העולם מלא בהמצאות, חלקן קטנות וחלקן גדולות האגדה הזו תספר את סיפורו של הממציא שהמציא דברים שונים, ולבסוף אפילו המציא את עצמו
תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/02/2019.
[מוזיקת פתיחה]
תום: שלום ילדים וילדים שגדלו. אני תום בייקין-אוחיון, ואת הסיפורים האלה כתבתי בשבילכם.
העולם שלנו מלא בהמצאות: מנורות, גלגלי מכוניות, טלפונים חכמים ואפילו מפתחות. את הדברים האלו ועוד רבים אחרים המציאו בני אדם שחשבו: "רגע, אולי כדאי לנו לעשות ככה", או: "מה יקרה אם נחבר בין שני דברים שונים לחלוטין?". חלקם גם זכו בפרסים על ההמצאות שלהם.
[מוזיקת רקע]
האגדה שלנו הפעם תתחיל במעבדה, המקום שבו לובשים חלוק וכפפות, ולתוך מיכלים רוקחים ומערבבים חומרים, והופ - מתגלה משהו חדש.
בין שולחנות המעבדה והמבחנות, אלפרד נובּל היה איש מיוחד במינו. הוא המציא כמה המצאות חדשות ומעניינות, אבל ההחלטה הגדולה ביותר שלו הייתה להמציא את עצמו.
אורי: אלפרד נובל נולד בשוודיה בשנת 1833. כבר מגיל צעיר היו לו שתי אהבות גדולות - לקרוא ספרים ולהמציא המצאות. את אהבתו לספרים קיבל מאמו, שקראה לו סיפורים לפני השינה מאז שהיה קטן. את אהבתו להמצאות ירש מאביו, שהמציא דרך חדשה לעבד שאריות של עצים לרהיטים - הדיקט, או עץ הסנדוויץ'.
בתחילת חייו לא היה למשפחתו כסף רב, והם נאלצו לנסוע בעולם פעמים רבות בחיפוש אחר הזדמנויות עסקיות. במשך שנים אחדות חיו בעיר סנקט-פטרבורג שברוסיה, שם זכה נובל הצעיר ללמוד כימיה אצל הכימאי המפורסם ניקולאי זינין, שאת סיפורו נשמור לפעם אחרת.
נובל אהב מאוד כימיה. [קול בעבוע] היה משהו בערבוב החומרים וביצירה של חומרים חדשים שנראה לו קסום. במעבדה, לצד המבחנות, האבקות והפתיליות, הרגיש כמו מכשף אמיתי. [קול שקשוק מבחנות וזכוכית נשברת]
בגיל שמונה עשרה עבר שוב עם משפחתו, הפעם לארצות הברית. אחיו מצא עבודה במפעל לספינות מלחמה. זו הייתה עבודה טובה מאוד, אבל גם מסוכנת מאוד.
באותה תקופה נהגו לעבוד עם חומרי נפץ רגישים במיוחד, [קול מכונות] וכל תנועה לא זהירה הייתה גורמת לפיצוץ. ובאמת, לא עבר זמן רב, וטרגדיה תקפה את המשפחה. [קול פיצוץ עמום] תאונה במפעל גרמה לפיצוץ גדול שגרם למותם של חמישה אנשים, ובהם אחיו הגדול של אלפרד.
אלפרד היה מרוסק מרוב צער. הוא נסגר במעבדתו בהחלטה שלא יצא ממנה [קול דלת נטרקת] עד שימציא חומר נפץ חדש שיהיה יציב יותר ובטוח יותר מכל מה שהיה קיים לפניו. הוא האמין שכך אפשר יהיה להציל חיים ולמנוע אסונות, כמו האסון שחוותה משפחתו.
כעבור חודשים ארוכים של עבודה מאומצת, הצליח אלפרד נובל לייצר חומר נפץ חדש. הוא קרא לו "דינמיט" על שם המילה היוונית "דינמו" שמשמעותה "כוח". חומר נפץ זה היה בטוח יותר מכל חומר אחר באותה תקופה, וגם חזק הרבה יותר. שימוש בכמה גרמים של חומר זה איפשר לשבור קירות ולרסק סלעים.
אלפרד נובל מיהר להקים מפעל שייצר ויספק את ההמצאה הזאת לכל. הוא חשב שהמצאה כזאת תעניין בעיקר חברות בנייה גדולות וחברות כרייה.
עד להמצאתו של אלפרד נובל, [קולות כריית פחם] כריית הפחם הייתה עבודה מתישה ומסוכנת, שהייתה שמורה בעבר אך ורק לעבדים. הודות לדינמיט, אפשר היה עכשיו ממרחק בטוח לפתוח פתח בהר [קול פיצוץ עמום] ולהפחית את סיכון חייהם, זמנם ומאמציהם של הכורים.
הבעיה עם המצאות, היא שהממציא אחראי רק ללידה שלהן, ואינו יכול לדעת אילו שימושים ימצאו להן אנשים אחרים.
יום אחד, אלפרד נובל, שהפך לעשיר מאוד הודות להמצאתו, גילה שאנשים מצאו שימוש חדש לדינמיט שלו. שימוש צבאי ככלי נשק חדש ומסוכן במיוחד.
"רציתי להציל חיים", חשב נובל, "ועכשיו בגלל המצאתי חיים רבים יאבדו".
אלפרד חש רגשי אשם איומים ושקע בדיכאון עמוק. הוא הסתגר עוד ועוד במעבדתו, [קול טריקת דלת] ונמנע להיפגש עם אנשים. הקשר היחיד שלו עם העולם היה בקריאת העיתון בכל בוקר.
בוקר אחד פתח אלפרד נובל את עיתון הבוקר שלו וגילה בו ידיעה מרעישה. הכותרת הייתה: "אלפרד נובל מת". התברר שבעיתון חלה טעות, מר נובל אחר נהרג יום לפני כן בתאונה בצרפת, ובעיתון חשבו שאלפרד הוא שנהרג.
אלפרד כמובן הזדעזע לשמוע על מותו שלו בפתאומיות כזו, אבל המשך הידיעה היה מזעזע הרבה יותר. "מחרחר המלחמה צמא הדם אלפרד נובל, האיש שהמציא דרכים מהירות ויעילות להרוג אנשים, ועוד העז להתעשר מכך, מת בעצמו סוף סוף".
אלפרד נשבר. האם זה מה שיגידו עליי ביום שאמות באמת?
אנשים מעטים זוכים להזדמנות לקרוא את ההספד שלהם בעודם בחיים. אלפרד נובל לא התכוון לבזבז את ההזדמנות הזו. הוא החליט לשנות את חייו כל עוד הוא יכול, ולהשתמש בהון הרב שצבר ממפעליו הרבים, כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר.
בצוואתו הכריז על פרס חדש, שיקרא "פרס נובל". הפרס יוענק לאנשים מוצלחים במיוחד שתרמו לשינוי העולם ולהפיכתו לטוב יותר. הפרס מוענק בכל שנה בחמישה תחומים.
בראש ובראשונה - בתחום הכימיה, שאותו אהב באופן אישי. [קול בעבוע]
הפרס השני מוענק למדענים בתחום הפיזיקה, אשר תורמים לאנושות להכיר את העולם טוב יותר. [קול שקשוק מבחנות]
הפרס השלישי בתחום הרפואה, לאנשים שתגליותיהם תרמו להצלת חיים ולריפוי מחלות.
הפרס הרביעי הוא בתחום הספרות, תחום שנובל אהב מאוד מאז שהיה ילד קטן.
הפרס החמישי הוא "פרס נובל לשלום". נובל ביקש שהפרס יימסר לאנשים מתחומים שונים שתרמו לכונן שלום בעולם ולמנוע מלחמות.
מאז ועד היום, בית המלוכה של שוודיה, מולדתו של נובל, מעניק פרסי נובל בכל התחומים האלה וכן בתחום הכלכלה. הפרס הכספי הגדול מאפשר לזוכה לחיות בכבוד וברווחה לשארית חייו.
אחדים מן הזוכים היו מדענים גדולים, כמו [קול מחיאות כפיים] מארי קירי, נילס בוהר ואלברט איינשטיין. רופאים מפורסמים כמו אלכסנדר פלמינג וד"ר ג'ונה סאלק, סופרים גדולים כמו סלמה לגרלף, ארנסט המינגווי, אלבר קאמי וש"י עגנון. ופוליטיקאים ואנשי ציבור גדולים כמו אמא תרזה, נלסון מנדלה ויצחק רבין.
באמצעות הפרסים הרבים שחולקו בשמו של נובל, הוא עצמו זכה בפרס הגדול מכולם. הוא זכה בכך שאנו זוכרים אותו היום לא כתעשיין של מלחמה, אלא כאדם שתרם רבות להערכת האנשים שעזרו להפוך את העולם למקום טוב יותר.
[מוזיקה מסתיימת בצליל פעמונים]
תום: עד היום מחלקים פרסי נובל לאנשים ונשים המשפיעים על העולם כולו או ממציאים דברים חדשים.
הפרס כולל מדליה יפה שאפשר לתלות על הקיר וגם סכום כסף כדי שמי שעשה משהו חשוב יוכל להמשיך ולתרום לעולם.
[מוזיקה]
למי הייתם מחלקים פרס? על מה לדעתכם חשוב לחלק פרסים כאלה?
מלבד האגדה הזו, עוד אגדות שהיו באמת תוכלו למצוא בפודקאסט שלנו, "אגדות אמיתיות".
למשל אגדה על השליט מהודו שנמאס לו ממלחמות והחליט שלא יפגע אפילו בנמלה. או על הילדה שלימדה את עצמה להיות מורה ולבסוף נכנסה לכלא, אבל מסיבות טובות.
אם אהבתם את האגדות שלנו ונשארתם עם טעם של עוד, אתם מוזמנים להיכנס לאתר של הוצאת "פנק" ולרכוש לכם עותק של הספר הראשון של "אגדות אמיתיות".
הפודקאסט נולד ונערך ברשת הפודקאסטים העצמאית "שלג". את האגדה הזו קרא עבורכם אורי דרור וביים עומרי בן דור. טכנאית ההקלטה שלנו הייתה נטע כהן, אני תום בייקין-אוחיון.
אני רוצה להזמין אתכם להירשם לפודקאסט שלנו כאן באפליקציה, לשלוח אלינו תגובה או לעקוב אחרינו בדף הפייסבוק. ככה נוכל לעדכן אתכם בכל פעם שתצא אגדה חדשה.
ואם רק תסתכלו טוב טוב, תראו שכל אחת ואחד מכם הוא כבר גיבור של אגדה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments