קטיה קראפט הייתה חוקרת הרי-געש, שהלכה אחרי מושאי אהבתה בלבה ובאפר. לצד בן זוגה, מוריס, היא נהגה לחקור את הרי הגעש באופן שונה ומסוכן מן המקובל בתחום. בני הזוג קראפט לא היססו לעמוד ממש על סף הלבה המבעבעת, כדי לצלם את ההתפרצות הגעשית מקרוב. באופן הזה, הם שפכו אור על תופעת הטבע, שרב בה הנסתר על הגלוי. תובנותיהם המהפכניות הצילו חיים רבים במספר אזורים געשיים. אולם יום אחד נוכחו בני הזוג קראפט לדעת, שלמען אהבתם הגועשת, הם הרחיקו לכת. זה היה משחק באש.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 07/03/2024.
ברוכים המאזינים להסכת "יחידים במינם".
[מוזיקת פתיחה]
שמי ניב גולדשטיין ויש לי חולשה לאנשים מיוחדים, שנויים במחלוקת וחריגים בנוף ההיסטוריה האנושית. מדי פרק נפגוש דמות מרתקת, הרפתקנים פורצי דרך, כופרים בעיקר ומורדים, סופרים לא שגרתיים, שחמטאים משונים ופילוסופים יוצאי דופן. אתם מוזמנים להצטרף למסע ולשמוע על אנשים שונים שאולי עוד לא הכרתם אשר ראויים לכינוי "יחידים במינם".
קטיה קראפט, האישה שאהבתה להרים געשה בליבה.
[מוזיקת רקע]
קתרין ג'וזפין קונרד, המוכרת יותר בשמה קטיה קראפט, נולדה ב-17 באפריל 1942 בעמק הריין שבצפון-מזרח צרפת. שנות ילדותה היו סוערות, כי שנתיים בטרם באה לעולם, ב-10 במאי 1940, פלשה גרמניה הנאצית לארצה. קטיה הקטנה, שנולדה במוקד טבעת האש של מלחמת העולם השנייה, נאלצה להתבגר במהירות בשל האלימות והמצוקה שגעשו סביבה.
למרבה המזל, קטיה השכילה למצוא מפלט מן המציאות הקשה שהקיפה אותה מכל עבר. באחד מימי ילדותה התגלגלו לידיה תמונות של הרי געש שריתקו אותה. לימים, לאחר שתתאכזב מנקודת השפל שאליה ידרדר עולמם של בני האדם, היא תקדיש את כל חייה למחקר הטבע, בדגש על ההרים הנישאים.
עם תחילת לימודיה באוניברסיטת שטרסבורג, באמצע שנות ה-60, בחרה גיבורת הפרק שלנו להתמחות בגיאולוגיה, בפיזיקה ובגיאוכימיה.
היא העפילה לשיאי אושר חדשים כאשר במהלך לימודיה פגשה סטודנט מבריק, שחלק עמה את אהבתה להרי הגעש. שמו היה מוריס קראפט, וכבר בגיל 15 זכה להתקבל כחבר בחברה הגיאוגרפית של צרפת. עד מהרה הוא יהיה לבן זוגה ולשותפה הנצחי במחקריה המסוכנים.
תגליותיהם החלוציות של צמד עוקרי ההרים עתידות לשפוך אור על שדה מחקרי שרב בו הנסתר על הגלוי, מימי הקדמונים ועד לימינו.
[מוזיקת רקע]
משחר ההיסטוריה האנושית, חיו בני אדם על הרים או למרגלותיהם. חברות אדם שביקשו להתגונן מפני התקפת פתע, העדיפו תמיד את הפסגה התלולה על פני המישורים הפתוחים. אחרות, שהחקלאות עמדה לנגד עיניהן, הבחינו כבר בימי קדם כי הקרקע הסמוכה להרי הגעש הייתה לרוב משובחת במיוחד.
אלא שליתרונותיהם הבלתי מבוטלים של ההרים היה גם מחיר. לא אחת, הם התגלו כבוגדניים ובלתי צפויים.
כך קרה שבני האדם, שמאז ומתמיד ביקשו להכניס מעט סדר בעולמם הגועש, שכנעו את עצמם כי מי שמשלו בהרים היו כוחות על טבעיים כאלו ואחרים. הצעד המתבקש הבא היה כמובן להתחנף לאותן ישויות אלוהיות, במטרה למנוע מהן להמטיר אש וגופרית על מאמיניהן האדוקים. כך למשל, טקסי פולחן של בני האינקה בפרו נערכו במקדש שנבנה בתוך לועו של הר געש, וכדרכם, כללו גם קורבנות אדם אשר הוגשו כמנחה לאלים.
אלא שכצפוי, האלהת ההר הולידה עכבר.
[מוזיקת רקע]
התפיסה המוטעית של הרי הגעש השתפרה אך במעט בתקופת יוון העתיקה. אריסטו, למשל, טען כי במעמקי האדמה משתוללות סערות עזות שמתלקחות ואז פורצות מבעד ללוע ההר. ואילו תקופת האימפריה הרומית העניקה להרי הגעש שני דברים.
הראשון שבהם היה השם לענף המדעי המוקדש למחקרם. באיים האיאוליים בין סיציליה לאיטליה, שוכן לו הר אימתני שבימי הרומאים הפליא לזעוף, לרטון ומדי פעם גם להתפרץ. שליטי העולם העתיק היו משוכנעים כי במעמקיו שוכנת לה סדנת היזע של האל וולקן, החרש שחישל את כלי הנשק של האלים ובניהם. אי לכך כינו הרומאים את ההר "וולקאנו". כך זכה ברבות השנים חקר הרי הגעש לשמו, "וולקנולוגיה".
אולם הדבר השני שהעניקו הרי הגעש בתקופת האימפריה הרומית לחוקריהם, היה הבנת ממדי האסון שביכולתם להמיט על בני האדם.
ב-24 באוגוסט בשנת 79 לספירה, התחוללה בסמיכות לעיר הרומאית פומפיי, אחת מן ההתפרצויות הרות האסון ביותר בהיסטוריה. מקץ תרדמה של מאות שנים הקיץ לפתע הר הגעש וזוביוס, המוכר גם כהר וזוב, ובמשך שלושה ימים תמימים המטיר אש וסלעים על עיר הנופש המפוארת ועל סביבותיה.
[מוזיקת רקע]
לפי הערכות, עוד ביום הראשון להתפרצותו מצאו 16 אלף איש את מותם בפומפיי לבדה. רבים מהם הופתעו כל כך עד שנקברו במקום שבו עמדו. תבניות גופם השתמרו בשלמותן בתוך אפר, שלעיתים נערם לגובה של שישה מטרים.
למרות שחוללו אסונות חוזרים ונשנים, חקר הרי הגעש כמעט שלא התקדם במשך אלפי השנים שלאחר החרבת פומפיי.
כך למשל, במאה ה-17 טען הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט שהפעילות הגעשית נבעה משריפה תת-קרקעית עצומה של שמן.
למען האמת, אפילו במאות האחרונות ידיעותיו של המין האנושי על תופעת הרי הגעש היו דלות אך במעט. כך קרה שרק בשנות ה-60 של המאה ה-20, החלה התיאוריה שזכתה לכינוי "טקטוניקת הלוחות" להתקבל על דעתם של רוב המדענים.
בקווים כלליים, התיאוריה גורסת כי תנועתם המתמדת של לוחות היבשה, אשר מרכיבים את השכבה החיצונית של כדור הארץ, היא המקור להרי הגעש. מכיוון שהלוחות זזים ללא הרף, הם מתנגשים לאורך גבולות המפגש שלהם. בכך הם גורמים להתרוממותם של ההרים רושפי הלבה הלוהטת, הבוקעת מליבת כדור הארץ. כמה לוהטת? עד כה נמדדו בזרמי הלבה טמפרטורות שהגיעו עד 1,200 מעלות.
[מוזיקת רקע]
עם סיום לימודיהם המשותפים באוניברסיטה בשנת 1968, החליטו בני הזוג קראפט להקים מרכז לחקר הרי געש שיפעל באופן שונה מן המקובל.
הם השתכנעו כי מצבו העגום של חקר הרי הגעש נבע מכך שרוב חוקריהם העדיפו שלא לחזות מקרוב בהתפרצות הגעשית, אלא דווקא לבחון אותה ממרחק בטוח. בני הזוג קראפט הבינו שלמרות הסכנה הברורה והמיידית, זו הדרך היחידה שתניב מחקר ראוי לשמו.
בכך הם חוללו מהפכה.
עם זאת, בשנותיו הראשונות של המרכז המחקרי שהקימו, החליטו בני הזוג קראפט להתמקד במה שנחשב להיבט הקטלני פחות של התופעה. הם חקרו אז רק את ההתפרצויות שכללו זרימה של לבה רותחת בלבד, ולא את אלו שכללו גם התפוצצות בהר הגעש.
בתום כשנתיים של מחקר משותף, בשנת 1970, נישאו השניים, ונשבעו ללכת האחד אחרי השנייה בלבה ובאפר.
אולם בתום כעשור, הגיעו בני הזוג למסקנה שאין דבר בוער יותר לליבון מאשר ההתפרצויות הגעשיות שכללו גם פיצוץ בהר הגעש. הסיבה לכך הייתה אסון טבע אדיר בעוצמתו.
ב-20 במרץ 1980 החל ההר סנט הלנס שבמדינת וושינגטון להשמיע קולות מטילי אימה. בשבוע שלאחר מכן הוא זיעזע את סביבתו ברעידות אדמה בלתי פוסקות ופלט לבה, אמנם בכמויות צנועות, אך לפעמים גם כמאה פעמים ביום. לכולם היה ברור שמשהו חריג מתרחש במעמקיו. תושבי האזור פונו אז למרחק שנחשב לבטוח דיו, 13 קילומטרים מהר הגעש.
[מוזיקת רקע]
השבועות נקפו והר הגעש מיאן להתפרץ. בהדרגה התחלף החשש מפניו בסקרנות, ואז - בפזיזות. תיירים מכל העולם החלו לטייל למרגלותיו. אחרים טיפסו עליו, ובעלי אמצעים טסו סביבו. באחד מאותם הימים נצפו בשמיים יותר מ-70 מסוקים ומטוסים קלים, המרחפים להם בשלווה מעל הענק הרושף.
ב-19 באפריל, כחודש לאחר בקיעתם הראשונה של הקולות מבשרי הרעות, החל אגפו הצפוני של ההר להתנפח. משהו במעמקיו היוקדים התבשל לו על אש קטנה, אך נדמה היה שאיש לא הוטרד מכך. בין היתר נבע הדבר, לא תאמינו, מתפיסה שגויה של המציאות שהתקבעה: אל חשש, זה קורה רק בחו"ל, ורק בתחום הרי הגעש. כך או אחרת, כל המומחים קבעו כי ישנה סבירות נמוכה להתפרצות הר הגעש, או משהו באותה רמת אמינות.
היה רק פרופסור אחד לגיאולוגיה במכללה קטנה שטען אחרת, אך הבחנותיו לא זכו לתשומת לב.
זה לא היה סימן טוב.
בשעה 8:32 בבוקר ה-18 במאי, כחודשיים מאז הסימן המעיד הראשון, קרס צידו הצפוני של ההר. מפולת אדירה של אפר וסלעים גלשה אז במורד ההר במהירות של כ-250 קילומטרים בשעה. כדקה לאחר מכן התפוצץ ההר בעוצמה של 27 אלף פצצות אטום, בגודל הפצצה שהוטלה על הירושימה.
ענן לוהט של גזים קטלניים נפלט אז לשמיים במהירות של עד 1050 קילומטרים בשעה. בתוך פחות מעשר דקות התרומם עמוד עצום של עשן ואפר בגובה של 18 קילומטרים. ואז הוא החל לנוע.
תוצאות ההתפרצות היו הרות אסון, אם כי אלמלא היה זה יום ראשון, היו גרועות עשרות מונים. חמישים ושבעה בני אדם נספו, חלקם גם במרחק של שלושים קילומטרים מהר הגעש. 600 קילומטרים רבועים של יער הושמדו כליל. הנזק נאמד בכמעט שלושה מיליארד דולרים.
[מוזיקת רקע]
נחושים יותר מתמיד, הסתערו בני הזוג קראפט על שורה של הרי געש פעילים שהיו על סף או בעיצומה של התפרצות. הם דילגו מלוע מעשן אחד למשנהו, ותיעדו באמצעות מצלמותיהם את כל שלביה האימתניים של תופעת הטבע.
במרחק של מטרים ספורים מן הלבה המבעבעת, הם אספו דגימות רותחות של מינרלים ובדקו את הגזים שפלטו ההרים. בני הזוג ידעו היטב כי כל שגיאה שלהם על ההרים חסרי הרחמים תהיה הרת אסון.
אלא שגם ביום עבודה שגרתי למדי של בני הזוג קראפט, כשלא היה שום הר גדוש בלבה שניתן להתרוצץ עליו בחדווה, הם חוו כמה חוויות מסמרות שיער.
כך למשל במסגרת מחקרם החלוצי על השפעת ההתפרצויות הגעשיות על המערכות האקולוגיות, הם מצאו עצמם שטים על סירה על מימיו של אגם חומצי. בפעם אחרת, הם החליטו לדחוק עוד קצת את גבולות הסכנה, ובדקו את השפעותיו המרעננות של גשם חומצי.
ואתם חשבתם שהעבודה שלכם מקצרת לכם את החיים.
[מוזיקת רקע]
אחד מהעקרונות המפתח של הפילוסופיה העתיקה הינו הציווי "דע את עצמך".
חישבו על זה לרגע. לפני כל היכרות חיצונית עם הזולת, עלינו להתבונן קודם כל פנימה, להבין מי אנו באמת. אחרי הכל, לא משנה היכן נהיה, אנחנו תמיד נלווה את עצמנו.
אני שמח להזמין אתכם לסדרת הרצאות חדשה, מסע אל טבע האדם בראי הפילוסופיה.
בשמונת המפגשים נתלווה לכמה מהוגי הדעות המבריקים ביותר, ונתוודע לתובנותיהם הנצחיות באשר לאופי האנושי, לטוב ולרע.
ההרצאות תתקיימנה במסגרת מיזם "זמן אשכול". פרטים נוספים באתר הפודקאסט "יחידים במינם".
כתמיד, תוכלו לתמוך בפודקאסט אם תזמינו אותי להרצות בחברה, בארגון, במועדון או במקלט הריחני שלכם.
ועכשיו בחזרה לפרק.
[מוזיקת רקע]
ברבות השנים, הפך מרכז המחקר של בני הזוג קראפט לעמוד האש שלפני המחנה בעבור כל מי שביקשו לרדת לעומקם של הרי הגעש. המרכז סיפק נתונים אמינים על התפרצויות געשיות ברחבי תבל, וכן על שלל היבטיהן השונים, כמו מדידות גזים וטמפרטורות היסטוריות בסביבת ההרים.
המידע המפורט הזה סייע למלומדים ללבן לראשונה את פרטי-פרטיה של כל התפרצות, ובכך הרים תרומה חשובה לענפי הגיאולוגיה השונים.
בד בבד, הצילומים והסרטים שבהם תיעדו בני הזוג קראפט את שלבי ההתפרצות ומאפייניה, השפיעו על מדיניותן של ממשלות באזורים געשיים ברחבי תבל.
תודות לצמד החוקרים האמיצים, החלו אותן ממשלות לשקוד מבעוד מועד על פיתוח אמצעי בטיחות ותרגול הליכי פינוי, שהצילו חיים רבים מספור.
במרוצת שנות ה-80, המשיכו בני הזוג קראפט לפקוד הרי געש פעילים, נמשכים עוד ועוד אל הסכנה. בהדרגה, הם העזו להתקרב יותר ויותר להתפרצויות, ולחזות במראה רב ההוד של הלבה הרותחת זמן רב יותר מבעבר.
[מוזיקת רקע]
לא היו מאושרים מהם כשהם ניצבו קרובים כל כך לתופעת הטבע הבלתי צפויה שכה אהבו, אך הם ידעו היטב כי היה זה משחק באש.
בשנת 1986, בעת שבני הזוג היו עסוקים במחקר הר אוגוסטין שבאלסקה, הוא התפרץ לפתע. הם נמלטו ממנו ברגע האחרון ממש וניצלו בעור שיניהם. אולם החוויה חורכת השיער לא מנעה מהם לשוב במהירות אל פסגות אהבתם הלוהטת.
בני הזוג יזכו בחמש שנים נוספות של אש ותמרות עשן, בטרם יעלה מזלם הטוב בלהבות.
בשלושה ביוני 1991, סיירו קטיה ומוריס על הר הגעש אונזן שביפן, כחלק ממשלחת שמנתה 43 מדענים ועיתונאים. חברי הקבוצה הנלהבים צפו לראשונה בלבה הצמיגית, כפי שבני הזוג קראפט עשו עשרות פעמים בעבר. אולם אז, ללא כל התראה, התרחש אירוע שחרץ את גורלם של חברי הקבוצה.
[מוזיקת רקע]
זרם הלבה שינה לפתע את כיוונו, וזרם במהירות הישר אליהם. הם מצאו עצמם במלכודת קטלנית של גזים לוהטים, סלע מותך ואפר מחניק.
למרבה האירוניה, בני הזוג קראפט היו מי שתיארו פעמים רבות במחקריהם את תופעת שינויו הפתאומי של זרם הלבה, כזו המסוכנת ביותר, והיא שהביאה לבסוף למותם.
כשבועיים בלבד לאחר שבני הזוג קראפט נספו, התפרץ הר הגעש פינטובו שבפיליפינים. תודות לשיטות מדעיות מודרניות שהנהיגו, כמו מעקב אחר הרכבם הכימי של החומרים הנפלטים מהרי הגעש ותצפיות מתמידות עליהם, היו רשויות הפיליפינים ערוכות ומוכנות להתפרצות.
כך קרה שגם לאחר מותם בטרם עת, המשיך מפעל חייהם המדעי של בני הזוג קראפט להציל נפשות.
[מוזיקת רקע]
קטיה קראפט הייתה חלוצה בתחום חקר הרי הגעש וחוללה בו מהפכה של ממש. בראש ובראשונה מן הבחינה המחקרית, שהרי התברר לה כי למרות שמדובר בתופעת טבע שקיימת משחר ההיסטוריה, מרבית סודותיה טרם נחשפו.
מסקנתה הייתה, שלשם התפתחותו של חקר הרי הגעש שבער בה, יש לעשות דברים באופן שונה. קראפט החליטה ללכת נגד הזרם ולהקדיש את כישוריה לחקר התופעה מקרוב, למרות הסכנה.
הסיבה השנייה שבגינה הפכה קראפט לפורצת דרך, נבעה מהיותה חוקרת בתחום שנחשב באופן מסורתי לנחלתם של מלומדים גברים. קראפט נחשבה כבר בתקופתה למי שסללה את הדרך בעבור נשים רבות, והתגברה על כל הקשיים בדרך אל הפסגה.
בני הזוג קראפט רדפו ביחד אחרי הרי הגעש במשך כשני עשורים ובחלקים שונים של העולם. הממצאים שחשפו במחקריהם הנועזים הפנו את תשומת הלב העולמית לתופעת הטבע המסתורית, וסייעו בכך להצלת חייהם של רבים.
הם כתבו ואיירו לא פחות מ-20 ספרים ומדריכים מדעיים, מרהיבים וחלוציים, שהפכו לשם דבר בעולם הגיאולוגיה.
התיעוד המרהיב והחלוצי מלועותיהם של הרי הגעש, שהופיע בין דפיהם, מצית עד היום את דמיונם של חוקרות וחוקרים בכל רחבי תבל.
בשנת 2022 ראה אור הסרט "אש האהבה", שעסק בעלילותיהם של בני הזוג קראפט, שבחייהם לא נפרדו ואת מותם מצאו ביחד, מסורים לאהבתם הבוערת.
עד היום מוענקת מדליית קראפט לחוקרי הרי געש שעבודתם יוצאת מגדר הרגיל.
חייה, אומץ ליבה, מסירותה ומורשתה של קטיה קראפט היו ועודם יחידים במינם.
זהו. עד הפרק הבא אפשר לבקר באתר הפודקאסט www.niv-goldstein.com או בקבוצת הפייסבוק.
"יחידים במינם" זמין להאזנה בחינם בכל יישומי ההסכתים. לחצו על כפתור "מעקב" ותקבלו את הפרקים החדשים עד לטלפון הנייד.
אתם יותר ממוזמנים להפיץ את הבשורה ולספר לחברים, למכרים ולחתולים שלכם על הפודקאסט.
נשתמע בפרק הבא של "יחידים במינם".
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments