כדורגל. מאז שהומצא המשחק באנגליה לפני בערך שמונה מאות שנה, המשחק הזה הפך לספורט האהוב ביותר בעולם כולו. במשך השנים, אירועים רבים במשחק הזה זכו להשאיר את חותמם ו"לעשות היסטוריה", אבל מה היה משחק הגדול החשוב ביותר בהיסטוריה?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 08/09/2023.
[מוזיקת פתיחה]
שלום ילדים וילדות שגדלו. אני תום בייקין-אוחיון, ואת הסיפורים האלה כתבתי בשבילכם.
כל הכבוד לכם ששרדתם את השבוע הראשון של החזרה ללימודים, וכל הכבוד להורים שלכם ששרדו את החופש הגדול.
לפני שנתחיל, אני רוצה להתייחס לשאלה ששואלים אותי הכי הרבה במפגשים: למה לוקח כל כך הרבה זמן בין עונה לעונה של אגדות אמיתיות?
תאמינו לי, דבר לא יעשה אותי מאושר יותר מלהקדיש כל דקה מחיי לכתיבה, הקלטה ועריכה של אגדות חדשות. אבל כמו כל ההורים האחרים, גם אני צריך לבזבז את זמני בעבודות במקום לכתוב אגדות. לכן, חשבנו שבעונה הזו נספר לכם איך אתם יכולים לעזור לנו להמשיך וליצור בתדירות גדולה יותר.
בעונה הזו, בתחילת כל פרק, נספר לכם על דרך אחרת שבה אתם יכולים לתמוך ביצירה שלנו, ולכבוד הפרק הראשון, חשבנו על הדרך הכי מהנה לעשות זאת.
אם אינכם יודעים, אתם יכולים להזמין אותי לכיתה שלכם, למפגש סופר מיוחד במינו. בו, אגלה לכם איך כותבים אגדות אמיתיות, ואספר לכם אגדות אמיתיות חדשות שאף אחד לא שמע עדיין.
איך עושים את זה? פשוט תספרו למורה שלכם על "אגדות אמיתיות", ותגידו לה שאפשר להזמין אותנו דרך סל תרבות ארצי.
טוב, דיברנו מספיק לפני הפרק. נתחיל.
כדורגל. מאז שהומצא המשחק באנגליה, לפני בערך 800 שנה, המשחק הזה הפך לספורט האהוב ביותר בעולם כולו. במשך השנים, אירועים רבים במשחק הזה, זכו להשאיר את חותמם ולעשות היסטוריה [קריאות קהל ביציע כדורגל] אבל מה היה משחק הכדורגל החשוב ביותר בהיסטוריה? האגדה הזו תנסה לענות על השאלה הזו. [שירה של אוהדי כדורגל]
[מוזיקת רקע]
אחד האירועים האפלים והכואבים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי היה מלחמת העולם הראשונה. לא בגלל שאנשים היו אכזריים יותר מבכל מלחמה אחרת, אלא מכיוון שבידי הצבאות שהשתתפו במלחמה היו נשקים שכמותם העולם לא ראה מעולם.
[קולות של דהירת סוס]
סוס המלחמה, ששלט בשדה הקרב יותר מ-5,000 שנה, עזב, ואת מקומו תפסו כלי נשק חדישים, כמו מכונת הירייה האכזרית [קולות יריות של מכונת ירייה] וגז החרדל הנורא.
בכל פעם שנשק חדש מופיע בשדה הקרב, הוא מצריך את המפקדים לחשוב מחדש על האופן שבו יש לנהל מלחמה. למן הרגע שבו המציאו את מכונות הירייה, לא היה אפשר עוד לקיים מלחמות כמו בעבר, כאשר שני הצדדים הסתערו זה לעבר זה בשדה הקרב. [קולות נפץ]
מלחמת העולם הראשונה התנהלה במה שנקרא מלחמת חפירות. הצבאות התחפרו בתעלות משני צידי שדה הקרב, ובין תעלה אחת לרעותה מילאו את שדה הקרב בגדרות תיל ובמכשולים מפלדה, שיחסמו את כלי הרכב של האויב.
מדי פעם היה אחד המפקדים מחליט שהצבא צריך להתקדם. הוא היה מצווה על חייליו לצאת מהחפירות ולרוץ דרך השדה המלא במכשולים ודרך המטחים של מכונות הירייה של האויב [קולות יריות של מכונת ירייה] עד לחפירה הבאה. בצורה זו, מדינות שלמות נלחמו זו בזו, רק כדי לכבוש זו מזו מטרים ספורים של אדמה, במחיר כבד.
כך נמשכה המלחמה במשך ארבע שנים ארוכות מאוד. אבל היה רגע אחד, בשנת 1914, שבו נדמה היה שהטירוף של המלחמה פינה מקום למעט שפיות.
על הרגע הזה מספרת האגדה הזו.
