אגדות אמיתיות - ווינסטון צ'רצ'יל עולה לשידור

מלחמת העולם השנייה הייתה המלחמה הכי נוראה שהכוכב הקטן שלנו ידע. האגדה הזו תספר על רגע אחד מהמלחמה הזאת. רגע שבו נדמה היה שהכל אבוד, עד שראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל עלה לשידור.

קראה: עלמה זוהר

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/12/2019.

[מוזיקת פתיחה]

תום: שלום ילדים, וילדים שגדלו. אני תום בייקין-אוחיון, ואת הסיפורים האלה כתבתי בשבילכם.

[מוזיקה]

בכל יום, אנחנו אומרים הרבה מאוד דברים. דרך המילים, אנשים מספרים אחד לשני את כל מה שהם רוצים שאחרים ידעו. חברה שמספרת על משהו נחמד שעשתה אתמול, מישהו שמגלה בסוד את מי הוא אוהב. או מישהו בטלוויזיה, שמסביר על השינויים הגדולים שקורים עכשיו בעולם. המון מילים נאמרות בכל יום, לרוב אנחנו יכולים לומר משהו, ולשכוח מזה שעה אחר כך.

מדי פעם, יש רגעים שאף אחד לא יודע מה לומר. כולם מופתעים.

[מוזיקה קלאסית איטית]

אבל פעם בהרבה מאוד זמן, יש רגעים שכמה מילים יכולות לשנות מסלול של עם שלם, או אפילו את גורלן של מדינות.

האוזניים שלכם קשובות?

האוזניות מחוברות?

מיד יתחיל השידור.

[מוזיקה מסתיימת וצלילי מורס]

עלמה: חודש יוני בשנת 1940 היה חם מאוד. לא רק מבחינת הטמפרטורות, שהיו גבוהות יחסית לעונה, אלא בגלל שכמעט כל העולם היה במלחמה.

[קולות מטוסים ממשיכים ברקע]

כל המלחמות מכוערות ועצובות, אבל שום מלחמה לא הייתה מכוערת ועצובה כמו מלחמת העולם השנייה.

[מוזיקה דרמטית וקולות מטוסים צוללים נמוך]

בשנה האחרונה, גרמניה הנאצית הצליחה לכבוש את פולין, צ'כוסלובקיה, הולנד, בלגיה, דנמרק ונורווגיה. עד סוף אותו החודש הם כבשו גם את צרפת.

ממשלת בריטניה הדיחה את ראש הממשלה שלה, ומינתה במקומו את גיבור מלחמת העולם הראשונה, וינסטון צ'רצ'יל. התמונה נראתה עגומה ביותר. צבא בריטניה היה כלוא בחופי צרפת בלי אפשרות לברוח, וצבאות הנאצים התקרבו אליהם עוד ועוד. אם הגרמנים יספיקו להגיע אל חופי צרפת, לאנגליה לא יהיה סיכוי, והיא תיאלץ להיכנע.

[המוזיקה מתגברת]

ברביעי ביוני 1940, כשדומה היה שהמצב אבוד לחלוטין, ועוד מעט הנאצים יכבשו גם את אנגליה, וינסטון צ'רצ'יל, לאחר חודש אחד בלבד בתפקיד ראש הממשלה, עלה על בימת בית הנבחרים ונשא נאום. זה היה אחד הרגעים המכריעים במלחמה.

[שירת מקהלה בוקעת מתקליט ישן]

וינסטון צ'רצ'יל לא למד בבית הספר כיצד לנהל מלחמות. בעצם, הוא היה תלמיד גרוע מאוד, ובכלל לא למד הרבה בבית הספר. אבל הוא למד הרבה על העולם ועל אומנות המלחמה, במסגרת שירותו בצבא הוד מעלתה במחוזות השונים של האימפריה הבריטית: בקובה ובהודו, בסודן ובדרום אפריקה, והגיע לדרגת "הלורד הראשון של האדמירליות". עכשיו המלחמה הגיעה אל הבית, ולונדון, עיר הבירה של בריטניה, סבלה בכל לילה מהפצצות כבדות של מטוסי הקרב הגרמניים. צ'רצ'יל ניסה להזהיר את העולם מפני אדולף היטלר עוד שנים לפני כן, אבל אז - איש לא הקשיב.

[המשך מוזיקה]

צ'רצ'יל והיטלר. מעולם ניצבו מצביאים כה שונים זה מול זה. היטלר היה צמחוני, אהב תה, שנא סיגריות, ומעולם לא יצא לראות את המלחמה במו עיניו, כי היה, לטענתו, רגיש מדי למחזות הקשים של המלחמה. לעומת זאת, צ'רצ'יל - אהב בשר, וויסקי וסיגרים משובחים, ונהג לבקר את המשפחות שנפגעו מהפצצות הגרמנים בלונדון, ולבחון בעצמו את הריסות העיר.

ועם זאת, היה גם מעט דמיון ביניהם. שניהם היו ציירים חובבים, ושניהם היו נואמים מצוינים. אבל הנאומים שלהם היו שונים לחלוטין. היטלר דיבר אל היצרים הרעים שבאדם: הפחד, הקנאה, הבושה ושנאת הזרים. צ'רצ'יל, לעומתו, דיבר אל הטוב שבאדם: אל הכבוד, הגאווה, האהבה, והאחווה ההדדית. כזה היה גם הנאום שנשא צ'רצ'יל, הפעם בבית הנבחרים.

[רחש סטטי של רדיו]

את הנאום הזה שמעו לא רק חברי הממשלה.

[צלילים של רדיו ישן עם קשיי קליטה]

רשות השידור הבריטית שידרה אותו על גלי הרדיו לכל קצוות הממלכה. אפילו בבסיסי הצבא הבריטי על חופי צרפת, שנותקו על ידי הגרמנים, החיילים התגודדו סביב מכשירי הרדיו כדי לשמוע את קולו של ראש הממשלה.

[הקלטה]

News Anchor: “This is London. You will now hear a statement by the Prime Minister.”

בראשית נאומו, צ'רצ'יל פנה אל בני העם הבריטי, ושיבח אותם על תעוזתם בימים קשים אלה. הוא סיפר להם על הצלחותיו של חיל האוויר הבריטי נגד האויב, ועל המצב העגום שאירופה כולה נתונה בו. אלה היו ימים של חוסר ודאות מוחלט בבריטניה. חלק מהעם רצה להיכנע לגרמנים כדי שייפסקו ההפצצות, וחלק מהעם רצה אפילו לעשות הסכם שלום עם הגרמנים, ולהרשות להם לעשות באירופה כרצונם, שכן כמעט לא היה מי שהאמין שהאנגלים יוכלו לנצח את הנאצים במלחמה. צ'רצ'יל לא היה מוכן לשמוע על כך. הוא לא ייכנע להיטלר בשום פנים. הוא לעולם לא יחתום על הסכם שלום עם האויב הנאצי. צ'רצ'יל הכיר את הלך הרוח של עמו וידע, שכדי שהאנגלים יהיו מסוגלים לנצח את האויב, עליהם להתאחד. לקראת סוף נאומו, צ'רצ'יל שתק לרגע, לגם מכוסית הוויסקי שלו, ובקולו הסמכותי אמר את המילים האלה:

[הקלטה]

Sir Winston Churchill: “So I have, myself, full confidence that if all do their duty, if nothing is neglected…”

[הנאום נמשך ברקע]

עלמה: "יש לי בטחון רב בכך, שאם כולם יעשו את המוטל עליהם, אם שום דבר לא יוזנח, ואם הסידורים הטובים ביותר ייעשו, כפי שהם כבר נעשים, נוכיח פעם נוספת שאנחנו יכולים להגן על האי הזה, שהוא ביתנו. שאנו יכולים לעבור את סופת המלחמה, ולגבור על הסכנה של חיים תחת משטר רודני."

[מוזיקה מתגברת]

"אם יהיה צורך בכך, נשרוד במשך שנים. אם יהיה צורך בכך, נשרוד לבדנו. זוהי החלטתו של כל אחד מאנשי ממשלת הוד מעלתה. זהו הרצון של הפרלמנט ושל האומה. האימפריה הבריטית והרפובליקה הצרפתית, מאוחדות במטרתן להגן על אדמת מולדתן עד המוות, ולסייע זו לזו ככל יכולתן כחברים טובים. למרות שבכל אירופה כבר נפלו מדינות מכובדות ומפורסמות, או עלולות ליפול, לידיהם של הגסטאפו ושל כלי הזוועה של המשטר הנאצי, אנחנו לא ניכשל ולא ניפול. נמשיך בהתמדה עד הסוף. נלחם באמונה גוברת ובכוח גובר באוויר, ביבשה ובים."

[המשך הנאום ברקע, בקולו של צ'רצ'יל]

"אנו נגן על האי שלנו, יהיה המחיר אשר יהיה. נילחם על החופים, נילחם על האדמה, נילחם על השדות, על הרחובות ועל הגבעות. לעולם לא ניכנע!"

[מחיאות כפיים]

בסוף הנאום, קמו כל חברי הפרלמנט על רגליהם במחיאות כפיים סוערות. למרות ההפצצות, והרעב והסבל של המלחמה, כל אזרח באנגליה ידע שהוא לא לבדו, והאמין שיחד הם יכולים לנצח במלחמה.

[מוזיקת פסנתר מהירה ורחש גלים]

הנאום מילא את לב כולם גאווה לאומית עזה כל כך, עד שכל הדייגים רצו לסירות הדיג שלהם. כל הסוחרים מיהרו לספינותיהם, ואפילו האצילים העשירים של בריטניה, מהרו ליאכטות שלהם ויצאו לחצות את התעלה המובילה לחופי צרפת.

[המשך מוזיקה וצלילי מים]

כך, בתוך כמה שעות, קם צי ספינות בריטי מאולתר, שמיהר לשוט אל חופי צרפת ולהציל את החיילים הנטושים. המבצע זכה להצלחה גדולה, ובריטניה שרדה כדי להמשיך ולהילחם.

[המשך מוזיקה]

כעבור כמה חודשים, צ'רצ'יל הצליח לשכנע את ארצות הברית ואת רוסיה, להצטרף למאבק וליצור ברית מאוחדת נגד ממשלות גרמניה, איטליה ויפן. לבסוף, הצליחו שלוש המעצמות האלה לשחרר את אירופה מאחיזתו של היטלר, ולהביא לסופה של המלחמה הנוראה ביותר שהתחוללה בעולמנו.

[סיום מוזיקה]

תום: בסך הכל כמה מילים. נאום אחד של וינסטון צ'רצ'יל, הצליח להעיר עם ולעורר בו תקווה. את המילים מלאות התקווה שמרו אחר כך אנשים ונשים בלבם. הם החדירו בהם אומץ להילחם אל מול האויב הנורא. אילו מילים מעוררות בכם תקווה, או סתם תחושה טובה?

[פאוזה]

מתי כדאי, לדעתכם, לומר מילה טובה למישהו כדי למלא אותו אומץ או תקווה?

[פאוזה]

מלבד האגדה הזו, עוד אגדות שהיו באמת תוכלו למצוא בפודקאסט שלנו.

אם אתם אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור לנו להמשיך וליצור, נשמח אם תתמכו בנו בדף הפטריאון שלנו. התומכים יזכו לתכנים בלעדיים, הנחות קבועות לספרי הוצאת "פנק", ואפילו לשמוע אגדות אמיתיות חדשות שלא תוכלו למצוא כאן. הלינק מופיע בתיאור הפרק.

הפודקאסט נולד ונערך ברשת הפודקאסטים העצמאית "שלג".

את האגדה הזו, קראה עבורכם עלמה זוהר, הפיקה מוריה דפני, וביים עומרי בן דור.

אני תום בייקין-אוחיון.

אני רוצה להזמין אתכם להירשם לפודקאסט, או לעקוב אחרינו בדף הפייסבוק.

ככה נוכל לעדכן אתכם בכל פעם שתצא אגדה חדשה.

את הספר "אגדות אמיתיות" ובו עוד מגוון רב של אגדות תוכלו למצוא באתר של הוצאת "פנק".

ואם רק תסתכלו טוב טוב, תראו שכל אחת ואחד מכם הוא כבר גיבור של אגדה.

[מוזיקת סיום]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה