top of page

הפודקאסטים של מערכות - תמרון יבשתי בעידן המודרני

Updated: Dec 5, 2023


תקציר: "אני חושב שהתמרון של צה"ל כרגע מבוצע היטב. אנחנו מתמרנים בשטח קשה, שבו כמעט כל 10 מטרים אתה נכנס לתא שטח חדש וזאת נוסף למאמץ האבטחה המתמיד, 360 מעלות, לכל מה שיכול לצוץ מתחת לקרקע או מעליה. ההישגים של חמאס בתחום הזה מוגבלים מאוד". אלוף (מיל') יאיר גולן ל"קול המערכות" על התמרון הקרקעי בעידן המודרני, ועל מה שמאפיין בכך את הפעילות של צה"ל בעזה.

 

ד"ר אמיר גילת: שלום לאלוף במילואים יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל.


יאיר גולן: שלום אמיר.


ד"ר אמיר גילת: ואיתך אנחנו רוצים לדבר על התמרון בעידן המודרני. אז אחרי כמה שבועות של לחימה איך אתה מסתכל על הדברים, ומה אנחנו צריכים ללמוד על התמרון בימינו אנו?


יאיר גולן: קודם כול צריך ללמוד שצריך לתמרן, וזה לדעתי הלקח הכי חשוב. אנחנו לא יכולים להכניע איום ללא תמרון יבשתי. התמרון היבשתי בעיניי נזנח מאוד בעשורים האחרונים בצה"ל, הוא חייב לקנות את מקום הבכורה מחדש. אי אפשר להביס אויב רק במאמצי אש. אי אפשר להביס אויב רק במודיעין משובח, וכמו שראינו המודיעין שלנו הוא לא כל כך משובח, ואין מה לעשות – החיכוך הזה שמושג על ידי כוחות תוקפים; היכולת לחשוף את האויב; היכולת לפגוע בו ולחסל אותו זה דבר שהוא מרכיב חיוני ביכולת לייצר ביטחון לאזרחי ישראל. כלומר צה"ל לא יכול יותר להזניח את היכולת ההתקפית של צבא היבשה.

אני קובע קטגורית שהיכולת הזאת הוזנחה. כוחות מילואים שכבר במשך עשרים שנה מתאמנים בדרך כלל כשבוע בשנה, זה פשוט לא מספיק. אני יכול גם פה לקבוע קטגורית שהיא לא שבועיים אימון שהיא כל המסגרת, לא שבוע ראשון אימון מפקדים, שבוע שני כל המסגרת, אלא שבועיים תמימים של כל המסגרת. בלי זה, אין כשירות, ואנחנו צריכים לומר על זה בריש גלי. כמו שיש כשירות לטייס, שמי שלא טס מספיק שעות ופשוט לא כשיר ולכן יורד במדרג המשימות שיכול להוביל, כך גם בצבא היבשה ברמה היחידתית. אם לא התאמנת שבועיים בשנה - היחידה שלך פשוט לא כשירה. כל העיסוק במדדי כשירות אחרים, הם פשוט קשקוש גמור, בזבוז כסף לריק, עסקנו בזה, בזבזנו אנרגיה מיותרת בשנים האחרונות. יחידה סדירה צריכה להתאמן חצי מהזמן, יחידת מילואים צריכה להתאמן לפחות שבועיים בשנה כל המסגרת, בלי זה אנחנו פשוט חוטאים לאמת המקצועית. לכן צריך פשוט לחזור ולהתאמן כמו שצריך.

ד"ר אמיר גילת: ואיך הדברים שלך עומדים מול התמרון שצה"ל מבצע בפועל?

יאיר גולן: אני מתרשם שהתמרון של צה"ל כרגע מבוצע היטב. כלומר אנחנו מתמרנים בשטח מאוד מאוד קשה, שבו כמעט כל עשרה מטר אתה נכנס לתא שטח חדש. שתיים, עושים איזה תוך איום מאמץ אבטחה מתמיד ב־360 מעלות, כולל זהירות רבה לכל מה שיכול לצוץ מתחת לקרקע, ואני מתרשם שבנושא הזה ההישגים של חמאס הם מאוד מאוד מאוד מוגבלים. ואני אומר את זה למרות שספגנו כמה וכמה אבדות שכל אחד הוא כמובן עולם ומלואו, אבל עדיין באופן יחסי למיטבות הלחימה אני מתרשם שהצעדים מבוצעים ממש טוב.

אני חושב שאנחנו מבינים עוד דבר: הקרב המשולב המודרני מחייב שכוח היבשתי יש לו כל הזמן שליטה גם בממד האווירי, גם בממד התת קרקעי. כלומר הייתי אומר, מודעוּת מצבית, שאתה בעזרת רחפנים ומזל"טים שולט כל הזמן בממד האווירי ובמה שקורה מעליך. מן הצד השני באמצעים אחרים, יודע גם מה שקורה מתחתיך ומסוגל לתת לזה מענה.


ד"ר אמיר גילת: זאת אומרת מה שמאפיין את התמרון היבשתי בעידן המודרני זה הקרב המשולב יותר מכל דבר אחר?


יאיר גולן: הקרב המשולב, והחשיבות העצומה של מאמץ האבטחה 360 מעלות. זאת אומרת אתה נע במין בתוך איזה כדור כזה שכל הזמן מאבטח את עצמו 360 מעלות, כי אני אומר את זה לא רק במישור הדו ממדי אלא בתלת ממדי, וכמובן שכדי לייצר את הכדור הזה, כדור האבטחה הזה סביב הכוחות, אתה חייב כמובן שיתוף פעולה גם צבאי רב חילי ברמה הכי גבוהה.


ד"ר אמיר גילת: כן, קודם לא ציינת את הים, אולי כדאי להוסיף גם את הים, נכון?


יאיר גולן: נכון, נכון, נכון ובכל מקום שזה רלוונטי, אז כמובן גם את הסיוע ואת היכולות שאפשר להשיג מהתווך הימי.

ד"ר אמיר גילת: עכשיו, קרב, נקרא לזה תמרון בשטח בנוי בעידן המודרני מתאפיין גם בנושא של התת קרקע, גם בנושא של האוויר כמו שאמרת. איך תורת הלחימה צריכה להשתנות בהתאם לדברים האלה?


יאיר גולן: אני חושב שהתורה עצמה לא צריכה להשתנות. אבל מה שצריך להשתנות זה הדגשים בתוכה. ועכשיו, גם פה אני חושב ההיבט התורתי הוא יחסית פשוט והוא קיים. אני לא חושב שאנחנו מחפשים פה משהו ברמה העקרונית. אני מכיר את החומר התורתי של המרינס, למשל, שהופק בעקבות הלחימה באפגניסטן ובעיראק. אני חושב שהחומרים קיימים, אני לא חושב שיש פה פער בהבנה תורתית. אני חושב שהפער המרכזי הוא במישור של המיומנות המקצועית. פה חייבת להיות מסכת אימונים מאוד אינטנסיבית ויכולת מאוד גבוהה של הגייסות. זה מושג כרגיל רק באימונים, אימונים ועוד אימונים.

אם יורשה לי, זה מתחבר באופן אוטומטי לנטל הבט"ש, שלמעשה הוא זה שפוגע ביכולת לקיים אימונים סדירים; ולמדינת ישראל, פה ברמה הלאומית, כי אי אפשר להישאר כל הזמן ברמה הטקטית, היא תצטרך להשקיע בכשירות בזרוע היבשה הרבה יותר. נצטרך השקעה הרבה יותר גדולה בזרוע היבשה, לכוחות היבשה, כדי שמצד אחד נעמוד בכל משימות הבט"ש, ומצד השני נשמור על רמת כשירות ברמה גבוהה.


ד"ר אמיר גילת: אלוף יאיר גולן, תודה רבה לך.


יאיר גולן: תודה.

9 views0 comments

Comments


bottom of page