אגדות אמיתיות - גרייס אומאלי מלכת הפיראטים

באגדה זו נזכה להכיר את גרייס אומאלי אשר זכתה לתואר "מלכת הפיראטים" והצליחה לעורר פחד בספנים וזעם במלכים

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/01/2022.

[פתיח מוזיקלי]

שלום ילדות וילדות שגדלו, אני תום בייקין-אוחיון ואת הסיפורים האלה כתבתי בשבילכם.

לפני שנתחיל, אני רוצה להודות לכם שחזרתם אלינו לעונה הרביעית של אגדות אמיתיות.

ערכנו עבורכם עונה מיוחדת במינה ואנחנו מקווים מאוד שתהנו ממנה.

ברצוני להזהיר אתכם, מאזינים ומאזינות, שהסיפור הבא לא מנומס בכלל.

הוא מדבר על אנשים לא מנומסים.

שעשו דברים לא מנומסים שאסור לאף אדם הגון לעשות.

אז אם אתה ילד טוב ומחונך ששומר על הבגדים שלו נקיים, ואם הורייך רוצים שתגדלי להיות נסיכה יפה ומהוגנת שלא עושה מה שאסור ותמיד מקשיבה למבוגרים, הייתי ממליץ לדלג על האגדה הזו לחלוטין.

מכיוון שהיא תספר על גרייס או'מאלי, מלכת הפיראטים.

[קולות של אוקיינוס]

רן: גרייס נולדה ב-1530 במערב אירלנד, למשפחה הגאלית העשירה ביותר בשבט או'מאלי.

אביה היה לא אחר מאוֹוֶן "אלון שחור" או'מאלי, אציל מכובד ועשיר שהרוויח את הונו הגדול ממסחר ימי.

כשנולדה גרייס, החליט אביה לחדול ממסעותיו הארוכים ולהנות בחיק משפחתו מן ההון שצבר.

בכל לילה אוֹוֶן אומאלי היה יושב ליד מיטתה של גרייס ומספר לה על מסעותיו הרבים ועל הארצות הרחוקות שבהן ביקר עד שהייתה נרדמת.

גרייס אהבה במיוחד את הסיפורים על שודדי הים שפגש במסעותיו.

היו אלה פושעים מסוכנים שהעדיפו, במקום למצוא עבודה מהוגנת, לכלות את ימיהם בשוד וביזה של ספינות מכובדות, לבלות את לילותיהם בשתייה לשוכרה ובחלומות על מסעות בעקבות אוצרות אבודים.

[קולות של אוקיינוס]

כל יורד ים יודע, שמהרגע שבו טועמים את אוויר הים המלוח ומרגישים את הרוח מלטפת את הפנים מול נוף כחול ואין סופי, אי אפשר לשכוח את קריאת הים.

הים, גם אם נפנה לו את גבנו, יביט בנו מאחור וילחש לנו ברחש גליו הנשברים על החוף, לשוב לזרועותיו.

[מוזיקה אירית]

כך היה גם עם אוון או'מאלי, כשגרייס הייתה בת שש, הוא רכן לעברה והתנצל שעליו לשוב אל הים.

גרייס שמחה מאוד ומיד שאלה, מתי אנחנו יוצאים?

אביה, שידע עד כמה הים בוגדני, לא התכוון כלל להעמיד את בתו הקטנה בצל הסכנה.

אך כשהביט בעיניה שנפערו בציפייה, שפתיו לא הצליחו להגיד לה שהים הוא מקום מסוכן מאוד, ובשום פנים ואופן לא מקום לילדות קטנות.

במקום זאת, הסביר לה שהשיער שלה ארוך מדי ושהוא עלול להסתבך בחבלים של הספינה.

לפעמים קל יותר לשאת שקרים מאשר את האמת.

האם גרייס ויתרה? לא ולא.

היא פשוט גזרה את שיערה הארוך והתגנבה לספינה בתחפושת של בן.

כשהוריה גילו זאת, הם התפקעו מצחוק.

ומאותו יום ואילך, כולם קראו לה גרייני מול - גרייס קצוצת השיער.

כשגדלה גרייס והפכה לנערה, הוריה החלו לדאוג על כך שהיא מבלה זמן רב מדי בים על הדוגית הקטנה שלה, ולומדת את הסכנות של תוואי החוף המשונן של אירלנד במקום להשקיע בלימודיה.

[קולות גלים]

הרי היא הייתה נערה מבית אציל, והייתה מוטלת עליה האחריות הגדולה, המוטלת על כל עלמה בעלת שם משפחה מכובד כשלה.

[מוזיקת רקע]

לכן, החליטו שהגיע הזמן שגרייס הקטנה שלהם תתחתן.

מכיוון שמשפחת או'מאלי, הייתה משפחה עשירה ומוכרת, לא התקשו למצוא לעלמה חתן ראוי.

שמו היה דונל, והוא היה יורש העצר לשבט או'פלהרטי האמיץ.

ככל ששתי המשפחות סמכו על השידוך המוצלח, מאושרים מהן היו גרייס ודונל עצמם, שמצאו זו בזה נפש תאומה.

דונל היה אדם מחוספס עם נטיות מפוקפקות לא פחות מגרייס.

החלום שלו היה לגייס צבא קטן של חיילים נאמנים ולכבוש את האחוזות של השבטים השכנים.

[קולות דהרת סוסים]

השנים חלפו, לשניים נולדו שלושה ילדים יפים.

גרייס ירשה מהוריה את צי ספינות המסחר שלהם.

דונל ירש את אדמות משפחתו הרבות, והשניים היו למשפחה העשירה ביותר באירלנד.

לא היה חסר להם דבר, והם יכלו סוף סוף לשקוע בחיי נוחות ושלווה.

[קול אוקיינוס]

כך ודאי היה, לולי סיפורנו היה עוסק בגרייני מול ובעלה דונל הלוחמני.

גרייס המשיכה לבלות את ימיה בים ולהשתמש בכספי המשפחה כדי לבנות מבצרים לאורך חופיו, לרכוש ספינות ולגייס ספנים. ודונל המשיך לצאת עם צבאו ולהסתבך בקטטות.

עד כמה אפשר להתגרות בסכנה?

יום אחד דונל הלוחמני מצא עצמו בקרב שממנו לא שב.

[קול דהרת סוס מתרחק]

[מוזיקה נוגה]

בכל פעם שאציל מת, יש לקרובי משפחה רחוקים נטייה להופיע פתאום ולדרוש את חלקם בירושה.

כך, למרות שעל פי החוק הגאלי הקדום, רכוש המשפחה היה שייך לשני בני הזוג באופן שווה, חברי שבט או'פלהרטי מיהרו לנצל את העובדה שאירלנד הייתה תחת חסותו של החוק הבריטי, שלפיו רכושה של המשפחה שייך אך ורק לאב המשפחה.

בעזרת תחבולות משפטיות הם נישלו את גרייס מחלק נכבד מנכסיה, בזמן שזו הייתה אבלה על מות בעלה.

גרייס שמרה עדיין על הרכוש שירשה מהוריה, אבל כל האדמות שכבשה לצד בעלה וכל הספינות שרכשה נמכרו לידי שבט או'פלהרטי.

בעוד שרכוש יכול לעבור לידיים בלי להתלונן, אין זה כך בדבר נאמנותם של חיילים.

חייליו הנאמנים של דונל ניצבו לצידה של גרייני מול.

בראש הצבא הזה, גרייס או'מאלי החלה לצאת בעצמה למסעות כיבוש ולהחזיר את האדמות שנלקחו ממנה.

[קולות גלים ושחפים]

מכיוון שאיש לא הכיר את הים טוב ממנה, היא הייתה יכולה להפתיע טירות האויב מכיוון הים ולברוח מבלי שאיש יוכל לרדוף אחריה.

[קולות גלים ומוזיקה]

באנגליה שלט באותו זמן המלך הנרי השמיני, ולו היה תחביב מפוקפק משלו.

אחת לכמה שנים, המלך הנרי ה-8 היה משתעמם מאשתו המלכה, כשהשתעמם מאשתו המלכה, היה מוצא לעצמו מלכה חדשה להינשא לה.

אם אחת מנשותיו לא הסכימה להתגרש ממנו, הוא פשוט היה מוציאה להורג בתירוץ זה או אחר, וכך היה מפנה את כס המלכות שלצידו למלכה הבאה.

חייו הרברבניים וחתונותיו הרבות כילו במהרה את קופת האוצר של הכתר הבריטי, והנרי החליט שהדרך הטובה ביותר למלא מחדש את הקופה תהיה על ידי הטלת מיסים כבדים על תושבי הממלכה.

הוא בנה מבצרים אדירים בערי הנמל של אירלנד, ודרש מכל ספינת מסחר שעגנה בהם לשלם כופר מלכותי.

שוב גרייס אומאלי נאלצה לראות כיצד רכושה נלקח מידיה בשם החוק האנגלי.

[קולות של גלים]

האם ויתרה? לא ולא.

אם המלך מבקש למסות את האדמה, החליטה בליבה, אני אהיה המלכה של הים, וכל ספינה שתעבור בדרכי תצטרך לשלם לי מיסים. אחרת? תרגיש את נחת זרועי.

[מוזיקה]

כך החלה הקריירה החדשה של שודדת הים האימתנית, גרייני מאול. [כך מבטא הפעם]

במהרה שמה הגיע לכל מסבאה באירלנד ובאנגליה.

דייגים וסוחרים סיפרו זה לזה סיפורי אימה על המפגשים הימיים עם מי שזכתה לכינוי, "מלכת הפיראטים".

חייה כשודדת ים היו משתלמים ביותר. ובמהרה גרייס החזיקה ביותר הון מאשר היה לה אי פעם מהעסקים ההגונים של אביה, או מאדמותיו של בעלה המנוח.

כעבור שנים ספורות ניצבה בראש צי ימי ענק שמנה 20 ספינות שנשאו לוחמים נאמנים וספנים מיומנים.

גם כשודדת ים אימתנית, גרייס הייתה אצילה, עשירה ויפה עד מאוד. לא חלף זמן רב והחלו מחזרים לבקש את ידה.

בהם היה גם ריצ'רד בורק, מנהיג שבט בורק שזכה לכינוי "הברזל" בגלל שנהג ללבוש שריון טבעות עתיק שירש מאבותיו.

בורק החזיק באדמות רבות ובטירה נאה, אבל גרייס מאוד רצתה לקבל את אחיזתו בנמל של מפרץ קלו.

היא הסכימה להינשא לו, בתנאי שנישואיהם יערכו על פי החוק הגאלי הקדום ולא לפי החוק האנגלי.

לפי החוק הגאלי, לכל נישואין יש שני שלבים.

בתום השנה הראשונה, שבה שניים חיים כבעל ואישה לכל דבר, עליהם להחליט אם להישאר יחדיו או שכל אחד ילך לדרכו.

לבורק לא הייתה ברירה, אלא להסכים, והשניים נישאו לפי החוקים העתיקים של אירלנד.

כעבור שנה, גרייס הרתה, ולא הייתה לבורק כל סיבה לחשוש שהנישואין האלו לא ימשכו.

אבל בדיוק ביום השנה לנישואין, כשהשניים דהרו זה לצד זו בשטחים הפתוחים מחוץ לאדמותיהם,

[קול דהרת סוסים] גרייס החלה להאיץ בסוסה ולדהור במהירות לכיוון הטירה של בורק.

כשאיש הברזל הצליח להגיע לטירתו, הוא מצא את אשתו הטריה וההרה, משליכה את חפציו מן החלון.

כשניסה להבין את פשר העניין, קראה לעברו: "תודה רבה לך, אתה משוחרר".

בשביל גרייס, הנישואין האלה היו רק דרך נוחה לכבוש את טירתו של האדון ולקבל שליטה על הנמל החשוב שהיה ברשותו.

את בנם המשותף היא כבר ילדה על הסיפון של ספינתה האהובה, במהלך קרב ימי.

האגדה מספרת שהיא המשיכה לירות מאקדחה לעבר האויב, תוך כדי הלידה.

[קולות אוקיינוס ומוזיקה שקטה]

בערך בזמן הזה, בארמון המלוכה הבריטי, חלו שינויים חשובים.

הנרי השמיני החליט לעזוב את העולם בעצמו, וכס המלכות עבר לידיים ראויות יותר.

אלה של המלכה אליזבת.

אליזבת לא הייתה נהנתנית ובזבזנית כמו קודמה, אלא מלכה חכמה וטובה שהובילה את הממלכה המאוחדת לשנים רבות של שגשוג ופריחה.

היא האמינה ששלטון אמיתי לא יכול להסתפק בהטלת מיסים על הנתינים, אלא יש גם להשליט סדר בממלכה. בעיניה, שום מקום לא היה זקוק יותר לסדר מלכותי מאירלנד.

אליזבת מינתה את סיר ריצ'רד בינגהם להשליט סדר על אירלנד, ולבסס שם את שלטונה באופן יציב.

הלה מיהר לגייס לשורותיו כמה מראשי השבטים הגאליים, ובמהרה ביסס מחדש את שלטון אנגליה על אדמת אירלנד.

אבל, גם אם האדמה הייתה ברשות המלכה, הים היה שייך למלכה אחרת לחלוטין, למלכת הפיראטים.

גרייס גייסה את כל ספינותיה וחייליה, ויצאה למרי ימי נגד השלטון המלכותי.

ספינותיה הטילו מצור על כל ספינת מסחר אנגלית, שהעזה לחצות את התעלה שבין בריטניה לאירלנד.

במהרה הבין בינגהם, שלא יוכל לטעון לשליטה על האי הסורר, אלא אם יצליח להתמודד עם מלכת שודדי הים. והוא השקיע את כל משאביו בתפיסתה.

כך קרה, שמזלה הטוב של גרייס הגיע לסיומו.

ראשית, בינגהם כבש את טירותיה ואדמותיה, ולבסוף הצליח גם לכלוא אותה.

[מוזיקה נוגה]

גרייני מול, שאהבה יותר מכל את האוויר הפתוח והים הגדול, מצאה עצמה כלואה בצינוק טחוב וקטן למשך שנתיים ארוכות וקשות.

[קול טריקת סורג ברזל]

בינגהם התכוון להוציאה להורג, אבל גרייס ניצלה את נכסיה והשפעתה כדי להתחמק מעונש זה.

כשסוף סוף השתחררה, גרייס גילתה שכל נכסיה נלקחו מידיה, ושהיא נותרה חסרת כל.

היא הייתה כבר כמעט בת שישים, ודומה היה שעכשיו תהיה חייבת להיכנע ולמצוא לעצמה עבודה מסודרת.

האם נכנעה? לא ולא. [צוחק קלות]

היא אספה סביבה את חייליה הנאמנים, והם השתלטו על ספינת סוחר אנגלית.

[מוזיקה אירית]

במהרה הגיעה השמועה למסבאות הרבות של אנגליה ואירלנד והים חזר להיות מסוכן מתמיד, שכן גרייני מול שבה לשוטט על גליו.

הלורד בינגהם לא היה מוכן לוותר לשודדת הים.

מתוך ידיעה שאין סיכוי שיצליח ללכוד אותה בים, שכן איש לא מכיר את הים כמו גרייס או'מאלי, החליט לרדוף אחר ילדיה במקום לרדוף אחריה.

לא עבר זמן רב, ובינגהם לכד שניים מילדיה, כלא אותם, ודרש שמלכת הפיראטים תבוא אליו להיכנע, אחרת לא תראה עוד את ילדיה.

לגרייס לא הייתה ברירה, והיא הסיטה את נתיב ספינתה.

[קולות ספינה חותרת באוקיינוס]

אבל, במקום לשוט אל אחוזתו של בינגהם, הגיעה עד לחצרה של אליזבת המלכה.

המלכה אליזבת האמינה בחוקי ממלכתה, אך הייתה לה חיבה מיוחדת לשודדי ים.

היא אפילו איפשרה להם להקים לעצמם עיר נמל משלהם בשם אמסטרדם, שתהיה מקום בטוח לשודדי ים.

היה לה גם שודד ימי משלה בשם סיר פרנסיס דרייק, שהיה אורח כבוד בחצרה, ונהג לשעשע את אנשי החצר בסיפורים על מסעותיו הרבים.

כששמעה שגרייני מול בעצמה מבקשת להיפגש עמה, מיהרה להכין לה קבלת פנים מכובדת.

למרבה ההפתעה, אליזבת לא פגשה בשודדת ים מפחידה ומסוכנת, אלא בסבתא חמודה כבת שישים.

גרייס או'מאלי הציגה את עצמה כאישה מסכנה שנאלצה לשרוד בעולם אלים של גברים.

היא סיפרה למלכה שכל מה שהיא מבקשת הוא שישחררו את בניה שנאסרו, על לא עוול בכפם.

היא הוסיפה שעכשיו, לאחר שרכושה נלקח ממנה, אין לה ברירה אלא לחיות חיי פיראט.

לבסוף, הבטיחה שאם הוד מלכותה תשיב לה את ילדיה ותזכה אותה במשכורת חודשית צנועה, מיד תעזוב את החיים הארורים האלה בים ותשתקע ביבשה.

המלכה אליזבת כאמור, לא הייתה טיפשה.

היא שמעה את הסיפורים הרבים על גרייני מול האכזרית, וידעה שלא מדובר אלא בהצגה.

אבל באופק החלו להיווצר בעיות גדולות יותר. והמלכה ידעה שעוד מעט לא תהיה ברירה אלא לצאת למלחמה גדולה בין ממלכתה לספרד.

היא ידעה שבעת מלחמה עדיף לגייס חברים במקום ליצור אויבים חדשים. ולכן הסכימה לדרישותיה של מלכת הפיראטים.

ציוותה לשחרר את ילדיה ואפילו, ציוותה לשלם לגרייס או'מאלי משכורת שנתית שתאפשר לה לחיות בכבוד.

גרייס הודתה להוד מעלתה על טוב ליבה וחסדיה הגדולים וחזרה לביתה.

האם בזאת סיימה את ימיה כמלכת הפיראטים?

[קולות גלים]

כל יורד ים יודע שמי שטעם את מלח הים וחש את הרוח על פניו אל מול נוף כחול ונצחי, לעולם לא ישכח את קריאת הים.

לא עבר זמן רב והסבתא הזקנה, חזרה להנהיג את ספינותיה.

הפעם דאגה לשדוד אך ורק ספינות ספרדיות.

[קולות גלים]

תום: גרייס או'מאלי הייתה אמנם אישה נחושה, אמיצה ואשת עסקים ממולחת. אבל פעולותיה חרגו לעתים ממה שחוקי או מהוגן.

[מוזיקה]

כל שודדי הים היו אנשים קשוחים, אכזריים ובאופן כללי מפוקפקים ביותר.

ועם זאת אנחנו מוקסמים מסיפורים עליהם מזה מאות שנים.

למה?

למה אנחנו כל כך אוהבים כאלה גיבורים?

[מוזיקת סיום]

מלבד האגדה הזו, עוד אגדות שהיו באמת תוכלו למצוא בפודקאסט שלנו.

אם אהבתם את האגדה, נשמח אם תתמכו בנו בדף ה-patreon שלנו.

התומכים זוכים לשמוע את האגדות לפני כולם וגם לתכנים מיוחדים.

הקישור ל-patreon מופיע בתיאור הפרק.

אם נשארתם עם טעם של עוד, ואתם רוצים לקרוא אגדות חדשות, שני הכרכים של סדרת הספרים שלנו נמצאים באתר הוצאת "פנק".

הפודקאסט נולד ונערך ברשת העצמאית "שלג".

את האגדה הזו קרא עבורכם רן בנימין.

אני תום בייקין-אוחיון.

ואם רק תסתכלו טוב טוב, תראו שכל אחת ואחד מכם, הוא כבר גיבור של אגדה.

[צלילי סיום]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה