top of page

אגדות אמיתיות - אל תתעסקו עם אולגה מקייב

בעקבות המלחמה באוקראינה, החלטנו להפסיק את העונה הרביעית בשביל להביא בפניכם שני פרקים מיוחדים הפרק הזה ייקח אותנו אל אדמת אוקראינה הקרה, שם נפגוש במלכה בשם אולגה שממש לא היה כדאי להתעסק איתה.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/03/2022.

תום: שלום ילדים וילדים שגדלו. אני תום בייקין-אוחיון ואת הסיפורים האלה כתבתי בשבילכם.

בשבוע האחרון העולם הוכה בתדהמה כאשר רוסיה תקפה את אוקראינה.

[מוזיקת רקע מתחילה]

מכיוון שגם אנחנו חלק מהעולם הזה, לא הרגשנו שיהיה זה נכון להמשיך פשוט עם העונה, ולכן אנחנו עוצרים את הפרקים המוקלטים בשביל להגיש לכם שני פרקים חדשים ומיוחדים שהוקלטו ונערכו במהרה, במיוחד לנוכח האירועים האחרונים.

שני הפרקים יספרו על אוקראינה ועל רוסיה בתקופות שונות, ושניהם יעסקו בשד הנורא שהוא מלחמה. לכן, אנחנו ממליצים להורים שילדיהם רגישים במיוחד, להאזין לפרקים לפני השמעתם.

לסיפור זה קוראים "אל תתעסקו עם אולגה מִקייב", והוא לוקח אותנו אל הארצות הקרות והאכזריות של מזרח אירופה. ארצות, בהן כדי לשרוד היה עליך להיות קשוח וקשה, כמו האדמה הקפואה בחודשי החורף, וחסר רחמים כמו הרוח הצפונית.

למרבה המזל, היום אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות עדינים ומנומסים, וצורת החיים ההיא נדחקה למחוזותיה של ממלכת הסיפורים.

כמו הסיפור הזה.

[צלילי פעמונים - מתחלפת מוזיקת רקע]

אולגה: בתחילת המאה העשירית שלטה האימפריה הביזנטית ביד רמה על מזרח אירופה. מלבדה, היו כמה שבטים שאיש באותה התקופה לא התייחס אליהם ברצינות, כמו שבטם של המלך איגור והמלכה אולגה, בעיר קייב שבאוקראינה.

אבל לאחר שהמלך איגור הצליח לאגד את השבטים הסובבים כדי להדוף את צבאות האימפריה הביזנטית, אי אפשר היה עוד להתעלם מהם. שלטונם והונם של המלך והמלכה התבססו על מיסים שגבו מן השבטים הסובבים אותם, [צליל של נפילת מטבע] בתמורה לשמירה על שלום בגבולותיהם. זה היה מנהג שאבותיה של המלכה אולגה, הוויקינגים, הביאו איתם לארצות הצפון.

[צליל של נפילת מטבע]

אחרי הניצחון במלחמה נגד הביזנטים, שהבטיח שאלה לא יעזו לשוב לאדמתם, איגור ואולגה חיו יחד באושר, עושר ואהבה. עד שאחד השבטים הגדולים ששכן ביערות צפון אוקראינה, שבט דרבליאני, סרב להמשיך לשלם להם מיסים. הדרבליאנים טענו שהם נתנו את שלהם במאמץ המלחמתי, ולכן אינם צריכים לשלם עוד מיסים.

[מוזיקת רקע מתחלפת]

המלך איגור ידע שזוהי פגיעה ברורה בסמכותו והחליט ללכת בעצמו לאיסקורוסטן, עירם של הדרבליאנים, וליישב את ההדורים בצורה מכובדת. [קול של דהירת סוס] הדרבליאנים הופתעו מאוד לראות את המלך של קייב בארצם. במיוחד משום שלא הביא איתו צבא גדול שיחזק את דרישותיו.

[קול שליפת חרב]

לפני שהלה הספיק להבין את הטעות האיומה שעשה, הם לכדו אותו והרגו אותו.

[קול מכת חרב - מוזיקת רקע מפסיקה]

[מוזיקת רקע מתחלפת]

סווטיסלאב, בנם של המלך איגור והמלכה אולגה, היה רק בן שלוש כשאביו נרצח. לכן לא יכול היה לרשת את מקום אביו. אבלה וזועמת, המלכה אולגה נטלה את השלטון לידיה, לפחות עד שבנה יתבגר. בינתיים, ספינה, ובה משלחת של עשרה דרבליאנים, שטה דרומה, על נהר הדנייפר עם ההצעה למלכה אולגה.

בענייניות מטרידה הסבירו כי מכיוון שבעלה מצא לאחרונה את מותו המצער, היא מוזמנת להתחתן עם מלכם מָל, מנהיג הדרבליאנים. בדרך זו יתאחדו הממלכות והדרבליאנים ישלטו בעיר קייב מבלי בעיות מיותרות.

אולגה אמרה שהיא זקוקה למעט זמן כדי לשקול את ההצעה הנדיבה. היא דרשה שהדרבליאנים ישארו על ספינתם למשך הלילה, ובבוקר ישובו למלכם כשבידם תשובה להצעתו. המשלחת הסכימה, וכולם הלכו לישון על הספינה אחרי מסעם הארוך. כשהגיע הבוקר, שמחה המשלחת הדרבליאנית לראות שהמלכה עומדת מחוץ לספינה וחיוך על פניה.

[מוזיקת רקע נעצרת, ומתחלפת]

היא הזמינה אותם לרדת מספינתם אל העיר, כדי לחגוג את איחוד הממלכות הקרוב. אך ברגע שאלה צעדו מספר צעדים על הרציף, הוא קרס תחתם, וכולם נפלו לתעלה עמוקה שאותה אולגה ציוותה על אנשיה לחפור בשקט במהלך הלילה. לפני שהמשלחת הבינה את המתרחש, החלו ליפול עליהם סלעים ואדמות, וכולם נקברו חיים.

[רעש של קריסה]

[מוזיקת הרקע נחלשת]

בינתיים, המתין המלך מל בעירו לתשובתה של אולגה. הוא לא ידע מה עלה בגורלה של המשלחת, אך לא מיהר לקפוץ למסקנות.

[קול של סוס דוהר]

כעבור זמן מה, הגיע מן העיר קייב שליח רחוב ובפיו בשורה: המלכה אולגה הסכימה להינשא לך, אך היא מסרבת להגיע לעירך בליווי פמליה דלה כמו זו שנשלחה אליה. לכן, היא דורשת ממך לשלוח את עשרים הלוחמים הטובים ביותר שלך, שיהיו מלווים ראויים למלכה במסע הכלולות שלה.

[מוזיקת רקע מתחזקת]

מל שמח מאוד על ההצעה, אבל מכיוון שהמשלחת שלו עדיין לא חזרה, חשד שאולי מדובר במלכודת. לכן ציווה לשלוח את עשרים [רעש של צעידת חיילים] האנשים הטובים ביותר שלו, בליווי של חמשת אלפים חיילים נוספים. כך הגיעה משלחת שנייה מהמלך מל אל המלכה אולגה. בזמן שאלפי החיילים הדרבליאנים חיכו מחוץ לעיר, עשרים החיילים הטובים ביותר צעדו אל אולם המלכות המפואר של אולגה.

שם, גילו להפתעתם כי המלכה מסרבת בכל תוקף לראות אותם. מהמלכה נמסר שהם מסריחים מדי לאחר המסע הארוך ואינם ראויים לנוכחותה המכובדת, ושהיא מסרבת לראות אותם אלא אם כן יכנסו מיד למרחצאות המלכותיים. עכשיו הבינו הדרבליאנים שהמלכה אולגה פשוט מעודנת ורגישה, ומיד הלכו יחדיו למרחצאות לשטוף את זוהמת המסע מעליהם.

[קול של מים זורמים]

אחרי שאחרון החיילים נכנס, ציוותה המלכה לנעול את דלת המרחצאות מבחוץ, ומבלי לבזבז זמן, השליכה מספר לפידים על המבנה, כך שהוא וכל מי שהיה בתוכו נעלמו בלשונות האש הבוערת.

לאחר מכן, שלחה אולגה הודעה אל הצבא שחיכה בפאתי העיר, כי לצערה היא חייבת לסיים משתה גדול לזכר בעלה לפני שתוכל להינשא בשנית, אבל היא תשמח אם הם יצטרפו למשתה.

בצירוף להזמנה, [רעש המולה ברקע, קול של מדורה] הגיעו למחנה החיילים עשרות חביות גדולות של וודקה אוקראינית משובחת.

החיילים, שלא ידעו שכל מפקדיהם חוסלו לפני מספר דקות, שמחו מאוד על ההזדמנות לבלות לילה של שתייה מופרזת, והחלו להרים כוסית למל מלכם, ועוד אחת לאולגה כלתו הטריה, ועוד כוסית למלך איגור המנוח, ועוד כוסית לסווטיסלאב הצעיר, ועוד כוסית למפקדם. כך המשיכו עד שלא נותרו שמות בראשיהם, ומשקה בחביותיהם. לבסוף, הכריעה השתייה את החזקים שבהם, וכל החיילים נפלו בשינה עמוקה.

[קריאות לוחמים וצלצולי חרבות]

לזה בדיוק חיכו חייליה של אולגה. באישון לילה הם פרצו למחנה הדרבליאני, וחיסלו את כל הלוחמים הישנים.

[המולת המלחמה מפסיקה, והמוזיקה נחלשת]

בינתיים חיכה המלך מל בעירו איסקורוסטן לבואה המלכותי של כלתו החדשה.

הוא חיכה וחיכה וחיכה, עד שלבסוף אחד התצפיתנים נכנס לאולמו בהודעה: המלכה אולגה מגיעה רכובה על סוסה, ומאחוריה צבא גדול, צבא קייב.

[רעש צעדת חיילים]

[מוזיקה מתחזקת]

מל הבין את הטעות האיומה שעשה, ששלח את חייליו הטובים ביותר למותם. ואת הטעות האיומה שעשה כששלח את המשלחת הראשונה, ואת הטעות האיומה שעשה כשהרג את המלך איגור, ואת הטעות הגדולה ביותר שעשה כשהעז להתעסק עם המלכה אולגה.

[רעש הצעדה מפסיק]

שפוף ומובס הוא הלך אל המלכה אולגה שחנתה עם צבאה מחוץ לעירו, כדי לדון בצורה מכובדת בתנאי הכניעה של עירו. הוא נושא עמו דליים מלאים דבש וכרכרות מלאות פרוות, שני המוצרים היקרים ביותר שהיו ברשות הדרבליאני.

[המוזיקה נחלשת]

למרבה ההפתעה, המלכה אולגה אמרה שהיא מוכנה לחוס על חייו ועל עירו. וכדי להוכיח את טוב ליבה היא מוכנה אפילו לוותר על המיסים של העיר איסקורוסטן, בתנאי שכל אחד מן הבתים שבעיר ישלם לה את הסכום הסמלי של שלוש יונים ושלושה דרורים.

[קולות של ציפורים]

המלך מל הודה לה מאוד וציווה שכך יעשה. כשהגיעו לידיהם היונים והדרורים, אולגה נתנה לכל אחד מחייליה ציפור אחת, וכשהגיע הלילה הורתה להם לקשור חוט פשתן לרגלי הציפורים כשלקצהו השני קשורה גופרית בוערת, ולשחרר.

[צליל משק כנפיים]

כששחררו החיילים את הציפורים, כל היונים שבו במהרה לבתיהם וכל הדרורים שבו לקיניהם כשהם מביאים איתם גשם בוער של גופרית. [רעש שריפה] ומהרה עלתה העיר כולה באש ועד לבוקר לא נותר בה בית אחד עומד.

[רעש של קריסת בתים]

השמועה על נקמתה האכזרית של המלכה אולגה נפוצה במהרה ברחבי הארץ [רעש השריפה נחלש] ובזה אחר זה הגיעו מלכים וראשי שבטים שהתחננו לשלם מיסים לארמון המלוכה בקייב. [צליל נפילת מטבע]

[המוזיקה מתחזקת]

כך הפכה אולגה למלכה הראשונה של האימפריה הרוסית, אימפריה ענקית שהשתרעה על אדמות רוסיה, אוקראינה ובלרוסיה. לא עבר זמן רב ואפילו האימפריה הביזנטית הזמינה אותה לבקר בבירה קונסטנטינופול, כדי לדון בצורה דיפלומטית במסחר ושיתוף פעולה בין האימפריות.

ביקורה של המלכה אולגה בבירת האימפריה שינה אותה לחלוטין. פתאום ראתה אילו חיים יכולים היו להיות לאנשיה. אנשי קונסטנטינופול לא חיו מצייד, כיבוש ונקמה. הם חיו חיים של מסחר ותרבות ושגשוג. היא ביקרה בכנסייה הקרויה "האגיה סופיה", וכל כך נדהמה מהפאר וההדר של הארכיטקטורה היפייפיה שלה, והגיעה למסקנה ששם ודאי שוכן אלוהים.

לאחר ביקורה החליטה המלכה אולגה לנטוש את אליה הויקינגים הישנים, להמיר את דת עמה לנצרות, ולפתוח בעבודה הקשה הנדרשת כדי לרכך את עמה המחוספס, ולקדמו לעולם התרבות, הנימוסין והחוכמה.

היא הייתה המלכה הראשונה במזרח אירופה שעזבה את הדת הישנה, ולימים זכתה לתואר "אולגה הקדושה".

[מוזיקת הרקע מסתיימת בצליל פעמונים]

תום: לא היה כדאי להתעסק עם אולגה מקייב. היא לא הייתה כמו הנסיכות העדינות מסיפורי האגדות, והנקמה שלה ידועה בתור אחת האכזריות בהיסטוריה.

אותה היסטוריה מלמדת אותנו שנקמות לא מובילות לשום צורה של פתרון אלא רק מוסיפות צער למציאות מצערת.

[מוזיקת רקע]

הרגשתם פעם רצון להעניש מישהו שפגע בכם? איך הצלחתם להתמודד עם הרצון הזה?

האגדה הזו הוקלטה במיוחד לנוכח המלחמה הכואבת באוקראינה. קראה אותה ילידת קייב, אולגה בייקין-אוחיון.

אני תום בייקין-אוחיון.

היו שלום.

[צליל פעמונים]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

5 views0 comments

Commentaires


bottom of page