יחידים במינם - פרק 9: חואן פוז'ול גארסיה – האיש שניהל רשת ריגול, שלא הייתה קיימת
- ליהי עמית
- Aug 27
- 12 min read
Updated: Aug 30
חואן פויול גארסיה הספרדי היה איש לא מרשים במיוחד, שלא הייתם מעיפים בו מבט שני ברחוב. אלא שפויול גם שנא רודנים מכל סוג ומין, והחליט לעשות מעשה בלתי נתפס "למען האנושות". כשפרצה מלחמת העולם השנייה, החליט לרגל אחרי הנאצים בעבור הבריטים. אחרי שהבריטים דחו את שירותיו כמרגל שלוש פעמים, הוא לא נתן לזה לעצור אותו. הוא צעד לתוך שגרירות גרמניה, ותוך זמן קצר הקים רשת ריגול דימיונית על אדמת בריטניה. מה שקרה אחר כך עולה על כל דמיון.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 25/05/2020.
[צליל פתיחה דרמטי, מוזיקת רקע]
ברוכים המאזינים להסכת "יחידים במינם". שמי ניב גולדשטיין ויש לי חולשה לאנשים מיוחדים, שנויים במחלוקת וחריגים בנוף ההיסטוריה האנושית.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
מדי פרק נפגוש דמות מרתקת - הרפתקנים פורצי דרך, כופרים בעיקר ומורדים, סופרים לא שגרתיים, שחמטאים משונים ופילוסופים יוצאי דופן.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
אתם מוזמנים להצטרף למסע ולשמוע על אנשים שונים שאולי עוד לא הכרתם, אשר ראויים לכינוי [לאט] יחידים - במינם.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
חואן פוז'ול גארסיה - האיש שניהל רשת ריגול שלא הייתה קיימת.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
במבט ראשון, חואן פוז'ול גארסיה [ברי"ש מתגלגלת] לא היה אדם מרשים במיוחד. הוא היה נמוך קומה, כחוש ומקריח, אך לעולם אל תניחו לחזות חיצונית לתעתע בכם. הקלפים הנסתרים שהצפין פוז'ול בשרוולו, עתידים להרים תרומה משמעותית לניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.
אבל נתחיל, כנהוג, בהתחלה.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
חואן פוז'ול גארסיה נולד בברצלונה ב-14 בפברואר 1912. אחרי שסיים את לימודיו, פוז'ול נדד מעבודה זמנית אחת לאחרת. פעם עבד בחנות לחומרי בניין, במשך תקופה מסוימת ניהל בית קולנוע, ולבסוף, בשנת 1931, התגייס לצבא הספרדי, ולמורת רוחו, נקלט בשורותיה של יחידת פרשים. הוא סבל מכל רגע, ומייד בתום ששת חודשי שירות החובה שלו, השתחרר מהצבא והחל לחפש שוב עבודה.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
בשנת 1936 פרצה בספרד מלחמת האזרחים בין תומכי הימין הפוליטי שכונו "הלאומנים", ותומכי השמאל הפוליטי שכונו "הרפובליקנים". עד מהרה החלו היטלר, סטלין וגורמים פוליטיים אחרים להזרים נשק, לוחמים ומתנדבים כדי לחזק את הצד שהיה קרוב יותר לאידיאולוגיה שלהם. ספרד הפכה לקלחת הרותחת של אירופה, שכולם רואים בה זירת התגוששות שניתן לנסות בה את כוחם.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
זמן מה לאחר פרוץ המלחמה, עצרו הכוחות הרפובליקנים בספרד את אחותו, ארוסה ואמו של פוז'ול והאשימו אותם בהתנגדות למהפכה. למרבה המזל, אחד מקרובי המשפחה הצליח לשחרר אותם. אלא שאז הגיע תורו של פוז'ול. הוא אמנם היה עסוק בניהול חוות עופות עם פרוץ המלחמה, אך נקרא להתגייס כדי להילחם למען הרפובליקנים, שאותם תיעב מאז מעצר קרובי משפחתו.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
פוז'ול החליט להתחבא בביתה של חברתו כדי להימנע מגיוס, אך שלא במפתיע התגלה בפשיטה משטרתית ונעצר. אז החליט פוז'ול לתקוע לרפובליקנים השנואים אצבע בעין. הוא השיג מסמכים מזויפים כדי שיוכל להתגייס לצבא הרפובליקני במטרה לערוק ממנו מיד, ואז להילחם לצידם של הלאומנים. וכך הוא עשה.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
כפי שנראה בהמשך, לא תהיה זו הפעם האחרונה שבה מצא עצמו פוז'ול נלחם בשורות שני הצדדים היריבים באותה מלחמה, מבלי שיירה ולו ירייה אחת. אולם גם בקרב הלאומנים זכה פוז'ול ליחס משפיל. הם היכו אותו והשליכו אותו לכלא צבאי, לאחר שהביע אהדה למלוכה הספרדית.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
באותו השלב, שנא פוז'ול הממורמר הן את הפשיסטים והן את הרפובליקנים. הוא החליט שהגיע הזמן לנקום ברודנים מכל הצדדים של המפה הפוליטית.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, פוז'ול היה נחוש להצטרף כמרגל למאמץ המלחמתי הבריטי נגד הנאצים, בני הברית הטבעיים של הפשיסטים, שאף סייעו להם לנצח במלחמת האזרחים הספרדית. כפי שהגדיר זאת פוז'ול, הוא ביקש להרים תרומה משלו לטובת האנושות.
[מוזיקה מתחלפת למוזיקה קלאסית שנמשכת ברקע]
פוז'ול פנה שלוש פעמים לשגרירות בריטניה במדריד והציע את שירותי הריגול שלו. שלוש פעמים דחו אותו.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
הקצינים הבריטים הביטו באיש המוזר, שלא היו לו קשרים מיוחדים בשום מקום, בטח לא בגרמניה, והוא מעולם לא עבר הכשרה מודיעינית כלשהי, והוא אפילו לא ידע אנגלית. הקצינים לא היססו יותר מדי, והראו לפוז'ול, באדיבות בריטית צוננת, את הדרך החוצה מהשגרירות. כנראה שהם חשדו גם, שמאחורי כל הסיפור התמוה הזה, עומד שירות המודיעין הגרמני.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
שלוש פעמים דחו אותו, אבל הוא לא התכוון להרים ידיים. אז הוא חשב קצת, וגילה פתרון מוזר מעבר לכל דמיון. פוז'ול החליט שעליו להקים בכוחות עצמו רשת ריגול אנטי-נאצית. פשוט כך. אחרי שיהיו לו סוכנים משל עצמו, כך הוא חשב, הוא ייגש שוב לבעלות הברית, ואין בכלל ספק שהן תגייסנה אותו למאמץ המלחמתי.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
במאי 1941, לאחר ששב משירות בפורטוגל, יצר פוז'ול קשר עם קצינים גרמניים במדריד. הוא הציג את עצמו כפקיד ספרדי, שטס ללונדון על בסיס קבוע, ומעוניין היה לסייע למאמץ המלחמתי הנאצי. פוז'ול סיפר לגרמנים שבכוונתו לרגל למען הרייך השלישי, בבריטניה. הוא טען בתוקף שיש לו אישור ויזה שיאפשר לו לעשות זאת בקלות, מה שלא היה ולא נברא. לבסוף גם שלף מכיסו תעודה דיפלומטית, שהכין בעצמו בחנות הדפסות.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
הגרמנים לא השתכנעו לגמרי, אבל היו בהחלט פחות בררניים מהבריטים. הם החליטו לשלוח את פוז'ול לקורס מזורז באומנות הריגול, ציידו אותו בדיו סתרים, קודים סודיים, כמה כתובות חשאיות בבריטניה ו-600 פאונד לשם הוצאות. משימתו הייתה לבנות רשת ריגול על אדמת בריטניה, וזה בדיוק מה שהוא עשה. כלומר, בערך. א… תכף תבינו.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
עד מהרה החלו הגרמנים לקבל מפוז'ול מידע סודי שנשלח כביכול מלונדון, אבל למעשה היה מומצא לחלוטין, ונשלח ממדריד ומליסבון. ואם לדייק יותר, מקורו של המידע הרגיש ביותר הזה היה בספרייה הציבורית בליסבון, שבה ליקט פוז'ול מידע מאנציקלופדיות, מיומני קולנוע, ממילון אנגלי למונחים צבאיים, ומכמה ספרי טיולים לתיירים, עלונים וכרזות שמצא על המדף.
[מוזיקה מתחזקת ונמשכת ברקע]
דיווחים אחרים של פוז'ול הגיעו מטיולים דמיוניים שערכו חברי רשת המרגלים הלא קיימת שלו, שאותם גייס לכאורה ברחבי בריטניה. למרות שדיווחיו של פוז'ול היו כמובן מומצאים לחלוטין, הוא הכניס לתוכם גם מידע מדויק כדי שייראו נכונים. לפעמים הוא דיווח באיחור על אירוע אמיתי שכבר התרחש, או שהיה חסר חשיבות, והאשים את איטיותו של שירות הדואר שעיכב את הודעותיו. בארץ זה לא היה קורה.
[צליל אחרון של מוזיקה קלאסית, ומתחילה מוזיקה עליזה]
הגרמנים בלעו את הפיתיון, את החכה ואת הדייג. הם האמינו באמת ובתמים שהמרגל הספרדי שלהם התמקם לו בבריטניה, ואפילו לא שמו לב לטעויות הרבות שהשתרבבו לדיווחיו של פוז'ול. פעם אחת, למשל, הוא סיפר שבעת שביקר בגלזגו שבסקוטלנד, הוא גילה אנשים שיעשו הכל למען ליטר של יין, כהגדרתו. יין? בסקוטלנד? מדינה שמפורסמת בוויסקי שלה?
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
עד מהרה הכניס פוז'ול בסוד המזימה את אשתו הצעירה, ארסלי, [במבטא ספרדי] שהחליטה לסייע לו. פעם אחת היא שכנעה את הסוכנים הגרמנים שבעלה נמצא במשימת ריגול בבריטניה, בזמן שידעה היטב שהוא בכלל בפורטוגל. היא העבירה גם כמה מן ההודעות, שהתקבלו כביכול מרשת המרגלים שהקים בעלה, שבתחילה מנתה שלושה סוכנים שלא היו קיימים. היא גם סייעה לפוז'ול להמציא את סיפורי הכיסוי של המרגלים, שלא היו ולא נבראו.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
בינתיים, בבריטניה, שבה פוענח צופן האניגמה שבו עשו הגרמנים שימוש במלחמה, החלו להתקבל דיווחים משונים. הבריטים גילו שמישהו שלח לגרמנים דיווחים שקריים בדבר שיירות וכוחות בריטים שמעולם לא היו ולא נבראו, ואשר החלו כביכול לנוע ברחבי המדינה. הבריטים לא הבינו במה בדיוק מדובר, אך פתחו במצוד אחרי המרגל הגרמני השלומיאל. כמובן שהם לא איתרו אותו, בעיקר משום שפוז'ול, שהפך על דעת עצמו למרגל כפול בשירות בריטניה, טרם דרך על אדמתה.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
בפברואר 1942, שב וניסה פוז'ול להציע את מרכולתו לבעלות הברית. כעת כבר היה לו תיק עבודות מרשים להציג. הבריטים ההמומים הבינו סוף-סוף שהחובבן הזה, שלא ידע מילה באנגלית, היה בעצם מרגל שגייס את עצמו לשירותם ללא ידיעתם, וניהל רשת ריגול שלא הייתה קיימת. [בסרקזם] שזה בסך הכל הגיוני למדי.
[מוזיקה מתחזקת ונפסקת]
אחרי שכולם עזרו זה לזה להחזיר את הלסתות שלהם למקומן הטבעי, פוז'ול נשלח ללונדון, שם הוצמד אליו מייד סוכן בריטי דובר ספרדית. השניים הסתדרו היטב ביחד, ולדמיונם הפורה היה חלק משמעותי במה שעתיד להתרחש. כי הסיפור הזה רק הלך ונעשה מוזר יותר.
[מוזיקת רקע]
אחד מעקרונות המפתח של הפילוסופיה העתיקה, הינו הציווי "דע את עצמך".
חשבו על זה לרגע, לפני כל היכרות חיצונית עם הזולת, עלינו להתבונן קודם כל פנימה, להבין מי אנו באמת. אחרי הכל, לא משנה היכן נהיה, אנחנו תמיד נלווה את עצמנו.
אני שמח להזמין אתכם לסדרת הרצאות חדשה, "מסע אל טבע האדם בראי הפילוסופיה". בשמונת המפגשים נתלווה לכמה מהוגי הדעות המבריקים ביותר, ונתוודע לתובנותיהם הנצחיות באשר לאופי האנושי, לטוב ולרע. ההרצאות תתקיימנה במסגרת מיזם "זמן אשכול". פרטים נוספים באתר הפודקאסט "יחידים במינם".
כתמיד, תוכלו לתמוך בפודקאסט אם תזמינו אותי להרצות בחברה, בארגון, במועדון או במקלט הריחני שלכם.
ועכשיו בחזרה לפרק.
[מוזיקת רקע]
באביב 1942, התמקמו פוז'ול וארסלי אשתו בלונדון, וגיבור הפרק שלנו המשיך לעבוד עבור ה-MI5, שירות הריגול הבריטי הפועל בין גבולות המדינה. אבל עד מהרה נדמה היה שעניינים משפחתיים עלולים לטרפד את מערך ההונאה שהקים פוז'ול אָיִּן מאָיִּן. מדוע? ובכן, פוז'ול לא דיבר אנגלית כאמור, ובלט בחריגותו בנוף האנגלי, ולכן אולץ על-ידי השירות החשאי להימנע מכל מפגש עם ספרדים אחרים ששהו בלונדון. הבידוד הזה נכפה גם על אשתו, שסבלה הן מהיעדרויותיו הממושכות והן מן האוכל הבריטי התפל. ואם זה לא היה גרוע דיו, הרי שהבריטים אף אסרו על ארסלי להמשיך ולסייע לבעלה בהטעיית הגרמנים.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
ככל שנקפו הימים, החלה ארסלי להתגעגע יותר ויותר לאמה ולמולדתה. הבריטים הבחינו במורת הרוח שלה, והחלו לחשוב שהיא מסכנת את ביטחון מבצע ההונאה כולו. כך קרה שבעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נשלח סוכן בריטי לפורטוגל כדי לקנות לה גרביים ממשי, בתקווה שוביניסטית למדי שהשי הצנוע הזה ירגיע מעט את געגועיה הביתה. בניגוד לכל הציפיות, זה לא עזר. ואז קרה מה שכולם חששו שיקרה.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
ב-21 ביולי פרץ ויכוח סוער בין בני-הזוג, במהלכו איימה ארסלי ללכת לשגרירות הספרדית ולחשוף את מעללי בעלה, אם לא יניחו לה לשוב מיד לספרד. היא צעקה על מפעילו הבריטי של בעלה, והבהירה לו שהיא לא רוצה לחיות ולו יום אחד נוסף באנגליה. בשלב הזה החליט פוז'ול לתכנן מבצע הונאה, הפעם כנגד אשתו. אחרי הכל, הוא היה די טוב במבצעים הללו, [מוזיקה נפסקת] וכשיש לך פטיש ביד, כל דבר נראה כמו מסמר.
[מוזיקה חוזרת]
בשיתוף פעולה עם ה-MI5, רקח פוז'ול סיפור כיסוי, ולפיו הוא נעצר על-ידי סוכנות הריגול הבריטית, לאחר שהתנגד באלימות לכוונה לסיים את שיתוף הפעולה עמו, בשל הסכנה שנשקפה מאשתו. לאחר שנודע לארסלי שבעלה נעצר כביכול, נראה היה שחשדה בסיפור כולו. היא החליטה לביים ניסיון התאבדות, בתקווה שהבריטים יתוודו, אבל אז הם לקחו אותה לחדר חקירות שבו ראתה את בעלה לבוש בבגדי אסיר. [מוזיקה משתנה למוזיקה דרמטית] בעיניים דומעות היא חתמה אז על התנצלות, והתחייבה שלא לסכן עוד את עבודת בעלה. באותו מעמד היא גם הסכימה להמשיך להתגורר בלונדון עד לסוף המלחמה. אחרי שגם העניין הזה טופל, שב פוז'ול למעלליו.
[מוזיקה מתגברת ונשארת ברקע]
אחת ממשימותיו הראשונות של פוז'ול הייתה הטעיית הגרמנים באשר לפרטי מבצע הפלישה של בעלות הברית לצפון אפריקה. ככל שנקף הזמן, הלך פוז'ול והסתמן כאחד הנכסים החשובים ביותר של בעלות הברית בתחום הריגול. תודות לסיוע שקיבל מן המודיעין הבריטי, החל פוז'ול לכתוב לגרמנים בכוונה מכתבים ארוכים כאורך הגלות. פרט להתשת הגרמנים, ביקש המודיעין הבריטי בכך גם למנוע מהם כל מחשבה על גיוס סוכנים נוספים בממלכה המאוחדת, מהסוג הישן והטוב, שגם נושם. לשם כך, פוז'ול היה כמובן צריך להמציא כמויות אדירות של מידע שקרי. מה עושים?
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
ובכן, פוז'ול והסוכן הבריטי שהפעיל אותו, המציאו לא פחות מ-27 דמויות שונות של מרגלים, שנמנו על הרשת שגייס בכל רחבי תבל. פוז'ול עדכן את הגרמנים שגייס, למשל, וולשי אחד בעל נטיות נאציות. וכן מלצר יווני, סטודנט מוונצואלה, חייל מדרום אפריקה, ומרגלים נועזים אחרים שהזכירו באופן חשוד את דנידין. לכל דמות ודמות המציאו פוז'ול וסוכנו רקע, סיפור חיים, תחביבים, עיסוקים וכן הלאה. אחת מ-27 הדמויות הללו, שמעולם לא הייתה קיימת, אף נהרגה, למרבה הצער, בתאונת מטוס שמעולם לא התרחשה. מדהים איך זה תמיד קורה לטובים ביותר. הבריטים אפילו פרסמו בעיתונים מודעת אבל לאדם שמעולם לא נולד, כדי לבסס את אמינותו של פוז'ול.
כשרונו הנדיר של פוז'ול ליצירת זהויות חדשות כל-כך הרשים את הבריטים, עד שהעניקו לו את הכינוי "הסוכן גרבו", [ברי"ש מתגלגלת] על שמה של השחקנית המפורסמת. הגרמנים לא תארו לעצמם שאפשר בכלל להמציא רשת מרגלים שלמה בסדר גודל שכזה. הם חששו גם שאם יפקפקו בדיווחיו של פוז'ול, יפסידו לא רק את שירותיו, אלא גם את שירותיה של רשת הריגול העצומה שהקים. אי לכך הם המשיכו להעביר לפוז'ול כסף ממשי, כדי שיחלק אותו בין עשרות הסוכנים השונים שבדה מראשו. הוא, בתמורה, שלח לגרמנים עדכונים כוזבים באמצעות דיו סתרים, שהוסוותה במכתבים תמימים למראה שנשלחו לליסבון.
[מוזיקה מתחזקת ונוספת שירה של אישה]
לפי אחת ההערכות, פוז'ול שלח למעלה מ-300 מכתבים שכאלה, בהם הביע את תמיכתו היוקדת בפיהרר, וייחל בכל ליבו להקריב את חייו למען חזונו. המכתבים הטרחניים הללו כללו בממוצע כ-2,000 מילים. שלא במפתיע, בשלהי שנת 1943, החליטו הגרמנים המותשים שפוז'ול לא ישלח עוד מכתבים, אלא יסתפק בקשר רדיו עם מפעיליו.
[השירה מתחזקת ונשארת ברקע]
בינואר 1944, עדכנו הגרמנים את פוז'ול שהם חושדים כי בעלות הברית תכננו פלישה רחבת היקף לאירופה, מה שהיה בהחלט נכון. הם ביקשו ממנו להתחיל לרחרח. כך החלה ההונאה המפוארת ביותר של פוז'ול, ולמעשה, אולי של כל סוכן כפול בהיסטוריה - הטעיית הגרמנים לגבי ה-D-Day, דהיינו יום הנחיתה המתוכננת של בעלות הברית על אדמת צרפת הכבושה ביוני 1944, במסגרת מבצע "אוברלורד". פוז'ול הפך אז לחלק משמעותי ממערך ההונאה המורכב שהקימו בעלות הברית. מטרת העל של אותו מערך הייתה לשכנע את הגרמנים, שכוחות בעלות הברית לא תכננו לנחות על חופי נורמנדי שבצרפת, כפי שאכן עתיד לקרות בפועל.
[השירה מתגברת ונשארת ברקע]
בין החודשים ינואר ליוני 1944, שלח פוז'ול ארבעה שדרים ביום, ובהם מידע שגוי באשר לכוונות בעלות הברית לפלוש לצרפת דווקא בפה-דה-קאלה, כ-150 קילומטרים צפונית לנורמנדי. הוא גם המשיך להזין אותם בידיעות, לפיהן בעלות הברית תכננו לפלוש לנורווגיה ממש בזמן הקרוב. לשם הענקת משנה תוקף למידע השקרי הזה, הבריטים הגבירו את פעילות הצי שלהם באזור נורווגיה.
כתוצאה מכך וממאמצי הטעיה נוספים, הגרמנים הגדילו את כוחותיהם בנורווגיה מ-9 דיוויזיות לתריסר עד אמצע מאי, כחודש בלבד לפני מועד הפלישה האמיתי לנורמנדי.
[השירה מתחזקת ונפסקת] [מוזיקת רקע חדשה]
פוז'ול אף הצליח לשכנע את הגרמנים בקיומה של יחידה צבאית אמריקנית עצומה במחוז קנט שבבריטניה, שמנתה לכאורה 150,000 לוחמים. הוא טען שמדובר היה ב-11 דיוויזיות אימתניות, תחת פיקודו של לא אחר מאשר גנרל פטון. כמעט מיותר לציין בשלב הזה, שממש כמו תודעת השירות הישראלית, גם הדיוויזיות הללו מעולם לא היו קיימות.
היטלר בלע את הפיתיון והחל לחשוש מפלישה לפה-דה-קאלה, עד כדי כך שהתפתה להאמין שהפלישה לנורמנדי היא רק הסחה.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
ב-6 ביוני 1944, ה-D-day, יום הנחיתה בנורמנדי, בשעה 3 בבוקר, שלח פוז'ול מסר דחוף לגרמנים, ולפיו כוחות בעלות הברית החלו לנוע לקראת הפלישה לצרפת. המידע הזה, לשם שינוי, היה נכון. אבל זה לא בגלל שפוז'ול שוב החליף צדדים, אלא משום שמפעיליו הבריטים ידעו ששליחת המידע הזה באישון לילה לגרמנים לא יכולה הייתה להזיק, אלא רק להועיל.
מדוע? משום שהכוחות המוטסים הבריטים כבר החלו לנחות בנורמנדי, ונותרו רק שלוש שעות וחצי לפני תחילת הנחיתה של הכוחות הרגליים. במילים אחרות, המידע הנכון הזה הגיע לגרמנים באיחור רב מכדי שישרת אותם, אך הפך את פוז'ול, שהעביר אותו, לאמין כמעט מעבר לכל חשד. גיבור הפרק שלנו אפילו הירשה לעצמו לנזוף בגרמנים, על שלקח להם זמן לטפל במידע שהעביר להם, ולאיים כי יפרוש כליל מן הריגול לטובתם.
[מוזיקה מתחזקת ומתחלפת במוזיקה איטית]
בשלב הזה כבר היה ברור שהפלישה, שהחלה בנורמנדי, עלתה יפה והגרמנים הוטעו. למעשה, שלושה ימים אחרי שכבר החל מבצע הפלישה דרך נורמנדי, עוד הבטיח פוז'ול לגרמנים בשדריו, כי מדובר אך ורק בתרגיל הטעיה, ועמד על כך שהפלישה האמיתית תתבצע דרך פה-דה-קאלה. הוא שב והבטיח לגרמנים שהכוח האמריקני העצום טרם עזב את דרום מזרח אנגליה בדרכו לפה-דה-קאלה.
[מתחילה מוזיקה שנשארת ברקע]
הגרמנים העריכו את המקור שלהם כאמין כל-כך, עד שהיטלר הורה שלא לשלוח תגבורות לנורמנדי במשך שבעה שבועות תמימים. כך הותירו הגרמנים שתי דיוויזיות משוריינות ו-19 דיוויזיות של חיילי רגלים בפה-דה-קאלה, בהמתנה לפלישה שלא הגיעה. את היעדרן של הדיוויזיות הללו ניצלו היטב בעלות הברית, אשר פרצו מבעד לכוחות הגרמניים בנורמנדי, וזכו בראש גשר חשוב על אדמת צרפת, בדרך לניצחון על הרייך השלישי.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
גם אז המשיכו דיווחיו של פוז'ול להיות כה מוערכים בגרמניה, עד שכל מידע שהגיע ממנו, הועבר בבהילות לברלין. ידוע אפילו, שאחד מן השְׁדרים היותר ארוכים של פוז'ול, מן ה-9 ביוני, הועבר ישירות לעיונו של היטלר לאחר שפוענח. ומה שמעניין במיוחד הוא, שלמרות חלקו במבצע ההונאה, הגרמנים המשיכו להעריך אותו כל-כך, עד שב-29 ביולי 1944, שישה שבועות לאחר הפלישה לנורמנדי, הגיבו בהעניקם לפוז'ול, בשידור רדיו, את עיטור צלב הברזל מדרגה ראשונה, שלרוב הוענק רק למי שלחמו בקו החזית. הם הקפידו לציין שהפיהרר עצמו פקד לעטרו בשל "שירותיו יוצא הדופן לרייך השלישי", כלשונם.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
במהלך הקיץ של אותה השנה, המשיך פוז'ול ללא הרף להעביר לגרמנים מידע שלא יסולא בפז. כך, למשל, הוא סיפר על תוצאות התקפות טילי ה-V1 ו-V2 על לונדון, וכמובן שדיווחיו היו שקריים לחלוטין. רק בספטמבר 1944, מחשש שיתגלה כסוכן כפול בריטי, ירד פוז'ול למחתרת. הרשת הדמיונית שלו, עם זאת, המשיכה לפעול כסדרה ולספק מידע כוזב לגרמנים אסירי התודה.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
ב-24 בנובמבר 1944, הוענק לפוז'ול גם העיטור הגבוה ביותר של מסדר האימפריה הבריטית, בגין חלקו במאבקן של בעלות הברית בכוחות האופל הנאצים. וכך הוא הפך, לפחות לפי מה שידוע ברבים, לאיש היחיד בהיסטוריה שזכה בשני עיטורים רמים ביותר, של שני צדדים שלחמו זה בזה באותה מלחמה, מבלי שירה ולו ירייה אחת.
[מוזיקת נבל וכינורות]
גם לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה, המשיך פוז'ול לעבוד למען שירות הריגול הבריטי, כדי לחקור אם בכוונת גרמניה המובסת לפעול למען הקמתו של הרייך הרביעי. אולם אז, בשעה טובה, החליט פוז'ול שהמלחמה חייבת להסתיים גם בעבורו. לאחר שה-MI5 והעניק לו 15,000 לירות שטרלינג כדי להתחיל את חייו מחדש, החליטו פוז'ול ואשתו להתרחק מאירופה של אחרי המלחמה, והשתקעו בוונצואלה כדי לנסות ולהציל את נישואיהם.
הדבר לא עלה יפה, ובשנת 1948 שבה ארסלי יחד עם שלושת ילדיהם המשותפים לספרד.
[מוזיקה מתגברת ונשארת ברקע]
פוז'ול נותר בוונצואלה, שהייתה אחת מן המדינות בדרום אמריקה שאליה ברחו רבים מן הנאצים לאחר קריסת הרייך השלישי, באמצעות מה שנודע בהיסטוריה כ"נתיב העכברושים". פוז'ול הבין שעליו לעשות מעשה כדי שיוכל לחיות את חייו החדשים בדרום אמריקה ללא חשש של זיהוי. הוא החליט לזייף את מותו.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
גיבור הפרק שלנו עבר להתגורר באנגולה לזמן מה, כדי לאפשר למפעילו הבריטי להפיץ את השמועה, לפיה פוז'ול מת ממלריה במדינה האפריקאית. כעבור שנה, אף עדכן השגריר הבריטי את הממסד הספרדי ואת ארסלי, כי פוז'ול איננו עוד בין החיים. אז שב פוז'ול רב המעללים לוונצואלה, גידל זקן, והחל להרכיב זוג משקפיים במטרה למנוע את זיהויו. הוא התחתן שוב, הקים משפחה חדשה במדינה, וכך עשתה גם ארסלי בספרד.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
כך המשיך פוז'ול לחיות במשך כמעט ארבעה עשורים, בשעה שקומץ אנשים בלבד ברחבי העולם כולו, יודעים שדבר מותו באנגולה לא היה ולא נברא. הוא ניהל חנות ספרים במדינה, ואיש לא חשד בו ובעברו. ככל שנקפו השנים, הפך חלקו הגדול במלחמת העולם השנייה להיסטוריה מרוחקת.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
רק בשנות ה-80 של המאה ה-20, הגיע סופר בריטי, שבחר בשם העט נייג'ל ווסט, למסקנה שייתכן שפוז'ול בעצם לא מת. הוא איתר את אשתו וילדיו בספרד, ואף הצליח לאתר את פוז'ול בוונצואלה. במסגרת גיחה קצרה לאירופה, יצר אז גיבור הפרק שלנו קשר עם ילדיו ועם אשתו לשעבר, למודת הסבל, שטענה כי תמיד חשדה שהוא עודנו בחיים.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
בשנת 1958, פרסם הסופר הבריטי-אמריקני גרהם גרין, שהיה בעצמו קצין מודיעין בריטי במהלך המלחמה, את הספר "האיש שלנו בהוואנה", המבוסס על סיפורו של פוז'ול. בשנת 1985, פרסמו פוז'ול ו-ווסט, ספר בשם "מבצע גרבו", שחשף את שלל עלילותיו המופלאות שעלו, ועולות, על כל דמיון.
חואן פוז'ול גארסיה מת באופן ודאי, סופי ונטול ספקות, בשנת 1988 בקראקס.
לפי ההערכות, במהלך המלחמה כולה, הזין פוז'ול, יחד עם מפעיליו הבריטים, את הגרמנים בלמעלה מ-1,400 שדרים ויותר מ-400 מכתבים, כולם שקריים ומטעים. רבים טוענים שהיה הסוכן הכפול המוצלח ביותר של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. והכל התחיל ביוזמתו.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
סיפור חייו של פוז'ול מהווה הוכחה נוספת לכך שאדם רגיל לגמרי, שנחוש להשיג את מטרתו, לא ייתן לדבר לעמוד בדרכו להגשמתה, ולשינוי פני ההיסטוריה. חייו, אומץ ליבו, תושייתו וערמומיותו של חואן פוז'ול גארסיה [לאט] היו - ועודם - יחידים - במינם.
[צליל מעבר]
[מוזיקת סיום קצבית]
זהו. עד הפרק הבא, אפשר לבקר באתר הפודקאסט www.niv-goldstein.com, או בקבוצת הפייסבוק.
"יחידים במינם" זמין להאזנה בחינם בכל יישומי ההסכתים. לחצו על כפתור "מעקב" ותקבלו את הפרקים החדשים עד לטלפון הנייד.
[מוזיקה מתחזקת ונשארת ברקע]
אתם יותר ממוזמנים להפיץ את הבשורה ולספר לחברים, למכרים ולחתולים שלכם על הפודקאסט.
[מוזיקה מתחזקת]
נשתמע בפרק הבא של [לאט] "יחידים - במינם".
[צלילי סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments