top of page

אגדות אמיתיות - המסע האחרון של קאסיני

Updated: Jan 18

בעקבות המלחמה אנחנו ב'אגדות אמיתיות' החלטנו גם לתת את חלקנו. לכן, מעכשיו ועד שהמלחמה הארורה הזו תיגמר, אנחנו נעלה לאוויר פרק חדש בכל שבוע. הפרקים האלה לא יעסקו בַּמלחמה אלא בנחמה, משהוא לנוח איתו מכל הבלגן, והפעם אני רוצה לקחת אתכם הכי רחוק שאני יכול כל הדרך מכאן עד לחלל…


 

שלום ילדים וילדות שגדלו.

מה שלומכם?

מה אפשר להגיד בימים כאלה, כשכאב ופחד מטיילים ברחובותינו? יכול להיות שחלק מכם מרגישים עכשיו חסרי אונים, וזה כמובן מובן, אבל לפעמים נחוץ למתן רגשות עם עובדות.

מאז אותו יום שבת שחור כל ישראל התגייסה. בתוך יומיים בלבד הצבנו מאות אלפי חיילים בחזית ומאות אלפי מתנדבים בעורף. יחדיו מספרם כבר מזמן עולה על חצי מיליון. אף מדינה בעולם לא יכולה להעמיד צבא של חצי מיליון איש בתוך יומיים. לא סין ולא ארה"ב. לרוסיה זה לקח שנה שלמה. אבל מכיוון שאנחנו נוהגים לדבר כאן על היסטוריה, בואו נשתמש בהיסטוריה כדי להבין את המידות. חצי מיליון זה יותר מהצבא של המלך כורש בשיא האימפריה הפרסית. חצי מיליון זה המספר שמייחסים לצבא האימפריה הרומאית בשיאה. ג'ינגיס חאן כבש חצי עולם עם חצי מהכמות הזו. למעשה זה הגיוס המהיר והגדול ביותר בהיסטוריה הצבאית של העולם. תחשבו על כך בפעם הבאה שאתם מרגישים קטנים או חלשים.

בעקבות המלחמה, אנחנו באגדות אמיתיות החלטנו גם לתת את חלקנו. לכן, מעכשיו ועד שהמלחמה הארורה הזאת תיגמר, אנחנו נעלה לאוויר פרק חדש בכל שבוע. הפרקים האלה לא יעסקו במלחמה, אלא בנחמה.

משהו לנוח איתו מכל הבלגן.

והפעם אני רוצה לקחת אתכם הכי רחוק שאני יכול. כל הדרך מכאן עד לחלל. 

לאגדה קוראים "המסע האחרון של קאסיני". 

קאסיני היה אסטרונום ומדען איטלקי שזכה לעבוד כאסטרולוג המלכותי של מלך השמש בכבודו ועצמו, הלא הוא לואי ה-14. כאסטרולוג, תפקידו היה לבנות את מפות הכוכבים של אצילי החצר ולבדר בעזרתן את כולם עם גילויים מרעישים על אופיים ועתידם. הוא לא אהב להיות אסטרולוג. כנער אמנם חלם לעבוד במשרה זו שהייתה במאה ה-17 הדבר הקרוב ביותר למכשף. אבל בינו לבין עצמו היה חייב להודות שאחוזי ההצלחה של תחזיותיו לא היו גדולים יותר מסטטיסטיקת ההצלחה של ניחושים של אדם משכיל. אבל בחצרו של המלך שקרא לעצמו על שם גרם שמימי, אסטרולוגיה הייתה פופולרית במיוחד, ובזכותה התאפשר לו לעבוד בתחומי המדעים המדויקים של המתמטיקה והאסטרונומיה. בהם יכול היה לגלות תגליות אמיתיות.

הוא פיקח על בניית מצפה הכוכבים הגדול של פריז בו בילה לילות רבים בחקר הכוכבים. תרומתו הגדולה למדע הייתה קשורה לתכשיט היפה ביותר במערכת השמש שלנו, שבתאי. לו קרא בעקבות הרומאים סטורנוס, על שם אבי האלים והטיטאנים. בלילות הוא התבונן בהנאה מהטלסקופ הגדול שבנה על הכוכב המופלא הזה שמוקף בטבעת קסומה. הוא אפילו גילה ארבעה מירחיו של שבתאי. להם, מתוך כבוד למסורת של המיתולוגיה הקלאסית, נתן את שמותיהם של צאצאיו הטיטנים של סטורנוס.

יאפטוס, ריאה, תטיס ודיוני.

קאסיני המשיך לחקור את כוכב הלכת עד יום מותו. הוא היה זה שגילה לראשונה שטבעותיו של כוכב הלכת אינן מקשה אחידה כפי שדימו אחרים, אלא סדרה של טבעות בעוביים שונים, המרווחות זו מזו במרווחים משתנים. סיפור חייו והמסע שעשה מתורת האסטרולוגיה למדע האסטרונומיה בהחלט ראויים לאגדה נפרדת. אבל לא כאן הוא המקום לספרה, שכן כאן רצינו לספר על ביתו הרוחנית של קאסיני, שיצאה לעולם 285 שנים אחרי מותו של המדען והגיעה רחוק יותר מכל אדם, מיליארד וחצי קילומטרים מכדור הארץ.

יריית הפתיחה של חייה הייתה רועשת במיוחד. בלילה של ה-15 באוקטובר 1997, מסכים בכל העולם שידרו את הכל מחדר הבקרה, שקרא: 10, 9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2, 1, הצתה. מיד אחרי כן, מנועי הבעירה של שתי רקטות ההאצה החלו לשחרר להבות ענקיות, גדולות יותר מלהבתו של כל דרקון שדומיין בספרים. אלה בערו ללא הפסקה למשך למעלה משתי דקות, דוחקות בכוחן את החללית מעלה מעלה, הרחק מכוח המשיכה של כדור הארץ ומעבר לאטמוספירה. משכילו את דלקן, רקטות ההאצה התנתקו מהחללית, והיא, מונעת על ידי מנוע בעירה שלישי, התנתקה מאחיזתו של כדור הארץ. כך גשושית החלל 'קאסיני' השלימה בהצלחה את חבלי לידתה, והחלה את משימתה. רבים חיכו לרגע הזה שהיה תוצאתו של שילוב כוחות של סוכנויות חלל מ-27 מדינות, ושלמעלה מ-5,000 מדענים, טכנאים, מהנדסים ומתכנתים, שעמלו במשך קרוב לעשור כדי להגיע לרגע השיגור והלאה משם, עד להגשמת משימתה, להגיע לכוכב הלכת שבתאי, ולחקור את סודותיו. היא התנשאה לגובה של כמעט שבעה מטרים, ודמתה בצורתה לאוטובוס ההסעות של בית הספר. אך בתוכה לא היה אדם. במקום טייסים וחוקרים, היא הכילה מערכות מחשב וחיישנים, שנשלטו מתחנות שונות ברחבי כדור הארץ. פאר הטכנולוגיה והמכניקה, אליו הגיע האדם בסוף המאה ה-20.

מלבד זוג מנועי בעירה קטנים, איתם ניתן היה לשלוט על ניווט הגשושית וסוללה גרעינית שתשמש את מכשיריה, היא כינסה בתוכה גם 12 כלי ניתוח מדעי שונים, ביניהם ספקטרומטר פלזמה המודד אנרגיה ומטענים חשמליים, מנתח אבק כוכבים, שלא היה, אלא הדלי המשוכלל ביותר שנבנה אי פעם, שתפקידו לאסוף אבק כוכבים ולנתח את רכיביו הכימיים. גלים של גלי אינפרה אדום וגלי אולטרה סגול, מגנומטר ענקי שמודד שדות מגנטים, חיישן לניתוח תרכובות של גזים, שתי מצלמות בעלות עדשות שונות, מחשבים המנתחים ומעבדים את כל הנתונים האלה, ואנטנה אחת בקוטר ארבעה מטרים, שתפקידה לשלוח את כל הנתונים השונים לכדור הארץ, ולקבל ממנו פקודות.

בנוסף, כדי להגן על כל המכשור העדין הזה מהאקלים הקפוא של החלל, צוות של תופרות עילית איטלקיות, התקינו לקאסיני שמלת זהב עבה, כיאה לנסיכת חלל. אבל, לפני שאפשר היה להתחיל להשתמש בכלים האלה כדי לחקור את שבתאי, צריך היה להגיע אליו, וזו לא הייתה משימה פשוטה כלל.

נסיעה כל כך ארוכה לא ניתן לבצע בעזרת מנועיה של הגשושית בלבד, במקומם היה צריך לרתום כוח חזק בהרבה, את כוחם של כוכבי הלכת האחרים שבדרך. לכן, היעד הראשון שאליו כיוונו את הגשושית, היה דווקא כוכב הלכת נוגה. התוכנית הייתה להיעזר בכוח המשיכה של נוגה, על מנת לשגרר את הגשושית מסביב לשמש, ולהשתמש בתנופה הזו ובכוח הנאסף מטיסות קרובות ליד נוגה וכדור הארץ, כדי לזנק מעבר למסלול של מאדים ולחגורת האסטרואידים, המפרידה בין כוכבי הלכת הקטנים של מערכת השמש שלנו, וענקי הגז הגדולים שלה.

מעבר לצדק הענק והמפואר, היישר אל מסלולו של שבתאי.

3,000 שנה אחרי שדוד הרים את הקלע כשניצב מול גוליית, אותה הטכנולוגיה בדיוק שמשה אתה את האדם כדי לנוע בין הכוכבים. שלוש שנים התאמנו צוותי ההנעה של הגשושית כדי להיות מוכנים לרגע הזה, תעופה בחלל אינה זהה לכל תעופה אחרת. חישוב אחד שגוי, הטיה של עשירית הזווית בזווית התעופה, והגשושית יכולה למצוא את עצמה מתרחקת מאות אלפי קילומטרים מיעדה.

במשך שבע שנים ארוכות עשתה קאסיני דרכה בין כוכבי הלכת עד שהגיע ליעדה, שבתאי. כוכב הלכת הענק הזה, אשר נפחו פי 763 מזה של כדור הארץ. הוא השני בגודלו במערכת השמש, אחרי צדק, והוא הכוכב הרחוק ביותר שניתן לראות מכדור הארץ, בלי עזרים חיצוניים. השביעי במספר אחרי השמש, הירח וכוכבי הלכת האחרים, הוא זכה לשמו העברי, מהיום השביעי, שבת. רק בתקופת הרנסנס, בעזרת טלסקופים, זיהו את טבעותיו המסתוריות ואת הגדולים שבירחיו, אבל עכשיו הגיעה ההזדמנות סוף סוף לגלות מקרוב כמה מסודותיו.

אבל לפני כן, קאסיני הייתה צריכה להיכנס לאחיזתו של כוח המשיכה של כוכב הלכת. מכל התמרונים המורכבים שקאסיני ביצעה עד כה, זה היה המסובך ביותר. היה עליה להתקרב מספיק לכוכב הלכת, כדי להילכד בכוח המשיכה, מבלי להישאב אליו ולהתרסק לתוכו ובזווית מדויקת כזו שהגשושית תיכנס למסלול של לווים סביב כוכב הלכת, ולא תיזרק בתנופה אל עבר האינסוף.

משימה זו הייתה מורכבת עוד יותר, משום שהודות למרחק הרב מחדר הבקרה שבכדור הארץ, נדרשו תשע שעות תמימות לסדרה של פקודות להגיע לגשושית, ותשע שעות נוספות על מנת שהגשושית תשלח את אותותיה בחזרה, והמדענים היושבים מול המסכים יוכלו לנשום לרווחה. כמו כל השלבים עד כה, גם זה הוכתר בהצלחה, ובמהרה התחלנו לקבל מקאסיני תמונות ומידע ששינו לחלוטין את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על שכננו הרחוק.

טבעותיו של שבתאי, שבמשך שנים כה רבות הילכו את קסמן על כל מי שחלם על הכוכבים, חשפו את עצמן כמחול שקט של רבבות שברי קרח. חלקם קטנים כחצץ, חלקם גדולים כמכונית, המסתדרים בצייתנות את טבעות שעוביין לא עולה על עשרה מטרים. לעומתם, פני השטח של הכוכב היו גועשים ורועשים. סופה אחת על שבתאי יכולה להימשך שישה חודשים, ולהקיף את כוכב הלכת כולו במרוצתה בתוך האטמוספירה של שבתאי, שעומקה תשעה קילומטרים. לא פחות חשובים מכוכב הלכת עצמו היו הירחים שלו. מעיניה האחדות של קאסיני גילינו שאת כוכב הלכת מקיפים לא פחות משמונים ירחים, ביניהם יאפטוס המנומר והיפריון הנראה כמו ספוג מחורר, ומתון שנראה כמו ביצה של דרקון. אבל הירח הראשון שמשך את עניין המדענים היה טיטאן.

הוא התגלה כבר במאה ה-17 על ידי האסטרונום ההולנדי כריסטיאן הויגנס, מדען שהיה אחראי בין השאר גם להמצאת שעון המטוטלת. מכיוון שהוא הגדול שבירחיו של שבתאי, ומכיוון שבתצפיות רחוקות נראה היה שקרקעיתו מוצקה, הוא הצית את דמיונם של רבים מסופרי כדור הארץ, וסומן כיעד אפשרי להתיישבות אנושית. אבל לפני שניתן יהיה לחלום על מושבות, צריך היה לחקור אותו באמת. למשימה הזאת בדיוק חיכה בשקט על גבה של קאסיני נוסע סמוי. שמו של הנוסע הויגנס. גם הויגנס, כמו קאסיני, היה גשושית מלאה במכשירי מדידה ומצלמות. אך הוא לא נבנה לתעופה בחלל, אלא למטרה אחרת לחלוטין, לנחות על קרקעיתו המוצקה של טיטאן.

בערב חג המולד של שנת 2004, הגיעה העת לעשות בדיוק זאת. הצוות בחדר הבקרה בכדור הארץ עצר את נשימתו, כאשר הויגנס נותק מקאסיני ויצא לדרכו העצמאית, בשקט המופתי של החלל.

הוא נוּרה אל עבר טיטאן, וברגע שהגיע לערפל הכתום והסמיך, שממלא את האטמוספירה של הירח, פתח מצנח ענקי שהאט את נחיתתו. במשך שעתיים וחצי, הויגנס שט בשמי טיטאן, שולח תמונות ומידע כמותם לא נראו מעולם. עד כה האמינו שטיטאן יהיה ירח מדברי כמו הירח שלנו או כמו מאדים, אך הויגנס סיפר לנו סיפור אחר לחלוטין. אדמת טיטאן מרושתת נחלים, שלשפתם חלוקים קטנים חלקים, והם נאספים לאגמים שבוהקים באור החמה רחוקה. על אדמתו ניתן היה לראות דיונות חול שהפכו דביקות מרוב החשמל שבאוויר, אבל הנוזל שממנו מורכבים הנהרות והאגמים לא היה מים, אלא מתאן. מתאן זו מולקולה שבכדור הארץ מופיעה כגז דליק המרחף מעל ביצות ובסביבה הכללית של פרות. אבל שם, בטמפרטורות הקפואות של טיטאן, המגיעות ל-180 מעלות, המתאן מתנהג כמו מים, והוא מתאייד מעל הנחלים ונאסף לעננים ממטיר גשמים. אמנם יש מים בטיטאן, אך אלה מוצקים לחלוטין ומופיעים בצורת הרים, צוקים וסלעים. 

אחרי טיטאן, ירח נוסף של שבתאי דרש את תשומת ליבה של קאסיני. במהלך אחת ההקפות של הגשושית, נשלחה הודעה מוזרה לצוות החוקרים הלונדוני, שהיה אמון על ניתוח נתוני המגנומטר. לחלקיק שנייה, משהו חסם את השדה המגנטי של שבתאי וראה קפיצה קטנה בנתונים, שבקלות ניתן היה להתעלם ממנה. מדענים לא מפנים את גבם לתעלומה, הם מחכים לה בכיליון עיניים. מיד החלו החשובים והמדידות שהראו שמקור האנומליה הגיע מכיוון הירח הקפוא והקטנטן, אנקלדוס. שוב ושוב הם בדקו את נתוניהם, ואחרי שהצליחו לשחזר את התוצאות בהקפה הבאה של קאסיני, נאסף מספיק מידע מהימן כדי לבקש מצוות הבקרה הראשי לשנות את נתיב הגשושית ולשלוח אותה לחקור את הירח הלבן והמסתורי הזה.

מרחוק אנקלדוס נראה כמו כדור שלג לבן ומושלם שהיקפו לא עולה על 500 ק"מ. אך ברגע שקאסיני התקרבה מספיק כדי לצלם את שטחו, תמונה חדשה החלה להתבהר והירח השקט הוליד תגלית מרעישה. למרות שרוב השטח של אנקלדוס מורכב מקרח דק של מים טהורים, ורידים תכולים חשפו על גופו רגבים, מסתבר שמתחת למעטה הקפוא גועש אוקיינוס חמים המבעבע הודות לליבה החמה של הירח, בוקע כאדים מהסדקים התכולים ושולח סילונים אדירים שמגיעים עשרות ק"מ אל השמיים. 

הצוות הסקרן החליט להמשיך בחקירתו ושינה בשנית את נתיבה של קאסיני, הפעם כך שתעבור ממש בתוך אחד הסילונים ותאסוף בחיישניה נתונים לגבי תרכובת הנוזלים. נדהמים עמדו המדענים כשהחלה להתבהר התמונה המלאה. המים הכלואים באנקלדוס בין מעטה הקרח והליבה המתכתית החמה הם מים מלוחים, שאינם שונים בהרבה בתרכובת שלהם ממי המלח של האוקיינוסים של כדור הארץ. מים העשויים להיות מתאימים לחיים.

(צליל מים)

מקרוב ניתן היה לראות שהמים האלה נורים כגייזר עצום שלא מפסיק בזמן שאנקלדוס מקיף את שבתאי, ושבדרכם הם יוצרים טבעת חדשה סביב כוכב הלכת, טבעת שקופה של ערפל עדין הנאסף בחזרה אל הירח כשלג רך. אבל לסיפוק סקרנותם של צוות החוקרים היה מחיר. שינויי הנתיב הרבים כמעט כילו את הדלק של הגשושית.

לכן, אחרי 12 שנים בהן הגשושית הקיפה את שבתאי 250 פעמים, הוחלט לשלוח את קאסיני למשימתה האחרונה.

הגרנד פינאלה, כפי שקראו לה בחדר הבקרה.

החישובים החדשים הוזנו למערכת הבקרה, וקאסיני החלה לנוע במסלול מסוכן, שלא היו מאווים לנסות בשלב מוקדם יותר. מה היה המסלול המתוכנן? סדרה של 22 צלילות, לתוך הרווח הקטן שבין שבתאי וטבעותיו. במהלכן, קאסיני תתקרב אל כוכב הלכת יותר ויותר, ותגיע לבסוף לאן שאיש לא הגיע מעולם, אל תוך האטמוספירה של ענק הגז.

במהלך כל אחת מההקפות, כוונו המצלמות של הגשושית גם לכיוון כוכב הלכת, מגלות באור חדש את הסופות החזקות המשתוללות בשמיו, וגם לכיוון הירחים שלו. לנפנף להם לשלום אחרון, ולהרכין בפניהם את הראש בתודה. לבסוף, הגיעה העת להקפה האחרונה, שתחתום מסע בין 20 שנה, ותשלח את קאסיני אל מותה. 

דקה אחת חלפה, מהרגע שבו קאסיני נכנסה אל האטמוספירה, ועד לרגע שבו בערה והתפרקה, והפכה לחלק מכוכב הלכת. אבל בדקה הזו, היא המשיכה לשלוח נתונים מכל אחד מחיישניה. עד שאלה, בזה אחר זה, הפסיקו לפעול. הנתונים הרבים שקאסיני שלחה אל כדור הארץ, במהלך שנות משימתה, עוד יעסיקו מדענים לעשורים הבאים. אבל כבר ניתן לסמן כמה תגליות מרעישות. כמו למשל, שטבעותיו של כוכב הלכת לפעמים מולידות ירחים חדשים. או שבקוטב הצפוני של שבתאי יש סופה ענקית, גדולה פי ארבע מכדור הארץ כולו, שצורתה משושה מושלם. או שבתוך האטמוספירה של שבתאי, המורכבת ברובה מחנקן והליום, יורד גשם של יהלומים.

(מוזיקה)

הפרויקט של קאסיני הוא הוכחה שיחד אנחנו יכולים להגיע למרחקים אדירים. 

(מוזיקה)

מה המקום הכי רחוק שהגעתם אליו?

(מוזיקה)

מי היה לצדכם שם?

אנחנו מתחייבים להמשיך להעלות פרק חדש בכל שבוע עד תום המלחמה.

את האגדה הזו אני רוצה להקדיש לתום רדלר מרמת השרון דובר ולכל הילדים והילדות שמוצאים נחמה באגדות אמיתיות. אם גם אתם רוצים הקדשה, או אם אתם רוצים שאבוא ואבקר אתכם לשעת סיפור קטנה, דברו איתי.

אני מבטיח לעשות כמיטב יכולתי.

ואם רק תסתכלו טוב טוב, תראו שכל אחת ואחד מכם הוא כבר גיבור של אגדה.

(מוזיקה)

קול ילדי מופתע: פנק!

(מוזיקה)

זה שועל.

24 views0 comments

Kommentare


bottom of page