**התוכן בפודקאסט אינו משמש ייעוץ רפואי או כל המלצה לטפול רפואי או אלטרנטיבי**
נבו שאוליאן הוא יזם ושאפתן. יש לו עסק בתחום הפיננסים והוא גם שותף בעסק מוזיקלי המשווק כלי נגינה. המצב לא תמיד איפשר לו לממש את חלומותיו. במשך שנים, סבל נבו מדיכאון, חרדה ומפוסט טראומה התפתחותית שפגעה בתפקודו ובאיכות חייו. במשך שנים ניסה נבו לטפל בעצמו בדרכים קונבנציונליות ומערביות ולא קונבציונליות, אך הוא הרגיש שכל השיטות האלו רק מסייעות לו ״לחיות לצד החרדה והדיכאון״ ולא לפתור אותם. כתוצאה מכך הוא החליט לנסוע לפרו, לריטריט איווסקה בין 10 ימים על פי המסורת עתיקת היומין של שבט השיפיבו. כתוצאה מהריטריט, חייו של נבו השתנו מהקצה אל הקצה והוא יצא מהדיכאון ופתר את טראומות העבר. איווסקה הוא שיקוי המורכב מתרכובת צמחים מיוחדת שמקורה באמזונס. השיקוי משמש את ילידי האמזונס עוד מימי קדם. לרוב צורכים את השיקוי במסגרת טקסית, עם שמאן אשר זוהי מומחיותו. משך ההשפעה של החומר הוא כ-6 שעות וצרכני איווסקה מדווחים על חוויות מיסטיות חזקות וחזיונות מוחשיים שלעיתים מעניקים לצורך תובנות משמעותיות וחזקות על חייו ועל הקיום בכללותו. השימוש באיווסקה אינו חוקי בישראל, וצריכתו עלולה לגרום לבעיות בריאותיות ובעיות נפשיות קשות. אין להבין את הפרק כהמלצה לצרוך את החומר, אלא רק לחשוף בפני הקהל הרחב את הסגולות האפשריות שבחומרים הפסיכדליים ועל ידי כך לעודד את המחקר בנושא.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 13/09/2022.
[פתיח מוזיקלי]
לירי: ברוכים הבאים לפודקאסט ״האיקס ששינה אותי״ מבית ״טוקס״. בכל שבוע נראיין אדם שהצליח לשנות אותך מהקצה אל הקצה, כדי לתת לכם המאזינים את ההשראה לחיות את חייכם כפי שאתם חולמים.
טליה: אנחנו טליה שרמן ולירי אוזן, יוצרות תוכן ומוזיקאיות. כל אחת מאיתנו עברה ועוברת תהליכים אישיים כדי לחיות את החיים במלואם. אנחנו פוגשות בדרך אנשים מעוררי השראה ונחשפות לטיפולים משני חיים, ולא רצינו יותר לשמור את המידע הזה רק לעצמנו.
לירי: אם אהבתם את התוכן והרגשתם שהוא היה משמעותי עבורכם, נשמח שתשתפו ותדרגו את הפודקאסט.
שתיהן: האזנה נעימה.
לירי: גבוה, תדרגו אותו. [צחוק]
לירי: מה העניינים, מה נשמע?
נבו: בוקר טוב.
לירי: בוקר אור, קודם כל מסתבר שאתם מכירים!
[צוחקים]
טליה: אורנית, מקום, כן… הם איכשהו מגיעים לכל מקום האורניתים האלה.
לירי: אז בעצם, אולי תציג קצת את עצמך.
נבו: אז ממש מתרגש להיות פה, תודה שאתם מארחות אותי ככה.
לירי: תודה שבאת!
טליה: ממש.
נבו: כיף ונעים. נשמע מקום מהמם. אז אני נבו. אני גר בתל אביב, אני בן 26. אממ... גרתי בהמון מקומות בעולם, עכשיו חזרתי קצת לארץ. כמה מסעות לאחרונה שיצא לי לעבור אני אשמח גם לחלוק פה בפרק. אממ... אני מתעסק בעולם הפיננסים ועכשיו גם נכנס לעולם המוזיקה, לאט לאט עושה את הטרנזישן.
לירי: נייס, יס. נעשה שת״פ! [צוחקות]
נבו: You never know, You never know. וכן, זה בתמצות קצת עליי.
לירי: יא, נייס. ובעצם היום אנחנו הולכים בפרק לדבר על נושא שאותי באופן אישי מאוד מרתק, וגם אחרי השיחה שהייתה לנו גרמה לי לרצות לקחת את זה צעד קדימה. בעצם אנחנו הולכים לדבר על המסע שלך בעצם, עם האיוואסקה.
אז קודם כל, למי שלא מכיר קצת מה זה איוואסקה. אני אגיד קצת מה אני יודעת, אתה בטח יכול כזה להשלים אותי.
איוואסקה זה איזשהו כזה, בוא נגיד, שילוב של צמחים, איזשהו שיקוי צמחים שנורא מאפיין כזה את הילידים באמזונס.
שבמשך שנים, באופן מסורתי, היה משמש אותם לכל מיני טקסים, אם זה לריפוי מחלות, להתחברות עם הבריאה וכל מיני דברים כאלה. אני מדייקת?
נבו: את מאוד מדייקת, כי אפשר לבטאות את זה בכל כך הרבה דרכים. וכל אחד, באמת, מה שה-medicine, אוהבים לקרוא לזה ממש כ-medicine, מה שזה מבטא בשבילם ולאן שזה באמת לוקח אותך, כי זה מאוד מאוד דינמי. אבל בסופו של דבר, זה שילוב של שתי צמחים. אחד שבאמת נקרא כאילו איוואסקה או בשם הבוטני שלו 'קאפי'. שבו יש את התרכיז של החומר הפעיל שזה DMT. ו-DMT זה אחד מהחומרים הפסיכדליים היותר חזקים שקיימים בטבע. מסתבר שגם בגוף שלנו וגם כמעט בכל מה שאנחנו אוכלים או שותים. ואתה משלב את זה עם עוד סוג של עלה. יש לזה המון סוגים, אבל העלים צריכים להיות זה סוג של MAOI, יש מצב שאני מתבלבל ב-A וה-O, [צוחקות] אבל זה בעצם מעכב אנזימים שנותן לקחת את החומר הזה בצורה אורלית, ואז באמת לחוות את החוויה בצורה מלאה למשך כמה שעות, ולעשות את העבודה עם ה-medicine שתוכל לחדור אליך.
טליה: נייס. ומה, מה בכלל מלכתחילה גורם לך לפנות לאיוואסקה?
נבו: איוואסקה… וואו. זה… אני באמת כאילו מנסה לחשוב כאילו אינטואיטיבית מאיפה הסיפור הזה באמת התחיל. אני יכול היום לומר בלב שלם, שהדרך שלי והמסלול שלי הביא לי אותי אליה, לעבודה שלי איתה, מאז שנולדתי בעצם. אממ... זה בעצם מגיע בהתחלה. בדרך כלל שאנשים הולכים לפגוש את החומר הזה, כי יש המון מדיסינות שונות וגם יצא להתעסק בפסיכדליה שונה וגם בטיפולים פסיכדליים שונים, שאני מאוד מתחבר לעולם הזה, אממ... אבל ספציפית אתה מתחיל לקבל את זה כסוג של קריאה, סוג של תחושת בטן, היא מאוד מאוד קוראת לך.
עכשיו, כל מה שגם אני אומר, רק חשוב לציין, שזה החוויה שלי, וגם יש מידע מאוד נרחב בעולם. ואני נטו מספר את הידע שלי ואת החוויה שלי. ויש המון אנשים שיחלקו איתי על הנושא הזה. אז זה כאילו גם חשוב לציין, וגם אני אדבר גם פה בפן הרוחני שזה מאוד מאוד משתלב כאילו לחומר. ואני אנסה כאילו כן לנסות להפריד את זה, אבל זה חומר שהולך איתו יד ביד, אז קשה מאוד להפריד את זה. אז כשאני אומר קריאה, אממ... זה לא שאתה כאילו כמו שומע את אלוהים, זה כמו איזה סוג של תחושת בטן, אינטואיציה שהיא באמת קוראת לך. ואז כשאתה באמת לוקח את החומר הזה, אז אתה מבין שבאמת היא קרתה לך, שזה באמת היה נכון לך.
טליה: וואו.
נבו: או גם הפוך.
טליה: ומה, בעצם, מאיפה נובעת הקריאה הזאת, כאילו, איפה… בוא נגיד, מעניין אותי לדעת איך היית, לפני שיצאת למסע הזה, מה… מה הרגשת ש… המסע הזה… מה חיפשת במסע הזה?
נבו: אז ספציפית, את האמת, שכל המסע שלי התחיל עם זה ממש לא מזמן, לפני… וואי כבר עבר שמונה חודשים, בעצם.
לירי: וואי ועוד דיברנו עוד כמה חודשים ספורים…
נבו: כן, מהפגישה הראשונה שלנו, דיברנו, כן. בניו יורק.
לירי: אחרי, עבר הזמן.
נבו: לפני שהתחלתי את המסע הזה בעצם הלכתי לעשות דיאטה באמזונס, אני עוד שנייה אספר מה זה דיאטה בעצם. אממ... הייתי במקום שהוא פשוט לא משתלב ביחד עם זרם החיים, אני אקרא לזה ככה. אני חושב שכל בן אדם יכול להזדהות עם אלמנטים של חרדה, של דיכאון. אבל כל אחד באמת חווה את זה במידות כאלה ושונות. אני פשוט הגעתי למקום שאני כבר, כבר לא באמת יכול לחיות. גם אם אתה נוכח וגם אם אתה שם את המסכה, וגם אם אתה יוצא עם חברים, בפנים אתה פשוט מרגיש סבל, ממש. ממש ממש סבלתי, ממש היה לי קשה. ברור שזה היה בעליות וירידות, וגם עברתי המון טיפולים שונים, אינספור טיפולים. הוצאתי… יכול לומר בלב שלם, מעל מאה אלף שקל, מאתיים אלף שקל, לבחור צעיר, על כל הטיפולים האלה. אם זה פסיכולוגים, פסיכיאטריה, טיפולים הוליסטיים, טיפולים מערביים… ובאמת, אה… ברור שכל דבר מקדם, אני לא שולל את הטיפולים האלה, ואני מאוד ממליץ עליהם. זה גם מאוד מאוד חשוב באותו מידה. זה פשוט כל הדברים האלה בעצם נתנו לי איזה סוג של הבנה ללמוד להתמודד עם המצב הקיים. בעצם התמודדתי קצת עם פוסט טראומה התפתחותית, הרוב מהילדות, אה… גם קצת דברים שהשפיעו עליי מהצבא, לא אכנס לפרטי פרטים. אבל זה כאילו משהו ש… חוויה טראומטית יכולה, באמת כל אחד להזדהות איתה, ויכולה להתפרץ לך פתאום גם בגיל 40 שאתה תבין את זה, או בגיל הרבה יותר צעיר. ולי זה פשוט בגיל 21 התפרץ בצורה הכי חזקה בעולם, ופשוט התחיל לקחת אותי למסע של ריפוי. באמת שינה לי את החיים.
אז זה בעצם מה שהתחיל את המסע אממ… עד שהגעתי למקום שאמרתי, די, אני לא מוכן לחיות ככה, אני לא רוצה ללמוד לחיות עם זה. אני רוצה להתרפאת עם זה. ובאמת לא מצאתי שום גוף שבאמת מציע… מציעים לך מלא כדורים, ונותנים לך המלצות, ואתה רואה אנשים שעוברים דברים דומים, פשוט הם מעוניינים לחיות עם הסיטואציה הזאתי. אבל פשוט היה לי איזו ידיעה פנימית ש… בואנ׳ה, מגיע לי יותר. בא לי לחיות, בא לי לשמוח, בא לי לטעום את כל מה שיש בעולם הזה לטעום, זה לא אני.
טליה: וואו. ממש מעניין. אני חייבת להגיד, שכאילו, אני ולירי הרי, החלטנו על הדבר הזה של פודקאסט ביחד וכל אחת כזה באה גם מהעולמות שלה. ואני חייבת לשתף שכאילו מבחינתי, אני בן אדם שמאוד מאוד מחובר לעולם הטיפולי, ועשיתי הרבה דברים בעולם הזה. אני מאוד מאמינה ב… בגוף ובטיפול עם גוף, עם קול ורגש. ו… וכאילו יש לי הרבה חברים שעברו גם כאילו עם מדיסינות וגם עם איוואסקה ושמעתי על זה הרבה, וזה משהו שכן היה לי כזה… כאילו, כל מה שהוא לא טבעי, כל מה שהוא לא בדרך שהיא אולי הטיפול שאני מכירה, זה כאילו גורם לי כזה לאיזשהו חשש. ודווקא לשמוע אותך מדבר על זה, זה היה לי כאילו מאוד מעניין, וזה מסקרן אותי, וגם גורם לי לחשוב שאולי באמת לכל אחד מתאים משהו אחר. ויכול להיות שכאילו דווקא שאתה אומר, כן, הייתי חשוף לטיפולים וכן עשיתי דברים כאלה, וזה איכשהו לא נגע בדיוק בנקודה שהיית צריך, ומעניין אותי כאילו ממש לשמוע…
נבו: אז אני יאמר ואדגיש…
טליה: כי אתה כאילו מאוד עם מודעות. אני ממש מרגישה שיש לך את המקום הזה של מודעות, ואתה לא כזה סתם ככה,
לירי: כן,
טליה: כאילו,
נבו: כן.
טליה: ממש הקריאה הפנימית הזאת, אני מאוד מתחברת. כי אני גם מרגישה אותה, כאילו.
לירי: אני רק אגיד על זה משהו קטן, שאחד הסיבות שגם רציתי לעשות הפודקאסט הזה כי אני חיה את החיים מאוד בתחושה שאתה דיברת עליה. שגם אני, אני מתמודדת עם חרדות, במיוחד חרדה חברתית, כמה שלא רואים את זה, [צוחקת] כאילו, היא מאוד מאוד נוכחת בחיי. והייתי הולכת לטיפול פסיכולוגי, והייתי הולכת לטיפול כזה, ואומרים לי, תשמעי, את תמיד תצטרכי לחיות עם זה. את תמיד תצטרכי, זה אף פעם לא דבר שייפתר ואת תצטרכי לחיות לצד זה. וגם לי היה… יש איזושהי תחושה, עוד לא מצאתי את הפתרון שלי, אבל לא, אני חייבת כאילו לדעת איך זה מתישהו לא יהיה חלק מהחיים שלי. וחייב להיות עוד משהו, חייבת להיות עוד שיטה, לא קונבנציונלית אולי. וזה גם אחת הסיבות שכל כך התרגשתי מהסיפור שלך, של כאילו, וואו, כן, יש באמת… לכל אחד מתאים משהו אחר כמו שאת אומרת, [טליה מהמהמת בהסכמה] לבן אדם אחד אולי יתאים איוואסקה, לבן אדם אחר יתאים טיפול פסיכולוגי, שיהיה עבורו mind blowing. אבל אנשים צריכים לדעת את זה. כאילו, וואו, יש גם את זה, ויש גם את זה, ויש גם את זה, [טליה מהמהמת בהסכמה] אתם לא צריכים כאילו להסכים להיות עם המצב כמו שהוא, כאילו.
טליה: כן,
לירי: כאילו, תנסו למצוא את הפתרונות שישפרו את החיים שלכם. זה מה שרציתי להגיד.
נבו: מאוד מסכים איתך.
לירי: ו… אז זהו. אז בעצם אתה הולך לעשות דיאטה בעצם. מה זה הדיאטה הזאתי, מה זה כל העניין הזה?
נבו: אה… וואי. זה בעצם… אני גם כשהגעתי לשם לא ידעתי. אני רק רוצה להוסיף משהו קטן, [לירי מהמהמת בהסכמה] זה לא שאני רוצה לציין את זה כתרופת פלא, זה לא מחליף טיפול.
טליה: נכון, כן, נכון.
נבו: הטיפול, והעבודה, נעשית אחרת. אני אדבר על זה עוד מעט. אבל רק כאילו חשוב לציין,
לירי: בדוק.
נבו: שאנשים לא יחשבו שאתה לוקח את זה ואז החיים שלך לאבו-דאבי. ממש לא.
לירי: לגמרי.
נבו: אז החלטתי שאני פשוט סוגר את העסק שלי ואני נוסע לאמזונס, אה… פשוט שָׂם בפוקר all in, זהו… [צוחקות] לא אכפת לי, אני… די, אני חלאס. לא בא לי שום דבר אחר, זה מה שאני עושה.
טליה: וואו.
נבון: אז עשיתי לי מחקר וזה, ומאוד קשה למצוא על זה מידע. ופתאום מצאתי איזה מקום שנקרא פְּסַיְיקוֹנָטָה. מקום מדהים, מדהים, מדהים, שבאמת מכבד את ה… את השיטות של לפני, כי יש לך מלא מלא מלא אופציות. וזה דווקא מקום שמאוד מכבד את האותנטיות, מכבד את ה… את שבט השיפיבו, שאיתו כאילו עשיתי את אותה עבודה, ובאמת יודע לעשות את ההמרה הזאתי, ואת ה-transition, כי אני לא דובר ספרדית עדיין [צוחקים]. צריך לעשות לזה תרגום. אממ… אז הלכתי לשם, מקום שנקרא פְּסַיְיקוֹנָטָה, הגעתי לאיקטוס, באזור האפר-אמזון, כזה.
לירי: כן, שזה באמזונס, בעצם בפרו.
נבו: בפרו, כן. אממ… הגעתי לשם, לקחו אותנו באיזה וואן, באמצע שום מקום בג'ונגל. אתה עושה איזה הליכה, אתה באמת, באמת בלב הג'ונגל. ואז הסבירו לנו הרבה דברים שאני בכלל לא היה לי מושג שזה מה שהולך לקרות! [צוחק] אני אמרתי אוקיי, אני בא לעשות איוואסקה, כאילו אמרו [צוחקות] אתה הולך לעשות ארבעה מסעות, וזהו. אבל לא, הלכתי באמת כנראה למקום שהיה לי מדויק, אבל כנראה שהייתי צריך לקרוא קצת יותר לפני [צוחקות]. בעצם, הדיאטה היא מועברת לפי המסורת העתיקה של שבט השיפיבו. שבט השיפיבו הם באמת שבט שלוקח את המסורת של האיוואסקה אלפי שנים אחורה. שבכלל, איוואסקה, כאילו יש לה סיפור, כאילו איך הגיעה לעולם הזה… פלא כימי, כאילו לא נורמלי שהולך אלפי שנים אחורה, זה מדהים! אממ… והם באמת כאילו שבט ששמר, שומר את המסורת הזאת, והמון שבטים באים והולכים ללמוד מהם. אז אתה מקבל, כשאתה מגיע לשאמן, אז אתה יודע שזה כאילו עבר מדור לדור, לדור, לדור,
טליה: וואו.
נבו: שזה לא נורמלי. אז אתה מגיע באמת למקום קסום באמצע הג'ונגל ואומרים לך טוב, אתה נכנס עכשיו לדיאטה של עשרה ימים. אסור לדבר… אממ... אסור שום…
טליה: רגע, מה זה דיאטה של עשרה ימים? דיאטה כמו שאנחנו מכירים, דיאטה, כאילו לא אוכלים? [מצחקקת]
נבו: לא.
טליה: אה אוקי [צוחקות] רגע, מה זו הדיאטה הזו? [צוחקות]
נבו: לא, אז אוכלים, אוכלים מאוד מעט, אז אני אסביר… אז כאילו ה-essence של הדיאטה זה בעצם ניקוי, בעצם שאת עכשיו עושה גם דיאטה, כאילו, לתזונה,
טליה: כן,
נבו: את רוצה כאילו להוריד איזה משקל, או שנגיד עושים איזה סוג של איזה ניקוי רעלים, אז את גם מכינה את עצמך, למסעות עצמם, כדי שזה יהיה במקום, כאילו ש… זה מאוד אינטנס. אני עושה שם ארבע מסעות במשך עשרה ימים. אז צריך גם להכין את הגוף באיזושהי מידה,
טליה: כן,
נבו: וגם לפתוח אותו, כדי שתוכלי לקבל כמה שיותר. [טליה מהמהמת בהקשבה] אז בעצם, לפני זה אסור לעשות שום פעילות מינית, אממ... אסור לעשן סיגריות, עדיף קצת להתרחק מטכנולוגיה, אבל כאילו בסדר, לא סוף העולם. אממ... יש עוד המון דברים כאילו עם אוכל עם שמן ומלחים, שצריך להתרחק. ואז כשאתה מגיע לשם אתה מתחיל את הדיאטה עצמה. אני אישית לא עשיתי לזה יותר מדי, אז עישנתי סיגריה בדיוק לפני שעלינו… [צוחקות] זהו,
טליה: וואי אם אני הייתי… לא, אני כזה: בדיוק מה שאתם אומרים לי… [צוחקת]
לירי: אני גם, אני מהמעגלי פינות.
נבו: אפשר להיות strict…
טליה: תמיד אני דווקא… מעניין, תמיד אני ולירי הולכות לזה, טליה כזה הולכת, 'כל מה שאומרים לי אני עושה', ולירי…
לירי: ואני, די…תביא לי...
טליה: 'אין לי כוח, תנו לי את התכלס, יאללה'.
[צוחקות]
נבו: ממש ככה.
טליה: זה מעניין. [צוחקת]
נבו: ואחרי שאתה עושה את זה, פעם הבאה אני באמת אשמור. [צוחק]
לירי: אתה בא strict.
טליה: וואו, כן.
נבו: אני בא strict. כי אתה יודע שאתה יכול להעצים את החוויה.
טליה: כן,
לירי: וואו,
נבו: לא שהחוויה לא הייתה עוצמתית, זה הכל טוב…
טליה: זה נשמע כאילו ממש לטהר את עצמך, כאילו לבוא ממש הכי נקי שיש.
נבו: כן, וזה באיזשהו מקום גם לכבד את זה. את…
לירי: כן, נכון.
נבו: …נכון, לא נכון.
טליה: נכון,
נבו: כאילו נכנסת לכימיה של זה, באמת לכבד את הדבר הזה ולכבד את עצמך כשאתה במקום שאתה מוכן לזה. זה לא עכשיו חוקים ברזל, לא תיכנס לכלא. טוב, אז אתה מגיע לשם בעצם, ואומרים לך אתה מקבל בוטק׳ה באמצע האמזונס לגמרי לבד.[ צוחק] שיש להם כזה מרכז כזה של הטקסים שנקרא 'מלוקה', בערך מרחק של שתי קילומטר כזה, ולפי הסוג דיאטה שאתה עושה. אתה בעצם עושה דיאטה של צמח. אממ... ויש להם המון המון המון המון צמחים שונים, שאיתם כל אחד העבודה היא קצת שונה, אה… ואתה בעצם כמו שאמרת, אתה מתבודד, אסור לדבר במשך עשרה ימים שזה גם מאוד…
לירי: שיואו, זה קשוח. הייתי מתחרפנת.
נבו: מאוד מאוד קשוח. [צוחק]
טליה: אנחנו עשינו ארבעה ימים, [צוחקת]
לירי: היינו ארבעה ימים בויפאסנה ואני ברחתי באמצע,
טליה: [צוחקת]
לירי: אמרתי לטליה, סורי ביי.
נבו: יוסטון, בחזרה.
לירי: וואו.
נבו: אז אני גם לא ידעתי את זה…
לירי: יואו!
נבו: והייתי בהלם, אמרתי, מה?!
לירי: מה עכשיו? אתה גם באמזונס אז אין לך אוטו עכשיו לברוח, אתה תקוע עשרה ימים…
טלי: רגע, כאילו, עשרה ימים כל הדבר הזה הוא בעצם בלי לדבר?
נבו: בלי לדבר.
טליה: וואו, כן.
לירי: זה קשוח.
נבו: ממש 10 ימים.
טליה: וואו.
נבו: יום ראשון עד יום אחרון. ואסור לקרוא, ואני הבאתי איתי רשימות ככה של ספרים.
טליה: יואו!
נבו: הבאתי איזה שמונה ספרים להעביר את הזמן… אסור לקרוא.
טליה: אה, כאילו לא להעסיק את הראש בכלל. אמורה להיות…
נבו: אסור שום גירוי חיצוני. הכל היה לבוא מהפנימי לחיצוני.
לירי: וואיי, האמת זה נשמע מדהים.
נבו: שזה הדבר הכי מדהים שיכולתי לעשות לעצמי,
טליה: וואו.
נבו: שעזבי את האיוואסקה, עצם זה היה כאילו ריפוי מטורף.
טליה: וואו.
נבו: מותר לכתוב, מותר לשיר, מעודדים אותך לעשות את זה. אחלה, מה שאתה רוצה כל עוד זה בעולם הפנימי. יש בזה המון קסם. אממ... אז אתה בעצם עושה כאילו את הדיאטה שם, והם בוחרים לך את הצמח אחרי הטקס הראשון. הם קוראים אותך אנרגטית, הם מכינים אותך, ואז רואים איזה צמח. אני אישית עשיתי את הבובינסנה. ויש לכם צמחים שונים שאיתם כאילו… לפי הכמות זמן שאתה גם באמת עושה את הדיאטה. יש אנשים שעושים שם 20 יום, 30 יום, 40 יום, שכזה אמרתי מה? 40 יום? מה אתה עושה פה 40 יום?
טליה ולירי: וואו. [צוחקות בהתפעלות]
טליה: איזה חירפון.
נבו: ובאמת יש גם סוגים כאילו של שאמנים כאילו בקהילות שלהם, ואתה כאילו, עכשיו שאני קצת נכנסתי לזה ואתה מבין שיש אנשים שעושים, גם שאמנים מאוד מאוד גבוהים עושים דיאטה של 5 שנים מול עץ,
טליה: וואו.
נבו: שזה ככה אתה מרוויח את ה-???? [מילה מקוטעת בהקלטה]
לירי: וואו זה הארד-קור.
נבו: ממש הארד-קור… לא ממליץ. [צוחקים]
לירי: בוא נתחיל בעשרה ימים ואז נתקדם…
נבו: נתחיל… ללא ספק אני אחזור ואני אעשה עוד,
טליה: כן,
נבו: אבל בזמני… אני עשיתי את זה, בובינסנה ובאמת אתה פוגש אותם גם במסעות את הצמחים האלה הם מלווים אותך במימדים האלה…
טליה: מה? אתה רואה את הצמח מלווה אותך לאורך המסע, אתה פשוט רואה אותו?
נבו: ה… שם הם מאמינים כי הצמחים האלה, יש להם אינטליגנציה. הם נקראים plant-teacher, בייחוד צמחים פסיכדליים גם קנאביס הוא plant-teacher. הם מאמינים שבעצם אתה מקבל את האינטליגנציה שלהם, בזמן שאתה צורך את זה, אז פתאום נהיה סוג של איזה תקשורת. אז הם באמת מלווים אותך דרך הגוף כשאתה נמצא באמת במרחב הזה של ה-DMT אז אתה יכול לפגוש ישויות, אתה יכול לפגוש את הצמחים,
טליה: וואו,
נבו: אתה יכול באמת לנהל איתם תקשורת מלאה. אממ... שזה כאילו לא נתפס, כן? זה לא מאמין כאילו ש… שאנחנו יכולים לחוות את זה. לא, לא ידעתי. זה מטורף.
טליה: וואו.
לירי: רגע, אני מנסה להבין השלב שאתה מדבר עליו עכשיו, מתי הוא קורה? כאילו זה כבר שכן לקחת איזשהו משהו?
נבו: זה כן, אחרי שאתה בתוך החוויה אחרי שלקחתי כאילו את האיוואסקה…
טליה: רגע מה זה אומר לקחת את האיוואסקה? תסביר, כאילו למי שלא מכיר או לא יודע…
נבו: אז אני אסביר. בעצם, המקום הוא כאילו מכיל לך את כל מה שאתה צריך, נותן את התנאים לעשות את הדיאטה. ויש לך איזה צוות של איזה חמש-שש אנשים שעושים איתך כאילו את הטקס, אנשים שבאו כזה מכל העולם. ושזה היה יפה כי אתה רואה באמת פתאום בחור ממארינס, ואתה רואה גבר בן 70 שבא לעשות את זה,
לירי: וואו.
נבו: ואישה שעברה human trafficking שבאה לעשות את זה, שיש לה סיפור מדהים והיא בן אדם מדהים, עד היום אנחנו בקשר. ובאמת הרבה סוגים של אנשים שונים…
טליה: למרות שאיך אתה יודע אם לא מדברים? [צוחקת]
נבו: אחרי זה דיברנו…
טליה: אה!
נבו: אנחנו עדיין בקשר… [צוחקים]
לירי: אתה ממש רואה שם, שלא מגיעים לשם אתה יודע… הרבה פעמים הסטיגמה, באים לשם רוחניקים, לא. זה ממש אנשים… היום גם זה הרבה יותר מקובל, האיוואסקה. אנשים גם מבינים שזאת באמת איזושהי שיטת טיפול מאוד חזקה.
טליה: כן.
לירי: אז ממש אתה פוגש מלא אנשים, מלא מדינות בעולם מלא סוגים של אנשים, מהמם…
נבו: כן, ולא בהכרח שהיה להם ניסיון פסיכדלי בשום צורה.
לירי: וואו.
נבו: כאילו היה שם איזה בחור ששאלתי אותו מה, מה עשית? weed? [צוחקות] זה? פטריות? אסיד? הוא עושה לי, מה? לא, גם לא מעשן סיגריה… ואני מסתכל עליו ועושה לו, מה? [צוחקות]
טליה: וואו!
נבו: אתה הולך למות כאילו מה אתה עושה? [צוחקים] אתה יודע למה אתה נכנס? אני אמרתי אין מצב שהוא שורד…
טליה: כן… לא, אבל מעניין מה שאתה אומר, כי כאילו לפעמים, נגיד נעשה את זה "סמים", זה נשמע כזה, כאילו "סמים"... אבל זה הרבה פעמים גם, אין מה לעשות' בתרבות שלנו וקצת באולי גם תל אביב וזה, זה כאילו אנשים כזה כן, אני הולך למסיבה אני לוקח, כאילו לוקח, לא יודעת MD, אסיד. כאילו זה נהיה משהו כזה שהוא לא למטרה טקסית, לא למטרה התפתחותית. למטרה של כאילו להרים איזה היי מסוים. ואולי, אני מרגישה שאולי גם מזה נוצר לי איזושהי רתיעה קטנה. [נבו מהמהם בהסכמה] שכאילו לקחת משהו לטובת… או כמו ששותים כאילו לטובת, לא יודעת, להרים את האנרגיה או כזה. ופה זה מדובר על משהו שהוא אחר לגמרי.
נבו: ממש ופה אני חושב שזה באמת לוקח את ה-essence של החומרים האלה, בעצם אנחנו, את לוקחת את ה…
טליה: אולי כל החומרים האלה יכולים גם להיות איזה… משהו התפתחותי.
לירי: קודם כל, כן.
נבו: זה המהות שלהם. החומרים האלה גם משחר ההיסטוריה לפני הספירה, אנשים היו לוקחים פסיכדליה. ברומא, ביוון בכל מקום, למטרות התפתחויות. ואנחנו בעצם עשינו לזה מודרניזציה, ופה גם נהיה את הבעיה של כאילו הסינתוז ו… אין בעיה לעשות חומרים מסונתזים במכונים ובסביבה נכונה. אבל בעצם אנחנו לקחנו את זה להנאה.
טליה: נכון.
נבו: המקור של החומרים האלה זה לריפויי, להתפתחות אישית. ושם שומרים את ה-essence. ובעצם הדבר היפה שאתה לוקח חומר שהוא כל כך חזק… באמת, עשיתי באמת המון פסיכדליה לפני, גם במרחבים טיפולים וגם במרחבים כאילו של מסיבות. זה, אין יותר עוצמתי מהדבר הזה.
טליה: נכון.
נבו: לא נורמלי. וזה באמת הכי נעים והכי קל, וגם אתה מגיע למקום שהוא חזק. יש לך מרחב ממש כמו ג' ג' שתופסים אותך. יש עליך שתי שאמנים שמחזיקים את המרחב ודואגים לך שגם בדברים צפים כאילו קשים, שם כדי להחזיק אותך. ועוד שתי facilitators שלא לוקחים את החומר, אממ...
טליה: כאילו הלפרים כאלה?
נבו: סוג של הלפרים. יש אנשים שהם באמת כאילו באמת באים מפסיכולוגיה ועוברים כאילו…
טליה: אה, פסיכולוגים?
נבו: לא חייב, או שהם פשוט באמת יודעים להחזיק את המרחב, ובאמת אם קורה משהו, מישהו שצריך כאילו ללכת לשירותים או שמשהו קורה לו, אז באמת מחזיקים אותך. אתה לא לבד.
לירי: כן.
נבו: כמו שאתה לוקח במסיבה,
לירי: נכון,
נבו: ויש לך מלא גירויים שאין לך שליטה עליהם.
לירי: ואז שגם באמת במקומות האלה כשעושים את הסמים האלה… נגיד אני עשיתי פטריות גם בסביבה הטיפולית, אמרתי לעצמי אלוהים, אם באמת הייתי עושה את הסם הזה במסיבה בכמות שעשיתי, לא יודעת מה, זאת אומרת, לא יודעת איפה הייתי היום. [צוחקות] כי החוויה כל כך עוצמתית ואתה צולל כל כך עמוק פנימה ולפעמים הפנימה הוא מאוד מפחיד, שצריך… הסמים האלה, וזה גם משהו שחשוב לי להגיד, צריך לקחת את זה באחריות ובאמת באיזשהו שיקול, וזה באמת טיפול. כאילו, זה ממש… הרבה פעמים זה… גם לזה זה נועד. גם מחקרים מראים את ה-benefit הטיפולי של זה. גם לאיוואסקה יש הרבה מחקרים שזה ממש עוזר לאנשים עם, נגיד, עם חרדה חברתית ועם חרדות בכלל לאורך טווח. גם MDMA הוכח מחקרית כעוזר לדברים האלה. אבל…
נבו: הוא חוקי…
לירי: מה זה?
נבו: זה חוקי היום.
לירי: זה חוקי היום, מה? בקטע טיפולי?
נבו: MDMA חוקי כטיפול בארץ.
לירי: כן, בארץ. כן.
טליה: מה זה DMA?
לירי: MD. MD.
טליה: אה, MD. [צוחקת] אה, השם המלא שלו.
נבו: וגם פטריות בקרוב.
לירי: וגם פטריות. אז כן, אבל זה באמת צריך לקחת את זה באחריות, ובשיקול דעת. ולא כזה אללה באבאללה, כאילו אפשר, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה,
טליה: כן.
לירי: אבל באחריות. ועדיף באמת במסגרת טיפולית שתדע לתפוס אותך כשקורה משהו רע ומשבר צף ו… וזה. אז עכשיו באמת מעניין אותי אם כבר אמרתי, זה… מה, מה אתה חווה? כאילו אתה יכול קצת לשתף אותנו במסעות שחווית?
נבו: אני אשמח.
לירי: יאא!
נבו: אבל, גם חשוב לי לציין, שגם באמת לפני שבאתי לפודקאסט, אז כאילו ניסיתי לחשוב כאילו מה לשתף ומה לא לשתף, וחשוב להבין שבעצם זה חוויה סומטית. יש המון חוויות שמילים הם לא מדיום נכון להעביר את ה-essence של החוויה.
טליה: [מהמהמת בהסכמה] מסכימה.
נבו: את יכולה ללמוד על… על תפוח את המרקם שלו, את הצבעים השונים שלו, כל החיים שלך תתארי... אבל אם אתה לא תאכל את התפוח אתה לא באמת תדע איך… מה זה תפוח…
לירי: [צוחקת] כן.
טליה: כן, נכון.
נבו: בסופו של דבר, אז אני אנסה כאילו להעביר כמה שאני יכול אבל זה באמת, זה לא תופס את עוצמת החוויה ואת המהות שלה. אז אני מתחיל כאילו בטקס הראשון ויוצא, שוטפים אותך עושים לך איזה ניקוי אנרגטי כזה לפני. ואני בלחץ אטומי… [צוחק]
טליה: לא, בדוק. [צוחקים].
נבו: אני… כאילו אני, איפה אני נמצא?
לירי: הו מיי גאד. מה עשיתי.
נבו: ויש… איך הגעתי לפה?
[צוחקות]
לירי: [צוחקת] אני נכנסת לזה, לחוויה.
טליה: זה בדיוק מה שהיה קורה לי.
לירי: [צוחקת] כן, נכון.
טליה: איך עשיתי את זה לעצמי? אני לא אצא מפה…
לירי: [צוחקת] יואו!
נבו: אין דרך חזרה.
לירי: [צוחקת]
נבו: זהו. אפשר לשחות בנהר בדרך חזרה לאיקטוס, אבל יכול להיות שיאכלו אותך פיראנות,
טליה: יואו, יואו,
נבו: אז כנראה שאתה נשאר.
טליה: או מיי גאד…
נבו: אז בעצם אתה באמת נכנס למרחב. יש שם שתי השאמנים ומתחילים כאילו בברכות שלהם, של… באמת עשו את הברכה כאילו של החומר. אה… ואז הם באים לוקחים, מוזגים לך משקה שחור. חשוב לציין שזה המשקה הכי מגעיל שתטעמו בחיים שלכם.
לירי: די, נו.
נבו: זה דוחה, אני רק מדבר על זה ועולה לי בחילה.
לירי: יואו, [ צוחקת]
נבו: אבל זה טוב. [צוחקים] ויש המון דרכים שונים לעשות את הטקסים האלה. שבט שיפיבו וגם בכללי כאילו באזור הלמעלה של אמזונס בפרו, אז הם עושים את זה בחושך מוחלט. מוחלט מוחלט. יש נגיד בקולומביה אז עושים כזה באור, עושים מאות אנשים. פה עושים קבוצות קטנות, שתי שאמנים עליך. ואז מזמינים אותך לקחת כוס. עכשיו בהתחלה אמרתי טוב אני לא אגזים. אתה בוחר. לא משנה מה. כאילו, זה מאוד מאוד חשוב. אתה בוחר כמה לעשות. אמרתי, יאללה נתחיל בחצי. כאילו, אפשר לקחת כוס שלמה, שזה כאילו…
טליה: וואו.
נבו: …ישלח אותך. ויש אנשים שגם עושים את שתי כוסות, שלוש כוסות, אבל זה קשור למינון והחוזקה של החומר. טוב, אז אני לוקח את החצי כוס שלי, מתחיל איזה חצי שעה ארבעים דקות. מתחיל קצת להעלות טיפה ויז'ואל, ובאמת לא משהו יותר מדי. אמרתי כזה, אוקיי מגניב. אתה באמת כאילו בחושך כאילו מוחלט מוחלט ואני רואה שבאמת אנשים פתאום נכנסים כזה ממש עמוק. אתה שוכב, אתה לא הולך, אתה לא יכול לזוז. אתה באמת רק שוכב כאילו על המזרן שלך. עובר איזה שעה, טוב לא קורה לי כלום. הלכתי לבחורה שם אמרתי לה, תקשיבי, אני לא מרגיש כלום. היא אמרה, סבבה אני אביא לך עוד. [צוחק] סבבה, אז לקחתי… היא באה היא מזגה לי עוד חצי כוס. אבל כאילו פתאום התחלתי להרגיש את זה. איך שהיא הלכה להביא את זה, אז פתאום התחלתי להרגיש את הדברים לצוף. ועכשיו, אני באמת לא יודע למה אני נכנס. אמרתי, טוב אני אשתה קצת כאילו. [טליה צוחקת] שתיתי קצת ואז היא פשוט שמה כאילו את הכוס בצד. אבל היא בטוחה שלקחתי כוס שלמה. לקחתי עוד רבע. טוב פתאום אני באמת מתחיל… הדברים כאילו לצוף, מתחיל, אנרגיה זזה לי בגוף. אבל באמת לא איזו חוויה מעצימה. וכולם שם בפנים עמוק עמוק, כאילו אני מסתכל על אנשים ואני מקנא, כאילו [לירי צוחקת] אני גם רוצה! עובר איזה שעה וחצי ואני אומר תקשיבי אני לא, לא באמת מרגיש איזה משהו, מה בשביל… עד לפה הגעתי אני רוצה להרגיש. היא אומרת לפעמים החוויה כאילו רגועה, תן לזה… כאילו זה מה שיש, כאילו, תקבל את זה. וואלה את צודקת. אני יושב עוד חצי שעה, אחרי חצי שעה הבנתי שהיא לא צודקת ואני רוצה עוד. [צוחקים] וקראתי להם וכזה השאמן בא מסתכל עליי, בוחן אותי, אומר לה תני לו עוד חצי כוס. אוקיי. [צוחק] אני שותה את החצי כוס איך שאני מסיים את השלוק, אני נופל אחורה והמסע מתחיל. אתה ישר כאילו אתה מתעלף. וזה בעצם באמת מרגיש שעוד ישות אנרגטית נכנסת לך לתוך הגוף. ואתה באמת מאבד סוג של איזה שליטה, ואתה פשוט בתפקיד המתבונן. אתה מתבונן באמת מהצד על הגוף שלך. ואני כאילו בלחץ, אני מרגיש… אני רואה פתאום כזה נחש מאוד מאוד גדול מתחיל כאילו לזוז לי בתוך הגוף.
טליה: וואו.
נבו: עכשיו חשוב שאני אציין שהנחש שם כאילו, האנקונדה, היא כאילו מלכת היער. היא כאילו מלכת הטבע. והיא עוד מתקשרת כאילו לאיווסקה, הנחש.
לירי: הרבה אנשים שעושים איוואסקה רואים נחש באמת, אנקונדה, נכון?
נבו: כן, את הנחש ואת הציפור שיר כן…
טליה: וואלה, זה משהו ככה…?
לירי: אלמנטים שחוזרים,
טליה: מעניין,
לירי: לאנשים שונים, מאותו… זה מטורף…
טליה: וואו.
נבו: יש תקשורת מלאה בחדר, אני עוד מעט אכנס לזה. אבל זה מטורף כאילו הדברים האלה, ובאמת כאילו הישות של האנקונדה היא באמת ליוותה אותי, וגם הציפור שיר.
טליה: וואו.
נבו: בהתחלה אני בעצם פשוט רואה כאילו בגוף שלך מתחיל להסתובב נחש, ממש הכי אמיתי בעולם כמו שאתם יושבים ורואים נחש אמיתי. פשוט בתוך העור שלך מתחיל כזה להסתובב. מתחיל כאילו מלחמה אנרגטית כאילו בתוכי, ואני מתחיל כאילו להתפתל ימינה, מתחיל להתפתל שמאלה, מתחיל להתפתל זה… מתחיל כזה לשקשק כזה על הרצפה. ואז השאמנים מתחילים לשיר. השאמנים שרים כל הלילה, זמרי על,
טליה: וואו.
נבו: חושבים שאלה, כמה הם… שרים כל הלילה. והם לוקחים כמות קטנה והם שרים איקרוסים. בעצם האיקרוסים הם בעצם שרים דרך עם ה-spirits, הם שרים דרכם וזה בעצם הריפוי ודרכם הם מרפאים את זה. זה באמת מוזיקה מדהימה מדהימה. בכללי החיבור שלהם עם עולם המוזיקה, ואיוואסקים עם עולם המוזיקה, יש המון המון אמנים שזה מלווה אותם, זה מדהים. ואני מתחיל את המסע פיתולים שלי. ופתאום באיזשהו מצב אני מבין שאני כבר כאילו, אני לא בתוך הגוף שלי. אני כאילו כבר במימד אחר. אני באמת במציאות כאילו אחרת. שאני רואה את עצמי כאילו באיזה חדר חשוך ואז פתאום אני מצליח כאילו… פשוט עומד ליד הגוף שלי. אני מבין שאני רואה את הגוף שלי כאילו ממש ממבט גוף שלישי שזה באמת קשה לתפוס, שזה דבר כזה באמת יכול לקרות. חוויה אסטרלית, שאתה באמת יוצא מהגוף שלך. ואני פתאום מתחיל… רואה כאילו אנקונדה ענקית ענקית בגודל של באמת, בניינים. והיא מתחילה להתווכח עם מישהו, כאילו עם הגוף שלי. התווכחו שם ככה, מדבר ספרדית כאילו, אני כזה רואה את… אותי. אני, אני כאילו מדבר, הגוף שלי. ואני רואה את עצמי מהצד אני ככה מתווכח, והיא מדברת איתו.
לירי: זאת אומרת אתה רואה את עצמך מתווכח עם אנקונדה ענקית.
נבו: כן.
לירי: אתה רואה את עצמך כאילו, מבחוץ.
נבו: הגוף הפיזי שלי כאילו באמת מתווכח איתו.
טליה: וואו.
נבו: ומתחיל להתווכח והיא עושה לו כזה: צא לו מהגוף! צא לו מהגוף! ואז בא כאילו השאמן, באמת הם יכולים לחוות את ה… באמת את המסע שלך. הוא קולט את זה באמת, רץ אליי, מתחיל לשיר על איקרוס כאילו, התחיל להעצים את זה. ואז פשוט כאילו שהבחור הזה כאילו, זה הרגיש כזה כמו איזה גלגול קודם שעוד היה תקוע ולא רצה להשתחרר מהגוף. כמו איזה אדם שלא עבר את התיקון שלו בעולם הזה וזה נתקע לך. ואז ברגע כאילו שהאינטנסיביות הזאת קורה, אני מתחיל להקיא את הנשמה בדיוק כשהוא יוצא אז פתאום, בההההה!
טליה: וואו!
נבו: הכל ככה, אני כאילו מקיא אותה החוצה ואז אני באמת כאילו חוזר כזה לגוף, שזה מדהים. אני אף פעם לא מקיא, אף פעם. גם אלכוהול, לא משנה מה. יש לי בעיות עם זה, הלכתי לרופאים. אני לא מקיא. זאת באמת פעם ראשונה שהקאתי אחרי שנים.
שתיהן: וואו!
נבו: השחרור מטורף. ואז פתאום אני מגיע לאיזה רחם. רחם סליימי מאוד כזה ממש,
טליה: שיואו.
נבו: נעים, מחבק. באמת, זה גם חוויה אינטנסיבית אבל אתה לא מרגיש את החרדה הזאת כי באמת אתה מרגיש שהיא מלווה אותך. ופשוט אני פתאום יוצא מהרחם הזה, נופל למטה, ואז מתחיל לשקשק ומתחיל לחוות חוויה של מוות. ממש מאבד את התחושה שלך עם התפיסה שלך עם המציאות. וזה היה חוויה מאוד לא פשוטה, מאוד לא פשוטה. היום אני מבין שזה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי, אני מבין את זה. והתחלתי לשקשק ופשוט חוויתי מוות, ואז…
לירי: מה… איך חווית את זה? כאילו מה הרגשת שם?
נבו: את… כלום. את… אין יותר נבו, את לא זוכרת מי זה נבו, את לא מרגישה שום תחושה…
לירי: וואי, זה קרה לי גם כשעשיתי את הפטריות, התחלתי… זוכרת? סיפרתי לך. התחלתי לשכוח מי אני, ומה אני. אבל אני ממש ממש נבהלתי מזה, אז נלחמתי. אני הייתי ככה, לא! יש לי חתול בשם צוציק שאני אוהבת אותו! לא! אני זוכרת יש לי איזה ידיד אחד מצחיק שעושה תמיד מסיבות, נמרוד. כאילו התחלתי… [טליה צוחקת] לא הסכמתי… לא הסכמתי ל… למות… כל כך היה לי קשה, וגם כשסיימתי את הטריפ הגוף שלי היה ככה, כי כאילו ניסיתי לא למות כאילו… אז אני יכולה מאוד להזדהות עם החווית מוות. כאילו משהו במוח שלך משכיח לך את מי שאת, את מה שאת, את העבר שלך, את ההווה שלך ואת כאילו מתחילה להיות כלום. אני פשוט לא התמסרתי לזה עד הסוף. אבל אתה הצלחת להתמסר לזה? כי זה הדבר הכי מפחיד בעולם…
נבו: זה באמת הדבר הכי מפחיד בעולם.
לירי: הכי מפחיד בעולם.
נבו: פה אין לך ברירה. אני מאוד מזדהה עם מה שאמרת, כי גם כשאני עברתי טיפולים עם פטריות אז אני התנגדתי לזה וזה הלחיץ אותי רצח.
טליה: בדוק.
נבו: אבל באמת שאתה משחרר את זה, ופה באמת אין לך מקום להתנגד. [צוחק]
לירי: שיואו!
נבו: כאילו זה, אין לך אופציה יותר, אין לך. אתה באמצע מסע, אתה פשוט צופה. אתה פשוט חווה,
טליה: וואו.
נבו: כאילו הספיריט הזאתי, הישות הזאתי, עושה את העבודה ויודעת איפה לתת לזה ריפוי.
טליה: וואו.
נבו: וברגע שמתתי, אז בעצם פגשתי… בתהליך של המאורי אתה פוגש באמת כל הכאב, את כל הסבל שלך בריכוז של תחושה אחת. שם באמת, פתאום ה-spirit עשתה איזה מדיום ביני ובין אב שלי, האבא שלי, שגם נפטר לא מזמן, זכרונו לברכה. באמת שם היה לי המון המון בעיות איתו, והמון מקורות של הטראומה הגיעו כאילו גם מאוד מהמערכת יחסים איתו. אממ... ואז אתה פתאום באמת חווה אותו, אתה חווה את החיים שלו, אתה חווה את הכאב שלו, ואתה מבין שבאמת שזה היה התפקיד שלו בעצם להעביר אותי את כל החוויות האלה. כדי שאני אהפוך להיות הבן אדם שאני אהפוך להיות.
טליה: וואו.
נבו: ואתה כאילו מוצא את הסליחה הזאתי. שהיא באמת תחושה שהיא מעבר למילים. ואז היה… אני אשתף את זה כי זה באמת קצת קשה לתפוס, באמת כאילו אני עדיין מרגיש שאני באיזה חוויה של סרט. אז, כשאני הייתי בטקס הראשון וזה, אבא שלי עדיין עוד היה בחיים. אז, כשהיא אמרה לי את זה כאילו שבעצם כשאתה משחרר את אבא שלך, אבא שלך לא… סיים את ה… הוא לא רוצה לחיות יותר. מה זה לא רוצה לחיות יותר, הוא סיים את התיקון שלו. אם אתה משחרר את הסבל ממנו, את הסליחה, אתה נותן לו את ה… באמת את המחילה הזאתי, אז הוא זהו, הוא סיים פה את התפקיד שלו בעולם הזה והוא מוכן לעבור הלאה. האם אתה מוכן לזה? כאילו, כן. ואז פתאום בום! אני עוד פעם מקיא. ואז באמת עברתי את התהליך ראיתי גם את העתיד שלי, וזה. אני פשוט כאילו מזרז את הטקס הראשון, כי יש עוד ארבעה טקסים שהם באמת מיוחדים, אפשר לדבר על זה שעות שעות שעות. אממ... אבל בעצם זה באמת היה דבר מאוד מאוד קריטי, הטקס של המוות והחוויה עם אבא שלי. כי בסופו של דבר זה טריפ. לא נתתי לזה יותר מידי מקום. לא נתתי לזה יותר מדי חשיבות, אוקיי? זה מדהים, אתה כאילו עברת איזה משהו עם אבא שלך. בעצם באמת כאילו אחרי שסיימתי את הדיאטה, פתאום הדבר הראשון שאני מקבל טלפון, זה שאבא שלי בבית חולים והמצב לא טוב. שזה היה כאילו פתאום, הבנתי שזה הולך לקרות. שזה היה פשוט כאילו מטורף.
לירי: וואי מטורף ו… הוא היה, זאת אומרת הוא היה איש בריא? זה לא ש…
נבו: בריא לגמרי…
לירי: זאת אומרת, זה לא שלפני שנסעת למסע… זאת אומרת אשכרה כאילו היא אמרה לך, היה לו תפקיד בעולם ועכשיו כזה סיים את התפקיד שלו בעניין הזה.
טליה: הוא סוג של היה באיזשהו שחרור לנשמה מול אבא שלו, כאילו כזה. אני משחרר, אני מקבל…
לירי: כן.
טליה: ואז כאילו זה ממקום טוב בשביל אבא שלו,
לירי: בדוק.
טליה: שכזה אוקיי, עכשיו אני מרגיש שאני… שאני זה. זה כאילו קצת ה… הדו-שיח בין אנחנו, הגופים שפה שכזה יש להם את הזה… לבין הרגע כאילו, רגע הנשמות והדבר הזה שהוא קצת מעל. שזה לפעמים קצת כאילו קשה לעשות את ההפרדה הזאת, אבל ממש ממש מעניין ומרתק מה שאתה מספר.
נבו: תודה.
לירי: מראה כמה כוח יש לצמח הזה. וכמה העולם הזה הרבה מעבר למה שאנחנו תופסים אותו אפילו.
נבו: ממש. ממש.
טליה: זה עולם שהוא קיים, גם לא קשור לאיווסקה. כאילו אני מחוברת מאוד לעולמות האלה גם בלי עוד לעשות את הטקסים האלה. ובגלל זה כאילו מה שאתה אומר, אני מבחינתי חיה אותו הרבה. כאילו הדבר הזה של אינטואיציה, להרגיש דברים בגוף, הלחזור אחורה, [נבו מהמהם בהאזנה] לראות גלגולים והכל כאילו, זה דברים שגם עשיתי דרך דמיון מודרך והכל. ואני כאילו מאוד מחוברת לזה כשזה בא בצורה כאילו, שלא הכנסתי משהו בשביל זה. אבל מה שאתה אומר זה, אני מרגישה שזה אולי גם מעצים את זה בעוד כמה רמות, שכזה התמסרות הרבה יותר מלאה לתהליך.
נבו: התמסרות, כי היא באמת… את, שעושה את העבודה הזאת זה חד וחלק דרך, ושניהם כאילו מגיעים לאותו יעד.
טליה: כן,
נבו: וזה פשוט איזה דרך אתה עושה את זה.
טליה: נכון.
נבו: והיא פשוט… בגלל שאתה מגיע ממקום שהוא קצת, שקשה מאוד לשחרר, מאוד קשה להגיע למקומות האלה ברגע שהיום, שאני הרבה יותר פתוח ואני הולך כאילו לטיפול כמו שאת עושה, זה יותר קל לי להגיע למקומות האלה. אבל כשאתה מגיע למקום שהחרדה עוטפת אותך והדכאון עוטף אותך, אתה נהיה במקום של, אין פה בחירה. יש לך פה אקט קומפלסיבי, המוח פועל ממקום מאוד מקום קומפלסיבי,
לירי: כן.
נבו: באמת החומרים האלה יודעים לשחרר את הפעולות הקומפלסיביות האלה ולתת לך את הזכות הבחירה מחדש. את האחריות לטיפול שלך. שזה באמת המתנה הכי גדולה שלקחתי מהדברים האלה. לא שלא עברתי דברים לא קשים אחרי זה. אבא שלי נפטר אחרי זה ועברתי דברים מעסק, ואני עובר דברים בחיים האישיים, כמו כל בן אדם.
טליה: כן.
נבו: אבל זה נותן לך את האחריות בחזרה. שאתה אומר, אני אחראי על השמחה שלי, על ה-happiness שלי. כי באמת, המוח פחות פועל מ-in therapy. כאילו אתה בא, יש איזה סוג של חוויה ואתה פשוט ישר פועל, בצורה כאילו קומפלסיבית.
טליה: כן.
לירי: וואו.
נבו: ובאמת, יש פה איזה סוג של בחירה מחדש. אתה יכול באמת לבחור, זה נותן את זה. שזה מדהים שזה באמת משחרר את המקומות האלה. וגם חשוב להגיד שבסופו של דבר החומר הפעיל שם זה DMT. ו-DMT זה מולקולה מדהימה שיש לנו אותה גם בגוף, וגם היום יש המון המון מחקר לגבי מה שאת אמרת, כאילו לטיפול. כרגע זה מוביל כמחקר נגד אלצהיימר ודמנציה וטיפולים נגד התמכרויות. ו… בכללי, לי זה עזר מאוד נגד התמכרויות. אבל DMT זה חומר שהגוף שלנו מייצר. כשאתה נולד אתה מפריש מלא DMT, אתה מייצר חוויה פסיכדלית…
טליה: יואו!
נבו: …יותר חזקה מאיוואסקה. וכש… לפני שאתה מת, אנשים שומעים life flash between your eyes, אז באמת כאילו אתה יכול לחוות שהגוף מתחיל להפריש את זה. וכשמגיעים למקומות מדידטיביים חזקים כמו שאת עוברת בטיפולים, אז באמת מראים בהמון מחקרים שהגוף מתחיל להפריש את הדברים האלה.
לירי: נכון.
נבו: באמת, אז כאילו זה… איוואסקה זה דרך אחת. מה שאת עושה זה גם דרך בדיוק באותה מידה.
טליה: לגמרי, לא, אני פשוט מרגישה שכזה וואי, איזה מטורף זה… כאילו כן, נראה לי שבסוף הכל מתחבר. [נבו מהמהם בהסכמה] כאילו מרגיש לי פשוט דווקא אתה יודע בגלל שאני לא באה ממקומות כאלה ואתה מדבר, ואני ממש כזה…
לירי: הוא מוכר לך.
טליה: …וואו, אני ממש מבינה על מה שאתה מדבר! כאילו זה ממש כזה, וואו!
לירי: ותגיד לי סתם איזה משהו שזרקת ועניין אותי, מה זה לראות את העתיד? כאילו, מה זה הדבר הזה?
נבו: אז… אז…
לירי: איך רואים משהו שעוד לא…
נבו: שמעי, זה משהו שהרבה אנשים יכולים כאילו לציין ולחוות, כל אחד בזה שלו. אחרי שבאמת חווית תהליך של המוות והלידה מחדש זה היה פשוט,
לירי: וואו,
נבו: רגע שבאמת כל כך מרגש, הלידה מחדש, אתה נפרד מהאני הישן, ואתה באמת יוצא למקום כאילו חדש. והשמאנים באו ועשו לי שירים, [אומר בהתלהבות] וככה אספו את כולם בחדר, כאילו, ממש הם באמת קולטים את זה ועושים את זה. אז פתאום נהיה לך ערוץ תקשורת באמת כאילו מהדבר הזה והיא פשוט הראתה לי כאילו את ה… לאן החיים שלי מובילים. למה עברת את כל מה שעברת, באמת מה אתה יכול כאילו לעשות ולהגיע?
טליה: וואו.
לירי: או מיי גאד. איפה קונים כרטיסים?
[צוחקות]
לירי: איפה קונים כרטיס?
טליה: וואו.
נבו: זה מדהים. ו… וראיתי את עצמי בגיל 40, ראיתי את הבת שלי, ראיתי אשתי כאילו באיזשהו מקום, ראיתי את הדברים שאני עושה, וזה כאילו… שמעי, אני לא יודע באמת אם ראיתי את העתיד, כן? למרות שעד עכשיו הכל באמת באמת התקיים, [צוחק] התגשם. אמר לי אני אקבל השקעה גדולה לעסק, באמת ראיתי השקעה ענקית לעסק, תודה לאל. כאילו זה היה מטורף, מה שקרה.
טליה: וואו.
נבו: ואמר לי שאני בעצם מוזיקאי, בעצם ב-essence שלי. ובאמת הבנתי שזה באמת נכון. ועכשיו אני מתחיל כאילו באמת להיכנס לזה, ומתחיל… העולם כאילו שולח את זה אליי בלי שאני אעשה איזה משהו מיוחד,
לירי: וואו.
נבו: שזה מדהים. אבל גם כאילו יש דברים שלא כאילו לגמרי התגשמו. אני הכרתי שם מישהי שבאמת פתחה לי את הלב והייתי בטוח שזהו, כאילו, [לירי צוחקת] ועברנו מסע מדהים ביחד וטיילנו אחרי זה, והיא באה… כאילו, היא גרה בחו"ל בקופנהגן, ועכשיו נפרדנו וזה, אז כאילו אני אומר, אוקיי. טוב, אז כנראה שהיא לא תהייה אישתי.
[צוחקים]
טליה: ראית את זה במסע?
נבו: ראיתי את זה… ראיתי את החיבור איתה. ראיתי… כאילו, היה לנו איזה מסע כאילו שבאמת פתאום היה אינטרטוו… אינטרטיינד… [Intertwined] והיא ראתה אותי ואני ראיתי אותה. כאילו, היה לנו איזה חיבור כאילו. אני יודע איך זה נשמע, אבל זה מה ש… זה מה שאני חוויתי,
טליה: כן.
לירי: כן.
נבו: אם זה אמיתי או לא? וכאילו אחרי זה יצא לנו לדבר על זה, והיא אמרה כאילו, אני הרגשתי אותך, וידענו שאנחנו הולכים לטייל ביחד ובגלל זה בעצם החלטנו שאנחנו מטיילים ביחד, ולהכיר את אחד השני.
טליה: וואו.
נבו: כי היא גם הרגישה את זה. גם הרגישה את הקריאה אליי, ואני הרגשתי את הקריאה אליה. וזוכרים שגם אנחנו לא מדברים במשך עשרה ימים, כאילו.
טליה: וואו.
נבו: [צוחק] זה…
לירי: כאילו חיבור כזה…
טליה: כנראה היה באמת מסע…
נבו: היה…
טליה: עברתם מסע ביחד.
נבו: היה מסע ביחד ובאמת כאילו ה-intergration אחרי זה, זה היה מאוד… אני והיא כאילו, היה מאוד משמעותי.
לירי: ומה בעצם… אז אתה עושה את המסע ופתאום… מה אתה מרגיש שאולי שהמסע באמת נתן לך היום? השינוי שהוא עשה לך בחיים?
נבו: אז אני יכול לומר לגמרי, אפילו לא נכנסתי כאילו לארבע מסעות… המסע הרביעי בכלל כאילו היה פפפפף [קולות נשיפה] הוא היה מדהים… כי הוא היה… אני סיימתי שם בצורה לא נורמלית.
טליה: יואו.
נבו: זה היה סופר intense, אבל בעצם זה שינה לי את החיים מכל אספקט. זה החזיר לי את הנשימה לגוף.
טליה: את הנשימה.
נבו: ממש.
טליה: כן, קודם אמרתי גוף, קול ונשימה. נשימה זה…
נבו: פשוט נתן לי את הזכות לקום בבוקר עם חיוך, לא משנה כמה קשה.
לירי: וואו.
נבו: ובאמת להתחיל לעשות את העבודה. כי חשוב לציין שהעבודה האמיתית, מתחילה אחרי המסעות. ובאמת היא נותנת לך את אפשרות הבחירה בחזרה, וזה פשוט מדהים. מדהים מדהים מדהים. עשיתי עבודה מדהימה עם עצמי. ואני יכול לומר את זה גם ממקום של גאווה, שהפסקתי לעשן. הייתי מעשן איזה שתי קופסאות כאילו ביום של סיגריות,
טליה: וואו.
נבו: ו-30-40 גרם כאילו weed כל חודש לפחות. ו-וואלה, טפו טפו טפו, אני כמעט שמונה חודשים כבר לא מעשן שום דבר. אממ... זה גם לחזור להתאמן כאילו לספורט, אני עוד מעט מסיים מרתון, שזה כאילו היה… [צוחק]
לירי: וואו!
נבו: תודה! וזה כאילו באמת ראיתי את עצמי בעתיד כאילו עושה את זה, וזה משהו ש… אתגר כאילו שהצבתי בפני, וזה באמת מאתגר מאוד. [צוחק] אבל …
טליה: אלוף. מרתון זה… מרתון זה… זה רציני. [צוחקת]
נבו: זה באמת רציני, וזה באמת נתן לי את ה… את החיבור הזה, באחד. ופשוט אתה מרגיש שהמסע איתה הוא אף פעם לא נגמר. היא באמת מלווה אותי בכל מה שאני עושה, בכל מה שאני אומר. אבל גם ראיתי, חשוב לציין, שחבר'ה שהיו איתי במסעות, לא באמת עשו את השינוי הדרסטי כמו שאני עושה עם עצמי.
טליה: באחרי.
נבו: באחרי. חשוב לציין, שאם אתה אחרי זה לא תיקח את מה שלמדת ותעשה את האינטגרציה, אתה יכול לחזור בדיוק לאותו מקום.
לירי: וואו.
נבו: זה נותן לך את האפשרות בחירה.
טליה: כן.
נבו: עכשיו, האם אתה בוחר לעשות עם זה משהו, או לא? אממ... וזה מאוד מאוד מאוד חשוב, שלא אנשים יחשבו שאתה הופך לאיזה…
טליה: תרופת קסם…
נבו: כן. זה מדהים, זה בלתי יאמן שאנחנו יכולים לחוות דברים כאלה ובאמת זכות לעבור חוויה כזאתי. באמת,
טליה: וואו.
נבו: כל יום אני אומר, וואו! [צוחק] זה מטורף! [צוחקות] מדהים!
טליה: וואו!
נבו: ואתה יכול לחוות כאילו שמונה שעות, באמת חיים שלמים. חיים שלמים, זה היה באמת הטריפ האחרון שאני מגיל אפס עד גיל חמישים, אין, חיים שלמים וזה בלתי יאמן התחושת זמן ומרחב נאבדת כאילו לגמרי. מתחיל באיזה שש ב… בערב ומסיים באיזה חמש, ארבע בבוקר.
טליה: וואו, וואי. זה מרגיש כאילו זה החיים עצמם. [צוחקות] כאילו לפעמים אנחנו בכזה לופ של שגרת יום, ודברים, וטלפון ולהיות באוטו… וכאילו אבל הדברים האלה של נוכחות כזאתי,
לירי: להכיר את עצמך,
טליה: של כאילו התכנסות פנימה, להרגיש… כאילו אנחנו יכולים להרגיש כל כך הרבה וזה, וואי זה באמת זכות. זה באמת מדהים. וזה כאילו… אני מאוד מאוד שמחה לשמוע שכאילו לקחת את הדבר הזה והכנסת אותו לחיים שלך. זה נראה לי באמת המה שאולי מבדיל בין אנשים. בין אם אתה לוקח כאילו עושה משהו בשביל איזשהו רצון שיהיה עכשיו [נוקשת באצבעות] קסם והכל יקרה,
לירי: נכון,
נבו: או שאתה באמת כמו שאמרת, לוקח אחריות על החיים שלי, אני כאילו מביא את זה…
נבו: ממש, ממש.
לירי: היא כאילו פותחת לך את הדלת כאילו, ואתה מחליט אם אתה נכנס ועושה את התהליך.
נבו: ממש. אז כאילו גם בחוויות פסיכדליות, לא רק איוואסקה, אז זה בעצם זה מוציא את… באמת כל מה שבתת מודע ואת כל הקשרים האנרגטיים שלנו, אם זה טראומות קטנות, ואין בן אדם שלא חווה חוויה שהיא מאוד intense, ובגלל זה פה גם העבודה היא מאוד מאוד קשה. שצריך להבין שזה יקח אותך לשם. כי שם צריך ריפוי. ועכשיו אתה יכול באמת מאוד להילחם בזה, ואז אתה תחווה חוויה מאוד מאוד קשה. או שגם הקושי שם… אתה חווה באמת חוויות קשות שם, זה לא שהכל לאבי-דאבי והכל יפה. החוויה כאילו דברים קשים שם, אתה פוגש את הטראומות שלך מחדש, במקום שבאמת של מוכנות. אז זה נותן לך אפשרות להוציא אותם מהגוף. אין, הם כבר לא חלק ממך יותר. שזה מדהים. כאילו נגיד היום אני לא יכול לומר לעצמי שאני פוסט טראומטי. אני לא מוגדר ככה. אני לא מגדיר את עצמי ככה, בשום צורה.
טליה: וואו.
נבו: אז באמת נותן לך את האינטגרציה. אז אם אתה הולך לחוויה פסיכדלית, תכיר שאתה תפגוש את הדברים הרעים בך. את הקשים בך, לא רעים, סליחה. את הדברים הקשים בך. גם כשאתה מעשן מריחואנה הדברים האלה צפים.
שתיהן: נכון.
נבו: אז זה לוקח אותך למקום שמוציאים… מה שיש לך בפנים, מוציא אותך החוצה. אתה רוצה לפגוש אותו, אתה לא רוצה לפגוש אותו, זה… אתה תפגוש אותו. השאלה איך אתה עושה את האינטגרציה ולצאת מהגוף. כי הוא מת לצאת מהגוף, הוא מוכן לצאת מהגוף.
לירי: אז איך באמת, איך אתה היית ממליץ לבן אדם שבאמת עשה איזה טריפ כזה ובאמת פתאום צף מולו הכאב הכי גדול בעולם, כאילו איך… כי זה נגיד, גם אחד הדברים שקרו לי במסע שאני עשיתי, בכלל בחומר אחר, אבל… בפטריות, אבל חוויתי המון סבל וזה כאילו, וואו, כאילו למה? למה? רציתי להנות… כאילו אתה מבין? מה, מה היית ממליץ לבן אדם שיוצא למסע כזה? איך, איך מתמסרים לכאב?
נבו: זה שאלה מאוד טובה [לירי צוחקת] ואני באמת… זו זכות לענות עליה כי… ממקום שבאמת עשיתי עבודה עם עצמי וכאילו הבנה באמת איך לעשות את זה, באמת אני היום באמת חוקר את הנושאים האלה לעומק. והטיפ הכי טוב שיש לעשות את הדברים האלה שהוא לא רק מתקשר לפסיכדליה, אבל בעיקר לפסיכדליה, הוא להבין שאתה מתבונן. רק, רק להתבונן. אין פה שום סוג של attachment לחוויה. החוויה תציף את זה. אבל ברגע שאתה מתחבר, אתה כאילו מתחבר כאילו ל… לעצם החוויה. אתה אומר: זה טוב לי, זה לא טוב לי, זה קשה לי, זה לא קשה לי, אתה נהיה ה-חוויה עצמה. בעצם צריך ללמוד, לדעת איך להתבונן. כמו שמחשבות עכשיו, ממש מיינדפולנס,
טליה: כן.
נבו: משהו, מחשבה עולה. עכשיו, או שאתה מתחבר למחשבה ואתה נהיה היא, או שאתה מתבונן ונותן לה לצאת החוצה. נותן לה לצאת מהגוף. אז הדבר הזה, נגיד עכשיו אתה פתאום, את פוגשת, את עושה טריפ, פטריות, והחוויה צפה לך וכאילו איזה חוויה טראומטית. ועכשיו כאילו או שאת נכנסת ומתנגדת ל… אני לא רוצה לפגוש את זה, אני לא רוצה את זה, או שאת באמת לומדת להתבונן בה. זה לא טוב, זה לא רע. זה מבפנים וזה בחוץ. באמת צריך לא לתת לה איזה חיבור רגשי. כי היא באמת עושה תהליך שהיא באמת מנסה לצאת כאילו מהגוף באיזשהו מקום. אממ... אז גם יש המון דרכים, יש המון כלים להחזיר את ההתבוננות. שאתה עושה כאילו במסע באמת כזה אינטנסיבי, אבל באמת להתמסר ולתת כאילו ביטחון, להבין שלא משנה כמה זה חזק, ולא משנה כמה זה קשה, אתה תחזור לעצמך.
טליה: נכון.
נבו: לא משנה מה.
טליה: זו מודעות שהייתה לך לפני שעשית את זה?
נבו: אה, כן, היה לי. בגלל זה הרגשתי באמת כאילו גם מוכן לפגוש את החוויה הזאת,
טליה: כן,
נבו: אני אומר שזה כאילו באמת, בהבדל מפטריות ואסיד וכל הדברים האלה, האיוואסקה מאוד… אתה לא לבד. יש לך spirit שמלווה אותך, יש לך איזושהי ישות שמלווה אותך, וזה באמת נעים, וזה. ובגלל זה אני אומר שלפני… שנגיד, אה… אני עכשיו בדיבור עם אמא שלי, אולי גם היא תחווה כאילו חוויה כזאתי, לפני שהייתי נותן לה את הפטריות הייתי נותן לה את החוויה הזאת באמת במקום כזה.
טליה: וואו. וואו.
לירי: דווקא את האיווסקה אתה אומר קחו קודם.
טליה: קחו קודם.
נבו: לא כולם באמת באמת…
לירי: לא כולם, אבל…
טליה: אבל באינטואיציה שלך, נגיד היית ממליץ לאמא שלך, נגיד.
נבו: היא מאוד מאוד רכה.
טליה: וואו.
נבו: היא מאוד מלווה אותך. צריך להבין שאתה באמת פוגש שם… זה כאילו פודקאסט בפני עצמו, אבל כאילו כל הישויות, כל האנרגיות שאתה פוגש שם, הן מלוות אותך, דבר ראשון. הדבר הראשון שחוויתי זה, רואה שם את כל הישויות שאחרי זה ליוו אותי בכל המסעות, ממש כאילו כמו כזה צוות שנכנס כאילו לאולם. אומרים לי כאילו,
לירי: אנחנו איתך. [מחייכת]
נבו: חיכינו לך כל החיים שלך.
לירי: וואו.
נבו: כל החיים שלך חיכינו לך. ואנחנו כל כך שמחים שאנחנו סוף סוף נפגשים,
טליה: יואו זה מרגש.
נבו: עכשיו אנחנו נתחיל מסע של ארבע מסעות ואנחנו נעשה איתך עבודה מדהימה. אתה כאילו מסתכל כזה... פיווווו [נושף] וואו איזה דבר…
לירי: תודה, שחיכיתי לכם… [צוחקות]
טליה: רגע, יש… אני ממש סקרנית רגע לשאול, אתה היום גם פוגש את זה? כי היום אחרי הדבר הזה, אתה עדיין ב… כאילו יכול לפגוש את הישויות האלה? עדיין יש את החיבור הזה של הדברים שהרגשת אז?
נבו: שמעי, הדברים האלה, בכללי, כאילו כל העולם של האנרגיות והישויות והגוף האנרגטי והגוף הפיזי, זה לא שאני יושב עכשיו ומדבר איתם באוויר. זה לא… זה לא עובד ככה. וגם התקשור איתם לא בהכרח במילים,
טליה: כן.
נבו: אתם נכנסים כאילו לאיזה תקשורת שהיא גבוהה,
טליה: נכון,
נבו: כשאתה במקום שאתה בתדר מאוד גבוה, כמו מקום מטידטיבי [הערת המתמללת: מדיטטיבי] או בדמיון מודרך, או באמת כשאתה על חומר פסיכדלי מסוים, שהוא גם אחר, לא בהכרח אתה פוגש אותו אנרגיה, או אותו ישות. אבל אתה באמת יכול להגיע למקום שאתה פוגש את המקום הזה. עכשיו, מי שישמע את הפודקאסט הזה יכול להשמע לו כאילו, שמע, הבחור לקח טריפ אחד יותר מדי. אבל באמת זה עניין של חוויה סומטית, של הבנה שאתה ברגע שאתה חווה את זה… כמו שנגיד עכשיו תלכו לשוק הכרמל ותראה את הבחור שמדבר אל אלוהים והתחרפן שם. ואתה אומר כאילו מהצד, וואלה, הבן אדם כאילו התחרפן. ואומר כאילו, מה, הוא לא ראה את אלוהים, הוא התחרפן. אבל הוא ראה. כל אחד חווה את המציאות בצורה שונה לגמרי.
טליה: נכון, לגמרי.
נבו: במציאות שלו, הוא חווה את אלוהים. תאמר לו שלא? אם זה נכון או לא נכון, זו כבר שאלה אחרת. אבל בחוויה שלו הוא ראה את אלוהים. אם אתה תשתגע כשאתה תראה את אלוהים? מה זה באמת אלוהים, כן? עזבו,
טליה: כן, מה זה להשתגע גם.
נבו: אבל הוא מאמין ובטוח שהוא ראה את זה.
טליה: מדהים.
נבו: הוא בטוח שהוא כאילו המשיח,
טליה: כן.
נבו: אז כאילו זאת אומרת, זו חוויה סומטית.
טליה: נכון.
נבו: ברגע שאתה חווה את זה אתה מקבל את האמונה שהדבר הזה באמת יכול. כי אני לא האמנתי בדברים האלה,
טליה: כן,
נבו: לא… לא היה לי עד שראיתי את התקשורת בחדר, שאתה יכול באמת להיכנס לטריפים של אנשים באותו זמן.
לירי: נכון,
טליה: וואו.
נבו: לא הייתי מאמין, אם לא הייתי חווה את זה. ו…
לירי: היה סיפור של דנדן מהישרדות שהוא גם עשה איוואסקה, וזה סיפור שנורא מתחבר למה שאמרת, על החיבור הזה בין ישויות. הוא אמר שכשהוא עשה את האיוואסקה אז ליוותה אותו צ'יטה… לא יודעת…
נבו: בטח יגואר…
לירי: יגואר, ליוותה אותו יגואר. והם הלכו לפה, והם ראו את זה, וזה. ואז כשהוא סיים את הטריפ אז השאמן אומר לו, איזה מסע יפה היה לנו ביחד! איך ראינו את היגואר והלכנו לעץ הזה והלכנו לעץ הזה. עכשיו, איך… איך הוא ידע? אז זה בדיוק העניין הזה שיש משהו כנראה…
טליה: וואו,
לירי: אני לא עשיתי, אני לא יודעת אבל ב-medicine הזאת, שבאמת איכשהו מצליחה לחבר בטלפתית איכשהו בין מוחות של אנשים, נכון? אני…
נבו: כן..
טליה: כן, ממש תדר מאוד מאוד גבוה.
נבו: כן, אבל זה… זה לא מוח.
טליה: תדר מאוד מאוד גבוה ואיכשהוא יש איזה סנכרון כזה.
לירי: סנכרון מטורף.
טליה: זה כאילו כן, לי, איכשהו נתפס לי. זה כן כאילו מרגיש כזה הגיוני.
לירי: [צוחקת] אני מדברת רק עם עצמי.
טליה: אני כאילו, מה שאתה אומר, אני באמת מדברת כאילו עם גם ישויות וגם עם הבריאה. ואני באמת מדברת, שואלת שאלות, מרגישה כאילו את התשובות האלה, זה כן משהו שכזה…
לירי: לי היא לא עונה…
טליה: זה לא נראה לי כאילו… לא… זה ממש לא נראה לי ש…
לירי: היא לא עונה לי אף פעם.
נבו: את חווה את זה, [צוחק]
טליה: היא לא עונה לה… [צוחקת]
לירי: אני פונה אליה, אני פונה, בריאה, תסמני לי משהו. מסמנת לי נאחס [צוחקים]
טליה: את לא רואה, היא עונה לך. [צוחקים]
נבו: אולי היא עונה לך ואת לא מאזינה.
לירי: כן, אולי אני לא יודעת לקרוא את הסימן של הבריאה.
נבו: זה הקטע שלנו בתור בני אדם, אנחנו כל כך מתקדמים טכנולוגית,
טליה: כן, נכון.
נבו: ואנחנו, יש לנו איזו תובנה שאנחנו יודעים הכל. אבל בעצם אם אנחנו מסתכלים על מחקר המוח, וכל העולם של אנרגיות, עזבו את הפן הרוחני, באמת הדבר הפיזי. אנחנו, אין לנו מושג. אנחנו כל הזמן לומדים על הדברים. אנחנו כל הזמן מתפתחים. לפני 80 שנה לנשים בכלל לא היה כמעט זכויות להצביע, אחרי זה יש זכות זה… היום נשים מנהלות כאילו עולם שלם, שזה כאילו, למדנו מהטעויות שלנו. ואנחנו נמשיך ואנחנו נבין שבאמת הצמחים האלה יש להם יכולות ריפוי…
טליה: וואו.
נבו: …מדהימות, ואנחנו באמת באיזה תהליך של סימבוזיה [הערת המתמללת: סימביוזה] איתם, כי אנחנו חלק. אתה אוכל אותו, אתה אוכל את הצמחים האלה כל יום. זה התזונה, זה מהטבע. אתה נותן לו, הוא נותן לך, זה…
לירי: מדהים.
טליה: ממש ממש מעניין. כאילו אני אומרת כזה סתם, בקטע של טבעי לא טבעי. כאילו אוקיי, אז אפשר לאכול פסטה אבל פה יש כאילו צמח שהוא גם בא מהטבע, באיזשהו מקום יכול להיות שזה חלק מהיעוד שלנו, של הצמח, אני לא יודעת. זה ממש מעניין.
נבו: כן, גם הטבע. את אוכלת את זה, זה כאילו זה מה שאת עשויה ממנו.
טליה: נכון.
נבו: ופסטה זה בא מהטבע. זה שעבר על זה תהליך כימי, את… את יצירה של הטבע. ואת העברת את התהליך הכימי הזה, בסופו של דבר, באיזשהו מקום. וזה כאילו, הכל כאילו זה מעגליות באיזשהו מקום…
לירי: מדהים, אני רוצה להגיד לך שזה פרק ראשון, וזה פרק שאנחנו מצלמות ביחד.
נבו: אה זה מצולם…
לירי: ו-וואלה… כן. ו-וואלה הסיפור שלך ממש ריגש אותי ברמות. ואני אפילו אשמח… היו רגעים שהיו ממש הייתי על סף, כאילו ממש ריגש אותי ואני אפילו אשמח שבגלל ש… אם אחר כך אתה יכול אפילו לשלוח לנו לינק אפילו של המקום שהיית בו, אולי יהיו אנשים שירצו לחוות את המסע הזה…
טליה: נכון. נכון.
לירי: …בזכותך. נוכל לפרסם.
טליה: האמת שקצת אני...
לירי: את פתאום… אל תדברי איתי באוגוסט,
טליה: [צוחקת] אני לא יודעת…
לירי: באוגוסט אני נוסעת לפורטוגל. גם עושים שם מסעות כאלה של השיפיבו.
טליה: לא, אני חושבת שזה באמת כאילו, משהו בשיחה איתך כאילו קצת פותח את זה לעוד, לא יודעת… אני חושבת ששמעתי על זה הרבה. אולי משהו בשיחה עכשיו, מאיך לשמוע את זה ממך, זה קצת גרם לי להסתכל מנקודה אחרת.
לירי: וואו!
נבו: תודה רבה באמת. שניכם ריגשתם אותי [צוחקות] וכיף, כיף לחלוק את את המתנה הזאתי.
טליה: זה באמת נשמע שכאילו זה נגע שם בנקודה משמעותית. כאילו הדברים שאתה מדבר נשמעים לי מאוד… כאילו אני מאוד מחוברת אליהם. אז נשמע שבאמת… אתה גם מדבר על זה באיזו תשוקה כזאתי ובמקום כזה… אז תודה, תודה שבאת ושיתפת אותנו.
לירי: תודה שבאת.
טליה: ואני ממש מאמינה שכמו שזה נגע בנו, שזה יגע בעוד אנשים.
[מתחילה מוזיקת סיום]
בכלל, הדבר הזה של… של שינוי ודבר של רגע קצת מעבר למה שאנחנו רואים ביום יום.
לירי: ממש…
נבו: תודה לכן, שנתתן את הפודקאסט המהמם הזה, ואת המרחב המהמם הזה. אתן באמת אפשרתן ונתתן לי לתת לזה מקום. ואני אשמח, אני אשתף גם את פְּסַיְיקוֹנָטָה. אבל גם חשוב לציין שזה לא… זה… זה מאוד קשוח, זה לא משהו קל, יש גם דברים יותר רגועים.
לירי: נייס.
נבו: יותר לאט לאט, שאפשר לדבר בהם,
טליה: כן.
נבו: ולא חייבים לחוות את זה בצורה הזאת. יש המון דרכים לחוות את זה.
טליה: כן, נכון.
נבו: לכן אני מאוד ממליץ לעשות דיאטה, [צוחקות] אבל כן ממש, באמת תודה לכן. אתן שתיכן מהממות. כיף. היה כיף ממש…
לירי: יאיי!
טליה: יאיי! [צוחקת]
לירי: it's a wrap!
קריין: זה היה עוד פודקאסט מבית 'טוקס' tokz.co.il דרגו אותנו בספוטיפיי ובאפל פודקאסט ולחצו על כפתור המעקב כדי לקבל התראות על פרקים חדשים.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments