לכל אדם יש שם, אבל לא כל אדם בוחר לבנות את שמו עד שהוא הופך לגיבור אמיתי של אגדה. בעולם האגדות, אחת הדרכים המקובלות לבנות שם של גיבור היא להילחם במפלצות. האגדה הזאת תספר על גיבור אמיתי שבנה את שמו בדיוק כך.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/02/2020.
[מוזיקת פתיחה]
תום: שלום ילדים וילדים שגדלו. אני תום בייקין-אוחיון, ואת הסיפורים האלה כתבתי בשבילכם.
ישנה מפלצת אשר חיה בינינו כבר אלפי שנים. אני יודע, הרי הבטחתי שכל האגדות שאספר עליהן תהיינה אמת לאמיתה, והנה אני מספר על מפלצות.
אך דווקא בגלל שהבטחתי, איני יכול שלא לגלות את האמת הזו - ישנה מפלצת. איש אינו יודע מנין היא הגיעה. היא הייתה שם כשהדתות הראשונות ניסו למגרה, והיא הייתה שם כשהחוקים הראשונים ניסו לדכאה, והיא שרדה, למרות שמלכים ואבירים וכהנים קמו להילחם כנגדה.
שמה של המפלצת הזו הוא "שחיתות".
היא יכולה להרוס כפר יותר מהר מדרקון, ולהחריב ערים ביסודיות כמו רעידת אדמה. היא קיימת במחשכים ופועלת בצללים. היא גדלה בשתיקה ובלחישות, ופורחת בין סודות ושקרים. ואבוי, כמה שזה נורא, עלינו להודות, היא עדיין קיימת היום.
[המוזיקה מתחזקת ומסתיימת בצלצול פעמונים]
עלמה: הסיפור שלנו מביא לקדמת הבמה את אחד האבירים הגדולים במלחמה נגד מפלצת השחיתות, מרקוס טוליוס קיקרו.
[מוזיקת מעבר]
הוא חי לפני קצת יותר מאלפיים שנה, כשהרפובליקה הרומית הייתה בשיאה. בימים ההם הרפובליקה השתרעה מסביב לכל הים התיכון, ומערי נמל רבות הגיעו סחורות ומיסים לרומא הבירה.
[קולות שוק]
קיקרו נולד בשנת 106 לפני הספירה, בעיירה ארפינו, לא רחוק מרומא, למשפחה ממעמד הפרשים. מעמד שמשמעותו אינה קשורה לאבירים, אלא לכך שאב המשפחה עשיר מספיק כדי להחזיק סוס. או במילים אחרות, למשפחה אמידה אך לא אצילה.
עוד בגיל צעיר הוכיח קיקרו כישרון רב ללימודים. כדי לתמוך בכישרונו, אביו שלח אותו ללמוד שירה, פילוסופיה והיסטוריה באתונה וברומא. הוא היה כל כך טוב בלימודיו, שהתקבל ללימודים אצל המורים הטובים ביותר בעיר, והצליח אפילו יותר מבניהם של האצילים העשירים ביותר.
בני האצולה קינאו בהצלחתו של קיקרו הצעיר, ומיהרו לבטלו ולצחוק עליו בשל מעמדו הנמוך.
[ילדים צועקים]
אבל קיקרו לא היה מוכן להיכנע להם. בכל פעם שאלה ניסו להקניט ולהקטין אותו, בגלל שלא היה עשיר או אציל כמותם, הוא מיהר להקניט אותם על כך שהם לא מכירים משוררים יווניים, ולא מבינים פילוסופיה והיסטוריה טוב כמוהו.
במהרה היה ידוע לכל שאיש לא יכול לנצח את קיקרו בוויכוח.
[מוזיקת רקע]
אמנות הוויכוח הלכה קצת לאיבוד בימינו, אבל עד לפני שנים מספר הייתה הרטוריקה לאחת האמנויות הגדולות שכל איש תרבות צריך להכיר.
מכיוון שהיה כה מיומן באמנות הזו, הדרך הייתה סלולה עבורו ללמוד חוק ומשפט רומאי אצל גדול המשפטנים ברומא - קווינטוס מרקוס קבולה. גם שם מצטיין קיקרו, ובמהרה הפך לעורך דין צעיר ומיומן. היו לו את כל הכישורים וההשכלה כדי לפתח קריירה משגשגת, אבל ברפובליקה הרומית, כישורים לא היו מספיקים להצלחה. היה צריך גם שם.
המשפט האחרון יכול אולי להיראות לכם מוזר, הרי לכל אדם יש שם, אבל כאן הכוונה היא לא רק לשם שבאמצעותו קוראים לאדם כשרוצים לפנות אליו, אלא לשם ההולך לפני האדם.
ברומא, כמו גם היום, שם טוב יכול לפתוח דלתות רבות, אפילו לפני שהאדם מגיע אליהן בעצמו.
אבל איך בונים שם?
יש אנשים שמקבלים שם גדול ממשפחתם, אך על כל מי שלא התמזל כך מזלו, יש להתחיל בעבודה קשה.
קיקרו ידע זאת, וקיבל על עצמו עבודה כקוואיסטור, שזה מעין נציג מטעם הרפובליקה, באי סיציליה הגדול.
[קול עגלה נוסעת]
כך עזב את ביתו, ויצא למסע לסיציליה. כשהגיע לשם, קיקרו מצא פרובינציה מצליחה מאוד. שדות החיטה הפורים שלה זיכו אותה בכינוי "סלסלת הלחם של הרפובליקה". הנמל המשגשג שלה הביא סחורות מכל הים התיכון. היה לה צי ימי חזק שהגן על הרפובליקה, ומקדשים עשירים בפסלי אלים נאים משיש וברונזה.
[קולות שוק]
כנציג הרפובליקה, קיקרו עזר לתושבי האי למכור את סחורותיהם ולשלם את מיסיהם בצורה יעילה ורווחית יותר. הוא הוכיח כישורים רבים במינהל וחשבונאות, והיו מרוצים מתפקידו גם בסיציליה וגם ברומא. כך, אחרי שהסתיימה תקופת שירותו, חזר לרומא סקרן מאוד לראות האם שמו גדל מספיק כדי לפתוח עבורו דלתות לתפקידים גדולים יותר.
[מוזיקת רקע]
ואכן, בזכות שהוכיח עצמו כאיש מקצועי והגון, קיקרו יכול היה להתחיל את הקריירה הארוכה שלו כעורך דין ברומא הבירה.
הכל יודעים שלהיות עורך דין זה לא משהו שתורם הרבה לפיתוח שמו של אדם. למעשה, לעורכי דין רבים יוצא אפילו שם רע בשל תפקידם.
קיקרו הבין שעליו למצוא תיק אחד שיבנה את שמו הטוב ברבים. למרבה המזל, בדיוק בזמן הזה, תושבי סיציליה, שזכרו את קיקרו לטובה, פנו אליו בבקשה נואשת לעזרה.
קיקרו גילה שמאז שעזב את הפרובינציה, סיציליה נפלה לידיו של מושל רשע ומושחת מאוד, ורס שמו. מושל זה הגיע לפרובינציה עם מטרה אחת - למלא את כיסו בשלל, ולמטרה זו כל האמצעים היו כשרים. הוא דרש מהאיכרים מיסים חדשים שהיו כה כבדים, שהם הביאו אפילו את החוות העשירות ביותר לעוני מחפיר. הוא בזז מקדשים מפסליהם, ומילא בהם את בית האחוזה שלו. את הצי הימי הגדול והמפואר הפקיר לידיהם של שודדי ים בתמורה לדמי שוחד.
הוא אפילו שלח גברים מבתיהם על מנת לחמוד את נשותיהם, ואת כל מי שהתנגד אליו הוציא להורג בלי משפט.
ליבו של קיקרו נכמר על מצבם העגום של תושבי סיציליה, והוא הסכים לקבל את התפקיד.
באותם ימים לא היו חוקרים ושוטרים שיאספו עדויות וראיות ויגישו אותן לתובע, וכל עבודת המחקר הרבה הייתה תפקידו של עורך הדין. קיקרו אסף את חפציו ויצא לסיציליה לחקור את פשעיו הרבים של ורס.
ורס, שגילה כי עורך הדין הצעיר מבקש לתבוע אותו, החליט לסכל את תוכניותיו בדרך הקלה והיעילה ביותר. הוא שלח מתנקשים לדרכים הראשיות של סיציליה, על מנת שאלה יחסלו את קיקרו ברגע שיפגשו בו.
השמועה על המתנקשים הגיעה לקיקרו, והוא התחיל להבין עם יש לו עסק, אבל הוא לא ויתר. במקום ללכת בדרכים הראשיות, רכש דוגית קטנה, אשר בעזרתה הקיף את חופי האי סיציליה, ועבר מעיירה לעיירה.
[קולות שיט]
בכל מקום שהגיע אליו, התושבים קיבלו אותו באהבה ובשמחה. הם לא האמינו שמישהו יסכים לעמוד נגד ורס העשיר. בזה אחר זה הגיעו לקיקרו העדויות האיומות על מידת השחיתות הנוראה של ורס. האי המשגשג שהכיר בצעירותו הפך למקום עגום, עני ומושפל.
[מוזיקת רקע]
ורס רוקן את האי מכל התכשיטים, הפסלים, האמנות והכספים שהיו בו, והשאיר מאחוריו רק חורבן.
[קולות צעדים]
בחווה אחת, אב סיפר לקיקרו כיצד ורס ציווה להרוג את ילדיו, מכיוון שלא יכלו לשלם את המיסים החדשים שהמציא. במקדש אחר, קיקרו גילה שורס ציווה לתלות את הכהן, מכיוון שזה לא הסכים למסור לידיו את פסל האל הקדוש.
בעיירה אחרת, הגיעו בזה אחר זה עדים שסיפרו לקיקרו כיצד ורס הגיע יום אחד על ספה ניידת, נישאת על גבי עבדים, כשהוא מוקף בבריונים. הוא ציווה על הבריונים לרוקן את העיר מכל הברונזה שלה, ואז חייך ושתה לשוכרה בזמן שאלה עברו מבית לבית, עקרו פסלים ממקומם, ותלשו צלחות מידיהן של עקרות בית בוכיות.
[מוזיקת רקע עוצמתית]
אחרי חודשים ארוכים בהם אסף קיקרו עדויות ותעודות רבות, המוכיחות ללא כל צל של ספק שורס הזה אשם בפשעים רבים, קיקרו שב לרומא, להתייצב למשפט. מרוצה, גם אם קצת מפוחד מפני הרוע שעליו להילחם בו.
כשהגיע לרומא גילה קיקרו כי גם יריבו עמל רבות לקראת המשפט. הוא כמובן לא יכול היה להוכיח את חפותו, אבל עושרו הרב כן איפשר לו לרכוש אותה. לשם כך הוא רכש את שירותיו של קווינטוס הורטנסיוס הורטלוס, עורך הדין הטוב ביותר ברומא. בנוסף, ורס שיחד את השופטים שהיו אמורים לשפוט אותו, קנה סנטורים מכובדים שיעידו לטובתו, שלח בריונים לבתיהם של העדים על מנת לאיים על חייהם אם יעזו להעיד כנגדו. הוא פעל כדי לדחות את המשפט עד לזמן שבו לאיש כבר לא יהיה אכפת מתוצאותיו, ואפילו שיחד אנשי ציבור על מנת לפגוע במשרתו של קיקרו.
היום הראשון של המשפט הגיע, וקיקרו מצא את עצמו לבד כנגד כל העולם. אמנם היה לו הגיבוי של כל תושבי סיציליה, אבל כנגדו ניצבו לא רק ורס ועורך דינו הממולח, אלא גם הסנטורים הרומאיים והשופטים עצמם, שכן דווקא אלה שהיו אמורים להשגיח שהמשפט יתנהל בצורה הוגנת, מילאו כיסם בכספי הנתבע והבטיחו לו את חפותו.
רוב האנשים היו מוותרים בשלב הזה. הם היו מבינים שהשחיתות הארורה הצליחה להגיע לכל מקום ושאין סיכוי לנצחה. אבל קיקרו לא היה כמו רוב האנשים. הוא ידע שאחרי היום הזה הפעם הבאה שיתאספו כולם לדון במשפט תהיה בעוד חודשים רבים, ועד אז, מי יודע את מי עוד ורס יצליח לשחד או להפחיד?
[סיום מוזיקת הרקע]
ולכן החליט לנצל את ההזדמנות האחת שיש ברשותו.
עובדה אחת עמדה לצידו - הידיעה כי מפלצת השחיתות לא יכולה לסבול את אור השמש. לכן, מיד עם תחילת נאומו, מיהר קיקרו להבהיר לבית המשפט שלא רק ורס עומד כאן למשפט, אלא לצידו ניצבים גם בית המשפט והרפובליקה הרומית עצמה.
[מוזיקת רקע]
הוא הכריז בראשית נאומו כי לא רק ברומא, אלא גם בקרב עמים זרים נפוצה השמועה, כי בתי הדין האלה לעולם לא ירשיעו אדם, אפילו אם הוא אשם, אם יש ברשותו כסף רב. והוסיף, האיש הזה, שאני תובע אותו עכשיו, יאפשר לכם לשקם את שמו הטוב של בית הדין שלכם, ולהשיג את תודתו של כל העם הרומי.
בדרך זו הצליח להסב את הדיון במשפט לא על אשמתו של ורס, אלא על עצם השחיתות האיומה שפשטה ברפובליקה. הוא המשיך בנאומו וחשף את כל התחבולות השונות שבהן השתמש ורס כדי לפגוע בהגינות המשפט. הוא הצביע על הסנטורים שפעלו לטובתו, וקרא בשמם של השופטים שהבטיחו לו את חפותו.
הוא גילה לכל על האיומים על חייו ועל האיומים על עדיו, וכשסיים, הסביר לשופטים: "יש בידיכם את הכוח למחוק ולהרוס את החרפה והבושה אשר דבקו במעמדכם בשנים האחרונות".
[מוזיקת רקע מתחזקת]
כך, אחרי שחשף את כל השחיתות שהייתה מסביב, התפנה להאשים את הנאשם: "אני מאשים את גאיוס ורס בפשעים של תאוות בצע ושל התאכזרות לאזרחים הרומים ולבעלי בריתם, בפשעים חמורים נגד האלים, ונגד האנושות, ובמעשים בניגוד לחוק, בכך שגזל מאנשי סיציליה 40 מיליון מטבעות". וסיים בהבטחה: "כל זה יוכח בבירור בעדויות, בדוחות מפורטים ובתעודות ציבוריות".
אחרי נאומו של קיקרו הקערה התהפכה על פיה. אף שופט ואף סנטור לא היה מוכן לעמוד לצידו של ורס ולהודות בזאת שגם הוא נפל בידיה של השחיתות. לוורס לא נותרה כל ברירה. הוא הבין שלמרות כל כספי השוחד ששילם, אין לו סיכוי לנצח במשפט כנגד קיקרו. הוא ברח מרומא על מנת שלא לשוב אליה לעולם.
[מוזיקת רקע מסתיימת בעוצמה]
אנשי סיציליה הודו לקיקרו עד מאוד. אמנם רוב הכסף שנגנב מהם לא שב לידיהם, אבל לפחות הצדק נעשה והאמת יצאה לאור.
[מוזיקת רקע]
שמו הטוב של קיקרו הלך וגדל. אחרי המשפט הוא הפך למגן העם הישר וההגון. עם תמיכתם של אזרחי הרפובליקה הרומית, קיקרו המשיך להתקדם בתפקידים עד שהגיע לתפקיד הגדול ביותר ברפובליקה ונהיה סנטור בעצמו.
אבל השחיתות לא הובסה. היא המשיכה להתפשט עד שלבסוף נשארו רק שני סנטורים טובים בכל הרפובליקה, קיקרו וקאטו הזקן, שאת סיפורו נשמור לפעם אחרת.
בראותו עד כמה המצב ברפובליקה מר, קיקרו החליט לעזוב את הסנאט ובמקום למשול, לחנך.
[קולות ילדים משחקים]
אם הדור הזה נהרס בשחיתות, אנחנו נעבוד על כך שהדור הבא יהיה חכם מספיק להילחם בה. הוא אסף לביתו את החכמים והמבטיחים שבילדי רומא ולימד אותם מוסר, יושרה והגינות. הוא כתב ספרים רבים ובהם סיכם את מלוא חוכמת העבר. ספרים על רטוריקה, פילוסופיה, היסטוריה ומדע, וכך הבטיח אוצר של חוכמה שיישאר אחריו. באופן זה, קיקרו המשיך להילחם בשחיתות עד יום מותו.
למרות שהרפובליקה הרומית נפלה מזמן, ולמרות שהשחיתות עדיין קיימת, נאומיו וספריו של קיקרו השתמרו בידינו עד היום. הם עברו מידיו של לוחם צדק אחד לאחר, וחינכו עורכי דין, משוררים, מדינאים ומלכים להמשיך להילחם במפלצת השחיתות.
[מוזיקת פעמונים]
תום: לא קל להילחם בשחיתות, במיוחד מול מנהיגים חזקים. הרבה יותר קל לשמור דברים לעצמך, ככה שרק אתה תוכל ליהנות, ואז רק לדאוג שאף אחד לא יוכל להוציא את האמת אל אור היום.
[מוזיקת סיום]
שחיתות היא כמו מחלה שמתפשטת. אנשים מושחתים דואגים להקיף את עצמם במושחתים אחרים, וכך אנשים טובים וישרים נותרים חסרי אונים.
קיקרו האמין באמת ובתמים במדינה שלו, והיה מוכן להסתכן כדי להילחם למען האזרחים הטובים שלה.
ומה איתכן, מאזינות יקרות שלי, האם גם אתן מוכנות להילחם?
איך לדעתכן אפשר לגרום למנהיגים לדאוג לכל העם ולא רק לעצמם?
מלבד האגדה הזו, עוד אגדות שהיו באמת תוכלו למצוא בפודקאסט שלנו. אם אתם אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור לנו להמשיך וליצור, נשמח אם תתמכו בנו בדף הפטריאון שלנו. התומכים יזכו לתכנים בלעדיים, הנחות קבועות לספרי הוצאת "פנק", ואפילו לשמוע אגדות אמיתיות חדשות שלא תוכלו למצוא כאן. הקישור מופיע בתיאור הפרק.
הפודקאסט נולד ונערך ברשת הפודקאסטים העצמאית "שלג". את האגדה הזו קראה עבורכם עלמה זוהר, הפיקה מוריה דפני וביים עומרי בן דור. אני תום בייקין-אוחיון.
את הספר "אגדות אמיתיות", ועוד מגוון רב של אגדות, תוכלו למצוא באתר של הוצאת "פנק".
ואם רק תסתכלו טוב טוב, תראו שכל אחת ואחד מכם הוא כבר גיבור של אגדה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments