top of page

לטייל לבד עם אוהדוונצ'רס פרק 1: מה זה בכלל טיול סולו, למה שנרצה לטייל לבד ומה מצפה לנו בהמשך

Updated: Dec 23, 2023



[מוזיקה]

ברוכים הבאים הרפתקניות והרפתקנים יקרים לפודקאסט "לטייל לבד". הפודקאסט שילמד אתכם כל מה שאתם צריכים לדעת על לטייל לבד. איך לעשות את זה בביטחון ואיך לצבור חוויות שיישארו אתכם לכל החיים.

אני סופר, סופר מתרגש, זה הפרק הראשון של העונה הראשונה של הפודקאסט. אני לא יודע עוד כמה הולכים להיות, אבל עצם זה שהגעתם לפה, אנחנו ביחד במסע הזה ואין שום ספק שזו הולכת להיות חתיכת הרפתקה.

בפודקאסט אנחנו הולכים בעצם לדבר על כל הזוויות מסביב לדבר הזה שנקרא לטייל לבד. מה זה כולל, איך עושים את זה וכמובן, כמובן למה בכלל אני חושב שזה חשוב. ובפרק הזה אני אגע גם קצת באמת למה אני חושב כל אחד צריך לנסות לטייל לבד, מי אני בכלל שאני מדבר על זה ולמה החלטתי לעשות על זה פודקאסט. למה אני חושב שזה חשוב. ובסוף הפרק אנחנו נסיים בנגיעה מהפרקים שהולכים להיות בהמשך העונה ועל מה אנחנו הולכים לדבר ומה אני הולך לשתף אתכם כדי שאולי ביום שתחליטו לצאת לטיול שלכם לבד, אתם תרגישו עם זה הרבה יותר בנוח ואפילו תרצו לצאת לטיול שכזה.


בואו נתחיל בשנייה מי אני בכלל, אני רוצה לספר לכם כמה דברים עליי כדי שתדעו מי הבן אדם שבא ומתחיל לספר פה על לטייל לבד.


אז אני אוהד לוי, אני היום בן 31 ומה שאני עושה זה לעזור לאנשים להגשים את החלומות שלהם ולצאת למסע חייהם. אני מלווה אנשים בתהליך של להתכונן מנטלית ופיזית לטיול לבד הראשון שלהם. הגעתי למצב שאני יודע שיש הרבה אנשים שרוצים את החוויה הזאת, אבל משהו עוצר בעדם, משהו מונע מהם ולמרות זאת, הם עדיין רוצים לעשות את זה. אז אני עוזר להם להיפטר מהפחדים, להיכנס למיינדסט של טיול לבד ולדעת כל מה שצריך לדעת כדי להסתובב בעולם בביטחון.


טיילתי עד היום ב-40 מדינות וב-6 יבשות. עשיתי את זה ביבשה, בים ובאוויר. תפסתי טרמפים, חייתי על סירות, התארחתי אצל מקומיים ואם תשאלו אותי מה הטריגר שגרם לי לצאת לכל הטיולים האלו אז אני אתמצת לכם את זה למשפט אחד – פשוט עפתי על לטייל לבד!


בנוסף דבר אחרון, אני היום הבעלים של מה שנקרא "אוהדוונצ'רס", זה מותג טיולים שנותן לאנשים השראה לחיות את החיים שהם רוצים בעיקר בעזרת טיולים ואתם יכולים למצוא אותי באינטרנט, ברשתות, ביוטיוב, ב"אינסטגרם", ב"פייסבוק", חפשו "אוהדוונצ'רס" ואנחנו כבר נפגש שם.


אז בכל הטיולים לבד הרגשתי שזה עושה לי טוב. גם הניתוק מהסביבה הטבעית, גם הנדודים במדינות זרות ומעל הכל, להיות אדון לזמן ולמקום של עצמי ופשוט לספוג כמה שיותר ממה שלמקומות סביבי יש להציע. והסיבה העיקרית שבגללה אני עושה את הפודקאסט הזה כי אני חושב שלטייל לבד זה אחד הדברים המדהימים ביותר שלעולם הזה יש להציע. זו חוויה שאין שניה לה ובגלל זה אני גם מלווה באופן אישי אנשים שרוצים לטייל לבד ובפודקאסט הזה אני אנסה לתת לכם את כל העזרה שאני יכול כדי שתוכלו לקנות כרטיס, לעלות על מטוס ולצאת למסע שלא תשכחו.


אז בואו נתחיל שניה בלמה בכלל לטייל לבד?!


הרבה פעמים אנשים מסתכלים על הרצון הזה של מישהו לטוס ולטייל לבד כמשהו מוזר, אבל אני דווקא חושב שזה הכי לגיטימי בעולם. אז הסיבה הראשונה היא שכשאנחנו מטיילים לבד אנחנו חשופים לסוג אחר של חוויות. כשיש איתנו פרטנר, פרטנר יכול שלא לרצות לעשות איזה משהו שבא לנו. ובנוסף, גם מקומיים בסביבה שבה אנחנו מטיילים הרבה פחות יזמינו אותנו או יצרו איתנו קשר ואינטראקציות בגלל שאנחנו לא ניראה להם בודדים או כאלו שצריכים איזושהי חברה. וברגע שאנחנו עם עצמנו בסביבה זרה שלא גדלנו בה, אז חוויות שמגיעות אלינו הן פשוט סוג אחר של חוויות שאין מצב שהיינו חווים אם היה איתנו מישהו שאנחנו מכירים.

סיבה נוספת זה שרק כשאנחנו נטייל לבד, הטיול שלנו יראה במאה אחוז כמו שאנחנו רוצים שהוא יראה. גם מבחינת היעדים שנטייל בהם, גם מבחינת התקציב שנשתמש בו, קצב ההתקדמות, המעבר בין ערים, בין כפרים ובין מקומות. יכול להיות שאם נהיה עם פרטנר או עם חבורה, הם ירצו נורא לדלג ולקפוץ בין מקומות ולהספיק כמה שיותר. אבל אם אנחנו נחיה אך ורק בעצמנו ואנחנו נורא נהנה באיזשהו כפר שהגענו אליו, נרצה לספוג אותו כמה שיותר, אז נרצה להישאר בו ואפשר אפילו להעביר במקומות שבועיים חודש. ואם אנחנו עם עוד אנשים יכול להיות שלהם זה פחות יזרום.


איפה אוכלים? כל דבר הכי קטן הוא אך ורק נתון לשיקול דעתכם וככה אתם לא שמים את עצמכם במצב שבו יכול להיות שהטיול שתעשו הוא בכלל לא הטיול שחלמתם עליו כשיצאתם מהארץ. אני זוכר הרבה פעמים כשטיילתי עם חברים שאני רציתי לטייל כמה שיותר זמן. והעדפתי מדי פעם אפילו להתכלב או לחסוך על עצמי איפה שאני יכול בשביל שיישאר לי יותר כסף ליותר זמן טיול. ומי שהיה איתי לא בהכרח חשב ככה ואז מצאתי את עצמי באמת מוציא כסף יותר ממה שרציתי. אז זאת עוד סיבה לדעתי שללא ספק יתרון של לבד.

אבל אם אנחנו מגיעים לסיבה שאותה אני הכי אוהב ולדעתי גם הכי חשובה, זה שכשאנחנו מטיילים לבד, כל היכולות והכישורים שלנו מתחדדים. אנחנו בעצם עושים סוג של דיג'י-גדל והופכים לגרסה הרבה יותר טובה.

אני אסביר.


סיטואציות כשמטיילים לבד הן הכיפיות והמאתגרות ביותר. פשוט כי הן מוציאות אותנו מאזור הנוחות שלנו והן דורשות מהמיטב שלנו לצאת החוצה גם כי אנחנו היחידים שמקבלים החלטות וגם כי הרבה פעמים הדרך מציבה לנו אתגרים שאין לנו ברירה אלא להתמודד איתם ולהמשיך הלאה. בחלק מהמצבים זה עוזר לנו לשפר יכולות שכבר קיימות אצלנו ובמצבים מסוימים זה מוציא מאיתנו דברים שבכלל לא ידענו שקיימים שזה מדהים.

למשל, לתקשר עם אנשים בסביבה זרה מתוך הצורך לחברה וליצירת קשרים, היכולת לקבל החלטות בצורה מהירה כשאיזשהו אוטובוס עוד שניה נוסע ואנחנו חייבים להחליט אם לעלות עליו או לא וגם גמישות מחשבתית. כשדברים משתנים בשניה האחרונה ואין לנו ברירה אלא לחיות איתם כמו שהם ולהתאים את עצמנו אליהם. כל אלו הן יכולות שכביכול הטיול מכריח אותנו להשתמש בהן. ואז גם בלי שלקחנו את הטיול ככלי להתפתחות אישית ולהעצמה, הוא פשוט היה כזה. ואז הדבר שאני הכי אוהב וחוויתי אותו כל פעם על בשרי, שאנחנו חוזרים לארץ ומתמודדים עם מצבים דומים, פתאום אנחנו שמים לב שהרבה יותר קל לנו ושדברים שפעם היו גדולים עלינו היום, בכלל לא מהווים אתגר.


אז אלו היו הסיבות למה אני חושב שלטייל לבד זה חשוב וזה מיוחד וזו חוויה שאין כדוגמתה. אבל מה זה בכלל אומר לטייל לבד? יש סביב הנושא הזה של לטייל לבד הרבה מיתוסים והתפקיד שלי פה בפודקאסט הזה ובכללי בחיים אחד הדברים שאני יותר אוהב לעשות זה לנפץ מיתוסים. הרבה פעמים אנחנו חיים בתוך כל מיני אשליות ואמונות ששמענו או שלימדו אותנו ו...לא בהכרח הן נכונות.


אחד המיתוסים סביב לטייל לבד זה שאתה אומר לאנשים שאתה רוצה לטוס ולטייל לבד, אז הם ישר מה שעולה להם בראש זו תמונה שבה מאה אחוז מהזמן אני לבד, אני עם עצמי ואני מנותק כל קשר עם הציביליזציה.


חברים, זה ממש, ממש לא מה שהתכוון אליו המשורר. האמת היא שזה גם לדעתי אחת הסיבות שבגללה מראש אנשים מוותרים על הקונספט הזה של לטייל לבד וזה פשוט לא המצב. לדעתי לטייל לבד זה פשוט אומר לא לטייל עם אנשים שאת או אתה מכירים מהבית, אנשים שהם מהסביבה הטבעית שלך וכבר מכירים איזושהי גרסה שלך. זה יכול להיות עם תיירים אחרים שהכרת בהוסטל או באיזשהו טיול או אטרקציה. זה יכול להיות גם עם המארח שלכם בקאוץ' סרפינג שאני כבר אקדיש לזה פרק שלם בהמשך מה זה קאוץ' סרפינג ואיך כל אחד יכול לעשות את זה בכיף ובבטחה. ולמען האמת, זה באמת גם יכול להיות שאנחנו לגמרי לבד עם עצמנו שגם על זה נדבר בפרק המשך.


אבל אם נתמצת, לטייל לבד מבחינתי אומר לטוס לאיזשהו טיול בלי שיצא איתנו אף אחד מהסביבה שאנחנו מכירים.


הפעם הראשונה שבה לי יצא לטייל לבד זה היה בטיול אחרי צבא שלי בדרום אמריקה אי שם ב-2015 שנשמעת כרגע נורא, נורא רחוקה מאיתנו, אבל אני האמת שזה בכלל היה במקרה. אני טסתי עם חבר טוב שלי מהבית לדרום אמריקה ואחרי מספר חודשים החלטנו להתפצל. כמובן בנסיבות טובות, לא רבנו או משהו, אבל הגענו למצב שבו שנינו רוצים את החוויה הזאת של להמשיך לטעום ולטרוף כל מקום שאנחנו מגיעים אליו, פשוט בלי שהשני לידו. פשוט להיות לבד בכל רמ"ח איברינו.


אז באיזשהו שלב אחרי שלושה וחצי חודשים החלטנו להתפצל ואני מצאתי את עצמי במדינה שידועה כאחת המדינות היותר מסוכנות בעולם שידועות לנו כיום שזאת קולומביה והייתי במצב שפשוט התחלתי לחקור אותה בכוחות עצמי ולראות מה יש לה להציע לי, אבל לא כשאני מטייל עם חבר, אלא שאני אך ורק עם עצמי. ואני זוכר את עצמי יום אחד נמצא בעיר המהממת הזאתי שמי שמאזין פה והיה בה וודאי יסכים איתי. קוראים לה מדג'ין. ואני במדג'ין, שם מכנים אותה 'ת"א של קולומביה' כי היא עיר של מלא צעירים ומלא סטודנטים ומלא, מלא חיי לילה. בקיצור, יש הרבה מכל הבא ליד שבן אדם צעיר בטיול רק רוצה וצריך.


וניגשתי לגברת, לבחורה שהייתה בקבלה בהוסטל שבו ישנתי. החלטתי שקצת מיציתי את העיר ובא לי איזושהי חוויה שהיא גם כפרית וגם פחות תיירותית. אז באתי אליה ושאלתי אותה מה היא מציעה לי לעשות, לאן עליי להתקדם? אז היא אומרת לי שכדאי לי להגיע לסלנטו, אבל מסלנטו היא מציעה לי לקחת עוד אוטובוס לעיירה קטנה שנמצאת לידה שקוראים לה פילנדיה. בפילנדיה אני אמצא את עצמי ללא שום תייר נוסף ובמקום הרבה יותר אותנטי והרבה יותר מיוחד.


אז כמובן שההרפתקן שבי ישר התעורר ואמרתי לה 'גברת, רק תכוויני אותי, אני רוצה להגיע לפילנדיה'. ואז היא אמרה 'פצצה. כשאתה מגיע לשם, תחפש את אלצ'קו. הוא כבר יעזור לך והוא כבר אולי יישב איתך ותכירו ויהיה לך שם חבר חדש ומקומי'.


אז בלי לדעת יותר מדי מי זה אלצ'קו ומה קורה שם, החלטתי באמת לקפוץ על ההזדמנות. תפסתי אוטובוס לסלנטו ומשם לפילנדיה. אני יורד מהאוטובוס ואני קולט שאני נמצא באיזושהי עיירה עם הרבה, הרבה מבנים קולוניאליסטיים צבעוניים כאלה, נורא, נורא ציורית. מרגיש כאילו אנשים שם קצת עדיין תקועים בעבר, אולי באזור הסיקסטיז או הסבנטיז. כמובן שזה ישר קסם לי והדבר הראשון שרציתי לעשות זה למצוא את אותו אלצ'קו כדי להבין שניה לאן הכיוון הזה לוקח אותי.


ואני יורד מהאוטובוס ואני רואה חנות בגדים ואני נכנס לחנות הבגדים ואני מגיע לאישה ואני שואל אותה 'תגידי, את מכירה את אלצ'קו?' אז היא אמרה 'אתה מתכוון זה מהמסעדה?' אז אני אומר לה 'וואלה יש מצב, אני לא באמת יודע'. היא אמרה 'לך שם לפינה, יש שם מסעדה, תחפש, תשאל מי זה וכבר יעזרו לך'.


טוב מגניב, אני ממשיך במסע בחיפוש אחר אלצ'קו, נכנס למסעדה שאני רואה על הפינה שהגברת הנחמדה מחנות הבגדים הצביעה לי עליה ואני רואה מלצר שבדרך להגיש אוכל לאיזשהו שולחן. ואני שואל אותו 'אהלן חבר, מה הסיכוי שאתה מכיר פה איזשהו אלצ'קו?' והוא אומר לי 'אני אלצ'קו' ואני אומר לו 'אבל הבנתי שאלצ'קו הוא בעל המסעדה' והוא אומר לי 'כן, אני גם בעל המסעדה, אני גם טבח פה ואני גם אחד המלצרים'.

ואותי זה נורא הפתיע כי אני לא רגיל לריבוי התפקידים האלה פה בארץ, אבל אתם יודעים כשאנחנו בחו"ל אז אי אפשר לדעת למה לצפות. אז אמרתי לו 'מגניב, הגברת מההוסטל במדג'ין המליצה לי לבוא לדבר איתך, מה קורה? מה המצב? רוצה לשבת?' אז הוא אומר לי 'תשמע, אני מסיים לעבוד עוד איזה שעתיים, תחזור לפה מאוחר יותר ובוא נשב'.


ולמחרת באמת התארגנתי על הציוד ובאתי ופגשתי אותו בכיכר במרכז הכפר, במרכז פילנדיה. ישבנו לקפה, היה איתנו שם עוד חבר שלו והכרנו. אז עברנו בסופר, קנינו אוכל, קנינו שתיה, הכנסנו את הדברים לתוך הרכב של אחד מהם ונסענו לסלנטו. כשהגענו לסלנטו לפארק הלאומי אנחנו רואים בכניסה שרשום 'אסור לעשות פה קמפינג, אסור ללון במקום הזה', זה מקום שמיועד רק לטיולי יום ואין אישור, זה כמו פארקים לאומיים בארץ. פשוט לא מרשים לישון שם כי רוצים לשמור על הסדר ועל הארגון.


בכל מקרה, אני אומר להם 'חבר'ה, מה אנחנו עושים? הגענו למבוי סתום'. אז הבחור, אלצ'קו, אומר לי 'תקשיב, ביקרתי פה מלא, אני שולח לפה מלא תיירים, אני מכיר את השומר שעובד היום. אני מאמין שנסתדר'.

אז אני כמובן, אתם יודעים בסיטואציות כאלה שיש איתך מקומי אתה באמת אומר הוא כנראה יודע הכי טוב ונותן לו את המושכות, אלא אם כן מדובר במשהו מסוכן, אבל לא הרגשתי שזו הייתה הסיטואציה. ופשוט נכנסנו עם הרכב לתוך הפארק הלאומי והתמקמנו עם הציוד על אחת מאותן הגבעות שאנשים שואפים להגיע אליהן ורואים מלא בתמונות ובאינטרנט של עצי הקוקוס המטורפים האלה. פשוט פתחנו שם אוהל, עשינו שם קמפינג, ארגנו מדורה לעצמנו. ואחרי כמה דקות פתאום אנחנו רואים מישהו עם פנס מסתובב בפארק ושומע אותנו עושים צחוקים ושומעים מוזיקה מהרמקול. והוא מגיע אלינו ופתאום אנחנו רואים שמדובר בשומר עם פנס ענקי. בחור 2 מטר גובה, רחב כתפיים, עם מדים כמובן של הפארק. והוא אומר לנו 'חבר'ה, מה קורה?' ואני ישר ככה מרגיש שאנחנו בסיטואציה שאני לא יודע לאן היא מתגלגלת, אבל שוב, במצבים האלה אני באמת נותן למקומי שאיתי להוביל.


אני מסתכל על אלצ'קו ואז פתאום אני רואה את אלצ'קו נעמד ואני רואה אותו מושיט את היד לשומר והוא אומר לו 'מיגל, זה אני'. איך שהוא אומר לו את זה, אני רואה שהשומר פתאום נותן לאלצ'קו כיף, נותן לו חיבוק ואומר לו 'אה אלצ'קו, למה לא אמרת שזה אתה, למה לא אמרת שאתה בא. יאללה תהנו, אני ממשיך בפטרול שלי, אני לא אפריע לכם'.


וזה היה נורא מגניב לראות כי פתאום הרגשתי שבגלל שאמרתי כן לחוויה הזאת אז נכנסתי לתוך סיטואציה שלבד כנראה שלא הייתי מצליח להגיע אליה. וזה דוגמא קלאסית למה שאמרתי קודם. שאנחנו פשוט כשאנחנו לבד, אנחנו חשופים לסוג של חוויות מסוג שונה לגמרי שברוב המקרים הן הרבה יותר מיוחדות. ובהמשך הערב אז פשוט עשינו שם קמפינג, שתינו ואכלנו ועשינו שם צחוקים והם אמרו לי 'תקשיב, בוא נלך לישון לא בשעה מאוחרת מדי כדי שמחר באמת נקום ונחווה פה את הזריחה'. והלכנו לישון ושמנו שעון מעורר ואני עוד הייתי רגיל כי כמה חודשים לפני זה השתחררתי, אז באמת הצלחתי נורא בקלות להתעורר בסביבות 5 וחצי כשהם שניהם לידי ואף אחד לא מצליח לקום.


אז אני מעיר אותם ואנחנו מתעוררים ויוצאים מהאוהל ויורדים, משאירים את כל הדברים ויורדים למטה לנחל מתחת לגבעה. אנחנו עומדים שם ואנחנו פשוט רואים שמסביבנו הכל ירוק מהמם, שני סוסים לידנו שותים מהמים של הנהר. סוס חום, סוס לבן. לידי יש את אלצ'קו ואת חבר שלו ואני פשוט מסתכל מסביבי וחברים, אין לי מילה אחרת לתאר את הסיטואציה הזאת חוץ מקסומה. אני קולט שאני בקמפינג באחד המקומות הכי יפים בעולם שאסור לעשות בהם קמפינג בכלל עם שני חברים קולומביאנים שאני מרגיש כאילו הם חברים שלי מהבית כבר, עם הסוסים האלה וכל הסוריאליזם הזה מסביבנו. באמת שבאותה שניה הרגשתי שאני קצת אם תיתנו לי רגע להיות רוחני, יוצא מהגוף שלי, מסתכל על הסיטואציה מלמעלה ובאמת מרגיש שאני חווה רגע נורא, נורא, נורא מיוחד. ובאיזשהו מקום גם מרגש. כי בסוף אנחנו יוצאים לטיולים בשביל לחוות משהו ולהרגיש משהו. ואין ספק ששם הרגשתי משהו נורא חזק.


ואני חושב שמה שהרגשתי באמת כמובן הכיף והריגוש שבסיטואציה עצמה, אבל אם נצלול שניה טיפה יותר עמוק, הרגשתי כמה נכון זה היה להגיד כן. ולמרות שאני לבד, לקחת את הסיכון, לסמוך על הבן אדם המקומי הזה, לצאת איתו לקמפינג עם חבר שלו ופשוט להצטרף לאיזשהו מיני מסע, לאיזושהי חוויה שלא ידעתי מה יהיה בה. אבל סמכתי על עצמי שכנראה היא תסתיים במשהו טוב ומיוחד ובאמת ככה קרה.

ואני חושב שזה באמת עם הטעם שאנחנו יוצאים מהסיפור הזה, זה אחלה טעם לסיים איתו את הפרק והמטרה מאחורי הסיפור הזה באמת הייתה להראות לכם, לשתף אתכם סיפור שעבר עליי כדי שתבינו לאן זה יכול לקחת אותנו הלטייל לבד הזה ולהגיד כן וגם מדי פעם לקחת סיכונים שאני חושב שביומיום לא יוצא לנו לעשות וכשאנחנו מטיילים לבד אז ללא ספק משהו שיכול בהרבה מאוד מקרים להועיל לנו.

אז מה באמת מצפים לנו בפרקים הבאים ומה מצפה לנו בהמשך?


בפודקאסט הזה עיקרון אני הייתי רוצה שאנחנו נכסה את כל התחומים שנוגעים למסעות לבד בחו"ל, הן הרגועים והן המטורפים שביניהם.


אנחנו נדבר על איך להתמודד עם בדידות כשמטיילים לבד בחו"ל?

איך לתקשר עם מקומיים בקלות וליצור חברויות שישדרגו לנו את הטיול?

איך להתמודד עם כל תחום השטח והמחנאות כשמטיילים לבד?

איך לטייל בזול?


טרמפים, קאוץ' סרפינג, כללי זהירות ועוד מלא, מלא דברים מעניינים ומגניבים אחרים. או כמו שאומרים, יש למה לחכות.


כמו שנגעתי בקטנה בתחילת הפרק, אני טיילתי בהרבה מקומות בעולם ורוב הטיולים האלה הייתי לבד.


וחברים, אין לי מושג אם באמת יכולה להיות חוויה בחיים שמתעלה על לטייל לבד. אנחנו פשוט באמת מצליחים לטעום את העולם, לטרוף אותו ולקבל טיול שהוא הרבה מעבר לרק טיול, אלא חוויות שיישארו איתנו לכל החיים וכלים שישמשו אותנו לא משנה לאן נלך ולא משנה בני כמה אנחנו.


אז מקווה שקצת בפרק הזה הצלחתי לרגש אתכם ולסקרן אתכם סביב כל הקונספט הזה של לטייל לבד ולקראת הפרקים הבאים. ושניה לפני שאנחנו נפרדים, אני מזמין אתכם להצטרף אליי למסע ביוטיוב, בפייסבוק או באינסטגרם. פשוט חפשו "אוהדוונצ'רס" ותגיעו אליי.


ואם הרעיון של לטייל לבד כבר מבלה אצלכם במוח תקופה, אז תנו לי לתת לכם טיפ קטן, אל תחכו איתו. וגם אל תתרצו תירוצים שמונעים מכם לצאת אליו כמו קורונה, כמו איפה אני אטייל או כמו אין לי עם מי לטוס. פשוט תעשו את זה עכשיו.


ואם אתם צריכים עזרה, מוזמנים לשלוח לי הודעה ואני מבטיח שאני אוכל לעזור לכם בכל מה שתצטרכו.

אז שיהיה אחלה יום לכולם, שמח שהאזנתם, תודה רבה לכם ואנחנו ניפגש בפרק הבא.


[מוזיקה]

-סוף הפרק-


7 views0 comments

Comentários


bottom of page