אריאל, בוקסי ורחלי מדברים על הבלגן במדינה, הלב של ביבי ומרבים באהבת חינם לקראת תשעה באב.
אריאל: הבהרה, בפרק הקודם נאמרו דברים שהוצאו מהקשרם. מערכת "וואקו הפודקאסט" מבקשת להבהיר, אנחנו לא אמרנו שכל השמאלנים צריכים לרדת מהארץ ולתת לחרדים, המתנחלים והמזרחים להתבוסס בחרא של עצמם, אלא בסך הכל תהינו אם אולי מישהו שמע על איזשהו מקום בחו"ל שמחפשים בו שלושה מנחי פודקאסט דוברי עברית שלאחד מהם יש בעיה רפואית שגורמת לו להתבוסס בחרא של עצמו. ועכשיו, "וואקו הפודקאסט".
[מוזיקה]
רחלי: ברוכים הבאים לפודקאסט של "וואקו", פודקאסט החדשות שהוא כמו עילת הסבירות, לא באמת צריך אותו. איתנו באולפן חברי מערכת "וואקו". אני, רחלי רוטנר, המכת"זית שבחבורה [מחיאות כפיים] אריאל ויסמן, הבואש שבחבורה,
אריאל: זה אני. [מחיאות כפיים]
רחלי: ואמיר בוקסבאום, המכונה בוקסי, האלה מרוחת הדם שבחבורה [מחיאות כפיים] אז השבוע אנחנו מקדימים את הפרק ביום כדי שהוא לא ייפול על תשעה באב מחר, אנחנו גם נעשה את הפרק היום הרבה פחות מצחיק מבד"כ כדי לכבד את תשעה באב שזה יום עצוב. אז אם חס וחלילה יתחיל להיות פה איזו שיחה מצחיקה, אני ישר אקטע אותה עם המשפט 'ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן'! כדי לבאס את כולם
אריאל: מה?! מה זה המשפט הזה?
רחלי: דיברנו על זה פעם.
אריאל: זה מה שקרה בתשעה באב?
רחלי: כן, זה המשפט הכי מזעזע.
אריאל: נשים בישלו את הילדים שלהן? איך זה קשור?
רחלי: כן…
אריאל: חשבתי שבית המקדש נחרב.
רחלי: כן, ואז,
אריאל: לא היה שואה, זה לא שנגמר להם האוכל.
רחלי: נגמר להם האוכל כי עשו מצור על ירושלים ואז כולם בישלו את הילדים שלהם.
אריאל: אהה.
בוקסי: מה!?
אריאל: היית חושבת שהאימהות יעדיפו להרוג את עצמן ושהילדים יאכלו.
רחלי: אימהות חרא מה אני אגיד לך.
אריאל: כן, זה לא…
בוקסי: זו המורשת שלנו?
אריאל: כאילו מילא להקריב אותם על קידוש השם או משהו, פשוט זה אמור לעבוד להפך.
רחלי: כן…
בוקסי: כן, נכון.
רחלי: וזה היה רק היום הראשון למצור
[צוחקים]
רחלי: סתם רצו משהו לנשנש.
בוקסי: אוי ואבוי.
אריאל: אז את מבינה, אנחנו צריכים לצום היום כי הם אז לא הצליחו להתאפק, אכלו את הילדים שלהם.
רחלי: בדיוק.
אריאל: ואני אמור להזדעזע מזה גם, כן?
רחלי: חבר'ה, חבר'ה, קצת כבוד לתשעה באב. איזה סמלי יצא השנה. תשעה באב בדיוק היום שהוא לזכר זה שבית המקדש נחרב כי לא ידענו להסתדר, איך יצא יפה עם האירועים האקטואליים.
בוקסי: מדהים. קוסמי.
רחלי: חבל שאף אחד לא מזכיר את צירוף המקרים הזה.
אריאל: את מאוד חדת עין רחלי.
רחלי: תודה, תודה.
אריאל: זה הרקע המשולב שלך, שאת גם מהעולם הדתי, אבל גם נוגעת בעולם החילוני.
רחלי: כן.
אריאל: מסוגלת ככה,
רחלי: כן.
אריאל: לתת דבר תורה.
רחלי: שכויח, שכויח.
אריאל: כן.
רחלי: אין, שנה הבאה אני כבר לא אזכור. הדבר היחיד שאני אזכור מתשעה באב זה ה"ידי נשים רחמניות בישלו את ילדיהן"!
אריאל: בערך כל חודשיים אנחנו מגיעים לאיזושהי נקודת קיצון שהיא האירוניה אם היא תקרה בזמן תשעה באב.
רחלי: נכון.
אריאל: כאילו אם תשעה באב גם היה לפני חודשיים, לפני חצי שנה, גם אז היינו אומרים 'אה! כמה סמלי! דווקא השבוע כשימנים וחילוניים ודתיים וזה רבים, דווקא אז יש תשעה באב!'
רחלי: אבל היום במיוחד, ראית את כל העיתונים, היו עם שחור על השער שלהם,
בוקסי: נכון.
רחלי: היום באמת זה יום אבל וחורבן על מדינת ישראל.
אריאל: יום אבל גם למדפסות, לטונרים.
רחלי: כן.
אריאל: אתה רואה את הדף הזה שכולו שחור, אתה אומר וואי, וואי, וואי, זה דפק להם את המדפסת עכשיו.
בוקסי: אריאל, גם אתה התלבשת בשחור?
רחלי: אה וואלה! שניכם התלבשתם בשחור!
אריאל: כן, אבל לי יש חולצה של באטמן.
רחלי: טוב, בהמשך נגלה מי הגולשום שיזכום שנקדיש להם שיר בתוכנית, אך קודם כל, חדשות!
[מוזיקה]
רחלי: פינת הפוליטיקה! וזהו יש לנו היום רק פינת פוליטיקה. יש לנו ספיישל פוליטיקה היום. מישהו פה רוצה לדבר על זה שיוון נשרפה? למישהו אכפת שיוון נשרפה?
בוקסי: אה יוון נשרפה?
רחלי: כן, אתה אפילו לא שמעת על זה, אתה רואה?
בוקסי: אין לי מושג.
רחלי: פה אנחנו מתעסקים בבעיות אמיתיות של פרשנות משפטית, של הרכבים של וועדות. 'אויויוי כל הכפר נשרף לי', כן? ועילה משפטית צמצמו לך?! לא! אז תסתום!
בוקסי: נכון.
רחלי: הנה אתם רואים, אפילו בוקסי שהוא גרופי של חדשות, לא שמע שיוון נשרפה.
בוקסי: היה איזה משהו כזה, אבל אני תהיתי אם פשוט מתבלבלים בין יוון לבין ישראל. כאילו יכול להיות שמדברים על ישראל שנשרפת, אין לי מושג. אני כבר לא מבדיל, הכל נראה לי אותו דבר.
אריאל: גם שריפות זה לא אייטם, זה קורה.
רחלי: אז פינת הפוליטיקה! מדינת ישראל נחרבה! עילת הסבירות בוטלה, כל הפיד שלי באבל. כל אחד שינה את תמונת הפרופיל שלו לשחור. בוקסי יושב פה לבן כסיד, שערותיו סומרות.
בוקסי: [צוחק]
אריאל: אבל רגע,
רחלי: עיניו מפלבלות.
אריאל: אבל כל העצים בסדר? אף עץ לא נשרף, נכון?
בוקסי: נכון, נכון.
אריאל: יוונים עם חדשות היער שלהם…
רחלי: כן!
בוקסי: אני אתמול הפגנתי. מפתיע.
רחלי: נו וזה עזר במשהו? הצלחת?
בוקסי: תשמעי, פגשתי את יריב לוין. הוא אמר לי, אם תצליח לשכנע אותי רגע לפני שמחליטים את ההחלטה הכי גורלית במדינה, אז דבר איתי. אבל לא הצלחתי, אז זה מה שקרה בפועל.
רחלי: תנפנף קצת בדגל עוד יותר, אולי זה יעזור.
בוקסי: כרגיל, לגמרי הגעתי מוקדם והלכתי מוקדם. הגעתי מוקדם.
רחלי: זה בוקסי! פיפ פו פיפ פו!
בוקסי: כן, התחילו להגיע כמות גדולה של אנשים, אני הלכתי וחזרתי לת"א. ואז הלכתי להפגין עוד פעם בערב בקפלן ואז חזרתי יותר מאוחר עוד פעם לקפלן. רציתי גם לרדת לאיילון, לא מצאתי את המקום, כרגיל. כרגיל הם חוסמים את איילון.
רחלי: שיואו איזה פקקט מפגין זה.
בוקסי: כן, אני נמצא תמיד במקומות. אני אומר לעצמי 'נלך לראות מה קורה'.
רחלי: יורדים לאיילון,
אריאל: דוי הבאתי דגל פלסטין בטעות במקום דגל ישראל.
רחלי: לקראת ההצבעה על החוק נערכה צעדה רגלית של מתנגדי הרפורמה עד לירושלים ברגל! וואי מה קטע של שמאלנים עם זמן פנוי? איך הם אוהבים את הפרויקטים האלה. נלך ברגל לירושלים! נקום באמצע הלילה נלך להפגין על פיטורי גלנט! נשב 6 שעות בבית קפה עם חבר, נקרא לזה בריינסטורמינג לתסריט!
אריאל: תראי, בגדול אשכנזים אוהבים צעדות.
בוקסי: אוקיי…
[צוחקים]
רחלי: בוקסי, אתה לא הלכת ברגל לירושלים אני מניחה כי אתה אוהב הפגנות נייחות.
בוקסי: נכון. האמת שתמיד הלוגיסטיקה מסבכת אותי. כי התחלתי להגיד, אם אני נוסע לירושלים,
רחלי: להזיז רגל אחת ואז עוד רגל.
בוקסי: אם נוסעים לירושלים ומחנים את האוטו ואז צריך ללכת לצעדה אבל אז איך אתה חוזר לאוטו? זה לא הבנתי.
רחלי: לא, אתה מחנה בת"א ואתה הולך ברגל לי"ם.
בוקסי: כן, כן, ברור, אתה הולך מלא זמן.
אריאל: אם הייתה מגלשה מת"א ל-י"ם, אז בוקסי היה מצטרף.
רחלי: אוקיי, הבנתי.
בוקסי: אם הייתה בריכה בסוף אז בכלל. כן, כן. לא הייתי בצעדה לצערי, היה לי פומו רציני.
אריאל: לי לא היה פומו כי נשמע לי סיוט ללכת מת"א ל-י"ם. אני כל הזמן אמרתי 'תודה לאל שיש כל כך הרבה אנשים אחרים שעושים את זה כדי שאני לא אצטרך!' גם היה איזה יום אחד אתמול, שלשום, אני ורפי ורחלי חזרנו מאחד הבילויים ההדוניסטים שאנחנו הולכים אליהם בזמן שכולם מפגינים. אנחנו הולכים,
רחלי: בילוי מאוד הדוניסטי, תערוכת הבלונים בהאנגר 11 ת"א.
[צוחקים]
רחלי: יש שם בלון בצורת שימפנזה. כמו הבילויים של דיוניסוס במיתולוגיה היוונית.
אריאל: בזמן שהעם מפגין למען החופש שלו ברחובות, אנחנו האליטות מסתכלים על פסלי בלונים בתערוכת הבלונים.
בוקסי: וואי ממש מנותקים כמו בלונים מעופפים.
אריאל: ב-ד-יוק, כל כך סימבולי. וכשחזרנו אז ממש קרוב לבית שלנו הייתה הפגנה. זו לא הייתה הפגנה גדולה, זו הייתה הפגנה יחסית קטנה ביציאה מהחניה של ההסתדרות. היו שם לא יודע, בטח איזה עשרה אנשים, אחד מהם עם תוף. וחשבתי לפחות רפי יתלהב, יראה הנה בן אדם מתופף, הנה זה. אבל לצערי רחלי בדיוק הכירה לו את "פוקימון גו".
[צוחקים]
אריאל: אז כל מה שעניין אותו אם יש שם פוקימונים.
רחלי: והיו שם?
אריאל: לא.
רחלי: אתם מבינים למה הפגנות השמאל נכשלו? אין להם מספיק פוקימונים.
בוקסי: כן, כן, כן.
אריאל: עצוב מאוד.
רחלי: אז כן, הצעדה ל-י"ם שבוקסי אפילו לא טרח לצעוד,
בוקסי: אומאיגוד רחלי!
רחלי: למה, היית צריך לעשות כמו לפיד, לנסוע לשם עם מזגן, לצאת מהאוטו, להצטלם עם רגל אחת באוויר כאילו אתה באמצע ההליכה ולחזור הביתה לראות "נטפליקס".
אריאל: תקשיבי אין מה לעשות, יש אנשים במדינה הזאת שאכפת להם מהמדינה, כמוני נגיד שהלכתי להפגנה הזאת בהסתדרות. יש אנשים כמו בוקסי, שאין להם כוח ללכת ל-י"ם למען המדינה שלהם להגן על הדמוקרטיה.
בוקסי: היית בצד הלא נכון של ההפגנה כי ההפגנה הייתה בכלל בצד השני של ההסתדרות אריאל!
רחלי: ללכת מסביב לבניין?
אריאל: אני הייתי בצד שמגיע מתערוכת הבלונים [צוחק]
בוקסי: אתה הגעת מהצד שאפשר דרכו ללכת הביתה הכי בקלות, כן, כן.
רחלי: אגב ברשתות, היו הרבה דיווחים על דתיים שנתקעו על הכביש ל-י"ם בכניסת שבת בגלל הצעדה הזאת ושהם נאלצו לצאת מהאוטו כי כבר נכנסה שבת. כבר היה שישי אחה"צ והם הלכו ברגל כדי לא לחלל שבת עד היישוב הקרוב.
אריאל: אז בטעות הם גם הפגינו נגד הרפורמה?
רחלי: כן, כן, הם אמרו. לא התכוונו, אבל יצא לנו שצעדנו. אז קודם כל, תקזזו כי לא היה 100 אלף, היה 99,999.
אריאל: שסתם הלכו ברגל.
רחלי: בדיוק. יש גם ריאיון בערוץ 14 עם ניצולת שבת כזאת שנאלצה לצעוד 8 ק"מ עם האוכל שהיא הכינה לשבת עד שהגיעה ליישוב שאליו הייתה צריכה להגיע.
אריאל: ועד שהיא הגיעה היא כבר אכלה את כל האוכל, אז הייתה צריכה לבשל את הילדים שלה.
[צוחקים]
אריאל: מבינה?! הכל בגלל השמאלנים שחוסמים את הכבישים.
רחלי: אתה רואה? הנה קצת ספגת יהדות ועכשיו אתה יכול להשתמש בזה.
אריאל: כן, כן, מאוד שימושי.
רחלי: עכשיו זה מוצג בתור איזושהי טרגדיה, כאילו דתיים נאלצו, לא יכלו להגיע לשבת. נאלצו ללכת ברגל וזה, אבל כאילו…זה משהו שקורה לדתיים כל הזמן. כאילו כל דתי כמעט לפחות פעם בחיים שלו, יצא לו להיתקע בפקק לפני שבת ונאלץ להתמודד עם הדילמה הזאת של האם לצאת מהאוטו ולהמשיך ברגל או להעמיד פנים שעדיין לא נכנסה שבת ולהמשיך. זה רגע מרגש קצת כי זה כאילו פתאום אתה הופך את עצמך לפוסק הלכה.
אריאל: לרב.
רחלי: כן. אתה מתחיל להתפלפל עם עצמך. כאילו אתה אומר, אוקיי, נכנסה כבר שבת, אבל בפועל יש עוד 20 דק' אחרי הדלקת נרות שעוד מותר להתארגן לשבת. אוקיי, עברו גם ה-20 דק' האלה, אבל בתכלס שעת כניסת שבת זה שעה שקבעו ליתר ביטחון. בפועל השמש שוקעת רק עוד 10 דק'. אוקיי, השמש כבר שקעה, אבל בפועל אני כבר לא לוחץ על הדוושה של הדלק, אני רק גולש בניוטרל. אה אוקיי, לחצתי על הדוושה, כן אבל רבי יהודה ממסכת סנהדרין אמר שעבירה של רגליים היא רק מדי רבנן. וככה אתה נוסע ומשקר לעצמך.
אריאל: רגע, אבל 6 מיליון יהודים מתו בשואה, אז אולי אין אלוהים ואז זה בסדר שאני אסע הביתה?
רחלי: כן, זו המסקנה בסוף. וכאילו את כל המסכת שקרים הזאת אתה עושה לעצמך פשוט כי אתה יודע שהאלטרנטיבה זה להעביר יממה שלמה בצומת מסובים על האי תנועה שם,
אריאל: לאכול את הילדים שלך. עוד אין לך ילדים, אתה תעשה ילדים במיוחד כדי שיהיה לך מה לאכול.
רחלי: אתה תקוע שם יממה אחת.
אריאל: נשמע שעשית את זה פעם או פעמיים בחיים שלך.
רחלי: שמעתי על אנשים.
אריאל: שמעת אה, את לא מוכנה להודות. אה כי אחרי זה גם צריך להדחיק את זה.
רחלי: חייבים. כי זה כמו האנשים האלה שנתקעים בהרים ונאלצים לאכול את החברים שלהם, ואז כשהם חוזרים לחיים הרגילים הם חייבים להדחיק את זה. אתה לא יכול להמשיך את החיים הרגילים כשאתה יודע שאכלת את כל החברים שלך. אז אתה כאילו, זה לא קרה מעולם.
אריאל: זה אותו מנגנון שדתיים מפעילים לדעתי כשמביאים ביד, לא?
רחלי: יכול להיות.
אריאל: אולי אלוהים רוצה שאני אביא ביד? ואז אתה מסיים, והופ, זה לא קרה!
רחלי: [צוחקת] בדיוק. אבל לא, היו הדתיים האלה שנתקעו מחוץ ל-י"ם לפני כניסת שבת והם אכן הלכו ברגל את כל ה…
אריאל: כי לא נעים, היו אנשים שהסתכלו וזה, לא היה להם נעים.
רחלי: הם גם ראו שיש מלא אנשים שהולכים, אז הם אמרו 'החילונים האלה הולכים, אני לא אלך?'
אריאל: כי הדבר שהכי חשוב בסופו של דבר לדתיים זה להיות עדר. חלק מעדר כלשהו. לא לעשות משהו לבד חס וחלילה, משהו שאתה החלטת. אם אתה רואה הרבה אנשים הולכים, טוב, אני יכול להצטרף אליהם כי זה כנראה אפשרי, כי זה כנראה לגיטימי. אתה לא תעשה את זה לבד בחיים.
רחלי: אבל אם הם היו תקועים באמצע המדבר וזה לבדם,
אריאל: אריאל: היו מתפללים לעגל הזהב.
רחלי: סביר להניח שהיו לוחצים קצת על הדוושה וממשיכים עוד 20 ק"מ ככה בשושו.
אריאל: טוב, אם אני כבר נוסע, אני חייב לאכול קצת בייקון. טוב קצת בתחת, בסדר.
בוקסי: אוי ואבוי.
רחלי: למחרת הצעדה, הייתה הפגנה של תומכי הרפורמה בקפלן. הם הגיעו אליה באוטובוסים, לא ברגל כי להם יש חיים.
בוקסי: ומימון ממשלתי. אני אגיד שאני קפצתי לשם כי התעניינתי לראות מה המצב.
אריאל: אז אתה רואה, עכשיו נספרת בתור מפגין בעד הרפורמה, איזה טמבל.
בוקסי: נכון, הקרבתי את המספר שלי בשביל זה. התקזזתי איתך אריאל. והמספר לדעתי היה משהו כמו חמישית או שישית מההפגנות בקפלן בשבת. משהו בסגנון הזה, כאילו הרבה יותר מצומצם.
אריאל: היו די הרבה אנשים.
בוקסי: היו אבל תשמע, הפגנה שאמורה להראות כמה אנשים בעד כל החקיקה הזאת. ובפועל לדעתי זה לא השיג את הדבר הזה. רוב האוכלוסייה הייתה חרדית ומתנחלת. בואו נגיד את זה ככה. אז את מי זה מייצג בפועל? לא את כל העם כמו שהם אומרים.
רחלי: גם הם עם.
בוקסי: לא, פשוט אומרים שזה רוב העם.
אריאל: כולם מדברים על המזרחים, אוקיי? זה מה שאתה מתכוון. לא היה את המזרחים שכולם חשבו שהמזרחים הם הרוב שמצביעים לביבי.
רחלי: אבל המזרחים עובדים קשה, קשי יום, הם לא יכולים לצאת עכשיו לקפלן.
בוקסי: אני בניגוד אליך, לא אומר שכל הליכודניקים הם מזרחים ושם נמצאים כל המזרחים.
אריאל: המזרחים הם אלו שנחטפו ע"י כל הרפורמה הזאת כי הם הצביעו לביבי, כי הם רוצים את ביבי שיזיין את האשכנזים. לא מעניין אותם רפורמה שמרפורמה. זה עניין של המתנחלים. אבל הם הרגישו שאם הם יתרמו לזה זה ידחוף אצבע בעין לשמאלנים ועכשיו הם נתקעו עם הרפורמה הזאת שזה לא באמת אינטרס שלהם וזה לא באמת מעניין אותם. אבל הם זורמים עם זה כי כאילו ביבי בעד זה. אבל לא הדבר הכי חשוב להם בעולם.
בוקסי: אני חושב שההפגנה הזאת מראה שכבר לא כ"כ זורמים עם זה. זה עיקר ההפגנה.
אריאל: אני חושב שזה לא מעניין אותם כ"כ. אני חושב שיותר משהם רוצים להפגין בעצמם, הם רוצים ללכת להפגנות של שמאלנים ולהרביץ להם. לדרוס אותם עם האוטו.
בוקסי: גם את זה אין כ"כ הרבה.
רחלי: אני ראיתי ב"טוויטר" שהיו בהפגנה הזאת של תומכי הרפורמה כל מיני שלטים כמו "תאוקרטיה", "דאורייתא או מרד", "סנהדרין עכשיו" שזה כאילו עד עכשיו לא ברור אם זאת בדיחה על החרדות של השמאל, כאילו 'ככה אתם רואים אותנו פנאטים משיחיים שרק רוצים את הרפורמה המשפטית כדי להפוך את ישראל למדינת הלכה?' או שזה פשוט שלטים של 'אהלן, אנחנו פנאטים משיחיים שרק רוצים את הרפורמה המשפטית כדי להפוך את ישראל למדינת הלכה'.
בוקסי: ולא מתביישים בזה, כן.
אריאל: אבל זה הקונפליקט שהדתיים עצמם חיים בו, לא?
בוקסי: זאת שאלה טובה.
אריאל: לשחק את המשחק של 'הנה אתם רואים, אנחנו חלק מהעולם המערבי, אנחנו גולשים באינטרנט, אנחנו לא כמו החרדים האלה. אנחנו מחוברים למציאות, אבל אנחנו גם משוגעים משיחיים שמאמינים בדברים מטורפים וגזעניים והומופובים וכל זה, אבל זה בצחוק! אבל זה גם לא בצחוק, אבל מצחיק להגיד את זה!
בוקסי: אני חושב שזו הטרלה דוגרי. אני מקווה לטוב פשוט.
רחלי: תראה, גם כשהם אומרים שזו הטרלה וגם הרי הימין כל הזמן אומר, 'מה פתאום, אל תדאגו, אנחנו לא נעשה פה מדינת הלכה', אבל כאילו דקה אחרי זה אומרים כזה 'מה אם בית הדין הרבני הוא זה שיחליט מה מותר לנשים לעשות בגירושין. סך הכל יש בתנ"ך שיטות מאוד מתקדמות לבירור סוגיות בזוגיות'.
בוקסי: ברור.
רחלי: למשל, אם אשתך מתנהגת מוזר, אתה מכריח אותה לשתות מים מכושפים ואז היא בגדה בך, היא מתה ואם היא לא בגדה בך, היא נכנסת להריון.
בוקסי: מה מושלם, מושלם.
רחלי: כן, זו שיטה בדוקה לברר דברים, אבל כאילו בבית המשפט לא מרשים לעשות את זה בגלל איזה קשקוש של עילת הסבירות שזה רק תירוץ לזה שהשמאלנים לא אוהבים מים מכושפים. יש בזה גלוטן.
אריאל: בסוף יותר ממה שהדתיים צריכים את החילוניים בשביל השירות הצבאי או בשביל הרופאים או בשביל המיסים וזה, הם צריכים את החילוניים פשוט כדי לחבר אותם חזרה למציאות. מישהו שיגיד להם 'די הגזמתם'. מישהו צריך לשרטט להם את גבולות הדתיות שלהם. את כמה דתיים הם יכולים להיות.
רחלי: שנת שמיטה כן, מים מכושפים שהורגים את האישה…בואו נדחה את זה לקדנציה הבאה.
אריאל: כן. וזה שאנחנו מוכנים לסבול דברים מסוימים ולא מוכנים לסבול דברים אחרים, זה גם לטובתם, זה בעיקר לטובתם. הם אלה שסובלים מהדברים האלה.
בוקסי: בגלל זה יש לך בית משפט שהוא כ"כ אקטיביסטי בהקשר הזה ובגלל זה הם מנסים עכשיו לכבות אותו. זה בדיוק הגורם,
אריאל: כן, ובאיזשהו מקום הם סומכים עלינו שנעצור אותם.
רחלי: אתה אומר אנחנו כמו האיד והסופר אגו. אחד יוצא עם רעיונות משוגעים ואחד צריך לרסן אותו. וביחד אנחנו יוצרים את היצור המופלא הזה שנקרא יהודית ודמוקרטית.
בוקסי: אני חייב להגיד שזו בדיוק הנקודה הזאת וזו הסיבה שהגענו, הסיבה שהגענו לאיך שהגענו. ממש בגלל זה. בגלל שהפוליטיקאים נהיים יותר ויותר קיצוניים, אז אתה רוצה לאזן אותם עם בית משפט שהוא יותר נורמלי מבחינת הדרישות שלו ולא להיות יותר מדי. להיות מחובר למציאות. אז יש בזה הגיון.
רחלי: בנוסף היה גם אירוע אחדות באותו יום שהיה משותף למתנגדי הרפורמה ותומכי הרפורמה שקראו יחדיו לפיוס והסכמה רחבה בחקיקה. שמחה רוטמן קרא לימנים לא להשתתף באירוע הזה.
אריאל: שיואו!
בוקסי: וואו, איזה איש.
רחלי: הם רוצים להתפייס אתכם!
אריאל: הם רוצים לגרום לכם לא לשמור נגיעה!
רחלי: אז זהו, הם באמת עשו שרשרת אנושית.
אריאל: וידאו אבל שרק בנים יגעו בבנים ורק בנות יגעו בבנות?
רחלי: האמת שכן כי היו שם הרבה דתיים אז היו צריכים להסתדר ככה שבנים יגעו בבנים ובנות יגעו בבנות.
אריאל: איזה סיוט אלוהים, שונא דתיים יואו.
רחלי: עשו שרשרת אנושית מהכותל עד הכנסת. ואגב, אני ראיתי תמונות, הם דווקא לא החזיקו ידיים. כאילו אני תמיד חשבתי ששרשרת אנושית זה להחזיק ידיים, אחרת מה שרשרת פה? אתם סתם עומדים אחד ליד השני. אה אם אני אלבש ככה שרשרת, אז היא תיפול. מה אני פשוט אשים את כל החרוזים אחד ליד השני ויוצאת לבלות!
אריאל: כל האנשים צריכים לעמוד אחד ליד השני ואז צריך לשפד אותם עם חוט שיעבור בין כולם.
רחלי: זהו, אני גם לא מבינה שרשראות אנושיות. צעדה אני מבינה, הולכים מנקודה א' לנקודה ב'. אבל שרשרת, באמת הם סתם עומדים. ז"א, אומרים 'אוקיי, מה עכשיו? אנחנו שרשרת, הצלחנו, הנה עשינו שרשרת.' כמה זמן עכשיו צריך לעמוד? כאילו מה הסיפור?!
בוקסי: עד שיספיקו לצלם כל אחד ואחד מכם ולהראות את כל השרשרת מהתחלה ועד הסוף שלה. מה לא ראית שככה ריפאו את אפריקה בשנות ה-80' רחלי? WE ARE THE WORLD בזכות השרשרת.
אריאל: רגעים כאלה גורמים לך לחשוב רגע ולהבין למה בד"כ עושים שרשראות לא מאנשים. זה באמת לא מתאים כ"כ לאנשים, זה יותר מתאים לחרוזים.
רחלי: פחות פונקציונלי עם אנשים.
אריאל: כן, כן. שרשרת של אנשים,
רחלי: אתה לא שם שרשרת חרוזים, פתאום חרוז אחד צריך לשירותים. אומר, 'חכו, שמרו לי את המקום'.
אריאל: כן, גם אנשים הם גדולים מדי.
בוקסי: אומאיגוד!
רחלי: התרומות של אריאל היום לדיון.
בוקסי: לא, זה בסדר, הוא תורם בערך כמוני. נראה לי שנינו, כן, כן, זה בסדר גמור.
רחלי: גם אני חושבת, כשעושים שרשרת אנושית מהכותל לכנסת, אז הראשונים של השרשרת בכותל נעמדים במקום שלהם די מהר. הם יוצאים מהכותל. ועכשיו הם צריכים לחכות לאנשים הבאים בשרשרת שילכו הלאה. כאילו הם צריכים להמשיך עד הכנסת עם הקצה השני של השרשרת, אבל הקצה הראשון פשוט כאילו עומד שם ומחכה.
בוקסי: כן, אפשר להביא לו פתקים בינתיים שישים בכותל.
רחלי: אתה אומר להעביר בשרשרת. כאילו מעבירים פתק. כמו טלפון שבור. ועד שהטלפון מגיע לכותל זה כבר בקשה אחרת לגמרי.
בוקסי: אוי מצחיק.
אריאל: שמח שמצחיק אתכם כשהמדינה קורסת.
רחלי: ביום ההצבעות על ביטול עילת הסבירות היה הרבה בלגן. מפגינים חסמו את דרכי הגישה למשכן הכנסת וניסו לפרוץ את שורת המשאיות שחוצצות בינם לבין הכנסת. או! זהו? עשינו קפיטול סוף סוף? הצלחנו?
בוקסי: לא הצליחו. הייתי שם, כן. זה לא עבד. היה פשוט מאוד חם, מאוד, מאוד חם.
רחלי: אתה אומר ניסו להיכנס למשכן של הכנסת רק בגלל המזגן?
בוקסי: לגמרי. וואי תקשיבו, היה קשוח. קשוח מאוד. הפגנות בקיץ.
רחלי: היה קשה לעמוד בצד ולהסתכל?
בוקסי: אני הייתי בשמש! וקצת בצל…ובשמש.
אריאל: מדי פעם הוא עמד מול המכת"זית כדי שתרענן אותו קצת.
בוקסי: זה מה שהם עשו. ואז הם התחילו להשתמש בבואש.
רחלי: אה כדי שלא תהנו יותר מדי?
בוקסי: כן, כי פאקינג חם אז כולם רצו את המכת"זית ואת המים הקרים. ואז הם התחילו להשתמש בבואש. ואתמול בערב כשהייתי בהפגנה בקפלן, אז פתאום את מריחה ריח מזעזע של האנשים המסכנים שחזרו מ-י"ם והושפרצו ע"י בואש שזה ריח שלא עוזב אותך איזה יומיים.
אריאל: כמה זה מסריח הבואש? תתאר לי את הריח.
בוקסי: תקשיב, תקשיב,
אריאל: ביוב כזה?
בוקסי: תקשיב אריאל, זה מסריח ברמות שאתה לא מאמין.
אריאל: אבל כמו מה?
בוקסי: זה כמו כביסה שהשאירו אותה במים מלאים בכביסה במשך כמה ימים.
אריאל: ריח עובש כזה.
רחלי: ככה אריאל עושה כביסה אבל.
אריאל: ריח מעופש.
בוקסי: מעופש אבל עם המיץ של המים המעופשים ואתה מריח את זה מאנשים ברדיוס של כאילו כמה מטרים.
אריאל: אז אתה אומר שבגדול הפגנות אפשר להפליץ שם חופשי. אין לזה שום השלכות.
בוקסי: בוא נגיד שבקיץ, לגמרי.
אריאל: אף אחד לא יאשים אותך.
בוקסי: לא, לא.
אריאל: יכול להגיד 'זה הבואש!'
בוקסי: אנשים הסריחו לפני הבואש.
אריאל: ברור, מזיעים.
בוקסי: כן, כן, מאוד מסריח.זה מאוד מסריח.
רחלי: בהתחלה המפגינים נבהלו מהמכת"זית אבל אז הם גילו שחם להם, אז אמרו יאללה תביאו את המכת"זית. ואז הביאו את הבואש ונבהלו מהבואש, אבל אז הם אמרו 'טוב, עדיין חם לנו, אנחנו נסבול את הריח, לפחות תרטיבו אותנו עם הבואש'. אז המשטרה ראתה את זה, אמרו 'טוב, פשוט נדרוס אותם!'
בוקסי: עם הסוסים, יאללה, יאללה.
אריאל: הי אולי נביא כלי נשק מיוחד שיעשה להם רוח.
[צוחקים]
רחלי: באותו בוקר של ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, מפגינים גם חסמו את פתח ביתו של שר הכלכלה, ניר ברקת, בניסיון למנוע את יציאתו מביתו להצבעה. חבר'ה, די עם הטריק הטיפשי הזה של לחסום!
בוקסי: באמת? לא ידעתי את זה בכלל.
אריאל: כן, הוא התקשר לטלי גוטליב, ביקש להלוות את הבת האוטיסטית שלה רגע. 'אני צריך אותה שניה כדי להתבכיין על משהו'.
בוקסי: וואי לא היה לי מושג שהם חסמו את הכניסה שלו לבית.
רחלי: מה זה הטריק הטיפשי הזה? לא ככה עובדת חקיקה אבל.
בוקסי: זה טריק מדהים.
רחלי: אתם אומרים פשוט לא יעבור חוק כי הבן אדם לא הצליח להגיע בזמן, הוא איחר.
אריאל: תראי, טכנית זה כן עובד ככה.
בוקסי: טכנית זה עובד.
אריאל: מה זה כל הקיזוזים וכל הזה?
רחלי: למה שלא תשימו פשוט נעץ על הכיסא של ביבי וכזה 'או הוא לא יוכל לשבת, טוב, אז אין ראש ממשלה!'
בוקסי: טכנית אם אתה פיזית מונע מהם להיכנס למליאה, אז כן, עקרונית אתה יכול למנוע מהם להצביע.
רחלי: אז השיטה היא מפגרת.
בוקסי: נכון, זה אני מסכים.
רחלי: שיצביעו ב-סמס. כאילו עצם זה שמישהו נתקע בפקקים יכול לשנות את העתיד החוקתי של מדינת ישראל,
אריאל: כן, אבל זה גם קצת מגניב, לא?
בוקסי: זה בהחלט מצחיק.
אריאל: זה מוסיף קצת מתח לעניין. כדי שיעשו סרט על זה, תוכל להראות בן אדם 'אה אני חייב להגיע בזמן! אה יש מתח! יש לחץ!'
רחלי: יש קומדיה של טעויות,
אריאל: 'עופו לי מהדרך!'
רחלי: בדיוק המשאית נעצרת מולו, בדיוק הרמזור מתחלף.
אריאל: בדיוק עובר דרך קיר זכוכית,
רחלי: כן, מחליק על גולות.
אריאל: קצת דרמה, זה מכניס דרמה.
בוקסי: נכון, נכון.
רחלי: צריך לעשות כמו הסרט הזה שארנולד שוורצנגר מנסה להשיג את הבובה או משהו.
אריאל: "מתנה בלתי אפשרית"
רחלי: לעשות "הצבעה בלתי אפשרית", לעשות סרט כזה שחבר כנסת חייב להגיע בזמן.
בוקסי: אוי זה רעיון טוב.
רחלי: וכל הזמן מעכבים אותו בדרך.
בוקסי: אומאיגוד, הוא חייב להצביע על עילת הסבירות.
אריאל: כן, הוא חייב להצביע,
בוקסי: להרוס את המדינה.
אריאל: לבטל הפלות או משהו.
בוקסי: הצופה בקונפליקט. הצופה לא יודע אם הוא בעד הפוליטיקאי או נגד הפוליטיקאי. כי אתה לא רוצה שהוא יהרוס את המדינה אבל אתה גם רוצה שהוא יגיע להצבעה שלו, זה חשוב.
רחלי: בסוף הוא לא מצליח להגיע להצבעה בזמן, אבל הוא מבין שמה שהיה חשוב זה הדרך.
בוקסי: כן.
רחלי: העיקר שהוא נהנה מהדרך. טוב, אה…במהלך הלילה אחרי ההצבעה היו מחאות ועימותים ברחבי הארץ. מפגינים נפצעו. מישהו דרס מפגינים על הכביש. זה היה מדהים התיעוד הזה. הוא כאילו נוסע לתוך המפגינים כאילו זה באולינג שהוא צריך להוריד כמה שיותר בקבוקים.
בוקסי: כן, מזל שאף אחד לא נפגע, כן.
רחלי: לפעמים גם כשהמפגינים אומרים שהיה ניסיון דריסה בהפגנה, אז אני כזה רואה את הווידאו ואומרת טוב, הבן אדם רק ניסה טיפה להתקדם בתוך הכביש ואז הפגוש שלו נגע קצת במפגין. זה לא ממש ניסיון דריסה.
בוקסי: היו גם ניסיונות יותר אגרסיביים.
רחלי: לא, אבל פה זה היה ממש GTA.
בוקסי: כן.
רחלי: זה כאילו הבן אדם, אתה רואה שהוא בפול ספיד, מנסה לנווט גם,
אריאל: לפגוע בכמה שיותר אנשים.
רחלי: 'רגע, הילד הזה קצת בורח, אני חייב'
אריאל: הוא כמו רפי בפעם האחת שנתנו לו לשחק GTA, כן.
[צוחקים]
אריאל: דורס אנשים ונקרע מצחוק.
רחלי: או רפי על בימבה.
בוקסי: כן, מזל שבאמת היה רק פיגוע דריסה אחד אתמול ולא היה משהו יותר חמור מזה.
רחלי: בסדר, הלילה עוד צעיר. חבר'ה, רק עכשיו התחיל הבלגן!
בוקסי: בפועל, רק עכשיו התחלנו את האקשן האמיתי.
אריאל: סוף סוף יצא סרטון אחד של אלימות של מפגיני שמאל.
בוקסי: כן, אני ראיתי את הסרטון.
אריאל: הייתה אמא שנסעה עם הילדים שלה ומפגינים לכאורה, ניפצו לה את השמשה האחורית והילדים נורא נבהלים.
בוקסי: אני כמובן מתנגד לזה, אין שום סיבה לנפץ שמשה של אוטו, בטח אם יש ילדים בפנים.
רחלי: אוהבת את הגינוי שלך, 'אני חושב שרצח זה לא…לא מתאים'.
אריאל: אני להפך, אני חושב שצריך כמה שיותר להפוך מכוניות וזה.
רחלי: עם ילדים בפנים?
אריאל: כן. תראי, היא בדרך הביתה עכשיו כדי לשים את הילדים האלה בתוך איזה סיר לקראת תשעה באב. נעשה להם טובה.
בוקסי: אני מסכים שצריך טיפה יותר אנרכיה, אבל מבלי שיפגעו אנשים פשוט. רכוש זה משהו אחר, רכוש זה מכוניות.
רחלי: אתה אומר אפשר היה לנפץ את המכונית, רק שלא יהיה תינוקים בפנים.
בוקסי: אני לא בעד.
אריאל: עדיף מכוניות חונות.
בוקסי: אני בעד בכלל שלא אלימות בכלל, אבל אם כבר עושים את זה,
רחלי: אז תשלפו את הילדים החוצה קודם. זה כמו מצוות שילוח הקן.
בוקסי: מלא מצוות אני לומד.
רחלי: קודם מוציא את הילדים ואז מנפץ את המכונית.
בוקסי: שילוח הקן.
רחלי: בקיבוץ חצרים שבדרום מפגיני ימין חסמו את הכניסה למקום והתפתחה קטטה עם קצין הביטחון של הקיבוץ והוא ירה באוויר לאות אזהרה, מה שזעזע הרבה אנשים בימין שזה מוזר. כי לא זה החלום? לא זה מה שבן גביר ניסה לעשות כל הזמן הזה? לדאוג שלכמה שיותר אנשים יהיה נשק אישי כדי שבמצבים של קטטה והתלהטות הרוחות הם יוכלו פשוט לשלוף את האקדח ולאיים על אחרים? זה בדיוק האוטופיה שדמיינתם כל הזמן הזה, אז מה אתם כועסים?
בוקסי: באוטופיה של בן גביר מישהו מהמפגינים לוקח את האקדח שלו ויורה באיש שירה באוויר, זו האוטופיה שהוא מתכוון.
רחלי: אבל הנה, הקב"ט הזה התחיל את האוטופיה, תמשיכו את האוטופיה במקום אח"כ להתלונן ב"טוויטר" 'מה זה הוא לא היה צריך לשלוף נשק'. זה הרעיון, לשם אתם חותרים חבר'ה!
בוקסי: נכון. כולכם הייתם צריכים לשלוף את האקדחים שלכם וכולכם לירות באוויר והייתם הופכים את זה לחתונה. זהו.
אריאל: חלום שלי לירות באוויר.
בוקסי: עוד מעט בקרוב כולנו נוכל לפתור דברים, סכסוכים. מי שיעקוף אותך בכביש, תוכל לירות בו, הגנה עצמית! מה עוד שניה יוצא מהאוטו ומרביץ לך, מה זה!
אריאל: לא, אתה יכול להרוג גם מי שאתה רוצה. אחרי תגיד 'חשבתי שהוא מחבל'.
בוקסי: לא רק זה, תוכל אח"כ לעצור אותו מנהלית כי גם את זה בן גביר יוכל לעשות. תוכל לירות בו, לרצוח אותו ואז לעצור אותו מנהלית. בסוף.
אריאל: רק לאנוס אי אפשר?!
[צוחקים]
אריאל: את החלק הכי כיפי פספסתם.
רחלי: איזו מן אוטופיה זאת?
אריאל: מה אני יכול לרצוח מי שאני רוצה, אבל לא יכול לאנוס אותו? וואו, תודה בן גביר!
רחלי: לא, כי אם אתה אונס אותו ומגלה שזה ערבי, אז זו התבוללות.
אריאל: נכון.
רחלי: ביום למחרת העברת החוק, יהדות התורה הניחה הצעת חוק של חוק יסוד לימוד תורה שקובעת כי לימוד תורה הוא ערך יסוד של העם היהודי שייחשב כשירות משמעותי למען המדינה. בפועל זה נועד למנוע מבג"צ לבטל את חוק הפטור מגיוס, גם ללא פסקת התגברות. לא חיכו יום.
אריאל: אני פשוט תוהה מה ה-END GAME של כל הלמידת תורה הזאת? מה עושים עם הידע שצברת?
בוקסי: מגנים על ישראל.
אריאל: באיזה שלב, כאילו שוב, אני מבין, הולך ללמוד רפואה, אחרי זה אתה ממציא תרופה לסרטן.
רחלי: נגיד אם אתה מתגייס לצבא, יש את היום שבו אתה נקרא לחזית. מה הנקרא לחזית של התורה?
בוקסי: סיימת את הכשרתך ואתה עכשיו משתמש בכישורים שלך.
אריאל: בדיוק. הם מאמינים שזה חשוב להם לנפש היהודייה שלהם.
בוקסי: וזה מחזק את הקשר עם אלוהים.
רחלי: ושומר על המדינה.
בוקסי: ועל העם היהודי.
אריאל: קסם ששומר על המדינה.
בוקסי: בדיוק. כמו שאנחנו מתגייסים לצבא, הם מתגייסים לצבא שלהם, צבא האל.
אריאל: צבא הקסם, כן.
בוקסי: צבא הקסם, בדיוק.
רחלי: אפילו דתיים וימנים אומרים שזה מוגזם, שלא צריך את החוק הזה של ה…זה סתם עושה אנטגוניזם.
בוקסי: ביבי כבר גינה ודרעי כבר גינה.
רחלי: זהו, אני ראיתי אנשים אפילו שטוענים שכל הסיפור הזה של הצעת החוק הזאת זה סוג של הטרלה מכוונת, כאילו כדי שהקואליציה תפסול את החוק הזה ואז הם יוכלו להגיד, 'אתם רואים, לא צריך עילת סבירות, אנחנו פשוט נחסום את החוקים המשוגעים בעצמנו'.
אריאל: אחרי שנציע אותם בעצמנו כי אנחנו מעוניינים בהם.
בוקסי: יש לביבי את אותו טריק כל הזמן. הוא מביא אנשים קיצוניים כדי שהם יציעו הצעות קיצוניות כדי שהוא יוכל לבוא ולהגיד 'להלהלי' ואז יגידו 'ביבי הוא המבוגר האחראי בכלל'.
רחלי: כן אבל לאט, לאט ההבדל בינו לבין הקיצוניים האלה הולך ומיטשטש.
בוקסי: ברור, ברור.
רחלי: אז הוא כבר לא המבוגר האחראי, הוא פשוט המבוגר הזה שקונה בירה לילדים.
בוקסי: לגמרי. זה התחיל מבירה, זה עבר לסיגריות. עכשיו זה כבר קראק, הוא כבר המבוגר הזה שכבר משחית בי"ס שלם.
רחלי: אל תדאגו, יש לי תעודת זהות, אני יכול לקנות לכם את הקראק הזה.
בוקסי: בדיוק, כן כן.
אריאל: אבל רגע, אני רוצה לחזור לעניין הזה של לימוד תורה. כמה טוב אתה חייב להיות בלימוד? כאילו יש מבחן לפחות באיזשהו שלב?
בוקסי: אפס טוב.
אריאל: האם בסוף של הישיבה, יש מבחן שבודקים כמה אתה טוב בתורה? ואם אתה לא טוב, אז אומרים 'טוב עכשיו אתה חייב לעשות צבא'? כאילו מה מונע ממני להגיד 'לא אני לא רוצה ללכת לעשות צבא כי אני רוצה ללכת ללמוד בישיבה ופשוט להיות גרוע בלימודים'.
רחלי: לא בודקים שם מי לומד יותר טוב, מי לומד פחות טוב.
אריאל: כאילו אם אתה גרוע בצבא, יש סנקציות. שולחים אותך לכלא צבאי אם אתה מבריז,
בוקסי: מעבירים אותך תפקיד.
אריאל: מעבירים אותך לתפקיד גרוע. מת בקרב מתישהו.
רחלי: אתה אומר אם אתה יושב בכיתה בישיבה ואתה סתם עושה שיגועים ומצייר.
אריאל: כן בטלפון, לא מקשיב. מצייר, בדיוק. מקשקש.
רחלי: מצייר בתוך הספר.
אריאל: מה קורה לי בסוף?
בוקסי: מה עושים עם האברך הכי גרוע, זה מה שאתה שואל.
אריאל: כן, בדיוק. האם גם הוא נחשב שמר על ביטחון המדינה? האם הוא פוגע בקסם? כאילו יש כלא רבני למי שעורק מהישיבה?
רחלי: כלא רבני למי שפירש לא נכון את הפסוק?
אריאל: אני אומר, אם אתם רוצים אז עד הסוף כבר.
בוקסי: לגמרי.
רחלי: אתה אומר, אם אתם רוצים שהתורה תיחשב כשירות,
אריאל: צריך להיות איזשהו מדד למה שירות טוב, למה שירות רע.
רחלי: צריך בכלל להפוך את כל הלימוד תורה דומה לצבא.
אריאל: כרגע אני יודע שכן יש דמיון במובן שנגיד בצו ראשון אז בודקים לך את הביצים וגם בישיבה הרב אוהב למשש להם את הביצים.
[צוחקים]
אריאל: אבל אני לא חושב שזה בדיוק אותו דבר. לא, אני רוצה שבסוף כל שנה הם יעשו הצגה שבה הם יפגינו את כל מה שהם למדו.
בוקסי: אוקיי.
אריאל: אני אראה לאן הכסף שלי הולך.
בוקסי: הבנתי אוקיי.
אריאל: כל לימודי התורה האלה, אני חושב נגיד שכמו ביום העצמאות, החיילים עושים כל מיני מופעים עם הדגלים וזה. למה החרדים לא באים גם לעשות איזה מופע גם? להפגין, הם צריכים גם טיפה לתרום לאתוס הישראלי. יושבים בפינה, לומדים תורה, חושבים מספיק.
רחלי: וגם כל חרדי שלומד תורה והפך את הדף בגמרא ונשרט ממנו, יוכר כנכה תורה.
בוקסי: ופוסט טראומתי, כן.
אריאל: אני חושב שאם כולנו מממנים את החרדים וזה, קודם כל אני רוצה לדעת איזה חרדי אני מממן. שכל אחד יצמידו לו חרדי אחד.
בוקסי: אהבתי, כמו ערים תאומות.
רחלי: כמו אמץ חלל.
בוקסי: כמו חיילים בודדים.
אריאל: כמו שיש חיות בסכנת הכחדה, אז אתה יכול כאילו לאמץ חיה. אתה לא באמת מגדל אותה, אבל אתה מקבל עדכונים עליה. אני רוצה לדעת מה קורה עם מוישלה שאני מממן אותו.
רחלי: לאיזה עמוד הוא הגיע.
אריאל: כן. כמה פיגועים התפילות שלו מנעו.
בוקסי: נכון, חשוב לדעת.
אריאל: דברים כאלה. אם החילונים יוכלו לראות את התרומה של החרדים בעיניים ובאמת להרגיש, יהיה לנו הרבה יותר קל ככה לזרום איתם.
בוקסי: זה בטוח, כן.
רחלי: אני חושבת האמת, בכל הנושא הזה של גם החוק הזה, הצעת החוק הזאת וגם בכלל כל השינויים שהולכים לבוא עכשיו עם החוקים והממשלה, אני חושבת שאולי אנחנו צריכים באיזשהו מקום לקבל את זה שאולי ככה זה צריך להיות. ישראל פשוט צריכה בסוף להיות מדינת הלכה ימנית. כאילו להיות סעודיה של היהדות. כי אוקיי, אנחנו רוצים שישראל תהיה דמוקרטיה עם שוויון זכויות לכל המיעוטים וכאלה, אבל יש כבר המון מדינות כאלה. תכלס לא צריך עוד אחת כזאת, בשביל מה? אבל מדינת הלכה יהודית, אין. אז אולי צריך שתהיה לפחות אחת כזאת וצריך לקבל את זה. מי שרוצה דמוקרטיה עם שוויון זכויות לכל המיעוטים, יכול לעבור לאחת ממיליון הדמוקרטיות האחרות ובוא נכבד את זה שגם ימנים פנאטים, הומופוביים, משיחיים זכאים למדינה משלהם וזאת מדינת ישראל. מדינת ישראל תהיה הסעודיה של היהדות ואנחנו נלך.
אריאל: זה פשוט מרגיש לי בזבוז. לקחת את המדינה הזאת מערבים ואז לתת אותה לערבים אחרים. יכולים להשאיר את זה לערבים וזהו. כבר זה מה שהיה פה קודם.
בוקסי: אני בעד כמובן.
רחלי: אתה אומר עשינו 360.
אריאל: כן, בדיוק.
בוקסי: אני בעד כמובן היפרדות פשוט. היפרדות לשתי מדינות יהודה וישראל.
אריאל: אין פה מספיק מקום.
בוקסי: יש פה מספיק מקום לכולם.
אריאל: אנחנו צריכים לעבור להתנחלויות עכשיו. [צוחק]
בוקסי: לא מנצלים את כל השטח שיש בדרום. יש מלא מדבר שאפשר לעבור אליו.
אריאל: אתה לא רוצה לגור במדבר.
רחלי: לא, המזרחים יעברו למדבר.
בוקסי: לא, אנחנו נעבור למדבר.
אריאל: אנחנו נגור בעיר אוהלים בסוף.
רחלי: טוב, נחזור קצת אחורה. דיברנו כבר על ההצבעה ועל ביטול עילת הסבירות, אבל עוד לפני זה קרו דברים. חבר הכנסת מיקי זוהר פרסם סרטון שמראה איך חייל צה"ל נהרג בגלל המחאה על הרפורמה. בסרטון מראים חייל שנמצא בעיצומו של קרב. הוא מבקש סיוע, אבל לא שולחים לו סיוע כי הוא תומך ברפורמה וככה הוא מת. שזה סרטון מוזר.
בוקסי: מזעזע.
רחלי: כאילו לפי המצב האמיתי שנגדו הסרטון יוצא, החייל הזה היה צריך לקרוא בקשר לסיוע ודווקא כן שולחים לו סיוע, כי היחידים שהגיעו לעבודה באותו יום זה חיילים שגם כן תומכים ברפורמה כמוהו. כי כל המתנגדים יושבים בבית שובתים. אז מה הרעיון?
בוקסי: האמת שכן. [צוחק]
רחלי: מוזר. בסוף מיקי זוהר מחק את הסרטון והתנצל. בן גביר כמובן הודיע שהוא לא ימחוק את הסרטון ושהוא גאה בו. כי הוא תמיד תומך בחיילי צה"ל, אלא אם כן הם עומדים קצת קרוב מדי ללימור סון הר מלך.
אריאל: כן, שמעתי שהוא שולח את זה לאוסקר הסרט הזר.
בוקסי: לא יאמן שהאיש הזה הוא שר בממשלת ישראל.
אריאל: אבל תחשוב רגע, איזה כיף לו.
בוקסי: הוא וואי, אני אתמול ראיתי אותו בריאיון. הוא נראה מבסוט. הוא חייך, הוא צחק.
אריאל: הוא חווה עכשיו את הסרט "ביג" למעשה.
[צוחקים]
אריאל: כולם מתייחסים אליו כאילו הוא מבוגר. פתאום הוא יכול לעשות דברים.
רחלי: והוא רק רוצה לשחק בצעצועים של חיפושיות. בינתיים נגנים בתזמורת צה"ל הודיעו שגם הם לא יגיעו להתנדב בגלל המחאה.
בוקסי: אוי לא!
רחלי: על זה הייתי רוצה לראות סרטון. שנראה חייל באמצע קרב. האויב יורה בו והוא ממש חייב עכשיו לשמוע את הסימפוניה של בטהובן. והוא מזעיק בקשר את התזמורת של צה"ל, אבל הם אומרים לו 'אה, אתה תומך ברפורמה? אז אתה מקבל רק מצילתיים!'
בוקסי: מוזיקה זה טוב למורל. מה יקרה?
רחלי: כן, אולי לפני 200 שנה היינו צריכים תזמורת בשביל מוזיקה. בשביל מה צריך עכשיו תזמורת צה"ל? מי אתם עושים רושם בכלל שאתם מתנגדים למחאה?
בוקסי: זה נותן אנרגיה וזה תורם למורל ועכשיו לא יהיה לכם מורל של חבר'ה שינגנו.
אריאל: זה נותן לאשכנזים מקום ללכת אליו בצבא ולהעמיד פנים שהם עושים שירות צבאי כמו מזרחים.
רחלי: טלי גוטליב יצאה נגד מחאת הטייסים ואמרה 'לכל אחד יש תחליף. גם לוחם בגולני יכול להיות טייס'.
אריאל: 'הנה הבת האוטיסטית שלי תטיס את המטוס'.
[צוחקים]
אריאל: האמת שצריך לעשות פה קצת שינוי בתפיסה שאתה מכיר את טייסי הקמיקזה היפנים?
בוקסי: כן, בטח, ברור.
אריאל: בשביל זה אתה לא צריך את הטייס הכי טוב בעולם.
רחלי: אתה רק צריך לדעת להמריא וזה נגמר.
אריאל: אז יכול להיות שזה המודל שהצבא שלנו הולך. אז באמת כל אחד יכול לעשות את זה.
רחלי: חוץ מזה גברת טלי גוטליב, אולי לוחם בגולני יכול להיות טייס, אבל לא כל לוחם בגולני יכול להיות חצוצרן, אוקיי?! אז לתזמורת צה"ל אין תחליף! מה כל ארחי פרחי יכול לעשות אצבוע? אז האמת שיכול להיות שהמחאה של תזמורת צה"ל באמת הקלף הכי חזק שלנו. טלי גוטליב לא יכולה לטעון שכל לוחם גולני יכול להפעיל טובה. כאילו F16 כן, אבל טובה? זה כבר סיפור אחר.
אריאל: אני אגיד לך. אתה לוקח את האלה מגולני ואתה שם אותם בטייס. אז מי יהיה עכשיו בגולני? אז צריך להזיז את האנשים העוד יותר דפוקים שיהיו בגולני. אני לא יודע בדיוק מה ההיררכיה הצה"לית, אבל אני יודע שבסוף,
רחלי: בסוף מגייסים אותך.
אריאל: אני יודע שבתחתית יש את כל האלה עם תסמונת דאון ששמים ב"סטטוסים מצייצים" של איזה מרגש, הם התגייסו.
בוקסי: אוי לא.
רחלי: אתה יודע שלא נתנו להם תכלס תפקיד כזה חשוב בצה"ל.
אריאל: אז זהו, תכף הם יצטרכו לעשות, הם יהיו סיירת מטכ"ל. [צוחק] כל אחד זז משבצת אחת קדימה.
בוקסי: יקראו לסיירת מטכ"ל בשר תותחים, הבנתי.
רחלי: אויויוי, אני אוהבת את זה שהימין טוען שכל אחד יכול להחליף את הטייסים והרופאים וההייטקיסטים, מה הבעיה?
בוקסי: ברור!
רחלי: אבל במקביל, עדיין בטוח שבלי ביבי המדינה תתרסק. כאילו כל אחד יכול לבצע ניתוח מוח, אבל להמציא קאץ' פרייזים מצחיקים להעליב שמאלנים? זה כבר דורש כישרון, זה אחד בדורו!
אריאל: להגיד 'חמוצים' זה רק ביבי יכול.
רחלי: כן! איזה קופי זה!
בוקסי: אני חייב להגיד שהאיש הזה עם כל הסלידה שלי ממנו, הוא באמת מלך הקאץ' פרייזים, אין לי מה להגיד. הקאץ' פרייזים שלו נתקעים.
רחלי: לא, זה הדבר שהוא הכי טוב בו.
אריאל: אבל מה, הוא מזה גרוע בלקצוב את הלב שלו, ממש גרוע. אני הרבה יותר טוב בזה ממנו. דבר אחד שאני יותר טוב בו ממנו יותר מביבי זה בקצב הלב שלי.
בוקסי: כן, כן.
רחלי: בכרזות של הימין שפורסמו השבוע מופיע האגרוף של סמל המחאה נגד הרפורמה כשהוא מכה את שרוליק, הילד הזה עם כובע הטמבל שמייצג את ישראל.
בוקסי: שרוליק, הילד של כולנו.
אריאל: הו רק לא את שרוליק, הדמות המצוירת האהובה עליי.
בוקסי: מי היה מאמין שנותנים אגרוף לשרוליק.
רחלי: זהו, כאילו הפוסטר הזה אומר שהמחאה נגד הרפורמה פוגעת בישראל הטמבלית, כאילו עם הכובע טמבל.
אריאל: הישנה והטובה שמייצג שרוליק.
רחלי: ועכשיו הילדים של דוש שזה הקריקטוריסט שהמציא את הדמות של שרוליק, רוצים לתבוע את ארגוני הימין כי לטענתם הם לא קיבלו אישור על להשתמש בדמות הזאת. שאני מרגישה שזה קצת…קצת הטרלה כאילו. אני מרגישה שהילדים של דוש פשוט חיפשו דרך לדפוק את הארגונים של הימין ויצא להם טוב כי הם השתמשו בשרוליק של אבא שלהם. אבל כאילו, בתכלס כולם כל הזמן משתמשים בדמות של שרוליק. זה מוזר פתאום לדרוש אישורים על זכויות יוצרים. זה כבר סמל בפני עצמו. זה כמו שאני אצטרך אישור על שימוש בסמיילי מהבן אדם שהמציא את הסמיילי.
אריאל: אני כן אגיד שני דברים. אחד, שאף אחד לא הבין את הכוונה המקורית של מי שעיצב את הכרזה הזאת. כולם חשבו שהם רוצים לתת אגרוף לשרוליק כי הוא אשכנזי מסריח,
רחלי: זהו.
בוקסי: זה מה שאני עדיין חושב.
אריאל: כי הוא קיבוצניק, חושבים שזה אגרוף של כהנא שנותן אגרוף,
רחלי: לא, זה האגרוף של המחאה. גם המחאה נגד הרפורמה אימצה את האגרוף על הרקע הצהוב. אז הרבה אנשים התבלבלו, חשבו שזה האגרוף של כהנא. אבל לא, זה האגרוף של המחאה החברתית פוגע בישראל שישראל מיוצגת ע"י שרוליק.
אריאל: אף אחד לא הבין את זה ככה. זה בעיקר מראה לך כמה הם חסרי מעוף שכאילו ברור ששמוליק מייצג שמאלנים כיום. שוב, את הקיבוצניקים, הוא לא מייצג את הביביסטים ואת המתנחלים ואת הזה, הוא בבירור חילוני, הוא בבירור אשכנזי. תמציאו סמל משלכם. אני אומר, אין להם אפילו מספיק שכל לדחות את הסמלים שדוחים אותם.
רחלי: כן.
אריאל: מבינה? כאילו להתייחס לשרוליק כסמל של ישראל, זה להגיד מזרחים הם לא באמת ישראלים. חרדים הם לא באמת ישראלים. מתנחלים הם לא באמת ישראלים. מי ישראלים באמת? אשכנזי שסבא וסבתא שלו היו בפלמ"ח.
רחלי: כן. אז אולי באמת ישראל השנייה צריכה למצוא סמל מצויר אחר שייצג אותה.
אריאל: יש כבר, אלה מהביסלי!
[צוחקים]
אריאל: הם בבירור מזרחים, אוהבים לבלות. חבר'ה טובים,
רחלי: חמים. ערמומיים גם.
אריאל: חריפים.
רחלי: כן, פלפלים כאלה.
אריאל: בדיוק. הם ידפקו מכות לשרוליק באמת.
רחלי: הם לא פראיירים. אז זהו כן.
אריאל: והם שניים גם אז יותר חזקים ממנו. אחד מחזיק אותו, השני דופק לו את האגרופים בבטן.
רחלי: תמיד אחד קורא לאח שלו. אבל אשכנזים יש אחד.
אריאל: כולם מתו בשואה, הוא היחיד שנשאר.
בוקסי: אוי ואבוי.
רחלי: עוד בפוליטיקה! ראש הממשלה שוב אושפז והפעם הושתל לו קוצב לב. וואי הבן אדם ממש מתעקש לא לשים כובע!
בוקסי: רק בריאות.
רחלי: באותה הזדמנות בית החולים "שיבא" הודה שבאשפוז הקודם של ביבי שבו הם אמרו שהוא רק התייבש ושלא אובחנה אצלו שום הפרעה בלב, אובחנה אצלו הפרעה בלב. מדהים!
בוקסי: אהה!
אריאל: כן…
רחלי: אז רגע, המכשיר ניטור שהושתל לו בלב, זה כי הייתה לו הפרעה בלב?! לא כי סתם היה זמן פנוי עד שהמונית של ביבי מגיעה אז אמרתם 'יאללה בואו נשתיל לו גם מכשיר ניטור בלב שלא ישתעמם', שמו לו סתם ליתר ביטחון.
אריאל: אני אם היה לי כסף, מה אכפת לי ליתר ביטחון שיהיה לי איזה מכשיר שיקצוב לי את הלב קצת.
רחלי: כן, יש לך מקום בלב הרי.
אריאל: כן מה חסר לי מקום? אני אוהב גאדג'טים.
רחלי: לא ברור למה לכולנו לא? מגיל שנה כבר שמים לנו קוצב לב.
בוקסי: לגמרי, לגמרי.
אריאל: בואו נדבר פרקטית.
בוקסי: את לא יודעת מה קורה שם.
אריאל: כמה חזק צריך להיות ה-בו! שצריך לעשות לביבי כדי לעקוף את הקוצב לב הזה?
בוקסי: נראה לי לא חזק מדי.
רחלי: אתה אומר המתנקש הבא של ביבי לא צריך להתאמץ כל כך להשיג את הדום דום, להשיג את האקדח,
אריאל: הם נותנים לנו את זה על מגש כסף. 'בואו, אתם יודעים שאתם רוצים!'
רחלי: חברה, הבן אדם חי עם שרה נתניהו. אני לא חושבת ש-בו! זה מה שיגמור אותו.
אריאל: ייתכן שה-בו! הביא אותו למצבו הנוכחי. צריך עוד קצת.
רחלי: טוב, אז אושפז והושתל לו עוד קוצב לב. אבל אל תדאגו, ראש הממשלה פרסם ברשתות סרטון קריפי שבו הוא מרוח ב-8 שכבות איפור ואומר 'כפי שאתם רואים, שלומי מצוין.'
בוקסי: וואו.
אריאל: אני אוהב את זה, את יודעת, בדיקטטורות אמיתיות את יודעת, לסדאם חוסיין יש כפילים, פה פשוט מביאים איזה פסל ממוזיאון השעווה של ביבי, מדביקים לו פה כזה באפטר אפקטס.
בוקסי: הוא שהמנהיג נעלם לאיזה שבוע וכולם תוהים לאן הוא נעלם ואז אומרים 'הוא בסדר, הוא בסדר, הוא פשוט לא ברור, פשוט מסתובב לו'.
אריאל: אתה מבין שביבי מתאמץ מדי, דיקטטור אמיתי בכלל לא עושה את המאמץ.
בוקסי: לא שם זין.
אריאל: שיחשבו שהכל בסדר.
בוקסי: כן, לא אכפת לו.
אריאל: הוא יחזור מתי שהוא יחזור, הוא יגיד שהכל בסדר ואנשים יאמינו לו.
בוקסי: הוא יצטלם רוכב בלי חולצה על איזה דב.
רחלי: אני מרגישה אבל שבצד השני די נערכים לרגע הזה שבו יצטרכו להחליף אותו בכפיל. כאילו הם שמים על ביבי עכשיו יותר ויותר שכבות איפור כדי שחס וחלילה ביום שבו יצטרכו להחליף אותו, פשוט ירימו את כל הקונסטרוקציה הזאת מהפנים שלו וישימו אותה AS IS על פרצוף של מישהו אחר והוא ימשיך כרגיל. אף אחד לא ישים לב, הוא פשוט ימשול לנצח שכל הזמן האנשים מתחת לפרצוף שלו מתחלפים.
בוקסי: אז יהיה פשוט ביבי לנצח.
רחלי: כן, כן.
בוקסי: לא יהיה מחליף אף פעם. יהיה עוד שנים של ביבי.
רחלי: ביבי עצמו יהיה רק המייקאפ, אנחנו נחיה תחת שלטונו של איל מקיאג'.
בוקסי: תהיה תבנית ביבי, הבנתי.
אריאל: אגב, אני שמעתי שהרופא שטיפל בו הוא גם מתנגד לרפורמה. פרסמו פוסט או משהו כזה.
בוקסי: אכן.
אריאל: עכשיו יש דיבור על קבוצת ווצאפ של רופאים. שיש שם 1000 ומשהו רופאים כבר שמדברים על לרדת מהארץ.
רחלי: ואז הם כולם יגורו יחד בשכונת רופאים אחת גדולה?
אריאל: לא, פשוט לא יגורו פה! זה הדבר שחשוב להם.
רחלי: חשבתי שהם הפכו להיות חבורה כזאת, שהם הופכים להיות חבורת אלף הרופאים! כמו סיטקום כזה שאתה רואה אלף רופאים כזה שלובי זרוע הולכים לשקיעה.
בוקסי: אבל כל אחד צריך להפסיק להיות רופא, כי הם צריכים לכנס איזושהי קהילה. אז הרופא הזה הופך להיות כבאי, הרופא הזה הופך להיות,
רחלי: כן, זה כמו עיר התינוקות שיש לך תינוק כבאי, תינוק זה, אז יש לך רופא כבאי, רופא סנדלר, רופא חייט.
אריאל: בא הרופא הכבאי אומר, 'קודם כל אני אבדוק את השריפה'. מוציא את הסטטוסקופ שלו, שם על האש.
רחלי: מאוד חמה השריפה. יש חום.
אריאל: 'תעשי אההה' [צוחק] רופאים! אתם כ"כ מגוחכים וטיפשים! לא כמונו!
בוקסי: לא, אתם מצילים את חיינו.
אריאל: חושבים שאכפת לנו?
רחלי: מה כל אחד בגולני יכול להיות רופא. פינת ה…זהו! אין יותר פינות ואין שום דבר חוץ מפינת הפוליטיקה ולא קרה יותר שום דבר אחר השבוע וגם לא יקרה לעולם. מדינת ישראל הושמדה, נחרבה, נגמרה. תם עידן.
אריאל: מיצינו.
רחלי: ועכשיו הרגע לו חיכיתם. מי הגולשום שנקדיש להם שיר בתוכנית? והגולשום שזכום בתחרות של "וואקו" הום….
[תיפופים חלשים ואיטיים על השולחן]
רחלי: אין לכם כוח אה?
בוקסי: אין כוח לחיים האלה.
רחלי: איזה דיכאון! אפרת ארנון!
בוקסי: יש….
רחלי: והנה השיר:
אפרת ארנון אפרת ארנון
חמודה כמו ילדים בגנון.
התגובה שהיא כתבה לנו יפה כמו שיר של ג'ון לנון
ואתם יודעים מה? גם התגובה של הגולש מרון לבנון!
בוקסי: וואו !
רחלי: הכנסתי שניים בשיר אחד!
בוקסי: וואו! חדש!
רחלי: כי זה תשעה באב וצריך להרבות באהבת חינם. כולנו אחים ו…זהו, כולנו יכולים להחליף את הטייסים.
בוקסי: והמסר בסוף הפרק שכולנו אחים?
אריאל: כולנו אחים וכולנו אוכלים את הילדים שלנו!
רחלי: יאללה,
אריאל: בואי נוציא את רפי מהסיר, נראה אם הוא מוכן. כל הפרק הוא ישב בתוך הסיר.
רחלי: זהו סיימנו להיום, אל תשכחו לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק של "וואקו", יהיו שם עוד תחרויות ופרסים. ואם נהניתם להאזין, יופי! זו הייתה ההנאה האחרונה שלכם בחיים כי מעכשיו זה רק אבדון ושממה. אז תודה רבה לאריאל ויסמן ולבוקסי ואנחנו נהיה כאן בשבוע הבא באותה שעה באותו מקום בדיקטטורה החדשה, יאללה ביי!
אריאל: יאללה ביי ובס"ד.