יחידים במינם - פרק מספר 10: רוזה לוקסמבורג – האישה האדומה כדם

רוזה לוקסמבורג השתייכה, כבר מרגע לידתה, לכל קבוצת מיעוט אפשרית כמעט: היא נולדה לבית יהודי מתבולל, סבלה מצליעה, והפכה לדוקטור, בתקופה שבה לא נהוג היה שנשים ילמדו בכלל באוניברסיטה. בעולם שצעד בעיוורון ובהתרגשות לקראת מלחמת העולם הראשונה, לוקסמבורג העזה להיות פציפיסטית לוחמנית. היא כתבה ספרים, הפגינה ואף נכלאה, במסגרת מאבקה לשחרור הפועלים מן השעבוד הקפיטליסטי. אבל משהו השתבש בדרך.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/06/2020.

[מוזיקת פתיחה]

היי, ברוכים הבאים לפודקאסט "יחידים במינם".

שמי ניב גולדשטיין, ויש לי חולשה לאנשים מיוחדים, שנויים במחלוקת וחריגים בנוף ההיסטוריה האנושית. מדי פרק נפגוש דמות מרתקת, הרפתקנים פורצי דרך, כופרים בעיקר ומורדים, סופרים לא שגרתיים, שחמטאים משונים ופילוסופים יוצאי דופן. אתם מוזמנים להצטרף למסע, ולשמוע על אנשים שונים שאולי עוד לא הכרתם, אשר ראויים לכינוי [לאט ובהדגשה] "יחידים - במינם".

[מוזיקה משתנה]

רוזה לוקסמבורג - האישה האדומה כדם.

היי, הפרק שלפנינו שונה במקצת מיתר הפרקים עד כה, הוא מורכב מעט יותר. אם זה הפרק הראשון של "יחידים במינם" שאתם שומעים, אולי כדאי לבחור בפרק אחר ואז לחזור לזה. [פאוזה] נשארתם? מעולה!

נדבר כאן היום על רוזה לוקסמבורג שחייה ומותה היו כרוכים בתיאוריה המרקסיסטית. כשאני מרצה על המרקסיזם, אני זקוק לשעה וחצי לפחות, כדי להציג את מושגי היסוד החיוניים, אך אל חשש. מכיוון שאני יודע שלא כולם קוראים בשקיקה מדי ערב את המניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס, ניסיתי בפרק הזה להבהיר, בשפה פשוטה ככל הניתן, קומץ ממושגי היסוד במשנה המרקסיסטית שנחוצים באמת להבנת דעותיה של רוזה לוקסמבורג. מבטיח שזה כמעט שלא יכאב.

[מוזיקה מתגברת ונפסקת]

[מקריא] "מה לך ולסבלות היהודים הללו? אני חשה אותה מידה של קרבה ואהדה לקורבנות האומללים של מטעי הגומי בפוטומאיו ולשחורים של אפריקה, שהלבנים משחקים בגופותיהם כמו בכדור משחק. אין בליבי פינה מיוחדת לגטו. אני מרגישה בבית בעולם כולו, בכל מקום שיש בו עננים, ציפורים ודמעות אנוש."

מתוך מכתב של רוזה לוקסמבורג מהכלא לחברתה, ה-16 בפברואר 1917.

[מוזיקת רקע]

רוזה "האדומה" לוקסמבורג נולדה בחמישי במארס 1871 בזמושץ' בפולין, שנשלטה אז על-ידי האימפריה הרוסית. היא הייתה הצעירה בחמשת ילדיה של משפחה שנמנתה על המעמד הבינוני. רוזה התמודדה עם צליעה ונאלצה להתמודד גם עם דעות קדומות שרווחו באותה התקופה, ולפיהן מי שסבלו ממוגבלות פיזית היו נחותים או פגומים. אם נזכור שהייתה גם בת להורים מתבוללים ממוצא יהודי, בפולין הרוויה באנטישמיות, נבין שמתחילת חייה נתקלה רוזה בקשיים למכביר, שלא שברו את רוחה, אלא דווקא חישלו אותה. כבר במהלך לימודיה בתיכון, הייתה לוקסמבורג תלמידה מצטיינת, שאף הייתה מעורבת בפעילות מחתרתית. היא הצטרפה לארגון הסוציאליסטי הראשון שהוקם בפולין, אשר היה ארגון בינלאומי במהותו, שעודד שביתות פועלים ולכן חוסל על ידי הממשלה הפולנית. כמו רבים מהמהפכנים בני תקופתה, נאלצה גם לוקסמבורג לנוס על נפשה מפולין, פן תיעצר על-ידי השלטונות בגין פעילותה הסוציאליסטית.

היא היגרה לציריך בשנת 1889, כשהייתה בת 18 בלבד. בציריך היא למדה משפטים, מדעי הטבע וכלכלה פוליטית, ולקראת סוף העשור הוענק לה תואר דוקטור. היה זה חיזיון בהחלט לא נפוץ בקרב נשים באותה התקופה, שנדיר היה שבכלל יחבשו את ספסלי האוניברסיטה שהיו אז מעוזים גבריים מובהקים. בציריך הייתה לוקסמבורג מעורבת בקבוצות שונות שנמנו על התנועה הסוציאליסטית, שביקשה למצוא פתרונות לכל פועלי העולם, שכונו על ידי המרקסיסטים "הפרולטריון".

העניין האל-לאומי דיבר מאוד לליבה של לוקסמבורג, ולכן היא שאפה למצוא פתרונות למצוקתם של פועלי כל העולם, ולא של פועלי מדינה ספציפית כלשהי. בעבורה, כל פתרון לאומי במהותו, ולא כלל עולמי, היה כניעה לבורגנות השנואה, כלומר למעמד הקפיטליסטי המנצל. מדוע? מפני שברגע שפועלי העולם בוחרים להיאבק בתוך מדינתם במקום להתאחד בכל העולם, הם מחזקים את הקפיטליזם ומנציחים את הניצול של הפועלים.

בואו ננסה להבין רגע למה הכוונה.

אם פועל גרמני רואה בפועל צרפתי יריב שלו במקום שיראה בו חבר למאבק מעמדי בבורגנות המנצלת, מי שמרוויחים הם בעלי ההון, המפעלים ואמצעי הייצור, שמנצלים את הפועלים המפוצלים בשיטת הפרד ומשול. ואם פועל גרמני רואה בפועל צרפתי יריב שלו ויוצא להילחם בו, כפי שקרה, למשל, במלחמת העולם הראשונה, מי שמרוויחים הם שוב, הקפיטליסטים שמשסים את המנוצלים זה בזה בשיטת "הרוג ומשול". מהטעם הזה, המעיטה לוקסמבורג בחשיבותן של השאיפות הלאומיות, והדגישה עמדות סוציאליסטיות כלל עולמיות. גם זו הפכה לימים להיות לאחת מנקודות המחלוקת הבולטות ביותר בין רוזה לוקסמבורג לבין ולדימיר איליץ' לנין.

בשנת 1898 התחתנה לוקסמבורג עם גוסטב ליבק כדי לזכות באזרחות גרמנית. היא עברה לגור בברלין והצטרפה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית, הגדולה והחזקה. שנה לאחר מכן, פרסמה לוקסמבורג את הספר "רפורמה או מהפכה", בו טענה כי מהפכת הפרולטריון שביקש מרקס לכונן, נחוצה יותר מתמיד. לוקסמבורג קבעה בספרה כי הפרלמנט אינו יותר מאשר שקר בורגני, ולא ממנו תגיע ישועתם של הפועלים המנוצלים. בשנת 1903 נכלאה לוקסמבורג למשך תשעה חודשים - לא בפעם האחרונה בחייה - באשמת העלבת הקייזר - המנהיג הגרמני הכל-יכול.

בשנת 1905 פרצה המהפכה הרוסית, שהפכה להיות החוויה המרכזית בחייה של לוקסמבורג. עד אז היא האמינה שגרמניה המתועשת, היא המדינה שממנה תפרוץ המהפכה העולמית, ולא מרוסיה החקלאית באופיה. כעת החלה לוקסמבורג להאמין שאש המהפכה תאחז דווקא בשדה הקוצים הרוסי. היא עברה לוורשה כדי להשתתף בניסיון ההפיכה בפולין, ונכלאה שוב במארס 1906 למשך ארבעה חודשים. מהחוויות הללו הגיחה התיאוריה שלה בדבר הפעולה המהפכנית של ההמונים, שאותה ביססה בספרה משנת 1906, ששמו "שביתת ההמונים, המפלגה הפוליטית וארגוני הסחר". לוקסמבורג טענה ששביתת ההמונים היא הכלי החשוב ביותר של הפרולטריון, ברוסיה כמו במערב, לשם הקצנת תודעת הפועלים וקידום המהפכה עד לניצחון הסוציאליסטי. פעם נוספת חלקה לוקסמבורג על לנין, כשהפחיתה בחשיבותו של מבנה מפלגתי הדוק, בהאמינה שהארגון יגיח באופן טבעי מהמאבק.

[מוזיקה משתנה]

בשנת 1913 הפכה לוקסמבורג, שכבר הייתה מוכרת כאישה דעתנית, חכמה ומסורה בכל נימי נפשה לרעיון המרקסיסטי, לדמות חשובה ובולטת בתנועה הסוציאליסטית העולמית. באותה השנה היא גם כתבה את הספר "צבירת הקפיטל", ההון, שיצא לאור בשנת 1913 ונחשב למחקר הכלכלי החשוב ביותר שלה.

בואו ננסה לרגע להבין עוד רעיון בתיאוריה המרקסיסטית שניתן, אולי, לכנותו "הפרדוקס הקפיטליסטי". לפי המרקסיסטים, קיים בקפיטליזם מנגנון הרס מובנה. במילים אחרות, הקפיטליזם כורה את קברו שלו ועתיד להוביל את עצמו לאבדון. מדוע? דמיינו שני מפעלים שמוכרים מכוניות ומתחרים זה בזה על אותו פלח שוק. במרוצת השנים, מפעל אחד מצליח יותר מהמפעל השני, מדרך הטבע. [מוזיקה מתגברת ונשארת ברקע] כל מוצר פגום, שערורייה או בעיה אחרת במפעל, עלולים לפגוע באופן אנוש במוניטין שלו ואז גם בהכנסותיו. ככל שנוקף הזמן והתחרות מחריפה, מפעל אחד מצליח להכניע כמעט לגמרי את המפעל השני, ורוב הלקוחות עוברים אליו כעת. בסופו של דבר הוא מביא לפשיטת רגלו של המפעל הכושל. באותו הרגע, כל המוני הפועלים של המפעל הכושל מפוטרים, אבל גם מנהלי המפעל ובעליו, אותם קפיטליסטים שסיפקו את אמצעי הייצור אך לא עבדו בעצמם, פושטים רגל ומידרדרים אף הם, למעמד של פועלים פשוטים. בבת אחת גדל מספרם של הפרולטרים החדשים, שכוללים כעת הן את העובדים המפוטרים והן את מנהליהם פושטי הרגל [מוזיקה משתנה]. ומכיוון שהקפיטליזם מבוסס על קניית סחורות מתמדת, יוצא שכל עובדי המפעל הכושל ומנהליו שפוטרו, לא יכולים יותר לקנות סחורות, וזה כוח קנייה שאבד. כעת ממשיך המפעל המשגשג, זה שלא פשט רגל, לייצר עוד ועוד סחורות, אך יש פחות ופחות קונים לסחורות הללו, כי חלקם פשטו רגל, כפי שראינו. כאשר התהליך הזה יתרחש בקנה מידה גדול, טענו המרקסיסטים, יילך הקפיטליזם ויכרות את הענף שעליו הוא יושב, עד שגם מי שמפעלם שגשג, יפשטו בסופו של דבר רגל, כי לא יהיה להם למי למכור את עודפי הסחורות שמיוצרות ללא הרף.

לוקסמבורג הבחינה שהתיאוריה הזו לחוד והמציאות לחוד. בפועל, הקפיטליזם בתקופתה הלך ושגשג והיא ניסתה להבין מדוע. בספרה היא הגיעה למסקנה כי האימפריאליזם, דהיינו הכיבוש האירופי של מושבות, קולוניות מעבר לים, בעיקר באפריקה ובאסיה, הוא התוצאה הישירה של קפיטליזם.

בואו נסביר לרגע גם את זה. מכיוון שהקפיטליזם בנוי על סחר מתמשך בסחורות שמניב רווח מתמיד שמייד מושקע שוב כדי לייצר רווח גדול יותר, יש למצוא לקוחות שיקנו את הסחורות. מה עושים? מייצאים את הסחורות העודפות למושבות שמעבר לים. איך עושים זאת? משתלטים על מושבות לפני שמדינות אימפריאליסטיות אחרות עושות זאת, ואם צריך, נלחמים במדינות האחרות על הזכות לשעבד את המושבות. מי נלחם? הפועלים, כמובן, שנשלחים על ידי הבורגנות כדי ללחום על הזכות לנצל ולעשוק את משאבי הטבע של המושבות ואז גם לאלץ אותן לרכוש את הסחורות העודפות.

כך כרכה לוקסמבורג במחקרה בין קפיטליזם, לאומיות ולוחמנות, הקשורים זה בזה בעבותות. יש כאן, כמובן, לפחות בעיה אחת: אם זה המצב, מדוע לא לכל מדינה קפיטליסטית היו קולוניות מעבר לים? במילים אחרות, אם התיאוריה של לוקסמבורג נכונה, איך זה שהיו מדינות קפיטליסטיות שלא היו אימפריאליסטיות, ולמרות זאת עדיין לא קרסו בשל עודף ייצור?

בפברואר 1914 נעצרה שוב לוקסמבורג בשל מחאתה על מלחמת העולם הראשונה המתקרבת ובאה. הפעם הואשמה בהתססת חיילים למרידה. היא נידונה לשנת מאסר, אך ברגע שיצאה מבית המשפט, היא הלכה ישירות להפגנה, שם חזרה שוב על תעמולתה האנטי-מלחמתית.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שבה פועלים ממדינה אחת נשלחו על ידי הבורגנות המנצלת כדי להילחם בפועלים ממדינה אחרת, זכתה הממשלה הגרמנית דווקא לגיבוי מלא מן המפלגה הסוציאליסטית הגרמנית. לוקסמבורג הפציפיסטית, עם זאת, הגדירה את המלחמה כך: "מלחמה היא רצח שיטתי, מאורגן ועצום." בעקבות עמדותיה הללו, בעיצומה של אופוריה פטריוטית ולאומנית, לוקסמבורג הושמצה בעיתונות הבורגנית וזכתה לכינוי "רוזה העקובה מדם", או "Bloody Rosa". היא גם נכלאה שוב.

בזמן ריצוי עונשה בכלא, לוקסמבורג כתבה מכתבים מפורסמים לחבריה, שיצאו לימים לאור גם כספר. בנוסף לכך, היא חיברה ספר שטען שהמפלגה הסוציאליסטית הגרמנית בגדה בפועלים ותמכה במלחמת העולם. אז גם הקימה לוקסמבורג יחד עם קרל ליבקנכט, ארגון שלימים ייקרא "ליגת ספרטקוס" [כך במקור], שניסה ללא הצלחה לרכוש אוהדים רבים מקרב הפועלים במהלך המלחמה. נראה היה שפועלי כל העולם מעדיפים להרוג זה את זה בשליחות הקפיטליסטים, במקום להתאחד נגדם.

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בנובמבר 1918, בתבוסתה של גרמניה. לוקסמבורג שוחררה מן הכלא ויחד עם ליבקנכט ניסתה לכונן מחדש את גרמניה ההרוסה כדמוקרטיה סוציאליסטית עם חוקה חדשה.

ב-30 בדצמבר 1918 צמחה המפלגה הקומוניסטית מן הגרעין של חברי "ליגת ספרטקוס". כעת תבעו לוקסמבורג וליבקנכט קבלת כוח פוליטי לאיגודי העובדים והחיילים, אך דוכאו על ידי הממסד השמרני והצבא. במצע המפלגה הקומוניסטית הגרמנית, שגובש בדצמבר 1918, קבעה לוקסמבורג כי המהפכה הפרולטרית אינה צריכה טרור למטרותיה, היא שונאת ומתעבת רצח. בכך ניסתה לוקסמבורג להתנגד לדרכו של לנין, שביקש להחיש את המהפכה הפרולטרית בכל דרך אפשרית, גם על ידי טרור. לוקסמבורג שהייתה ידועה כיריבה אידיאולוגית מרה של לנין אף פרסמה באותה השנה ספר בשם "המהפכה הרוסית", בו גינתה את מפלגתו של לנין על שיטות הפעולה הדיקטטוריות והטרוריסטיות נגד הקפיטליסטים. היא ביקשה לקדם במקום זאת חברה סוציאליסטית שתיתמך על ידי הרוב המנוצל. בעוד שלנין נטה לשיטות רודניות וציפה לצייתנות עיוורת מאנשי הארגון, לוקסמבורג תמיד נותרה נאמנה לאמונתה בדמוקרטיה, בחופש העיתונות ובחופש ההתאגדות. היא גם לא האמינה שאת המהפכה צריכים להוביל דווקא מהפכנים מקצועיים, כמו לנין וחברי המפלגה. היא סברה שהפועלים צריכים ללמוד לנהל את עצמם ואת מאבקם בהדרגה, על-ידי מוסדות דמוקרטיים, בעזרתה של המפלגה, ותו לא. זה כמובן לא עלה בקנה אחד עם מה שהמפלגה חשבה.

[מוזיקה נפסקת]

בשנת 1919 פרצה בגרמניה התקוממות מהפכנית שנודעה בכינוי "מרד ספרטקוס", למרות שבשלב הזה ליגת ספרטקוס, כאמור, כבר לא הייתה קיימת, אלא נבלעה במפלגה הקומוניסטית הגרמנית.

[מוזיקת רקע]

בשל התפקיד שמילאו לוקסמבורג וליבקנכט בהפצת התעמולה של ליגת ספרטקוס, עוד בנובמבר 1918 נעצרו שניהם. הצבא הגרמני המובס קץ בניסיונם של אנשי השמאל להביא למהפכה בגרמניה, וגם פועלי גרמניה לא ממש הצטרפו בהמוניהם למפלגה.

בדצמבר 1918 החלו גורמי צבא לאמן בסתר יחידות מתנדבים שגייסו המוני חיילים משוחררים. הם כונו "פרייקורפס" - הגדודים החופשיים, והיוו מיליציות שבמשך השנים הבאות יילחמו בכל גורם מהפכני-שמאלני במדינה. 3000 חיילי מיליציות שכאלו דיכאו באלימות בתוך שבוע את ניסיונות ההפיכה שהושפעו מהתעמולה של הליגה הספרטקיסטית. ב-15 בינואר 1919, לאחר שנפלו בידי אנשי מיליציית הפרייקורפס, נרצחו לוקסמבורג וליבקנכט באכזריות על ידיהם. רוצחיהם לא נענשו מעולם, אך גל של מהומות אלימות פרץ בגרמניה בעקבות זאת ונמשך עד מאי 1919, שאז דוכאו באלימות אחרוני השרידים של ניסיון ההפיכה הספרטקיסטי. במקום שבו נורתה רוזה לוקסמבורג בראשה ואז הושלכה לתעלה, קיימת כיום אנדרטה לזכרה.

בשנת 2011 יצא לאור קובץ גדול של מכתבי רוזה לוקסמבורג. בשנים האחרונות הולכת וגדלה ההכרה בחשיבותה של לוקסמבורג ומתרבים הפרסומים העוסקים בדמותה וברעיונותיה. רוזה לוקסמבורג חיה חיים לא פשוטים, וכמעט בכל תחום שבו פעלה, היוותה מיעוט. עד ליום מותה, היא נותרה נאמנה לעקרונות הסוציאליזם, הדמוקרטיה והאל-לאומיות, שבהם האמינה. כפציפיסטית אדוקה היא עשתה כמיטב יכולתה כדי לסיים את מלחמת העולם הראשונה. לוקסמבורג הטילה ספק בּדוֹגְמות פוליטיות וביקשה לכונן חברה צודקת ורודפת שלום. כל אלה יצרו לה אויבים הן מימין והן משמאל, אך היא לא משה מאמונות אלו עד שמתה בשְׁמן. [מוזיקה מסתיימת]

[צלילי מעבר]

ועד כאן "יחידים במינם" להפעם, מקווה שנהניתם.

אני שמח לבשר שהפודקאסט זמין להאזנה בספוטיפיי, אייטונס וכל יישומי ההסכתים שם בחוץ, ויש גם קבוצת פייסבוק. אתם מוזמנים ליצור איתי קשר גם במייל כדי לספר לי מה חשבתם על הפרק, מה היה טוב ומעניין ובמה כדאי להשתפר. המייל שלי הוא goldsteinniv@gmail.com

נשתמע בפרק הבא.