top of page

צעקות - פרק 115 - צעקות


תקציר: ימים של חרא, קחו פרק שאני מקווה שיעזור להעביר את הימים האלה. טריגר כל הדברים, כי יש פה הקלטות של פלופים. 

 

אהלן, מה קורה?

ברוכים וברוכות הבאות לפודקאסט "צעקות".

מהדורה...וואלה, מהדורה רגילה, אבל...על הפנים, מאוד.

[נאנח] מה קורה?

אני יודע מה קורה, על הפנים.

וואו.

קיצור, חשבתי שיכול להיות נחמד להעביר את הזמן ככה ביחד, אולי עם איזה פרק שאני לא יודע מה יקרה בו.

נראה, אני פשוט פותח...זה, מקווה לטוב, אמרתי לאנשים לשלוח הקלטות, אם בא להם להגיד דברים, שאני אדבר.

וואלה, על הפנים, מוזר רצח.

לשמחתי, אני גר בתל אביב, מה אני אגיד לכם?

באמת.

קמנו בבוקר בשישי, היה אזעקות. סליחה, בשבת היה אזעקות. היינו כזה, טוב, כנראה יש איזה משהו, אני יודע, בקטנה.

הלכנו לממד, שג'יזס, תודה לאל יש ממד, ופשוט התחילו להגיע, וואו. וואו, החדשות, לא מקום טוב להיות פה.

פאק!

איזה...

אני לא מצליח, אני לא, כן, תשמעו.

[נאנח] בגדול, זה ה...אפילו זה לא, זה...מה עושים? טוב, מה אני אומר, איך כאילו...

פשוט שבנו כל היום בבית ושיחקנו איזה מין משחק כזה של...לא לרדת לפרטים הטראגיים של מה שקרה, ובדרך כלל זה מה שאני עושה, אני לא נכנס לראות כל מיני...גופות ומוות ודברים כאלה. אני למדתי את הלקח שלי ממלחמת רוסיה-אוקראינה, שאז או או כשהדבר הזה התחיל, אין לי חגגתי עם ה"רדאיט" וראיתי אוקראיני עושה ככה לרוסי ורוסים עושים ככה לאוקראינים. ואמרתי, וואי וואי וואי, איפה עוד אני אראה דברים מזעזעים כאלה? עד שזה הרגיש לי כבר יותר מדי, ואמרתי, טוב, טוב, טוב, בוא נתנתק מזה. ואמרו, לא, לא, בואו תיקח עוד מזה, אבל הפעם בארץ עם אנשים שנראים בול כמוך.

גם המחבלים, אגב, זה פשוט, אתה מסתכל, אתה כאילו, וואו, כולם באמת...כולם נראים אותו דבר.

פאקינג איי.

אני לא יודע אפילו במה לגעת, הכל כל כך רגיש.

כאילו...אתם מבינים מה אני אומר?

אני אגיד ש...שאולי שווה לשים פה איזו אזהרת טריגר בפרק הזה כי אני לא מתחייב על כלום. אני באמת, אם מישהו זה...מה זה אם מישהו? כולנו בימים של רגישויות, אבל בסדר, אז בשביל רגישויות, תראו באמת, המלצה שלי, ערוץ 13. אין שם עמית סגל המזדיין, והנה עכשיו הוא מתחיל לדבר על ימנים, הוא נדלק.

אמרתי לעצמי, בוא, תנסה. יש לי הרבה מה להגיד על ימנים, אבל בוא גם תנסה בזמן הזה, יותר להפיץ חמלה, ופחות זה. אני רק אגיד שהעברתי לערוץ 12, ראיתי שם מישהו מחלל שבת כאילו אלוהים על הזין שלו, ואמרתי, טוב, טוב, טוב, כפי שזה באמת. כתבתי לעצמי את הבדיחה, פיקוח ביבי דוחה שבת. אמרתי, איזו בדיחה גרועה, תכתבו אותה בטוויטר, וכמובן שלא עשיתי את זה, כי...כי כן, ואז הלכתי, ראיתי ערוץ 13, יותר קל לי.

יותר קל לי, אין מה לעשות, אין מה לעשות. אני לא מאשים אנשים שבימים כאלה צריכים לשמוע, אנשים שהם יודעים, שהם מסכימים איתם, נותנים להם את הנרטיב הזה. אלא אם זה נרטיב של וואלה, בדוק היה בגידה מבפנים, שזה אתה צריך להיות חתיכת בן של זונה, בשביל זה. גם כולם נורא מיתממים, כאילו 'וואי, איך זה קרה, איך זה קרה, בדוק, שמע, אולי היה יש שם איזה משהו'. בסדר, הבנו, אתם בחרתם בפשיסטים וכהניסטים, להגן על המדינה כי חשבתם שזה יגן על המדינה. גיליתם שעשיתם בחירה מטומטמת, אז עכשיו, אני אשם. אוקיי [מצחקק] קצת שקוף מדי, בואו גם תשרפו את הרייכסטאג ונרוץ משם.

חמלה גיא, חמלה. בוא, בוא. בוא נהיה [נושם] וואלק מאור בוזגלו באמת. אני אגיד לכם משהו שיודעים, יודעי חן, יודעי דבר, אני, בהיותי איש טלוויזיה, אני קצת מכיר עוד טיפ טיפונת של מאחורי הקלעים. לא, את כל מה שאתם יודעים, כל מה שאני יודע, גם אתם יודעים, אני רק יודע גם קצת שהאבא בוזגלו הוא מאוד לא ימני. האבא בוזגלו הוא כזה מן...יש זן כזה של מזרחים מבוגרים, שהם כזה "עבודה", אבל לא עבודה, כאילו "מפאי", סתם כאילו איזה מן מסורתיות כזו של "עבודה", מערך כזה. כאילו, אנשים שכזה קצת רבין איכשהו תפס אותם, הם כאילו מן יאללה, אולי, בסדר. אז נראה לי הוא קצת מהזן הזה, אז מעניין מה, מעניין מה הלך שם. בטח אוהד בוזגלו [צוחק] אני מניח שאוהד בוזגלו גם מאמין בתופעת...בשקר הבגידה מבפנים. אסי...אסי מה? אסי אוהב גלידות, אסי לא...אסי רוצה לעבוד בגלידריה. אני זוכר שראיתי אותה באחד הפרקים, אז יש מצב שהוא זה. מירן ופחמן, איך קוראים שם לכל הנשים של הבוזגלוס? כל אחת מהן בטח הרבה יותר בווייב כזה של יואו, להתפלל לשלום הזה והזה. לא אתה צריך להיות באמת בן של זונה מאוד מאוד מסוים בשביל כאילו להיות ימני שיצביע לממשלה הזו ולהפיל את זה על השמאל, סליחה, כאילו באמת. כן, יודע שבאנו, אמרנו, אוי, זה, בטח לא נלך, אני לא הולך, כן, אבל כאילו, כל האלה שגם ככה הולכים, אמרו אולי לא נלך, אבל בסוף הלכו, אז יאללה, נו, מה קשור?

וגם על הקטע הזה של איבטחו את איו"ש. צריך שנייה, נדבר קצת על זה, שהם הלכו ליהודה ושומרון ובגלל זה לא היו בעזה. תשמעו, אני לא יודע, בואו זה גם קביעה, אוואה, מוקדמת. כאילו, אפשר לבוא ולהגיד מטאפורית, תראה מה זה שם על כל בנזונה בחווארה, זורקים זה ושם לא היה, אבל עכשיו להתחיל לבוא ולתפור סיפור שהוא כאילו ממש, זה גם קונספירטיבי, הרי, אז שנייה...חרא עלינו, וחרא על הדרך המיליטריסטית שבחרנו בה שחשבנו שפשוט ניכנס בהם וזה יסתדר, או לא יודע, וזהו.

פלוס, וואלה איסטר, איזה אנשים זבל, באמת, אני מצטער כאילו, צריך שנייה להגיד. וואו, חמאס, הם באמת כאילו, מה זה? זה אפילו כבר לא נאצים. נאצים זה איכשהו, אתה יודע, עם איזה, עם איזה סטייל, עם איזה פינס, מה אתם? איזה סיפורים, אללה יסתר, אני לא, כל דקה כאילו בחדשות, אני מאבד את זה ואתה שומע עדויות וכולם...אני שונא גבורה, אני שונא גבורה. אבל במקרים האלה, אתה מסתכל ואתה אומר, וואלה, מה האנשים יכולים לעשות חוץ מלנסות לשרוד, ולנסות לשרוד נהיו גיבורים. וכאילו, וואלה, גיבורים, מה אני אגיד לכם?

דברים לא הגיוניים.

מי החמאסניק שידע שיש כאילו מסיבה, זה מה שאני מנסה, אבל באמת שזה לא, זה לא בדיחה. אני באמת מנסה, אני באמת כאילו שואל, רגע, זה כאילו נפל להם לידיים בומבה או שיש גם חמאסניק שהוא מאוד בסצנה של מסיבות הטבע ואמר? טוב, גיא, בחיית, די. [נאנח]

כי גם לדעת איפה מסיבת טבע זה דבר נורא בעייתי, זה בדרך כלל צריך להתקשר למקום, ושנייר, לעקוב אחרי ניירות טואלט. אתם לא יודעים על מה אני מדבר? יש כאילו, לא אומרים מההתחלה איפה, לא, זה לא...

וייבים קשים באמת. כאילו, אני רגיל, אתה יודע, אני עדיין מאמין ש...ש...

כאילו, לפני איזה כמה זמן דיברתי על זה שהיה איזה גל פיגועים, וניסיתי להזכיר שפיגוע, אתה יודע, מתים שני אנשים, מתים שבעה, I DON'T KNOW, כאילו, ניסיתי להגיד כזה, זה בעיקר אירוע תקשורתי, והם לא יכולים להרוג את כולנו.

וואלה, הם מתקרבים, מה אני אגיד לכם, אני אוכל פה את הכובע. לא, כי גם, לא, כמובן שלא, אבל מה יהיה, מה יהיה בעוטף עזה עכשיו? כאילו, מה...מי יגור שם?

באמת, כאילו, האם הם לא- א', אתה יודע, זה דברים שהם כאילו, מחיקה של, זו הייתה מחיקה של משפחות, ומשפחה שלא מחקו, אז ריסקו, ואם לא ריסקו משפחה, אז ריסקו את כל הקהילה שמסביב.

וואלה...רצו לגור כאילו במקום שנראה טוב ואמרו לעצמם, אוקיי, יש פה גבול, אפשר לעשות קצת חקלאות והם קיבלו זין, אתם יודעים, מכולנו, אגב. אני גם כל הזמן הסתכלתי על החבר'ה בעוטף בתור כזה, בסדר, יאללה, נו, זורקים עליכם טיל פעם בכמה ימים, לא נעים, מתחבאים, אבל זה. והדבר הזה פשוט התהפך לנו על הראש. סיפורים באמא שלי, באמת. אני לא רוצה כאילו, באמת שאני רוצה לדבר בכותרות, כי יש משהו בפרטים, בסיפור הספציפי, בתמונה הזאת שראית, בסרטון הזה שלא הצלחת להתאפק והיית צריכה לדעת...הפרטים האלה הם גומרים. הם לא...אני לא מצליח לאכול אותם, הם לא עוזרים לי כאילו, אין לי...יש את הרצון, כן, ברור, זה פצע לגרד אחושרמוטה, אבל לא ישנים אחרי זה.

הם חייבים לשחרר אותם, תקשיבו.

אני יודע שניכנס עכשיו לאיזו תקופה מטומטמת כזאת, שמדי פעם איזה בן אדם יבוא ויגיד, 'תקשיבו, אין מה לעשות, אנחנו זה, אי אפשר, זה מחבלים עם דם על הידיים'. ויבואו אנשים שהמשפחות שלהם באינסטנציה אחרת, נרצחו על ידי אותם מחבלים, שאנחנו עכשיו נקרא לשחרר בשביל לשחרר את האנשים האלה ונצטרך להגיד להם, 'אחי, נעצור אותם שוב', מה אני אגיד לכם? מה נעשה?

אין פתרון. אגב, יש איזו תחושה מאוד מוזרה לגבי כל החטופים ובני הערובה וזה כאילו, אף אחד לא בא, שנייה עושה סדר, מי נלקח? כמה? מה יודעים? איפה הם עומדים? מה? מי מדבר עם מי? מה מתכננים לעשות?


וכאילו, בקטע הזה אני דווקא הולך להגיד משהו סופר מערכתי, בואנה, תסכימו איתי שאני קצת מיישר קו פה, נכון? אני קצת דובר הזה.

כאילו, יש איזה משהו בחטופים, במיוחד במצב הבלתי הגיוני הזה, שכל מילה שאומרים על הדבר הזה בתקשורת, כל תמונה עכשיו שמראים כל זה, פשוט מקפיצה את המחיר. וזה מה שקורה עכשיו, אני חושב, נכנסים למסחרה ומנסים להוציא אותם, אני מקווה במחיר הנמוך ביותר. אני באמת מקווה שאין שם איזה מן, באמת, יש בי...אתה יודע, רגעים כאלה של משבר גורמים להגיד, האנשים למעלה כוס אמא שלהם, אבל יש רגעים שהם כאילו אומרים, אוקיי, בואו, לא בן גביר וסמוטריץ', הם ליד האנושיות, זה לא, אני לא מצפה מהם. אבל כאילו, אתה יודע, אתה מניח שיש שם איזה, הם לא אומרים את זה כלפי חוץ, אבל שיש איזה בונטון בשיח הפנימי, של זה, של צריך לשחרר, NO MATTER WHAT.

כאלה מזדיינים גם האנשים שמדברים על בגידה, יעני מראים לך מספרים של תצפיתניות, כאילו. פשוט פלשו להם לבסיס, והרגו, וכאילו רצחו. אני פשוט מנסה לא להגיד מילים איומות, אז כאילו, כי אתם לא צריכים מילים יותר איומות ממה שיש לכם כבר בראש.

ואומרים, אה, בגדו. כפרה לכם, פלטות, אנשים עשו, כאילו...היו טעויות בשיקול דעת, כנראה לא ספרו, כנראה המודיעין יצא מפגר, כנראה באמת לא היה מספיק חיילים, אולי חלק היו באיו"ש, מה לעשות? ככה זה מדינה שבצד אחד יש לה גבול ברור, בצד השני יש לה גבול לא ברור, תצטרך לשמור, כמו, טוב, מה אתה עכשיו, זה? מה יש לי פה, עמוס ידלין הגיע? מי זה פה נכנס, עמוס ידלין? מדבר איתי על גזרות עכשיו? שב בשקט, סתום את הפה!

[נאנח] מה עושים? איך מעבירים את הזה? איך כאילו?


חברה שלי, מיקה אשתי בהיריון. לא יודע אם אתם יודעים, לא יודע אם אמרתי ולא נעים לי להגיד את זה כי אני יודע שאנשים עוברים גיהנום כפול טריליון, אבל זה מה זה לא זמן טוב בשבילנו [צחוק מבוכה] להיות, לקבל את הדברים האלה. סליחה, החדשות האלה ממש מזעזעות, אנחנו צריכים חדשות נעימות, אנשים פה מנסים לגדל ילדים בתוך הבטן, מה זה?

וברור שאין לי כוח עכשיו לזה שכל האנשים שמים מדים ואומרים 'לי אתם קראתם בוגד ואנרכיסט? תראו אותי, הולך להילחם.'

א', כל הכבוד, תנו בראש, אמן וזה יעזור. אבל גם כאילו צריך לא לקרוא לאנשים בוגד ואנרכיסט גם אם לא עולים על מדים והולכים להילחם. אני לא עושה את זה וגם לי מותר להגיד שאני לא רוצה שמדינת ישראל תהיה מדינה שיש בה רק רשות אחת וכל דף המסרים של המחאה.

זהו, מה אני אגיד לכם?

על הפנים, על הפנים, יש לנו הכנו פינה בממד שיש בה חטיפים, שזה מאוד מומלץ, למי שיש חטיפים או ממד. באמת מה עושים אנשים שכאילו...היה שם קטע מטורף! באמצע היום אודי סגל יושב עם דובר צה"ל או דובר פיקוד העורף, או לא יודע, אומר לו 'תגיד מה עושים אנשים שגרים באזורי עימות ואין להם ממד או לא בעימות, אתה יודע, אשקלון.'

פתאום אשקלון. אתה גר באשקלון, ואומרים לך, 'יש טילים, לך לממד'. אין ממד, לך למקלט, אין מקלט, לך לחדר מדרגות. הולך לחדר מדרגות, ואז אתה גם שומע על טנדרים לא רחוק, שמסתובבים וזה.

מה אתה כאילו, זה עכשיו, ההוא, אודי סגל שואל את זה, את הדובר הזה, אין לו מה להגיד, אין מה, אין את ה...כאילו, מתישהו גם יבואו ויגידו ובסדר, זה לא האשמות, וזה סתם איזו הבחנה. באיזשהו שלב, יבוא ויגידו, כיפת, זה נשמע נורא, אבל כיפת ברזל עבדה טוב מדי. כאילו, היא גרמה לאיזה מין תחושה כזו של כאילו, יאללה, אז הם ירו, אז אנחנו נוריד, אז אנחנו זה, אז יפגע באיזה בית, אז 1 ל-20 ימות איזה בן אדם, יאללה. בסדר.

וכאילו, המציאות הזו התהפכה לנו בפרצוף.

אני יודע, אני כאילו, כשבאתי להקלטה, אז אמרתי לעצמי, שיש לי ציפייה מעצמי לבוא ולצעוק עכשיו על למה שומרים על ההתנחלויות ולא על הזה.

אני שוב, אני אומר לכם, אין לנו מושג. אנחנו לא יודעים מה זה סד"כ, אנחנו לא יודעים מה זה פריסה אזורית. אולי זה המספרים ואולי זה היה המספרים מאז ומתמיד והם לא מספיק היו מוכנים לדבר הזה. כאילו, אין, אפשר למצוא מלא אשמים.

אני אבוא ואני אגיד שהקונספציה של בואו נעשה רק סבבים סבבים, ולא ננסה לדבר עם אף אחד בצד השני חרא. יש אנשים שיגידו שלא היה צריך להתנתק כי הדרך היחידה זה פשוט לשבת ביניהם וכל הזמן לייצר חיכוך מתמיד כדי שלא יבוא איזה פיצוץ רגעי. יש אנשים שיגידו לא היה צריך לשלם להם. .

אין...השאיפה לקבל תשובה היא...היא לא, אתם לא תצליחו לקבל את התשובה עכשיו.

כי גם קרו פה דברים שהם קיצוניים ביחס, כאילו, בדרך כלל. גם ביחס לדברים החמורים שהיו, שפתאום באים אנשים, מתחילים לשרוף, לעשות, באים ערבים ישראלים, עושים בלאגן בלוד, מתחילים לתקוף יהודים שם, או באים ב"צוק איתן", זה היה ב"צוק איתן" עם המנהרות פתאום אללה יסתר וזה. גם ביחס לכאילו הכי גרוע שהיה, פי טריליון יותר גרוע.

כאילו, כנראה באמת הסיטואציות, אני כאילו אומר סיטואציית סכסוך כי אני כבר לא יודע מה למתג בתור פיגוע, מבצע, מלחמה וזה, אבל כאילו כנראה הביטוי הכי גרוע של הסכסוך שכאילו, אני ראיתי בדור שלי. כנראה הכי גרוע.

ולא מצחיק פה, לא מצחיק איתי, אני מצטער [צחוק מתנצל] לא מצחיק איתי.

אני, סורי, היה לי בדיחה על זה, שברונו מארס נראה כמו אם מייקל ג'קסון כשהוא היה שחור היה עושה סקס עם מייקל ג'קסון כשהוא היה לבן.

רציתי לספר את זה בסטנדאפ שהיה אמור להיות לי בשבת, אבל אז החמאס היה חייב לשנות את הרצף של החיים של כולנו לנצח ואו...הבדיחה הזו הולכת לפח, כי ברונו מארס לא הולך לחזור לפה לעולם! [צוחק] לא...ברונו סיים עם ישראל, ברונו עשה את שלו, ברונו עשה הופעה אחת בישראל ואז יום אחרי זה דאעש הגיעו, אז הוא כנראה [מצחקק] ימשיך לתמוך בנו מרחוק.

מה היה עם הגרנייד שאמרו, אה, זה פשוט שיר כזה, [שר] זה זה? זה השיר? [שר] זה השיר? שיר טוב, שיר טוב של ברונו מארס.

האמת היא, אני ממש רציתי ללכת, אבל כאילו ראינו את המחירי כרטיסים ואמרנו, אני לא, אנחנו לא נשלם מאות שקלים על ה...מה? [צוחק] איזה...איזה גזע האיש הזה? [צוחק] אני מצטער נו סליחה, חבר'ה, גזענות היא מה שהביאה אותנו. דבר ראשון, גזענות היא הבסיס לכל ה...אבל מה הגזע של האיש הזה? מה הוא בא...

אויייי [נאנח] טוב, אני הולך לראות את הדברים ששלחתם לי, אני הולך לשים קצת הקלטות. אני בטוח שלאנשים יהיה או דברים בקטנה להגיד או אולי דברים יהיה גם, לאנשים יהיה גם דברים קצת יותר כבדים לפרוק.

אני אנסה לא למחוק שום דבר שהוא לא בגדר ממש יעצבן אותי כי אני הברומטר של הפודקאסט, אני לא יודע אם אתם יודעים, אני גם מפיק, מגיש, כותב וברומטר. בואו נשמע מה יש לכם להגיד. אני אומר מראש, אם לא בא לכם עכשיו להתחיל לשמוע אנשים וזה וזה, אז הכל טוב. לכו לפרקים יותר שמחים, כמו זה שאבא שלי מת [צוחק] או משהו כזה. איזה פרק קליל כזה [צוחק] איזה זין, הוא בתוך העין, כוסאומו.

כן, מה, "וואי, תקשיב, שלחתי הקלטה, לא ידעתי שתהיה מלחמה. מרגיש כאילו אני כבר לא רלוונטי כי דיברתי על פיצה". [צוחק]

אוי, מצחיק, הקלטה לפני. יורד על הפיצות של הפריפריה לתוך הפנים, אוקיי, אז אולי נחזור אליך אחר כך לשמוע הקלטות מקצת לפני.

"אם אפשר לקלל את כולם, בלי יוצא דופן, גם את הקטע החדש בימין, שאהוד ברק ואהרון ברק מאחורי התקיפה [צוחק] וזו בגידה בפנים."


קצת דיברנו על זה, אני כן אגיד שראיתי הרבה, הרבה יותר ציוצים, שבהם אנשים חושבים שאהרון ברק ואהוד ברק הם אחים. אתם בבירור לא מבינים איך עובדים שמות משפחה. זה לא...יש שמות משפחה שהם כל כך נפוצים שיש אותם להרבה משפחות, אולי אפילו הרבה משפחות עברתו משמות משפחה שונים לאותו שם כי אם ראו שלהוא יש את זה, אז זה דווקא נחמד.

אהרון ברק הוא...כאילו אהוד ברק הוא בן איזה 70, אהרון ברק מתארכים אותו, הוא לא בגיל. הוא מתוארך. אני לא רואה איך השניים האלה, באמת, זה לא [צוחק] זה הפרש גדול מדי, הם נראים כמו ילד שאהרון ברק הוא לזוג הורים ואהוד ברק זה אחרי שהאמא התגרשה והלכה עם האבא אחר ועשתה איזה מן פרק ב' מאוד מאוד רחוק, שאגב אולי לזה מתכוונים כשאומרים הבגידה, שפשוט יצאה, טוב באמת גיא חלאס עם השטויות.

אז כן, וואו, תפסיקו להגיד דברים גרועים כאלה.

"חושבת שהרבה מאיתנו בגיל שלך או בסטטוס דומה, תוהים אם בתור אבא לעתיד עוברת בך המחשבה לקחת את הרגליים מפה כדי שהילדים שלנו לא יגדלו כמונו, והאם מה שקרה עכשיו שובר את האמונה הקטנה של, טוב די חרא פה, שונאים את הממשלה, יקר פה, אין סיכוי לשלום, אבל היי, לפחות סוג של בטוח לחיות פה. אני מרגישה שהאשליה הזו נופצה ואני לא יכולה לנשום מ-6 בבוקר אתמול."

אה...כן. פשוט כן לכל מה שאמרת [צחקוק] אין לי, כאילו...אני כמובן חושב על לא לגור פה, כמובן, ברור, אבל, כל הקולות השפויים שיודעים להגיד לי את התוכן המאוד מאוד חשוב, שהוא, אני יודע מה זה שאבא שלי גודל על ידי מהגרים ואני יודע איזה מגניב זה שאני גודלתי על ידי לא מהגרים כי אבא שלי לא מהגר. ואני יודע איזה מגניב זה שההורים שלי, הם אומנם עברו מלחמות ואומנם עברו מחאות ומלחמות פנימיות ולא יודע מה, סכסוכי דת ומדינה וחרא כזה, אבל אני יודע שהחיים שלי והחיים של ההורים שלי, הם היו חיים דומים.

כאילו, אז זה מקרקע אותי. אני יודע שאבא שלי נולד באיזושהי עיר ואני יודע שאני נולדתי באיזושהי עיר ושהוא הלך לבית ספר ואני הלכתי לבית ספר ואז הוא הלך לצבא ואני הלכתי לצבא ואז הוא הלך להיות קצת סטודנט ואז אני הלכתי להיות קצת סטודנט. והוא מצא עבודה ואני מצאתי עבודה וכולנו היינו באיזשהו לופ, אני והוא, לופ שהוא מאוד מאוד דומה, של לבוא לעיר הגדולה, להתרחק, כל ה...המון דברים הם נורא דומים.


ולעומתנו, יש את סבא שלנו, שכאילו, גדל איפשהו, התחבא איפשהו, רכבות איזו תקופה היו משהו שהוא חי בו. הוא איזו תקופה היה באיזה מחנה, שהוא סוג של מפעל של סובייטים. הוא פתאום בברית המועצות כדי לברוח, מגלה שכל המשפחה שלו מתה, מגלה שאח שלו...

כאילו, ברור לי שנכפה עליו ההגירה הזו, אבל כאילו, כל עוד היא לא נכפית עליי, אני לא...ואני עוד לא בטוח אם היא נכפתה עליי. כל עוד היא לא נכפית עליי, אני רוצה לתת צ'אנס לזה שלי ולילדים שלי יהיו את אותם חיים באותו מקום עם אותן מערכות, מחורבנות ככל שהן יהיו, אבל אני יודע איזה מחורבנות הן כמו שהן היו מחורבנות אצל אבא שלי. כאילו, אצל אבא שלי לא היה שום דבר כי עוד לא בדיוק הקימו ואצלי אין שום דבר כי בדיוק פירקו. אז אני יודע שאנחנו לפחות קצת מסונכרנים ב...

ואולי אני אתחרפן ואברח מפה, זה גם תמיד על הפרק.

כאילו, אני מסכים איתך שכבר השאלה עברה להיות, מה...איפה כבר לילדים יהיה יותר טוב?

כי, ובוא נגיד את זה, את יודעת, הם ממש חטפו תינוקות. הם ממש ממש חטפו תינוקות. אנשים עם תינוקות או ילדים או זה, מסתכלים על זה עכשיו ולא חושבים שום מחשבה על התינוקות שנחטפו, הם חושבים על מה היה קורה אם התינוק שלהם היה נחטף.

ו...

להבין עד כמה אף אחד לא מגן ועד כמה כשמגלים שאף אחד לא מגן, באים ואומרים לך, מי שאשם זה אתה, כי דיברת נגד הממשלה. גורם לך להגיד, כן, אולי זה כל מה שחשבתי אי פעם על זה שהכל פה רק הולך ונהיה יותר חרא, רק מוכיח את עצמו עוד יותר ויותר.

מעולה, פרק הכי כיף לדעתי, וואי, מה זה? איזה צחוקים, איזה בידור, מה זה? צחוקים כאילו זה פרק של קופיקו, אה? אנחנו נהנים.

נשמע קלטה.

מאזינה: "היי גיא"

גיא: היי.

מאזינה: "אני פה משמיעה את קולי, אני בת."

גיא: אוקיי.

מאזינה: "השאלה שלי אליך",


גיא: נו?

מאזינה: "זה אם יש לך ממד, חדר מודרגות או מקלט?"

גיא: שאלה טובה.

מאזינה: "ובמה שיש לך, תגיד לי כאילו מה אתה חושב שהכי טוב",


גיא: מה, ממד, מה יש לך?

מאזינה: "אני אישית באמת הייתי רוצה הרבה זמן ממד, אבל אז קלטתי שאולי מקלט כזה, אתה מרגיש בו יותר טוב",


גיא: למה?

מאזינה: "במקלט זה באמת מתחת לאדמה"

גיא: אהה.

מאזינה:"האם אתה מסכים?"

גיא: מה, הבאת אותי לסוגיה?

מאזינה: "איך החתולה מגיבה לאזעקות?" גיא: החתולה ממש לא מספיקה להיכנס לממד, [מצחקק] אני אומר באופן חד משמעי. כל מי שחושב שיש פה איזה סצנה שבה האזעקה נדלקת ואנחנו רצים לאזעקה, ואז אני כזה, רגע, רגע, החתולה ואני כזה, פס, פס, פס.

לא!

הייתה בממד, היא בממד. לא הייתה בממד, היא בסדר, יש לה עוד תשע נשמות. שאף אחד לא יתבלבל. מה עם החתולה? איך היא עוברת את המלחמה?

אני לא יודע, לא ראיתי אותה יומיים, מבחינתי, על הזין. סליחה, בקטע טוב, כן, לכל אוהבי החתולים.

היא בסדר, היא באה, היא מעירה אותנו בלילה. אנחנו לא מצליחים לישון בלילה כי לכולנו יש חלומות עכשיו שאנחנו פרטיזנים. ופרטיזנים אחרי מסיבת טבע, זה כאילו מה שאני קיבלתי בלילה האחרון.

אז החתולה דואגת להעיר אותי מזה, והיא כזה, 'מיאו, אתה לא פרטיזן, אחי, הכול טוב, תחזור לישון'.

יש לנו ממד לראשונה מזה EVER, ואנחנו מאושרים מזה.

באמת, כי כאילו יש את כל סוגיית העדיף מתחת לאדמה או לא מתחת לאדמה, אני מבין מה את אומרת, ברור, אבל לא יודע, אני כאילו אטמתי פה את החלון, יש איטום, זה ממש נסגר הדבר הזה. זה דבר מטורף, יש שם חלון, הוא בדרך כלל עוד ואז כשבזמן מלחמה, כי אני חי במקום הכי הגיוני בעולם, אני סוגר את חלונות, הלא יודע מה, הפלדה, מה זה הלוח המטורף הזה, סוגר את הלוח הפלדה ונועל אותו ככה שהדבר הזה הופך להיות נגמ"ש. I THINK.

אני חושב, כאילו, אנשים היו בממד וקיבלו, הם לא סגרו את החלון, אם זה הם לא סגרו את החלון עד הסוף, כל מיני, באמת, זוועות, באמת, הלוואי שיגמר. [נאנח]

אבל מעניין הטייק שלך, אני אגיד שלגבי הממד לעומת מקלט, היפה בממד זה שאת יכולה להביא מזרון, ללכת לישון, שלום, לא יוצאת החוצה.

מקלט הוא מאתגר. תקשיבי, אמא שלי יורדת למקלט. שלשמחתנו, הרבה אמא שלי גרה קומה ראשונה. אבל עדיין, אישה בת, אמא, אני יודע את מאוד ספורטיבית, הכל טוב, אישה שוחה, אין מה זה, אבל היא בת 70 ואחד ויותר? מה קורה שם? אני כבר לא... והאישה יורדת, צריכה לרדת מהקומה שלה, לקומת קרקע, ואז לרדת עוד, כאילו, יש לה 1, 2, 3 גרמי מדרגות לרדת, ברגע של לחץ, כשעוד אנשים יורדים סביבה.

אני לא אוהב את הדבר הזה, אתה מבין?

אבל...

אני אגיד לך משהו שאני אומר על עצמי הרבה ואני גם חושב שאמרתי את זה פה בפודקאסט, זה הולך להישמע בלתי נסבל, אבל זה משהו שכולנו חייבים לזכור. רוב האנשים לא ימותו מאלימות של אנשים אחרים, רוב האנשים ימותו מוות מעפן מדום לב, מצינתור לא טוב, מסרטן, כי הם עישנו, מ...לא יודע, דום נשימתי, סתם זקנה. אז פשוט תנסו, אתם יודעים, לסגור את הממד טוב ולעשן מלא סיגריות, ואם תהיו ברי מזל, תמותו ממשהו אחר.

מקווה שהצלחתי לעודד!


וגם, צריך להגיד גם לגבי הממד, שפשוט, שוב, אני לא מצליח להשתחרר מהסיפורים של הקיבוצים של העוטף וכל האזורים שם, של כאילו, פשוט אנשים שהניחו שלהיכנס לממד זה מספיק, כי זה ההנחיות.

כאילו, זה ההנחיות, זה מה שאמרו להם לעשות, 'תכנסו לממד'.

ומה, ואף אחד לא יבוא ויגיד בשום שלב, תקשיבו, ערמות של האנשים נחטפו ונרצחו כי זיינו פה לאנשים את המוח על ממד וכיפת ברזל ועל צה"ל ועל גדרות, ועל חומות ועל נגמשים, ועל זחלמים, ואני לא יודע מה. [נאנח]

וגם אל תבואו ותסתובבו עכשיו בעולם ותגידו לעצמכם, 'עכשיו הם יבינו, עכשיו הם ילמדו'.

כל מדינת ישראל ראתה את מה שקרה פה. כל מדינת ישראל, עם כל 3,000 הדעות השונות שיש בה, כל אחד ואחד מהם ראה את מה שקרה ביום שבת, ואמר, 'עכשיו הם יבינו'.

ימנים אמרו על שמאלנים 'עכשיו הם יבינו', שמאלנים אמרו על ימנים, 'עכשיו הם יבינו'.

משיחיסטים אמרו 'עכשיו הם יבינו שזה הדרך'.

אנשים שנגד ההתנתקות אמרו 'עכשיו הם יבינו'.

אנשים שמאמינים באלוהים 'אמרו עכשיו הם יבינו'.

אף אחד לא הבין כלום ולא יבין כלום!!!!!!!!

אוקיי?

זה לא...לא!

[פאוזה]


אם כבר אנחנו בצעקות, אז אני גם מכניס פה עוד, משחיל פה עוד איזו יציאה לגבי כל האנשים שאומרים לי בטלוויזיה, 'אנחנו ננצח ואנחנו נעבור את זה ואתם תראו, אנחנו נחזיר להם'.

יש אנשים בתוך האנחנו הזה שמדברים עליו שהם כבר מתים או חטופים או I DON'T KNOW WHAT הם לא יעברו את זה והם לא ינצחו.

בסדר?

אז כאילו כל העידודים סביב איזה קולקטיב, שברגע האמת אין אותו, [פאוזה] [נאנח] כאילו עדיף להצניע, לעשות את ה...


אתה יודעים, אנשים קמים בבוקר, הולכים עושים דברים, הולכים מתנדבים פה, הולכים להילחם שם, הולכים בסדר, אני מבין את זה, ברור, אבל אל תאכילו אותי עכשיו בלוקשים של האנחנו נעשה, בסוף אנחנו נהיה ה-


לא!

יש הרבה מאוד אנשים באנחנו הזה שאתם מדברים עליו שכבר אין אותם.

יאללה תשימו לי פה הקלטה.

יותר מדי הדברים האלה.

"תחזור לימי שני", נראה לך?!

אני מעלה פרק בשני, לא שומעים ממני עד עוד חודש, יא אבוגנבות!


"בן הזוג שלי עלה למילואים".

יואו...[נאנח]


אני לא אכנס לפרטים. מישהי מספרת שהרבה מבני המשפחה שלה, משפחה בני זוג וזה, הולכים עכשיו להילחם. [נאנח]

"איך נושמים?"

וואלה.

לא יודע מה להגיד לך. אין לי איך לעזור. [נאנח]

מה אני אעשה?

מה אני זה?

אני שקרן? מה אני איזה רמאי? [נאנח]

תראו טלוויזיה, תראו מצוירים.

מישהי כותבת לי, "אנחנו בתאילנד ונשמח לטיפים איך להתחמק מישראלים, או להסתוות שלא יזהו אותנו", זה בפעם הקודמת שהיא שאלה השאלה.

עכשיו היא כותבת, "אני וחבר שלי סגורים בבית, כמו כל המדינה כנראה. ממש שמחים שאתה מקליט פרק", נחמד שאתם כבר לא בתאילנד, מחפשים להתחמק מישראלים, אה, יא בוגדים בפנים, אה.

"תודה שאתה מקליט, בעלי יצא למילואים, הקלטנו לך כמה פעמים, הזמנו אותך למושב. אגב מחכים, זקוקים לקצת אסקפיזם, תודה, תודה, תודה."

אה נכון [צוחק] הזמינו אותי, זה היה ממש, כן נכון.

וואלק, לא רוצה לבאס אף אחד, אני לא הולך לשום מושב עכשיו. [צחוק חד] אני לא מתקרב לשום מקום, וואו, לך להזדיין גיא, אבל אני לא מתקרב לשום מקום עם בתים צמודי קרקע עכשיו, באמת עד...הודעה חדשה.

[נאנח] טוב, תשלחו הקלטות, לא רק למצוץ.

"אני שמח לשמוע מי שנכנס במיליארד...חברי הקבינט אחד אחד."

אני גם, אני חייב להגיד משהו על, שימו לב שאני תמיד הולך על, אני אוהב לקחת את הדברים לעוד קומה . מישהו מבקש אם אני יכול להיכנס בכל חברי הקבינט, אחד אחד.

עכשיו, אני לא יודע מה עושים בקבינט. אני לא יודע. עכשיו יש אנשים שמשלימים ואומרים, 'גם רוב חברי הקבינט!' פאנץ', יפה, תשמרו אותו לצד, שנייה.

אני אגיד ששוב, זה מהמקומות האלה שאתה כאילו...מה זה, למה הם לא יודעים? יש תחושה שאין על מי.

שוב, ההבנה שלי, מדבר עליי, במנהל ציבורי, והאופן שבו מנהלים מלחמה ומתחזקים, הוא כזה שאני לא באמת מספיק מבין, מה הקבינט,

בוא נחכים, מה אכפת לנו? אתם ממהרים לאן שהוא? אה! אה!

אני פשוט, מה, אני אסביר לכם מה הקושי.

הפודקאסט הזה מבוסס על...זרם תודעה. עכשיו, התודעה היא בימים שבו היא הולכת לתמונות ממש גרועות וכל פעם אני מרגיש רצון להוציא את זה החוצה, ואני אומר, הם לא צריכים את זה, הם ראו את זה. אנחנו לא צריכים את זה.

והרבה פעמים אני כן הולך למקום וזה, היום לא, כי...[נאנח]

כי זה יותר מדי.

ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי והידועה בתקשורת הקבינט. גיבוש מדיניות ממשלה, יחסים בינלאומיים ביטחון לאומי. המטבחון של גולדה, ראיתי את הסרט, אז אני יודע הכל.

בגדול זה פשוט חבורה של אנשים שמחליטים על מה שראש הממשלה מחליט, שהם יכולים להחליט באותו זמן, זה הדבר?

"כישלון הקבינט, במלחמת העולם השנייה, הקבינט ספג ביקורת קשה בדוח הביניים על חוסר תפקוד." הנה "בישיבת הממשלה זה וזה, הוחלט על הקמת פורום השבעה, שמורכב מחברי הקבינט עצמו, מקבל החלטות נקודתיות בנוגע למלחמה", הם פשוט מסמיכים את עצמם להחליט החלטות, אז מה אתם...

אני באמת, סליחה, אולי אני לא מבין בדבר, אני משער שיש איזו תמונה, של כל חברי הקבינט המזדייניים, שיושבים ביחד וההוא 'אומר צריך להרוג אותם', וההיא אומרת 'צריך לשרוף אותם', וההוא אומר 'צריך לתלות אותם', וההוא אומר 'צריך לדקור אותם'.

ואז אחרי שמסיימים את הפרק שלהם, כי גם בזמן המלחמה העקובה ביותר מדם, פוליטיקאים יעשו פוליטיקה, וזה ככה גם מימין וגם משמאל, הולכים כל המאי גולנים וכל הדודי אמסלמים וכל המזדיינים האלה החוצה, ויושב ביבי נתניהו, שהוא בהחלט לא כשיר בשום צורה ועל זה צריך לדבר ולא על הקבינט.

ביבי נתניהו עם גלנט ועם לא יודע מה, מזכיר הצבאי ואני מקווה הרמטכ"ל, הרמטכ"ל יושב בקבינט, מה הולך שם? פשוט מעדכנים, מתעדכן מהתקשורת, ומחליטים, או-קיי, אותו צריך להוריד, בוא נוריד את הרשימה הזו, הם יושבים עם רשימות. 'טוב, אז יש לנו את הרשימה הזו של כל הבנקים, בוא נוריד אותם, נפרק אותם', יש לנו 'את הרשימה הזו של כל הראשי זה, תוריד אותם', 'יש לנו רשימה פה של גבעות, שאנחנו אוהבים להפציע, תוריד גם את הגבעה', ומוריד, מתחיל להחליט מה זה, וזהו. לא נראה לי עכשיו, שזה מן מקום, הקבינט המדיני ביטחוני, אתמול, הרי יצאו משם, כל מיני משפטים שנאמרו, ההיא אמרה, יבואו כל היפי נפש, מאי גולן, יבואו כל היפי נפש, כי חשוב עכשיו להיכנס בשמאלנים. יבואו כל היפי נפש ויגידו, 'לא להרוג את כל החפים מפשע', 'אני אומרת, כן להרוג את כל החפים מפשע', אוקיי, מצוין, ימח שמך ושם זכרך, ואז בא סמוטריץ' ואומר, "Do you want to shoot shoot?" "Don't talk" איך האנגלית שלי, זה כאילו, אתה חייב כבר לקבל זין, אחי, אתה חייב כבר שהוא ייכנס לך לתוך הגוף, ופשוט ידרוס אותך, חזור ודרוס. ולא, הוא לגמרי רוצה, כי ההתנסחות הזו שלו, 'מה אתם אומרים על זה', אחי, יאללה, די כבר, די לשחק אותה, אנחנו מבינים, אנחנו ממש בעד, ואנחנו אוהבים את זה, אנחנו אוהבים את סמוטריץ' ההומו. שאומר, מה עוד דיבר שם?

ואז הם אמרו, "מה עם המודיעין?" ושיקלי אמר, "ששששששששששששששששש" ואז אמרו, "אל תשתיק אותנו, אנחנו רוצים לדעת מה עם המודיעין? למה אין תחבורה, מה עם הבריאות?" וזה, עכשיו, הם לגמרי, זה גם חבורה של כל האנשים שאחראים על המודיעין, על תחבורה, הבריאות, יושבים ביחד בחדר אחד ושואלים אחד את השני, "למה לא טיפלת בזה עכשיו?" והם עושים את זה כדי לקבל את הסינק שלהם אחרי זה, כשהם הדליפו את זה לימח שמו ושם זכרו בן המחבל עמית סגל.

אמרתי, עושה קצת ימים של חמלה, אז בואו נקרא לו בן העיתונאי והמחבל, עמית סגל.

בן של, הוא עצמו לא.

אה...זה לא...אז בסדר, אז בזבזו את הזמן של המדינה עם עוד חצי שעה של קרקס, שזה יהיה מה להראות בחדשות. אישית, אני חושב שזה כמו, אתה יודע, זה כמו להוציא עכשיו פרק של "ארץ נהדרת". אני באמת חושב שזה חשוב וזה גם נחוץ לנו, אני לא חושב ש... אני לא מסתכל על זה, אנשים מסתכלים, לחשוב שאלה אנשים שמנהלים את המדינה, הם לא מנהלים את המדינה. לחשוב שביבי וגלנט וסמוטריץ וגלנט שיושבים לו על העורף, סמוטריץ' ובן גביר מנהלים את המדינה, זה מפחיד אותי. הם מנהלים את המלחמה, זה מפחיד אותי. זה זין גדול.

כי הבעיה היא לא מאי גולן המפגרת? הבעיה היא, הכהניסטים עם הדעות היהודו-נאציות שהם מחזיקים בהם, שהם יושבים עכשיו... גם בלי להיות שרי ביטחון, הם משפיעים על הביטחון באמצעות זה שהם בכל שלב יכולים פשוט לבוא ולהגיד, למה לא הורגים יותר?

ואז ביבי יצטרך להרוג יותר כי זה תמיד הפתרון. יאללה, עזוב אותי, נו. כמה דקות כבר אנחנו בתוך השואה הזאת.

בסדר.

באמת ש...[פאוזה]

אני...[פאוזה] טוב, נראה לי שהולכת להיות פה הקלטה קצת קשה, אז שוב, בוא נעשה הקלטה סבבה רגע, ואז נלך ל... אולי גם זה, חבר'ה, פשוט תלכו, אם כבד עליכם.

[צרחת הגיא אדלר המפורסמת]

גיא: כן.

מאזין: "תחושות של סוף. תחושות של סוף. אמיתי, באמת. כאילו עד עכשיו היה כזה יאללה, מצחיק. אבל זהו. זה תחושות באמת של הסוף. של אולי אי אפשר לנצח. ואני רק רוצה להגיד, אין הרבה מה להגיד, אני רק רוצה להגיד שדעתי אסור לבני גנץ ללכת לממשלת חירום הזאת, זאת מלכודת. ביבי אלוף בממשלות חירום. ומה שצריך לקרות זה להבין שהדבר הזה קרה בגלל הבן גבירים האלה."

גיא: אני פשוט אמחק אחרי זה את השתי מילים האלה. אבל...בסדר, אחי, מה קורה, ד"ר אובייס? מה העניינים? מה אתה מספר? הכל בסדר? כן, ברור, נכון. ה"הוא" לא צריך ללכת איתם, והאלה...אני לא חושב שאנחנו מבינים עד כמה הדבר הזה, הם מרוויחים ממנו. הם לא מפסידים בסיטואציה הזו. יש הרבה שמאלנים וגם כמוני מסתכלים על זה וחושבים לעצמם.

'עכשיו...עכשיו כולם יבינו שהם בעצם קשקשנים ולא...'

לא!

הם פשוט ימשיכו להגיד, 'זה אשמת השמאל, זה אשמת הערבים, בואו תצביעו לי שוב.'

וזה מה שיקרה.

אין...

טוב, אחי, מה עוד נתת לנו?

מאזין: "ואם יורשה לי, אדווה דדון, אחת המפגרות, פאק." גיא: למה? למה? מאזין: "פשוט הולכת אחרי אנשים, מעכבת...מעכבת פתרון, מעכבת הצלה של אנשים."

גיא: נו

מאזין: "והיא כזה, "אתה מתחזה!" והוא כזה, "די, זה לא התוכנית הזאת, אני מציל את האנשים."

גיא: די נו.

מאזין: "והיא כזה, "טוב, אז אני באה איתך." והוא כזה, "את בטוחה? לא עדיף שיהיה מקום באוטו לכל האנשים?"

גיא: לא, היא באה עם עוד אוטו!

מאזין: "שאני מציל..."

גיא: לא, היא באה עם עוד אוטו!

מאזין: "מהפרדס..."

גיא: היא עזרה לעצוב את האנשים עם האוטו!

מאזין: והיא פשוט, הראיונות שלה, זה בדיחה... גיא: לא, היא מפגרת...

מאזין: "איך היא בחדשות? אולי זה כמו שלווה, להקת שלווה." גיא: [צוחק]לא!

מאזין: "שנותנים לה כזה. היא כזה, "טוב, זה כתבת המיוחדת שלנו."

גיא: לא, לא, לא,

מאזין: "זה בסדר, יש גם לך מקום וגם לך נוסבאום."

גיא: [צוחק] ג'ינקס! איזה יופי, גרמת לי להנות.

לא, צריך להגיד, אני גם הסתכלתי, כמובן שהסתכלתי עליה וישר קפץ לי השריר, האדלריסטי, המחליא, שרואה בן אדם עושה משהו טוב, ואומר, 'לך תזדיין, אתה עושה את זה בטלוויזיה, אתה עושה את זה בשביל לייקים, ואתה עושה את זה בשביל זה.'


אבל היא כן...היא התלוותה לבן אדם שמחלץ את האנשים.

אני רוצה להאמין שהיא לא הפריעה לו, אני רוצה להאמין שהיא לא הסגירה מידע על אנשים שמתחבאים לאנשי האויב, זה גם יכול להיות בעייתי, ואני רוצה...

כן, חברה שלי ראתה את זה, והיא הייתה כזה, "תעזבי את הילדים האלה, תני להם ללכת לשתות!" הם הרגע יצאו מה...הם הרגע יוצאים שם מאיזה...

יש לי איזה גרעפס שהוא באמת...

הם יוצאים שם מאיזה קניון, מאיזה קניון, מאיזה...נקיק, יוצאים שם מהזה, והיא כזה, 'יו, בואו נראיין אתכם שעה עכשיו', זה כזה תני להם לאוכל ושתייה ולפגוש את ההורים! מה את עושה?!'


אבל כאילו, אני בטוח ש...אני בטוח שהיא נתנה להם לשתות משהו לפני שהיא שמה עליהם מצלמה.

אלוהים! [צוחק] יו, אלוהים! איזה דבר!

אגב, זו אותה אחת, הדוד של הבן זוג שלה זה גלעד שלמור שבמלחמה הקודמת, הוא נכנס לבתים מופגזים ומופצצים באמת, הוא ראיין אנשים עם רקטה בעין!

הוא לא עניין אותו כלום, וגם הרי הקטע החדש שלו זה...זה ללכת לעובדים זרים ולנרקומנים ולהיות כזה, 'מה, איך זה להיות נרקומן? מה, למה אתה נרקומן? ואיך זה להיות ברחוב נרקומן? זה כיף הנרקומן?'


אז זה...הם לגמרי מ...זה הקטע שלהם.

הם גרושים כבר, כן?

אז אני לא אגיד שזה...הם עכשיו מתחרים.

אבל זה...

וואי, זה אגב סיפור פצצה על כתב חדשות וכתבת חדשות פופוליסטים מחליאים ברמה הכי צהובה צהובה צהובה צהובה, אבל גם כל הזמן מנסים לתת לזה תוכן והם ביחד והם מפצחים את זה ואז הם מתגרשים והם נהיים מתחרים וזה כאילו וואו, איכ...

כן, תשמע, אתם הולכים לראות, אתם...אנחנו...[נאנח]

אנחנו הולכות לראות תקשורת מאוד בזויה ב...בזמן הקרוב.

כל...באמת, כל בן אדם שנתן כוס מים, כל אדם שמת לו מישהו, כל מי שזה, הולכים לשים לו מצלמה על הפרצוף ולנסות לגרום לו לבכות. זה המשחק של כל עיתונאי השטח, למי נצליח לגרום לבכות אונליין.

וואי, אלוהים, כל האנשים שהתקשרו לקושמרו, אני רוצה למות, יו, זה היה כל כך...

הם...הוא אובייסלי לא ידע איך להתמודד עם זה, כן?

כל האנשים שהתקשרו אליו, היו כזה 'אני כרגע בממד וזה וזה, יש פה אנשים. בבקשה תגידו שיחלצו אותנו, אנחנו בקיבוץ זה וזה וזה', והוא כזה 'בני, כמה ילדים?'

כאילו, אחי, אתה לא הבנת את השיחה, לא הבנת את אירוע השיחה.

זה לא...אתה מוקד 100 עכשיו, אתה לא...שבעה לילות.

'וכמה ילדים?' מה הם אוהבים לעשות?ספרי לנו קצת. מילים אחרונות?'

לא, לא, לא, אלוהים, תעלה את המודעות תנתק. יואו, היא אשכרה 'אני צריכה לנתק, יש פה פשוט יש פה מחבלים, אני מזה מצטערת, אז אני צריכה כאילו, אני צריכה שנייה, אני צריכה שנייה ללכת.'

מאזין: "היי גיא, ערב טוב. זה החיקוי שלי לנטפליקס." גיא: טוב. מאזין: "דום דו דום" גיא: לא,חיקוי גרוע מאוד, כן. מאזין: "עכשיו כשסיימנו עם הדברים החשובים, אפשר לקשקש קצת". גיא: נו? מאזין: "איך אתה מרגיש?איך אתה מתמודד בעצם עם כתיבת סנדאפ? סתום ת'פה.

גיא: [צוחק]

מאזין: "אני גם בסדר, אבל יש לי יד של מחבל בחצר",

גיא: לא נכון. מאזין: "חתכו לי את הכלב."

גיא: לא נכון. מאזין: "זה כלב מסוג שיצו. אם מישהו רואה אני אשמח." גיא: אתה ממש משקר.

מאזין: "אם אתה זוכר, הקלטתי לך לפני איזה שנה וחצי",

גיא: נו? מאזין: "על זה שאני ילד מסכן בכיתה ח',

גיא: נו.

מאזין: "ואני לומד בישיבה ויש גמרא וזה, ודיכאון, ומה הולכים לבית הספר, חוזרים, זה כל מה שיש, איזה באסה." גיא: נו.

מאזין: "וקיצר, לא השתנה הרבה. ניסיתי לברוח מהבית הספר, לא אישרו לי. הפאקינג ראש העיר לא הסכים לעבור בית הספר." גיא: נו.

מאזין: "אז אני כלוא בבית הספר, אני כלוא בישיבה עדיין". גיא: נו.

מאזין: "והכל כיף, הכל סבבה, רק שעכשיו יש גם מלחמות בחוץ. קיצר, מה אני אומר לך? איזה סרט. בטח זה, כאילו, לא יודע, נראה לי זה מוזר כזה, להיות ממש כזה, טיפוס שמאלני בתקופה הזאת." גיא: כן. מאזין: "בזמנים כאלה." גיא: כן, ברור. מאזין: "כי זה כאילו, לא יודע, אני מסתכל על כל מיני שמאלנים כזה, שמאלני מחמד שלי, בטוויטר. גיא: כן. מאזין: "כל מיני כאלה וכולם כזה, לא יודע, קלצ'קין מביא ציטוט של ביבי, שהוא טעה, משהו של ביאליק, ואז הוא פשוט מקריא את הציטוט הפוך, אז הוא אומר, 'הנה, ביבי טעה'." גיא: כן. מאזין: "זה כאילו זה, אבל הם כזה, הם עדיין שמאלנים, זה לא שהם אומרים, יש מחבלים וזה, אז לא. אבל הם פשוט כזה, אולי נשטח את עזה." גיא: [צוחק] אוקיי, לא הבנתי. אה...רגע. מאזין: "וזה מפחיד רצח, כאילו. נראה לי זה יותר מפחיד מהמצב עצמו, אתה מבין? ש...שבשנייה שקורה משהו אמיתי, גם אנשים שהיו יחסית מתונים, הולכים לקצה, כאילו, להכי קצה. ואני יכול להבין את זה." גיא: לא הבנתי לאיזה קצה. מאזין: "כאילו, אני מבין מאיפה זה בא." גיא: מה הקצה? מאזין: "אני יושב בסלון, בדיוק בשעה הזאת." גיא: נו. מאזין: "אני יושב שומע צרורות ירי אוטומטיים מהחלון." גיא: סתום ת'פה שלך. מאזין:"מפחיד אחושרמוטה." גיא: נו. מאזין: "עשר דקות אחר כך, נפילה של טיל, שתי דקות מהבית." גיא: איזה חרבון. מאזין: "אתה יוצא לרחוב, מוציא את האף מהחלון, כל העיר ריח של עשן" גיא:די.

מאזין: "זה מלחיץ, כאילו, זה..." גיא: מה זה, זה מלחיץ? מאזין: זה קרב של אוקראינה, או...לא יודע מה." גיא: אחי! מאזין: "וגם כאילו, נראה לי...לא יודע, זה מעניין. איך יש לך צד אחד במוח שרוצה לצאת נגד הכל, וסתמו את הפה יא נאצים, וצד אחד זה כאילו, יאללה, בוא נהרוג את כל הערבים." גיא: כן. כן. מה אני אעשה, אחי? ברור.

אבל...תשמע, כן. השמאל הוא הצד שבא ואומר לך בתוך המוח. [בולע רוק] 'כן, אבל...' אה...

לא את כולם. כן, אבל יש גם חפים מפשע. כן, אבל כל מי שאתה...אתה יודע, מוות לערבים זה מוות ליהודים.

אין פה איזה...זה לא...אף אחד לא מצליח...

אני חושב של...

היכולת "to pull it off", להעלים ציבור שלם שאתה לא מצליח לתקשר איתו, זה לא...או שהם יתנקמו בך או שזה יתנקם בך מבפנים. ואני חושב שגם דרך הימין היא לגמרי שולטת במדינה כבר שנים. זה לא נהיה יותר טוב.

[נאנח] אה...

אני לא עד הסוף הבנתי מה אתה עובר עכשיו, אז...תקופה גרועה מאוד.

אני מקווה ש...אתה חזק, ומחזק את האנשים שסביבך, ואני...אני מצטער. אני מצטער.

מה שאתם עוברים, כל החבר'ה שם, שגם יורים להם מחוץ לבית, זה...


זיינו אתכם. באמת, אין לי מה להגיד.

חשבתם שזה סבבה וכל הזמן באנו ואמרנו כזה, "אוי, מחבקים את תושבי הדרום". וזה כזה, וואלה, אף אחד לא מחבק אתכם.

כי זה חרא.

אתה יודע מה?

אני אחבר את זה לעצמי, כי אני נרקסיסט.

כי זה חרא, כל המחבקים את תושבי הדרום. תושבי הדרום לא צריכים חיבוק, הם צריכים כסף, והם צריכים תקנים והם צריכים ליווי פסיכולוגי והם צריכים מערכת חינוך שיודעת להתמודד עם העובדה שאחת לכמה זמן מפציצים אתכם, או גרוע יותר מזה.

אז אני...

תרשה לי לא להציע לך חיבוק, אני רוצה להציע לך ש...שהממשלות הבאות ייתנו לכם כסף וחיילים, והגנה, ותקנים, ו-I DON'T KNOW.

וינסו לפתור, סורי, אני שמאלן בסופו של דבר. ואני באמת מאמין שהחרא הזה יימשך עד שלא נבין שצריך להתמודד עם כמות לא נתפסת של פלסטינים שיושבים בעזה וחיים את הצורה הכי גרועה שבן אדם יכול לחיות.

וצריכים שכאילו...לא יודע.

נדבר איתם? I DON'T KNOW

אני מצטער, הלוואי הייתי מצליח להיות, שמאלני מחמד יותר מוצלח, אבל...זה מה שאני מצליח להוציא פה.

[גניחת האדלר המפורסמת]


יש לי הרבה דברים למחוק.

"אחרי שבוטלה הופעה אתמול חייב פרק."

וואי, לגמרי בוטלה לי ההופעה אתמול, כוס אמא שלכם.

אה...עוד הקלטה בוא נשמע.


מאזין: "יאללה אסקפיזם"

גיא: נו.

מאזין: "גיימינג. בוא נדבר קצת על משחקים."

גיא: איזה חמוד. יאללה, ננסה משהו אחר.

מאזין: "כאילו תשאל אותי וואי, מה חמשת ההישגים. אני אחד ההישגים הכי גדולים של החיים שלי,"

גיא: נו,

מאזין: "הכי גדולים אבל."

גיא: נו.

מאזין: "כאילו תשאל אותי וואי מה חמשת ההישגים הכי גדולים שלך."

גיא: מה חמשת ההישגים הכי גדולים שלך?

מאזין: "מקום שלישי תפסתי את כל ה-150 פוקימונים. לפני שהיה את כל ה...250." גיא: וואלה מה?

מאזין: "בגיימבוי." גיא: אה בגיימבוי? איזה גיימבוי? גיימבוי ילו? יא בן של זונה, הוא לא ענה לי.

איזה גרסה של הגיימבוי, תפסת בה את כל ה-150 פוקימונים?

כי, כי, כי


כי לתפוס את כל ה-150 פוקימונים, בפוקימון ילו, לעומת לתפוס את כל ה-150 פוקימונים בפוקימון בלו, או רד, זה חתיכת דבר שונה לחלוטין. אני אשמח לתשובה שלך על זה, אנחנו נדבר על זה.

אני כמובן לא באמת מבין בכל נושא פוקימון רובי, שיצא באיזשהו שלב אחרי. אני יודע שכל מי שלא יודע על מה אני מדבר, מאוד מוזר לו עכשיו, אבל יש גרסה של פוקימון, זה משחק פוקימון, משחק מדהים. היינו משחקים אותו בגיימבוי, מי שהיה לו גיימבוי, ומי שלא היה לו גיימבוי כמוני, היה מוריד את זה למחשב, ומשחק בזה במחשב, אני עברתי את כל...

באמת, זה מאוד מוזר, אני פשוט העברתי את גיל 14 ואת החצי שנה האחרונה בצבא, I shit you not!

חצי שנה האחרונה בצבא במשחק הזה, פוקימון ילו, בלו, או רד, יש לו שלוש גרסות, יש גם גרין אני חושב, כי בכל אחד מהם זה אותו משחק, אבל בכל אחד מהם אתה מקבל איזו אופציה אחרת של פוקימונים בהתחלה, בילו אתה מקבל את פיקאצ'ו, ובהמשך אתה...

אה, סליחה, בילו אתה מקבל את כל ההרכב של אש מהטלוויזיה, ובאוקיי, מההתחלה, אוקיי, תקשיבו שנייה, בואו נעצור שנייה קול.

באזור שנות האלפיים, תחילת שנות האלפיים, הגיע למדינת ישראל שיגעון הפוקימון, שהגיע בדמות סדרה, שקוראים לה פוקימון, יש מפלצות, הם גונבים אותם בתוך הכדור, הם שמים אותם בכדור, מוציאים אותו מהכדור על מפלצות אחרות, והם עושים קרבות מפלצת נגד מפלצת, איך מפלצת מנצחת מפלצת אחרת, פיקאצ'ו אחד מנצח מפלצת אחרת, הוא הורג אותו. [צוחק]

הם לא מספרים, הם כל הזמן מתנהגים כזה, אוי הם נפצעים עד שהם נהיים מחוסרי הכרה, אבל לא, הם ממש רוצחים, זה ממש UFC הדבר הזה, הפוקימונים שם הורגים אחד את השני, זה דברים מטורפים.

הם כאילו מוכרים לנו כזה,אוי טוב, נשלח אותם לריפוי אצל האחות.

השוטרת ג'ני, האחות, לכו להזדיין, והסדרה הזו במשחק בגיימבוי, מדהים, שהוא משחק ש...שהוא...הוא משחק שאני חושב שעד שקיבלתי פלייסטיישן והתחלתי לשחק בזה, לא שיחקתי משחקים כאלה שבהם יש לך כל כך הרבה אופציות.

את הדמות של כאילו אש, אבל לא באמת. את מקבלת על ההתחלה פוקימונים, את מאמנת אותם באמצעות קרבות...

קרבות רחוב, בייסיקלי.

את יוצאת איתם לרחוב וברגע שאת מסתובבת במקום שהוא יש בו פוקימונים אחרים, אז הפוקימון פרא תוקף אותך ואז את מאמנת את הפוקימון שלך להרוג פוקימוני רחוב. [צוחק]

ופשוט הורגים אותם בחוסר, באמת, בחוסר אנושיות. ואם זה פוקימון שווה, אז מחלישים לו את הכוח, ואז גונבים אותו. מכניסים אותו לתוך כדור.

כל דבר שאני אומר נשמע נוראי עכשיו, כי לכולנו בראש יש סרטונים איומים של דברים שקרו.

והמשחק הזה הוא מדהים, כי פשוט עוברים מעיר לעיר בעולם הפוקימונים, וצריך לנצח בכל עיר את המאסטר פוקימונים של העיר שלו, ופתאום אתה על ספינה, ונלחמים במאמני פוקימונים אחרים.

פשוט משחק מטורף, מדהים, מופלא, וגם שם, אפשר לתפוס, היה קטע בהתחלה שיצאו 150 פוקימונים.

כי זה מה שה...

יפניים או הסינים עשו בהתחלה, אמרו, יש 150 פוקימונים, יש פוקימון חשמל, ופוקימון שן, פוקימון מסמר, כל מיני דבריםנהיו פוקימונים. פוקימון פקק, פוקימון מטר, פוקימון ארגז, ו...

ו...

ממש מתקשה לשמור על ריכוז, אני הולך לאיבוד.

ואח שלנו פה אומר שהוא במשחק הצליח לתפוס את כל 150 בפוקימונים המקוריים.

שאחרי זה יצאו 250 בפוקימונים אחרים, שזה היה פוקימון גולד, פוקימון סילבר, ששם זה כבר נהיה באמת פייאסקו לא נורמלי. מתחילים לקטוף שם אפרסמונים, מהאפרסמונים אפשר להכין פוקכדורים, סליחה, השתגעתם לגמרי, יש פוקימון פרה, פוקימון כבש. אני לא רוצה את זה, 150, זה כאילו הקלאסי, ויושב פה בן אדם ואומר, אספתי את כל ה-150, עכשיו אני בא ואני אומר לו, הפוקימון ילו, אתה מקבל את כל הפוקימונים שקשים להשגה, במהלך המשחק, כי אתה מתחקה אחרי הסיפור של אש, הגיבור מהסדרה, במשחק.

בפוקימון בלו, אתה משחק עולם אחר, אתה משחק מהלך אחר של הדברים, אתה מקבל רק אחד מהפוקימונים של אש, ואת השאר, אין להשיג! אין להשיג, איפה תשים יד עכשיו על צ'רמנדר, תגיד לי? באמת אני אומר לך, אז אני באמת שואל אותך, באיזה מהפוקימונים הגעת ל-150?

האם זה נעשה בגרסת הילו?

האם זה נעשה בגרסת הבלו?

האם נעשו העברות?

כי יש גם סצנה כזאת שמעבירים, מחברים גמבוי לגמבוי ושולחים אחד לשני, זה גם דבר שהיה שהוא בשקט, שאף אחד לא יפתח עליי את הפה שלו.

וזהו.

[צוחק] אני מת על זה שהוא כתב לי, "אם אפשר בלי שם."

אוקיי.

את מי אתה חושב שההקלטה הזו הייתה מזעזעת חוץ מאותי ועוד איזה שני אנשים שממש אינטו משחק הפוקימון זה וזה?

וכן, הייתי משחק במשחק הזה בפלאפון בצבא.

שזה כבר, זה היה פשוט שיא, באמת, אני רק למי ששאל את עצמו, איך זה קרה, זה בטח בגידה מבפנים?

לא, חבר'ה, חיילים לא תמיד על זה.

אוקיי, בשביל זה צריך הרבה מהם, מה אני אעשה?

"תוסיף אותי לפרק אני שמאלני, סתם, לא חח אתה עכשיו מקריא את מה שאני כותב בפודקאסט?"

וואי, אין לי כוח.

"מקווה שכן, כי אם לא, איך אני שומע את עצמך אומר מה שאני כותב עכשיו, חור בממד הזמן והמטריקס כולו, אני שמח לבשר לך שאתה",


אוקיי, אוקיי, אוקיי. זה, מה זה, "ד"ש ללהקת יו2, מוות לכולם, וזין על הכל."

אוקיי.

וואו.

מאזין: "מה עושים במלחמה? כאילו, מה זה הזין הזה?" גיא: נו. מאזין: "מה הם באים עלינו? עכשיו." גיא: כן. מאזין: "אנשים פה, יש חיים." גיא: כן. מאזין: "יפים." גיא: כן. מאזין: "לא מתאים מלחמה." גיא: נכון. מאזין: "מה, אני צריך עכשיו להתגייס למלחמה להתגייס ישר לעזה? אני מתגייס עוד חצי שנה. די שחור. וואלה, כמה אנשים הרוגים. 500 הרוגים, כוס אמא שלהם. מה זה החרטה שיש להם טרקטור? מי נתן לכם מס טרקטור?"

גיא: [צוחק] מאזין: "אני באמת הייתי בטוח", גיא: אתה קורע אותי. מצטער, אחי. איי יואו, שנייה אחת, אני רוצה לבכות שנייה אחת, זה שובר. אחי, מה זה מי הביא להם טרקטור? יש להם טרקטור, יש להם דברים, בעזה. אתה יודע שיש דברים בעזה? אני מבין שכאילו באת להגיד כזה, 'חשבתי שאין להם שם כלום'. יש להם דברים, אחי, יש דברים בכל זה.

מה זאת אומרת מאיפה יש להם טרקטור? מכל הפרטים, אנשים יושבים, תראה, אדוני, אנשים יושבים פה מנסים לפענח. איפה התצפתניות? רגע, איפה היה אוגדת עזה?

מאיפה הגיע הטרקטור?

אני את זה צריך לפצח עכשיו, מאיפה הגיע הטרקטור! תביא לי את הטלפון, את כל יצרני הטרקטורים באשר הם באזור...[צוחק] מאיפה הגיע הטרקטור?

יש להם טרקטור.

אני כאילו...הם נורא ערבים. יש להם טרקטור. מה אני...אני לא מבין את הזה.

[אנחת האדלר המפורסמת]


אגב, על כל הקטע הזה של להתגייס ישר למלחמה וזה וזה, אני אגיד, זה ישמע...זה באמת לא ב...

זה לא בא לנחם או משהו, זה סתם...משהו קופץ לי לראש.

אני התגייסתי בנובמבר 6. נובמבר 2006.

ואוגוסט 2006...סליחה, יולי-אוגוסט 2006 היה את מלחמת לבנון השנייה. ומלחמת לבנון השנייה הייתה והסתיימה ואנחנו התגייסנו...אנחנו היינו המחזור הראשון שהתגייס אחרי המלחמה, אולי אוגוסט 6, לא משנה, היינו מהמחזורים הראשונים שהתגייסו אחרי המלחמה היה ממש תחושה של כאילו וואו וואו וואו וואו, אנחנו נכנסים לאיזה מערכת שקוראים בה מלא...

כלום לא...

שוב, אני השירות שלי, לשמחתי, טפו, רק קלגסות של פלסטינים, כן?

פה ושם איזה בקבוק תבערה וזה הכל. שום...

היה איזה סלע שהיה קצת קרוב מדי, אבל שום דבר חוץ מזה, בלי עינ הרע, טפו טפו טפו אז אתה לא יודע באמת, אתה לא יודע אם, אם, [נאנח] אם הדבר הזה זמן לך באמת את האימה הזו, זה באמת אימה תקשיב, בן אדם אין לי...

אני לא יודע מה להגיד גם, גם אני לא יודע מה להגיד, כי בכל מצב אחר הייתי כבר בא ואומר, וואלה אחי, איך מתגייסים למדינה הזו ביום כזה בתקופה כזו, אבל כאילו ביום כזה אני דווקא מבין. אתה מורעל עכשיו, אני יודע שאתה מורעל עכשיו. אתה בטרפה על הדבר הזה. אתה מסתכל, אתה חושב על עצמך כאילו כולנו חרמנים הרי על אההה...לנצח איזה מישהו, לעשות איזה מישהו. מילאו לנו עכשיו, גדשו את הפרצוף שלנו בסיפורי גבורה של יאיר גולן וזה הישראל זיו, ישראל זיו זה פרשן של חדשות 12, הוא כזה, בא ביטחוניסט כזה, בא, מדבר, זה 'צריך להרוג אותם אבל לא יותר מדי', מן הדעות הגנציות האלה, שזה. חברה שלי שרופה עליו, רותחת, רואה אותו מאבדת השפיות וכאילו הוא עולה שם, הוא עולה לשידור עם מדי צבא והם כזה, אתה עכשיו חברת לכוחות ונלחם, 'כן הרגנו מלא מחבלים קיצור, תקשיבו שניה לגבי המלחמה הם כזה', וואט אה פאק? וואט אה פאק קורה עכשיו? אנחנו מורגלים לראות דבר כזה ואנחנו כזה, בפנוכו שלי אני חייב להיות הזה וחייבים לנצח ולהרוג את כל ההורגים.

זה לא, זה לא בשביל כולם, ואני צריך גם להגיד את זה. ברור שצריך שאנשים יעשו את זה, אבל כאילו, לא יודע.

בפודקאסט של עצמי אני מפחד ל...סעמק כבר, נמאס לי מהמדינה הזו, מהחיים האלה.

כן, מי עוד? [פאוזה]

אני חייב להגיד שאני אומר הרבה פעמים כזה, הם ערבים, ערבים.

אנחנו חייבים גם, אני יודע שזה יהיה סיוט מה שאני הולך להגיד, אבל תלכו להזדיין כולכם, אף אחד מכם לא משלם לי, אז אתם מוזמנים למצוץ לי את הזין.

אנחנו חייבים לחשוב על האזרחים הערבים בתקופה הזו, אני מצטער, אני סורי. אנחנו חייבים לעשות את זה. אנחנו חייבים לעוף על מנסור עבאס, כמה, באיזה סטייל, כאילו, פשוט הוציא הודעה. זה מזעזע, זה נורא, מגנה.

בדרך כלל גינויים הם על הזין, כן? הם חסרי כל משמעות, אבל כאילו, פה זה היה כזה, וואלה, איך הם הפילו את הממשלה הזו? כאילו, ברור לי איך הם הפילו את הממשלה הזו, היא הייתה ממשלת אחדות שלא היה לה מספיק מנדטים, אבל הם פשוט הפילו את הממשלה הזו, בתוענה של הם בוגדים, והם רוצחים, והם בני זונות, והם לא יביאו ביטחון למדינה ואנחנו נהיה אלה שנביאו ביטחון למדינה, והם הפילו את הממשלה הזו בטענה שהם יצליחו להביא ביטחון למדינה והם נכשלו בכל דבר אפשרי.

הם רק עשו את זה בשביל לזיין אותנו עם הכהניזם שלהם ועם השנאת בג"ץ שלהם, והרצון לאחד את הרשויות לרשות אחת שהיא תהיה תחת היהודים הדתיים ולמלט את חבר שלנו ביבי ממשפט.

זה הכל.

חרא גדול.

רגע.

"טוב, אני...בדרך למילואים עכשיו תקליט חמש שעות, בסדר?"

"רעיונות לסדרות טובות לאסקפיזם", יא בן של נץ. [צוחק]

לא, אוקיי, אני לא יודע, אמא של מי נחטפה ואמא של מי לא, אז אני אנסה לא לקרוא לאף אחד בן של זונה בשבועות הקרובים, אלוהים אדירים, זה פשוט סיוט.

אוקיי, סדרות טובות לאסקפיזם, לא צעקות.

אני...וואי, תשנאוו אותי, אבל אני הולך להיכנס לבור מחילה של ארנבת.

כן!!!

אוקיי. [נאנח]

אני רואה סטאר וורז, אוקיי?

עכשיו, סטאר וורז זה...זה עם האלה, עם האבירי ג'דאי, הם עושים חרב עם האורות.

יצאה עכשיו לאחרונה סדרה לא מספיק מעניינת, קראו לה "אסוקה". דיברתי על זה בפרק הקודם. סדרה באמת בסדר, מינוס, וראיתי את כל הפרקים והצלחתי בסוף. נלחמתי מלחמת חורמה להבין מה הסיפור של הבת זונה עם התמנונים על הראש. למה היא... אני רואה אותה מדי פעם, כאילו היא בסרט הזה, ופה זרוקה ופה זה דמות ופה זה זה, מה זה, מי זה, מה זה? ואז נכנסתי לכל עולמות, וזה באמת רק לחנונים ביותר, המצוייר, "קלון וורז", מלחמות הקלונס, שזה טיל, טיל, נהנה מכל רגע.

עכשיו, המלצת צריכה, אוקיי? ראיתם את הסטאר וורז הראשון?

באמת, שוב, זה למי שרוצה שנייה להיכנס לאיזה משהו באמת לא קשור, ולנסות וזה, אבל זה רק באמת לחנונים של מד"ב, שזה אפילו סטאר וורז, זה אפילו לא מד"ב, אני לא יודע מה זה, זה מוזר, עם חרבות, כאילו, עם חרבות.

אז זה ממש מטומטם, אבל החרבות מלייזר, אז זה ממש מטומטם.

רואים את ה"סטאר וורז" הראשון, פנטומניס, אחרי זה הולכים, רואים את ה"סטאר וורז" השני, מתקפת המשובטים, אחרי זה רואים "קלון וורז", לא מתקפת, כן, מתקפת המשובטים ממש כזה, אחרי זה רואים את ה"קלון וורז", יש סרט, זה כל זה ב"דיסני פלוס", ואם אין לכם "דיסני פלוס", אז השתגעתם על כל הראש.

רואים את הסרט, ואחרי הסרט יש סדרה, במהלך הסרט אנאקין, הוא בקרוב יהיה דארת' ויידר, שהוא הדמות היחידה שמעניינת מישהו, מעולם לא הייתה, לא היה פרנצ'ייז עם כל כך הרבה סיפורים, דמויות, סרטים, זה וזה, כשכל מה שמעניין זה דמות אחת דארת' ויידר.

אפילו שהיה את האן סולו במוקדמות [צוחק], הוא עף במוקדמות הרי האן סולו, האן סולו הוא היה שחקן ענק, אבל הוא לא החזיק את ה...זהו, הוא נפצע, הוא נפצע בזמן פציעות.

אפילו שהיה את הזה, הוא לא מספיק, כי האן סולו לא מעניין אף אחד, הריסון פורד מעניין אנשים, והריסון פורד כבר לא יכול לעשות את זה, אבל כאילו דארת' ויידר, אז אתה מצליח להחליף, יש שלושה שחקנים שהיו דארת' ויידר, ועוד שחקן שהיה הקול של דארת'. ארבעה אנשים ניסו לתפוס את הדמות הזו, שאגב, אני עד היום לא מבין מה כזה מדהים בה. אני חושב שהדבר היחידי שמדליק בו זה שהוא כאילו, א', זה שהוא באיזשהו שלב אומר 'אני אבא שלך', לגיבור, I'M YOUR FATHER זה כאילו הדבר הכי חשוב, והדבר השני, הוא נורא סיניסטר, הוא נורא מרושע, הוא גם הורג את הטובים, אבל גם מי שלא עובד טוב הוא חונק אותו, כאילו יש בו איזה משהו שהוא כזה, מחרמן, חרמן ת'אנשים, משהו בו...

הקיצר, רואים את הסרט "מתקפת המשובטים", אחרי זה רואים את "קלון וורז" הסרט, ואז את "קלון וורז" הסדרה, יש איזה שבע עונות, כל פרק הוא 24 דקות, הפרקים הם כמעט מנותקים אחד מהשני, כן יש איזה רצף עלילתי, אבל הוא חסר משמעות. זה פשוט באמת ממתק למי שהוא מטומטם.


למי שלא מטומטם, עוד אסקפיזם. תשמעו, [שר] אה! יש את "גט בק" גם בדיסני, תשע שעות, של יוצר שר הטבעות, פיטר ג'קסון, במאי ויוצר שר הטבעות, פיטר ג'קסון, הסרט לא הספרים. פיטר ר.ר ג'קסון. בדיחה של באמת, לאף אחד אין כוח.

הוא ישב עם מאות שעות באולפן הקלטות, והפך את זה למאסטר פיס. א' זה כל כך קלסטרופובי, כי הם באמת כל הזמן יושבים ארבעתם או חמישתם, באיזשהו שלב מביאים גם איזה אורגניסט. יושבים כזה אחד עם הפרצוף בשני, ומנסים לנגן את אותם שירים, להתאמן, לעבד אותם, לשמוע אותם, לשפר אותם, ליצור אותם, לחדד אותם, להביא אותם וזה מהפנט ברמות.

בפרק האחרון רואים גם את ההופעה האחרונה שלהם על הגג, שבסופה הם כולם מתאבדים, שמעתם על זה?

אתם לא יודעים?

רואים את ההופעה האחרונה שלהם על הגג, רואים איך הרחוב מגיב, רואים מה המשטרה עושה, כאילו ממש סיום ממש מעולה לטרילוגיה הזאת, כי אם יש משהו שהבן של זונה הזה יודע לעשות זה לסיים טרילוגיות, אז זה מאוד מומלץ, זה אחלה אסקפיזם. אני חושב שגם רציתי לספר לכם,

כשאני הייתי בן 15 או 16, היה איזה מין שבוע כזה שהיה פסח, והיה אסור לצאת מהבית, כי היה ים פיגועים. אני חושב שזה כאילו, אני לא בטוח אם זה היה על רקע חומת מגן, או האינתיפאדה השנייה, אני כבר לא זוכר מה זה מה, או אירועי אוקטובר, זה לא אוקטובר כי זה היה בפסח, אבל כאילו לא ברור לי מה היה שם, אבל היה שם שבוע, שאני כבר בגיל די בוגר וההורים שלי אומרים 'אתה לא יכול לצאת מהבית', הטיולים של הצופים בוטלו, הזה בוטל, יש כמות מוגבלת לכמה נער, אני יודע שזה מוזר, אבל יש כמות מוגבלת לכמה נער יכול להביא ביד, יש מספר סופי, אני יודע שעוד לא מצאנו אותו, אבל יש אותו, ויש גם כמות מוגבלת לעד כמה יכלתי לשחק במחשב ויכלתי לראות טלוויזיה ויכלתי זה. גם אתה יודע, זה 2003, 2003, מה היה לי בטלוויזיה, אני חושב שאפילו ה-VOD לא תפקד/ עוד לא היה לנו VOD אפילו, היינו תלויים בחסדי הצפייה הליניארית, שהייתה חתיכת חרבון.


והתחלתי לקרוא את המדריך לטרימפיסט לגלקסיה, ובגלל שהיה לנו כרך עב כרס של כל חמשת הספרים ביחד והוא היה באנגלית, והייתי כזה, וואי, אני כזה חכם ומגניב, אני הולך לקרוא את זה באנגלית, ופשוט קראתי לזה את הצורה. כמובן הגעתי עד אמצע, הגעתי עד, אחרי זה קראתי את הכל בעברית, כי אני לא מטומטם, אני לא מבין אנגלית, אני יודע אנגלית, אבל לא מבין אנגלית, אני לא מבין על מה הם מדברים, אני כאילו יודע בערך מה קורה, אבל לא מבין על מה הם מדברים המזדיינים האלה. אבל כן, קראתי עד איזה אמצע השלישי, שזה Life, The Universe, Life and Everything Else, משהו כזה.

אגב, וואלה, אחלה זמן לחזור למדריך לטרמפיסט לגלקסיה.

יכול להיות מאוד מאוד נחמד, אני אפילו אגיד שאני חושב שהספר הראשון הוא כאילו מגניב, אבל הוא יותר כזה מן set up לעולם מאוד מאוד מוזר, ואחרי זה דברים שם נפתחים. כאילו אם לא צלחתם את הראשון, אז תצלחו את הראשון ותראו מה קורה.

ואם אין לכם איפה לקרוא דברים, אז לא יודעת, תכנסו לקבוצה "צעקות מהמקלדת" ותעזרו אחד לשני למצוא דברים, כאילו באמת, יש כל הזמן pdfים של חרא, ואני כל מה שאני קורא, אני קורא בצורה באמת לא חוקית, אני באמת גנב, אני קורא בצורה לא חוקית, מוריד את זה איפשהו, אפשר להוריד דברים, אפשר להוריד ספרים, אני קורא את זה בטאבלט כמו איזה כלב, זה מאוד נחמד.

בוא נראה אם יש עוד איזה הקלטה, פרק ארוך היום, יאללה בסדר, הבנתי שיש פה כל מיני מילואימניקים אז שיהיה לכם מה לשמוע.

אז מישהו כותב לי, "מאוד חשוב, אסקפיזם חשוב" אחי,אני לא אסקפיזם, סתם לא יודע מאיפה בא לי הסדרות וזה.

וואו. אה...

"תגיד מה שתגיד, אבל עם ישראל יודע לארגן ולהתארגן, וכולם מארגנים גנרטורים, אוכל, ציוד, ציוד רפואי. עם ישראל זה החבר הזה שהם מביאים לטיול והוא מביא מקרר וגנרטור, ויש לו טנדר של דוד שלו, והוא מרים מאהל וזהו, אתה עומד בצד ומסתכל."

בסדר, אבל הוא עושה את זה בשביל לזיין, עם ישראל. וכשהוא מבין שאין לו פה אופציה לזיין, אז הוא לא ממשיך לתחזק את הדברים. בוא, צריך גם להבין מתי המניעים, מתי מעניין אותם דברים, מתי לא.

אנשים, הם רוצים שאני אגיד איזה משהו על זה ש...שגם החמאסניקים הם נאצים.

כאילו, מה...מה השאלה?

באמת. באמת, מה השאלה?

אף אחד לא חושב שחמאס הם סבבה ובן גביר הוא חרא. כששונאים את בן גביר, גם יודעים שחמאס הוא פח של אשפה.

ו...

מה אני אגיד לכם?

הם כולם פה, ועם כולם צריך איכשהו לחיות, ואם אתה בוחר, לא יודע מה, להרוג, או להילחם בקיצוניים, אז בא עם אחרים. וזה זין מאוד גדול.

אז...

לא יודע, אין לי מילים משמחות לסיים איתן.

אני אגיד שבהצלחה לכם, בכל מה שאתם עושים, אל תשתקו לאנשים שאומרים לכם שאתם שמאלנים, ולכן תשבו בשקט, כי כנראה בגדתם במדינה, בהיותכם שמאלנים.

אל תשתקו, זה לא הזמן לזה, וגם אל תשתקו כשבאים ואומרים הערבים, והערבים, והערבים.

יש ערבים, ויש ערבים, כמו שיש יהודים ויש יהודים, וזין בעין למי שלא אוהב לשמוע את זה,


אני אסיים בברכת הלוואי שאף אחד לא ימות אף פעם, כרגיל בימי מלחמה.

אולי יהיה לי כוח להקליט שוב השבוע, אם נראה שיש צורך, כנראה שלא אהיה לי כוח.

אני אגיד בהזדמנות הזו הרבה תודה רבה למתן גוב ארי על המוזיקה, ולעומרי בר על העיצוב הגרפי של הפודקאסט, ולאלכסי מורוזוב על התמונה של הפודקאסט.

אני אגיד לכם תודה רבה על ההאזנה, אם לא אתם ואתן, לא היה את הדבר הזה.

ואני לא יודע, תנסו...

תנסו להיות אופטימיים, תנסו להאמין שחרא עובר. כמו שאני אוהב להגיד, קמים בבוקר, שמים מכנסיים, הולכים לעבודה, ו...נוסעים באוטובוס, מגיע כרטיסן, הוא נראה כמו חרא [צוחק], הוא נראה כמו חרא, אין לו כוח לזה. [צוחק]

לפעמים, אני שונא שגרה, אבל לפעמים להתמסר לשגרה זה...

זה דבר שעוזר לנפש.

וזהו, עד הפעם הבאה אני הייתי גיא אדלר ואלה היו הצעקות!

שלי...

[מוזיקת סיום]


87 views0 comments

Comments


bottom of page