קליאופטרה הייתה מלכת מצרים ואחת הנשים החזקות, העשירות והמרתקות בהיסטוריה. בעוד שנתיניה ראו בה התגלמות האלה איזיס עלי אדמות ופרעונית למהדרין, היא הייתה אנושית לגמרי, ומוצאה היה מוקדוני-יווני. אחרי שכמעט נרצחה על ידי אחיה (שהיה גם בעלה), ונאלצה להימלט מן הארמון, קליאופטרה החליטה להמר על כל הקופה. תודות לתושייתה, היא הצליחה לכרוך את גורלה באלו של שניים מגדולי המצביאים של האימפריה הרומית, יוליוס קיסר ומרקוס אנטוניוס. בשיא כוחה שלטה המלכה-אלה המצריה על ממלכה משגשגת, שהשתרעה על רוב אגן הים התיכון. אז ביקשה קליאופטרה למלוך על אימפריה שתאחד את המזרח עם המערב, כפי שעשה אלכסנדר מוקדון. אולם להיסטוריה היו תוכניות אחרות לגמרי בעבורה...
תאריך עליית הפרק לאוויר: 16/07/2020.
היי, ברוכים הבאים לפודקאסט "יחידים במינם".
[מוזיקת פתיחה]
שמי ניב גולדשטיין ויש לי חולשה לאנשים מיוחדים, שנויים במחלוקת וחריגים בנוף ההיסטוריה האנושית. מדי פרק נפגוש דמות מרתקת, הרפתקנים פורצי דרך, כופרים בעיקר ומורדים, סופרים לא שגרתיים, שחמטאים משונים ופילוסופים יוצאי דופן. אתם מוזמנים להצטרף למסע ולשמוע על אנשים שונים שאולי עוד לא הכרתם אשר ראויים לכינוי "יחידים במינם".
קליאופטרה - האישה שהמזרח סגד לה, והמערב חרץ את גורלה - חלק א'
השנה היא 300 לפני הספירה והאזור הוא הבלקן. על מוקדון, פיליפוס השני היה מלכה של מוקדון, ארץ קטנה ושכוחת אל צפונית ליוון. הוא הקים צבא אימתני, ולמורת רוחם של היוונים, החל לכבוש שטחים במזרח ובמערב. העימות בין שתי המדינות היה בלתי נמנע: בסתיו של שנת 338 הביסו פיליפוס השני ובנו את יוון עצמה והשתלטו עליה. לבנו של פיליפוס קראו אלכסנדר מוקדון, אבל כולם יכירו אותו בעתיד כ"אלכסנדר הגדול".
[מוזיקת רקע]
בשנת 336 נרצח פיליפוס, ואלכסנדר בן העשרים ירש אותו. בתריסר השנים הבאות ביסס אלכסנדר את שמו כמצביא בלתי מנוצח. הוא הכניע את ערי יוון המתמרדות, כבש את רוב שטחיה של האימפריה הפרסית, פלש להודו והיה כובש גם את מאדים, אלמלא מת בגיל 32 בלבד, מקדחת.
האימפריה שהותיר אחריו מוקדון, מיוון ועד להודו, הייתה הגדולה ביותר שראה העולם עד המאה הרביעית לפני הספירה. מוקדון, שהיה תלמידו של אריסטו בילדותו, הצליח לאחד תחת שלטונו ארצות במזרח ובמערב גם יחד. במקומות רבים באימפריה האדירה שכבש, נחשב מוקדון לאל.
לפני שנאסף מוקדון אל אבותיו, עשה מעשה אחד אחרון ששינה את פני ההיסטוריה. כשנשאל מוקדון על ערש דווי למי יוריש את ממלכתו, השיב "לחזק ביותר". עם מותו של מוקדון פרצו מלחמות הדיאדוכים, הכינוי שלו זכו הקרבות האלימים בין קציניו, שנאבקו עתה על ירושתו. הבעיה הייתה שאיש מקציניו של מוקדון לא היה חזק דיו כדי לגבור על יריביו. האימפריה האדירה שכונן מוקדון התפוררה לשלושה חלקים שחולקו בין הקצינים:
קצין בולט של אלכסנדר, ששמו היה פטולמיאוס, אבל בעברית אנו מכירים אותו כתלמי הראשון, השתלט על מצרים. כך ייסד קצין יווני ממוצא מוקדוני את שושלת בית תלמי בארץ הפרעונים.
