Think&Drink Different: פודקאסט למי שאוהב לחשוב - מהו מחשוב קוונטי? אורח: פרופ' עדי שטרן

מהו מחשוב קוונטי?

אורח: פרופסור עדי שטרן

Think&Drink DIfferent, פודקאסט למי שאוהב לחשוב

פרק 262

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/08/2025.

קריין: [בדרמטיות, על רקע מוזיקה דרמטית] פודקאסט, פודקאסט, פודקאאסט!

ד"ר פוגל: טוב! גבירותיי ורבותיי, ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט של "Think&Drink Different", פודקאסט למי שאוהב לחשוב ולשתות. אני ג'רמי פוגל ואנחנו רוצות ורוצים להתחיל עם רגע של הודיה. לעצם היש, לעצם המציאות הזאת שמאפשרת לנו, למרות הכל ובהינתן כל אלה, להיפגש כאן, למען הרחבת הדעת, העמקת הידע, גירוי, אולי סיפוק הסקרנות, אולי רעיון נשגב, מעורר השראה, ככה סתם פתאום וכולנו ביחד בעברית. לא מובן מאליו אף פעם, בטח שלא בתקופה הכל-כך קשה ומאתגרת הזאת.

אנחנו מקווים שאתם איכשהו כמה שיותר בטוב והראש מעל המים, המים כמה שיותר נקיים. "Think&Drink Different", גבירותיי ורבותיי, יוזמת התרבות של תובל רוזנווסר, כבר יותר מעשור. הרצאות, ריטריטים, Thinkdrink.co.il. והפעם אנחנו רוצים להזמין אותכם, תובל ואני, ליום ניטשה, יום ניטשה. כמה ניטשה עוד אפשר? הרבה. שוב ושוב ושוב, החזרה הנצחית. היום של ניטשה שבו אני אתן בעצם ארבע מפגשים [כך במקור] ביום אחד, מרוכז. מבוא, ככה, אינטנסיבי, לפנים, לפרצוף של ניטשה. זה קורה ב-15 באוגוסט ואני אשמח לראות אותכם ונדבר על ניטשה ונקרא את ניטשה ונחשוב על ניטשה, וזה יהיה יום אחד אינטנסיבי ונצא, אני מקווה, עם איזושהי הבנה של המחשבה הכל כך פורצת דרך של הגאון הזה, ב-15 לאוגוסט. בואו, למי שרוצה.

טוב, אתם יודעים, אנחנו בתקופה באמת, איך שאמרתי, מאתגרת, והיא ממשיכה להיות מאתגרת והיא ממשיכה להיות קשה. ואני מקווה שהזירה הזאת של הפודקאסט זה רגע שבו אנשים, שנייה, מקבלים אתנחתא מסוימת מהסיוט שאנחנו עדים לו ביום יום וחושבים, ככה, שוב על הפליאה, אל מול עצם היש, אל מול המציאות, הדבר הזה שתמיד אני אוהב להתחיל איתו.

ואחד מהנושאים שאנחנו מרבים לחזור אליהם, הוא נושא שלא מאכזב אותי מבחינת הפליאה שהוא מאפשר לנו. וזה מה שאנחנו גילינו, אנו בני האדם, ברגע שהתחלנו להיכנס לעולם המסתורי, המהפנט, המרתק הזה, העולם הקוונטי. [בהגייה אנגלוסקסית עם W] ולא רק שנכנסנו לעולם הקוונטי, אנחנו על סף של - כנראה, מה שאומרים לנו - מהפכה מטורפת באפשרויות הטכנולוגיות וההגותיות האנושיות, כשנוכל לגייס את מה שלמדנו שם כדי ליצור מחשב קוונטי. ואנחנו מרבים לשמוע את האפשרויות באופק כבר ממש של הטכנולוגיה ושל המדע האנושי, המחשב הקוונטי. ולזה אנחנו רוצים בעצם להקדיש היום את הפרק. מה הוא מחשב קוונטי? איך הדבר הזה עובד? מה הדבר הזה יאפשר לנו לעשות? למה אנחנו מצפים כשהחייזר הנוסף הזה יפציע בשמיים של התודעה האנושית.

כדי לדבר על כל אלה, גבירותיי ורבותיי, אני שמח סוף כל סוף לארח כאן אדם שהרבה זמן אנחנו מקווים, מתפללים, מצפים לבואו. פרופסור עדי שטרן, גבירותיי ורבותיי. פרופסור עדי שטרן כאן איתנו היום.

איך הוא אומר? הוא נולד בבאר שבע, חי בתל אביב ועובד ברחובות. תואר ראשון הוא עשה באוניברסיטת תל אביב במתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב. הוא עשה… הוא הלך ישר לדוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב, שמה הוא חקר מערכות מזוסקופיות, שזה מערכות שהם אולי לא אטומים, אבל קטנות מספיק כדי כבר להפוך להיות קוונטיות. את הפוסט דוקטורט שלו הוא עשה כ-junior fellow באוניברסיטת הרווארד. יש מקום כזה, שמעתם? הרווארד. ושם הוא חקר את האפקטים הקוונטיים במערכות אלקטרוניות וטופולוגיים, שאנחנו… כבר דברים שנדבר עליהם בפרק הזה. הוא כיום פרופסור לפיזיקה בוויצמן, במכון ויצמן כמובן. הוא חוקר כל מה שקוונטי ואלקטרוני. זאת אומרת, ממש כאילו קוסם. מבחינתי. [מגחך] הוא חבר באקדמיה הישראלית למדעים ובעיקר יש לנו את הזכות הגדולה שהוא כאן איתנו. פרופסור עדי שטרן, שלום רב.

פרופ' שטרן: שלום, שלום. לפני שאנחנו ניגשים לעניין…

ד"ר פוגל: או!

פרופ' שטרן: אני חייב להגיד…

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: הזכרת גם את עצמך וגם את תובל. לשניכם מגיעות הרבה ברכות על התפתחויות משמחות בחיים האישיים והמשפחתיים.

ד"ר פוגל: [צוחק] תודה.

פרופ' שטרן: הרבה ברכות.

ד"ר פוגל: תודה, תודה רבה, תודה רבה. זה יפה. [פרופ' שטרן מגחך] בדיוק חשבתי על זה תוך כדי מבוא שאנשים לא יודעים שגם לנו, לך ולי, פרופסור שטרן, יש היכרות אישית שחוזרת הרבה שנים.

פרופ' שטרן: נכון, נכון. [צוחק]

ד"ר פוגל: כשהיה לנו משפ… כאילו אני הייתי מלצר בקפה שאתה פקדת אבל זה… זה היה באמת יותר קהילה. או…

פרופ' שטרן: זה לגמרי, לגמרי, לגמרי.

ד"ר פוגל: או… או… או אתה יודע מה, או סניטריום. [פרופ' שטרן צוחק] קפה נח. למי ש… כל, כל מי שהיה שותף לחוויה המדהימה, זה לא משנה אם היית אורח או מלצר, לכולנו היה כיף נורא בקפה נח, ומשם אנחנו עוד מכירים.

פרופ' שטרן: נכון, נכון. מקום…

ד"ר פוגל: תודה רבה לך על הברכות.

פרופ' שטרן: היה מקום טוב להכיר בו.

ד"ר פוגל: ממש. טוב, אבל זה בעבר. אנחנו כאן ואנחנו צריכים ככה ממש לצלול ישר לווריד הצוואר. פרופסור עדי שטרן, אני לא מתבייש לשאול את השאלה. מה הוא מחשב קוונטי, בשם האל?

פרופ' שטרן: טוב, אני… אני אענה. בוא נתחיל ממה זה מחשב, אחר כך נגיד מה זה קוונטי [בהגייה ישראלית עם V] ואחר כך נחבר בין שניהם.

ד"ר פוגל: יאללה, תוכנית פעולה מעולה.

פרופ' שטרן: אז מחשב אנחנו יודעים, מחשב אנחנו יודעים מחיי היום-יום. זה משהו שאנחנו נותנים לו בעיה, למשל, אחת… אחד השימושים המקובלים - אנחנו נותנים כתובת, הוא עושה איזשהו חישוב ומוציא לנו מפה עם הדרכה איך להגיע לכתובת שאנחנו רוצים, נכון? זה וייז, זה Google Maps וכאלה תוכנות. אז מחשב זה משהו שאנחנו נותנים לו בעיה, הוא מעבד אותה, מחפש פתרון ומוציא פתרון.

עכשיו, איך אנחנו מעריכים אם מחשב הוא… הוא טוב או לא? אנחנו רוצים שהוא יעשה את זה מהר ואנחנו רוצים שזה לא יעלה לנו הרבה באנרגיה. אנחנו לא רוצים ש… אנחנו רוצים שהוא לא יתחמם, שלא נצטרך לבזבז הרבה אנרגיה בשביל לפתור את הבעיה שנָתַנּוּ לו, ושהוא יפתור אותה מהר. עכשיו, יש בעיות שהוא פותר מאוד מהר, למשל את הבעיה שהזכרתי קודם. יש בעיות שלוקחות לו המון המון המון זמן.

בעיה ידועה למשל, אני רוצה לנסוע לחמישה… לחמש עשרה ערים בארצות הברית, ואני רוצה שהוא יסדר לי אותם בצורה כזאת שתיתן לי את המסלול הקצר ביותר, או את המסלול הזול ביותר. מחשב צריך לעבור על כל האפשרויות, וזה יקח לו המון המון המון זמן. וזה לא יעזור אם אנחנו נבנה מחשב שהוא גדול… שהוא מהיר פי שתיים מזה שיש לנו, מכיוון שהזמן ש… 15 ערים זה עדיין זמן סביר, אבל 25 ערים, כבר הזמן שיקח לחשב את ה… לתת לי תשובה, הוא יהיה כל כך ארוך שלקצר אותו בפקטור-שתיים לא יעזור כלום. אז מחשב יודע לעשות טוב סוג מסוים של בעיות, אבל יש בעיות שהם מחוץ ליכולתו, מכיוון שהזמן שלוקח לו לפתור אותם הוא ארוך מאוד. זה היה מחשב.

מה זה קוונטי? מה שאנחנו הולכים לעשות זה לרתום את היכולות הקוונטיות, שתכף אני אסביר אותם, כדי לאפשר למחשב לפתור בעיות שבלי היכולות הקוונטיות הוא לא יכול לפתור אותם בזמן סביר.

אז… אז… אז מה זה… מה האפשרויות שתורת הקוונטים מאפשרת? כבר דיברת עם כל מיני אנשים על תורת הקוונטים והמאזינים שלך כבר שמעו. זה לא עוזר, כמה פעמים ששומעים את זה!

ד"ר פוגל: לגמרי.

פרופ' שטרן: זה עדיין מטורף.

ד"ר פוגל: זה לא אינטואיטיבי, זה לא אינטואיטיבי, כן.

פרופ' שטרן: זה לא אינטואיטיבי. אז אין מה לעשות. אני אגיד את ה… את ה…

ד"ר פוגל: בטח, בטח, בטח.

פרופ' שטרן: את הדבר הזה ונקדיש לזה דקה-שתיים ל… להבין למה זה כל-כך לא אינטואיטיבי, למה זה כל-כך מהפכני. אז ההבנה שלנו את הפיזיקה היומיומית, מה שנקרא בפיזיקה - הפיזיקה הקלאסית - ההבנה הזאת מתבססת על העיקרון שהעולם בנוי מחלקיקים, וכל חלקיק בכל נקודת זמן נמצא במקום אחד, ואחד בלבד. אני נגיד יצאתי ממכון ויצמן לפני איזה 45 דקות, שעה. ונסעתי הנה לאולפן בשכונת שפירא. והיו לי ש… היו לי שתי אפשרויות איך ליסוע, היה אפשר ליסוע דרך כביש 4 או דרך כביש 20. אני נסעתי באחת מהן, נסעתי בכביש 20. אני נסעתי באחת מהן, אבל ברור שנסעתי רק באחת ובאחת בלבד. אם הייתה תאונה בכביש 4, אני פטור מלענות על מה עשיתי באותו זמן, מכיוון שלא הייתי בכביש הזה באותו זמן. הייתי בכביש אחר, נכון? בכל רגע ורגע אני יכול להיות במקום אחד ואחד בלבד. זאת הדרך שאנחנו מבינים את העולם.

עכשיו, תורת הקוונטים בדיוק באה לערער על הרעיון הזה. תורת הקוונטים מאפשרת לחלקיק להיות ביותר ממקום אחד בו זמנית, בתנאי שהוא יקיים את ה… את חוקי המשחק. אנחנו נדבר על חוקי המשחק. הם… הם לא פשוטים. אנחנו נדבר עליהם… זאת אומרת, הם פשוטים להסביר, הם לא פשוטים לקיים. ולכן אני לא יכול ליסוע בכביש 4 וכביש 20 בו-זמנית. אבל תורת הקוונטים בעיקרון מאפשרת לחלקיק להתקדם, להיות בשני מקומות בו זמנית.

עכשיו, למה זה יכול לעזור למחשב? אז… אז איך מחשב עושה את ה… את העבודה? מחשב בנוי מביטים. מה זה ביטים? זה יחידות קטנות של… כמו כל דבר, כמו שצבא בנוי מיחידות קטנות שהם חיילים, כמו שגשם בנוי מיחידות קטנות שהן טיפות. מחשב… כמו שחומר בנוי מיחידות קטנות שהם אטומים, מחשב בנוי מיחידות קטנות שהם ביטים. כל ביט זה מתג, זה כפתור שיכול להיות כבוי או דלוק. עכשיו, הביטים של המחשב זה… אלה הפועלים שלוקחים את הבעיה שאנחנו נותנים למחשב ומעבדים אותה כדי להגיע לפתרון.

אז איך הם עושים את זה? הביטים של מחשב קלאסי, נניח שיש לי שלושה ביטים, כל אחד מהם יכול להיות כבוי או דלוק. כבוי אני קורא לזה 0, דלוק אני קורא לזה 1. אז הם יכולים להיות במצב 000 - כולם כבויים. או 001 - השניים הראשונים כבויים והשלישי דולק. או 010, ויש שמונה אפשרויות כאלה, אם… אם תספרו. זה לא… אני לא אעבור על כולן.

מחשב קלאסי, מחשב רגיל, מחשב מהסוג שיש לנו על השולחן כרגע, ויש לנו כמה - הטלפון הסלולרי שלי, הקונסולה של ה… של המיקרופון. יש לנו פה כמה מחשבים, הלוא החיים מלאים מחשבים. מחשב קלאסי, הביטים שלו נמצאים בכל רגע במצב אחד - ואחד בלבד. זאת אומרת, יש שלושה ביטים, אז ברגע הזה הם יהיו ב-010, אחר כך הם יעברו להיות ב-110, ואחר כך… וככה זה יימשך.

מחשב קוונטי מאפשר לביטים להיות בו זמנית בכמה מצבים. זאת אומרת, הם יכולים להיות בו זמנית ב-000 וב-111, וב-010, ובכל אחד מהמצבים. הוא יכול… זה נקרא בז'רגון שלנו - סופרפוזיציה. מחשב קוונטי שם את הביטים שלו בסופרפוזיציה.

ד"ר פוגל: ומה זה נותן לנו?

פרופ' שטרן: או. אז מה זה נותן? אז באופן כללי כשיש לנו עבודה קשה לעשות, אז אחת האפשרויות הראשונות שאנחנו חושבים, נניח שאנחנו צריכים לחפור עכשיו, אנחנו בתל אביב, במאה… בעשור הזה, הדבר הראשון לחשוב עליו זה לחפור תעלה. נניח שאנחנו צריכים לחפור תעלה מהרחוב… מהאולפן ועד הים. אז אנחנו יכולים לשים לטובת העניין בן אדם אחד, כמו, לא יודע אם אתה מכיר תעלת בלאומליך [כך במקור], את הסרט? אז…

ד"ר פוגל: כן, בטח, בטח, בטח, ראיתי. באלנבי הם חופרים שם!

פרופ' שטרן: נכון, הם חופרים את אלנבי. [ד"ר פוגל צוחק] סרט של אפרים קישון, גאוני. אז אנחנו יכולים לשים בן אדם אחד שיחפור את התעלה, וזה יקח לו המון המון זמן. אנחנו יכולים להקל עליו בזה שנש… שנשים 200 אנשים וניתן לכל אחד את אותו קומפרסור שהיה לו, ואז הם יעבדו במקביל. אז הרעיון של לעבוד במקביל, שהוא רעיון קלאסי לגמרי, הוא… הוא רעיון שאנחנו עושים אותו בחיי יום-יום כל הזמן. הרעיון לעבוד במקביל, הוא רעיון שמקצר את זמן הביצוע של הפעולה. אבל העלות שלו היא שאנחנו צריכים יותר ויותר אנשים, נכון? יותר ויותר יחידות.

אנחנו יכולים לקחת חישוב קשה ולפצל אותו ל-100 מחשבים, אבל אנחנו צריכים שיהיה לנו 100 מחשבים. הזמן יתקצר, אבל אנחנו צריכים שיהיה לנו 100 מחשבים. המחשב הקוונטי אוכל את העוגה ומשאיר אותה שלמה. שזה…

ד"ר פוגל: זאת אומרת, זה בעצם שאם יש לי כרכרה שיש לה סוס אחד, אם הסוס הזה הוא סוס קוונטי, יש לי בעצם כפול סוסים, יש לי שני סוסים.

פרופ' שטרן: הוא… במובן מסוים כן. אם תצליח להפוך אותו להיות קוונטי, הוא יוכל להיות בכל המצבים בו זמנית. הביטים שלו יוכלו להיות בכל המצבים בו זמנית, ולכן לבחון אפשרויות שונות לפתרון בו זמנית.

ד"ר פוגל: אבל רק שאני אבין, זה בעצם אז מכפיל את הכוח מִחשוב של מחשב רגיל, או זה מאפשר קטגורית לעשות דברים שונים וחדשים לגמרי שמחשב רגיל לא מסוגל לעשות?

פרופ' שטרן: או. אז שאלה טובה. אז נלך לדוגמה של החישוב המקבילי, או של העבודה המקבילית, ונראה מתי זה עוזר ומתי זה לא. אתה רוצה לחפור תעלה מפה לים, או אתה רוצה לחפור… לא, את אלנבי כבר חפרו עכשיו, אז… אז עזוב. אתה רוצה לחפור תעלה מפה לקיבוץ גלויות עד הים, לעבוד עם 200 טרקטורים במקביל יקצר לך את הזמן בצורה משמעותית. אתה רוצה לחפור בור לעומק - להביא יותר טרקטורים לא יעזור לך, מכיוון שזאת בעיה שבשבילה מקבילות לא… לא תעזור. אתה חייב קודם לחפור את המטר הראשון, ואחר כך לחפור את המטר השני. אי אפשר לחפור את המטר הראשון ואת המטר ה-40 בו זמנית.

אז מקבילות, ושוב זה מקבילות קלאסית לגמרי, זה משהו שעוזר לבעיות מסוימות ולא עוזר לבעיות אחרות. אותו דבר מחשב קוונטי. יש בעיות שבשבילן יש לו יכולות ש… שאין למחשב קלאסי. אבל לא כל בעיה. יש הרבה מאוד בעיות שבשבילן הוא… הוא עושה מה שמחשב קלאסי עושה. הוא לא מצליח להתקדם יותר.

עכשיו, ה… בעניין הזה יש… היסטורית מה שקרה זה שבשנות ה-90 של המאה הקודמת נעשה boost עצום, נוצר boost עצום בניסיון לבנות מחשב קוונטי בגלל סיבה… אני יודע, לא כל-כך משכנעת. זאת אומרת, באזור… איפשהו באמצע שנות ה-90, פיזיקאי מתמטיקאי בשם פיטר שור גילה כזה דבר. הוא איש תיאוריה לגמרי, הוא לא בונה כלום. הוא גילה כזה דבר, הוא אמר: "אם אתם תבנו לי מחשב קוונטי, אני אוכל לקחת מספר מאוד-מאוד ארוך ולפרק אותו למרכיבים ראשוניים בזמן מאוד קצר". אז מה… מה הכוונה?

אתם יודעים, 15 זה 5 כפול 3. הנה, פירק… 5 ו-3 הם מספרים ראשוניים, אז פירקתי את 15 ל-5 כפול 3. 21 זה 7 כפול 3, שוב עשיתי את זה. 27 זה 3 כפול 3 כפול 3, שוב עשיתי את זה. יש עוד שתי דוגמאות שהתאמנתי בבית אם אתה רוצה. [ד"ר פוגל צוחק] אחר-כך כבר יהיה יותר מדי. ככל שהמספר הולך ונעשה ארוך, קחו למשל מספר שיש לו 200 ספרות, זה נעשה ג'וב קשה לפרק אותו למרכיבים ראשוניים. ולמחשב קלאסי, ככל הידוע לנו, זה בעיה שהולכת ונעשית קשה בצורה מהירה, מה שנקרא בצורה אקספוננציאלית, עם אורך המספר. עכשיו, למי אכפת? מי…

ד"ר פוגל: מתמטיקאים!

פרופ' שטרן: לא, זהו, התחביב של מי זה לפרק מספר למרכיבים ראשוניים שלו? מתברר ששיטת ההצפנה הפופולרית ביותר בעולם, [ד"ר פוגל מהמהם בהבנה] נקראת RSA, שה-S זה עדי שמיר, שהוא קולגה שלי במכון. שיטת ההצפנה הזאת מבוססת על ההנחה שמ… שאף מחשב לא יוכל לפרק מספר של, אני יודע מה, 500 או 1000 ספרות, למרכיבים ראשוניים בזמן סביר. הנה בא פיטר שור ואומר: "תנו לי מחשב קוונטי - ואני אוכל".

אז מה יקרה אם יפרצו את שיטת ההצפנה המקובלת ביותר היום בעולם? כל הבנקים יעמדו ערומים, כל גופי הביטחון, כל מה שאתה רוצה. זאת אומרת, זה… היה פעם סרט ישן של וודי אלן "Take The Money And Run"? זה מה שזה יהיה. זה יהיה לקחת את כל הכסף ולברוח. זה עורר עניין עצום בבנייה של מחשב קוונטי. האלגוריתם, הבעיה הדי טיפשית הזאת של פירוק מספר למרכיבים ראשוניים. עם הזמן, אנשים התחילו לשאול: "אוקיי, אבל איזה עוד תועלת? חוץ מלגנוב כסף. מה עוד נוכל לעשות עם מחשב קוונטי?".

ד"ר פוגל: אבל… אבל רגע, פרופסור שטרן, למה ההבדל הוא כזה דרמטי? כי שוב, אם אני חושב על ה… אז בסדר, אז אם יש לי ביטים רגילים, אז אתה אמרת זה נגיד שלוש ביטים - 001, 101, 111, מה שלא יהיה. ואז פה יש את האפשרות של סופרפוזיציה, זאת אומרת, יש את האפשרות שזה גם וגם. וזה… וזה כאילו מכפיל, זה נותן לי יותר טרקטורים. אבל, אתה יודע, אני ממשלת ארצות הברית, אז במקום 50 מחשבים, אני אשים על זה 100 מחשבים. אז אני אשים על זה 100 מחשבים. למה המחשב הקוונטי הוא שינוי כל כך דרמטי בניסיון, למשל, לפצח את הסוגיה הזאת?

פרופ' שטרן: אז הסוד הוא במושג 'אקספוננציאלי'. אם אתה זוכר לפני כמה שנים, היה…

ד"ר פוגל: הפך להיות הכוכב של הקורונה.

פרופ' שטרן: [צוחק] בדיוק, בדיוק.

ד"ר פוגל: אקספוננציאלי.

פרופ' שטרן: בקורונה כולם דיברו על… על המושג.

ד"ר פוגל: אבל תדגים לנו…

פרופ' שטרן: או.

ד"ר פוגל: …את האקספוננציאליות של היכולות המחשוב של המחשב הקוונטי.

פרופ' שטרן: או. אז בוא נחשוב קודם כל על מספר האפשרויות של הביטים. אם יש לך שלושה ביטים, האפשרויות… או בוא נתחיל משני ביטים. האפשרויות שלהם זה להיות ב-00, 01, 10 ו-11, זה ארבע אפשרויות. לשלושה ביטים יש 000, 001, 010, 011… אם אתה סופר, שמונה אפשרויות. לארבעה ביטים יש 16 אפשרויות. מספר האפשרויות הוא שתיים בחזקת מספר הביטים. זה בדיוק גידול אקספוננציאלי. זאת אומרת, תגיע ל-1,000 ביטים ומספר האפשרויות יהיה שתיים בחזקת 1,000, שזה לא מספר שאני יודע לתת לו שם. אהה… אז מספר המצבים שביטים יכולים להיות בהם הוא גדל מאוד מהר, והוא גדל אקספוננציאלית במספר הביטים.

ד"ר פוגל: כמה ביטים יש בפלאפון?

פרופ' שטרן: מספר מטורף. מיליונים או ביליונים, אני לא זוכר, אבל מספר מטורף. אם אתה תשים אותם בכל רגע בסופרפוזיציה של כל האפשרויות שלהם, המספר הזה, הוא בכלל שתיים בחזקת המספר הביטים…

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: הוא… הוא… הוא דמיוני. אנחנו לא נגיע לזה כל-כך מהר, מסיבות שתכף… שעוד נדבר עליהן. מה… מה… אתה זוכר שאמרתי שיש תנאים לכל ה… להתנהגות…

ד"ר פוגל: יש… יש… יש חוקי משחק, כן.

פרופ' שטרן: יש חוקי משחק, אני… אני תכף אכנס אליהם. אבל… אבל, אבל זה ה…

ד"ר פוגל: זאת אומרת, ברגע שיש לי סופר… אוקיי, אז… אז רגע, זאת אומרת, אתה אומר, אנחנו עכשיו הדגמנו את הצמיחה האקספוננציאלית של יכולות מחשוב קלאסיות. זאת אומרת, אתה אומר, ביטים של… של… שהם בינאריים.

פרופ' שטרן: לא, לא. מה שאני אומר, ביטים הם בינאריים.

ד"ר פוגל: אז, אז…

פרופ' שטרן: היה… הצמיחה האקספוננציאלית זה אם אתה יכול לשים קבוצה של ביטים בסופרפוזיציה של כל המצבים האפשריים שלהם.

ד"ר פוגל: [מהמהם בהבנה] כן, כן, הבנתי.

פרופ' שטרן: זה מה שייתן את האקספוננציאליות.

ד"ר פוגל: כן, כן, כן.

פרופ' שטרן: עכשיו, אהה… אנחנו היום… עם מספר, במעבדות, אמרתי, ב-95' בערך הוא יצא עם האלגוריתם התיאורטי הזה, זה עורר עניין עצום. תוך באמת 15-20 שנה היה… אין גוף תעשייתי או ממשלתי שלא השקיע ב… גוף משמעותי, שלא השקיע בעולם הזה. ויש המון המון המון התקדמות, שתכף נדבר עליה. אבל… אבל יש גם מכש… אבל יש מכשולים. ושנדבר על המכשולים עכשיו? או… או… או שעוד נִשָּׁאֵר…

ד"ר פוגל: האמת… אני יכול…

פרופ' שטרן: או שעוד נִשָּׁאֵר באופוריה?

ד"ר פוגל: אני רוצה לשמוע על המכשולים, על ההתקדמות, אבל יש לי עוד שאלה שאני תקוע איתה…

פרופ' שטרן: בוא תשאל.

ד"ר פוגל: איזה 20 דקות. וזה… אנחנו אז… אני רושם, תראה, אני מסודר היום.

פרופ' שטרן: כן. [מגחך]

ד"ר פוגל: מכשולים והתקדמות. אבל אני רוצה לחזור, כי הסברת את זה פשוט כל-כך יפה, ואתה אומר באמת, זה דבר שכולנו כבר שמענו, אבל… אבל כל פעם זה מדהים לשמוע מחדש, והסברת את זה כל-כך יפה עם ה… אתה יודע, כביש 1 וכביש 20 זה היה, וחלקיק יכול להיות בשניהם. אני… אני רוצה רגע רק לשאול בנוגע לנקודה ההתחלתית הזאת של היכולות הקוונטיות האלה שאתה אומר שאנחנו נגייס. האם בעיניך הסיבה לזה שפרופסור עדי שטרן באוטו שלו לא יכול להיות גם ב-20 וגם ב-1, אבל שחלקיק כן יכול, הפער הזה בין הפיזיקה של גופים גדולים לבין הפיזיקה של חלקיקים, מה… מה המשמעות של זה בעיניך? איך? איך הדבר הזה קורה? אתה חושב שזה בעצם אומר שאנחנו צריכים לוותר על הרעיון הזה של האוניברסל… אוניברסליות של חוקי הטבע. שפשוט, אתה יודע, העולם הוא הוא יותר קוביסטי כמו ציור של פיקאסו. אין לו… אין לו את אותם חוקים, פשוט ככה זה, אין את ה… אין… החוקים של הגדול לא חלים על הקטן והחוקים של הקטן לא גלים [כך במקור] על הגדול, ולמה? כובע. ככה זה פשוט. מה… מה… מה אתה חושב על זה?

פרופ' שטרן: לא. אני חושב, אהה… אנחנו לא צריכים לוותר, קודם כל, בשום שלב, זה בטח שלא. אנחנו צריכים תמונה אחידה של הטבע. הקושי הוא לא… הוא לא בהבדל בין הגופים הקטנים והגדולים. אנחנו מבינים למה גוף גדול לא יכול להיות קוונטי, ואני תכף אסביר את זה. הקושי שלנו הוא כשגוף הוא כן קוונטי, אנחנו לא יכולים לחזות בדיוק מה תיתן מדידה עליו. וזה… זה קושי, וזה קושי קונספטואלי גדול שאנחנו פשוט לומד… אנחנו חיים איתו כבר הרבה שנים. אנחנו לא יכולים לתת תחזית מדויקת, מוחלטת, לתוצאה של מדידה על גוף פיזיקלי. עכשיו, קודם כל בוא אני אתן… אני… אני אעשה קצת לעניין הזה איזה מה שנקרא 'וואטאבאוטיזם'.

ד"ר פוגל: שזה החתול של שלזינגר [כך במקור]. זה, כן.

פרופ' שטרן: זה החתול של שרדינגר, כן, אבל… אבל… אבל תן לי רגע להגיד…

ד"ר פוגל: כן, כן.

פרופ' שטרן: "מה אתם כולם באים בטענות? למה אתם לא יכולים לחזות באופן מוחלט?". מישהו כן יכול? היכולת של המדע לחזות באופן מוחלט תוצאה של ניסוי היא תמיד מוגבלת. תשאל את סוקרי דעת הקהל מי ינצח בבחירות, יגידו לך: "בהסתברות כזאת זה, בהסתברות כזאת - מישהו אחר". תשאל את הרופא איזה צבע עיניים יהיה לילד… לילד ששני ההורים שלו עם הצבעים האלה והאלה, והם יתנו תשובה הסתברותית. זאת אומרת, העובדה שמדע הוא הסתברותי היא מאוד-מאוד נפוצה. היא לא… לא תורת הקוונטים הביאה את הדבר הזה לעולם. אבל… אבל בכל זאת מהפיזיקה מצפים ליותר. מהפיזיקה מצפים שיהיה לה אלגור… סט חוקים מוחלט שאומר בהינתן ניסוי מסוים מה תהיה התוצאה. ותורת הקוונטים מאפשרת לנו לתת רק תשובה הסתברותית.

ד"ר פוגל: אבל… אבל מה בנוגע באמת ללמה גופים גדולים לא קוונטים?

פרופ' שטרן: כי אם אתה מסתכל על ה… על ההסתברות שלי כשנסעתי הנה, בין כביש 20 וכביש 4, ההסתברות שלי הייתה 99.409 להיות בכביש 20, ו-0 נקודה כל השאר להיות בכביש 4. אם תעשה את החישוב הקוונטי, מהרגע שסובבתי את ההגה ב… לא זוכר איפה זה, באיזה… איזה צומת זה שבה אני מחליט בין שני הכבישים האלה. מהרגע שסובבתי את ההגה, אז גמרנו.

ד"ר פוגל: רגע, אבל מהרגע שסובבת את ההגה, אתה לא 100% בכביש ההוא?

פרופ' שטרן: לא, אני בתשע… אני לא ב-100%. זה, ו… עכשיו אתה יכול לה…

ד"ר פוגל: כן, למה לא? אתה לא… אתה ב-100% שם, אתה שם.

פרופ' שטרן: פה ב… זה בדיוק המקום שיש את ה… את הקושי. תורת הקוונטים לא נותנת לך ודאות. זאת אומרת, יש את ה…

ד"ר פוגל: אבל אתה לא… אמרנו שאתה לא קוונטי.

פרופ' שטרן: לא…

ד"ר פוגל: עדי שטרן הוא 100% בכביש אחד.

פרופ' שטרן: אז… אז זהו, ש…

ד"ר פוגל: כשהוא בכביש אחד.

פרופ' שטרן: קוונטי ולא קוונטי זה לא בינארי. זה רצף. ו…

ד"ר פוגל: רגע, אבל תסביר לי למה כשעדי שטרן בכביש 1, הוא לא ב-100% בכביש 1? בעודו בכביש 1.

פרופ' שטרן: אוקיי, אז אני אסביר לך את ה… את ה… מה שקראתי חוקי המשחק. חלקיק יכול להיות בשני מקומות בו זמנית, או ביט יכול להיות כבוי ודולק בו זמנית, בתנאי אחד. התנאי הזה הוא קל לניסוח וקשה לביצוע. התנאי הוא שהוא לא משאיר סימן שמסגיר אם הוא ב… אם הוא בכביש הזה או בכביש הזה, אם הוא כבוי או דולק. שהוא לא משאיר סימן שמסגיר את זה. עכשיו, מה הכוונה סימן שמסגיר את זה? צריך להיות משהו בסביבה שלו שראה אם הוא כבוי או דולק, נגיד אם זה ביט. אם הוא בכביש 4 או בכביש 20. עכשיו, נגיד שאני נוסע, אני משאיר סימנים מסגירים כל הזמן. למה? כי אני… נוסע באוטו, הצמיגים משתפשפים בכביש ומשאירים קצת אספלט על הכבי… משאירים קצת פלסטיק על הכביש. אני נושם, אז אני מוציא…

ד"ר פוגל: כן. יש אינסוף ראיות אמפיריות שאתה בכביש 4 או 20.

פרופ' שטרן: בדיוק. אני… אני משאיר סימנים מסגירים בכמויות. זה בגלל שאני גוף גדול ומסורבל. כדי לא להשאיר סימנים מסגירים אני צריך להיות גוף קטן שאין לו הרבה אינטראקציה עם הסביבה. וזה המכשול שצריך להתגבר עליו כדי להגיע למחשב קוונטי. אנחנו צריכים איפשהו להימנע מהביטים להשאיר סימנים על הסביבה שאומרים האם הם ב… כבויים או דולקים.

ד"ר פוגל: אבל רגע, אני… אני שוב חוזר לדבר הזה וקונספטואלית, בהינתן שאתה גוף גדול ומסורבל ונוסע בכביש 20, למה קונספטואלית זה לא נכון להגיד שאתה ב-100% בכביש 20 וזה נכון להגיד שאתה 99 נקודה אני לא יודע מה.

פרופ' שטרן: כי יש איזשהו סיכוי קטן מאוד שלא השארתי שום סימן מסגיר. הסיכוי הזה יכול להיות נורא נורא נורא קטן. שהצמיגים שלי לא השתפשפו, שה…

ד"ר פוגל: וזה שהתודעה שלך מודעת לזה שאתה בכביש 20 זה לא נחשב לסימן מסגיר?

פרופ' שטרן: או. אז יש את השאלה, בכל זאת אני יושב מול פילוסוף, מה התודעה עושה כאן? האם לתודעה יש איזשהו תפקיד? ובעניין הזה יש לי תשובה חד משמעית ונכונה לחלוטין - אני לא יודע.

ד"ר פוגל: [צוחק] תשובה מעולה.

פרופ' שטרן: [צוחק] שלא תמיד קל להוציא אותה מפיזיקאים. או בכלל מאנשים.

ד"ר פוגל: עכשיו אני…

פרופ' שטרן: אז שנייה, אני רק רוצה להגיד.

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: אנחנו לא יודעים. ככל שאנחנו יודעים, אין שום תפקיד לתודעה. אבל להגיד לך שיכול להיות ש… שזה בלתי אפשרי שבעוד אלף שנה יצחקו עלינו ויגידו: "הם לא הבינו".

ד"ר פוגל: כן. לא, כי גם השאלה - מה זה נקרא להשאיר סימן? זאת אומרת, סימן זה מישהו ששם… צריך לשים לב אליו, כן.

פרופ' שטרן: האם התמונה… האם התמונה שלנו כאן מלאה? אם…

ד"ר פוגל: טוב, זה אנחנו יודעים די בוודאות שלא, כי עד היום…

פרופ' שטרן: בדיוק, בדיוק, בדיוק.

ד"ר פוגל: כל הפיזיקאים של העבר טעו, זאת אומרת, רוב הסיכויים שגם אנחנו טועים.

פרופ' שטרן: בדיוק, אז אני גם חושב, חסר לנו עוד.

ד"ר פוגל: אני רוצה לשאול אותך בנוגע ליכולות הקוונטיות האלה שאתה מגייס במחשב. אנחנו נחזור למכשולים ולהתקדמות, אבל אתה אמרת יכולות קוונטיות שאנחנו הולכים לגייס, וגם דיברת על העניין הזה של הקריסה. זאת אומרת, הרגע… יש רגע, נכון? אם הבנתי נכון, ושוב, אני תמיד אומר שההבנה של אנשים כמוני שאני… אני מקנא, יש לי קנאה עמוקה לפיזיקאים. אני… בגלגול הבא אני רוצה להיות או שחף או פיזיקאי. [פרופ' שטרן צוחק] או שניהם. [מגחך] אבל אהה… אהה… אתה יודע, הקריסה, נראה מה תהיה הקריסה.

ממה שאני… למה אני אומר את זה? כי אני יכול כאילו לחזור אחרי דברים ששמעתי, ומבלי שאני יכול לטעון שאני באמת מבין אותם. אז אוקיי, תקן אותי. אבל יש לנו את אותו חלקיק, ואני לא יוד… אנחנו לא יודעים את המיקום שלו, עד שאני לא בודק, מקבל תוצאה ואז יש את הקריסה, ואז פתאום כן יש לי תשובה שהיא תשובה חדה.

פרופ' שטרן: נכון.

ד"ר פוגל: עכשיו, איך במחשב קוונטי אני משחק על זה שהוא יכול להיות או שם או שם, כשבעצם זה מערכת שכן כאילו מובילה לקריסה שלו?

פרופ' שטרן: או. שאלה מאוד טובה. וכאן צריך להבחין בין שני דברים. אני נתתי את השאלה למחשב - איך מגיעים מרחובות לכאן. אני רוצה תשובה חד משמעית. אני לא רוצה תשובה שבהסתברות כזאת הוא ייתן לי… אני לא רוצה מצב מחשב שבהסתברות מסוימת ייתן לי את התשובה הנכונה ובהסתברות אחרת לא. אני רוצה מחשב שיתן לי תשובה נכונה. בדרך, בזמן שהוא עובד, אין בינינו אינטראקציה, שיעשה מה שהוא חושב. בזמן שהוא מתקדם לפתרון הבעיה, אין לי בעיה עם זה שהביטים לא יהיו במצבים מוגדרים, יהיו בסופרפוזיציה כזאת או אחרת. בתנאי שבסוף הסופרפוזיציה הזאת לבד, בלי קריסה, לבד - תגיע למצב שהיא תיתן תשובה מוחלטת, תשובה חד משמעית.

כלומר, אם נגיד הבעיה שאני נותן היא בעיית כן-לא. אני רוצה… אני שואל, אתה יודע, מין chatGPT כזה - כדאי ללכת לאכול ארוחת ערב ב… פה או שם? ה-chatGPT הלא לא יודע לענות בהיסוס. אז הוא יגיד - כן או לא. אז אני רוצה שהביט שנותן בסוף את הכן או את הלא, בסוף שהוא יהיה מוחלט. שהוא… שהוא לא יהיה בסופרפוזיציה. שהוא יגיע למצב של 1 או של 0, בהתאם לתשובה של החישוב.

ד"ר פוגל: אבל אני הסופרפוזיציה הזאת, אתה מתייחס לזה… כי, זאת אומרת, זה שיש פה שימוש ממשי בדבר הזה, בעיניי זה דבר נורא מעניין. כי היה אפשר אולי לחשוב שהסופרפוזיציה זה גבולות היכולת האנושית לתאר את הפיזיקה ויש פה בעצם איזשהו משחק גם עם המדידה, כי ברגע שאני מודד, אז בעצם היא קורסת לכדי… אין כבר סופרפוזיציה, נכון? יש את הקריסה של החלקיק…

פרופ' שטרן: נכון.

ד"ר פוגל: ואז אני יודע איפה הוא. ופה… ואז אתה אומר, יכול להיות שהסופרפוזיציה זה… זה כאילו המתמטיקה נותנת לנו משהו שכרגע אנחנו לא מבינים, אבל בעולם הפיזיקה לכשעצמו, כשלעצמו, מה שהדבר הזה רוצה להגיד, אין באמת סופרפוזיציה, יש פשוט אי… יש פשוט הסתברויות שבסוף אתה מקבל מדידה.

פרופ' שטרן: לא. לא, לא. אני, אני… יש סופרפוזיציה.

ד"ר פוגל: אתה אומר, יש סופרפוזיציה.

פרופ' שטרן: יש סופרפוזיציה.

ד"ר פוגל: זה קיים. שזה קיים.

פרופ' שטרן: אנחנו מנצלים אותה והיא מעולה. אני רק לא רוצה שבסוף, ברגע האחרון… החישוב לוקח, יכול לקחת עשרת… עשרת אלפים צעדים.

ד"ר פוגל: זאת אומרת, זה לא… ההסת… סורי, אני רק רוצה… החלקיק הוא באמת בשני המקומות וזה לא עניין רק של הסתברות. זה לא עניין מתמ… הוא באמת גם שם וגם שם.

פרופ' שטרן: הביט הוא גם פה וגם פה. הוא גם כבוי וגם דולק.

ד"ר פוגל: כן. איך אתה פיזית מגייס את הדבר הזה? איך אתה פיזית בונה מערכת שמנצלת את הפיזיקה החלקיקית הזאת?

פרופ' שטרן: אוקיי, אז… אז אנחנו צריכים… איך אנחנו מגשימים את הדבר הזה במערכת פיזיקלית? יש כמה רעיונות, עם כל מיני טכנולוגיות ויש תחרות גדולה. יש טכנולוגיה שמשתמשת במה שנקרא יונים לכודים. זה שרשרת של אטומים שמכל אטום הוציאו אלקטרון או הוסיפו אלקטרון, ככה שיש לו מטען. והאינטראקציה… והאינטראקציה ביניהם, כל אטום הוא קיוביט, הוא קיוביט מה שנקרא Quantum Bit. הביטים במחשבים קוונטים נקראים קיוביט, קיוביטים.

אז כל אטום הוא קיוביט ויש ביניהם אינטראקציה ואנחנו מקווים לייצר שרשרת כזאת של מאות או אלפים או עשרות אלפים של יונים ולהשתמש בהם כביטים. זאת אפשרות אחת. אפשרות שנייה זה שימוש במה שנקרא מעגלים על-מוליכים. מעגלים שבהם זרם זורם בלי לחמם. כי הלוא חימום זה… זה סימן מסגיר פר אקסלנס. אתה יודע, תיגע בטלפון שלך, אם הוא חם, אתה… אתה… ברור לך שזורם שם זרם. אז חומרים על-מוליכים זה חומרים שבהם זורם זרם בלי לחמם. זאת טכנולוגיה שנייה. יש טכנולוגיה שלישית שרוצה להשתמש ב… גם כן באטומים אבל לא יונים. אטומים שלא הוציאו מהם… שהם ניטרליים חשמלית. יש טכנולוגיה רביעית שרוצה להשתמש באור, בפוטונים. יש מלא טכנולוגיות. כל אחת והדרך שלה להתמודד עם הבעיה הזאת של הסימנים המסגירים. הבעיה הזאת של הסימנים המסגירים בז'רגון נקראת decoherence. זה להוציא את המערכת מקוהרנטיות. קוהרנטיות זה להיות בסופרפוזיציה.

ד"ר פוגל: על מה… על מה אתה עובד? כאילו, בוא ניקח אחת מהטכנולוגיות האלה ונצלול.

פרופ' שטרן: אוקיי, אז אני עובד על כמה דברים. אני עובד קצת על… על טכניקה של יונים לכודים בשיתוף פעולה עם… עם קולגה שלי במכון וגם עם קולגה וחבר בשם רועי עוזרי, ועם סטארט אפ שעוסק בזה בשם Quantum Art. אז זה… זה כיוון מחקר אחד שאני עושה. כיוון מחקר אחר שאני עושה הוא מתוך… הוא ברע… הכיוון ש… כיוון המחשבה שנקרא חישוב קוונטי טופולוגי, שהוא קצת אחר משאר הכיוונים. אז מה… מה מאפיין את כל אחד…

ד"ר פוגל: בוא נלך ליונים, בוא נלך ליונים הלכודים האלה. אני מודאג, אני מודאג… אני… שמישהו ישחרר אותם. [פרופ' שטרן צוחק] בוא, בוא נלך ליונים הלכודים. איך, כאילו, פיזית מחשב שמבוסס על יונים לכודים, איך הוא עובד?

פרופ' שטרן: אוקיי, אז יש את היונים. אנחנו נדבר… הצעה שלי, אנחנו נדבר קצת על יונים הלכודים וקצת על המחשב הקוונטי הטופולוגי כדי להראות גם את ההבדלים ביניהם. אז יש לנו את היונים. כל יון כזה יש לו שני מצבים אפשריים, שאנחנו יודעים להעביר אותו מאחד לשני. ואנחנו יודעים גם להעביר אותו מ… לא רק מאחד לשני, אלא מאחד לסופרפוזיציה של השניים. [ד"ר פוגל מהמהם בהבנה] כלומר, נניח מה שקראתי קודם כבוי ודולק זה האפס והאחד.

ד"ר פוגל: זאת אומרת, תיאורטית זה יכול גם להיות מחשב קלאסי וגם מחשב קוונטי.

פרופ' שטרן: נכון, נכון. אנחנו יכולים ל… רק שבתור מחשב קלאסי יש הרבה יותר טובים ממנו.

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: בתור מחשב קלאסי, צריך להגיד, הטכנולוגיה של סיליקון כבשה את העולם פשוט, ואף אחד לא מצליח להתחרות בה.

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: בתור מחשב קוונטי, הטכנולוגיה הזאת בינתיים לא הוכיחה את עצמה. אז… אז היונים… כל יון כזה יהיו לו שני מצבים, ואנחנו יודעים ליצור את הסופרפוזיציה. זה לא מספיק. עכשיו אנחנו צריכים ליצור גם מצב ששניים מדברים אחד עם השני ויוצ… ואנחנו צריכים לדעת לייצר סופרפוזיציה לא רק שהראשון הוא בסופרפוזיציה בין 0 ל-1 והשני הוא בסופרפוזיציה בין 0 ל-1, אלא שהם בסופרפוזיציה שאי אפשר לפרק אותה, שהם… שהם כבר לא ביט וביט, אלא הם יצור של שני ביטים שיש לו ארבע… ארבעה מצבים אפשריים. זה… זה ה… זה האתגר הבא. זה נקרא לייצר שער קוונטי. ואנחנו יודעים לעשות את זה. אנחנו יודעים לעשות את זה על מספר קטן של יונים. המספר הזה, בוא נקווה…

ד"ר פוגל: זאת אומרת, מספר קטן ש… כרגע כמה קיוביטים אתה מגיע?

פרופ' שטרן: אז ביונים לכודים, ה… ובכלל ברוב האפליקציות של מחשבים קוונטיים, המספרים כרגע הם על השתי ספרות הנמוכים. לפעמים השתי הספרות הגבוהים. כלומר…

ד"ר פוגל: זאת אומרת, מה, מה? 60, 70, 80?

פרופ' שטרן: זה ביום טוב.

ד"ר פוגל: וזה כבר לכדי משהו שאתה מוציא ממנו תשובות לבעיות שאתה מציג לו?

פרופ' שטרן: אז כן, אתה יכול להוציא ממנו תשובות לבעיות שאתה מציג לו. האם אלה בעיות שמעניין אותך לדעת את התשובה? [צוחק] אממ… לא ממש. אנחנו עדיין לא במצב שאנחנו נותנים לו לפתור בעיה שבאמת חשובה לנו…

ד"ר פוגל: מה, אבל אתה… איך ה…

פרופ' שטרן: …והוא יעשה את זה יותר טוב מכל מחשב קלאסי.

ד"ר פוגל: איך הממשק שלך עם ה… עם המערכת הזאת? יש מסך?

פרופ' שטרן: יש, כן. כן, כן, זה יפה. יש, יש מסך. יש תוכנה שמתאימה לעבודה על מחשב קוונטי, יש כמה תוכנות כאלה כבר. יש כמה חברות שעובדות על זה גם בארץ. ואתה יכול, יש… יש אפילו מחשבים קוונטים שאתה יכול לעבוד עליהם חינם. ב… ל-IBM יש מחשב של איזה… אני כבר לא… לא יודע איפה… מה המצב היום. בזמנו היה להם מחשב של חמישה קיוביטים, שיכולת לעבוד עליו חינם, ככמין אקט כזה של…

ד"ר פוגל: אבל מה, מה אתה עושה? תן… הדוגמה, הבעיה הזאת שאתה אומר שאנחנו לא כל-כך מתעניינים בה, אבל שכן אפשר לעשות עם המחשב ה… שמבוסס על קיוביטים יונים לכודים.

פרופ' שטרן: אז, אז… אני לא רוצה להיכנס לפרטים של מה תהיה הבעיה, אבל אתה יכול לקחת חמישה ביטים ולהכין אותם בסופרפוזיציה, ולשנות את הסופרפוזיציה, לעשות את הסופרפוזיציה שהיא תהיה מ-000 ועוד 111…

ד"ר פוגל: אבל… אבל אמרנו מקודם, חמש קיוביטים זה בעצם נותן לי… עם החישוב האקספוננציאלי, זה נותן לי…

פרופ' שטרן: 32 מצבים.

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: אז אתה יודע, הטלפון שלך יעשה את זה הרבה יותר טוב.

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: אבל בסדר, זה התחלה.

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: אממ…

ד"ר פוגל: זאת אומרת, רק שנדע, כרגע זה… זה חוד החנית. משהו שמג… כרגע אנחנו, זה מטורף שאנחנו מצליחים בכלל לעשות את הדבר הזה ברמה התיאורטית ומצליחים להמחיש את זה… זה. אבל כרגע חוד החנית זה משהו שהוא… באזור הזה.

פרופ' שטרן: באזור של העשרות או מאות קיוביטים, כן. כן. ויש תקווה שאנחנו נגיע… עכשיו אתה כבר בשאלה את מי אתה שואל וכמה הוא אופטימי ו… לגבי כמה זמן זה יקח. אני הייתי אומר כזה דבר - לאורך כל הדרך היו אנשים שהיו מאוד פסימיים. יש מאמר ידוע, "חישוב קוונטי - מבט ממחנה האויב". [ד"ר פוגל מהמהם בהאזנה] אז יש… היו כאלה, והיו אנשים שהיו מאוד אופטימיים. אם אתה מסתכל 20 שנה אחורה על הפרדיקציות של הפסימיים והאופטימיים, התקדמנו הרבה יותר משהפסימיים אמרו.

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: והרבה פחות מאשר האופטימיים אמרו.

ד"ר פוגל: אני… אני בעיניי, אתה יודע, ההבדל בין הפסימיים לאופטימיים, אם אין איזה בעיה עקרונית, זה זמן.

פרופ' שטרן: זה זמן. כן, כן, כן. או.

ד"ר פוגל: אחר-כך צריך שהציביליזציה תשרוד את השטויות שלה.

פרופ' שטרן: או, בדיוק. עכשיו האם יש בעיה עקרונית? האם יכול להיות שיש פה איזה בעיה אמיתית שתורת הקוונטים לא מסוגלת לייצר, שהטבע לא מאפשר לך לייצר מערכת שיש בה 1,000 קיוביטים בקוהרנטיות מלאה. יש אנשים שטוענים את זה. אנחנו לא יודעים על בעיה כזאת.

ד"ר פוגל: הם לא אמורים להיות בדה-קוהרנטיות?

פרופ' שטרן: לא, אנחנו רוצים שהם יהיו כולם קוהרנטיים.

ד"ר פוגל: אה, הבנתי.

פרופ' שטרן: אנחנו רוצים שהם לא ישאירו סימן.

ד"ר פוגל: הבעיה זה הדה-קוהרנטיות. כן, כן.

פרופ' שטרן: הבעיה זה… האויב שלנו זה הדה-קוהרנטיות.

ד"ר פוגל: זה הדה-קוהרנטיות.

פרופ' שטרן: האם אנחנו יכולים…

ד"ר פוגל: ויש סיבה כלשהי לחשוב שה… הטבע לא מאפשר לנו מאיזשהי סיבה קוהרנטיות של 1,000 קיוביטים?

פרופ' שטרן: אנחנו לא יודעים על שום דבר כזה. אם… אם אנחנו נשב ונעבוד על… על הנושא הזה 20-30 שנה, ואז נגלה שתורת הקוונטים נחסמת? וואו, זה יהיה תגלית ענקית!

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: זה פתאום לשנות את כל תפישת העולם שלנו. עכשיו, כמובן, זה יאכזב את כל מי שרוצה לשבור את שיטות ההצפנה ולברוח עם הכסף. אבל…

ד"ר פוגל: טוב, אבל עד אז גם… אני מניח שגם המצפן יהיה ב…

פרופ' שטרן: גם ההצפנה תשתנה. כן, כן.

ד"ר פוגל: תהיה קוונטית.

פרופ' שטרן: בדיוק, בדיוק.

ד"ר פוגל: אמרת ש… אוקיי, אז זה היונים הלכודים שלנו.

פרופ' שטרן: כן.

ד"ר פוגל: ואז אמרת שיש את העניין הטולו… הטופולוגי.

פרופ' שטרן: הטופולוגי, כן. אז רציתי להגיד משהו על זה, כי יש דרך נחמדה להסביר את זה. אז האויב של כולם, כל מחשב קוונטי עלי אדמות, זה הסימנים המסגירים שמושארים על הסביבה, מה שנקרא decoherence. עכשיו, אני… אני אתן לך קצת איזה אנלוגיה למה הדבר דומה. נניח שיש מטוס ויש בו קוקפיט, כמו בסרטים. אני חושב שזה לא ככה כבר היום, אבל בסרטים ישנים, יש קוקפיט, ויש שמה, אני יודע מה, 1,000 כפתורים. ואתה צריך ללחוץ על הכפתורים בסדר הנכון, בזמן הנכון, ואם אתה עושה את זה, המטוס הזה יביא אותך בבטחה ממקום למקום. ובשביל זה יש טייס שיודע והוא למד והוא מנוסה והוא עושה את זה. עכשיו נניח שאתה מכניס לקוקפיט הזה חבורה של 50 ילדי "גן זיוה" מאשכול גנים בשכונה שבזמנו נפגשנו בה. והילדים, ילדים קטנים בני שנתיים-שלוש, הם רואים כפתור, הם לוחצים. זה מה שהם עושים. זה לא משנה כמה הטייס יצעק…

ד"ר פוגל: כאוטי.

פרופ' שטרן: זה מה ש… בדיוק. אז הם ילחצו על הכפתורים האלה מתי שהם רוצים, והמטוס לא יגיע, המטוס יתרסק. מה הפתרון לבעיה הזאת? פתרון אחד, המקובל, הוא להוציא את הילדים מהקוקפיט. כלומר, לבודד את המחשב הקוונטי מהסביבה שלו, להקטין את האינטראקציה ביניהם כמה שאפשר. יונים לכודים עושים את זה, ריאליזציות שמבוססות על צמתי ג'וזפסון עושות את זה, ועוד כל מיני.

פתרון אחר, אחר לגמרי, הוא הפתרון הבא: אנחנו נבנה בכל מטוס שני cockpits, ויהיו שני טייסים. ויהיו המון-המון כפתורים, שוב. ויהיו עשרה ילדים פה ועשרה ילדים שם, הילדים יכנסו גם לקוקפיט הזה וגם לקוקפיט השני וילחצו על הכפתורים. אנחנו לא נילחם בזה, אנחנו לא נוציא אותם. אבל מה? אנחנו נסדר את זה, נחווט את הבקרות ככה שהכפתור יהיה פעיל רק אם לוחצים עליו בו זמנית בשני המקומות, בשני ה-cockpits, שני הטייסים. עכשיו, הסיכוי ששני ילדים ילחצו בו זמנית על אותו כפתור הוא מאוד-מאוד קטן. הסיכוי ששני הטייסים, שיודעים מה הם עושים, יעשו את זה באותו זמן, הוא… הוא סיכוי גדול. ולכן המטוס בצורה כזאת יוכל לתפקד. זאת אומרת, מה שאנחנו נעשה זה לבזר את השליטה ו… אבל להפוך אותה, לשים את השליטה בכמה מקומות, וליצור… להפוך את פעולות השליטה לאפקטיביות רק אם הם מבוצעות בו זמנית מכמה מקומות. זה הרעיון שעליו מבוסס החישוב הקוונטי הטופולוגי. הוא רעיון… מאוד-מאוד… יפה אינטלקטואלית.

ד"ר פוגל: אבל, אבל איך הוא… ומה… איך… מה זה תכלס? כאילו מה… מה… זאת אומרת, את המטאפורה אני מצליח להבין, מה הוא המערכת הפיזיקלית שגורמת לתיאום הזה לקרות?

פרופ' שטרן: אז… אז יש כמה מערכות פיזיקליות שאמורות להראות התנהגויות כאלה. מערכת אחת בנויה מחוטים על-מוליכים צמודים לחוט שהוא חצי מוליך שמצופה בעל-מוליך, ואתה צריך לעשות אותו עם איזה מרשם מאוד מסוים שקולגה שלי במכון בשם יובל אורג הציע. רעיון אחר הוא רעיון שמבוסס על מערכת שהיא כולה חצי מוליכה, שהיא בשדה מגנטי גדול. יש כל מיני רעיונות. על הנייר, זה נראה אחלה. [ד"ר פוגל צוחק] זה באמת נורא יפה. המציאות היא שאנחנו יורקים דם בניסיון לעשות… לעשות ריאליזציה כזאת.

מי שנכנסו לתחום הזה בהתלהבות עצומה, אני הייתי מקושר אליהם במשך כמה שנים, זה איזה סטארט אפ אמריקאי קטן בשם מיקרוסופט. [ד"ר פוגל מהמהם בהבנה] והם מעס… הם… הם הקימו צוות ענק שעובד על זה. זה נורא קשה. בשנה האחרונה הם דיווחו על כל מיני התקדמויות, אבל הם יותר שומרים סוד מאשר מגלים.

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: אז אני… אז אי אפשר לדעת מה באמת יש מאחורי זה. האתגר הזה הוא מאוד קשה, אבל אם נצליח לעשות אותו… אתה יודע, אני לפעמים אומר הקיוביט הטופולוגי הוא הקיוביט הכי טוב שיש - רק אין. [צוחקים]

ד"ר פוגל: או שגם וגם, אתה יודע.

פרופ' שטרן: [צוחק] או שגם וגם.

ד"ר פוגל: הוא בסופרפוזיציה.

פרופ' שטרן: בדיוק, בדיוק.

ד"ר פוגל: אממ… תראה, דיבר… אנחנו כבר נגענו במכשולים ובהתקדמות.

פרופ' שטרן: כן.

ד"ר פוגל: אבל… אבל אם יש לך משהו שאתה רוצה להוסיף על זה או על זה, מכשולים והתקדמות.

פרופ' שטרן: אממ… שאני חושב שבסופו של דבר, אם מסתכלים אחורה 20 שנה… אמרתי, אנחנו התקדמנו יותר טוב ממה שהפסימיים אמרו, יותר רע ממה שהאופטימיים אמרו. אני חושב שהכף נוטה לצד האופטימיים. אני חושב שהתחום מתקדם נורא יפה. האם יהיה מחשב קוונטי עוד חמש שנים על השולחן? לא יודע. אבל, אבל בסו… אבל זה יקרה. זה… זה שאלה של זמן.

ד"ר פוגל: אתה… כמה שנים אתה אישית הקדשת לדבר הזה? ממש למחשב קוונטי?

פרופ' שטרן: אני בסיפור של חישוב קוונטי 20 שנה. עכשיו, זה לא כל מה שאני עושה.

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: אממ…

ד"ר פוגל: אתה חושב… אתה… יהיה לך מחשב קוונטי?

פרופ' שטרן: קודם כל, אני לא חושב שמ… בגלל שההתנהגות קוונטית היא כמעט תמיד דורשת טמפרטורות מאוד נמוכות…

ד"ר פוגל: אה, זה לא יהיה בכל בית.

פרופ' שטרן: זה… זה לא יהיה בכל בית.

ד"ר פוגל: זה… זאת אומרת, זה לא טכנולוגיה שכרגע באופק של להיות בכל בית.

פרופ' שטרן: נכון, נכון.

ד"ר פוגל: למרות שאפשר לדמיין מתישהו, איזשהו מערך שכן משמר טמפרטורות מאוד קרות בכל בית עם רמות אנרגיות כאלה ואחרות.

פרופ' שטרן: כן. זה לא… זה לא ב…

ד"ר פוגל: זה לא… זה לא כרגע.

פרופ' שטרן: זה לא מיידי. אבל מצד שני, צריך להגיד את האמת, רוב החישוב היום לא נעשה בבתים ממילא. אנחנו מקושרים לעננים כל הזמן, נכון?

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: אנחנו… אז האם כל העננים באיזשהו שלב יהיו קוונטיים? כן. אני חושב… האם אני אראה את זה? אני חושב שכן, יש לי תוכניות לעוד איזה 80-90 שנה.

ד"ר פוגל: זאת אומרת, ובעצם חלק מהיתרונות הגדולות… הגדולים שהדבר הזה אומר, זה בגלל שאתה עושה הרבה יותר עם הרבה פחות, אתה צריך פחות אנרגיה.

פרופ' שטרן: כן.

ד"ר פוגל: זאת אומרת, אם אני מבין, האם זה נכון יהיה לומר שברגע שיהיה משהו שכן מאפשר מספיק קיוביטים כדי לעשות את החישובים האסטרונומיים והאקספוננציאליים האלה, אז כמות האנרגיה שנדרשת כדי… זאת אומרת, כמות האינטליגנ… כמות הכוח סוס האינטליגנטי שאתה מקבל…

פרופ' שטרן: זה יהיה…

ד"ר פוגל: הוא יותר לפי רמת האנרגיה שאתה צריך להשקיע.

פרופ' שטרן: תהיה יותר cost effective. בתקווה כן.

ד"ר פוגל: אתה צריך פחות חשמל.

פרופ' שטרן: בתקווה כן. אממ…

ד"ר פוגל: אה, גם בתקווה. אתה מהוסס יותר ממה שציפיתי.

פרופ' שטרן: כן, לא, אני מהוסס. כי… כי אנחנו רואים כמה הכל קשה, כמה הבידוד הזה של המחשב מהסביבה… מהסביבה שלו דורש מאמץ.

ד"ר פוגל: אבל הרי בסוף ברמה, אפילו הייתי אומר, ציביליזציונרית, אם אנחנו לא מקבלים יותר כוח מחשוב עם פחות אנרגיה, אז אתה אומר…

פרופ' שטרן: אז אתה אומר בשביל מה לעשות את זה?

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: לא, אז א' אם תקבל כוח חישוב, כמות כוח חישוב…

ד"ר פוגל: יותר גדולה אבסולוטית,

פרופ' שטרן: שהיא הרבה-הרבה יותר גדולה אבל בעלות נורא גדולה, אז תצטרך לחשוב האם אתה רוצה את זה או לא.

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: אבל גם לא אמרתי שלא. אמרתי אני מקווה שכן. זה… זאת אומרת, אנחנו לא יודעים.

ד"ר פוגל: אנחנו לא יודעים.

פרופ' שטרן: אנחנו לא באמת יודעים איפה האופק.

ד"ר פוגל: עכשיו אני אני רוצה… אמרת זה. אני רוצה כמה שאלות על על משמעות הדבר הזה. כי… כי אנחנו באיזושהי הצטלבות של טכנולוגיות ושל פריצות, כן? ובמובן הזה, מן הסתם, הדבר שכולם מדברים עליו, ומסיבות מובנות וגם במידה רבה מוצדקות, זה הבינה המלאכותית. ואז אתה אומר… עכשיו שוב, אני לא יודע אם יש איזשהו קשר בחוד החנית של המחקר על המחשב הקוונטי סביב הסוגיות האלה של בינה מלאכותית, אבל זה שאלה שאם אנחנו מדברים על מחשב קוונטי, אתה לא יכול כבר שמיד לא לחשוב - רגע, ומה זה מערכת של בינה מלאכותית שעובדת על פי יכולות קוונטיות? יש לך איזה שהם מחשבות על המשמעות של הדבר הזה?

פרופ' שטרן: מחשבות כן. אני לא יודע ל… האמת, אני צריך להגיד, זה כמובן תשובה אישית לגמרי, אני לא מבין את ההתקדמות העצומה של ה… של ה-Deep Learning של השנים האחרונות, של לימוד עמוק, של לימוד מכונה, בכלל, קלאסית. אני לא… אני לא מבין את זה. אני חושב, יש… יש כאן פלא שהוא מטורף והוא קצת מטריד. אנחנו משתמשים בכלי שאנחנו בכלל לא מבינים אותו.

ד"ר פוגל: כן. כן.

פרופ' שטרן: אנחנו…

ד"ר פוגל: שזה דבר מדהים.

פרופ' שטרן: אנחנו פשוט… זה… פעם ראשונה ש… נגיד אני נותן לו, אני נותן לכלי איזה חישוב לעשות, אז בסדר, אני גם הרבה פעמים מבקש מסטודנט לעשות איזה חישוב. הוא מגיע לאיזה תוצאה, הוא בא ומסביר לי אותה. ה-Deep Learning מגיע לתוצאה ולא מסוגל להסביר לי איך הוא הגיע… איך הוא הגיע אליה. הוא רק מסוגל להגיד זאת התוצאה.

ד"ר פוגל: או שאנחנו לא מסוגלים להבין.

פרופ' שטרן: או שאנחנו לא מסוגלים להבין. לא פיתחנו את היכולת תקשורת הזאת. אז בגלל זה אני אני…

ד"ר פוגל: וזה, אגב, הדבר הקטן הזה, האדיר הזה, זה רק ילך ויחמיר.

פרופ' שטרן: נכון.

ד"ר פוגל: זאת אומרת, ברמה העקרונית ברגע שאנחנו מגיעים ל… אתה יודע, general artificial intelligence או super artificial intelligence, אנחנו ברמה העקרונית נתמודד עם קוגניציה שהיא נשגבת לזו שלנו. והוא יגיד לך: "תקשיב, אתה רוצה חיסון לסרטן? תעשה את זה. אתה אומר, למה? כובע. אתה קופיק… אתה קופיף אורגני קטן שלא מסוגל להבין את זה".

פרופ' שטרן: אז אם… אם אנחנו חושבים שהדבר הזה יקרה במערכות קלאסיות, אז… אז להתחיל בכלל לדמיין מה יקרה שם במערכות קוונטיות, אני לא מסוגל. אני יודע שאנשים עושים את זה. יש מע… תחום שנקרא QML - Quantum Machine Learning. אני לא נכנסתי, אני לא יודע ל…

ד"ר פוגל: ואז, ואז גם אני אני זורק לך איזה שאלה, ואתה יודע, אם היא ספקולטיבית מדי אז תזרוק אותי מהחלון. ואז אני נוחת או לא נוחת, נראה. [מגחכים] דיברנו… תראה, בוא נגיד את זה ככה, אצלנו בהוי פולוי, בערב רב של אנשים שאין להם את היכולות המדהימות שלך והקולגות שלך ולהבין את העולם הזה ואת המתמטיקה שלו…

פרופ' שטרן: [מלמול]

ד"ר פוגל: לא, זה דבר… אני… אני לא רואה את זה כדבר… אני, אני זה דבר שאני מעריץ. למרות הצניעות שלך.

אנחנו מדברים הרבה, או שומעים הרבה, או מדובר הרבה, חלק על ידי האנשים שמבינים עניין, חלק על ידי שאנשים שפחות מבינים עניין, יש את המושג הזה של fruit-loopery, של שימוש בשפה קוונטית כדי לדבר על כל מיני דברים שלא קשורים לקוונטים, וקצת דברים ניו אייג'ים, שאין לי שום דבר נגד, אבל שאתה אומר, טוב, אולי כנראה שאתה לא מבין כל כך ב-"quantum mechanics". אבל כן קושרים כל הזמן את שאלת התודעה באיזושהי התגלמויות לשאלה הקוונטית. בגלל גם שהעניין הזה של הקריסה בעקבות מדידה, נראה שזה כן קושר את זה לתודעה. זאת אומרת, אני מודע לזה. זאת אומרת, אני הופך להיות… מה זה מדידה? אני הופך להיות מודע שהחלקיק הוא פה ולא פה, ואז הקריסה קרתה. זאת אומרת, זה נראה שיש איזשהו קשר כלשהו לתודעתיות, ואז גם אנשים אומרים, זה שאלה אחד, ואז השאלה השנייה שאני לא יודע אם היא קשורה בצורה ישירה, זה ש… יש את הדבר הזה תודעה ביקום, יש את השאלה הקשה של התודעה, אנחנו לא יודעים לאפיין מה זה בכלל. והיא כן מפציעה כנראה כשמערכת הופכת להיות מספיק מורכבת, כמו המערכת הנוירולוגית ה… שלנו. והמחשב הקוונטי כנראה כן יאפשר מורכבות חסרת כל תקדים ועל כן אנשים מדברים, אולי זה ספקולטיבי לגמרי, על זה שאנחנו ניצור מערכות שיהפכו להיות תודעתיות.

פרופ' שטרן: אז אני חושב… האפשרות שאנחנו ניצור מערכות שתהיה להן תודעה היא קיימת והיא לא דורשת את התורה הקוונטית בשביל זה, היא לא דורשת מחשב קוונטי. היא… היא… היא קיימת במערכת קלאסית לגמרי. לא הבנו את זה לדעתי לפני… בכל אופן אני בטח לא, לפני 15-20 שנה עד ש… עד שפתאום ה-Deep Learning התחיל לעשות את כל הדברים שהוא עושה. אז אני לא חושב שיהיה צורך בדברים שהם קוונטיים בצורה עמוקה בשביל ליצור מערכות עם תודעה. עכשיו, אני רוצה להדגיש דבר אחד, כמו שאמרתי קודם, אני לא יודע אם יש… איזה interface יש בין תודעה והתורה הקוונטית. דבר אחד אני כן יודע - כדי שמערכת קוונטית תהפוך להיות קלאסית, לא צריך מישהו עם תודעה בחדר. זאת אומרת…

ד"ר פוגל: הקריסה, לא צריך את התודעה?

פרופ' שטרן: שנייה, אני אסביר מה אני מתכוון. נגיד קולגות שלי… אני… אני לא זוכר אם אמרת את זה בהתחלה, אבל אני פיזיקאי תיאורטי. אני לא נוגע ב… בניסיונות, אז… אבל יש לי קולגות, חברים, שעושים ניסיונות. קולגות שלי שיכולים ליצור ניסוי שיש בו מערכת אלקטרונית שמראה התנהגות קוונטית. למשל, האפקט האהוב עליי נקרא אפקט אהרונוב-בוהם, אפקט קוונטי יפיפה. הוא האהוב עליי מהרבה סיבות, גם בגלל שהוא אינטלקטואלית מאוד יפה, גם בגלל שיש לו צד ישראלי - האיש שמצא אותו, יקיר אהרו… יקיר אהרונוב, הוא פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב, היום כבר פנסיונר, היה מורה שלי, היה קולגה שלי, איש… איש משכמו ומעלה. אז… אז יש לי… אז אתה יודע, קולגות שלי יכולים ליצור מערכת אלקטרונית שמראה את אפקט אהרונוב-בוהם והיא מראה אותו בגלל שהאלקטרון נמצא בשני מקומות בו זמנית בלי להשאיר סימן מסגיר. ואז הקולגות שלי, אותם קולגות, יכולים להפעיל כפתור שהופך את המערכת לקוונטית, ל… סליחה, לקלאסית, שמ… שגורם לזה שלא תראה את אפקט אהרונוב-בוהם באותה מערכת. למה? כי הם שמו איזה מישהו, אבל מישהו לא אנושי, מישהו לא חי, הם שמו איזה זרם חשמלי שהאינטראקציה שלו עם המערכת [ד"ר פוגל מהמהם ארוכות בהבנה] גורמת לסימן מסגיר להיווצר.

ד"ר פוגל: זאת אומרת, מה שאנחנו מכנים מדידה, היא לא מלשון אנושי.

פרופ' שטרן: הוא לא אנושי, הוא לא אנושי.

ד"ר פוגל: וגם… וכשאנחנו אומרים סימנים מסגירים, הוא יכול להיות מוסגר לא לבן אדם, אלא לחלקיק אחר.

פרופ' שטרן: לגמרי.

ד"ר פוגל: כל אינטראקציה אחרת.

פרופ' שטרן: לגמרי. ורוב הפעמים, ברוב ענק של הפעמים, זה מה שקורה. זה מערכת פיזיקלית אחת, משאירה סימן מסגיר על מערכת פיזיקלית אחרת. שתי המערכות זה איזה כמה אלקטרונים פה, כמה אלקטרונים שם.

ד"ר פוגל: זאת אומרת, בגלקסיה אחרת, ששם אין תודעתיות, כל הזמן סופר אימפוזיציות, סו… סליחה, סופרפוזיציות הופכות ל…

פרופ' שטרן: ל… ל…

ד"ר פוגל: קורסות בגלל אינטראקציה עם חלקיקים אחרים.

פרופ' שטרן: לגמרי.

ד"ר פוגל: ואין שם בני אדם.

פרופ' שטרן: לגמרי.

ד"ר פוגל: ואין שם תודעה וזה לא קשור לכלום.

פרופ' שטרן: בדיוק. בדיוק, בדיוק מה שאני רוצה להגיד. לגמרי, כן.

ד"ר פוגל: מעניין. מעניין. תראה, אני… אני… הדבר המטורף עם הרעיון הזה של המחשב הקוונטי זה באמת התרגום של הרעיונות האלה שנראים כל-כך… התחלנו מזה שזה counter-intuitive, שזה כאילו נוגד את העקרונות הבסיסיים של ההבנה האנושית, את מה שקאנט חשב כעל הקטגוריות שמבנות לנו את המציאות. וזה גורם… זה סותר את הדטרמיניזם של איינשטיין, שאפילו איינשטיין הגדול היה לו קשה להתמודד עם זה. זה נראה כזה מופרך וכזה תיאורטי וכזה ספקולטיבי, ואז בסוף יש לנו אשכרה את האפשרות להוציא מזה טכנולוגיה.

פרופ' שטרן: כן, מדהים.

ד"ר פוגל: התרגום של דבר שהוא כל כך הזוי, למשהו שאשכרה יפתור בעיות, הוא… הוא… הוא מפליא.

פרופ' שטרן: הוא מדהים, נכון?

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: בגלל זה אני אוהב את העבודה שלי. [צוחק]

ד"ר פוגל: כן.

פרופ' שטרן: זה כל כך יפה. אתה… באמת, אתה לוקח קונספטים כאלה שהם כל כך אבסטרקטים, כל כך לא אינטואיטיבים, ואתה הופך אותם לדברים ניסיוניים שאפשר לראות במעבדה, אולי אפילו לעשות מזה טכנולוגיה. אני מאוד אוהב את זה.

ד"ר פוגל: [דופק על השולחן] וואו! אתה יודע מה, שומעים את זה, שומעים את זה כש… כשאתה מדבר על זה. פרופסור עדי שטרן, היה פשוט מרתק!

פרופ' שטרן: תודה רבה, היה כיף להיות פה.

ד"ר פוגל: היה מרתק, זה פשוט…

פרופ' שטרן: תודה רבה.

ד"ר פוגל: זה… זה משוגע. ואני שמח שבאמת, אתה יודע, לא היית בסופרפוזיציה, היית כאן [פרופ' שטרן צוחק]. למדתי - ברמת סבירות מאוד מאוד מאוד מאוד גבוהה. למרות ששוב, אני חייב להגיד, אני לא מרגיש עם זה בנוח. ברמה התיאורטית, אני מרגיש, אני… אני חושב, סתם, עקרונית, נראה לי שפרופסור עדי שטרן הוא כאן עכשיו, הוא מולי. אני לא חושב שזה… שזה ב-99.999999 וואטאבר אחוז.

פרופ' שטרן: להגיד שאני מרגיש עם זה בנוח? גם לא. גם לא, אבל…

ד"ר פוגל: אבל אתה אומר, יש סיכוי כלשהו שאתה לא כאן?

פרופ' שטרן: לפחות זה מה שהתיאוריה אומרת. יכול להיות… צריך להדגיש את זה ב…

ד"ר פוגל: האמת היא, אתה יודע, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אמרת ש… דיברת על רופא. אני אגיד לך, שמעתי פעם משהו שאמר אונקולוג: Fuck statistics, you just don't want to be on the" "wrong plane. זה… אתה מבין מה אני אומר? זאת אומרת, גם אם יש הסתברות מסוימת שאתה לא כאן - אתה כאן. ואולי זה העניין.

פרופ' שטרן: אני… אני רוצה להגיד על העניין הזה של השאלה בדיוק ששאלת, מה… אם יש איזשהו סיכוי שאני לא פה. ההבנה שלנו את התיאוריה הזאת, אני מאמין בכל ליבי, היא לא מלאה. יש עוד את הפינות שאנחנו עוד לא מבינים. התיאוריה עובדת בצורה מדהימה. היא… היא… היא בשימוש בכל רכיב אלקטרוני שאתה מכיר. לא רק מחשבים קוונטיים. גם הרכיבים האלה, גם הטרנזיסטור לא היה… לא יכולת להבין איך הוא עובד אם לא היית… גם הלייזר, אם לא… אם לא היית מבין את תורת הקוונטים. אז אנחנו משתמשים המון בחלק שאנחנו מבינים ואנחנו קצת מדחיקים את החלק שאנחנו לא מבינים. אבל הוא שמה. ואיך לפרוץ אליו - טוב, אולי נעשה על זה פעם עוד פוד… עוד פודקאסט.

ד"ר פוגל: וואי, אני אשמח, אני אשמח. [דופק על השולחן, פרופ' שטרן צוחק] פרופסור עדי שטרן, כיף חיים! אני ממש מודה לך, פשוט מעורר השראה וכיף לדבר איתך ותודה רבה שבאת אלינו כאן היום.

פרופ' שטרן: תודה, תודה רבה על ההזמנה ועל האירוח. ממש ממש תודה.

ד"ר פוגל: ותודה רב…

פרופ' שטרן: היה לי כיף, היה לי כיף גדול. [צוחק]

ד"ר פוגל: הכיף הוא כולנו… שלנו ושל המאזינות והמאזינים, שאני גם מודה להם על ההקשבה ותשומת הלב. תודה רבה לכם!

פרופ' שטרן: תודה!

ד"ר פוגל: לקהל הקדוש שלנו כאן בפודקאסט של "Think&Drink Different". מקווה שאתם איכשהו כמה שיותר בטוב ושאתם בסופרפוזיציה, ככה, מיטיבה. רק בריאות, רק אהבה רבה ונשתמע. תודה רבה.

קריין: [בדרמטיות, על רקע מוזיקה דרמטית] פודקאסט, פודקאסט, פודקאאסט!