פול מורפי היה ילד פלא, שלמד לשחק שחמט מהתבוננות בבני משפחתו. עד גיל 12 כבר הספיק להביס רב-אמן. הוא זכה באליפות ארה"ב בקלילות, בעת שנאלץ לחכות עד שיוכל לעסוק בעריכת דין. אז הוא פנה לאירופה, הביס כל שחקן שניצב מולו, אבל לזה היו השפעות בלתי צפויות.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/05/2020.
[מוזיקת רקע]
ברוכים המאזינים להסכת "יחידים במינם". שמי ניב גולדשטיין ויש לי חולשה לאנשים מיוחדים, שנויים במחלוקת וחריגים בנוף ההיסטוריה האנושית.
[מוזיקת רקע דרמטית]
מדי פרק נפגוש דמות מרתקת, הרפתקנים פורצי דרך, כופרים בעיקר ומורדים, סופרים לא שגרתיים, שחמטאים משונים ופילוסופים יוצא דופן.
[מוזיקה מתגברת]
אתם מוזמנים להצטרף למסע ולשמוע על אנשים שונים שאולי עוד לא הכרתם, אשר ראויים לכינוי [לאט, בטון דרמטי] "יחידים במינם".
[מוזיקה]
פול מורפי, האיש שכבש, לגמרי במקרה, את עולם השחמט.
בשנת 1846 הגיע מייג'ור ג'נרל וינפילד סקוט לניו אורלינס. הוא תכנן לשהות בעיר זמן קצר, בטרם יצטרף למלחמה במקסיקנים, שהחלה באותה השנה. סקוט זכה למוניטין של שחקן שחמט מוכשר, וכאשר ניגש למועדון השחמט המקומי, ביקש להתחרות ביריב ראוי לשמו.
[מוזיקה]
באותו הערב, כשהתיישב היריב המיועד מול סקוט, היה האחרון בטוח שנפל קורבן למתיחה, וביקש לעזוב לאלתר את מועדון השחמט. לאחר שלל הסברים, סקוט התיישב שוב, והתחיל לשחק מול יריבו המשונה, פול מורפי שמו. שני המשחקים שנערכו ביניהם לא ארכו זמן רב. מורפי ניצח את סקוט בתוך עשרה מסעים במשחק הראשון, והביס אותו בתוך שישה מסעים במשחק השני. אה, כן, ומורפי היה בן תשע באותו הזמן.
[מוזיקה]
פול צ'ארלס מורפי נולד ב-22 ביוני 1837 בניו אורלינס, לואיזיאנה, למשפחה אמידה. בגיל עשר ישב מורפי על המרפסת בבית משפחתו, וצפה במשחק שהתנהל בין דודו לבין אביו, שהיה שופט בבית-המשפט העליון של לואיזיאנה. לאחר כמה שעות, החליטו השניים שהמשחק הסתיים בתיקו, וביקשו לקפל את הכלים. מורפי עצר בעדם, ניגש לדודו, והכריז בלהט: "היית צריך לנצח במשחק הזה". אז הוא לקח את הכלים, והראה את המהלכים הנכונים על גבי הלוח, והוא צדק. דודו היה המום, כיוון שמורפי הקטן מעולם לא קרא אפילו ספר שחמט. הוא פשוט התבונן היטב במשחק, וכך למד את חוקיו.
[מוזיקה]
עד מהרה התברר, כי פרט לתפיסה הטבעית של המשחק, למורפי היה גם זיכרון מדהים ששירת אותו נאמנה בקרבות השחמט של חייו. הוא יכול היה לדלות ממנו בקלות כל מה שמצא לנכון באותו הרגע. פתיחות, הגנות, ואפילו משחקים שלמים. וכיאה לאחד מענקי השחמט שקמו למין האנושי, מורפי מסוגל היה לחשב מהלכים רבים מבעוד מועד, לחזות תגובות של יריביו, ולהפיק את המרב גם משגיאותיהם הזעירות ביותר.
[מוזיקה]
בגיל 12 המופלג, שיחק מורפי נגד אמן השחמט ההונגרי, יוהאן לבנטל, שבתחילה חשב שמדובר בבזבוז זמן ותו לא. מהר מאוד הוא הבין את טעותו, והפסיד בשניים משלושת המשחקים. לשמחתו הרבה, הוא הצליח לחלץ תיקו ממורפי באחד מהם.
[מוזיקה]
למרות כישרונו האדיר והעתיד המזהיר שצפו לו רבים, מורפי לא ראה את משחק השחמט כייעודו עלי אדמות. בשנת 1857 הוא השלים תואר במשפטים באוניברסיטת לואיזיאנה. על הדרך מורפי גם הצליח לזכור בעל-פה כמעט את כל ספר החוקים והדינים של המדינה. אלא שבהתאם לתקנות המקומיות, הוא נאלץ להמתין שנה נוספת, עד שימלאו לו 21 שנים, בטרם יוכל לעסוק בעריכת דין.
[מוזיקה]
וכך מצא עצמו מורפי, שלהוט היה להתחיל דווקא בקריירה המשפטית שלו, פנוי לחזור ולשחק שחמט במשך שנה תמימה, לגמרי במקרה. אז הוא החליט להביס את טובי השחקנים בארצות הברית ובאירופה.
[מוזיקה]
בשלהי שנת 1857 נרשם מורפי לאליפות השחמט האמריקנית הראשונה. ומה קרה אז? הוא ניצח בקלות את כל 15 יריביו. לאחר מכן, מורפי גם הביס את צ'ארלס סטנלי, השחקן השני הטוב ביותר בארצות הברית, למרות שנתן לסטנלי את זכות ההתחלה במשחק וגם ויתר מראש על חייל רגלי אחד.
[מוזיקה]
מאזן משחקיו של מורפי בניו יורק היה חריג ביותר, ולמעשה הוא גם שבר שיא חדש. גיבור הפרק שלנו ניצח ב-95 מתוך מאה משחקים שערך.
וכך, בגיל 20, בעודו ממתין בקוצר רוח לרגע שבו יוכל לעסוק סוף-סוף בעריכת דין, הפך מורפי לאלוף ארצות הברית בשחמט.
[מוזיקה]
אלא שאז ניצב מורפי בפני בעיה חדשה ודי משונה - אחרי הכל, הוא הביס את כל השחקנים הטובים בארצות הברית. נגד מי ישחק מעתה ואילך? מורפי הפנה את מבטו אל מעבר לאוקיינוס. הוא רצה לשחק נגד הווארד סטנטון [כך במקור] האנגלי, שנחשב לאחד מן השחקנים הטובים ביותר באירופה. אבל איך עושים זאת? ובכן, מועדון השחמט של ניו אורלינס גייס מענק של 5,000 דולרים, והזמין את סטנטון להתחרות במורפי בארצות הברית. המועדון היה נדיב דיו כדי להבטיח לסטנטון 1,000 דולרים גם במקרה שיפסיד, אלא שסטנטון סירב, וטען שניו אורלינס רחוקה מדי, ושיש לו עיסוקים אחרים ורציניים יותר משחמט. ואם זה נשמע לכם כמו תירוץ דחוק, אתם צודקים. אך למען האמת, היה גם משהו בדבריו של סטנטון. באותה התקופה נחשב עדיין משחק השחמט בעיקר לתחביב, ולא לעיסוק מכובד שראוי לג'נטלמן להתפרנס ממנו.
[מוזיקה]
מורפי הבין שאם הצריח האנגלי לא יגיע למלך האמריקאי, הרי שהמלך ייאלץ להגיע לצריח צעד אחר צעד. מורפי בן ה-21 הפליג אז לאנגליה, והביס את כל מי שהעז להתמודד מולו. הוא קיווה להתחרות בסטנטון בשעה טובה בתחרות שנערכה בברמינגהאם, אך זה האחרון המשיך להתחמק. מורפי לא אמר נואש, ובמשך שלושה חודשים נוספים יצא מגדרו כדי לתאם משחק עם סטנטון החמקן, שמתקבל הרושם שתמיד היו לו תוכניות אחרות, למרבה הנוחות.
[מוזיקה]
מורפי המתוסכל הגיע אז לפריז, בחיפוש אחר יריבים חדשים, וחלה בשפעת. ומה הטיפול הנכון באמצע המאה ה-19 לשפעת? נכון, הקזת דם כמובן. זה תמיד הקזת דם, ניסור איברים או עלוקות בתקופה הזאת, אה? מכל מקום, הטיפול הזה, אם אפשר לכנותו כך, רק החליש את מורפי עד שלא היה מסוגל לקום ממיטתו. אז הוא הביס, מן המיטה, בתוצאה 7:2, את אחד השחקנים המובילים באירופה, האמן אדולף אנדרסן הגרמני, שבאותו הזמן בדיוק ביקר בפריז.
[מוזיקה]
לימים ציין אנדרסן, כי חש שמורפי, גם כשהוא שרוע באפיסת כוחות על מיטת חוליו, היה כמו מכונה שלא ניתן להיאבק בה, ושתמיד תגיע למסקנה הנכונה בדבר המהלך המדויק. אנדרסן אף העריך שמורפי הוא שחקן השחמט החזק ביותר אי-פעם, וקינח את דבריו בטענה, שאם טעית פעם אחת במשחק נגד מורפי, יכול היית, באותה המידה, פשוט להיכנע לו מייד.
[מוזיקה]
לאחר שהחלים מן הטיפול מסכן החיים שקיבל, סר מורפי לבית-קפה בפריז, שם שיחק בו-זמנית נגד 8 שחקני עילית, שאף הורשו להיעזר בשלל יועצים. כדי להוסיף קצת אתגר לכל העניין, ישב מורפי על כיסא כשפניו פונות אל הקיר, כך שלא ראה את לוחות המשחק. במשך עשר השעות הבאות שבהן מורפי לא אכל או שתה, הוא ציין בקול רם איזה מהלך יבצע בכל אחד משמונה הלוחות. ומה היו התוצאות? מורפי ניצח בשישה משחקים, ובשניים הנותרים תוצאת המשחק הייתה תיקו.
[מוזיקה]
כך קרה שעם שובו לארה"ב, במאי 1859, החשיבו רבים בעולם את מורפי הצעיר לא רק כאלוף השחמט העולמי הבלתי רשמי, אלא גם כשחקן הטוב ביותר בהיסטוריה.
מורפי, ששמו התפרסם ברחבי תבל כולה, עוד הספיק לערוך כמה משחקים בדרכו חזרה לניו אורלינס, ולפרסם טור שחמט באחד העיתונים, בטרם שב לעיר הולדתו. ודווקא אז הוא הכה בתדהמה את העולם כולו, כשהכריז שלא ישחק עוד שחמט. ומהשלב הזה ואילך, החלו המכות ניתכות על מורפי בזו אחר זו, עד לסוף הטרגי.
[מוזיקה]
אחד מעקרונות המפתח של הפילוסופיה העתיקה, הינו הציווי "דע את עצמך".
[מוזיקה מתגברת]
חשבו על זה לרגע. לפני כל היכרות חיצונית עם הזולת, עלינו להתבונן קודם-כל פנימה, להבין מי אנו באמת. אחרי הכל, לא משנה היכן נהיה, אנחנו תמיד נלווה את עצמנו.
[מוזיקה]
אני שמח להזמין אתכם לסדרת הרצאות חדשה, "מסע אל טבע האדם בראי הפילוסופיה". בשמונת המפגשים נתלווה לכמה מהוגי הדעות המבריקים ביותר, ונתוודע לתובנותיהם הנצחיות באשר לאופי האנושי - לטוב ולרע. ההרצאות תתקיימנה במסגרת מיזם "זמן אשכול". פרטים נוספים באתר הפודקאסט "יחידים במינם". כתמיד, תוכלו לתמוך בפודקאסט, אם תזמינו אותי להרצות בחברה, בארגון, במועדון, או במקלט הריחני שלכם.
ועכשיו - בחזרה לפרק.
[מוזיקה]
אך פסע מורפי את צעדיו הראשונים בעולם עריכת-הדין פרצה מלחמת האזרחים האמריקאית בשנת 1861, והכל ירד לטמיון. בצר לו, ביקש מורפי להתמנות לתפקיד דיפלומטי בממשל הקונפדרציה, אך כשל.
[מוזיקת רקע חרישית]
אישה שביקש את ידה דחתה אותו ושברה את ליבו. ואילו כאשר פלשו חיילי האיחוד לניו אורלינס, נאלץ מורפי להימלט על נפשו.
את השנים הבאות הוא בילה בקובה, ואז בספרד, ובכל מקום דחה על הסף כל הזמנה להשתתפות בתחרות שחמט. באותה העת אף כתב מורפי לחברו כי הגיע למסקנה שהקדשת זמן לשחמט היא בזבוז משווע והודיע שלא ישחק יותר אפילו איתו.
[מוזיקה מתגברת]
בנובמבר 1864, שב מורפי לניו אורלינס ופתח משרד לעריכת-דין. לרגע קצר, נדמה היה שהדמות המיוסרת הזאת מצאה לבסוף את המנוחה והנחלה. אך בלב כבד, מורפי סגר את משרדו כעבור חודשים ספורים בלבד. למקורביו הוא סיפר אז כי למגינת ליבו, לקוחותיו העדיפו לשוחח איתו על שחמט מאשר על תיקיהם.
[מוזיקה]
אט-אט הצטברו מצוקותיו של מורפי והגיעו לנקודת האל-חזור. חוויות המלחמה, ההתחמקות של סטנטון, הכישלון המסחרי, דחיית הצעת הנישואים שלו, כל אלו גבו ממנו את מחירם הכבד. מורפי החל לסגת בהדרגה לחיי התבודדות שהתאפיינו בהתנהגות מוחצנת ובאשליות רדיפה.
[מוזיקה]
בשנת 1867, ברור היה כבר לכל מי שעיניו בראשו, כי מצבו הנפשי של מורפי היה בכי רע. אמו שכנעה אותו לבקר בפריז, בתקווה ששינוי האווירה ייטיב עמו. מורפי שהה בפריז במשך כשנה וחצי, ונדמה היה שהתאושש במקצת. אך מיד עם שובו אל עיר הולדתו, שבו צרותיו לרדוף אחריו ללא רחם.
[מוזיקה]
מורפי הפך אז לדמות מוכרת וידועה לשמצה בעירו. אדם נמוך קומה, בחליפה ומשקף, שנהג למלמל ולחייך לעצמו. מורפי הניף את מקלו באיום לכיוון כל מי שהעז להתקרב אליו. לעתים היה עוקב מרחוק אחרי נשים במשך שעות. בהדרגה שקע מורפי בעולם של צללים ואשליות.
הוא חי בפחד שמא יורעל על ידי חבריו שחשקו ברכושו, ואכל רק מזון שהוכן על ידי אמו או אחותו. מורפי השתכנע מעבר לכל ספק שסַפרי הרחוב קושרים קשר לשסף את גרונו. בני משפחתו של מורפי ניסו אמנם לחייב אותו לאשפז עצמו בבית-חולים פסיכיאטרי, אך הוא הצליח לשכנע את הרשויות בשפיותו.
[מוזיקה]
ב-10 ביולי 1884 מת פול מורפי, וגופתו נמצאה באמבטיה שבדירת אמו בניו אורלינס עירו. הוא היה בן 47 בלבד במותו.
[מוזיקה מתגברת]
במהלך הקריירה הציבורית שלו, שארכה פחות משנתיים, מורפי הפך די בקלות לשחקן המוביל בעולם, שניצח ביותר משמונים אחוזים מן המשחקים שבהם התמודד. הוא היה גם הראשון להשתמש בחוקים המקובלים כיום, של פיתוח הכלים לפני ההתקפה.
[מוזיקה]
מכל הטעמים הללו גם יחד, יש מי שסבורים גם כיום, כי מורפי היה שחקן השחמט המבריק ביותר בכל הזמנים.
בובי פישר, אלוף העולם לעתיד ודמות מסוכסכת בפני עצמה, קבע, למשל, כי מורפי הוא שחקן השחמט שהעריך יותר מכל, וציין כי כנראה שהיה אחד מן השחקנים המדויקים ביותר בכל הזמנים, כלשונו.
וכך, למרות שלא ממש התכוון לכך, הפך פול מורפי, אלוף העולם הבלתי רשמי, לאחד משחקני השחמט הגדולים בכל הזמנים. חייו, מורשתו וגאוניותו של פול מורפי [לאט] היו - ועודם - יחידים - במינם.
[מוזיקה]
זהו. עד הפרק הבא אפשר לבקר באתר הפודקאסט: www.niv-goldstein.com או בקבוצת הפייסבוק.
[מוזיקה]
"יחידים במינם" זמין להאזנה בחינם בכל יישומי ההסכתים. לחצו על כפתור מעקב, ותקבלו את הפרקים החדשים עד לטלפון הנייד. אתם יותר ממוזמנים להפיץ את הבשורה, ולספר לחברים, למכרים, ולחתולים שלכם, על הפודקאסט.
נשתמע בפרק הבא של [לאט ובטון דרמטי] "יחידים במינם".
[מוזיקה מתגברת]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
コメント