הפודקאסטים של מערכות - הזירה הימית במלחמה

תקציר: "הדבר הבולט פה הוא הסיפור של ההשתתפות של חיל הים בקרב היבשתי. זה בא לידי ביטוי הן בפעולות קומנדו כירורגיות של שייטת 13 והן בפעילות של שייטת 3, שמהווה צינור ארטילרי נוסף של צה"ל״. סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו, חוקר מודיעין, סייבר וביטחון לאומי, על הפעילות הייחודית של חיל הים בלחימה

---

ד"ר אמיר גילת : שלום לכם, אתם מאזינים לעוד פרק של קול המערכות. האורח שלנו היום, סגן אלוף במילואים, ד"ר אייל פינקו חוקר מודיעין, סייבר וביטחון לאומי.

ד"ר אייל פינקו: שלום וברכה.

ד"ר אמיר גילת: אז בפרק הזה, באמצעותך, אנחנו מבקשים לדבר על הזירה הימית שפתאום זכתה לעדנה במלחמת "חרבות ברזל". מה מאפיין את הפעילות הימית הישראלית במלחמה הנוכחית?

ד"ר אייל פינקו: ראשית, כפי שציינת באמת, זוכה לעדנה במשתמע מכך, שחיל הים הרבה מאוד שנים ניסה להראות לצבא, להוכיח לצבא שיש בכלל לחיל הזה יכולות התקפיות הרבה יותר משמעותיות מרק לסגור את המרחב הימי, או שייטת 13, הקומנדו, עם המבצעים שלה. וכשאנחנו באמת מסתכלים על המערכה הנוכחית, אנחנו רואים שחיל הים ממלא בה תפקיד חשוב מאוד ומרכזי מאוד. הראשון שבהם הוא שמירה גבולה הימי של ישראל. וכפי שנוכחנו באותה שבת נוראית של 7 באוקטובר, באמת היה שם כוח של ספינות הבט״ש, של חיל הים, צרעות ודבורות, שהצליחו כמעט את כל הכוח הימי, את כל הקומנדו הימי של חמאס כוח מאומן היטב, מצויד היטב הצליחו לבלום אותו.

היו ניסיונות חדירה מהים, בין אם באמצעות סירות מהירות ובין אם באמצעות צוללים ושחיינים, אז למעט סירה אחת שהמחבלים של חמאס הצליחו לעלות באמצעותה על החוף, חיל הים הצליח למעשה לסגור את הגבול הימי ולעשות שם שקט, שזה היה חשוב מאוד. מנעו פה פיגוע משמעותי מאוד של עשרות רבות מאוד של לוחמים שהיו מגיעים דרך החוף של זיקים.

התפקיד השני של חיל הים הוא הגנה על כל התשתיות הלאומיות של מדינת ישראל שהן בים. למעשה אסדות הגז ונמלי ישראל, נמל אשקלון ונמל אשדוד, ובעצם הגנה על המרחב הימי מפני תקיפות כאלה ואחרות בין אם באמצעות רקטות או טילים או בין אם באמצעות כאמור כוח הקומנדו הימי. הדבר אבל אולי שבולט פה מאוד במערכה הזאת, כפי שציינתי עד כה, זה דברים שחיל הים עשה ועושה לאורך כל השנים, אבל הדבר באמת הבולט פה מאוד הוא הסיפור של ההשתתפות של חיל הים בקרב היבשתי.

אנחנו רואים שההשתתפות היא בעצם מחולקת לשניים: יש את מבצעי הקומנדו, שייטת 13 הרגילים, שאנחנו מכירים אותם, מכירים סיפורים. שזה בעצם שייטת 13 פעילה מהים וביבשה, באופן קונסיסטנטי ועקבי ובעצם מבצעים פעולות כירורגיות משמעותיות מאוד בתוך השטח. אבל מעבר לזה אנחנו רואים את ההשתתפות של שייטת 3, שייטת הסטיל''ים, שבעצם היא צינור ארטילרי נוסף של צה"ל.

אנחנו רואים גם את ההתקדמות של החטיבות לאורך החוף ובפנים שמקבלות סיוע ארטילרי מהים. שוב זה לא בפעם הראשונה, אנחנו רואים פה בעצם עליית מדרגה בהשתתפות של חיל הים במערכה, שזה מה שיפה בעיניי. כך שמייצר עבור העזתים איזשהו תחושת סגירות: הם סגורים מהים, מהיבשה, מהאוויר. הארטילריה מכל הכיוונים, יש לזה בהחלט חוץ מאפקט הצבאי ולייצר פה אפקטים צבאיים, יש פה בהחלט אפקט פסיכולוגי מאוד מאוד משמעותי.

ד"ר אמיר גילת: וזה אפשרי רק הודות לעובדה שמן הסתם, שעזה לחוף ימי תשכון.

ד"ר אייל פינקו: נכון, אבל תראה אנחנו מדינת אי, וגם אם מסתכלים על אויבינו מצפון וגם מדרום כולל עזה, בסוף הים הוא חלק נכבד מאוד ממדינת ישראל. צריך אגב לזכור, זה קוריוז משעשע אולי, שהשטח הימי של מדינת ישראל גדול פי שלוש מהשטח היבשתי שלה. בגלל ענייני המים הכלכליים וכו'. כלומר אנחנו נוטים לחשוב שבסוף באמת צריכים להילחם במלחמות יבשתיות והקרקעיות, וצריך כוח יבשתי חי"ר שיעשה את הדברים, אבל מעבר לכל הדברים הים הוא נקודת תורפה משמעותית מאוד שלנו.

החשמל שלנו מרביתו מגיע מהים, המים שאנחנו שותים מגיעים מהים, התקשורת, האינטרנט, היא בים, 99% מהסחר שלנו אל וממדינת ישראל הוא מהים. כלומר הים הוא בסוף נקודת תורפה של מדינת ישראל וחייבים להגן עליו ולשמר אותו, וחיל הים הוכיח שלא רק שהוא מגן ושומר עליו, הוא גם מאפשר לצבא היבשה לפעול ביתר יעילות כשהוא מייצר ארטילריה, מבצעים, איסוף מודיעין מהים ועוד פעולות אחרות.

ד"ר אמיר גילת: אדרבא, זה בדיוק מביא אותי לשאלה של מה קרה הפעם שהחליטו להפעיל את חיל הים בניגוד לפעמים קודמות?

ד"ר אייל פינקו: תראה, חיל הים משנות ה־90 ואפילו קצת לפני, מנסה כל פעם לייצר במטכ"ל מודעוּת ליכולות שלו ולחשיבות שלו. אני חושב שאפילו אפשר לראות תקופות, סוף שנות ה־90, תחילת שנות ה־2000 דידי יערי שהיה מפקד חיל הים מנסה להביא לצבא שתי נושאות, גייסות ענקיות שיכולות לעשות נחיתה לחופי הים. המטכ"ל דאז דוחה את הצעתו ולוקח עוד מסוקי אפאצ'י במקום, וחיל הים כל השנים מנסה לבנות את האמון בקרב הצבא, שהוא ברובו חי"רניקי, שחיל הים יודע לעשות דברים.

אני חושב שבעשור האחרון, בעיקר מתקופת אלי שרביט, מפקד חיל הים הקודם, התחילו באמת לייצר יכולות של אש מהים, של טילים ותותחים מדויקים שהיו שוב, אבל עם יכולות מוגברות ועוד הרבה מאוד פעילויות שחיל הים זכה להם להוקרה בתקופת אביב כוכבי עם פעילויות חשאיות. זה הביא את הצבא אחרי הרבה מאוד עשורים להכרה שבהחלט אפשר לייצר פה שיח משותף בין יבשה לים, ים ליבשה וליצר פה אפקט מערכתי גם דרך הים.

ד"ר אמיר גילת: הקרב המשולב במיטבו.

ד"ר אייל פינקו: לגמרי כך.

ד"ר אמיר גילת: ואנחנו רואים שגם בקרב מול צבא טרור וגם בקרבות של עידן הטכנולוגיה עדיין הכלים המסורתיים, גם הטנק וגם הספינה, יודעים לעשות את העבודה.

ד"ר אייל פינקו: לחלוטין, כן.

ד"ר אמיר גילת: סגן אלוף, ד"ר אייל פינקו, תודה רבה לך.

ד"ר אייל פינקו: תודה רבה.