[מוזיקת מעבר]
זה היה ערב חג המולד. לכבוד החג, כל המדינות הכריזו על הפסקת אש. בתחילה, החיילים נשארו מפוחדים והתחבאו בתוך החפירות שלהם. אבל לאחר זמן מה, שבו שום רובה לא ירה, החיילים התחילו להיות אמיצים יותר. הם הציצו בזהירות על שדה הקרב, ולאחר שראו שהשטח בטוח, החלו בזה אחר זה לעלות על פני הקרקע.
מלחמות עושות דבר מוזר מאוד. הן גורמות לנו לשכוח שהאויבים הם בני אדם בדיוק כמונו. מהר מאוד החיילים מתחילים לראות רק את המדים ואת הדגלים של האויב, ולא את האדם שלובש את המדים האלה. נוסף על כך, רוב החיילים האנגלים לא ידעו גרמנית, ורוב החיילים הגרמנים לא ידעו אנגלית.
כך, אחרי שהחיילים יצאו מהחפירות וראו שהאויב שלהם הוא בסך הכל חייל, בדיוק כמותם, הם שאלו את עצמם, מה בעצם משותף לכולנו? או במילים אחרות, מהי השפה שכולנו מבינים?
לאחר שחשבו על כך זמן מה, אחד החיילים פשוט הביא כדור.
[צליל בודד של כדור]
כמובן, אמרו כולם זה לזה, כדורגל.
[צליל משאית נוסעת]
מיד קראו למשאיות שייכנסו לשדה הקרב כדי לפנות את המכשולים ואת גדרות התיל. פינו שטח באמצע שדה הקרב בגודל מספיק למגרש כדורגל והתחילו לשחק. [קריאות וצחוק]
בתחילה האנגלים הובילו. אחר כך הגרמנים, ואחר כך כולם נהנו כל כך מהמשחק, עד שלא היה אכפת להם כלל מה התוצאה. בסוף המשחק כולם התחבקו זה עם זה ולחצו ידיים. מבטיחים זה לזה להשתדל שלא לכוון את הרובים טוב מדי. הם אפילו החליפו כתובות זה עם זה כדי להמשיך לשמור על קשר אחרי המלחמה.
אם מלחמה הייתה מנוהלת על ידי החיילים שבה, היא הייתה נגמרת באותו היום. אבל לצערנו, מלחמות מנוהלות בעיקר על ידי מפקדים ופוליטיקאים, ואלה לא הבינו מדוע ברגע שנגמרה הפסקת האש, איש לא היה מוכן לירות.
"אש!" צעקו המפקדים במלוא גרונם, והחיילים פשוט ישבו בשקט וחיכו.
"איך נירה בהם?", שאלו זה את זה. "הרי החייל ההוא, הוא שוער מצוין, והחייל הזה, הוא הבלם שעזר לי לקום כשנפלתי." בחלק מהמקומות עברו שבועיים שלמים, עד שהמלחמה חזרה להקים את הרעש הנורא שלה, וגם אז, המפקדים לא הבינו למה החיילים שלהם אינם מכוונים למטרה.
למרבה המזל, גם למלחמות הארוכות ביותר, יש סוף. כשהמלחמה הזאת נגמרה, והחיילים זכו סוף סוף לחזור הביתה למשפחותיהם, רבים מהם מיהרו להתיישב אל שולחן הכתיבה, ולכתוב מכתב לחבר שלהם מהצד השני, לוודא שגם הוא חזר משדה הקרב לביתו ולמשפחתו בשלום. חלקם המשיכו להתכתב גם שנים רבות אחרי המלחמה.
[קריאות קהל ושריקות ביציע כדורגל]
עד היום, מתקיים בכל שנה, בערב חג המולד, משחק כדורגל בין אנגליה, גרמניה, בלגיה וצרפת, לזכר משחק הכדורגל ההוא, שגרם לכולם לקוות שאולי יבוא יום ונוכל לפתור את הסכסוכים שלנו על מגרש הכדורגל במקום על שדה הקרב.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, כמו בכל מלחמה, החיילים משני הצדדים של השוחות היו אויבים זה לזה. עם זאת, הם הצליחו לעצור את הלחימה למספר שעות בשביל משחק.
היום, אגב, כל המדינות שהשתתפו במלחמה הזו אינן יריבות, כי כל המלחמות בסוף נגמרות.
יש אנשים שאתם מזהים כאויבים שלכם?
[מוזיקת מעבר]
הייתם יכולים לשחק איתם משחק ידידותי?
[מוזיקת מעבר]
מלבד האגדה הזו, עוד אגדות מחכות לכם בפודקאסט "אגדות אמיתיות".
אם אהבתם את האגדה, ואתם רוצים לתמוך ביצירה שלנו, אתם מוזמנים לתמוך בנו דרך אתר Patreon, על ידי רכישת הספרים שלנו מאתר הוצאת פֵנֶק, או על ידי הזמנתנו אליכם לבית הספר במסגרת סל תרבות ארצי.
[מוזיקת מעבר]
תודה רבה לכולכם שהצטרפתם לעונה החדשה של אגדות אמיתיות. אנחנו מקווים שתמצאו אותה מהנה ומעשירה. ו… אם רק תסתכלו טוב טוב, תראו שכל אחד ואחת מכם הוא כבר גיבור של אגדה.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments