"שי נמר של גולני, ולכן ההתקדמות שם היא איטית, היא רגלית, היא כמובן בחיפוי של תצפיות, אמצעי חוזי מהאוויר, מל"טים תוקפים וכולי, אבל יש שם המון המון מקומות מסתור, ולכן פועלים שם רגלית.
איפה שאני הייתי, בחלק הדרומי, גם שם יש צפיפות מאוד גדולה ברחובות. הדיניין, הדחפורים של צה"ל, של חיל ההנדסה, עובדים שם, בכל צוות קרב שם חטיבתי, יש גדוד שלם של הנדסה, שאמור לפרוץ את אותם מקומות צרים, אבל גם שם המשימה היא מאוד מורכבת.
כאשר אני נכנסתי, ראיתי בצד הדרך, מוטל פומה, נגמ"ש הנדסה ישן, הפומה, יש נמרים גם, אבל כמובן משתמשים עדיין בפומות, שהוא פגוע לחלוטין, חלקו שרוף, ושאלתי למה הוא נמצא עכשיו? אז אמרו לי המפקדים שם של כפיר, שמפעילים את אותו כוח הנדסי, שרק לפני כמה שעות, הפומה הזו ספגה מטחי נ"ט שפגעו בה, השביתו אותה, אבל הלוחמים, לוחמי המילואים, מהנדסה שהיו בתוך הפומה, הספיקו לצאת מהר ונפצעו רק באורח קל, לפני שהתפוצצה לגמרי, וכל אמצעי החבלה שהיו בתוכה, פגעו בה אנושות. כך שזו משימה מאוד מורכבת, יש הרבה כוחות הנדסה שמנסים לפרוץ, את אותם נתיבים צרים, אבל כשאתה הולך שם בין הסמטאות, אתה מבין שאין ברירה, בפעולת הפינצטה הזו, כדי באמת להגיע לאויב, להשמיד אותו, לזהות את האמצעים הרבים שלו, חייבים לוחמי חי"ר, מה גם שהם עושים את זה בצורה מיומנת, מקצועית, זהירה, לפי כל תורות הלחימה שהם למדו, וגם תרגלו בחודש שקדם לתמרון.
-
[מוזיקה מתנגנת]
[הקלטה] דובר לא ידוע:
"במהלך מבצע צוק איתן, בלחימה בשג'אעיה, וברחובות עזה, הצטרפו אל משפחת השכול, של חטיבת גולני, 16 משפחות. משפחות אשר לעולם לא יראו שוב את יקיריהן".
-
יוסי פישר: צה"ל מכיר היטב את שג'אעיה, ולצערנו, מכיר אותה בעיקר, וגם אנחנו, ניזונים מהדיווחים, על תקריות שהיו שם, אם זה בצוק איתן, ואם זה בעופרת יצוקה, ויש לנו היכרות עצובה, אם אפשר לכנות את זה כך מאוד, מהשכונה הזו.
יואב זיתון: נכון, 16 לוחמים של גולני, נהרגו בצוק איתן, אבל אז, צה"ל פעל, אולי בחמישה אחוז, משג'אעיה, רק בפינה שקרובה יותר לגבול, כדי להשמיד את המנהרות, לחשוף, לזהות, לחקור אותם, זה לקח ימים ארוכים, ימים מדממים, גם תקרית הנגמ"ש, עם אורון שאול, ז"ל, וגם התקלויות, שבהם נהרגו רבים, ממפקדי החטיבה, מהמפקדים של הגדודים, אבל אז באמת, צה"ל פעל שם, בצורה מאוד מצומצמת, מוגבלת, גם התקדם חזיתית, מישראל, לתוך המעוז הזה, ובכדי חמאס, השקיע שם את הגדודים הכי חזקים שלו, כי קודם כל, זה מקום היסטורי, מבחינתו, שג'אעיה, אבל זה גם קרוב לישראל, וחמאס תמיד העריך, שצה"ל, בתמרון, שיגיע יום אחד, במלחמה שתפרוץ, יום אחד, ינסה לפרוץ לעזה חזיתית, דרך הגבול עם ישראל, ולכן יש שם את הכוחות הכי חזקים שלו, רבים, מאותם מאות, מחבלי גדוד שג'אעיה של חמאס, לא ברחו, לא נמלטו דרומה, או למקומות אחרים, כמו שצה"ל ראה בבית חנון, או בבית לאהיא, או בחלק משכונות העיר עזה, כלומר, הם נשארו שם בפירים, במסתורים, נערכו להגעת לוחמי צה"ל, וגם יש להם לא מעט כבוד, אומרים לנו, קצינים, שמכירים את המודיעין, על הגדוד הזה של חמאס, יש להם מעין פטריוטיות, אנחנו נולדנו בשג'אעיה אנחנו נמות בשג'אעיה ולא נברח, אז אין שם את אותה כמות עריקויות, או בריחות, שראו במקומות אחרים,
יוסי פישר: אז אתה קורא לזה, מבחינת המלחמה, יואב, אתה קורא לזה, הגרעין הקשה, חד משמעי.
יואב זיתון: כן, זה גרעין מאוד מאוד קשה, אבל לצערי, או לצערם של הכוחות, גם אחרי שיגידו לחטיבות, שפועלות עכשיו בתוך שג'אעיה לצאת, וזה יכול להיות עניין של ימים, ולצאת החוצה, ולהתחיל משימות במקומות אחרים, עדיין מעריכים בצה"ל, שיישאר שם אויב, שישארו שם מחבלים, אמנם בכמויות הרבה יותר קטנות, עם פחות אמצעים, ופחות יכולות להוציא לפועל מתקפות, גם בתוך שג'אעיה או גם לעבר ישראל, אבל, אומרים בצה"ל, כדי לטהר לחלוטין, את שג'אעיה ושמעתי את זה, בקולו מקצין בכיר, בחטיבת גולני, שנמצא שם, נלחם שם, ראה, התחכך, כדי לטהר לחלוטין, את שג'אעיה מאויב, צריך לפחות חצי שנה של עבודה שם.
[מוזיקה מתנגנת]
יוסי פישר: חצי שנה זה זמן ארוך מאוד, במקום שהוכיח את עצמו, כמאוד מסוכן לחיילי צה"ל.
אנחנו מיד ממשיכים עם הפרק הזה, אבל עוד לפני כן, מזכירים לכם, לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי, ולהצטרף אלינו, לקהילת הכותרת.
-
[הקלטה] דובר לא ידוע
"אני רוצה להביע הערכה גדולה, להכוחות, שסיקלו לפני יממה אחת, את מג"ד שג'אעיה רוצח שפל, וממשיכים בפעולה שלהם, לאורך כל הגזרה".
-
יוסי פישר: אז אמרת שחמאס מרכז שם, את הכוחות הכי חזקים שלו. והנה צה"ל, חיסל גם את מג"ד חמאס, בשג'אעיה, אבל כפי ששמענו, הוא גם ספג אבדות. האם זה משהו, בתוואי השטח אולי, שגורם לכך שיש אבדות רבות, וגם קושי בלחימה?
יואב זיתון: תראה, בכל עיר, בעזה, כמעט בכל עיר, גם בג'באליה למשל, ובחאן יונס, יש אזור שנקרא מחנה פליטים. מה שפעם היה מחנה פליטים, כמובן הוא נשאר בנרטיב הפלסטיני, כמחנה פליטים. וזה האזור הכי צפוף, ומורכב, וקשה ללחימה.
ראינו את זה, בשאטי, במערב העיר עזה, גם בג'באליה, גם בחאן יונס, ולצד זה, יש את הקסבה, את האזור המרכזי של העיר, הצפוף, עם השוק.
עכשיו, לא לכל מקום שיש שם אויב, לא לכל בית עם מחבלים, או מבנה שיש בתוכו פיר, לחימה של חמאס, יש לגדודים של צה"ל, או למחלקות, לפלוגות שמתמרנות שם, מודיעין מקדים, או ידיעה, או סימון ששם מחכה להם אויב.
לכן הפעילות היא יחסית איטית, אבל מבחינת הפלוגות, אין ברירה, אלא לתמרן, כי המחבלים שנמצאים במקומות האלה, מנצלים את תוואי השטח, שרובו מתחת לאדמה, מתחת למבנים, יש את הפירים, וכשאני אומר פירים, זה לא איזו ירידה, לאיזשהו גרם מדרגות, של עשרה או חמישה מטרים, ושם הם מסתתרים.
זה פירים שמתחברים, באותו קטע רחוב, בצורה מקומית לגמרי, ללא רישות עכשיו לעוד מנהרות, ומקומות שמגיעים רחוק, למרות שבחלק קטן מהמקרים, כן יש הסתעפויות וענפים, שמתרחבים לרשת גדולה יותר, אלא פירים מקומיים, שכל פיר כזה יורד לעומק של עשרה, עשרים מטרים מתחת לאדמה, זה משהו שהפצצות, קשה להם מאוד לפגוע, להחריב ולהקריס, מה גם שמעליהם עוד מבנה, שלוש ארבע חמש קומות, ומתחת לאדמה, כשהם יורדים המחבלים בפיר כזה, שזה יכול להיות רחוב נתון בשג'אעיה. הם יכולים להתחבר, לעוד ארבעה חמישה פירים, שיוצאים ממקומות אחרים, באותו רחוב, עכשיו כל עוד הם נמצאים שם, מוגנים המחבלים, עם ה-RPG שלהם, ועם הדרגונוב שלהם, ועם ה-PK שלהם, וכל האמל"ח שאיתו הם חיכו, ובאמצעותו הם התאמנו לאורך שנים, והם מוגנים, גם אם צה"ל יפציץ, וייתן שם ארטילריה, והתקפות אוויריות למכביר, הם יהיו שם מוגנים, ולכן נדרש החיכוך, לכן הכוחות מבינים, שרק בזה שהם יגיעו פנימה, יגרו את האויב לצאת, מאותן מחילות, מאותן מקלטים, של ממש, שיש לו מגנים ושומרים עליו, רק כך הוא יושמד, גם אם זה לא יהיה ב-100%, גם אם יישארו עדיין מחבלים, ביום שאחרי, לפחות יגיעו למפקדים שלו, למקומות המשמעותיים שלו, לחמ"לים, שמהם הוא שולט ומוציא התקפות, ומוריד פקודות למחבלים הנוספים, ולשם חותרים הלוחמים, המפקדים, במשימות שלהם, בשג'אעיה, גם במקומות צפופיים אחרים.
יוסי פישר: אם אנחנו מנסים להבין, ואני חוזר אל הקרב הקשה, בשבוע שעבר, שבו חטיבת גולני מאבדת תשעה לוחמים, מג"ד, ממ"פים, זה היה חלק מפעולות הטיהור של השכונה?
יואב זיתון: כן, להתקדם, גם אם לא יודעים ב-100% שיש שם, ומודיעין, כפי שרואים, הכוחות הוא מצוין, הוא מזהיר, יש מאות, אם לא אלפים, של לוחמי צה"ל מגבעתי, ומהצנחנים, ומכפיר, ומחטיבות השריון, שנמצאים איתנו, ולוחמים, ולא נפגעו, וחלילה לא נהרגו, בזכות מודיעין טקטי, בזכות זה שחמש דקות, לפני שהם עברו בצומת הבא ברחוב, או בסמטה, נוצר איתם קשר מהמכלול האחורי, מהחמ"ל, והשב"כניק שיושב באותו מכלול, או באותו חמ"ל, הזהיר אותם, מזה שיש חוליית צלפים, או נ"ט שאורבת להם, 20 מטר מהם, והם צריכים להיזהר, ולהפיל שם פצצה, או לתקוף מחוליית גיל, שיש לו אותו כוח, מזווית אחרת.
דוגמה אחת, מיני רבים, כמה מודיעין עוזר, כמה הוא אפקטיבי, כמה הוא מוזרם בזמן אמת, לפעמים בהתראה של דקה, או פחות מזה, ובכך ניצלו חיים רבים, וכך הכוחות עמדו במשימתם, אתרו והשמידו אויב, אבל, יש מקומות שבהם המודיעין, נוצר תוך כדי תנועה, או לא, שלם בכלל, אומרים לחיילים, בסבירות מסוימת, יכול להיות שיהיה פה אויב, כמה אויב? האם זה מחלקה של נוח'בה? האם זה פלוגה של חמאס,? האם זה 20 מחבלים? האם זה שניים בודדים?
המודיעין הזה הוא לא מספיק הרמטי, מצד אחד, מצד שני, בפשיטות האלה, שעושים על אותם מתחמם מארבים, של חמאס, עושים אותם בקצב ובשיטת לחימה, שהלוחמים תרגילו אותה, זאת אומרת, קודם כל, דינין כוח הנדסי, ואחר כך, הפגזות של טנקים, אבל ההפגזות האלה, לא יכולים להשמיד עכשיו בניין של 3 או 4 קומות, והדינאינים, גם הם מוגבלים, בטח במקומות שרוצים להשיג בהם מודיעין, אני יכול לתת לך דוגמה, שראיתי במו עיניי, בשג'אעיה עם סיירת חרוב, היה מבנה שרצו להגיע אליו, חיפשו אותו, לא ידעו בדיוק איפה, נתנו להם עשרה מבנים, אמרו, כנראה זה נמצא באחד מהם, מבנה דו קומתי, שבהם היה אמצעי מודיעין רבים של חמאס, גם מפה, מאוד משמעותית של המרחב הזה, כולל הצד הישראלי, של הגבול, מפה שבאיכות שלה, לא הייתה מביישת מפת קוד צה"לית, וגם מכשירי קשר, ולשם, אם היה נשלח פצצת ג'יי-דאם, במשקל טונה, אז לא היו יכולים להגיע לאמצעים החשובים האלה, שמסייעים להמשך התמרון, שמייצרים מטרות חשובות ערכיות להמשך, ולכן הטיפול הסיזיפי, הפינצטה הזה, הוא מחויב מציאות בהובלת לוחמי החי"ר.
-
[הקלטה] כנראה -תת אלוף דניאל הגרי - דובר צה"ל
"לגבי השאלה על הקרב בשג'אעיה אנחנו מפעילים אש בשג'אעיה כל פעם שאנחנו יודעים שיש מטרות טרור, לפני כניסה של לוחמים, אנחנו מפעילים אש.
כמובן, שאם היינו יודעים, לפני כמה ימים, שבבניין הזה וזה יש מחבלים, ודאי שהבניין הזה היה נופל. כשאתה נמצא בשטח עם כוח קרקעי, ונכנסים למבנה, ונתקלים במחבלים, אז מבצעים את הפעולה, מהרגע שהם נתקלו במחבלים בתוך המבנה, אי אפשר. ככה אנחנו פועלים, באופן הזה, בכל המרחבים שלנו ברצועת עזה".
-
יוסי פישר: ובעקבות אותו קרב, גם הייתה ביקורת כלפי צה"ל, תת-אלוף ודניאל הגרי התייחס לזה גם באותו היום. האם צריך לעשות שינוי במדיניות הלחימה, או שזו המציאות בשטח ואין ברירה?
יואב זיתון: זאת המציאות מהטעם הפשוט שככל שחולפים הימים שהופכים לשבועות ונעשים לחודשים של תמרון, רק כך מבינים בצה"ל, לפעמים אפילו מופתעים, יש אפילו שנדהמים, עד כמה חמאס הפך ממש לצבא.
[מוזיקה]
כמובן לא צבא מסודר שיש לו חיל האוויר וטכנולוגיות מתקדמות ובטח לא ברמה של צה"ל שהוא הרבה יותר חזק ועוצמתי ממה שנוצר ברצועת עזה, אבל בסדרי גודל, בטח של ארגון טרור, זה הרבה יותר צבא מבחינת כמויות אמצעי הלחימה, אמת, הבלתי נגמרים.
זה הגיע למצב, יוסי, שצוות קרב גדודי או חטיבתי, שמקבל עכשיו את המשימות מהאוגדה ליממת הלחימה הבאה, עושה סלקציה ובוחר איפה הוא מתמקד, על איזה יעדים של חמאס הוא הולך לפשוט ביממה הקרובה ואיזה יעדים הוא ינסה להשאיר ליום הבא או לשבוע הבא, אם בכלל התמרון יימשך, בגלל הריבוי, בגלל הכמות הבלתי נגמרת של האויב שנמצא ברצועת עזה. לא רק במקומות מצומצמים, כמו חלק משכונה או איזה מתחם בית ספר שידוע שיש בו אויב וצריך עכשיו יומיים או יום שלם לעבוד בו ולטהר ולהילחם, בטח במקומות התת-קרקעים, אלא גם בערים שלמות.
זאת אומרת, קח לדוגמה עיר כמו דיר אל-בלח, עיר ואם, במרכאות ברצועת עזה, התמרון לא נכנס אליה.כף רגלו של חייל צה"ל עדיין לא נכנסה לדיר אל-בלח.
דיר אל-בלח זה עיר שיש בה חטיבה עם ארבעה גדודים של חמאס, היא יורה על תל אביב, יורים משם על באר שבע עדיין, גם בימים האחרונים, והתמרון עדיין לא הגיע לשם.
כנ"ל למחנות המרכז, נוסיראת ואל-בורייג, אני לא מדבר בכלל על רפיח, עיר גדולה ובעייתית עם המורכבויות והסכנות שלה בפני עצמה או על ציר פילדלפי, ואפילו במקומות כמו ג'באליה ובית חנון בת לאהיא עדיין יש מחבלים שמטפלים ועובדים ונלחמים שם.
בגלל זה צה"ל אומר במעריך שהאירועים המלחמתיים או היקף הלחימה, גם אם זה ישנה תצורה, יימשך לכל אורך 2024 לכל הפחות.
יוסי פישר: הזכרת קודם, שבצוק איתן צה"ל התחיל את התמרון הקרקעי בשג'אעיה, הפעם הוא הגיע לשם בשלב מתקדם יותר, ומעניין לדעת מה הסיבה לכך. האם לא עדיף היה לטפל בכל קיני הטרור הכי כבדים קודם? אני מניח לעצמי שבזמן הפסקת האש חמאס אפילו חימש ומלכד את השכונה עוד יותר בזמן הזה, וזה אולי התוצאה של שרשרות המיטענים וכל מה שקורה שם. למה רק עכשיו?
יואב זיתון: צה"ל בחר קודם כל לטפל בתשתיות המרכזיות במוטות השליטה של חמאס
דברים שהם פיזיים. לאו דווקא להרוג אנשים מחבלים אוייב, אלא להגיע לחשוף, לחקור ולהשמיד את מוטות השליטה העיקריים של חמאס, שבאמצעותו מנהל את אותו צבא טרור מה זה מוטת שליטה לדוגמה? זה מוצב באדר, שזה מוצב חטיבתי ליד שאטי שרק העבודה עליו נמשכה שבוע שלם, וכמובן לחקור את תת קרקע שלו. מה זה? תשתית טרור נוספת, מרכז כובד מוטת שליטה, המרובע הביטחוני הקירייה של חמאס ליד ג'באליה עם בסיס תת קרקעי מתחת למחנה הזה, שחלקו גם מחנה אימונים של חמאס. מה זה מוטת שליטה נוספת? בסיס צבאי לכל דבר בעניין, מתחת לבית החולים שיפא, אותו דבר ברנתיסי. לכן צה"ל העדיף קודם כל להיכנס לעיר עזה ולפעול במקומות האלה שהם למעשה מרכזי הכובד, אם נקביל את זה לצה"ל, זה כמו שאויבינו יחליטו קודם כל להסתער ולכבוש את הקרייה או את בסיס חיל הים בחיפה, או את מחנה תל נוף, את המקומות החזקים ביותר, האסטרטגיים ביותר של צה"ל, כך הוא החליט לטפל בסדר עדיפות ראשון, בתמרון בשבועות הראשונים שלו, לאחר מכן הוא פעל למעוזים שהם יותר קשים מבחינת איכות או חוזק המחבלים והמפקדים של חמאס כמו שג'אעיה וגם ג'באליה בימים האלה, חאן יונס זה סיפור אחר לגמרי בדרום הרצועה, זה מתווה שונה שני פעילות, אבל זה משהו שגם יימשך עוד כמה שבועות לכל הפחות.
יוסי פישר: אתה היית שם, יצא לך לפגוש את הלוחמים שלוחמים בשכונה הנוראית הזו, אני רוצה לשאול אותך באמת ולקבל תשובה כנה, האם זיהית הפחד אצל חיילים כי להיכנס לשג'אעיה זה לא להיכנס לשאטי או לדיר אל באלח או למקומות אחרים, זו שג'אעיה וזה ברור ששם הסכנה אולי גדולה שבעתיים או שדווקא לא פחד אלא גאווה שהם דורכים שם במקום הזה שגרם לנו כל כך הרבה נזק וכל כך הרבה כאב בעבר וגם עכשיו, והם באים להילחם שם עד הסוף עם רעל בעיניים.
יואב זיתון: אני אענה לך את מה שענה לי מח"ט כפיר אלוף משנה יניב בארוט והפקודים שלו שחלקם קפצו מהיו"ש, קפצו מהצפון לעוטף, לרעים לבארי לנחלות, בשבעה באוקטובר, להם היה הרבה יותר קשה אני לא יודע אם הם פחדו יותר אבל חד משמעית הרבה היה להם יותר קשה בלחימה מול חמאס בשטחי העוטף, בקיבוצים, במושבים באותה שבת של השבעה באוקטובר מאשר מה שהם חווים בכניסה הזו ובלחימה הזו בשג'אעיה. מהטעם הפשוט שהפעם הם מגיעים עם כל העוצמה של צה"ל, עם כלים משוריינים, ועם הנדסה ועם טנקים ועם אש ארטילרית ועם מעטפת אווירית שיוצרת חגורות אש לפני שהם נכנסים ולכן הם אומרים שבאותה שבת היה להם הרבה יותר קשה, חלקם גם פחדו מאשר מה שהם חווים בשג'אעיה אבל הם מבחינתם בטח בנקודה שהייתי איתם ועמדנו שם על הגבעה בקווי בתים הראשונים שסמוכים לגבול עם ישראל. הם הסתכלו על הבתים של נחל עוז ועל הדירות באופקים שנשקפו משם ועל כפר עזה ואפילו על האנטנה של מוצב פגה, מוצב פלוגתי של צה"ל שספג שפטים באותו בוקר, הסתכלנו על המקומות האלה והם אמרו שאחרי התמרון, בטח אחרי המלחמה, זה לא יכול להישאר כך יותר, צה"ל יצטרך להקים שם, אני לא יודע אם רצועת ביטחון אבל בטח אזור חייץ עם מוצבים, עם בסיסים, עם תשתיות אחרות שירחיקו את האיום הזה של שג'אעיה מהבתים, או פחות מקילומטר אווירי של הקיבוצים בשער הנגב.
יוסי פישר: יואב זיתון כתבנו לענייני צבא תודה שהיית איתנו והצלחת לפנות זמן עם הדברים החשובים האלו, תודה רבה.
יואב זיתון: תודה יוסי, כל טוב.
יוסי פישר: ועד כאן הכותרת להפעם אם עדיין לא נרשמתם לעקוב אחרינו באפל או בספוטיפיי כדאי לכם, אתם מוזמנים לדרג אותנו או להגיב לנו "אנחנו יותר מנשמח לקרוא" את הכותרת אפשר למצוא גם באתר Y-NET או באפליקציה בנייד וברכב.
אם הגעתם עד לפה אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו מרתק מאוד, על מה עושים עם המחבלים שנתפסים ונתפסו מאז תחילת המלחמה חפשו את הפרק "איך שופטים את מחבלי חמאס".
תחקיר הפקה ועריכה גיא סלם ועדן דוידוב סאונד, סתיו בצלאלי, אני יוסי פישר וזאת הייתה הכותרת.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Commentaires