אמת או שקר וכל מה שביניהם - פרק 11. סטוריטלינג זה כל הסיפור עם הסופרת אסנת גואז
- נחמה אריאלי
- 2 days ago
- 33 min read
כמי שמחשיב מאוד מילים ואת דרך הגשתן לקהל היעד, היה לי כיף מיוחד לראיין את הסופרת, המרצה והסטוריטלרית אסנת גואז, בפודקאסט 'אמת או שקר וכל מה שביניהם'. אסנת דיברה על הספר המעולה שלה 'התחילו לספר!', שחושף את הסוד הטמון ביצירת סיפורים, ומציע את הנוסחה שעל בסיסה נבנים סיפורים המייצרים קשב, מניעים לפעולה ונוגעים באנשים. בזמן חוויית קריאה מהנה ומלאת השראה בספר, נחשפים בפנינו סודות ההשפעה ומתגלה כוחו של הסיפור ככלי אסטרטגי. בספר יש שלל דוגמאות, הדרכה מפורטת וכלים יישומיים לסטוריטלינג אפקטיבי. מנהיגים השואפים לקדם סדר יום ציבורי, מרצים המבקשים ליצור חוויה אצל המאזינים, בעלי עסקים המעוניינים להציג טוב יותר את מרכולתכם או אם אתם כותבים תכנים למחייתכם או אפילו להנאתכם – זכרו, אם יש בכם הרצון לגעת בנמענים שלכם – עליכם לתבל את דבריכם בסיפורים. דיברנו גם על איפה נמתח הקו בין אמת או שקר בסטוריטלינג, על טכניקה מעניינת לגילוי שקרים, מה זה נאנורימו? על תעשיית החלומות בארץ של הוצאה לאור של ספר, כמובן על הספר האחרון והמצליח של אסנת גואז - ״לא כוס התה שלי״, ועוד. ללא ספק אלופה של מילים וסיפורים
תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/12/2025.
אבי: ברוכים הבאים לפודקאסט על שקר או אמת וכל מה שביניהם. אני אבי לפ, ובפודקאסט הזה אנחנו נדבר על הנושא הזה שמעסיק את האנושות מיומה הראשון ועד עצם היום הזה.
[מוזיקה]
כשקראתי את הספר המועיל "הַתחילו לספר!" על סטוריטלינג אפקטיבי לקידום אישי עסקי וארגוני של אסנת גואז, אמרתי לעצמי שאני חייב לראיין את האדם שעומד מאחורי הספר המרתק הזה. אז הנה, הרגע הזה הגיע. ברוכה הבאה, הסופרת, אני קורא לך סופרת אבל את הרבה יותר מזה, אסנת גואז, אממ… איך את היית מגדירה את עצמך? קודם כל ברוכה הבאה.
אסנת: אה… תודה, ברוך הנמצא.
אבי: ואיך את היית מגדירה את עצמך?
אסנת: וואו, שאלה טובה. אני בדרך כלל לא מגדירה את עצמי כסופרת אלא מחברת.
אבי: אוקיי.
אסנת: אה… אני אחרי זה, אם תרצה, תשאל, אני אסביר למה. אה… אני מרצה, סטוריטלרית, ומייעצת ומלווה סופרים וכותבים אה… בתהליכי הוצאה לאור, כתיבה שיווק ספרים בארץ ובחו"ל.
אבי: כן בדיוק דיברנו על ניהול זמן.
אסנת: כן.
אבי: לפני שהתחלנו לדבר, אז אני מודה שגם אני החלום שלי זה אה… להוציא ספר, ואני פשוט לא מגיע לזה. כל הזמן מטלות, מוסיף, מוחק, מוסיף, מוחק, לא מגיע לעיקר. ואת אה… יש לך איזשהו, איזשהי סדנה איך לכתוב ספר ב-30 יום.
אסנת: נכון. אני רק אומר שזה חלום של הרבה אנשים. אתה יודע מתוך 100 אנשים שרוצים לכתוב ספר ולהוציא לאור כמה עושים את זה באמת?
אבי: לא, תספרי לי.
אסנת: פחות מאחוז.
אבי: ז'תומרת פחות מ-1.
אסנת: כן. מתוך 100 אנשים שרוצים לכתוב ולהוציא לאור ספר, פחות מאחד עושים את זה. אה… כלומר מבחינה סטטיסטית אתה, אתה, אתה בממוצע, סליחה. [צוחקים]
אבי: כן.
אסנת: אממ… זה נורא קשה כי זה יוצר… מחייב איזושהי מסגרת זמן ומחויבות, ומה שקורה שבחיי היומיום שלנו אנחנו… אם אנחנו עובדים, כן? זה לא המקצוע שלנו להיות סופרים. אנחנו יש לנו עבודה, יש לנו ילדים, יש לנו משפחה, אה… קריירה, אנחנו שמים את זה בסוף, כלומר בסדר העדיפויות זה תמיד יהיה בסוף. 'אוקיי, אני רוצה לכתוב ספר, אני אכתוב מתי שהוא'.
אבי: כן.
אסנת: ואז עוברים שנים. ויש כאלה אגב שכותבים ולוקח להם שנים.
אבי: כן.
אסנת: חמש, שש, שבע, 20 שנה כותבים ספר. כן. כי בסוף זה תמיד נדחק לסוף הרשימה. יש להם מלא דברים לעשות וזה בסוף.
אבי: כן.
אסנת: אה… מה שקורה זה שב… לפני כמה שנים טובות, אה… איזה בחור צעיר בשם כריס בארצות הברית החליט ש… לפתוח איזשהו אתגר שנקרא אה… ננוריימו [כך במקור], שזה אתגר הכתיבה הבינלאומי, ולצרף אנשים אליו, שיכתבו ספר ב-30 יום. הם התחילו משהו כמו 10 אנשים, חברים, אה… והחליטו על חודש נובמבר, כי אמרו שחודש נובמבר זה משעמם. אתה יודע לפני…
אבי: כריסטמס.
אסנת: כריסטמס וזה, משעמם בנובמבר, בוא נעשה את זה בנובמבר. הם התחילו 10 חברים אולי, והיום המיזם הזה, האתגר הזה, מקיף עשרות ומאות אלפי אנשים בכל העולם. כלומר, במהלך חודש נובמבר, אין נתונים מדויקים, אבל כנראה סביב מאות אלפי אנשים.
אבי: זה משהו כמו 50 אלף מילים בספר, לא?
אסנת: כן. המטרה היא לכתוב…
אבי: זה באמת הכמות מילים שבספר?
אסנת: אה… ספר ממוצע, כן? פרוזה, הוא 50,000 מילה…
אבי: אוקיי.
אסנת: וזה מה שהם הגדירו. 50,000 מילה ב-30 יום. הרעיון הוא בעצם לעשות, לכתוב דראפט ראשון. הרי ברור שזה לא ספר, זה דראפט ראשון של ספר, מה שנקרא טיוטה ראשונה.
אבי: כן.
אסנת: שאחר כך אנחנו משכתבים, עורכים, מסדרים ועוברים, ועוברים לטיוטה שנייה. ואחר כך, בדראפט השלישי, זה מה שאנחנו מגישים בדרך כלל אחרי המון שִׁכתובים, מגישים לעורך, עורכת לשונית וכולי, כל התהליך של ההוצאה לאור.
אבי: וב-30 יום האלה מה? רק כותבים או ש…?
אסנת: רק כותבים, אה… מבחינה אה…
אבי: או שגם עובדים בדברים אחרים?
אסנת: אני כותבת במהלך ה-30 ימים האלה, אני כותבת משהו כמו שעה וחצי ביום. זהו.
אבי: אהה.
אסנת: שעה וחצי. לפעמים אולי, אם אני… אתה יודע, יש דברים כאלה שמעכבים אותי, אז יכול להיות שאני אגיע לשעתיים וחצי ביום.
אבי: לא נורא.
אסנת: כן. אם אתה תיקח סטופר, ואני אגיד לך עכשיו 'תקליד', ואנחנו נבדוק כמה מילים אתה כותב בדקה, אתה תראה שאתה כותב כ-50 מילים.
אבי: כן אבל צריך לכתוב, לנסח, את יודעת אה…
אסנת: בדיוק. אז האתגר אומר…
אבי: לייצר רעיונות.
אסנת: …כמות לפני איכות.
אבי: הבנתי. קודם כל…
אסנת: מה זה אומר? קודם כל do it אחר כך do it well. כלומר קודם כל שיהיה לך חימר, אחר כך בוא נעשה מזה פסל. מה שאני עושה בקורס, יש לי קורס שאני מלווה כותבים לאתגר הזה. מה שאנחנו עושים, אנחנו בעצם נפגשים לפני האתגר, ושמים את הפיגומים, בונים את התשתית הנרטיבית. מחליטים אה… על התחנות של הסיפור, על תקציר, מה שנקרא הסינופסיס של הספר, של הסיפור שלך. ואז, כשאנחנו מגיעים לאתגר, אנחנו לא בעצם עובדים אה… במה שנקרא דף לבן, אלא דף שכבר יש לנו את הסיפור ואת הרעיונות ורק, סליחה על המילה, מקיאים את המילים, את התוכן, לתוך המחשב, לתוך הדף.
אבי: אז מי… מי… מי מנהל את זה את המסגרת הזאת? מי מפקח או מי מנחה?
אסנת: אין, אתה מדבר ברמה הבינלאומית?
אבי: נגיד את, את אה… את…
אסנת: בארץ?
אבי: …מארגנת קבוצות לננוריימו?
אסנת: כן. כן. יש לי קהילה של אה… בפייסבוק, שבו אנחנו כל יום במהלך נובמבר, כל… נכנסים, מעדכנים כמה מילים כתבנו.
אבי: וואלה.
אסנת: אה… כי הרעיון הוא כמות לפני איכות, כדי להגיע ל-50,000. עכשיו, אם לא עבדת לפני כן על בניית התשתית הנרטיבית, אז ברור שיש לך 50,000 שצריכים אחרי זה המון עבודה.
אבי: כן.
אסנת: אז ב-30 יום כתבת 50,000 מילה, שזה בסיס לספר, אבל אין לך ספר. אבל אם עשית את התשתית הנרטיבית לפני, אז אתה מגיע בסוף האתגר למשהו הרבה יותר טוב, יותר מגובש. עדיין צריך שִׁכתובים אבל זה לא כמו שאין לך תכנון מראש.
אבי: כן. טוב, הרעיון לספר שלי הוא מצריך תחקיר קודם. זאת אומרת זה מבוסס על סיפור אמיתי, אה… שמצריך תחקיר. הבנתי עם עצמי שאני צריך גם להמציא דברים, על בסיס ה… על הבסיס האמיתי, אני חייב קצת פה, איך נקרא לזה? לשקר קצת…
אסנת: לא הייתי אומרת 'לשקר'.
אבי: …או לסדר את… כאילו הבסיס הוא אמיתי אבל, את יודעת, מְפַתֵחַ מזה סיפור אחר קצת.
אסנת: כן. אני אגיד לך מה אה… מה אומרים על מי שדבק בסיפור האמיתי, שהוא בעצם חוטא לסיפור. כלומר, כדי שסיפור יהיה טוב, צריך, גם אם אתה מספר סיפור אמיתי, צריך לסדר אותו קצת. כן? אני לא הייתי אומרת שזה לשקר, אתה יודע. אה… לפעמים הסיפור שיוצא הוא הרבה יותר אמיתי ממה שקרה בחיים ובמציאות.
אבי: כן. אוקיי. אז מה קורה ביום שאחרי הננוריימו, כשנגמר האתגר?
אסנת: אז אחרי שאנחנו מסיימים את האתגר, בעצם יש לנו 50,000 מילה, דראפט ראשון, שכמו שאמרתי סופרים מכל העולם קוראים לזה, סליחה על המילה, שִׁיט. [אבי מהמהם] כי צריך לשכתב את זה ולערוך את זה וכל זה, אז… אז אני, אני ממליצה בדרך כלל להשאיר את הספר בצד, את הכתב יד. ההמלצה שלי היא מינימום חודש, שלושה חודשים עדיף. צריך לשכוח ממנו.
אבי: וואלה.
אסנת: כדי שאחרי שלושה חודשים תוכל להגיע אליו בעיניים רעננות, חדשות, ולהתחיל לקרוא אותו, והפעם לשכתב אותו, אה… לכתוב אותו בצורה חדשה, אה… לשפר אותו, ואני אומרת להגיע עם מבט ביקורתי. כל הרעיון באתגר הכתיבה זה לא להיות במבט ביקורתי, לא לתת לביקורת להיכנס. כי אם אתה נמצא בביקורת עצמית בזמן הכתיבה עצמה, אתה לא תגיע ליעד. אתה בחיים לא תסיים את הספר כי אתה כל הזמן תשכתב אותו. אז בזמן הכתיבה אני אומרת, זה הטיפ הכי טוב שיש לי למי שרוצה לנסות, אם תרצה לנסות, אה… לא לשכתב. אסור לשכתב. רק לכתוב כל הזמן להתקדם להתקדם להתקדם, לא לחזור אחורה.
אבי: אוקיי.
אסנת: אחרי האתגר תניח בצד ואז תתחיל לשכתב. אז דווקא תביא את האני הביקורתי ותתחיל לערוך ולשנות. אני גם יכולה לתת לך עוד טיפ. אם אתה באמת רוצה לכתוב ספר…
אבי: כן.
אסנת: רק תכתוב 250 מילה ביום. ביום, 250 מילה זה כלום. אתה יודע מה זה? זה פחות מ-A4. פה יש לך יותר מ-250 מילה.
אבי: כן?
אסנת: כן.
אבי: הייתי עושה את זה בעברי.
אסנת: אוקיי, ביום, זהו, חצי שעה.
אבי: איזי.
אסנת: אחלה. אה… תוך 200 ימים יש לך ספר, כלומר דראפט ראשון. תנסה.
אבי: מעניין, מעניין. טוב, את ככה מעוררת בי את ה… את העניין הזה עוד פעם. [צוחקים] תגידי, אז אם… אם נחזור ל… לספר אה… שדרכו בעצם הכרתי אותך או שמעתי עלייך אה… "התחילו לספר!" על סטוריטלינג אפקטיבי. אז מה זה הספר הזה? במה הוא עוסק? מה זה בכלל סטוריטלינג אפקטיבי?
אסנת: אממ… הספר בעצם מדבר על סיפורים שאנחנו מספרים בחיים. מבחינת… מחקרית, כלומר חוקרים טוענים שאנחנו הבן אדם המספר, כלומר אנחנו במשך 60% מהזמן שלנו מספרים סיפורים. זה מה שאנחנו עושים. אז אם אנחנו גם ככה מספרים סיפורים, למה לא לספר אותם בצורה טובה, כזאת שתגרום לאנשים לרצות להקשיב לנו, כזאת שתעביר את המסרים שלנו?
אבי: חשוב ביותר.
אסנת: אז הרעיון הוא בעצם לספר את התכנים שלנו, באופן שיוצר קשב, מעורר את הקשב של המאזין, יוצר מעורבות, כלומר גורם לו לרצות להיות שותף לסיפור בצורה כזאת או אחרת. ובסופו של דבר סטוריטלינג זה תקשורת בינאישית אפקטיבית. עכשיו, זה יכול להיות פנים מול פנים, זה יכול להיות אדם מול קהל, לדוגמה בפרזנטציות, וזה יכול להיות גם באמצעי התקשורת. איך אתה מדבר באמצעי התקשורת? איך אתה מעביר את המסרים?
אבי: זה לספר את הסיפורים האמיתיים, סיפורים שהם אמת בצורה יותר אה… מעניינת, או שיש בהם גם שקר או איזשהו עיגול פינות?
אסנת: אני חושבת שכל החיים שלנו אנחנו מעגלים פינות. האם בסטוריטלינג צריך לעגל או לא צריך? אני לא רוצה להיכנס לזה, כי זה כמו לשאול אותי האם בן אדם משקר או לא משקר. כן? נראה לי שאין בן אדם שלא משקר. נכון?
אבי: לא קיים כזה.
אסנת: אבל בגדול, כאילו אם נתייחס לשאלה, לגופה, אה… סטוריטלינג אנחנו לא, לא מדבר על להמציא סיפורים. הרעיון הוא למצוא סיפורים. כלומר, אם יש לי איזשהו נושא, איזשהו… איזושהי אג'נדה שאני רוצה לקדם, [אבי מהמהם בהקשבה] מה הסיפורים שיקדמו את האג'נדה הזאת? זה דוגמה אחת. ואפשרות שנייה זה איך אני אספר, אפילו אם זה לא סיפור, באמצעות כלים נרטיביים, כלים שלקוחים מעולם הפרוזה.
אבי: כן.
אסנת: [משהקת] סליחה. איך אני אספר באופן כזה שזה ישרת אותי, אוקיי? שהתוכן יוכל לקדם את האג'נדה שלי. זה הרעיון של סטוריטלינג. זה ארגז כלים לקידום תקשורת אפקטיבית. לפעמים אני אשתמש בסיפור, לפעמים גם לא בסיפור.
אבי: אז למי הספר מיועד בעצם? ב…
אסנת: כל מי, אני חושבת שלכל בן אדם שרוצה אה… לשפר את התקשורת הבין אישית, לפעמים אפילו בין חברים. אני אתן לך דוגמה, הלכתי פגשתי חברה אה… בקניון בכפר סבא, לא זוכרת כבר את השם, וחברה אחרת רצתה לקבוע איתי ואמרתי שאני לא יכולה. כאילו, אני בפגישת עבודה אה… בקניון רננים בשעה 10 טה טה טה באותו יום. היא האמינה לי. עכשיו, אם הייתי אומרת לה 'אני לא יכולה, אין לי זמן לזה, אני עסוקה עד מעל הראש', היא גם הייתה נפגעת, וגם אולי הייתה מפקפקת אולי אני לא רוצה לפגוש אותה.
אבי: כן.
אסנת: אז בסוף אפילו ברמה הזאת של תקשורת בין אישית אפקטיבית, ברגע שאתה נותן איזשהו נתון, איזשהו אה… אני קוראת לזה "מסמרים רציונליים" בספר, זה בעצם מקבע את האמון שלך. אפשרות נוספת שאני דיברתי עם איזו חברה והיא שאלה אותי על חברה אחרת שלי, ואז אמרתי לה 'היא? סיפור סינדרלה'. אני אומרת לך 'היא סיפור סינדרלה'. אתה כבר יודע עליה הכל, נכון?
אבי: כן.
אסנת: אתה יודע כאילו מה קרה לה. אז לפעמים אה… האלמנטים האלה, הם גם קיצורי דרך להבנה. במקום שאני אגיד לך 'תקשיב, היא הייתה אה… ממשפחה קשת יום, אה… עבדה בניקיון בית, פתאום פגשה בחור, אה… ובחור ממשפחה…' תראה כמה אני צריכה להגיד.
אבי: כן.
אסנת: אבל אמרתי לך 'היא - סיפור סינדרלה'. אתה כבר קיבלת את כל הסיפור. זה קיצור דרך אה… להעברת מסר.
אבי: אני מניח שזה גם טוב לאנשי עסקים.
אסנת: בוודאי.
אבי: טוב לאנשי מכירות.
אסנת: בוודאי. אנשי… קודם כל זה goes without saying. דווקא רציתי להראות לאזרח, לאדם מהיישוב, איך אנחנו ביומיום משתמשים בזה, אוקיי? אבל בוודאי, בעסקים, אם אני רוצה להעביר מסר או אג'נדה על המוצר שלי, אם אני רוצה אה… לספר משהו על הלקוח, כן? שהוא יבין, אז אני אביא סיפור של הלקוח כדי להמחיש דברים. בוודאי בפרזנטציות, איך אני מעבירה, איך אני גורמת לקשב כשאני מעבירה הרצאה. מה אני מספרת, איך אני מעבירה את התוכן. יש לזה באמת ארגז כלים מאוד גדול. וצריך להתאים את הכלי אה… לקהל ולמטרה.
אבי: כמובן מנהיג… מנהיגים, פוליטיקאים, תכלס כולם באמת אה…
אסנת: כן, יש הרבה גם כלים מעולם הרטוריקה אה… בסטוריטלינג, משתמשים ב…
אבי: אז, אז איפה הקו? עוד פעם אני רוצה קצת לחדד את זה, כאילו, איפה נמתח הקו בין האמת לשקר ב… בסטוריטלינג? זאת אומרת הוא…
אסנת: כן.
אבי: אה… אני, אני מבין כאילו שאנחנו מספרים, אומרים את הדברים כמו סיפור, גם אם זה קצר, גם אם זה ארוך יותר. אבל אה… איפה מותחים את הקו? כאילו.
אסנת: אני חושבת שכל בן אדם מחליט איפה, איפה הקו שלו נמתח. אני יכולה להגיד לך למשל, אני כדוברת, מי שהייתה דוברת, לדוגמה ברשות העתיקות בתפקיד האחרון שלי, אז שאלו אותי את זה הרבה פעמים, כאילו אם, אם אני אומרת רק אמת, ואני הקפדתי להגיד אמת. יש איזה משפט, בטח אתה מכיר כי גם אתה היית דובר?
אבי: כן.
אסנת: אה… של קריית ביאליק נכון?
אבי: עיריית קריית ביאליק.
אסנת: עיריית קריית ביאליק. אז אה… אני אמרתי תמיד שאני אומרת את האמת, ורק את האמת, אבל לא את כל האמת. כלומר, אני לא אלך ואנדב מידע על הארגון או על החברה שאני מייצגת.
אבי: שיש כאלה שיגידו שזה גם סוג של שקר, השמטה, מה שנקרא omission כאילו.
אסנת: אני לא אנדב מידע. אני לא בתפקיד לנדב מידע.
אבי: כן.
אסנת: זה לא התפקיד שלי, אוקיי? אבל אני לא אשקר. כלומר לא ביודעין. האם קרה מקרה שמישהו סיפר לי משהו, והוא שיקר לי, ואני העברתי את זה הלאה? אני מניחה שכן.
אבי: כן.
אסנת: אבל ביודעין אני לא הסכמתי לשקר אף פעם עבור אף אחד. אבל זה לא אומר שהלכתי והיה לי איזשהו מידע שיכול אולי לפגוע בתדמית של הארגון או דברים כאלה, שהלכתי ופרסמתי את זה ברבים. אני לא הייתי במצב של חיים ומוות, כי אולי אז, כן מה שאתה היית אומר, כן היה לזה משמעות של, אולי, כן צריך לנדב מידע במקרים של חיים ומוות. אבל לא הייתי במקום הזה. לא הייתי בארגונים כאלה.
אבי: אם כבר העלית את זה היית דוברת של רשות העתיקות. מה…?
אסנת: מה הקשר שלי לעתיקות? [צוחקת]
אבי: כאילו לא, כאילו איך מדבררים עתיקות או את רשות העתיקות?
אסנת: וואו. אה… אני חושבת שהספר הזה לא היה נולד אם לא הייתי דוברת רשות העתיקות. תחשוב שברשות העתיקות אה… יש חפירות ארכיאולוגיות, יש ממצאים אה… מאוד יפים, אבל אין להם סיפור. ולהפך, יש סיפור מטורף, אבל הוא לא מצטלם. עכשיו עבדת בתקשורת, נכון? היית עיתונאי.
אבי: כן.
אסנת: אתה יודע מה זה, משהו שלא מצטלם, מאוד קשה, כאילו, לשווק אותו. עד היום, נכון? גם במדיה החברתית אתה צריך…
אבי: מה הספ… מה הסיפור הכי מרתק ש"מכרת" במרכאות לתקשורת מרשות העתיקות?
אסנת: היו המון סיפורים.
אבי: מה התגלית הכי מדהימה?
אסנת: אני לא… לא אגיד לך מה הכי מדהימה. אני יכולה להגיד לך מה התגלית שעשתה המון רעש.
אבי: אוקיי.
אסנת: אה… אז אני לא יודעת אם אתה אה… זוכר, זה היה פשוט, פתח את חדשות ערוץ 2, זה התגלית של כלא מגידו. הסיפור הוא שהיו שמה אסירים ביטחוניים מוסלמים אה… שעבדו ביחד עם ארכיאולוגים יהודים ומוסלמים, וחשפו כנסייה נוצרית.
אבי: אוקיי.
אסנת: אז זה היה הסיפור, כן? בתוך הכלא, וגילו שם פסיפס. אה…
אבי: מה? כאילו הכלא ישב על ה…?
אסנת: כן, על הכנסייה. כלא מגידו. כן. וזה בעצם סיפור שפתח את חדשות ערוץ 2. אני מדברת איתך בתקופה ש… אתה יודע, הטלוויזיה, ערוץ 2 זה היה מדורת השבט. כן? כל… המון… רובנו צפינו בערוץ 2. זה פתח את החדשות. עכשיו תחשוב בארץ כמו שלנו, של… ארץ של מלחמות, ואני לא רוצה להיכנס לעוד כל מיני סיפורים שאנחנו יודעים שפוקדים אותנו. ויש המון מה שאנחנו מגדירים חדשות קשות.
אבי: כן.
אסנת: מי מתחיל חדשות? פותח את אה… את… את החדשות בערב בתגלית ארכיאולוגית?
אבי: כן.
אסנת: אה… וזה עשה וואו ברמה בינלאומית.
אבי: איך זה נגמר בעצם?
אסנת: האפיפיור הגיע לשם לבקר.
אבי: לא ביקשו להרוס את ה… את הכלא הזה?
אסנת: להעתיק את זה. לא. אה… ביקשו להעתיק את הכנסייה, ואני יודעת שהאפיפיור הגיע, והלך לבקר ו… זה עשה המון המון רעש. מה עלה בגורלו? אני, אני לא יודעת להגיד, אני, אני כבר המון זמן לא ברשות העתיקות.
אבי: כן. את עבדת גם באיזשהו משרד יחסי ציבור.
אסנת: אה… עבדתי, לפני רשות העתיקות עבדתי במשרד יחסי ציבור שנקרא צ'רלס-לוין קומיוניקיישן, שזה הייתה בעצם חברת יחסי ציבור אמריקאית, אה… שנתנה שירותים לחברות, אה… מיזמים.
אבי: משרד גדול? משרד יחסי ציבור גדול?
אסנת: אני חושבת שהוא היה נחשב גדול. הוא הפך להיות, אולי אתה מכיר מי שאחרי זה קנה אותו, לא יודעת איך זה עובד שם בדיוק, אז זה היה רודר פין. על זה, עליו כן שמעת?
אבי: לא.
אסנת: טוב, כי אנחנו ירושלמים you know, אתם תל אביבים וחיפאים זה עולם אחר.
אבי: כן. אז מה טיפלת שם, קיבלת תיק נגיד של חברה מסוימת, ו…
אסנת: הייתי… התחלתי שם כעוזרת אה… ליחצ"נית, ואחר כך לאט לאט התקדמתי. לא הייתי שם המון זמן, אבל כן, טיפלתי גם בחברי כנסת, לדעתי, אבל נראה לי שמחקתי מהזיכרון את שמם.
אבי: כן. טוב את הקדמת את המאוחר, ורציתי בכל זאת לחזור אולי לננוריימו. כאילו אולי זה קשור, אולי לא, מה צריך בשביל להגשים את החלום הזה של לא מעט אנשים כדי ל… להוציא ספר בארץ ישראל, אולי להגיע גם לחו"ל?
אסנת: כן. מה צריך? וואו! צריך קודם כל…
אבי: מה, מה הקשיים, העלויות, היתרונות, החסרונות?
אסנת: אז אני אגיד ככה, מבחינתי ספר זה game changer. באמת, כאילו, זה משנה לך את החיים.
אבי: עד כדי כך?
אסנת: כן. לי זה שינה את החיים. אה… הספר הזה "התחילו לספר!" שינה לי את החיים. כאילו אני… עכשיו כל ספר שאני מוציאה הוא יצא גם באנגלית.
אבי: איזה כיף.
אסנת: אה… כל ספר שאני…
אבי: מה, הוא מופץ בחו"ל?
אסנת: כן. אה… באמזון, הוא כבר כבר כמה שנים טובות, הוא גם באמזון זכה בתו האיכות הבינלאומי של אמזון, ואני לא יודעת אם אתה מכיר את Prime Reading, הוא היה ב-Prime Reading של אמזון במשך חצי שנה. הוא היה רב מכר חצי שנה.
אבי: כן.
אסנת: הוא היה ממש הצלחה.
אבי: הוא באמת אה… ברמה של רב מכר לטעמי האישי, באמת. כאילו, אני קורא הרבה ספרים והספר הזה נדבקתי אליו מהתחלה ועד הסוף. הוא מועיל, הוא פשוט מועיל. אז אה…
אסנת: תודה.
אבי: אני אוהב דברים שמועילים לי.
אסנת: כיף לשמוע. תודה.
אבי: מומלץ, מומלץ. תַראי אותו, תראי אותו ל…
אסנת: אה… כן, זה, טוב, זה אנגלית, זה באמזון אה… לא יודעת, להסתכל למצלמה נראה מוזר. [מצחקקת]
אבי: חברים, כל מי שרוצה להפיק תועלת, הנה.
אסנת: כן.
אבי: זה הספר. קליל, כתוב קל…
אסנת: בגובה העיניים.
אבי: בגובה העיניים.
אסנת: לגמרי.
אבי: עם דוגמאות, יש דוגמאות.
אסנת: דוגמאות, וגם אפשרות לכתוב בתוכו, ו…
אבי: כן, ממש.
אסנת: הוא… אבל הוא ספר שיצא לפני כמה שנים והוא, הוא steady במכירות שלו.
אבי: כן. ואת עושה גם סדנאות של סטוריטלינג?
אסנת: כן, אני מעבירה סדנאות לארגונים ולחברות, אה… גם הרצאות, גם סדנאות, אה… בעיקר אה… לחברות גדולות. הייתי גם…
אבי: אוקיי.
אסנת: כן. גם היו מקרים של אפילו חברת יחסי ציבור קטנה וזה. היו גם מקרים כאלה…
אבי: זה הכי חשוב.
אסנת: …אוניברסיטאות, צה"ל, משרד ראש הממשלה הייתי, כן.
אבי: יפה. ממש אה… אז את אומרת שבעצם… רציתי לשאול אותך שאלה ואת הקדמת אותי שוב. מה ההוצאה לאור של ספר עושה לאנשים? אז זאת אומרת אה…
אסנת: כן. אז אני, בדיוק. אני אומרת שזה game changer, באמת. כאילו, אם אתה כותב ספר ואתה מבין שספר זה כמו תינוק. אתה לא יכול ללדת תינוק ולזרוק אותו למים 'יאללה תסתדר'. לא. אם אתה… מי שחושב שזה מה שישנה את חייו, זה לא. זה לא יהיה game changer. כשאני אומרת game changer זה אומר שאתה כותב ספר ואתה הולך איתו כמו תינוק. אה… אתה מטפל בו, אתה מטפח אותו, אתה משקיע בו, אתה הולך איתו, רץ איתו, ו… הוא, הוא משנה את העולם, כי קודם כל הוא נוגע באנשים. אתה מקבל מאנשים תגובות. אני עכשיו, הספר הזה כבר יצא ב-2017, תחילת 2017.
אבי: כן.
אסנת: אני רוצה להגיד לך שכמעט פעם בשבועיים, ב-10 ימים, אני מקבלת הודעה עליו מאנשים. 'קראתי אה… רציתי להגיד לך תודה, הוא עזר לי בראיונות עבודה'.
אבי: לגמרי.
אסנת: בכלל לא כיוונתי לראיונות עבודה, אתה מבין? כאילו בכלל לא חשבתי על זה. אה… מישהי שכותבת לי, 'תקשיבי, אני עוקבת אחרייך כבר כמה שנים מאז שקראתי את "התחילו לספר!"'. ועכשיו היא באה אליי לקבל שירותים בתחום אחר לגמרי, אבל היא עוקבת אחרי מאז. כי זה משהו שקשה אממ… קשה אה… להסביר למה זה משנה חיים, כי זה לא כמו… היום, כאילו תחשוב רגע, עכשיו כשאתה פותח עסק נגיד, ואתה רוצה אה… לקדם את העסק שלך, אז מה הכלים שיש לך? יש פרסום ממומן, יש פרסום אורגני, אה… היום אומרים 'לךְ תרצֶה', 'תעביר…', נכון? 'סדנאות, זה יקדם אותך', כל מיני דברים כאלה. אז ספר הוא, הוא משהו שלהרבה אנשים קשה היום גם לעשות, למרות שהיום זה הרבה יותר קל מבעבר, אבל עדיין זה דבר קשה. אנשים מַרצים, כולם כמעט מרצים, כולם.
אבי: כן.
אסנת: ספר זה עדיין לא קל.
אבי: כן, זה משהו הרבה יותר יסודי מהרצאה ו… ובגדול…
אסנת: וזה דורש…
אבי: מסכם את כל מה שיש להגיד, נגיד, בסטוריטלינג.
אסנת: נכון, אבל זה דורש השקעה, זה מיינדסט כדי לכתוב ספר. זה דורש לא מעט כסף. להוציא לאור היום ספר זה, עוד פעם, תלוי איזה ספר, ואני, עכשיו יש לי קהילה של 15,000 כותבים וסופרים…
אבי: מי, מי מוציא לך לאור את הספרים?
אסנת: …הם יהרגו אותי שאני אומרת אבל אני בכל זאת אומַר, זה תלוי איזה ספר, כן? אבל ספר ממוצע זה בין 30 ל-50 אלף שקל להוציא אותו, אם אתה גם מדפיס אותו נגיד ב-1,000 עותקים וכולי.
אבי: רגע את הוצאת, את כאילו ההוצאה לס…?
אסנת: אני, ההוצאה העצמית של כל הספרים שלי.
אבי: אוקיי.
אסנת: אה… זה התחיל עם "התחילו לספר!". כלומר, כן חשבתי בהתחלה ללכת אה…
אבי: זה דווקא ספר ש… אני לא מכיר, אני לא מכיר את… אני מודה שלא קראתי את כל הספרים שלך.
אסנת: כן. אנחנו, אנחנו נתקן את זה. [מצחקקת]
אבי: אה… לאט לאט, כן. אבל "התחילו לספר!" זה לגמרי נגיד ספר שכל הוצאת ספרים, אני חושב, הייתה שמחה להתכבד בו ולהוציא אותו.
אסנת: אז זהו, איך התלבטתי כשכתבתי אותו…
אבי: סוג של רב מכר.
אסנת: תודה. התלבטתי כשכתבתי אותו אם לִפנות, והחלטתי בסוף שלא, ורציתי… אמרתי אני, אני רוצה גם לראות כאילו איך זה עובד כל העניין הזה, כי לא רציתי כל כך לוותר על זכויות יוצרים. זה חלק מ… מהסכמים שפעם היו, אני חושבת שהיום זה פחות אבל פעם זה היה די ברור שאתה מוותר על הזכויות יוצרים שלך, ומעביר את זה להוצאה לאור, וזה משהו שלא רציתי.
אבי: כן.
אסנת: ו… ואז אמרתי בוא נבדוק איך מוציאים לאור ספר, ולא מצאתי הרבה. היה מידע קצת באינטרנט אבל מפוזר, והחלטתי שאני אזום איזה משהו, שיעזור לי ולאחרים, איך מוציאים לאור ספר, וככה בעצם התחיל כל התהליך הזה.
אבי: אז את מלווה אנשים בהוצאת הספרים מהתחלה?
אסנת: אז כן. אבל מה שעשיתי זה פרסמתי משהו, הודעה בפייסבוק, שאני מחפשת עוד כאלה שסופרים וכותבים שרוצים להוציא לאור ספר, כדי לחלוק מידע ולשתף אחד עם השני. והייתה איזה מישהי שהרימה את הכפפה, וביחד התחלנו ובסופו של דבר קיימתי פגישה. אה… הגיעו 10 נשים מכל רחבי הפייסבוק, ישבנו בקפה ג'ו בתל אביב, והתחלנו להגיד 'בואו נחליף מידע, איך מוציאים, איך עורכים, מה עושים' וכולי. ומתוך זה נולדה הקבוצה, שהיום ביחד עם קבוצת אמזון, זה 15,000 אה… כותבים וסופרים.
אבי: או-הו! או-הו! אבל אתם ממש מלווים גם בלהוציא ספרים באמזון, ספרים דיגיטליים?
אסנת: כן, כן, ייעוץ וליווי. אני גם מייעצת ומלווה מטעם "מעוף" של משרד הכלכלה והתעשייה, ומעבירה קורסים וסדנאות על זה, איך מוציאים לאור ספר. כי תראה, זה בסוף אנחנו נמצאים בתעשיית החלומות…
אבי: כן.
אסנת: …ואנשים נכנסים ולא יודעים למה הם נכנסים. אז נורא חשוב לתת להם כלים, להבין מה צריך, מה נכון, מה לא נכון, כמה באמת זה עולה, אה… איך אני משווק את הספר הזה? תחשוב שאתה כותב ספר, משקיע בו, זה בעצם מסע שאתה עכשיו יושב לכתוב, אמרתי לך 200 ימים.
אבי: כן.
אסנת: נגיד אתה עושה את זה. 250 ימים, אתה יושב כותב כל יום וזה. סיימת את המסע הזה ואז מתחיל שכתוב ועריכה, והפקה של הספר ומעמֵד ומעצב והוצאה לאור וכולי, ואתה חושב 'אוקיי, סוף סוף סיימתי', ואז מה אתה מגלה? אם אתה לא תשווק אותו לא יקרה כלום.
אבי: כן.
אסנת: אז אתה צריך להתחיל את המסע של השיווק, אתה מבין? זה בעצם…
אבי: שיווק, כן, זה…
אסנת: אז זה בעצם…
אבי: אני יכול לדבר על עצמי עם הפוליגרף, שאת אומרת, אני באמת, עם כל הצניעות, נגיד, ככה [צוחק] אני בודק פוליגרף מוסמך מצוין. אבל כש… כשהלקוחות צריכים לדעת בעצם, ז'תומרת אני עכשיו צריך להילחם על זה, אני צריך לשווק את עצמי, אני צריך להוכיח שאני באמת כזה, שלמדתי במקומות הכי טובים, שהעבודה שלי היא טובה ומדויקת. ו… למשל אחד הקהלים שאני רוצה, שהם יותר מעניינים אותי זה עורכי דין. יש בארץ משהו כמו 70,000 עורכי דין, למשל, ולצערי אה… רובם לא יודעים איזה כלי טוב הפוליגרף יכול להיות עבורם, ולעזור להם לנצח אה… במשפטים או בהליך המשפטי. ויש, יש לי לא מעט עורכי דין שאני כן עובד איתם, והם כל הזמן שולחים לי בדיקות, ואני, ואני שואל אותם כאילו 'למה אתם כן ואחרים לא?' הם פשוט לא מבינים.
אסנת: באמת? חשבתי שזה די אה… כלי נפוץ ב… בתחום ש…
אבי: זה כלי נפוץ מאוד, אבל לא הרבה עורכי דין, או רוב עורכי הדין לא משתמשים בזה. יש להם כל מיני דעות קדומות על המכשיר, כל מיני אה… ידיעות שהם לא בדיוק נכונות. אה… הפוליגרף הוא, הוא כלי נהדר. אני כל הזמן, באמת, אני אוהב אותו ויש עורכי דין שעושים בי שימוש כל הזמן, ויש הרבה עורכי דין שפשוט צריך לחנך אותם, הייתי אומר, מחדש. לא נעים להגיד את זה, אבל לחנך זה שיווק. זה עולה כסף, והרבה…
אסנת: כן.
אבי: …והתעסקות כמובן.
אסנת: בדיוק, בדיוק. אני תמיד אומרת שיווק זה או כסף, או זמן, או גם וגם. לרוב גם וגם.
אבי: כן. אז כל הכבוד, את אלופה. דיברנו עוד פעם על ניהול זמן, אז את עושה כל כך הרבה דברים.
אסנת: כן, תראה למשל אה…
אבי: אז הניהול זמן שלך הוא טוב.
אסנת: אה… לא יודעת, את האמת, כאילו, אתה יודע יש פתגם כזה שאומר סיני שאומר 'תמצא עבודה שאתה אוהב, ולא תצטרך לעבוד יום בחייך'. אני לא בטוחה שזה נכון. אני עובדת 24/7. [צוחקת] אני אוהבת את העבודה שלי ואז אתה עובד כל הזמן כי אתה אומר 'זה לא עבודה'. אתה רוצה שאני אספר לך סיפור? אה… לפני איזה שלוש שנים אה… חגגתי יום הולדת ואני הייתי בחדר, עובדת, ושמעתי את הבת שלי ואת בעלי, ויש לי שלוש בנות, כן? מדברים בסלון איך הם יפתיעו אותי.
אבי: כן.
אסנת: ואז הבת שלי הקטנה אמרה 'אני יודעת', ואמרו לה 'איך?' היא אמרה 'ניתן לה לעבוד'.
אבי: [צוחק] בשקט.
אסנת: שמעתי. לא מספיק בשקט. אז מה אני, מה אני רוצה להגיד לך בזה? שבסוף אתה עובד בעבודה שאתה אוהב, אז אתה כאילו אומר 'זה לא עבודה', אבל זה עבודה.
אבי: כן, בהחלט עבודה, ו… אנשים לא מבינים, זה כאילו עבודה אפילו סיזיפית, הייתי אומר, למרות שצריך ליהנות ממנה, אבל אה… זה התעסקות.
אסנת: כן. במיוחד אם יש לך עסק של אדם אחד ואתה משווק. תראה, לכתוב ספר, היום לדוגמה סופרים הם צריכים להיות גם סופרים גם כותבים גם… זה. את רוב הסופרים לא יכול להתפרנס, כלומר אי אפשר להתפרנס רק מכתיבת ספרים, אז הם עושים גם סדנאות וקורסים ואולי עובדים בעוד עבודה, והם פתאום מגלים שהם גם צריכים לשווק, גם להיות אנשי שיווק. זה, זה לא קל, זה נורא קשה…
אבי: ולא כולם יודעים.
אסנת: כי אנחנו אנשי מילים, מה פתאום אני צריך לשווק עכשיו ספר? אין מי שישווק את הספר שלך. אם אתה לא תשווק, לא יקרה כלום.
אבי: כן. שיווק, שיווק, שיווק. אז כמה ספרים כתבת כאילו?
אסנת: אז אה… בארץ יצאו…
אבי: ומאיזה ז'אנרים כאילו זה?
אסנת: כן. אז זהו, אז אני, אני כותבת בכל הז'אנרים, כי אני, אצלי זה… זה כמו צייר ש… אומרים לי 'מה, את כותבת גם ספרי עיון, גם ספרי פרוזה, גם ספר ילדים, גם ספרֵי זה? כאילו את לא רוצה להתמקד באיזשהו ז'אנר?' והאמת שזה כמו צייר שאני… אני אומרת, שבא לו לפעמים לצייר בצבעי שמן, לפעמים בצבעי מים, כאילו, אף אחד לא מרים גבה 'מה אתה עכשיו הולך לצבוע בצבעים אחרים?'.
אבי: כן.
אסנת: נכון? אז את "התחילו לספר!" אה… פשוט התגלגלתי, לא התכוונתי לכתוב את הספר על סטוריטלינג, התגלגלתי לזה. אה אתה בטח קראת…
אבי: כן.
אסנת: לא נעשה ספוילרים, אבל קראת איך הגעתי לזה, אבל הספר מבוסס על לימודי דוקטורט שלא סיימתי. כלומר, לא יצא דוקטורט, אבל היה לי מלא מלא חומר, ואז אמרתי 'דוקטורט לא יצא ממך, אולי ייצא ממך ספר' [אבי צוחק] וככה נולד הספר. אה… אז זה ספר עיון. ואז אחרי שהוצאתי את הספר עיון, הוצאתי את הספר הזה שנקרא "תמר ואיתמר בין שבילי הכפר".
אבי: תראי את ה…
אסנת: סליחה?
אבי: ספר ילדים.
אסנת: ספר ילדים. והסיפור בסוף מספר…
אבי: גם בהוצאה עצמית, כאילו?
אסנת: הכל בהוצאה עצמית.
אבי: הכל, אוקיי.
אסנת: הסיפור בסוף מספר את הסיפור מאחורי הספר הזה. ומה שמסופר כאן, זה שאני כתבתי את הספר הזה כשהבת הבכורה שלי הייתה בת 11 חודשים. כתבתי לה את הספר. למה כתבתי? כי רציתי ללמד אותה צבעים. אמרתי '11 חודשים, איך אני אה… איך אני אלמד אותה צבעים, צורות ולעודד אותה לאכול ירקות'. אז כתבתי את הספר. זה בעצם על ארנב וארנבת שהולכים לבקר את סבא וסבתא, ומוצאים בדרך ירקות, והעגבנייה אדומה ועגולה והמלפפון ארוך וירוק וכולי, ובסוף מכינים סלט ואוכלים סלט. כתבתי לה את זה כשהיא הייתה בת 11 חודשים, ושלחתי את זה להוצאות לאור. תשמע, אני לא זכרתי את זה אפילו, תבין כאילו, היא הייתה בת 11 חודשים שכתבתי לה את זה, היום היא בת 23. ושלחתי להוצאות לאור ואני אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל בזמנו, כשרצינו לשמור על זכויות יוצרים, כדי שיידעו שזה שלי הכתב יד, היינו שולחים לעצמנו בדואר רשום, את, את הכתב יד…
אבי: אוקיי.
אסנת: …ומשאירים את זה במעטפה סגורה. לא פותחים. כאילו אם צריך להוכיח שזה שלי, יש לי מעטפה סגורה חתומה על ידי הדואר שבפנים כתב היד עם תאריך.
אבי: עם תאריך.
אסנת: בדיוק. אז עשיתי את זה כמובן, וזהו. לא שמעתי משום הוצאה לאור. אה… שכחתי מהספר הזה לחלוטין. אחרי שהוצאתי את "התחילו לספר!", משהו כמו חצי שנה אחר כך, אולי שנה, אה… הייתי צריכה תיק, נקרעה לי הרצועה של התיק של המחשב.
אבי: כן.
אסנת: אז אמרתי לבעלי 'תוריד לי מהבוידעם תיק, אני צריכה לנסוע לחיפה'. בדיוק היה לי איזה סדנה או הרצאה. אמר 'אין בעיה'. הוא הוריד תיקים ואני ראיתי תיק גדול ושחור כזה, מאובק, סליחה, בכל זאת עליית גג, ולא, לא זיהיתי אותו. פתחתי אותו ואז ראיתי מעטפה.
אבי: כן.
אסנת: אה… אני מדברת אתך שהילדה כבר בת 16, כן? בגיל 11 חודשים כתבתי לה, בגיל ש… היא כבר הייתה בת 16. אני רואה מעטפה חתומה. אמרתי 'מה זה הדבר הזה?'. לקחתי את המעטפה פתחתי [אבי צוחק] והיה שם מכתב וכתבתי, וכתוב במכתב הזה "לאוסנת גואז, אני מבקש ממך להוציא לאור את הספר הזה" והיה את הסיפור. כלומר, אני שלחתי לעצמי מכתב לפני… 16 שנים לפני שמצאתי את הכתב יד. והבת שלי בדיוק למדה ב"לְיַדה" אמנות וביולוגיה, אז הרמתי אליה טלפון ואמרתי לה 'תגידי, מצאתי ספר שכתבתי לך בגיל 11 חודשים, תרצי לאייר אותו?' היא אמרה לי 'כן'. אז היא איירה אותו בגיל 16 וחצי.
אבי: מָטָר?
אסנת: כן, מטר.
אבי: זה השם.
אסנת: והגישה את זה כחלק מבגרות לאמנות חמש יחידות, וקיבלה על זה 100.
אבי: יפה!
אסנת: אז גם סגר את הסיפור ו…
אבי: ממש איורים יפהפיים. מוכשרת.
אסנת: תודה. אז זה סיפור שבכלל לא ידעתי שכ… לא זכרתי…
אבי: אז את כתבת, היא איירה, היא איירה ואז החלטת להוציא את זה לאור?
אסנת: כן, כי כבר היה לי ניסיון. אמרתי 'רגע, כבר הוצאתי לאור ספר, אז אני אוכל להוציא עוד ספר אם כבר הוצאתי'. למרות שזה אופרה אחרת, אתה מגלה שאיורים זה אה… זה אופרה אחרת. אז ככה נולד הספר השני.
אבי: אוקיי.
אסנת: והספר השלישי, הוא ספר ש… כלומר, בין לבין הוצאתי באמזון כל מיני דברים, ספרים לילדים וכולי, אבל בארץ זה הספר השלישי שנקרא אה…
אבי: "בוא נעשה סדר ראש השנה".
אסנת: "בוא נעשה סדר ראש השנה". כן, זה בעצם מתכונים ופעילויות אה… סימנים, מתכונים ופעילויות לראש השנה. אתה יכול לדפדף…
אבי: איזה יופי.
אסנת: …ומטר איירה אותו גם. כלומר הבת שלי איירה את זה גם. וזה ספר שהחלטתי בעצם אה… לשמר איזושהי מסורת.
אבי: קידוש על היין.
אסנת: כן. אה… אנחנו…
אבי: חלה בדבש, תמר.
אסנת: …אנחנו חוגגים את ראש השנה כל שנה, בצורה מאוד מיוחדת, עם פעילות מיוחדת וכל מיני הפעלות מיוחדות ואמרתי 'זה משהו שצריך לשמֵר, ואולי גם משפחות אח… כדאי שידעו'.
אבי: כן.
אסנת: כי ראש השנה זה לא רק אה… לבוא ולאכול ארוחת ערב. יש… יש מאחורי זה סיפורים, וככה הספר הזה נולד.
אבי: יפה. ומה הספר הנוכחי שאני…
אסנת: זה הספר הנוכחי…
אבי: …שאני חייב להגיד שלא קראתי אבל עושה המון הדים. זאת אומרת אה…
אסנת: תודה. איזה כיף.
אבי: או שאת מצליחה ככה להרעיש כל כך הרבה [צוחק] ול…
אסנת: כיף לשמוע. אז הוא נקרא "לא כוס התה שלי". זה גם איורים של הבת שלי. כן. היא מאיירת לי את כל הספרים.
אבי: אוקיי. ועל מה הספר?
אסנת: אז זהו, אז הספר הוא בעצם ספר שמספר על דמות שהיא לא ישראלית. חשוב לי לציין את זה, כי הרבה פעמים אנשים אומרים לי 'רגע, אין פה שום דבר ישראלי, למה? אין שום סיפור ישראלי פה, אין דמויות ישראליות, זה לא מתרחש בישראל'. כל הסיפור מתרחש בבוסטון. והוא מספר את סיפורה של אן, שהיא יזמת, שיש לה איזשהו רעיון למיזם מציל חיים בתחום של אה… הרפואה, אה… ביו-רפואה. היא מצליחה לפתח איזשהו מיזם שקשור ל… להציל אנשים ממחלת הסכרת, ויש לה פחד במה. כלומר, היא לא מסוגלת לבוא להציג אותו, את המיזם הזה.
אבי: כן.
אסנת: אבל כל עוד המיזם, אתה יודע, אה… נמצא אצלה במחשב, זה בסדר. אבל פתאום קורה משהו שגורם לאיזשהו אה… יזם להתעניין במיזם שלה, ומבקשים ממנה לבוא ולהציג את המיזם.
אבי: נו, אז היא צריכה לקחת את הספר הראשון של הסטוריטלינג.
אסנת: בדיוק. [צוחקים] איך ידעת? ובאמת יש שם גם כלים שאני מכניסה, אבל זה ממש מדויק מה שאתה אומר. והסיפור הזה בעצם הוא סיפור של התפתחות, התבגרות מאוחרת, התפתחות בצמיחה של אדם, שבמקרה הזה זו אישה, שהצליחה להתגבר על פחד במה משתק, אבל אני מדברת על פחד במה שגורם לה אממ… להקיא, גורם לה להיות משותקת, לא לתפקד. וזה עוקב אחרי ההתפתחות שלה, וכמובן זה מתובל בסיפור אהבה כי זה קומדיה רומנטית.
אבי: יפה, מעניין. אז איך, איך באמת, אה… זה נמצא בחנויות היום?
אסנת: זה נמצא בסטימצקי, בצומת ספרים, בכל החנויות, גם ספר דיגיטלי ב"עברית".
אבי: תַראי לנו…
אסנת: בוודאי.
אבי: …תסובבי שנראה. "לא כוס התה שלי". אז זה לא על תה, כאילו…
אסנת: אז זהו, אז אם…
אבי: …אני אוהב, אני אוהב תה פירות יער.
אסנת: אז רגע, אז הבאתי לך, תסתכל.
אבי: אה, הבאת לי תה.
אסנת: כן. זה קוראים לזה תה בהפתעה. [אבי מהמהם] אתה לא יכול לדעת איזה תה. מאחורה יש לך אה… ביקורות על הספר. אז הבאתי לך תה…
אבי: איתן, אתה שותה תה?
אסנת: ומעניין, מעניין איזה, איזה טעם. [צוחקת]
אבי: [מקריא] "איזה ספר מרגש, וכמה שונה, מספר על ההתמודדות, 'לא כוס התה שלי'". יפה. זה, איזה תה זה?
אסנת: אני לא יודעת. זה נקרא תה בהפתעה.
אבי: כל, כל כזה דבר זה…
אסנת: תה אחר.
אבי: …תה אחר? טוב, יאללה, היום בערב אה… איך שאני מגיע הביתה אני שותה את התה הזה.
אסנת: איזה תה אתה שותה בדרך כלל?
אבי: פירות יער. אני… [מילים לא ברורות]
אסנת: פירות יער, אז רק שנייה, אז אמרתי לך שדיברנו על שיווק יצירתי, אתה זוכר?
אבי: כן.
אסנת: אז אוקיי, אז אחד מהדרכים זה למשל אה… קיבלת תה ואני אשאל אותך 'איזה תה אתה אוהב?' ואתה אומר 'תה פירות יער'. אז יש לי פה תה בטעמי פירות. מה זה אומר עליך?
אבי: אהה.
אסנת: אנשים של לבבות ותותים עם קצפת וצבעי פסטל. [אבי מהמהם] וואלה, כל כך רחוק מפוליגרף, אה? [צוחקת]
אבי: [משפט לא ברור] כן.
אסנת: אבל מה אתה אומר? צודקים?
אבי: אה… כן, במידה רבה.
אסנת: כן?
אבי: כן, מי? מאיפה? כאילו מי?
אסנת: אני.
אבי: את פיתחת את זה?
אסנת: כן.
אבי: זה, זה פוגע כל פעם? הנה, אצלי פגע.
אסנת: רוב האנשים אומרים שזה פוגע.
אבי: איזה תה…
אסנת: אבל חששתי כאילו. אתה…
אבי: …נשאל את מנהל האולפן שלנו, איתן שיפר, 'איזה תה אתה אוהב בדרך כלל?'
אסנת: יאללה, מה יצא לו?
אבי: תה ירוק, ירוק. הנה זה הראשון. [מקריא] "אנשים שמחפשים כל הזמן להתפתח ולצמוח". נכון?
אסנת: אמת? [צוחקת]
אבי: כן. הנה, בבקשה, פגענו שוב. איזה מעניין זה. טוב.
אסנת: תודה.
אבי: יפה, יפה. תשמעי יש לך אה… את יכולה פה להפעיל אנשים. טוב, את כזו, את עושה את זה כל הזמן. אם ככה או אחרת את…
אסנת: תראה, זה… אני מאוד אוהבת את זה, אני נהנית מזה. אני עכשיו למשל יוצאת לסיורי חנויות. אני עוברת מחנות לחנות, אה… צריך להציג את הספר. אני גרועה בזה כי אני לא סתם כתבתי על פחד במה.
אבי: כן.
אסנת: אני באה משם. אני, לי היה פחד במה. אני התגברתי עליו, כן? היום אני מרצה מול מאות אנשים, כמו שאתה יודע, אבל זה, זה לא משהו ש…
אבי: שבא בקלות.
אסנת: …שבא לי בקלות. לקח לי המון שנים להתגבר על זה. אה… ואני חושבת שמה שעבד אצלי זה טיפול בחשיפה. למרות ש… אגב, זה לא היה טיפול רשמי. כלומר אף אחד לא באמת טיפל בי. אני לבד אה… עברתי מפרזנטציה לפרזנטציה. זה התחיל בצבא, עד שבעצם התגברתי על ה… פחד הבמה. אז הסיפור הזה בסוף יש בו גם יסודות אוטוביוגרפיים.
אבי: אני גם לוקח לי איזה חמש דקות אה… לתפוס את עצמי, אבל אחרי זה, שאני כבר מדבר, אז אה… אז אין לי בעיה, אני, אני זורם. בדרך כלל כשאני מדבר על פוליגרף וסיפורים של פוליגרף אז אנשים אה…
אסנת: זה כבר בקלות, בא לך בקלות.
אבי: כן. אנשים ישר מתפקסים, מרימים את הראש, מרימים את האוזניים ומקשיבים, כי סיפורים פיקנטיים לא חסר בתחום שלי.
אסנת: נכון. אתה יכול לכתוב על זה ספר, אתה יודע? [צוחקת]
אבי: אה… גם זאת מחשבה, גם זאת מחשבה, הכל עניין של זמן.
אסנת: זה יכול להיות ספר מרתק.
אבי: את יודעת… מאוד. כן. יש לי כבר שם, אבל לא אגלה אותו פה. אממ… אז את אמרת שאת מנהלת קהילה, קהילה בעצם של 15,000…
אסנת: כותבים, סופרים ואנשים מתעשיית ההוצאה לאור, הפקה, אה… שיווק ספרים. כן.
אבי: זה, זה הישג. 15,000 איש זה לא עניין של מה בכך. זאת אומרת איך אה… איך את מנהלת את הקהילה הזאת? אה… את כל הזמן צריכה להכניס להם תכנים, זה גם, זה גם עבודה.
אסנת: תראה זה התחיל ככה. אני לא יכולה להגיד שעכשיו זה ממשיך ככה. זה התחיל ככה, כי כשהקהילה קטנה אתה צריך כל הזמן להזין אותה, כל הזמן להכניס תכנים, לתת ערך כל הזמן. ככל שהקהילה גדלה, בעצם כבר החברים עצמם אה… משתפים אחד את השני, ונותנים ערך. מה שכן, אני בקהילה הזאת מעבירה אחת… עכשיו זה פחות בנובמבר, כי אין, אין לנו כל כך ימים בנובמבר בגלל האתגר הכתיבה…
אבי כן.
אסנת: …אבל בדרך כלל אחת לשבועיים אה… יש לנו זום שאני מזמינה נותני שירותים לסופרים ממגוון התחומים. זה יש הרבה, כמו שהבנת, אה… שידברו. למשל איך אה… מוציאים לאור ספר, איך משווקים ספר, איך כותבים ספר, איך כותבים ספר עלילתי, איך כותבים ספר עיון, איך כותבים ספר ילדים. איך כותבים ספר… כלומר יש המון המון נושאים.
אבי: יש פה גם כללים, לא, זאת אומרת זה…
אסנת: בדיוק. בוודאי. איך מעמדים, בדיוק, איך בוחרים עורכת או עורך לספר. האם צריך עריכה לשונית, מה צריך להקפיד. בעצם יש המון המון חומר, או לתרגם ספר, כן? המון חומר, headstart, אוקיי? המון המון חומר ש… שהם רוצים לדעת, הם צמאים אליו. ולכן אני מארגנת את הזומים, זה זומים חינמיים…
אבי: כן.
אסנת: …ואנחנו… כל פעם אני מארחת איש מקצוע, או מישהו בעל ניסיון, או מישהו שכבר יש לו קבלות, כמו שאומרים, שהוכיח את עצמו והוא מדבר מאספקט…
אבי: המון עבודה גם. הכל.
אסנת: נותן טיפים ומידע, כן? זה, אבל זה חשוב כאילו בסוף בשביל זה הקהילה קיימת.
אבי: כן.
אסנת: כי כמו שאתה יודע, ברגע שקיימת קהילה אין לך כל כך שליטה מי מגיב, מה מגיב, כמה מהתגובות הם אמת, כמה אנשים טועים, לפעמים בכוונה, לפעמים לא ביודעין. כלומר, חושבים משהו והוא לא נכון. אז איפשהו, כמנהלת קהילה, חשוב לי להביא גם, אתה יודע, את הדברים האלה מהצד שכן בודק, זה שזה התפקיד שלי ואז אני מביאה את זה בעיקר בזומים. וגם לפעמים אני מגיבה, ומסבירה את דעתי. לא תמיד מסכימים איתי, כן? כאילו אני מנהלת קהילה אבל אני לא… אני לא, אני לא מנהלת ביד קשה. בסופו של דבר הכללים מאוד ברורים ומי שעומד בכללים גם יכול לכתוב שטויות, זה לא בשליטתי.
אבי: אני, את יודעת, סיפרתי לך שהייתי עיתונאי בגלגול הקודם שלי.
אסנת: כן.
אבי: וכתבתי, ואהבתי את זה, אבל הייתי כותב כמו שאת אומרת, 250 מילה, 500 מילה, כתבות מגזין, נגיד 1,000 מילה 1,500 מילה. אה… אז קודם כל את יודעת, זה כתיבה עיתונאית, זה קצת שונה…
אסנת: נכון.
אבי: אה… מספר וכללים של לכתוב ספר, יש שם יותר כללים. אני ככה, כותב די ככה בשליפה, די מהמותן. אה… ויש לי איזשהי ידידה שהיא אה… עוסקת בספורט, והיא ביקשה שאני אכתוב לה איזה משהו על איזשהו ספורט מאוד ייחודי שהיא הביאה לארץ, והיא ביקשה שאני אכתוב לה איזושהי כתבת מגזין למגזין אה… של ספורט, מגזין שאפילו לא שמעתי עליו עד לאותו רגע שהיא ביקשה ממני. ונאבקתי בזה. הבטחתי לה. הצטערתי שהבטחתי לה.
אסנת: וואי. למה? כי זה כתבה כאילו מטעם? זה מה ש…?
אבי: כן, זה כתבה מטעם, אבל צריך לכתוב אותה בכתב בצורה מגזינית, צבעונית, מעניינת, שאנשים לא יירדמו. באמצע הכת… זה ממש, כאילו אספתי את עצמי, כאילו עשיתי את זה כבר הרבה שנים, וכתבתי ותיקנתי וזה וזה וזה, ובסוף יצא לי יצירה ממש טובה, שהיא מאוד אהבה, וגם במגזין אהבו. הייתי גאה בעצמי, אבל אה… ירקתי דם בשביל להוציא את זה שוב.
אסנת: כן, אולי אתה צריך לכתוב מותחנים.
אבי: מותחנים? כן, כן צריך.
אסנת: יותר קרוב לעולם שלך.
אבי: כן. אני צריך קצת יותר את הכללים קודם כל, ואחרי זה ואחרי זה להוציא. אבל כן, יש לי יש לי את זה. יש לי את זה כאילו איפשהו בתוכי. [צוחק] טוב, אז אה… הייתי רוצה לשחק איתך איזשהו משחק…
אסנת: אוקיי.
אבי: …ככה, שאנחנו נקנח איתו. משחק שקוראים לו "אמת או שקר". אה… היום יש תוכנית כזו בטלוויזיה.
אסנת: אהה, וואלה?
אבי: "גנבו לי", במרכאות, סתם, את הרעיון.
אסנת: אני לא רואה טלוויזיה, באיזה ערוץ?
אבי: אה… נדמה לי בערוץ 12 עידו רוזנבלום.
אסנת: אהה, אוקיי.
אבי: מאוד נחמד, יש כזה סלבריטאים יושבים על כזה מין ריבוע איקס-מיקס-דריקס אה… ומְסַפרים… ויש שני מתחרים ביניהם, והם מספרים איזשהו סיפור על עצמם. למשל המפיק צדי צרפתי סיפר שקוף נתן לו סטירה. אז הם גם עושים את זה ככה ויז'ואל, מראים ככה איזה קוף נותן לו סטירה כאילו, ועכשיו תנחשו אם זה אמיתי או לא. אה… וזה היה אמיתי. אז סתם, אז עכשיו אנחנו נשחק את המשחק הזה.
אסנת: אוקיי.
אבי: את תספרי אה… לי וגם לאיתן שפֹּה, אה… איזשהו סיפור על עצמך, ואנחנו, או כמה סיפורים, ואנחנו ננחש מה נכון, מה אמת, מה שקר.
אסנת: אוקיי. כמה סיפורים? כאילו, כמה אתה רוצה?
אבי: תני עד שתעצרי. נגיד שלושה.
אסנת: שלושה סיפורים. אחד אמת ושני שקר, או אחד אחד קודם?
אבי: מה שאת רוצה מצידי, כולם יכולים להיות אמת, כולם יכולים להיות שקר.
אסנת: אהה, אוקיי. ואתם צריכים לנחש.
אבי: אנחנו ננחש, כן.
אסנת: אוקיי, טוב.
אבי: מוכן, איתן?
אסנת: מוכן? טוב. אז אה…
אבי: אנחנו משתפים את איתן, ככה, כל פעם.
אסנת: אני רק אגיד לך שאני עושה משהו כזה בסדנאות שלי בסטוריטלינג לאמת ושקר אז אם תרצה.
אבי: מה את עושה לפני השקרים שלך?
אסנת: אה… אני אומרת, לא, אבל אם אני אגיד לך מה אני עושה… לא, אז זהו, אם אני אגיד לך מה אני עושה אתה תבין…
אבי: אהה.
אסנת: …משהו על מה שאני הולכת לספר. אז אני אספר ואחר כך תשאל אותי.
אבי: אוקיי, בסדר.
אסנת: אוקיי. טוב, אז נלך על שלושה. הולך? שלושה מתאים. אוקיי, שלושה סיפורים. אז הסיפור הראשון, כשהייתי בת שנתיים, אבא שלי לקח אותי לגן חיות, והיה שם כלוב של צ'יטה…
אבי: אוקיי?
אסנת: …שמאוד משכה את תשומת ליבי. הייתי רק בת שנתיים, ואני אני לא יודעת בדיוק מה קרה שם, איך זה קרה בדיוק, אבל אבא שלי הניח אותי על הרצפה, ואני רציתי להיכנס לכלוב של הצ'יטה. אתה יודע, בגן חיות שהיה כאן. אתה זוכר שהיה פה גן חיות?
אבי: גן חיות בחיפה, אני מת על הגן חיות הזה.
אסנת: אוקיי, אז אני, במקור אני חיפאית, כן? ואני רציתי להיכנס לכלוב של הצ'יטה. אני לא יודעת להגיד לך מה בדיוק קרה, אבל אני יודעת שמהסיפורים שסיפרו אחרי זה, שביני לבין הצ'יטה היו 10 סנטימטרים. הייתי בת שנתיים, תחשוב.
אבי: אוקיי.
אסנת: דבר קטן, שיכול להיכנס לכל מיני מקומות. אז זה סיפור אחד.
אבי: אפשר לשאול שאלות או ש…?
אסנת: לא, רגע, אני אסיים. אני אספר ארבעה סיפורים, אחלה?
אבי: 10 סנטימטר יכול יכול להיות, אבל הכלוב באמצע, לא?
אסנת: תחליטו. סיפור שני. כשהתחתנתי, הייתי בת 30 ו… לא יודעת אולי אחת אולי שתיים אולי שלוש, אני כבר לא זוכרת.
אבי: אוקיי.
אסנת: אה… ואחרי החופה הורדתי את השמלת כלה, לבשתי טרנינג די מרופט, והתחלתי לעשות קפוארה.
אבי: אוקיי.
אסנת: גיל 32 נראה לי זה היה.
אבי: כאילו באותו… בערב החתונה?
אסנת: החופה הסתיימה, הורדתי את השמלה, לבשתי…
אבי: ועשית קפוארה. אוקיי.
אסנת: …טרנינג וזהו, התחלתי לעשות קפוארה.
אבי: אוקיי.
אסנת: אה… סיפור שלישי. אתם זוכרים חידות חמיצר?
אבי: כן.
אסנת: אז זה היה חידות מאוד קשות.
אבי: נכון.
אסנת: זכיתי. הייתי סטודנטית, וזכיתי בחידת חמיצר. קיבלתי סכום כסף. אתה יודע מה עשיתי איתו?
אבי: נו…
אסנת: מסעדת שפים. איזה מטומטמת.
אבי: פתחת מסעדת שפים?
אסנת: הלכתי לאכול במסעדת שפים.
אבי: אהה, לאכול [אסנת צוחקת] במסעדת שפים, אוקיי.
אסנת: אתה רוצה עוד סיפור? מספיק.
אבי: תני עוד אחד, יאללה.
אסנת: אני אתן עוד אחד.
אבי: רביעי.
אסנת: הסיפור הרביעי, אחלה. כשהייתי בת שנה נפלתי לים. אבא שלי היה ימאי, וכש… אתה יודע, צריך לעבור מהסירה…
אבי: נפלת מאיפה? מה… מהסירה, אונייה, מה?
אסנת: כשהולכים עם סירה לאונייה בלב ים יש מדרגות וצריך, אתה יודע, לעבור מסירה לזה. אז הייתי תינוקת העבירו אותי ככה…
אבי: ונפלת.
אסנת: …ונפלתי לים.
אבי: [צוחק] נתנה לנו פה סיפור. אוקיי, אז אה… בוא… בוא נראה הסיפור הראשון זה עם הטיגריס בגן החיות בחיפה.
אסנת: כן.
אבי: צ'יטה זה הייתה?
אסנת: צ'יטה.
אבי: צ'יטה.
אסנת: לדייק.
אבי: אוקיי. מה אתה, אז ניקח סיפור סיפור. מה, מה אתה אומר? הוא, איתן אומר שזה אמת. אני קשה לי, אבל אני…
אסנת: אתה, המוניטין שלך כאן, אתה יודע.
אבי: אה, איתן ניצח אותי פעם שעברה כבר.
אסנת: [צוחקת] כן?
אבי: אממ… אני גם יגיד שזה אמת, למרות ש… טוב, אל תגלי לנו. אז זה אמת. את יודעת מה? תגלי לנו. זה אמת?
אסנת: לא לא. בסוף.
אבי: בסוף.
אסנת: כי אם תדע עכשיו אז תדע מה…
אבי: הסיפור השני זה… תזכירי לי.
אסנת: אה… שמלת כלולות משהו? כן.
אבי: עם השמלת כלולות שהיא לבשה טרנינג מרופט ועשתה קפוארה בזה…
אסנת: ב… אחרי החופה.
אבי: לא, לא, שקר.
אסנת: אוקיי.
אבי: אני אומר שקר. איתן? שקר גם.
אסנת: אוקיי, טוב.
אבי: וסיפור שלישי, חידון חידת חמיצר, אני אומר אמת.
אסנת: אוקיי.
אבי: אתה אומר גם שקר, והסיפור השלישי שנפלת כתינוקת לים. אני אומר שקר, גם איתן שקר.
אסנת: אוקיי, טוב. אז הסיפור הראשון שקר.
אבי: שקר עם ה…
אסנת: שניכם טעיתם. הסיפור השני אמת. שניכם טעיתם. כלומר אני הורדתי את שמלת הכלולות, לבשתי טרנינג מרופט ועשיתי…
אבי: ומה בעלך אמר, בעלך הטרי?
אסנת: הצטרף.
אבי: הצטרף לק… [צוחק] אוקיי.
אסנת: הסיפור השלישי אמת. צדקתם. כן.
אבי: זה… עכשיו אני אשפר את המאזן מפעם קודמת.
אסנת: אכן זכיתי, אכן זכיתי בחידת חמיצר ובזבזתי את זה על מסעדת שף. זה היה באמת טיפשי.
אבי: כן.
אסנת: והסיפור הרביעי שקר, אבל הוא קרה לאחי. כלומר, זה יכל להיות אמת. כן.
אבי: אוקיי. אז סך הכל אה… כמה פספסתי? אחד. יפה.
אסנת: אתה יודע זה מוקלט אז אה… [צוחקת]
אבי: מוקלט, חברים, מוקלט.
אסנת: אתה לא יכול עכשיו לעגל פינות. [צוחקת]
אבי: לא קראתי את שפת הגוף שלך, אבל אה…
איתן: [ברקע] קורונה.
אבי: אבל את יודעת זה גם ב… במעמד אחר…
אסנת: בטח, אני צוחקת. בוודאי.
אבי: …אז כאילו בן אדם מגיב קצת… אבל יפה, סיפורים, שלפת אותם אה…
אסנת: טוב, יש לי המון. אז אני אגיד לך עכשיו איך אני אה… מה אני עושה ב…
אבי: בסטוריטלינג.
אסנת: בסדנת סטוריטלינג. אני לוקחת מתנדב ואני אומרת לו בחוץ 'אתה צריך לספר סיפור, אמת או שקר', כלומר סיפור אחד אמת השני שקר. אבל לספר סיפור, כאילו, שלוש דקות, לא משפט כמו שאני עשיתי עכשיו. ואז, אני לא יודעת מה. אני נכנסת פנימה והוא מספר. 95% אני לא טועה מתי אמת מתי שקר.
אבי: אוקיי.
אסנת: ואני אומרת, לפני שהוא אומר את התשובות, לפני… כולם מצביעים, צריכים לנחש, ואני תמיד צודקת, ב-95… 5 אחוזים פספסתי וגם היו תירוצים.
אבי: איך זה שבדרך כלל את צודקת?
אסנת: בדיוק. כי כשאתה אומר לבן אדם 'סַפֵּר סיפור אמת ושקר' תמיד הראשון יהיה אמת. למה? כי לשקר לוקח זמן, צריך לאמץ. צריך לחשוב. צריך לתכנן.
אבי: לשקר לוקח זמן, והכי גרוע אגב, בשקר, אספר לכם טיפ, כשאתה רוצה לדעת מי משקר, אם מישהו משקר לכם אז תשאלו אותו שאלות. איך חוקרים בעצם? שואלים…
אסנת: כן. details.
אבי: …את את האדם שאלות ואחרי זה חוזרים על השאלות בצורה אחרת…
אסנת: נכון.
אבי: …וזה, ואחרי חקירה ארוכה ומתישה הוא נופל בפרטים.
אסנת: בדיוק. ב-details. בדיוק.
אבי: פשוט לא זוכר את הפרטים.
אסנת: בדיוק. אבל אבל הנטייה של אנשים שאתה אומר להם 'סיפור אמת ושקר' תמיד את הראשון לספר אמת, כי הכי קל להם להתחיל עם סיפור שהם יודעים אותו, הם לא צריכים להמציא.
אבי: כן, אז כבר יש אחד.
אסנת: בדיוק, ובגלל זה לא התחלתי עם סיפור אמיתי.
אבי: יפה. עבדת עלינו.
אסנת: כן. [צוחקת] לא עבד.
אבי: אוקיי. תמיד הסיפור הראשון אמיתי.
אסנת: כן.
אבי: יפה. נחמד. נחמד מאוד. אז אה… היה מרתק.
אסנת: תודה.
אבי: תודה רבה אסנת גואז. אני מאמין שתצליחי עם הספר "לא כוס התה שלי" לא פחות ממה שהצלחת עם הסטוריטלינג.
אסנת: הלוואי.
אבי: אגב, הסטוריטלינג מבחינתי הוא ספר רלוונטי לכל זמן, לכל, לכל תקופה. גם אם אה… גם אם הוצאת אותו מזמן.
אסנת: כן, זה evergreen.
אבי: כן. evergreen. ספר ממש מועיל, מומלץ ו…
אסנת: תודה רבה.
אבי: רק, רק דבר אחד צריך לזכור, כאילו, אתה צריך לקרוא אותו כמה פעמים, תכל'ס. תודה רבה לך.
אסנת: תודה לכם. תודה רבה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments