מריה סיבילה מריאן הייתה חוקרת חרקים ופרחים פורצת דרך, שאיוריה נחשבים עד היום למופת של דיוק מדעי. בשונה ממלומדי המאה השבע עשרה, היא השכילה לחקור את מושאי מחקרה לפרטי פרטים, בסביבתם הטבעית. שלא במפתיע, דווקא בתקופה שבה רבים ראו בחרקים "יצירי השטן" שנוצרו יש מאין, תרומתה להבנת גלגוליהם השונים הייתה עצומה. ואז, בגיל חמישים ושתיים, החליטה מריאן לפרוש כנפיים ולהמריא אל הרפתקת חייה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2734
תאריך עליית הפרק לאוויר: 15/02/2024.
[מוזיקת רקע]
ברוכים הבאים לפודקאסט "יחידים במינם".
שמי ניב גולדשטיין ויש לי חולשה לאנשים מיוחדים, שנויים במחלוקת וחריגים בנוף ההיסטוריה האנושית. מדי פרק נפגוש דמות מרתקת, הרפתקנים פורצי דרך, כופרים בעיקר ומורדים, סופרים לא שגרתיים, שחמטאים משונים ופילוסופים יוצאי דופן. אתם מוזמנים להצטרף למסע ולשמוע על אנשים שונים שאולי עוד לא הכרתם, אשר ראויים לכינוי "יחידים במינם".
מריה סיבילה מריאן, האישה שהיו לה פרפרים בראש.
מריה סיבילה מריאן נולדה ב-2 באפריל 1647 בפרנקפורט, כיום במדינת גרמניה. כשמלאו לה כשלוש שנים בלבד, התייתמה מאביה שהיה מאייר מפורסם. מריה אמנם לא זכתה להכירו, אך נראה בדיעבד כי ירשה מידה לא מבוטלת מכישרונו האומנותי. כך או אחרת, בכישרון חבוי בלבד לא די, ויש צורך בגילויו ולאחר מכן, בשקידה על שכלולו עד שיהפוך לטבע שני. למרבה המזל, שני התנאים האלה גם יחד מולאו, לאחר שאמה של מריה נישאה בשנית, והפעם לצייר של טבע דומם.
אביה החורג של מריה התגלה כאדם הנכון בעיתוי הנכון. הוא החל ללמדה את יסודות הרישום, ואף עודד אותה לאסוף חרקים וצמחים, כדי שיוכלו לציירם ביחד.
כך קרה ששני תחומי העניין הללו, הטבע והאמנות, ניטעו בנפשה רכה של מריה. ברבות השנים הם עתידים לנבוט ולצמוח עד שיהפכו לשליחות חייה. פירותיהם יהיו מגוון תגליות מדעיות חלוציות, שבזכותן תטביע גיבורת הפרק שלנו את חותמה על דברי ימי המדע.
בטרם חלף זמן רב, החלה מריאן הצעירה ללקט ולשמר אוסף פרטי משלה, שכלל שלל צמחים, חרקים וזחלים. תודות לטביעת העין המרשימה שלה וכישרונה האמנותי, היא ציירה אותם בדייקנות מופתית. לימים, תהפוך איכותם המדעית הגבוהה של ציוריה שובי העין, לסימן ההיכר של כלל עבודותיה.
ואם בשלב הזה אתם תוהים: "מה כל כך מיוחד בזה? הרי גם אני אוסף כבר מגיל חמש ג'וקים בשלל צורות וגדלים ומצייר אותם", הרי שזו בדיוק העת להסביר מדוע נחשב מחקר החרקים של מריאן לפורץ דרך ושלכם לתחביב משונה מעט.
כדי לגלות מה חשבו בני תקופתה של גיבורת הפרק שלנו על החרקים, נקפוץ ביחד דרך חור התולעת הקרוב למקום מגורינו, אל המאה ה-17.
לפני כ-350 שנים, היו טבעם ולמעשה עצם חייהם של החרקים, בגדר תעלומה של ממש, שפתרונה, אם להודות על האמת, טרד את מנוחתם של מעטים בלבד. רוב רובם של אנשי התקופה החזיקו בדעה מגובשת ולפיה מדובר ביצורים מגעילים, שעדיף פשוט להתעלם מהם.
אחרים, כמו תמיד בהיסטוריה, האשימו את החרקים בהיותם יציריו של השטן, ועל כך ניתן להשיב, לכו אל הנמלה, עצלים.
גם מתי המעט שראו לנכון לתהות על טבעם של החרקים, החזיקו בידע מצומצם עד גיחוך על אורחות חייהם. למעשה, נראה כי באותה המאה, התקשו הבריות לקבוע אפילו כיצד הגיחו אותם יצורים לאוויר העולם. כך קרה, שהטענה שהחרקים פשוט צצים להם באורח פלא בערימות אשפה, עשתה לה כנפיים.
במאמר מוסגר אציין, שלפעמים אני מתפתה לחשוד בכך גם כיום. גולם.
ואם תהיתם מדוע לא ללכוד כמה יצורים שכאלו, שחלקם לא מצטיינים במהירות רבה, בלשון המעטה, ואז פשוט לחקור אותם? הרי שזה בדיוק היה שורש הבעיה. למיטב הידיעה, מלומדי המאה ה-17 לא חשבו שעדיף לבחון את החרקים בכלל, והפרפרים בפרט, בעודם בחיים. במקום זאת, הם בדקו רק את גופותיהם חסרות התנועה, שהונחו אחר כבוד בארונות תצוגה.
מדרך הטבע, המתים נוטים לשמור על סודותיהם טוב יותר מן החיים, כפי שיגיד לכם כל קברן מתלמד. אי לכך, בוודאי לא תופתעו לשמוע, שבשלהי המאה ה-17, חקר החרקים והפרפרים הזדחל לאיטו והתקשה להמריא.
מהטעמים הללו, נאלצה גיבורת הפרק שלנו להתמודד עם אמונות תפלות וסברות שקריות על תחום העיסוק שלה, כבר מגיל צעיר מאוד. למעשה, רבים ממכריה של מריאן טענו בידענות, כי אהבתה הרבה לחקר החרקים נבעה מביקור של אימה בתערוכת חרקים בעת שנשאה אותה ברחמה. כנראה שגיבורת הפרק שלנו, בתגובה, חרקה שיניים בייאוש, אך סירבה לעשות מכל ג'וק פיל.
בשנת 1665, נישאה מריאן לשוליה של אביה החורג. לאחר כשלוש שנים, ובעקבות לידת בתם הראשונה, עברו בני הזוג להתגורר בנירנברג.
במרוצת 15 השנים הבאות לערך, יצרה מריאן סדרת תחריטים אמנותיים של פרחים, שאותם ציירה בצבעי מים. בד בבד, היא המשיכה לחקור את שינויי הצורה שחווים הצמחים בגלגולי חייהם. השילוב של המחקר המדעי המעמיק והאיורים המפורטים של שלבי הצמיחה והקמילה היה מהפכני ומרהיב גם יחד.
בין השנים 1675 ל-1680 ראו אור שלושת כרכי ספרה הראשון של מריאן, שזכה לשם המצוי: "ספר הפרחים".
אלו היו שנות מחקר פוריות מאוד בעבור מריאן. עוד בשנת 1679, היא החלה לפרסם סדרה נוספת, בת שני כרכים, שהתגבשה לכלל ספר עב כרס וחשוב. באותה השנה ראה אור הכרך הראשון שזכה לשם: "זחלים, שינוי הצורה הפלאי שלהם ותזונתם יוצאת הדופן המבוססת על פרחים". כעבור ארבע שנים ראה אור הכרך השני, ולכולם היה ברור שסדרות הספרים שלה היו תופעת טבע של ממש.
מדוע? הטו מחוש.
בשני ספריה המרהיבים, הציגה מריאן מופת של איור מדעי מדוקדק, לעילא ולעילא. בין היתר, תוארו בספרים כלל הפרחים שמהם ניזון כל חרק וחרק. חשוב מכך, גיבורת הפרק שלנו הייתה הראשונה לחשוף, בגודל טבעי ובפרוטרוט, את גלגולי חייהם והתפתחותם של החרקים. וכל זאת, בתקופה שבה איש לא קישר בין שינוי הצורה של הזחלים לבין הפרפרים שהפכו להיות.
בשנת 1681, לאחר מות אביה החורג, נטלה מריאן את שתי בנותיה לפרנקפורט, אליה שבה כדי לסעוד את אימה. בשנת 1685, שב בעלה לנירנברג בגפו, בנסיבות עלומות.
מריאן, אימה המבוגרת ושתי בנותיה, עברו אז להתגורר בכפר הנמצא כיום בשטח הולנד, אשר בו התגורר גם אחיה. באותו הכפר חייתה קהילה דתית מתבדלת, שקשרה קשר עם מושבה הולנדית אחרת, המוכרת לנו כיום כמדינת סורינאם שבאמריקה הדרומית.
כך קרה, שלמרות שהקהילה הדתית בכפר לא האריכה שנים, הרי שסקרנותה של מריאן באשר לסורינאם האקזוטית, דווקא הלכה וגברה. בשנת 1691, כשנה לאחר מות אימה, היא נטלה את בנותיה עמה ועקרה לאמסטרדם. זמן קצר לאחר מכן היא התגרשה מבעלה.
גיבורת הפרק שלנו, סוף סוף, הייתה חופשייה כפרפר.
בשנת 1699, כשהיא בת חמישים ושתיים, החליטה מריאן שזה הזמן לפרוש כנפיים ולעוף. היא ובתה הצעירה הצטרפו אז למשלחת בת חמש שנים, שיעדה היה הארץ המובטחת, סורינאם.
וכך, למרות ההפלגה המסוכנת אל יבשת אמריקה, על אף החשש מפני השהות במדינה זרה, והגם כשנאלצה לפלס את דרכה כחוקרת בעולם הגברי של ראשית המאה ה-18, גיבורת הפרק שלנו לא היססה. מריאן ובתה התיישבו אז בפרמריבו, בירת סורינאם, ומיד החלו לפשוט על הטבע המקומי כמוצאות שלל רב.
במעמקי הג'ונגל וביערות הגשם, הן אספו צמחים וחרקים רבים, שאת חלקם לא שזפה עין אדם מעולם. אולם לאחר כ-21 חודשים של שכרון חושים ומחושים, לא יכלה עוד מריאן להתכחש לאמת. היא לקתה במלריה והפכה לחלשה כל כך, עד שבלית ברירה שבה לאמסטרדם.
למרות מחלתה, מריאן שקדה עם שובה לאירופה על הספר המחקרי החשוב ביותר שהוציאה תחת ידיה. בספר, שזכה לשם חסר המעוף: "שינויי הצורה של חרקים בסורינאם", היא תיעדה יצורים שלא היו מוכרים למדע עד אז. בין דפיו הציגה מריאן כ-60 תחריטים ששיקפו את התפתחותם ההדרגתית של החרקים בסביבתם הטבעית. הספר הקנה למריאן תהילת עולם כמאיירת מדעית משכמה ומעלה, ונחשב לשכיית חמדה שחוקרי אמנות ותולעי ספרים מוקירים ומעריכים עד היום.
במרוצת השנים הבאות המשיכה מריאן להרים תרומה משמעותית להתפתחות מדע חקר החרקים, האנטומולוגיה. תודות למחקריה ותגליותיה, אנו יודעים כיום כמה דברים מרתקים על עולמם של הזוחלים, המרחפים והמקפצים, המלווים אותנו לאורך כל חיינו על כל צעד ושעל.
אז, שנלך אל הנמלה?
היי! רוצים לצאת מדעתכם לשעה קלה ולשוב אליה חכמים יותר?
הבשורות הטובות הן, שממש בהישג ידיכם נמצאות הרצאות מרתקות, שהן אוצר בלום של תבונת הדורות. החל בסדרת הפילוסופיה היוונית, עבור בסדרת הפילוסופיה הסטואית, וכלה בסדרת הפילוסופיות האוניברסליות.
רגע, אל תגידו לי - יצירות מופת ספרותיות עם נגיעה פילוסופית הן הדבר בשבילכם?
מעולה!
סדרת ההרצאות "פילוסופיה פוגשת ספרות" היא בדיוק מה שנחוץ לכם. לפרטים נוספים על מגוון ההרצאות בקרו באתר הפודקאסט "יחידים במינם" www.niv-goldstein.com.
תודה על ההאזנה, ושמרו על עצמכם.
ועכשיו, בחזרה לפרק.
לפי חלק מן ההערכות, מספר המינים במחלקת החרקים בלבד, שנאמד בכ-900 אלף, גדול יותר ממספרם של כל שאר מערכות בעלי החיים גם יחד. החרקים, כך יסכימו רבים מן החוקרים, מהווים כ-85% מכלל המינים הידועים בעולם החי.
ובכמה פרטים של חרקים מדובר?
יש שמשערים שמדובר בכ-10 מיליארד מיליארדים, מספר לא קטן. לפי תחושת הבטן הבלתי מלומדת שלי, אגב, רובם המוחץ של החרקים הללו מצאו וימצאו ביום מן הימים את דרכם לביתי.
למעשה, גם אם נשווה את היחס שבין בני האדם על כדור הארץ לזה של החרקים, הם יצאו שכנפיהם על העליונה. כ-200 מיליון חרקים רומסים להם להנאתם שם בחוץ, על כל אדם שמנסה ללא הועיל לחמוק מהם. בכל קילומטר רבוע של יבשה תוכלו לספור לא פחות מ-200 מיליארד פרטים של חרקים, אם כי סביר להניח שהספירה תגזול כמה שנים טובות מחייכם.
ולמקרה שתהיתם, סדרת החרקים הנפוצה ביותר, כך לפי ההערכות, היא סדרת החיפושיות, שמונה כ-350 אלף מינים שונים וכן ארבעה מגודלי שיער מליברפול.
ומכיוון שמספרים הם לא הכל בחיים, נציין כי, החרקים הם גם בין היצורים העתיקים ביותר בעולם. ככל הנראה, הם התפתחו מחסרי חוליות לפני יותר מ-350 מיליון שנים. ובמילים פשוטות, איך שלא תהפכו את זה, הם היו כאן לפנינו, וגם התרוצצו להם ברחבי תבל כולה. במדבריות, בג'ונגלים, בקרחונים, במעיינות חמים, וכפי שנרמז כבר בבוטות, שמורה בליבם פינה חמה גם לבתים של אנשים תמימים.
זאת ועוד, כפי שנוכחה גיבורת הפרק שלנו לדעת, גופם הטיפוסי של החרקים, כולל שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. יש כמובן גם חרקים יוצאים מן הכלל, שאצלם משולבים הראש והחזה ביחד, כפי שתגלו אם תעיפו מבט מדוקדק בעכביש המחמד שלכם.
מנחם, ארצה!
ומכיוון שלחרקים אין עצמות, והם בכל זאת צריכים לגדול ולהתפתח במרוצת חייהם, הרי שהם עושים זאת על ידי השלת השלד החיצוני הקשיח שלהם, ממש כפי שהעלו תצפיותיה החלוציות של מריאן וממשיכי דרכה.
ב-13 בינואר 1717, מתה מריה סיבילה מריאן באמסטרדם.
עוד באותה השנה, רכש את ציוריה פיוטר הראשון, הצאר הרוסי.
לימים, תהפוך אחת מבנותיה למאיירת המדעית של הצאר, ואף לאישה הראשונה שהועסקה על ידי האקדמיה הרוסית למדעים.
גיבורת הפרק שלנו הוכיחה שהכל אפשרי. היא חשבה אחרת מכל בני דורה והעזה לעמוד על עמדותיה במלוא הנחישות. למרות הדעות הקדומות והיעדר המימון או הייחוס, סללה גיבורת הפרק שלנו את דרכה בכוחות עצמה, כחוקרת מזהירה בעולם גברי כמעט לחלוטין.
בתקופה שבה הידע של טובי המלומדים על היצורים שבהם נתקלו מדי יום ביומו היה דל במקרה הטוב, היא חוללה מהפכה בממצאיה החלוציים ובציוריה עתירי הפרטים.
חייה, כישרונותיה, חוכמתה ותושייתה של מריה סיבילה מריאן היו ועודם יחידים במינם.
זהו, עד הפרק הבא, אפשר לבקר באתר הפודקאסט www.niv-goldstein.com או בקבוצת הפייסבוק.
"יחידים במינם" זמין להאזנה בחינם בכל יישומי ההסכתים. לחצו על כפתור "מעקב" ותקבלו את הפרקים החדשים עד לטלפון הנייד. אתם יותר ממוזמנים להפיץ את הבשורה ולספר לחברים, למכרים ולחתולים שלכם על הפודקאסט.
נשתמע בפרק הבא של "יחידים במינם". תודה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Commentaires