כלפי חוץ הציגו עצמם השליטים לבית תלמי כקשורים לאלכסנדר מוקדון, שבמצרים נחשב גם כן לאל. ואילו בפני נתיניהם המצריים טענו שליטי בית תלמי שהם קשורים לפרעונים, שמשלו במצרים לפניהם. שתי הטענות היו קלושות למדי, וכדי לחזק את מעמדם מבית, החלו שליטי בית תלמי, שהיו מצרים בערך כמו שהיו שבדים, לאמץ את מנהג נישואי האחים של הפרעונים.
מבין 15 קשרי הנישואין של המלכים והמלכות לבית תלמי, עשרה היו בין אח לאחות, בני אותם ההורים. ומכיוון שהאחים התחרו ביניהם על השלטון, כמעט שלא ניתן היה למצוא צאצא אחד למשפחת תלמי שלא חיסל לפחות קרוב משפחה אחד. זה יכול להסביר חלק ממעשיה של הגיבורה שלנו, שתיכף נכיר אותה מקרוב.
[מוזיקת רקע]
הזירה העיקרית שבה מתרחש הפרק שלנו היא אלכסנדריה, לב הממלכה התלמאית, שאותה ייסד אלכסנדר מוקדון כעשור לפני מותו. אלכסנדריה הייתה ה-מרכז התרבותי והאינטלקטואלי של העולם העתיק, יורשתה של אתונה המהוללת
תלמי הראשון, אבי השושלת, ייסד באלכסנדריה את הספריה המפורסמת ביותר בעת העתיקה. משאת נפשו הייתה לשמור בה עותק מכל כתב יד שיצא לאור בעולם. לפי חלק מן המקורות, בספריה היו בין מאה אלף לשבע מאות אלף כותרים, מה שהפך אותה לספריה הגדולה ביותר בעולם העתיק, שמשכה אליה את המובחרים שבמלומדי האזור.
אלכסנדריה הייתה חלוצה גם בתחומים אחרים. זו הייתה העיר הראשונה בעולם שהנהיגה משהו שכיום נראה לנו מובן מאליו: לכל אחד מתושביה הייתה כתובת אישית, שכללה את שם הרחוב ומספר הבית.
אם הייתם מפליגים לעבר נמל אלכסנדריה, שהיה הגדול בנמלי הים התיכון, הייתם רואים מרחוק את אחד מפלאי התבל של העת העתיקה: המגדלור של פארוס, שהיה המבנה הגבוה ביותר שבנו היוונים אי-פעם. מן הנמל הזה יוצאו ויובאו סחורות מן המזרח ומן המערב, עוד רמז קטן לעושרה האגדי של מצרים. זו הייתה העיר הקוסמופליטית והאינטלקטואלית שלתוכה נולדה קליאופטרה.
[מוזיקת רקע]
בינואר 69 לפני הספירה נולדה באלכסדנריה קליאופטרה. משמעות שמה ביוונית היא "תפארת גזעה". למרות שבהיסטוריה היא מוכרת כקליאופטרה השביעית, בפועל היא הייתה בעצם קליאופטרה השישית, אבל הטעות כבר התקבעה.
כבר בגיל 12 התייתמה קליאופטרה מאמה, שעליה לא ידוע לנו דבר. היו לה שתי אחיות וגם שני אחים, שלשניהם תהיה נשואה בעתיד. כל בני המשפחה הצעירים היו האנשים העשירים ביותר בעולם כבר מרגע לידתם, וכולם מתו שלא בנסיבות טבעיות.
בילדותה זכתה קליאופטרה לחינוך המשובח ביותר שעושר יכול היה לקנות בעולם ההלניסטי. טובי המלומדים שהציעה אלכסנדריה חינכו והפכו אותה לאישה משכילה מאוד. אולם למרות כל הפאר וההדר המלכותיים, עתידה של שושלת בית תלמי בכלל ושל קליאופטרה בפרט, היה לוט בערפל.
[מוזיקת רקע]
במהלך ילדותה ונעוריה של קליאופטרה כבר הייתה מצויה הממלכה התלמאית בתהליך שקיעה, בעולם שנשלט כמעט ללא עוררין על ידי האימפריה הרומית. אביה של קליאופטרה, תלמי השנים עשר, קנה אמנם תמורת שוחד עצום את התואר הנחשק "ידיד ובעל ברית של העם הרומי", אבל גם זה לא הבטיח את הישרדותה של ארצו.
מצרים הייתה מדינת החסות העשירה ביותר שבה שלטה האימפריה הרומית בצורה עקיפה. אדמתה הייתה פוריה להפליא והיא זכתה לכינוי "סל הלחם של הים התיכון". העושר המופלג של ארץ הפרעונים משך את תשומת לבם של פוליטיקאים ומצביאים רומיים רבים, שחמדו אותו, אך גם הציל אותה מכיבוש רומי.
הסיבה לכך הייתה שברומא הסכימו רבים כי כיבוש מדינה עשירה כל כך, יפר את מאזן הכוחות העדין שבין הסיעות השונות באימפריה. אי לכך, הוחלט שבמצרים יונהג שלטון רומי עקיף בלבד. כך נותרה מצרים הזכר העצמאי האחרון לשלטונו של אלכסנדר מוקדון, לפחות לעת עתה.
אולם סכנה של כיבוש רומי תמיד ריחפה מעל ארץ הפרעונים, שלא מסוגלת הייתה להגן על עצמה מפני האימפריה הלוחמנית שבמערב. שליטי בית תלמי עשו כל שביכולתם כדי להמשיך ולהעלות מיסים, ספינות וסחורות לרומא, ביודעם מה תהיה התוצאה אם יכשלו בכך.
למרות זאת, לאט אך בהתמדה קרעה האימפריה הרומית נתחים מן הממלכה שהקים תלמי הראשון. כך אבדו למצרים כרתים וקפריסין, בין היתר, והיא מצאה עצמה לחרדתה מוקפת בשטחים בשליטה רומית. מצבה היה שברירי יותר מאי פעם.
[מוזיקת רקע]
עם מותו של אביה בשנת 51, הוכתרה קליאופטרה, שהייתה בת 18, כמלכת מצרים לצדו של אחיה ובעלה בן העשר, תלמי השלושה-עשר. שני האחים, שאמורים היו לשלוט במצרים כבעל ואשה, נכנסו לתפקיד ברצינות מרשימה, ובשנתיים הבאות ניסו בעיקר להרוג זה את זו.
בשנת 48 לפני הספירה הפך מצבה של קליאופטרה למעורר דאגה. בניסיון מתסכל להשביע את רצונם של הכובשים הרומיים, היא איבדה את תמיכת הצבא והעם המצריים, ונאלצה לנוס על נפשה ממצרים. קליאופטרה ברחה עד למדבריות דרום סוריה, שם גייסה צבא של שכירי חרב. אחיה בן ה-13 נותר שליטה היחיד של מצרים, וסיכויו להחזיק בשלטון נראו טובים יותר מאי פעם.
שלוש שנים מאוחר יותר, בספטמבר 48 נחתה על חופי מצרים אישיות רומית בכירה מאוד. היה זה פומפיוס, אחד המצביאים המוצלחים ביותר בהיסטוריה של האימפריה, שהכניע לאומים רבים באסיה ובאירופה. לרוע מזלו של פומפיוס המוכה והחבול, הוא היה בצד הלא נכון של העימות נגד יוליוס קיסר.
פומפיוס הנואש, שבתקופות יפות יותר היה פטרונו של אביהם של קליאופטרה ואחיה, שם יהבו כעת על מצרים. הוא האמין שהשליטים הצעירים לבית תלמי יחזירו לו את החוב שחב לו אביהם. והוא ראה במדינה מקום מבטחים שבו יוכל להתכונן לקראת מערכה נוספת נגד יוליוס קיסר.
אולם לאחיה של קליאופטרה, תלמי השלושה-עשר, היו תוכניות אחרות לגמרי. הוא החליט להמר על קיסר דווקא, ובה בעת, להבטיח שפומפיוס לא יוכל לנקום בו בעתיד. בתום המתנה מורטת עצבים, נקרא סוף סוף פומפיוס למפגש עם תלמי השלושה-עשר. סירה קטנה נשלחה לעבר פומפיוס וברגע שעלה עליה, נרצח וראשו נערף, במטרה להראותו לקיסר ולזכות באהדתו.
שלושה ימים לאחר הרצח, נחת קיסר על אדמת מצרים. למרות ששמח על מות אויבו המר פומפיוס, שהיה גם חתנו, הוא זעם על האופן הבלתי מכובד שבו בוצע הרצח, ודאג לנקום ברוצחים.
בואם של שני מצביאים רומים מהוללים למצרים, בתוך שלושה ימים בלבד, עורר מורת רוח ודאגה מרובות באלכסנדריה. עד מהרה למד קיסר, שהגיע למצרים בלווית שני לגיונות בלבד, כי תושבי העיר חששו שהגיע למצרים כדי לכבוש אותה ולהפוך אותם לנתינים רומים. קיסר, שלרשותו עמדו כארבעת אלפים חיילים היה בנחיתות מספרית משוועת באלכסנדריה. הוא אף גילה חיש קל כי אחיה של קליאופטרה הגולה, תלמי השלושה-עשר, דאג להתסיס את תושבי אלכסנדריה נגד האורחים הרומים הבלתי קרואים.
קיסר התמקם בארמון, בסמוך למספנות המלכותיות והורה לחייליו לבצר את משכנו החדש. אז הוא התפנה לפשר בין האחות והאחת המלכותיים וזימן את שניהם אליו. אלא שתלמי השלוש-עשרה, לא הורה לצבאו לאפשר לקליאופטרה, שכזכור ברחה לסוריה, להגיע לארמון. קליאופטרה נאלצה אם כן להיות יצירתית במיוחד כדי לפגוש את קיסר פנים אל פנים.
[מוזיקת רקע]
ערב אחד באוקטובר 48 עשתה ספינת משוטים קטנה את דרכה אל הנמל המזרחי של אלכסנדריה. הספינה התגנבה בחסות האפלה אל מתחת לארמון. סוחר סיציליאני חסון הגיח ממנה ועל כתפיו מעין שק מוזר. כשניווט האיש את דרכו ברחבי הארמון והגיע אל משכנו של קיסר, הניח את השק וממנו הגיחה קליאופטרה. זו כנראה הייתה אחת הכניסות המרשימות ביותר בהיסטוריה.
המצביא הרומי בן ה-52 אהב כנראה את הביקור הבלתי שגרתי של המלכה המצריה בת ה-21. הוא ידע שקליאופטרה הייתה ללא ספק בעמדת נחיתות לעומת אחיה, אך את ידיה לא הכתים דמו של פומפיוס, והיא לא התסיסה את נתיניה כנגד קיסר, כפי שעשה תלמי השלושה-עשר.
כמו כל מצביא ומדינאי רומי, קיסר היה מעוניין במצרים יציבה וכנועה. מצרים הייתה המדינה היחידה כמעט באזור שיכולה הייתה לייצא עודפי תבואה. בכוחה של ארץ הפרעונים היה להאכיל או להרעיב את רומא ואת צבאה. קיסר רצה שמי שיעמוד בראש מצרים יהיה נאמן לו וישגר את המיסים, הדגן והסחורות בזמן. מבין שני האחים הניצים, קליאופטרה נראתה בעיני קיסר כבחירה המוצלחת יותר.
אי לכך, קיסר הודיע לתלמי השלושה-עשר, אחיה של קליאופטרה, שעליהם למשול ביחד במצרים. אחיה המלכותי של קליאופטרה, שהיה בעמדת יתרון ברורה על אחותו עד להגעתו של קיסר, לא ממש אהב את הרעיון. למען האמת, גם העם המצרי לא אהב את שיבתה לתמונה של המלכה שהגיחה מן השק לפתע פתאום, והעדיף להמליך את אחותה של קליאופטרה במקומה.
בבד ובד המשיך תלמי השלושה-עשר ללבות את היצרים במצרים, ולשסות את תושבי אלכסנדריה בקיסר ובקליאופטרה.
המצור על קיסר, אלפיים חייליו וקליאופטרה נמשך כחצי שנה. אנשיו של קיסר אמנם הצליחו ללכוד את תלמי ולשים אותו במעצר בית, אלא שעד מהרה הצטרף למצור גם צבאו של המלך העצור, שמנה כעשרים אלף חיילים. כעבור זמן קצר התברר לקיסר כי יועציו של תלמי המשיכו לחרוש מזימות והתכוונו להרעיל אותו ואז לרצוח את קליאופטרה. מצב המזון והמים במחנהו של קיסר היה בכי רע. בייאושו הרב הצית קיסר את הצי המצרי בנמל, ובטעות שילח כנראה אש גם במחסני ספרים עתיקים ואולי אפילו בספריית אלכסנדריה המהוללת. המצביא הרומי הדגול, זה שלא הפסיד באף קרב, נמצא עתה בסכנת חיים של ממש.
[מוזיקת רקע]
במרץ 47 זכה קיסר סוף סוף לתגבורת צבאית, שהגיעה דווקא מיהודה. היה זה צבא קטן יחסית בן כשלושת אלפים חיילים יהודים ונבטים, ששלח אנטיפטרוס, אביו של הורדוס. בשלהי אותו החודש נערך הקרב המכריע בין צבאו של תלמי וצבאו של קיסר. בסופו של דבר ניצח גם הפעם מי שתמיד ניצח בקרבות.
לאורך כל חודשי המצור הרבים, שהתה קליאופטרה לצידו של קיסר. לפי בטנה שהלכה ותפחה, היא כנראה עשתה זאת באופן מילולי. אחרי שתלמי השלושה-עשר החליט לטבוע להנאתו בנילוס, לקחה לה אח-בעל חדש, תלמי הארבעה-עשר, והוא היה חסר השפעה לחלוטין. אחותה הסוררת, שהמליכה עצמה בזמן שקליאופטרה הייתה שרויה במצור לצד קיסר, נעצרה אף היא. כעבור כמה שנים היא תוצא להורג, כדי להבטיח באופן סופי את שלטונה של קליאופטרה.
עתה הפכה להיות קליאופטרה אם בנו של האיש החזק בעולם, וגם שליטה-אלה יחידה במצרים. הישג בכלל לא רע למי שעד להגעתו של קיסר נמצאה בגלות במדבר.
[מוזיקת רקע]
למרות שבכל רחבי האימפריה הרומית התפשטו מרידות ויריביו מבית החלו שוב לקרוא עליו תיגר, קיסר נותר עוד כחודשיים וחצי במצרים. קיסר היה ידוע עד אז בחריצותו, ולפיכך האמינו רבים שקליאופטרה, שהפכה לפילגשו, כישפה אותו בקסמיה. חשש נוסף של רבים ברומא היה שקיסר, שמאז ומתמיד טען שהוא צאצאה של האלה ונוס, יתחיל לחבב את הרעיון שגם הוא, כמו קליאופטרה, יכול להיות אל-מלך, ויהפוך את הרפובליקה הרומית למלוכה בראשותו.
באביב של שנת 47 יצאו בני הזוג לשיט לאורך הנילוס. עם היציאה מאלכסנדריה היוונית באופיה, מילאה קליאופטרה את תפקיד הפרעונית, באופן שהרשים מאוד את נתיניה הכפריים וחיבב אותה עליהם.
לפי אחת העדויות, כאשר החלו חייליו של קיסר להביע קוצר רוח ושיוועו לשוב לרומא, הפליגו קליאופטרה וקיסר לאתיופיה, לאתנחתא אחרונה לפני השיבה למולדתו. קיסר הותיר אחריו במצרים 12 אלף ליגיונרים רומים כדי להגן על קליאופטרה. קליאופטרה שלטה כעת ביד רמה במצרים, לאחר שיריביה הטוענים לכתר חוסלו או נוטרלו. לאורך כל תקופת שלטונה לא תפרוצנה מרידות במצרים, הישג נדיר מאוד במדינה התוססת.
אף על פי שקליאופטרה ירשה מצרים שמצבה הכלכלי היה בנסיגה, לא פחות ממחצית מכל תוצרת מצרים הגיעה אל קופתה. וזה הפך אותה לשליטה העשירה בעולם. למעשה, עד היום נחשבת קליאופטרה לאחת מן השליטים העשירים בכל הזמנים, עם הון מוערך של למעלה מתשעים מיליארד דולר!
בשלהי יוני נולד תלמי החמישה-עשר קיסר, הידוע יותר בהיסטוריה בכינוי קיסר הקטן או קיסריון, בנם המשותף של קליאופטרה וקיסר. מצבה של קליאופטרה היה מעולה מכל הבחינות, אבל הצלחה היא מושג נזיל מאוד בהיסטוריה האנושית.
[מוזיקת רקע]
ביולי 46 שב יוליוס קיסר לרומא וערך ארבעה מצעדי ניצחון רצופים, בהם צעדו שבויים ממסעות המלחמה שלו באפריקה, באסיה, בגאליה ובמצרים. באביב 46 הוכתר שוב, בפעם השלישית, לשליטה היחיד של רומא בעשר השנים הבאות, דבר חסר תקדים ברפובליקה. כל אויביו של קיסר חוסלו והוא נהנה מיוקרה רבה, אך החשש שיהפוך את עצמו למלך היה בעוכריו.
בספטמבר 46 הגיעה קליאופטרה לביקור ברומא והתמקמה באחד מבתיו של קיסר, שהיה נשוי כמובן לאשה רומאית. קליאופטרה לא עשתה כל מאמץ להסתיר את היותה מלכה מצריה גאה, דבר שקומם רבים ברפובליקה הרומית שבזה למלכים וחששה מהם. קליאופטרה הביאה עמה לא רק את בעלה ואחיה הכנוע, אלא גם את הנסיך קיסריון, בנה בן השנה מיוליוס קיסר. כל הפעולות הללו גם יחד הוסיפו שמן למדורה ותרמו מעט מאוד לאהדה כלפי המלכה הנוכרייה והעצמאית.
חרושת השמועות ברומא הלכה והחריפה. הלשונות ריננו שקיסר השתנה מאז ביקורו במצרים והוא תכנן דברים שלא יעלו על הדעת. רבים טענו שבכוונת קיסר, אשר נתון היה להשפעתה של המלכה המצריה, להעביר את מרכז האימפריה מרומא לאלכסנדריה, המפוארת ממנה פי כמה וכמה. אחרים לחשו שקיסר תכנן להינשא לקליאופטרה, למרות שרומא לא הכירה בנישואין בין מי שלא היו אזרחים רומיים. לא רק שקיסר לא עשה דבר כדי להזים את השמועות הללו, אלא שאף העניק לקליאופטרה כבוד חסר תקדים, כשהציב את פסלה המוזהב במקדש האלה ונוס שבעיר.
[מוזיקת רקע]
וחמור מכל, חששם הגדול ביותר של בני רומא היה שקיסר, בנה המהולל של הרפובליקה הרומית, החל לראות עצמו כמלך-אל שיש לסגוד לו, כפי שכבר נהוג היה במזרח. התקבל הרושם שלחשש הזה היה על מה להתבסס. בשלהי שנת 45 אף הודיע הסנאט הרומי, שכינויו החדש של יוליוס קיסר יהיה "דיווס יוליוס", כלומר "יוליוס האל".
בפברואר 44 מינה הסנט באופן רשמי את יוליוס קיסר כשליטה היחיד של האימפריה הרומית לכל חייו. אפילו כיסאו המוגבה ועשוי הזהב והשנהב הזכיר במראהו כס מלכות. יוליוס קיסר, המצביא הרומי הנערץ, הגדיש את הסאה בעיני הציבור הרומי ומנהיגיו. עד מהרה החלו להגיע לאוזניו שמועות על קושרים שמבקשים לרצוח אותו, אך הוא המשיך להסתובב בעיר ללא המשמר האישי שלו.
[מוזיקת רקע]
ב-15 במרץ, בסביבות השעה 11 בבוקר, פסע קיסר לעבר אולם האסיפות שבו התכנס הסנאט. חבורה של סנאטורים קרבה אליו ובידיהם עצומה. שישים סנאטורים הקיפו את קיסר ואחד מהם תלש לפתע את הטוגה של קיסר. זה היה האות למתנקשים, ששלפו את פגיונותיהם ודקרו את קיסר בזה אחר זה. רבים מהם היו ידידיו, קציניו ואפילו קרוביו. קיסר בן ה-55 כיסה את ראשו בטוגה שלו וקרס תחתיו. הוא שכב מת, מתבוסס בדמו לאחר שנדקר 23 פעמים.
עתידם של קליאופטרה ושל קיסריון, בנה הקטן מיוליוס קיסר, היה לוט בערפל. האם יכיר בצוואתו קיסר, שלא היו לו בנים זכרים נוספים, באבהותו על בנו מקליאופטרה פילגשו? האם יוריש לו את השלטון על האימפריה הרומית האדירה? ומה יעלה בגורלה של קליאופטרה כעת, משאיבדה את תמיכתו של האיש החזק בעולם העתיק? האם תצליח לשמור על עצמאותה של מצרים נוכח תיאבונה ההולך וגדל של האימפריה הרומית? על כל זאת ועוד, בפרק הבא של "יחידים במינם".
[מוזיקת סיום]
ועד כאן "יחידים במינם" להפעם. מקווה שנהנתם. אני שמח לבשר שהפודקאסט זמין להאזנה בספוטיפיי, iTunes וכל יישומי ההסכתים שם בחוץ, ויש גם קבוצת פייסבוק. אתם מוזמנים ליצור איתי קשר גם במייל, כדי לספר לי מה חשבתם על הפרק, מה היה טוב ומעניין, ובמה כדאי להשתפר. המייל שלי הוא goldsteinniv@gmail.com.
נשתמע בפרק הבא.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentarios