אגדות אמיתיות - הסיפורים של מרקו פולו

חוזרים מההפוגה עם פרק מיוחד בהגשתה של עלמה זהר האחת והיחידה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 08/12/2023.

[מנגינת פתיחה]

תום: שלום ילדים וילדות שגדלו. אני תום בייקין-אוחיון, ואת הסיפורים האלה כתבתי בשבילכם.

כמו שאר המדינה, גם אנחנו חוזרים אחרי הפוגה קלה, עם עוד פרקים חדשים, עד סוף המלחמה. והפעם יש לנו הפתעה מיוחדת. פרק שבזמנו עלה רק לתומכינו ב-Patreon, ועכשיו חשבנו שכולכם יכולים ליהנות ממנו.

אנחנו רוצים להקדיש אותו לתומכים הנאמנים שלנו ולכל מי שהיה איתנו מתחילת הדרך.

את הפרק מקריאה עלמה זהר.

[מוזיקת מעבר]

[צלילי רכיבה בליווי מנגינה]

עלמה: מרקו פולו נולד בעיר הנהרות ונציה למשפחת סוחרים אמידה. כל ילדותו לא פגש את אביו, כי הלה יצא למסע למזרח לפני שמרקו הצעיר נולד, ולא חזר. באותה תקופה לא היו טלפונים ואפילו לא דואר, ואמא של מרקו לא ידעה מתי בעלה יחזור, או אם יחזור בכלל. בכל לילה, כשהגיע זמנו של מרקו הצעיר ללכת לישון, אימו הייתה יושבת לצידו, [צלילי משב רוח] ומספרת לו סיפורים על אביו, ועל הארצות הרחוקות שבהן הוא בוודאי מטייל עכשיו. מרקו אהב מאוד את הסיפורים האלה והיה מקשיב להם בעיניים פעורות, ומתאמץ בכל כוחו שלא להירדם לפני סוף הסיפור.

השנים חלפו, ומרקו גדל והפך לנער צעיר בן חמש עשרה. בגלל היעדרו של אביו, הוא נאלץ לקבל עליו את האחריות הכבדה של ניהול הבית ולעזור לאימו בכל ענייני המשק.

יום אחד נשמעה דפיקה על הדלת [צליל של דפיקות על הדלת]. מרקו מיהר לפתוח אותה [צליל של דלת נפתחת] וגילה איש מבוגר, לבוש בגדים מוזרים ויוקרתיים, עשויים מהבדים המבריקים והעדינים ביותר שמרקו ראה מימיו. הוא לא זיהה את האיש הזה, והאיש לא זיהה אותו. כך הם עמדו משני צידי הדלת ובהו זה בזה, עד שלפתע קריאות השמחה של אימו הבהירו למרקו הצעיר שהאורח הזר אינו אלא אביו.

[מוזיקת מעבר דרמטית]

בתחילה מרקו כעס מאוד על אביו, שלא היה איתו במשך כל ילדותו. [צלילי משב רוח] אבל אחרי שהכעסים שככו, הוא שמח מאוד לפגוש את האיש הזה, ויותר מכך, לשמוע את הסיפורים המרתקים על הארצות הרחוקות שבהן ביקר ועל התרבויות השונות שפגש. אביו סיפר שהוא הגיע עד קצות העולם, עד לאסיה הרחוקה, שם פגש בקיסר האגדי קובלאי חאן, ששלט על ממלכת מונגוליה הענקית, שהייתה גדולה יותר מכל האימפריות האחרות שהיו אי פעם.

אביו סיפר שהקיסר גייס אותו לשירותיו כשליח מיוחד מטעמו.

מרקו הצעיר נהנה מאוד מהסיפורים, אם כי לא האמין להם כלל. מכל האנשים שבעולם, למה דווקא אביו יהיה שליח מיוחד מטעם הקיסר הגדול ביותר? כשראה האב שבנו הצעיר לא מאמין לדבריו, חייך בנועם והוציא מתוך שרוול חולצתו תעודה מיוחדת, [צליל הקשה גבוה] עשויה כולה מזהב טהור ועליה כתובות מילים באותיות מוזרות שמרקו לא ראה מעולם.

לתעודה הזאת קוראים פאיזה, הסביר אביו, והיא ניתנת רק לשליחים מיוחדים מטעם הקיסר בכבודו ובעצמו. עם התעודה הזו אנו יכולים לטייל בכל העולם, ובכל מקום יספקו לנו מיטה, אוכל וסוסים לרכיבה. אביו סיפר שקובלאי חאן הגדול שלח אותו בחזרה לאיטליה כדי למסור מכתב מלכותי לאפיפיור ברומא, וכדי להביא בחזרה את תשובתו של האפיפיור בצירוף שמן מיוחד מהמנורה הניצבת מעל קברו של ישוע הנוצרי בעיר ירושלים.

מרקו שמח מאוד שאביו הפך לשליח מכובד כל כך, אבל השמחה הזו הפכה מהר מאוד לעצב, כשהבין שהוא מתכוון לצאת שוב למסעותיו ולעזוב אותו.

"לעזוב אותך?" צחק אביו. "אני לא מתכוון לעזוב אותך, אתה תבוא איתי".

עיניו של מרקו נפערו לרווחה, [צליל משב רוח] הוא לא האמין שיזכה לטייל בכל הארצות שעד עתה היו בעבורו רק אגדות. חיש מהר רץ לחדרו והחל לארוז את בגדיו. למראה הילד הממהר לצאת למסע, אביו החל לצחוק.

"למסע כזה לא יוצאים במהירות," הסביר לנער. "קודם כל צריך להתכונן, לבנות תוכנית מסע, לקנות מצרכים וציוד. ומלבד זה, עברו הרבה שנים מאז שאכלתי את האוכל המצוין של אמא שלך".

[נעימת כינורות]

כך עברו להן שנתיים שבהן מרקו פולו, אביו ניקולו ודודו מפאו התכוננו למסע וחיכו לתשובתו של האפיפיור גרגורי העשירי.

[מוזיקה נפסקת]

לאחר שכל ההכנות הושלמו והמכתבים נחתמו, [מוזיקה דרמטית] השלושה יצאו מוונציה בספינה שלקחה אותם אל עכו, בירת ממלכת ירושלים, שנשלטה באותן שנים בידי הצלבנים [צלילי פעמונים]. בירושלים השתמשו באישור המיוחד שמסר להם האפיפיור, ונטלו בקבוק קטן ובו שמן ממנורת הקבר. הם חזרו ללא דיחוי לנמל עכו, ומשם שטו מהים התיכון לים הכספי, דרך נהר פרת עד לעיר האגדית בגדד. [צלילי מהומת רחוב]

בשלב זה, הם כבר היו בתוך האימפריה המונגולית הגדולה של קובלאי חאן.

הודות לפאיזה הזהובה של אביו, הם זכו לקבלת פנים של אורחי כבוד בכל מקום שביקרו בו.

מרקו פולו, שהיה אז בן 17, התאמץ ללמוד כל מה שיכול על המקומות שביקר בהם. הוא פגש בראשי ערים ובסוחרים שונים שסיפרו לו על חייהם ועל הערים שבסביבה.

מכיוון שהשלושה היו שליחים במשימה מלכותית, לא היה להם פנאי להנות מכל המטעמים של בגדד, והם נאלצו להמשיך בדרכם דרומה אל העיר הורמוז ששכנה על שפת המפרץ הפרסי. משם היה עליהם לעלות על ספינה שתשא אותם אל חופי סין, שבעיר הבירה שלה צ'נגדו שכן הקיסר. [צלילי מהומת רחוב מתחזקים עם צלילי תופים]

כשהגיעו להורמוז, השלושה התאכזבו לגלות שהספינות בנמל העיר היו כולן ישנות ורעועות, ושהספנים נראו שיכורים ועייפים. השייט בספינה נראה להם מסוכן במיוחד, והם החליטו שיהיה בטוח יותר להגיע לצ'נגדו במסלול היבשתי של דרך המשי, מסלול המסחר הענקי שחצה את כל אסיה. [צלילי רכיבה] הם הצטרפו למשלחת קראוונים ונעו צפונה לאדמותיה של איראן, ומשם דרך הערבות הגדולות של אפגניסטן, טג'יקיסטן, קזחסטן ואוזבקיסטן, אל הרי פמיר המושלגים שמחברים בין מונגוליה, הודו ופקיסטן.

החיים בקור של ההרים, בייחוד לנער צעיר שגדל כל חייו באקלים הנעים של השמש הים תיכונית, היו ממש בלתי נסבלים. מרקו הצעיר סבל מרעב מר ומכוויות קור, והם אפילו נאלצו לעצור לכמה חודשים בגלל מחלה קשה שתקפה אותו.

משהחלים, השלושה המשיכו דרך ההרים של טיבט ומשם דרומה לשער אבן הירקן האגדי, שסימן את סוף דרך המשי ואת הכניסה לארץ סין. [צליל פעמון]

[מקצב תופים]

מרקו פולו נדהם מהערים המפוארות של צפון מערב סין, קאשגאר ושינג'יאנג. הוא נהנה מאוד מן המנוחה שהציעו להם במקומות הללו, אבל הם היו במשימה מלכותית, והמסלול המייגע דרך ההרים גרם להם לבזבוז זמן רב.

הם מיהרו להמשיך בדרכם דרך מדבר טקלמקאן הצחיח, שם חלפו דרך נווה המדבר של דון הואנג והמערות המפורסמות של מוגאו. שם מרקו פולו הופתע לגלות פסלי ענק של הבודהה שנחצבו בתוך ההר. גם בחלומותיו הפרועים ביותר, לא האמין שיזכה לראות מקומות מוזרים ומיוחדים כאלה. לבסוף, חצו את המדבר, עברו דרך מסדרון גנזו והגיעו לעיר צ'נגדו.

[מוזיקת מעבר]

מסעם נמשך שלוש שנים ארוכות, ובסופו הגיעו למשכנו המפואר של קובלאי חאן.

הארמון המפואר של קובלאי חאן היה המבנה הגדול ביותר שמרקו פולו ראה מעודו. הוא היה בנוי מחומות בתוך חומות, הסוגרות כל אחת בתורה על חלל קטן יותר ויותר.

בתוך החומה החיצונית היה פארק גדול של צמחייה שהכיל עצים, שיחים ופרחים מכל רחבי האימפריה המונגולית, וכן מתחם צבא ענקי שיכול היה להכיל מאה אלף חיילים ולספק להם מזון, מקומות לינה ושטחי אימונים. מאחורי החומה השנייה היה מחסן הנשק המלכותי ומרעה דשא ירוק לצבאים ולעדר הסוסים הלבנים המלכותי.

[מוזיקה דרמטית]

מאחורי כל אלה ניצבה חומה הגבוהה יותר ועבה יותר מקודמותיה, ובתוכה, על גבעה ירוקה, ניצב ארמונו של קובלאי חאן. הארמון היה מוקף חצר רחבה שנועדה לכל אנשי החצר והמבקרים, ובחזיתו הייתה מרפסת שכולה בנויה משיש יוקרתי. על קירות הארמון הוצבו מעשי ידי אמן, דרקונים וחיילים מצופים זהב ותמונות זהב ענקיות שתיארו את כיבושיו הגדולים של המלך, של אביו אוגדיי, ושל סבו ג'ינגיס חאן, שהיה אבי האימפריה המונגולית והמצביא הגדול ביותר שהיה מעולם.

פנים הארמון הכילו אולם משתים ענקי שקירותיו היו מצופים ציורים יפהפיים על בד משי טהור.

מלבד חדרי האירוח, הארמון הכיל חדרי אוצר רבים ושונים, מלאים עד אפס מקום מטילי זהב וכסף, פנינים ואבני חן.

במקום הזה, שהיה מוסתר מעין הציבור, היו גם חדרי המגורים של המלך, של אשתו האהובה, ושל פילגשיו הרבות. עיניו של מרקו פולו כמעט שיצאו מחוריהן כשצעד דרך ההיכלים הכבירים האלה. לא היה לו ספק שעושרו של קובלאי חאן רב יותר מעושרם של כל מלכי אירופה גם יחד.

כשהשלושה נכנסו אל אולם הכינוסים, הקיסר ישב על כסאו המלכותי לבוש גלימה מדהימה עשויה כולה מחוטי זהב טהור. הקיסר קיבל את פניהם בשמחה רבה.

מרקו פולו עקב אחר אביו שהשתחווה בכניעה לפני הקיסר, וחיקה את תנועותיו. לאחר מכן, הגישו לקיסר את המכתב הרשמי של האפיפיור ואת השמן שהביאו מירושלים, ושמחו לגלות שהקיסר היה מרוצה מאוד מהמתנות הללו.

אביו של מרקו פולו הציג את בנו לפני הקיסר. "הוד מעלתו הגדול שבקיסרים, ברצוני להציג לפניך את בני הצעיר, בתקווה שתוכל למצוא לו מקום בשורותיך". קובלאי חאן בחן את הנער בעניין, ולבסוף שאל את מרקו הצעיר: "במה אתה יכול להיות לי לעזר?". מרקו השפיל את מבטו ושתק. הוא ידע שאין לו שום כישורים שיכולים לעניין קיסר כזה שכל מומחי העולם במדע, בדת, באמנות ובמלאכה נאספים בחצרו.

משראה הקיסר את ביישנותו של הנער פנה אליו ברוך: "ספר לי קצת על עצמך". מרקו חשב ארוכות, מה כבר עשה בחייו שיכול לעניין את הקיסר שכבר ראה הכל? לבסוף החל לספר לו על מסעו הקשה לאורך דרך המשי, מסע שללא ספק היה הדבר המשמעותי ביותר שמרקו הצעיר עשה בחייו.

הקיסר התרשם מאוד מסיפורו של הנער, לא רק בשל המידע שהכיל, אלא גם בשל הדרך שבה סופר. הוא הבחין שלמרקו יש עין חדה לפרטים, ויכולת נפלאה לספר סיפורים.

אחרי שהקשיב לנער בהנאה, הוא מחא כפיים בשמחה ואמר: "בחור צעיר, אני מוקף כל היום אנשים שאחריותם היא לאסוף בשבילי מיסים מכל רחבי הממלכה. פקידי המס האלה, גם אם הם מקצועיים ביותר, משעממים באופן המיוחד לפקידי מס. כל אחד מהם יוצא למסעותיו, וחוזר אלי עם מיסים ועם מספרים יבשים. אני מחפש מישהו שיוכל לנוע ברחבי הממלכה שלי ולספר לי לא רק על הכסף שאסף, אלא גם על האנשים שפגש. אני חושב שאתה, מאסטר מרקו פולו, תהיה מצוין למשימה הזאת".

לאחר מילים אלו, קובלאי חאן ציווה שיכינו במיוחד למרקו פולו פאיזה מזהב, שאיתה יוכל לטייל בחופשיות ברחבי הממלכה. [צלילי פעמונים]

כך החל מרקו פולו לעבוד בשירות הקיסר. בכל שנה יצא למסע אחר, ובשובו היה מבלה עם הקיסר הגדול שעות רבות ומספר לו סיפורים מופלאים על ממלכתו האדירה.

[מוזיקה עוצמתית על רקע המולת אנשים]

הוא סיפר לו על צבאות הפילים של מחוזות הודו ועל שבטי השמאנים המכושפים של טיבט. הוא ביקר במסגדיה של בוכרה וסמרקנד, ובבקתותיהם של השבטים הקניבלים של אינדונזיה.

הוא פגש בנציגי הדתות הגדולות, רבנים יהודים, אימאמים, ובנציגיהם של דתות קטנות, שמאנים, מכשפים וידעונים. הוא ראה תרבויות וכפרים יותר מכל אדם שחי אי פעם, ומכל אחד אסף סיפור קצר או אגדה מסורתית.

זו הייתה העבודה הטובה בעולם. בעקבותיה מרקו פולו הפך להיות גם איש משכיל ומכובד, שידע שפות רבות והכיר תרבויות שונות, וגם אחד הסוחרים העשירים בעולם.

כעבור 17 שנה בשירות המלך, מרקו פולו החליט שהגיע הזמן לחזור עם אביו ודודו אל ביתו.

[מוזיקת מעבר דרמטית]

השלושה חזרו לצ'נגדו בפעם האחרונה, אך למרבה הפתעתם הם מצאו עיר שונה לחלוטין מזו שהכירו בעבר. אשתו של קובלאי חאן נפטרה, ובעקבות זאת הקיסר שקע בדיכאון עמוק. הוא החל לשתות יותר מדי ולאכול יותר מדי, והפך לאדם שמן מאוד וקודר מאוד.

הוא ניסה להוכיח את כוחו במלחמה על ידי כיבוש איי יפן, אך בפזיזותו תקף דווקא בעונת הטייפונים, [צלילי רעמים וסופות] עונה של סופות חזקות בימיה של מזרח אסיה, וכך איבד את כל הצי הימי שלו. מתוך קדרותו, קובלאי חאן התרחק עוד ועוד מנתיניו, והרשה ליועצים מושחתים ומרושעים לנהל את ממלכתו.

העיר כולה, שהייתה בעבר פאר ההוד וההדר, הפכה למקום מושחת ומטונף, שבו כל תושב דואג לעצמו בלבד ולא לחבריו.

כשהשלושה הגיעו אל חדרו של המלך, אביו של מרקו פולו נפל על ברכיו והחל להתחנן לפני הקיסר שירשה להם לשוב לביתם.

"מדוע?", שאל הקיסר, "האם חסר לכם משהו? האם לא עשיתי אתכם עשירים? האם לא הייתי לכם חבר נאמן?". לשווא ניסה האב להסביר לקיסר שהם פשוט מתגעגעים הביתה, ושאשתו, אמו של מרקו, מחכה לשובם זה שנים רבות.

"אני מרשה לכם ללכת לאן שתרצו", השיב הקיסר, "כל עוד לא תעזבו את ממלכתי".

מרקו פולו הבין שאם האמת לא תעזור להם במטרתם, יש להשתמש בתחבולה.

"אדוני הקיסר", פנה לקובלאי חאן, "סיפרתי לך עד כה סיפורים רבים על הערים השונות שבממלכתך, אבל עכשיו הרשה לי לספר לך על הערים הרבות של אירופה".

הקיסר רכן קדימה על כסאו והקשיב בעניין רב, ומרקו סיפר לו על רומא ופריז, על לונדון, על פראג ועל ונציה, עיר הולדתו.

[מוזיקת מעבר עם מקצב תופים קצבי]

הקיסר הקשיב בעניין ולבסוף החליט, "אשלח אתכם לממלכת אירופה הזאת כשליחים מטעמי, בצירוף מתנות ומכתבים לכל מלכי אירופה. אבל את כל ההון שצברתם עד כה עליכם להשאיר מאחור. רק כך אבטיח שתשובו אלי אחרי המסע". לשלושה לא הייתה שום כוונה לשוב אל הקיסר, הם רצו לשוב רק לביתם.

לפני צאתם הם המירו את כל כספם לאבני חן יקרות ותפרו אותם אל תוך בגדיהם, כך שלא יראו מבחוץ. לכבוד המסע הקיסר בנה במיוחד למשלחת צי מפואר של 14 ספינות. מנהיג המשלחת היה מרקו פולו עצמו, שיצא למסע הזה לפני 21 שנים כנער צעיר, וחזר ממנו כאחד המטיילים הגדולים בעולם.

[מוזיקת מעבר לצלילי פעמונים]

תום: מרקו פולו היה למגלה הארצות המפורסם בעולם. סיפוריו ערבבו אמנם אגדות ומציאות, אבל הם הציתו את הדמיון של יבשת שלמה.

אם הייתם יכולים לשגר את עצמכם לאיזו מדינה שתרצו על פני הכדור, מה הייתם בוחרים? למה דווקא המדינה הזו קסומה בעיניכם?

מלבד האגדה הזו עוד אגדות מחכות לכם בפודקאסט שלנו, "אגדות אמיתיות". אם אהבתם את האגדה ואתם רוצים לתמוך ביצירה שלנו, אתם מוזמנים לתמוך בנו דרך אתר Patreon, על ידי רכישת הספרים שלנו מאתר הוצאת "פנק", או על ידי הזמנתי אליכם לבית הספר, במסגרת סל תרבות ארצי, ועכשיו גם דרך "גפן".

אני תום בייקין-אוחיון, ואם רק תסתכלו טוב טוב תראו שכל אחת ואחד מכם הוא כבר גיבור של אגדה.

[מוזיקת סיום]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה