מה עושה אנשים מאושרים? מה עושה אנשים אומללים? מה זה בכלל פילוסוף? סיפורו של האיש שפתר את החידה הזו והפך למאושר באדם, למרות שלא היה לו כלום
תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/02/2019.
[מוזיקת פתיחה]
שלום ילדים וילדים שגדלו. אני תום בייקין-אוחיון, ואת הסיפורים האלה כתבתי בשבילכם.
כלב או חתול?
ספר או משחק?
לטייל בחוץ או להישאר בבית?
מה אתם מעדיפים?
באגדה הזו נפליג בין האיים של יוון, בין גלי הים התיכון עם ריח המלח באוויר. גם נסיעה באוטו יכולה להיות כמו הפלגה, אם מגלים ריחות וטעמים חדשים במקומות שמגיעים אליהם.
יוון העתיקה הייתה מקום שבו אנשים רבים הסתובבו בשוק. חלקם קנו או נהנו להתבונן בסחורה החדשה, חלקם יצאו החוצה כדי לדבר, לנהל דיון על מה חשוב יותר ומה פחות.
דרך אגב, לשוק ביוון קראו בשם "אגורה", משם הגיעה המילה "אגורה" עד למטבע הקטן שלנו. לאנשים שאהבו לטייל ולדבר על הנושאים העמוקים ביותר, קראו "פילוסופים", אוהבי החוכמה.
גם דיוגנס, שמיד נפגוש, היה פילוסוף יווני. אבל אותו סקרנה רק שאלה אחת - איך להיות מאושר?
[המוזיקה מסתיימת בצלילי פעמונים]
יעל: אגדה זו מספרת על אחד הפילוסופים היוונים המוזרים ביותר שחיו בעת העתיקה. שמו היה דיוגנס.
[מוזיקה יוונית]
הוא נולד בעיירה סינופה שבאסיה הקטנה, אבל חי מרבית חייו בעיר אתונה. ואף על פי שהיה האיש העני ביותר באתונה, לא היה מאושר ממנו בכל יוון.
דיוגנס חי בימי הזוהר של הפילוסופיה ביוון לפני 2,400 שנה. הסיבה לכך שהיה מאושר כל כך נעוצה במקצוע שלו.
דיוגנס היה פילוסוף. הוא שאל את עצמו - ופילוסופים לא עושים הרבה מלבד לשאול שאלות - מה עושה אדם למאושר?
מי שלא מצא תשובה מספקת, שאל את השאלה ההפוכה - מה עושה אדם לאומלל?
כך, כשהשאלה הזאת מקננת בראשו, התהלך דיוגנס בעיר, והחל להתבונן באנשים.
[קולות אנשים מדברים ביוונית]
הוא ראה איש אחד עצוב בגלל שהבית שלו לא גדול מספיק, ואיש אחר עצוב בגלל שהסוסים שלו לא רצים די מהר, וילד אחד בוכה כי לא קיבל את הסנדלים שרצה. וכשקיבל את הסנדלים, התחיל לבכות, כי רצה גם חולצה חדשה.
כך הגיע דיוגנס למסקנה - שהחפצים של אנשים הם הסיבה האמיתית לאומללותם. גם הרכוש שיש להם, וגם הרכוש שהם רוצים שיהיה להם. ושהוא עצמו, אם הוא באמת רוצה להיות מאושר, צריך לוותר על כל הנכסים האלה שרק גורמים לבעיות.
דיוגנס ויתר על הבית שלו, ועל המיטה שלו, ועל כל רכושו, ועבר לגור בתוך חבית. הוא אפילו ויתר על הבגדים שלו, והסתובב בעיר בתחתונים בלבד. כל רכושו עלי אדמות היה קערת עץ קטנה, שבה יכול היה למשות מי שתייה מהנהר, וכלב שעליו לא ויתר. לא משום שהכלב היה רכושו, אלא משום שהיה חברו ולדבריו, האדם הכי חכם שהוא מכיר.
[קולות של כלב מלחית]
"תראו את הכלב", אמר: "אין מאושר ממנו. הוא ישן כשהוא עייף, ולא אכפת לו אם זה על מיטה או על רצפה. הוא אוכל מה שנותנים לו, ומלבד אלה, כל מה שהוא עושה זה רק לשחק ולרבוץ בשמש". והוסיף: "אנשים טובים, מעכשיו, אני הוא דיוגנס הכלב". [קול נביחת כלב]
לאחר מכן, החליט להיפטר אפילו מהקערה שברשותו. [צליל פכפוך מים] דיוגנס ראה ילד קטן רוכן אל הנהר, ושותה מים בעזרת ידיו. מיד השליך את הקערה שלו [צליל קערה מושלכת], וכך איבד את רכושו היחיד.
משום מה, בעולם שלנו, כשרואים איש עני הולך בתחתונים, ובמקום להיות עצוב מכך שאין לו כלום - הוא מאושר, מיד חושבים שהוא משוגע. זה בדיוק מה שחשבו על דיוגנס ובשל כך, שלחו אותו לכלא.
[מוזיקה יוונית]
בזמן שדיוגנס היה בכלא, האנשים מסביבו הבחינו במשהו מוזר מאוד. במקום לשמוע בכי בוקע מתאו הקטן, הם שמעו צחוק גדול, אף על פי שהיה כלוא, דיוגנס עדיין היה מאושר.
הוא צחק חזק כל כך, עד שאנשים התבלבלו ושאלו את עצמם: "אולי גם אני אלך לכלא? נשמע שכיף שם!". הם שאלו את דיוגנס: "למה אתה צוחק? אתה לא מבין שאתה בכלא?", והוא רק ענה, מחוייך: "הם יכולים לכלוא את הגוף שלי, אבל את שכלי איש אינו יכול לכלוא".
הוא צדק. לכל אחד מאיתנו יש ראש שרק הוא יכול לראות לתוכו, ומחשבות שרק הוא חושב, ואיש אינו יכול לדעת על מה אדם אחר חושב, וודאי שלא לשלוט במחשבות של מישהו אחר.
השמועה על דיוגנס החכם הגיעה לכל קצוות תבל. אפילו הכובש הגדול, אלכסנדר ממקדוניה, בא לראותו. אלכסנדר דיבר איתו כמה דקות, ולבסוף אמר לו: "אתה חכם כל כך. כל מה שתבקש, אצווה לתת לך."
דיוגנס לא ביקש בית גדול ולא אוצרות זהב, לא משרתים ולא ממלכה. אלא, בחיוכו השקט אמר: "הוד מעלתך. אתה יכול בבקשה לזוז קצת? אתה מסתיר לי את השמש". [קול ציוץ ציפורים]
אלכסנדר תחילה התרגז, אחר כך חשב קצת, ולבסוף הבין שבזמן שהוא היה עסוק במסעות עם צבאו בניסיונות לכבוש את כל העולם, הנה אדם שאין לו כלום, והוא יותר מאושר אפילו מאלכסנדר הגדול. ולאחר הפגישה, אמר בלחש ליועציו הקרובים: "אילולא הייתי אלכסנדר ממקדוניה, הייתי רוצה להיות דיוגנס מסינופה".
[מוזיקה מסתיימת בצלילי פעמונים]
תום: דיוגנס פגש את המלך הגדול, שחשב שהוא כל כך חכם, ולכן היה מוכן לתת לו הכול. המתנה שהוא בחר הייתה לראות את השמש ולהמשיך לשמוע את ציוץ הציפורים.
מה אתם הייתם מבקשים אם מלך גדול כמו אלכסנדר מוקדון היה מציע לכם כל מה שתרצו?
הדבר שחשבתם עליו עכשיו - האם הוא באמת יעשה אתכם מאושרים?
מלבד האגדה הזו, עוד אגדות שהיו באמת תוכלו למצוא בפודקאסט שלנו, "אגדות אמיתיות". למשל, אגדה על סופר שלא הרשו לו להפסיק לכתוב, או על מלכה אמיצה שהחליטה להגן על תושביה ולהילחם באימפריה הרומית.
אם אהבתם את האגדות שלנו ונשארתם עם טעם של עוד, אתם מוזמנים להיכנס לאתר של "הוצאת פנק" ולרכוש לכם עותק של הספר הראשון של "אגדות אמיתיות".
הפודקאסט נולד ונערך ברשת הפודקאסטים העצמאית "שלג".
את האגדה הזו קראה עבורכם יעל בר דרור, וביים עומרי בן דור. טכנאית ההקלטה שלנו הייתה נטע כהן. אני תום בייקין-אוחיון.
אני רוצה להזמין אתכם להירשם לפודקאסט שלנו כאן באפליקציה, לשלוח אלינו תגובה או לעקוב אחרינו בדף הפייסבוק. ככה נוכל לעדכן אתכם בכל פעם שתצא אגדה חדשה.
ואם רק תסתכלו טוב טוב, תראו שכל אחת ואחד מכם, הוא כבר גיבור של אגדה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments