top of page

מסע הקסם המסתורי - 37: היי ג'וד


מסע הקסם המסתורי - 14.11.81

האלבום השמונה עשר של הביטלס, "היי ג'וד", היה האלבום הראשון של הביטלס שיצא תחת חברת התקליטים הפרטית של הלהקה.

 

"מסע הקסם המסתורי", סיפורה של להקת החיפושיות.

"מסע הקסם המסתורי", סדרת תוכניות בעריכת יואב קוטנר,

והיום, הפרק ה-37, "היי ג'וד", התקליטים הראשונים של חברת אפל.

(השיר Hey Jude מתנגן:)

Hey Jude, don't make it bad.

Take a sad song and make it better.

Remember to let her into your heart,

Then you can start to make it better.

Hey Jude, don't be afraid.

You were made to go out and get her.

The minute you let her under your skin,

Then you begin to make it better.

And anytime you feel the pain, hey Jude, refrain,

Don't carry the world upon your shoulders.

For well you know that it's a fool who plays it cool

By making his world a little colder.

Hey Jude, don't let me down…

(השיר ממשיך להתנגן ברקע)

יואב קוטנר: שלום לכם.

"היי ג'וד", התקליטון ה-18 של הביטלס, יצא לאור בספטמבר 1968. זה היה התקליטון הראשון בחברת התקליטים של הביטלס אפל.

בתוכנית היום נשמע את התקליטון הזה על שני צדדיו ונביא את התקליטים הראשונים שיצאו בחברת אפל.

נשמיע הקלטות נדירות של הביטלס מאותה תקופה, החצי השני של 1968. בסוף מאי החלו הביטלס עובדים באולפן ההקלטה על מה שהיה אחר כך האלבום הלבן הכפול, אלבום אליו נגיע בתוכניות הבאות.

במקביל הקליטו הביטלס שני שירים לתקליטון הבא שלהם, "מהפכה" ו"היי ג'וד". ברביעי בספטמבר הופיעו הביטלס בפעם הראשונה לאחר שנתיים בשידור חי בטלוויזיה.

הם התארחו במופע של דיוויד פרוסט כדי לדחוף את השיר החדש שלהם, "היי ג'וד". הקהל באולפן, שמנה כ-300 איש, התקרב ועמד מסביב לפול מקרטני. פול ישב ליד הפסנתר וניגן את היצירה החדשה שלו, כשהוא מלווה בתזמורת בת 40 נגנים. הקהל באולפן, ואיתו מיליוני צופי טלוויזיה בכל בריטניה, הצטרפו בפזמון החוזר, שהפך בן רגע למעין המנון. זה היה רגע יפה ומרגש, רגע של מפגש אמיתי מחודש בין הביטלס והקהל שלהם, רגע של אחדות בתוך להקה שלא הייתה מאוחדת יותר.

את התוכנית היום נפתח בהקלטה המיוחדת הזו, ואתם מוזמנים להצטרף בשירה ולחיות מחדש את הפעם הראשונה בה נשמע השיר הזה בבריטניה. "היי ג'וד".


Ladies and Gentlemen [...] it’s my pleasure to introduce now, in their first live appearance for goodness knows how long in front of an audience-,The Beatles.

(Playing live): Hey Jude, don't make it bad.

Take a sad song and make it better.

Remember to let her into your heart,

Then you can start to make it better.

Hey Jude, don't be afraid.

You were made to go out and get her.

The minute you let her under your skin,

Then you begin to make it better.

And anytime you feel the pain, hey Jude, refrain,

Don't carry the world upon your shoulders.

For well you know that it's a fool who plays it cool

By making his world a little colder.

Hey Jude, don't let me down.

You have found her, now go and get her.

Remember to let her into your heart,

Then you can start to make it better.

So let it out and let it in, hey Jude, begin,

You're waiting for someone to perform with.

And don't you know that it's just you, hey Jude, you'll do,

The movement you need is on your shoulder.

Hey Jude, don't make it bad.

Take a sad song and make it better.

Remember to let her under your skin,

Then you'll begin to make it

Better better better better better better, oh.

Na na na nananana, nannana, hey Jude… (repeated)



יואב קוטנר: "היי ג'וד" בהופעה בטלוויזיה עם מקהלה של 300 איש. זו הייתה הפעם האחרונה בה הופיעו הביטלס בשידור חי בטלוויזיה כדי לדחוף שיר חדש שלהם.

אנחנו נגיע מיד לגרסה המוכרת של השיר "היי ג'וד", אבל קודם השיר בצידו השני של התקליטון, השיר "מהפכה", Revolution, של ג'ון לנון.

גם את השיר הזה נשמע בשתי גרסאות, וקודם את הגרסה הנדירה של השיר, כפי שהוקלטה ב-19 בספטמבר, שבוע לפני הוצאתו לאור של התקליטון.

(השיר Revolution)

יואב קוטנר: Revolution, "מהפכה", בהקלטה נדירה.

באחד הראיונות האחרונים איתו, אמר ג'ון על השיר הזה ועל משמעותו.

"הקלטנו את השיר הזה בשתי גרסאות, איטית ומהירה. אני רציתי שהגרסה האיטית תופיע בתקליטון, אבל באותה תקופה היה מתח רציני בין חברי הלהקה, והם הכריחו אותי להקליט גרסה מהירה יותר, שהייתה מסחרית יותר לפי דעתם. ייתכן שהם צדקו מהבחינה המסחרית הטהורה, אבל לפי דעתי הביטלס יכלו להרשות לעצמם להוציא גם את הגרסה האיטית, גם אם היא לא תהפוך לתקליט זהב, אלא רק לתקליט עץ. אני חושב שהאמת הייתה שהם התעצבנו מכך שאני חזרתי להיות יצירתי ופעיל אחרי תקופה ארוכה של שתיקה יחסית. המצב הזה ממש שבר אותי. התקליטון הזה היה חשוב לי מאוד. אני רציתי שזאת תהיה הצהרה של הביטלס על וייטנאם ועל המהפכה. במשך שנים בריאן אפשטיין מנע מאיתנו להביע איזושהי דעה על מלחמה או פוליטיקה. הוא לא היה מרשה לעיתונאים לשאול אותנו על כך. אני לא יכולתי להמשיך ולהתעלם ממה שקורה. רציתי שהביטלס יאמרו משהו על הנושא. ההצהרה ב-Revolution הייתה שלי. אני חושב שהיא נכונה גם היום. זוהי דעתי גם עכשיו על פוליטיקה, רדיקליות וכל המהפכות. אני רוצה לראות את התוכניות לפני שאני מצטרף. תוציאו אותי מהחשבון אם אתם תומכים באלימות.

אם להניף את ספריו של מאו או להיות מרקסיסט או כל דבר אחר יגרום לך לירות באנשים, לכלוא אנשים, אם זה מה שאתה רוצה, תוציא אותי מהחשבון. אל תצפו ממני לעלות על בריקדות, אלא עם פרחים. אני רוצה לדעת מה המהפכנים מתכננים לשלב הבא, אחרי שהם יהרסו את הכול. האם לא נוכל להשתמש בחלק ממה שקיים? אם אתה רוצה לשנות את השיטה, שנה את השיטה, אבל אל תלך ותהרוג אנשים."

יואב קוטנר: הגרסה האיטית של "מהפכה" הופיע באלבום הלבן הכפול של הביטלס. בצידו השני של התקליטון "היי ג'וד" הופיעה הגרסה המהירה, אותה נשמע עכשיו.

ג'ון, אגב, הקליט את השירה בשיר הזה כשהוא שוכב על רצפת האולפן. "מהפכה", Revolution.

(השיר Revolution)

יואב קוטנר: "מהפכה", Revolution, של ג'ון לנון.

ואנחנו שוב עם השיר שכתב פול מקרטני, "היי ג'וד".

פול כתב את השיר הזה על בנו של ג'ון, ג'וליאן. ג'ון טוען שפול התכוון בדברי העידוד שבשיר ליחסים בין ג'ון ויוקו. פול טוען שהוא התכוון לעצמו. כך או כך, היה זה אחד השירים היפים ביותר והכנים ביותר שפול כתב. גם השיר היפה הזה גרם לבעיות בעת הקלטתו בקרב הביטלס.

פול נזכר:

Paul McCartney: I mean, some of the kind of reasons for the breakup you know were things like, in, i mean, minories and some of the contributors. Because for instance “Hey Jude” i told George not to play guitar, because he wanted to play “hey jude… da da... don’t make it bad... da da... take a sad song ta da da” with echoing phrases, you know, and I really didn’t see it like that. And it was a bit of a number, for me to have to dare to tell George Harrison, who, whichever way you look at it, one of the greats i think, to not play. It’s like an insult, almost. So we were quite... that was how we did a lot of those stuff.


"בין הסיבות להתפרקות הלהקה היו דברים שוליים, דברים קטנים, כמו שב"היי ג'וד" ביקשתי מג'ורג' לא לנגן בגיטרה. הוא רצה להוסיף לשיר גיטרה, לי זה לא נראה, והיה ריב רציני, איך אני מעז להעיר לג'ורג', שהוא אחד הגדולים ביותר, לא לנגן, זה היה כמעט עלבון בשבילו."


יואב קוטנר: התקליטון ובו "היי ג'וד" יצא לאור ב-26 בספטמבר 1968. היה זה התקליטון הראשון בחברת אפל, והיה זה גם השיר הארוך ביותר שהוקלט עד אז כלהיט וזכה לדחיפה בכלי התקשורת. השיר נמשך 7 דקות ו-11 שניות, והוא כנראה מחזיק בשיא הפייד אאוט, כלומר, הסיום היורד של השיר, הארוך ביותר. ואגב, ל"היי ג'וד" אין שום קשר ליהודים, כפי שניסו אנשים שונים לפרש. פול מקרטני, "היי ג'וד".

(השיר Hey Jude)

יואב קוטנר: "היי ג'וד" ו-Revolution, "מהפכה", התקליטון הראשון בחברת אפל.

הסיפור של חברת אפל לא היה שמח, אבל ההתחלה הייתה מבטיחת טובות. התקליטון הראשון היה אחת ההצלחות הגדולות ביותר בהיסטוריה של הביטלס, ונמכר עד סוף שנת 68' בלמעלה משישה מיליון עותקים. ביום בו יצא התקליטון הזה לשוק, ב-26 בספטמבר, יצאו במכה אחת עוד שלושה תקליטונים בחברת אפל, ואנחנו נשמע אותם עכשיו. התקליטון הנושא את המספר אפל 2 היה של מרי הופקין, זה היה שיר "אלה היו הימים" שהפיק פול מקרטני. מרי הופקין הייתה הדוגמה הטובה ביותר ואחת הבודדות להצלחה של אפל לגלות ולטפח אמנים צעירים וכשרוניים. פול מקרטני גילה אותה כשהייתה בת 17 והפך מייד לאפוטרופוס שלה. הוא בחר לה את הלהיט הראשון, Those Were the Days, אחרי שהתייאש מלנסות לשכנע את המודי בלוז לשיר את השיר הזה. השיר היה להצלחה עצומה והפך לאחד מלהיטי הזהב הראשונים של חברת אפל.

הופקין הקליטה לשיר גרסאות באיטלקית, צרפתית, ספרדית וגרמנית. אנחנו נסתפק היום בשמיעת הגרסה האנגלית המקורית, Those Were the Days, מרי הופקין.

(השיר Those Were the Days)

יואב קוטנר: Those Were the Days, מרי הופקין, הפקה של פול מקרטני. תקליט מס' 2 בחברת אפל.

ולפני שנמשיך אל אפל מס' 3, הנה הקלטה נדירה בה ג'ון לנון עונה לשאלה, "האם תוכלו לזמזם לנו משהו מהחומר שאתם מקליטים בימים אלה?"

- Could you please hum a small part of one of your new tunes, together please?

[laughing in background]

John Lennon: I can think of one actually! one new tune:

Don’t let me down..

Don’t let me down (repeated)

Those were the days my friend i thought they’d never end. la la la la.

Those were the days my friend i thought they’d never end. all together now! Those were the days my friend i thought they’d never end.. those were the dayyyyyys!


יואב קוטנר: ג'ון לנון בפרודיה על השיר Those Were the Days שהפיק פול מקרטני למרי הופקין.

אפל 3 היה שיר שביצע זמר בשם ג'קי לומקס. כתב והפיק ג'ורג' האריסון. ג'קי לומקס היה ידיד נעורים של הביטלס מליברפול. הוא ניסה את כוחו בכתיבה ושירה מתחילת שנות השישים ונכשל. ג'ורג' האריסון, שרצה לנסות להפיק אמנים אחרים, החליט לשתף עמו פעולה. הוא כתב לו שיר בשם Sour Milk Sea, והביא להקלטה שורה של נגנים גדולים: פול מקרטני בבס, ניקי הופקינס בפסנתר, אריק קלפטון בגיטרות, רינגו בתופים וג'ורג' עצמו בגיטרות. ממש שלושת רבעי ביטלס פלוס תוספות. למרות זאת, השיר הראשון של ג'קי לומקס היה כישלון. Sour Milk Sea, ים חלב חמוץ.

(השיר Sour Milk Sea)

יואב קוטנר: ג'קי לומקס בשיר של ג'ורג' האריסון, אפל 3.

מס' 4 של אפל מחזיר אותנו אל תחום האחריות של פול מקרטני. במקרה זה נשמע את שני צידי התקליטון שמבצעים ג'ון פוסטר ובניו בערבון מוגבל עם תזמורת Dyke Mills. בצד א' של התקליטון שלהם הייתה מנגינה שכתב פול מקרטני לכבוד תוכנית בידור טלוויזיונית בשם Thingumybob.

(הקטע מ-Thingumybob)

יואב קוטנר: תזמורת Dyke Mills, Thingumybob.

התזמורת העממית הזאת פעלה זמן רב לפני הקמת חברת אפל.

באחד מגלגוליה הראשונים, ניגן אפילו אביו של פול מקרטני בכלי נשיפה. זוהי אולי הסיבה שפול הראה להרכב הזה יחס מיוחד. את הצד השני של התקליטון הזה שפול הפיק, הקליטה התזמורת לא באולפן ההקלטה, כמקובל, אלא בשדה פתוח בברדפורד. בארצות הברית יצא הקטע שנשמע מייד כצד א' של התקליטון. הקטע הוא "צוללת צהובה" של הביטלס. תזמורת Dyke Mills.

(הקטע Yellow Submarine)

יואב קוטנר: "צוללת צהובה" בביצוע תזמורת Dyke Mills, הפקה של פול מקרטני.

עד כאן ארבעת התקליטונים הראשונים של חברת אפל שיצאו בבת אחת, שניים מהם "היי ג'וד" ו"אלה היו הימים" הצליחו מאוד. שני האחרים לא.

שבועות אחדים לאחר הוצאת ארבעת התקליטונים האלה, יצא בחברת תפוח תקליטון של להקה חדשה נוספת, ה-Iveys. הלהקה הזו, שהפכה מאוחר יותר ללהקת Badfinger, הייתה תגלית של עוזר הביטלס, מל אוונס. הם פעלו כשנתיים קודם שהוחתמו ביולי 68' לחברת אפל.

הלהיט הראשון שלהם, "אולי מחר", לא זכה להצלחה מסחררת, אבל אחר כך הפכה להקת Badfinger ללהקה המצליחה ביותר באפל, פרט לביטלס כמובן. נשמע עכשיו את "אולי מחר", Maybe Tomorrow, בביצוע המקורי של ה-Iveys. תקליטון אפל מס' 5.

(השיר Maybe Tomorrow)

יואב קוטנר: ה-Iveys, מה שהפך מאוחר יותר ל-Badfinger.

את התוכנית היום, בה הצגנו את התקליטים הראשונים בחברת אפל, נסיים באריך הנגן הראשון בחברה זו, אלבום הסולו הראשון של איזשהו חבר ביטלס. האלבום הזה נקרא Wonderwall Music, "מוזיקת קיר פלאים", והוא הופק על ידי ג'ורג' האריסון עם תזמורת של נגנים הודיים. Wonderwall Music היה פסקול לסרט, וכלל קטעים מזרחיים ברוחם שהוקלטו בינואר 68' בבומביי, וכן קטעים מערביים בסגנונם שהוקלטו עוד בסוף דצמבר 1967 בלונדון. ג'ורג' האריסון הלחין את כל הקטעים באלבום הזה והפיק אותם. האלבום הראשון של תפוח שיצא לאור ב-1 בנובמבר 1968.

בקטע נוסף, קטע מערבי הפעם, מתוך האלבום Wonderwall Music ניפרד.

להתראות.

29 views0 comments

Comments


bottom of page