top of page

הכותרת - יושב על הגדר: הדילמה של נסראללה


תקציר: מאז פרצה המערכה בדרום, בחיזבאללה מנסים להראות תמיכה בחמאס ולירות לעבר ישראל, אבל לא לפתוח חזית נוספת. למה ארגון הטרור מתמקד בעיקר בתקיפת מוצבים וחיילים? מדוע ישראל לא יוזמת מבצע צבאי בצפון? והאם באמת אפשר לחסל את האיום של חיזבאללה? // מגישה: שרון כידון // תחקיר הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם. טכנאי סאונד: עמרי זינגר

 

אתם מאזינים לוויינט פודקסטים.


ציטוטים של מספר אנשים


"חיזבאללה, ארגון המשתף פעולה עם המתקפה הרצחנית של חמאס. בכך, מזדהה עם דאע"ש במסווה של מגן לבנון".


"אם חיזבאללה יחליט להיכנס למלחמה, הוא יתגעגע למלחמת לבנון השנייה. הוא יעשה את טעות חייו."


" אני מזהיר את חיזבאללה, את נסראללה, לא לעשות טעות. עשיתם טעויות בעבר, שילמתם מחירים מאוד כבדים"


שרון כידון : בשישי הקרוב צפוי חסן נסראללה לנאום את הנאום הראשון שלו מאז מתקפת החמאס של ה-7 באוקטובר.

העיניים נשואות לצפון כדי להבין האם המנהיג השיעי החזק בעולם הערבי יצטרף ללחימה מול ישראל בכל כבד צבאו , או שימשיך את הלחימה בעצימות יחסית נמוכה כפי שהיא מתנהלת בימים אלה.

מדוע נסראללה לא הצטרף להפתעה בעת המתקפה של החמאס?

עד כמה הוא עדיין סוחב על גבו את לקחי 2006?

והאם צה"ל צריך לשתף פעולה עם הלחימה הזאת או ליטול יוזמה ולתמודד כעת עם האיום מצפון?

אני שרון כידון, וזאת "הכותרת".


ליאור בן ארי כתבתנו לענייני העולם הערבי.

למעשה חסן נסראללה חוץ מאיזה איגרת פה ושם לא מופיע בציבור עד ההופעה שצפויה לו ביום שישי.


ליאור בן ארי: נכון מאוד, אז נסראללה בעצם אנחנו לא ראינו אותו כמעט עד שבועיים וחצי לתוך המלחמה.

נסראללה אומר מבחינת הגורמים שבהתחלה דבררו אותו, המסרים היו שהוא בכוונה לא נחשף והכל מתוכנן והוא שולט על הכל מרחוק, והוא כשהוא יראה לנכון הוא יופיע.

הפעם הראשונה שבעצם שמענו ממנו זה גורם מחיזבאללה, שאומר בשמו

שנסראללה משתתף בצער משפחות הרוגים מחיזבאללה.

הפעם הבאה שאנחנו שומעים זה מכתב שהוא מפרסם שבועיים וחצי שוב לתוך המלחמה, והוא אומר שהוא מבקש לקרוא בכינוי מסוים להרוגים מחיזבאללה, הרוגים בדרך לאל אקצא.

באותו יום, נסראללה נפגש עם סלח אל הרורי ועם נחאלה מחמאס ומהג'האד האיסלאמי, והם בעצם משוחחים ומוצאים תמונה ראשונה של נסראללה, זו פעם ראשונה שאנחנו רואים תמונה שיוצאת מנסראללה.


בימים האחרונים מתפרסם סרטון מוזר מאוד, לא מגורמים רשמיים בחיזבאללה,

בו אנחנו רואים את נסראללה עובר באיזשהו מסדרון עם מוזיקה מאוד דרמטית, כשהמסר ככל הנראה זה אני נמצא, אני נוכח, אני שולט על הכל מרחוק, אני עוקב אחרי מה שקורה, הוא לא יצא עדיין בהתבטאות.


שרון כידון: מהן הערכות, האם נסראללה היה בסוד העניינים?

מצד אחד ראינו את פגישות הפסגה,

מצד שני מדברים על כך שמעט מאוד אנשים היו בסוד העיתוי לתקיפה, 7 באוקטובר.


לירון בן ארי: נכון, קודם כל אנחנו שומעים התבטאויות גם בלבנון, גם באיראן אגב, שאומרות שלא ממש ידעו מתי זה צפוי לקרות, כל העניין של מה הולך להיות עם חיזבאללה זה עניין שהוא מאוד לא ברור מבחינת הגורמים הפוליטיים בלבנון, כולם מנסים להבין מה חיזבאללה הולך לעשות, כולם מנסים להבין איפה הוא עומד ומה השלב הבא, הממשל הלבנוני בעצם, אנחנו רואים שראש הממשלה הלבנוני נג'יב מיקאטי הוא כל הזמן אומר, הוא מקווה שחיזבאללה ינקות בדרכים יותר רגועות והוא מקווה שהם יקבלו את ההחלטות הנכונות אבל לא יודעים מה הם צפויים לעשות, זה מציב אותנו בסימן שאלה גדול מכיוון שעד עכשיו מה שהם אמרו בחיזבאללה, זה שברגע שישראל תיכנס מבחינה קרקעית לרצועת עזה, זה מכניס אותם למערכה.


ציטוטים של מספר אנשים


" אתם הורגים אנשי חיזבאללה שמנסים לתקוף את קו החזית שלנו, אני לא יכול להגיד לכם כרגע, אם חיזבאללה יחליט להיכנס בצורה מלאה למלחמה."


"אם חלילה תתפתח או אסלמה או אירועים מלחמתיים, אנחנו נחזיר את לבנון לעידן האבן".


שרון כידון: השאלה אם זה שיקול של ישראל כאשר היא מייצרת מין ערפל קרב כזה ואומרת זו לא המתקפה הקרקעית הגדולה, האם נסראללה הוא השיקול של מדינת ישראל?


לירון בן ארי: ייתכן מאוד, נסראללה באמת ההתבטאויות האחרונות גם שלו וגם של איראן בכל הציר הזה, היו שברגע שאנחנו נכנסים, הם נכנסים למלחמה.

אנחנו ראינו בימים האחרונים שגם שהתגברו התקיפות לעבר שטח ישראל, לא חיזבאללה הוא זה שלקח את האחריות וזה לא סתם.

מי שלקח את האחריות זה פלגים שיורים מתוך שטח לבנון, אם זה חמאס מלבנון ואם זה כוחות פאג'ר שלקחו את האחריות אתמול על הירי זה לא היה חיזבאללה.

זאת אומרת אנחנו רואים שיש פה איזושהי זהירות מצד חיזבאללה, והם לא רוצים להיות אלה שלוקחים את האחריות כדי לא להגיד הנה פתחנו את החזית הרשמית בזירה הצפונית.


שרון כידון: אבל צריך לזכור לפני שהחמאס פתחה לנו במתקפה כבר חודשים ארוכים, אנחנו רואים התגרויות שונות בדמות האוהלים, בדמות ניסיון להוציא פיגוע במגידו, וגם עכשיו לחימה בעצימות יחסית נמוכה, רקטות, ניסיון של מחבלים להגיע לגבול, פצמרים, דברים מהסוג הזה, מה בעצם נסראללה רוצה?


לירון בן ארי: אז אנחנו רואים הרבה ירי נ"ט אנחנו רואים ירי שלהם על המון מגדלי תצפית, הם קוראים לזה מגדלים שבעצם משמשים את ישראל למודיעין, לריגול, למעקב, נורא חשוב להם להראות שהירי שלהם לעבר המקומות האלה פוגע בישראל.

מה נסראללה רוצה?

יש פה שתי אופציות, בגדול.

האופציה הראשונה זה שחיזבאללה אומר, אנחנו מהווים את הגורם התומך לחמאס, אנחנו רואים מה קורה ברצועת עזה, אנחנו כמובן מנסים להביא כמה שיותר ביקורת מהעולם נגד ישראל,

למה שהיא מבצעת מול העם הפלסטיני, ואנחנו תומכים עם זה בצורה של לעייף את ישראל בזירה הצפונית, ולגרום לכוחות לבוא לזירה הצפונית, ובעצם בכך פחות כוחות נמצאים ברצועת עזה, הם גם אומרים את זה, אנחנו במלחמת התשה,

אנחנו, אין לנו בעיה להתיש את ישראל, אנחנו רוצים להתיש אותם בזירה הצפונית, ובעצם הרעיון הראשון זה שאנחנו באיזשהו משהו מוגבל מולם, שהם בעצם גורם שתומך בחמאס, אבל לא רוצים להיכנס למערכה יותר רצינית, ולערב עוד גורמים נגדנו.

האופציה השנייה היא שנסראללה אומר, הצליח לחמאס במבול אל אקצה, איך שהם קוראים לזה, וזה פותח לו את התאבון, ויכול להיות שהוא אומר, אני רוצה להצטרף לתבוסה הזאת שראיתי אצל ישראל, ואני רוצה לעשות משהו, אני אבחר את הזמן, אני אבחר את המקום גם, לא נראה שהם ממהרים לשום מקום, נראה שהם מוכנים, ויכול להיות שבאמת הוא מתכנן לעשות את זה בעיתוי אחר.



“ציטוט בערבית - לא ניתן לתרגום "


שרון כידון: נסראללה כמנהיג, מצד אחד הוא מנהיג מדיני, יש לו אחריות על תושבים בלבנון, על מדינת לבנון, ראינו את זה לא פעם, במוערבות שלו, אפילו במה שנקרא "עסקת הגז",

ומהצד השני, הוא מנהיג החזק ביותר אולי בעולם השיעי.

האם שני הדברים האלה מתנגשים כעת?


לירון בן ארי: נכון, יש פה עניין שזה משחק לחיזבאללה לשני הכיוונים, כי לבנון נמצאת במשבר מאוד גדול, משבר פוליטי, משבר צבאי, משבר כלכלי, משבר של עקורים מסוריה שמגיעים לשם, משבר כלכלי גם שלא נמצא גז, אגב, לא מדברים על זה, אבל כל הסיפור שהיה סביב הקידוחים שם,

לא נמצא דבר כרגע, והלבנונים תלו בזה את התקוות הכלכליות שלהם.

שני התרחישים של התקיפה, אפשריים במקרה הזה, כי מצד אחד, אם הוא רוצה עכשיו להיכנס למשהו מוגבל מול ישראל, אז הוא יכול להגיד לעצמו, אני לא רוצה להביא את לבנון למצב בעייתי, אני לא רוצה להחמיר את המצב בלבנון,

לבנון נמצאת גם ככה במשברים כאלה, ואני לא אכנס למלחמה כוללת מתוך האחריות שלי גם כדמות בלבנון, אני לא רוצה שזה יהיה עליי,

אבל אם הוא החליט שהוא רוצה להיכנס לאיזושהי מערכה כללית מול ישראל, ולמשהו יותר רציני, אז דווקא המשבר בלבנון גם משחק פה לטובתו, כי הוא יכול להגיד, אנחנו גם ככה במשבר כל כך גדול, שההפסד שלי גם מבחינה פוליטית לא יהיה כל כך גדול, לבנון נמצאת בכזה משבר שאם אני נכנס למלחמה זה לא יגרום לכזאת טלטלה.

אז יש פה שתי אופציות, ושתי האופציות בעצם יכולות להיות תירוץ לצעדים של חיזבאללה, חשוב להגיד גם שמדינת ישראל הודיעה באופן רשמי, שכל מה שקורה משטח לבנון, גם הירי של חיזבאללה, בעצם כל מה שנורה לישראל משטח לבנון, זה אחריותה של מדינת לבנון, זה באחריות לבנון.

אנחנו צריכים להיזהר בדבר הזה, אמנם אנחנו נמצאים פה מול מדינה, ואנחנו באמת רוצים להגביר את ההרתעה, וזה צעד נכון לעשות אותו, ובאמת כל מה שנורה משטח לבנון זה באחריותה,

אבל אם אני לוקחת את זה לזירה הדרומית, אנחנו במשך שנים, כשהיה ירי של הג'יהאד האסלאמי לעבר ישראל, מדינת ישראל אמרה, והעמדה הרשמית הייתה, שכל מה שנורה משטח רצועת עזה, זה באחריות חמאס, כי חמאס הוא הריבון ברצועה.

ואנחנו חשבנו שהרתענו את חמאס, ואנחנו חשבנו שגרמנו לאיזושהי הרתעה, ובסוף התברר לנו שהם לא הסיטו את הזירות כמו שחשבנו ליהודה ושומרון או למקומות אחרים, והם נערכו למתקפה גדולה יותר.

וצריך להיזהר כשאנחנו מרתיעים גם צדדים אחרים, ולהבין שצריך להיות מאחורי ההרתעה הזאת, לעמוד מאחוריה, ולהבין שיכול להיות שהם גם לא יורתעו.


שרון כידון: קונספציות נפלו באוקטובר, אז יש עוד קונספציה שהיא שרירה כבר שנים ארוכות.

מאז 2006 שמענו את ההתבטאויות של נסראללה, לגבי כך שהוא לא ציפה לכזו מתקפת נגד קשה כל כך של ישראל, ואם הוא היה יודע, אולי הוא לא היה פותח במלחמת לבנון השנייה.

הוא זוכר את ההרס הדכיה, הוא זוכר את הדברים האלה, האם זה עדיין מאוד נוכח בשיקולים שלו?


לירון בן ארי: אנחנו צריכים להבין שמה שקרה פה, זה משהו שהעולם הערבי רואה כהישג מאוד מאוד גדול לחמאס, וכמשהו שלא ציפו, לא לא ציפו מהצד שלהם להצלחה כזאת.

מה שאנחנו רואים עכשיו, זה איזושהי שמחה מאוד גדולה אצל הגורמים האלה, גם בכל הצדדים בעצם שהם שייכים לציר ההתנגדות, וזה מה שמעלה את השאלה בעצם של מה הם הולכים לעשות בהמשך.

השאלה אם הוא באמת חושש ממה שהיה, ומה שישראל השאירה במלחמות הקודמות, וממה שהוא זוכר, או שהוא רואה במה שקרה עכשיו איזשהו פתח לאופציה נוספת, שהוא רואה שחיזבאללה יכולה לנצל ולעשות מול ישראל.


[קולות ירי ]



שרון כידון: עם האינטרסים והמהלכים של חיזבאללה ונסראללה, צבא ישראל צריך להתמודד.

ניסיונות פיגועי החדירה, ירי נ"ט ונשק קל, הם אפילו לא מנת הפתיחה למה שמחכה לנו במערכה כוללת.

אלוף במילואים גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגייס המטכ"לי,

עד לפרוץ המלחמה, היה נראה שישראל דווקא החליטה להכיל את כל הפרובוקציות של חיזבאללה בגבול הלבנון.

מדוע?


גרשון הכהן: חיזבאללה יצר איום אסטרטגי על ישראל במהלך שנים, וניצל את החשש הישראלי מכניסה למלחמה במצבים שלא מתאימים לנו.

זאת אומרת, חיזבאללה יצר מין דינמיקה של הליכה על הסף, כשהוא כל הזמן יכול להרחיב את הסף, במין ודאות חלקית כמובן, שהוא יכול לשמור את עצמו מהידרדרות למלחמה.

הערכה הייתה שחיזבאללה לא מעוניין במלחמה, לא מעוניין בהידרדרות מלאה למלחמה כוללת, אבל הוא יודע שגם אנחנו לא מעוניינים, והוא משחק איתנו סוג של מה שנקרא בשפת העבריינים "משחק צ'יקן", אותו משחק של שתי מכוניות נוסעות זו מול זו, זו כנגד זו, במקום שבסוף מגיעים למעבר צר שיש רק במכונית אחת מעבר, ואם שתיהן מתנגשות, לא לרדת לשוליים, שתיהן מתנגשות, מישהו חייב לרדת לשוליים.

חיזבאללה בנה על הרציונליות הישראלית שישראל תרד לשוליים בשביל למנוע התנגשות.

וככה בעצם הוא יצר מציאות שקוראת אותנו נכון, והוא יכול ללכת על הסף כמו דוגמת האוהלים שהוא בנה ואנחנו פנינו אל האו"ם.

כמו התהליך שהוא יצר לקראת ההסכם על גבול הגז עם שלושה מל"טים מעל אסדת כריש, שהם הופלו, אבל עצם התרסה שהם חגו מעל, זה היה עניין שהיה יכול להזמין פעולה מקיפה יותר מבחינתנו כתגובת נגד, והוא סמך על זה שהוא קורא אותנו נכון ואנחנו הסתפקנו בלהפיל ולא הלכנו הלאה.


שרון כידון: כשאנחנו מסתכלים על הלחימה שמתנהלת, וצריך לקרוא לה גם לחימה אמנם בעצימות יחסית נמוכה, חילופי אש בצפון, כולל נפגעים בקרב צה"ל, האם התגובה הישראלית לא עדינה מדי לפעולות הללו?

למה אנחנו בעצם לא מגיבים יותר חריף?


גרשון הכהן: קודם כל אנחנו נמצאים עכשיו בסיפור ממש אחר, בשביעי באוקטובר הכל השתנה.

היו בהחלט דעות, וזה יצא בתקשורת, שביקשו לנצל את ההזדמנות כדי לתת מכת מנע המקדימה על חיזבאללה.

מהר מאוד התבררה התמונה גם ביחס לצפיות האמריקאיות, לתמיכה האמריקאית שניתנת למדינת ישראל במלחמה הזאת.


ציטוט של ביידן

"ארה"ב גם מפגינה נוכחות צבאית כדי לחזק את התגובות שלנו. אני אומר שוב , לכל מדינה, לכל אירגון , כל אחד שחושב שהוא יכול לנצל את המצב - אל !!! אל "




גרשון הכהן: לארצות הברית, יש עניין מאוד ברור לא לדרדר את האזור למלחמה רחבה שיוצאת משליטה, והוא שם לנו הגבלות, תלחמו בעזה זה בסדר, בלבנון תעשו הכל כדי לא להתידרדר למלחמה, ובין היתר גם הצי האמריקאי עם הנושאת המטוסים שהגיעה, למסר גם מול נסראללה, שאומר משחק חדש, מערכת שיקולים חדשה, תיקח בחשבון את זה שמפת יחסי הכוחות היא אחרת, תתנהג בהתאם.


שרון כידון: כשאנחנו מסתכלים על חילופי האש האלה עם חיזבאללה, זה להערכתך תהייה השגרה בחודשים הקרובים, אולי בשנים הקרובות, האם אפשר להחליט שככה מנהלים את הלחימה מול חיזבאללה?


גרשון הכהן: חס ושלום.

ברור שאנחנו כרגע בתקופת מלחמה, אני הבנתי גם מהתפיסת מלחמה של הקבינט, ואני חייב לומר שהבנתי שהקבינט המצומצם של גנץ אייזנקוט, עם גלנט ונתניהו, עובד בהבנות, בהסכמות, בהרמוניה.

במפה שהם יצרו לסידור המלחמה, יש מאמץ עיקרי לעזה, לבדל את הזירות, לא להגיע למצב שאנחנו נקלעים לשתי זירות במקביל.

אפשר לומר שלא רק מעצמות, אפילו הרומאים, שהיו אימפריה, השתדלו מאוד לא לנהל שתי מלחמות במקביל.

ולכן הסדר עדיפות הזה, וסדר הקדימות הזה, כרגע מוביל לזה שצה"ל לא ממש מכיל את מה שקורה בגבול הצפון.

התגובות שלו מאוד מדויקות, יש לחיזבאללה מעל 40 הרוגים, זה לא עניין של מה בכך,

ברור אבל שיישובי הצפון מפונים, הם חייבים יום אחד לשוב, קשה לחיות במטולה, כשיש גדוד רדואן בכילה, שזה 5 דקות ממטולה בהליכה, את הדבר הזה, מדינת ישראל תהיה מחויבת לשינוי ביום שאחרי הסיפור, שאנחנו לא יודעים מתי זה היום שאחרי, איך הוא נראה היום שאחרי בעזה, אבל זו הסיבה העיקרית לזיהוי שניתן מתחילת המלחמה הזאת, בשבעי באוקטובר, שאנחנו הולכים למלחמה ארוכה, שכרגע אנחנו עדיין לא רואים את אופק היציאה ממנה.


שרון כידון: זהו, אז בקשר לאופק, הרשות החירום הלאומית, המליצה לפנות את תושבי קו העימות מבתיהם לפחות עד סוף 2023.

בכלל, תושבים בצפון דורשים מהממשלה להכניע את חיזבאללה, לפני שמחזירים אותם לבתיהם, שמעתי ראשי רשויות, שממש דורשים זאת, לדוגמה שלומי.

זו דרישה הגיונית, אפשרית, ניתן להסיר את האיום של חיזבאללה, שהוא הרבה יותר עוצמתי ומהותי, מאשר איום החמאס.


גרשון הכהן: קודם כל, ניתן לא לגמרי להסיר את כל איום חיזבאללה, חיזבאללה הוא איום אסטרטגי רב-ממדי, יריב כוכבי דיבר על תפיסת הפעלה רב-ממדית, חיזבאללה היו רב-ממדיים לפני שהוא תיאר את עצמנו, כהולכים לרב-ממדיות.

יש להם יכולות באש מאוד ממוקדת, מאוד משמעותית, לכל טווחי הפעולה בישראל, לא רק תל אביב.

יש להם יכולת הגנה מאוד עיקשת וקשיחה, לא רק בדרום לבנון עד הליטני, אלא גם מעבר.

יש להם יכולות אש גם בקעת הלבנון וגם בסוריה, זאת אומרת, אנחנו יכולים, עלולים להגיע למצב שגם אם נגיע לביירות, עדיין לא הכרענו את חיזבאללה, כי זאת לא מערכת מהסוג של צבאות קלאסיים, שאיתן התמודדנו למשל במלחמת ששת הימים, שאפשר כמו כד קריסטל, לתת לו מכה בנקודת תורפה והכל מתפזר.

אין נקודת תורפה אחת שגורמת לכל חיזבאללה להתפזר, אותו דבר חמאס.

זה נעשה בכוונת מכוון, הם פועלים בצורה של ארגון מבוזר, תחת שליטה ריכוזית, אבל בלתי תלויה בריכוזיות.

זה דבר, מה שאמרתי עכשיו נשמע מילים יפות, אבל זה ארגון מאוד מתוחכם באופן שבו הוא בנה את עצמו למלחמה, מול כוחות מדינתיים, מעצמתיים, כמו צה"ל וצבא ארה"ב.

ולכן מה שאפשר לעשות, לא ברור איך זה יהיה, אבל מדינת ישראל צריכה לומר, יש החלטת או"ם 1701, יש לה אמירות ברורות על מניעת חיזבאללה מהירידה מקו ליטני דרומה.

כרגע הוא יושב על הגבול הבינלאומי.

ישראל בשנת 2000 מילאה לחלוטין את צו האו"ם, החלטת או"ם 425 לנסיגה לקו בינלאומי.

היו לזה משמעויות טקטיות.

בהרבה מקומות אנחנו קיבלנו את התכתיב של קו הגבול הבינלאומי, למרות שזה שם אותנו נחיתות טופוגרפית בכמה מקומות, כמו באזור הרירים.

עם הדרישה הזאת אנחנו צריכים לבוא אל האו"ם ואל המדינות בעולם, אירופה, שיש להם עניין בלבנון כמו צרפת, ארה"ב, ולומר להם, אם אתם לא דואגים לסדר את העניין, להעביר את חיזבאללה חזרה צפונה, לא תהיה לנו ברירה.

ואז נכנסים למלחמה פשוט מאוד.


שרון כידון: אז למה בעצם אנחנו לא ממגרים את האיום של חיזבאללה כבר עכשיו?


גרשון הכהן: מכיוון שכרגע אנחנו ממוקדים בעזה, גם מבחינת מה שמסוכם כנראה, אני לא הייתי בסיכומים האלה, אבל זה מה שהבנתי, בין ההנהגה האמריקאית והנהגת מדינת ישראל, שזה גם תאומים בין פיקוד המרכז האמריקאי, הממונה על האזור, ובין צה"ל, אנחנו פועלים פה במסגרת, שבמידה רבה, פעם ראשונה צבא קואליציה עם ארה"ב, לא ממש צבא קואליציה מובהק, אבל די במערכת תאום מחייבת, ולכן בשלב זה לא ניתן ללכת לשינוי.


מה כן יביא שינוי דרמטי שאיננו בשליטתנו, אם חיזבאללה הלילה או הרגע יעבור קו אדום, וקו אדום פירושו להפעיל את גדודי הקומנדו שנמצאים על קו הגבול, עם יכולת ההרשה באש על קו הגבול שלנו, ולצאת לכבוש מוצבים בישובים בשטחנו, אם זה יקרה, זה קו אדום.

כמובן לא פשוט להגדיר אותו, כי לכל קו, למשל משה דיין את קווי שביתת נשק בכמה מקומות, שרטט בסבל של טוש לורד כזה עבה , שיש שם כמה מאות מטרים.

מה זה בדיוק התקפה מסיבית של חיזבאללה על כל קו העימות?

מה זה חלקו של קו העימות?

אלוף פיקוד צפון מודע לשאלות אלה

כשזה יקרה, ויתברר שאנחנו נתונים במשהו מהסוג של מה שספג פיקוד דרום בשביעי באוקטובר, אז אין שאלות, אנחנו נצטרך לעשות כל מה שניתן, על מנת להגן על גבול הצפון, גם אם זה אומר שנכנסים למלחמה.


שרון כידון: ליאור בן ארי, בחזרה אלייך.

יכול להיות שהפתח הזה שחיזבאללה מזהה בעקבות המלחמה עם חמאס, הפתח להצטרף למערכה, הוא לאו דווקא מתי שאנחנו חושבים שהוא יקרה, אלא בעצם נסראללה מצפה, לשעת כושר מסוימת, כדי לפתוח במתקפה כוללת.


ליאור בן ארי : אני חושבת שזה הדבר שהכי ברור בהתבטאויות שלהם, שהם לא ממהרים לשום מקום.

זה נותן תחושה גם מבחינת, שלא רואים אותו, והוא פתאום נחשף בהדרגתיות, ופתאום אנחנו רואים סרטון של 12 שניות שלו, ומכתב ממנו, והודעה על זה שהוא הולך לנאום.

אנחנו לא באמת מקבלים את הכל בבת אחת, וזה מראה שהם מחכים, הם מוכנים, ויכול להיות שהם יחליטו לעשות את זה, יכול להיות גם שהם לא יחליטו לעשות את זה, אבל יכול להיות שהם יחליטו לעשות את זה, כשהם יראו שהמצב בעזה נמשך, או שאנחנו קצת, שהם מזהים שעת כושר, שהם מזהים שאנחנו פחות, כבר קצת עייפים, עבר הרבה זמן, אנחנו לא יכולים לדעת מה תהיה ההחלטה שלהם, ויכול להיות שזה גם יהיה קשור, לכמו שהם מאיימים, לכניסה קרקעית משמעותית לרצועת עזה.


שרון כידון: ליאור בן ארי, כתבתנו לענייני העולם הערבי, תודה רבה לך.


לירון בן ארי: תודה רבה שרון.


שרון כידון: ועד כאן הכותרת להפעם, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בוויינט, באתר או באפליקציה, בנייד או ברכב, בואו להזין בספוטיפיי או באפל, נשמח לדירוג או תגובה.

בינתיים אתם מוזמנים להאזין לפרק אחר, על הזירה השלישית שלנו במלחמה, דעת הקהל והתקשורת העולמיות.

חפשו את הפרק, שיטות של חמאס ומלחמת גרסאות, הקרב הישראלי על ההסברה.

תחקיר הפקה ועריכה, גיא סלם, עדן דבידוב, וטס גדות, טכנאי הסאונד, עומרי זינגר, אני שרון כידון, שימרו על עצמכם.

[מוזיקה- תודה רבה.


20 views0 comments

Comments


bottom of page