חואנה אינס אהבה ללמוד הכול, אבל הסביבה כל הזמן הפריעה לה. אז היא ניסתה להתרחק למקום שבו איש לא יפריע לה ללמוד ולדעת כל מה שאפשר לדעת -אפילו מה זה אלוהים.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/04/2019.
[מוזיקת פתיחה]
תום: שלום ילדים וילדים שגדלו, אני תום בייקין-אוחיון, ואת הסיפורים האלה כתבתי בשבילכם.
על כנפיו של עיט גדול נמריא מעבר לארצות וימים, אל העיר הגדולה של מקסיקו. האגדה שלנו היום תפגיש אותנו עם אישה אחת שחיה בין המוני האנשים של מקסיקו הבירה. בעיר כל כך גדולה כל אחד רץ למקום אחר, ממהר לטפל באיזה עניין שחשוב לו, או מתרוצץ בניסיון להשיג משהו שחסר לו. וכשיש בעיה ולא מוצאים לה פתרון, מפנים את הראש לשמיים ומתפללים לטוב.
מעטים האנשים שבוחרים דווקא לעצור, להתרחק מההמולה, רק כדי לנסות ולהבין אל מי בעצם פונים? ומדוע מתפללים?
[מוזיקת רקע]
בין המוני הראשים שעברו ברחובות העיר של מקסיקו לפני שלוש מאות שנה, הייתה אחת שבחרה להפנות את הראש והלב לכיוון אחר, ולשאול מי הוא אותו אלוהים גדול? שמה היה חואנה אינס.
[צלצול פעמונים]
אורי: השאלה "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול" היא שאלה מסובכת לרוב הילדים. יש כל כך הרבה אפשרויות שלא קל להחליט. אבל לילדה המקסיקנית, חואנה אינס דלה קרוז, כבר בגיל שלוש התשובה לשאלה הזאת הייתה ברורה כשמש - "אני רוצה ללמוד". [פריטה על נבל]
[מוזיקת רקע]
היום אנחנו חושבים שלימודים זה המקצוע של הילדים בבית הספר. אבל במאה ה-17 עדיין לא היו בתי ספר, וילדים היו אמורים לצאת לעבוד לצד ההורים שלהם כבר מגיל צעיר מאוד. חואנה אינס דלה קרוז רצתה מאוד ללמוד, ומכיוון שלא היו בתי ספר ומורים, היא נאלצה ללמוד בעצמה. הדבר הראשון שלימדה את עצמה היה כמובן לקרוא, כי אי אפשר ללמוד הרבה דברים מבלי לדעת לקרוא. אחר כך המשיכה לקרוא את כל הספרים בספרייה של סבא שלה, גם את אלה שלא מתאימים לילדה בת חמש.
כשהייתה בת שש, שמעה על האוניברסיטה של מקסיקו הבירה, מקום שכל כולו מוקדש ללימודים. אף על פי שעדיין הייתה ילדה קטנה מדי, היא ממש רצתה ללכת לשם. אבל במקסיקו של אותה תקופה, רק בנים היו רשאים ללכת לאוניברסיטה. חואנה הצעירה החליטה לגזוז לעצמה את השיער [צליל של מספריים חותכים] ולהתחפש לבן כדי שירשו לה ללמוד באוניברסיטה. אבל היא הייתה רק בת שש, ובגיל הזה לא מקבלים אף אחד לאוניברסיטה.
למרות שלמדה יפה מאוד בעצמה, חואנה אינס הקטנה לא הייתה יכולה ללמוד הכל בכוחות עצמה. כולנו צריכים הורים שינחו אותנו בדרך ויתקנו אותנו כשאנחנו טועים. לכן דרשה מהאחים הגדולים שלה שיביאו אליה את המורה הטוב ביותר מבית הספר שלהם, כדי שילמד אותה את כל מה שלא הצליחה ללמוד בעצמה. המורה היה משועשע מאוד מההזמנה לפגוש ילדה קטנה שרוצה ללמוד. אבל כשפגש אותה לראשונה, לא האמין עד כמה היא לומדת מהר ואיזה זיכרון מדהים יש לה. כל דבר שסיפר לה פעם אחת כבר הייתה זוכרת. לאחר מכן הקפיד להגיע בכל ערב כדי לתת לה שיעורים פרטיים.
ערב אחד, אחרי רק שלושה שבועות שבהם החל ללמד אותה לטינית, המורה הגיע אל הבית של חואנה אינס הקטנה, ומצא על שולחן הכתיבה שיר קצר בלטינית עתיקה. "איזה שיר יפה!", הוא צהל, "מי מהמשוררים הקלאסיים כתב אותו?". המורה היה בטוח שזהו שיר של משורר רומאי מפורסם, כמו קאטולוס, אובידיוס או ורגיליוס. אבל חואנה אינס הקטנה פשוט אמרה לו, "זה כלל לא שיר של משורר, זה שיר של משוררת". המורה היה מבולבל. הוא הכיר רק משוררת קלאסית אחת, סאפפו, וזו כתבה בכלל ביוונית ולא בלטינית. כשחואנה אינס ראתה את הבלבול בעיניו של המורה, היא מיהרה להסביר לו, "זה שיר שלי".
[מוזיקת רקע]
השנים חלפו, וחואנה אינס דלה קרוז גדלה להיות נערה יפהפייה ומשכילה. המורה היה גאה בה כל כך, עד שיום אחד עשה מסיבה לכבודה, והזמין אליה את האנשים החכמים ביותר שהכיר, כדי שיבחנו את הידע של הנערה. [המולת דיבורים ברקע] היו שם פרופסורים למתמטיקה, לפילוסופיה, להיסטוריה ולמדעים, וכל אחד בתורו הציג לה שאלות קשות מתחום ההתמחות המיוחד שלו. למרבה הפתעתם, הנערה הצעירה לא רק שהשיבה על שאלותיהם, אלא גם הוסיפה הערות משל עצמה.
המרצים המכובדים התרשמו כל כך מכישרונה של הנערה, עד שהזמינו אותה לעבור לגור בעיר הגדולה, עם הבטחה שאצולת מקסיקו תשלם על כל צרכיה: מגורים, מזון ואפילו בזבוזים.
במקסיקו הבירה היה לחואנה אינס הכל. היא הייתה משוררת מוערכת, הוזמנה לכל המסיבות בעיר, ומחזרים רבים הרעיפו עליה מתנות יקרות, כמו בגדים יפים ותכשיטים יקרים. אבל לחואנה אינס לא היה כל עניין בבגדים ובתכשיטים, והיא מיהרה להחליף את כל המתנות האלה בדבר היחיד שאהבה באמת - ספרים. במהרה רכשה הנערה הצעירה את הספרייה הגדולה ביותר במרכז אמריקה, שכללה יותר מארבעת אלפים ספרים! בגלל שאהבה מוזיקה, החלה לאסוף גם כלי נגינה מיוחדים מכל העולם.
השנים חלפו, המסיבות נמשכו, והמחזרים לא הפסיקו להתדפק על דלתה. וכך חואנה אינס מצאה עצמה עם כל הספרים שבעולם, אך בלי פנאי כלל ללימודים. כמו כן, אנשים התחילו להגיד שהיא חייבת להתחתן, כי לא ראוי שבחורה צעירה, ביחוד יפה וחכמה כמוה, לא תהיה נשואה. אבל לחואנה אינס לא היה כל עניין בנישואים. "אם אתחתן ואלד ילדים", חשבה, "מתי יהיה לי פנאי ללימודים?"
חואנה אינס חשבה וחשבה, כיצד תוכל להשתחרר מהמחזרים הרבים ומהציקצוקים של נשות החברה הזקנות. פתאום, הבשיל במוחה רעיון. להפתעתם של כל אצילי מקסיקו, למרות שהייתה עלמה צעירה, יפה ומצליחה בגיל 19, חואנה אינס הכריזה שהיא עוזבת את העיר כדי להפוך לנזירה. [קול פעמון כנסיה] כך לא תצטרך להתחתן, ויהיה לה כל הזמן שבעולם ללימודים. או לפחות כך האמינה. היא עברה למנזר גדול ומכובד, כיאה לעלמה משכילה במעמדה.
במנזר גילתה עולם שלם של לימודים שלא הכירה קודם - תיאולוגיה, או מדעי האמונה. חואנה אינס החליטה שהיא רוצה לדעת כל מה שאפשר לדעת על… אלוהים.
[מוזיקת רקע]
היא לא חשבה על כך שגם לנזירות יש יום עבודה עמוס במיוחד. כשהגיעה לשם גילתה במהרה שלנזירה במנזר גדול ומכובד יש הרבה מטלות: אוכל שצריך לבשל, רצפות שצריך לשטוף, ושיחים רבים שצריך לגזום. עם כל המטלות האלה, למי יש זמן ללמוד? לכן ארזה את כל ספריה, ועברה למנזר קטן, מרוחק וצנוע יותר, סמוך לכפר קטן שאיש לא הכיר.
במנזר החדש הייתה לה אפשרות ללמוד כאוות נפשה. אבל איך בכלל לומדים על אלוהים? היא התחילה כמובן בקריאת כל ספר שנכתב על אלוהים. וכשסיימה את האחרון שבהם, הבינה שהיא יודעת על אלוהים בדיוק מה שידעה לפני שקראה את כל הספרים האלה, לא כלום.
אז חואנה אינס החליטה לנקוט גישה אחרת. אם אינני יכולה ללמוד על אלוהים ישירות, אלמד על אלוהים בדרך עקיפה. היא בנתה לעצמה מעבדה קטנה בתוך המנזר, והתחילה לעשות ניסויים שונים ומשונים כדי ללמוד על הבורא מן העולם שהוא ברא. אבל גם זה לא עזר לה כלל לדעת מה זה אלוהים.
ואז קרה דבר נורא. במקסיקו היכתה מגפה נוראה, ואנשים בכל מקום החלו לחלות בה. המגפה לא פסחה על שום פינה במקסיקו, ובמהרה הגיעה גם למנזר הקטן של חואנה אינס דלה קרוז ולכפר הסמוך לו. יש זמן שבו אפשר ללמוד, ויש זמן שבו צריך לעבוד. חואנה אינס ידעה שעכשיו אין זה הזמן ללימודים, והחלה מטפלת בחולים שהגיעו למנזר לבקש עזרה. שכן, עדיין לא היו אז בתי חולים מסודרים.
[מוזיקת רקע]
כדי לממן את כל התרופות, התחבושות והמיטות שפתאום היו נחוצות למנזר, היא לא חשבה פעמיים ומכרה את כל הספרים שבספרייתה, את אוסף כלי הנגינה שלה ואת כל הכלים במעבדה שלה, במטרה להשתמש בכסף לעזור לחולים.
בתוך כל הרעש וההמולה, חואנה אינס ראתה את המנזר הקטן שלה הופך ממקום נטוש, שומם ושקט לבית חולים שוקק ומלא המולה. היא ראתה את המגפה הנוראה ואת קורבנותיה ואת אחיותיה למנזר שמתאמצות לאזור כוחות כדי לעבור מחולה לחולה. כך, בתוך כל האסון הנורא הזה, חואנה אינס דלה קרוז הבינה פתאום מה זה אלוהים.
"איזו טיפשה הייתי", אמרה לעצמה, "חיפשתי את אלוהים בספרים ובניסויים מדעיים, כשבמשך כל הזמן הזה הוא היה ממש לידי, בטוב שאני יכולה לעשות ובאנשים שאני יכולה לעזור להם". כך למדה חואנה אינס דלה קרוז את השיעור האחרון בלימודיה הרבים. היא נשארה במנזר לשארית חייה ועזרה לכל מי שהיה זקוק לכך.
[צלצול פעמונים]
תום: כדי ללמוד על העולם ולגלות את הסודות הכי גדולים של היקום, ניסתה חואנה אינס להתרחק מאנשים, כדי שיהיה לה את השקט הדרוש למי שרוצה ללמוד. אבל היא גילתה שהתשובה לשאלה העמוקה ביותר, היכן ניתן למצוא את אלוהים, יכולה להתגלות לה רק אם דווקא תתקרב חזרה אל האנשים וההמולה. היא גילתה שאלוהים מתגלה בטוב שאנחנו מעניקים אחד לשני.
מה דעתכם על המסקנה של חואנה אינס? מה זה אומר לדעתכם להיות טוב?
[מוזיקת רקע]
מלבד האגדה הזו, עוד אגדות שהיו באמת תוכלו למצוא בפודקאסט שלנו. למשל, אגדה על פילוסוף יווני שלמד איך להיות מאושר למרות שנשאר רק עם תחתונים. או אגדה על השליט מהודו שנמאס לו ממלחמות והחליט שלא יפגע אפילו בנמלה.
הפעם נספר שזו האגדה האחרונה שלנו לעונה הראשונה של "אגדות אמיתיות". נהנינו מאוד לספר את הסיפורים האלו ולהפוך את האנשים שחיו באמת לא רק לאגדה, אלא לאגדה אמיתית שכולנו יכולים לשמוע ולהכיר.
נשוב בקרוב עם עונה שנייה ומיוחדת לא פחות. בינתיים נזכיר שאם נשארתם עם טעם של עוד, אתם מוזמנים להיכנס לאתר של הוצאת "פנק" ולרכוש לכם עותק של הספר הראשון של "אגדות אמיתיות".
הפודקאסט נולד ונערך ברשת הפודקאסטים העצמאית "שלג". את האגדה הזו קרא עבורכם אורי דרור וביים עומרי בן דור. אני תום בייקין-אוחיון.
ואגב, בטח לא ידעתם, אבל יעל ואורי שקראו את האגדות בעונה הזו הם זוג גם בחיים האמיתיים ולא רק כאן בפודקאסט. תודה לכם אורי ויעל.
אני רוצה להזמין אתכם להירשם לפודקאסט שלנו כאן באפליקציה, לשלוח אלינו תגובה או לעקוב אחרינו בדף הפייסבוק. כך נוכל לעדכן אתכם כאשר תצא העונה הבאה.
ואם רק תסתכלו טוב-טוב, תראו שכל אחת ואחד מכם הוא כבר גיבור של אגדה.
[צלצול פעמונים]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments