top of page

מה הדיבור בפרדס חנה כרכור? - פרק 40 - ארז מאיר דישבק - גוף ונפש

Updated: Mar 4


מה הדיבור בפרדס חנה - כרכור? עם אור אלון


על יפן, האיחוד בין פרדס חנה לכרכור, טיפים לניהול אורח חיים נכון והקשר בין הגוף לנפש

השבוע ישבתי לשיחה עם ארז מאיר דישבק, מטפל, מלמד ומאמן באמנויות לחימה ודור שלישי בכרכור!

דיברנו על אומנויות הלחימה השונות, המזרחיות והמערביות, על חינוך פרדס חנאי ועל לגדול כאן במושבה

ארז מאיר דישבק, יליד כרכור ודור שלישי כאן, מספר לאור על החוויה הפרדסחנאית שלו, על המתח בין הקהילה הרוחנית והקהילה הוותיקה בפרדס חנה, הקשר בין גוף ונפש, טיפים חשובים לניהול נכון של אורח חיים יושבני, ועל חזרה בתשובה ושבוע רפת בביה"ס החקלאי

ההמלצה של ארז:

חומוס ואהבת - חומוסייה פרדסחנאית חדשה - למעבר לאתר לחצו כאן

לדף העסקי של ארז לחצו כאן

"מה הדיבור בפרדס חנה-כרכור?" - הפודקאסט הפרדסחנאי הראשון



פתיח: אני חושבת שכמות האנשים שבאמת עובדים פה דייג'וב היא אפסית.

לצאת לטיול מהדלת של הבית.

ממש תיק על הגב, לסגור את הדלת ולצאת ברגל.

איך את עוברת למקום חדש?

כאילו בלי בן זוג, מה תעשי שם?

מה הדיבור בפרדס חנה כרכור עם אור אלון


אור אלון: שלום ברוכים הבאים איזה כיף שאתם איתנו מה הדיבור פרדס חנה כרכור פרק 40, 40 שבועות שאני עושה את זה כבר, אני מתרגש זה מרגש מאוד אנחנו גם אחרי פסטיבל דרך הנדיב שהיה פה בפרדס חנה, אנחנו מקליטים את זה אמנם לפני אבל אנחנו כבר אחריו ברעיון וזהו והיום אנחנו פה עם ארז מאיר דישבק.

מורה מטפל בתחום של גוף ונפש ודור שלישי פה בפרדס חנה נכון?


ארז מאיר דישבק: כן נכון מה קורה.


אור אלון: מה קורה? אחלה אחלה, איזה כיף שאתה איתנו.


ארז מאיר דישבק: תודה שהזמנת אותי


אור אלון: כן אנחנו בצהרי היום נראה כאילו הולך לראות גשם אבל לא לא בטוח כזה


ארז מאיר דישבק: אני בציפיה אני של גשם

אור אלון: אתה אוהב גשם


ארז מאיר דישבק: כן


אור אלון: לי קשה, קשה לי מחורף אבל…


ארז מאיר דישבק: כשיורד גשם הדבר היחיד שאני רוצה לעשות כמעט זה פשוט לצאת הרחוב ולרקוד בגשם פשוט קשה כי זה דחף. אני גם עושה את זה אבל…


אור אלון: יפה, טוב אתה מחובר לעצמך תגיד את הדור שלישי פה?


ארז מאיר דישבק: כן אני למעשה מדברים על דורות זה מכרכור פעם היה איזשהו הבדל בין כרכור לפרדס חנה עם השנים כמובן היום זה כבר אין לזה שום זכר כמעט.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: אבל אז אני נולדתי בכרכור, סבא שנולד בכרכור. יוצא שהילדים שלי עם כבר דור רביעי כאילו.


אור אלון: מאיפה הם עלו?


ארז מאיר דישבק: הסבא עלה מפולין, לא, הסבא נולד כאן אבל במקור כנראה מפולין. סבתא הגיעה מרומניה


אור אלון: ובעצם אתה צבר כאילו אתה נולדת סוג של פרדס חנה כרכור.

מה זה טוב אתה פה אז 40 משהו שנה כבר ומה אתה זוכר מפעם?


ארז מאיר דישבק: מה אני זוכר מפעם?

אז באתי אליך אתה גר פה במושב בשולי היישוב אתה מראית עם מזבל'ה קטנה. זה פעם דבר שהיה פה הרבה מסביב לישוב היה תמיד היה, כל הפסולת המתנקזת ולא הייתה מתנקד במשך עשורים, היום זה כבר לא קיים.


אור אלון: קיים פחות אבל


ארז מאיר דישבק: כן ,לא לא לא לא בכמויות שפעם היה


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: איפה שאתה גר פה ממש מזכיר לי את הפעם. כי אני גדלתי ברחוב שרק את הבית שלי כלומר החצר האחורית יש בערך 30 דונם של פרדס, זה החצר האחורית.


אור אלון: כלומר שטח.


ארז מאיר דישבק: שטח לצאת 30 דונם להשתעשע ובמורד הרחוב במרחק של 150 מטר מהבית היה פשוט פתוח עד גבעת עדה כפר גליקסון כלומר ועשרות ומאות דונמים של שדות ופרדסים.


אור אלון: מטורף


ארז מאיר דישבק: אז זה מה שאני זוכר איפה שקיימת שכונת יובלים היום מי שמכיר ופוליצר זה המגרש משחקים שלי, חלומות כרכור גם זה היה אזור ששיחקנו בו זה היה שדות


אור אלון: כל הבניינים האלה, זה נוף חדש לחלוטין שעם השנים.


ארז מאיר דישבק: אתה יודע הכל מבורך, גדילה זה דבר טוב.

אור אלון: אתה בעד הגדילה? את יודע, לא כולם….


ארז מאיר דישבק: לא כולם לא כולם ומצד שני זה דבר שזה מציאות. אז אני לא יכול להגיד שאני נגד המציאות.


אור אלון: זה משהו שקורה אתה אומר, צריך לקבל את זה


ארז מאיר דישבק: עם מה שקורה ואני לא מתעסק בהנהגות ומנהיגים וזה לא מעניין אותי הדברים האלו אני חי עם מה שיש.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: וזה מבורך באו לפעמון אנשים מגניבים מכל הזרמים וקצוות אני אוהב את כולם.

תמצא בקשת חברים שלי ממש מנעד מאוד מאוד גדול מאנשים חרדים שגרים ממש, מנהלים אורח חיים חרדי ולובשים חליפה.


אור אלון: יש פה קהילה חרדית?


ארז מאיר דישבק: זה לא מאוחד לשכונה לשכונה או לרחוב, יש אנשים שהם יותר חרדים כן עד לחברים מאוד טובים שהם אנשי הא…. יותר מגוונות פה חיי טקסים ושמאניים ושחקנים ויוצרים וכלומר אנ…


אור אלון: מכיר את הכל כזה


ארז מאיר דישבק: כן, מכיר את הכל וכן אין סיבה שלא


אור אלון: מדהים הקשר עם פרדס חנה, זאת אומרת, אתה מכרכור יש איזה מתח כזה של פרדס חנה?


ארז מאיר דישבק: היום כבר לא הפעם בהחלט היה. פעם היה תחרותיות בין בתי ספר יסודיים.

מי יותר טוב מי ככה, הישגיות, ימי ספורט וכו' בין התנועות נוער היה פה באמת תחרות מאוד גדולה בין השמוץ.

של כרכור לצופים של פרדס חנה, היה תמיד תמיד יריבות כזאת כן והיום זה כבר לא מורגש, זה התמסמס לחלוטין זה.


אור אלון: זה טוב? זה לא טוב?


ארז מאיר דישבק: זה טוב כן זה טוב אין סיבה.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: אין סיבה זה סתם נתלה בכל מיני איזה גאוות יחידה כזאת פעם של כאילו כן אבל אני שמח שהיא עברה בוא נגיד.


אור אלון: טוב מגניב, אתה מורה ומטפל בתחום של גוף נפש אז מה… תספר לי קצת על זה.


ארז מאיר דישבק: אני בן 44 התחלתי את המסע שלי בתחום בגיל 4 בערך ועליתי על המזרון.

העלו אותי על המזרן כבר בגיל 4, כי בגיל 4 אתה לא כזה בעל בחירה, זה הזכות של ההורים שאני גם היום שאני מדבר עם הורים של תלמידים, אני אומר להם: אם תהיו שם בשבילהם היום ילדים הפיתויים הם מאוד גדולים חוג כזה וחוג כזה. אמרתי להם שאני מודה להורים שלי שעמדו ושמרו אותי בתוך, התוך החוג בתוך התחום. אז התחלתי עם צעיר ולא הפסקתי


אור אלון: איזה תחום אנחנו מדברים?


ארז מאיר דישבק: התחלתי את האומנות לחימה בגיל 4 בערך בקרב מגע קצת ואחר כך ג'ודו ואז עברתי

לשיטות שהן יותר לחימתיות full contact הישרדות מה שנקרא, דניס הישרדות. עד גיל 14 פחות או יותר שם פניתי לעולם המזרחי לנינגיצו. שזה כבר תחום הרבה יותר מעמיק, הרבה יותר פנימי, הרבה יותר דורשני.


אור אלון: שזה מה שסיפרת לי שזה בעצם האמנות של הנינג'ות?


ארז מאיר דישבק: כן זה אמנות של הנינג'ות, זה היה מותג נגנב כמובן. נינג'ה ישראל וכו', אני עדיין מקבל פניות בטלפון לגבי האולם של הנינג'ה, לגבי התחרות. אני אומר לא לא לא, אתם הגעתם למורה לא נכון.

אז דרך עולמות לחימה גם הגעתי לעולם הריקוד בגיל ההתבגרות רקדתי קלאסי מודרני ג'אז אחר כך עברתי לקונטקט. עם זה נשזר גם עולם הטיפול במגע שגם התחלתי מאוד מאוד מוקדם, אזור גיל 12 ואיך התחלתי למצוא את הדרך לכפות רגליים של אנשים.


אור אלון: דרך רגליים?


ארז מאיר דישבק: כן רפלקסולוגיה דרך ספר שמצאתי פשוט והתחלתי ליישם, בגיל 18 פתחתי את התחלתי דרכי בתור מורה עד היום, שאני…


אור אלון: מלמד


ארז מאיר דישבק: מלמד ומטפל במגע מטפל בתנועה מעבודה תחזוקתית עד לתחזוקתית זה אנשים שמשקיעים בעצמם ופעם בשבוע פעמיים בשבוע פעם בחודש תלוי. עד לרמה של עבודה עם סיעודים, עם מחלות קשות סופניים לא עלינו, ליווי שזה תחום יותר כבד בתוך הזה שזה לא מתאים לכל אחד אבל גם מצאתי את עצמי שמה.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: ויש את התחום של ההוראה של התנועה יש צ'י קונג, ורצפת אגן שזה תחום אחד שיעורים מסוימים ויש את האומנות לחימת נינג'יטסו שאני נמצא שם כ-28 שנה בתחום הזה זה שזה עוד פלח ממה שאני עושה. כלומר זה די די מגוון, אבל העשייה אני מגדיר אותה בתור גוף נפש.


אור אלון: גוף נפש


ארז מאיר דישבק: בעצם לקחת את הגוף לקחת את הנפש ולמצוא את החיבור.


אור אלון: אבל באמת יש לך הרבה חיבורים עם המושג הזה גוף נפש


ארז מאיר דישבק: כן


אור אלון: אתה גם וגם וגם וגם ובסוף זה הכל מתנקז לאיזשהו גרעין כזה ש…


ארז מאיר דישבק: תשמע כל גרעין אחד. אדם בגדול צריך לדאוג לעצמו .מי שחושב שהוא פטור מלתת לגוף את החלק שלו, אני חושב שהוא חי בטעות עד שהמציאות, אני לא רוצה להיות איש של מוסר אבל אני אוהב את המוסר בכל זאת, המציאות טופחת על הפנים באיזשהו שלב.

אם זה מוקדם או מאוחר יותר, מתישהו אתה פתאום קולט שהרכבת יצאה מהתחנה וכבר אין את מי לתפוס וזה לא נעים להיות שם.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: אני מטפל במספיק אנשים שפספסו את הרכבת ומצד שני….


אור אלון: מה הכוונה פספסו את הרכבת? לא התאמנו? לא שמרו על עצמם?


ארז מאיר דישבק: ואז מגיעה המכה, החלקת נפלת, לא יודע בגיל 50 זה יכול לקרות בגיל… פעם זה הגילים מבוגרים יותר שבאדם היה 70 60 פלוס אבל היום זה כבר, בוא נגיד בגלל האורח חיים שלנו, הנהנתני והחסר תנועה כביכול, יושבני, ממוזג נוח אפליקטיבי.

אז אתה נמצא במינימום מאמץ מה שנקרא כמה שפחות ויש לזה תוצאות, הגוף זה מכונה שצריכה שימון וצריכה תדלוק, הן בתזונה נכונה ופעילות בריאה וחילוף חומרים. בן אדם שרובץ, אז גם הגוף רובץ. אם הגוף רובץ זה אומר שהדם לא זורם כראוי, אם הדם לא זורם כראוי אז לא מגיעים החומרים החיוניים שהגוף צריך לבנייה שלו וגם אין ניקוי של פסולת. תחשוב על עיר בוא נגיד תיקח את תל אביב תעשה שביתה של עובדי התברואה במשך שבוע, לא רוצה לחשוב על זה בכלל


אור אלון: נורא נורא ואיום


ארז מאיר דישבק: ככה נראה הגוף של בן אדם שמזניח מבפנים.

פשוט ערמות של זבל בכל פינה שזה מצטבר בתאים, בתאים בורידים במפרקים. המכונה מתנוונת לאיטה והיא מאוד אוהבת את זה כן? הגוף יש לו את כל התירוצים למה כדאי לנוח.


אור אלון: כי זה כיף להיות במאמץ זה קשה


ארז מאיר דישבק: נכון נכון אני מודה אני כמו כולם אני אוהב לנוח ואני אוהב לצפות ואני אוהב לא להפעיל שום דבר. אבל מצד שני…


אור אלון: גם כאילו תחושה שלא צריך, למה?


ארז מאיר דישבק: נכון , למה להפעיל שכל נוח, הכל בהישג יד הכל בלחיצת כפתור.


אור אלון: נכון



ארז מאיר דישבק: אתה מפעיל כל דבר אפשרי מרשויות, בירוקרטיות הכל יראה.


אור אלון: טכנית אתה יכול להעביר יום במיטה כאילו אם אתה עובד מהבית


ארז מאיר דישבק: כן, כולל קניות, כולל הכל חוץ מללכת להתפנות אין לך סיבה לקום.


אור אלון: תגיד, היה לך מחשבות לעזוב כאן באיזה שלב? או שתמיד כזה היה ברור שאתה נשאר?


ארז מאיר דישבק: תמיד היה ברור שאני נשאר. עדיין די ברור לי, עשינו איזה ניסיון גרנו שלוש שנים בערך בקרית יערים שזה סמוך לירושלים. הצטרפנו שם לאיזה קהילה עם בית מדרש וכו' אבל ברמה החברתית זה לא, לא עבד לנו


אור אלון: למה מה היה חסר?


ארז מאיר דישבק: אני חושב שברגע שהרגשתי, או שהבנתי, נפל לי ההבנה פתאום שאמרתי לאשתי: תשמעי אין לי מי להתחבק


אור אלון: מעניין


ארז מאיר דישבק: אין לי עם מי להתחבק ואין לי עם מי לשבת איתו על כוס קפה וסיגריה ככה בפשוט בלי יותר מדי דיבורים רציניים או סביב הלימוד תורה או סביבה העשייה. אין לי, אבל החיבוק הכריע.


אור אלון: אתה מרגיש שפה יש לך מי מתחבק?


ארז מאיר דישבק: מלא


אור אלון: מה עם חברים?


ארז מאיר דישבק: חבר בשבילי זה נפגשת, מתחבק.


אור אלון: שם לא היו?


ארז מאיר דישבק: זה לא, אנשים היו טיפה מרוחקים לי, טיפה קרים הם לא אפשרו כל כך את הקרבה.


אור אלון: מעניין


ארז מאיר דישבק: את הקרבה הזאת


אור אלון: אני מרגיש כאילו עברת פה איזשהו תהליך כי כאילו אני מניח שכשהיית קטן וזה, פרדס חנה הייתה נראית שונה, שונה והיום שמגיעים לפה כל מיני אוכלוסיות גם נוויאייג' וכל מיני דברים כאלה, אז באמת שמים איזה שהוא דגש גם על הגוף ונפש ועל הרוחני. כאילו זה משהו שתמיד ידעת שאתה הולך לשים עליו דגש? או שזה משהו שהבנת בעקבות המעבר לפה או בעקבות המעבר של כל החיצוניים לפה?


ארז מאיר דישבק: העולים חדשים


אור אלון: העולים חדשים


ארז מאיר דישבק: זה תמיד היה, גם התחלתי ללמד ולהתפרנס מזה בגיל מאוד צעיר כבר. כלומר, לפני השירות, לפני שהתגייסתי כבר לימדתי. ככה בגיל 18 כבר התחלתי ללמד, אז היה לי ברור שזה משהו שאני אעסוק בו לא ידעתי באיזה עצימות. לא ידעתי שאני אגיע לאן שהגעתי היום שזה משרה מלאה שלי, אני עצמאי ועוסק אך ורק סביב העניין הזה שאני מלמד ואז מטפל ואז לומד ואז עוד פעם מלמד בערב ואז עוד פעם מטפל כאילו היום שלי הוא נע סביב


אור אלון: כן, אני שואל מתי הגיע החיבור לרוח ?כאילו מתי? כי אתה נשמע לי גם אדם מאוד רוחני


ארז מאיר דישבק: ועצם זה שאני חושב שבגיל 14 כבר או קצת לפני זה התחיל ממש להיות חיבור לרוח מאחור ונכנסתי בגיל 14 לתחום של אמנות לחימה המזרחיות, ושם זה כבר בא ביחד


אור אלון: זאת אומרת זה חלק מזה מזה? מה זה האומנות לחימה המזרחיות?


ארז מאיר דישבק: הנינג'יטסו, כלומר בחימום של זה היה תרגולים שמשולבים מהיוגה.

ובסיום של כל שיעור היינו עושים מדיטציה ונשימות


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: אז זה כבר מכניס אותך בעל כוחך


אור אלון: חלק מזה


ארז מאיר דישבק: כן. ובתחומים אחרים שהייתי זה לא היה, באומנויות לחימה הקשות הפול קונטקט, נגמר השיעור עושים קידה וכזה הוווו כזה קשוח כזה ונגמר


אור אלון: כן הכל חד כזה


ארז מאיר דישבק: זה כן, כזה אגרסיבי קצת וקשוח ומוחזק. ובתחום מזרחי אתה אתה נפתח לעוד זרימות.

ברגע שאתה עושה, שאתה מתחיל בגיל 14 לתרגל מדיטציה ותרגולי נשימה שזה מתנה מאוד גדולה שקיבלתי

אור אלון: וואו זה מדהים.


ארז מאיר דישבק: תיקח עכשיו למשל תלמיד שלי הוא בן, תלמיד בן 14 שהוא מתאמן אצלי כבר נגיד שנה וחצי, הוא בן ,14 הוא יודע, אם תשאל אותו עכשיו בהפתעה, תעשה לו כזה בוחן פתע והוא ימנה לך לפחות

5 טכניקות של נשימה שהוא מכיר.


אור אלון: וואו


ארז מאיר דישבק: זה הרבה איפה הוא יהיה בגיל 40?

אור אלון: אני לא מכיר 5 טכניקות של נשימה


ארז מאיר דישבק: ואיפה הוא בגיל 40 עם זה? כמה זה? מה זה יתן לו בחיים שלו? זה המון. אז אני חושב שזה בעיקר פתח לי את העולם שאפשר לקרוא לו כבר גוף נפש יותר.


אור אלון: אבל למה דווקא התחברת לזה? זאת אומרת מה היה חסר לך באמנות המערבית?


ארז מאיר דישבק: קודם כל נמאס לי לחטוף מכות רצח , את חוזר מכל אימון עם סימנים כחולים ולא עובר יומיים, אתה עוד פעם באימון אז מה שלא החלים נפתח עוד פעם ואז נוספים חדשים ואתה הולך חבול ופצוע.

היה לי יותר מדי ואיך התגלגלתי ממש באופן אקראי, ראיתי כנראה, פעם אני זוכר, היו תולים מודעות על עמודי הטלפון עם מספר לקריאה אז נתקלתי במודעה כזאתי,נינג'יטסו זה היה נראה לי מעניין אני התעניינתי בכלי נשק כל מיני אז התקשרתי שם אמרתי: יש כלי נשק? הוא אומר לי: כן כן תבוא

באמת יש הרבה כל נשק נינג'יטסו פשוט התגלגלתי לתוך העניין


אור אלון: זה כמו קראטה קיד כזה? נתן לך מגב?


ארז מאיר דישבק: הלוואי, אבל הדיסציפלינה באומנות לחימה היא קשוחה, בדיוק דיברתי על זה היום עם תלמידים שלמשל אתמול תלמיד לא הגיע לאימון, תלמיד בן 16 ולא הודיע לי, אז זה לא מתיישב לי.

בוא נגיד בחוגים של הבוקר של הצ'י קונג זה לא איזה עניין, לא מגיע כן מגיע, זה אנשים מבוגרים אין פה הרבה מחויבות, באומנות לחימה זה תחום קצת יותר מחייב.


אור אלון: כי יש משהו של משמעת כזה?


ארז מאיר דישבק: יש משמעת מסוימת של אימונים ויש כאן הרבה ראייה לטווח רחוק, אתה מתקדם ויש חגורות ויש חומר שמעבירים ונהוג לתת את היחס המתאים בתור תלמיד או תמיד לא הגיע כי הוא לא הרגיש טוב, לא היה דבר כזה אצלנו. אצלנו גם אם היית עם חום גבוהה המורה היה מחייב אותך לבוא לאימון. הוא אמר תשב בצד. כואבת לך הברך היום? אין בעיה תגיע לאימון.


אור אלון: מי היה המורה? פה למדת בכרכור.


ארז מאיר דישבק: כן כן, בכרכור ואחר כך גם מקריית ביאליק הייתי נוסע ללמוד, אתה לא אתה לא יכול לעמוד על הברך הכואבת? אין בעיה תשב כל השיעור תסתכל. אבל לא היה לא לבוא


אור אלון: כן, אתה לא לא הולך עכשיו הביתה כן.


ארז מאיר דישבק: כן, חלק מהמחויבות.


אור אלון: תגיד ואתה, יש פה איזה קהילה כזאת? של אמנות לחימה או משהו כזה?


ארז מאיר דישבק: יש פה כמה לדעתי. שאתה יודע מה שהופך דבר לקהילתי זה הפעילות מעבר.

ממש יש פה הרבה דודג'ואים שכן דודג'ו זה מילה ביפנית שבעצם מקבילה נגיד לסטודיו אבל זה טיפה אתם מחייב כי דודג'ו זה דבר יותר במשפחתי, יותר קהילתי. יש עניין שכולם אז נאספים לאימונים אבל יש גם הרבה מעבר, אתה רואה שיש מפגשים ויש מפגשים עם המשפחות וטיולים משותפים או סעודות משותפות ואז זה נהיה באמת התארגנות קהילתית סביב מקום. אבל אין משהו שמאחד פה נגיד את האומני לחימה.


אור אלון: לא משהו כזה מוגדר


ארז מאיר דישבק: לא זה לא מוגדר, כל אחד פה עם עצמו יש שתפ"ים כאלו ואחרים.


אור אלון: כן, טוב בא לי לשאול אותך עוד מלא על העבר, על הפרדס חנה של פעם


ארז מאיר דישבק: תרגיש חופשי


אור אלון: זה ספר לי קצת מה היה פה? מה איך זה נראה כאילו? מה אנשים חוו פה? אתה מסתכל על פרדס חנה לעומת כרכור אבל, אני מניח שזה כבר היה מאוחד כשאתה נולדת?


ארז מאיר דישבק: מבחינה מוניציפלית כן, אני יליד '78 זה כבר היה כמה שנים לפני זה, היה פה כבישים מתקופת המנדט הבריטי. זה כביש אספלט עם אבנים כאלו בשני הצדדים, אולי אפשר למצוא באיזה מקום או שתיים שאריות לכבישים האלו. אבל ככה הרבה כבישים היו נראים פה, אף אחד לא דיבר על מדרכות היו הרבה דרכי כורכר שחיברו בין רחובות וממש אנשים גרו על דרכי כורכר, אני זוכר שחיכינו לקו טלפון שעוד לא היה


אור אלון: כלומר מקום בלי תשתיות אז בעצם, שאומרים שפרדס חנה, אתה יודע מדברים עכשיו הרבה על התשתיות פה,

בגלל הפקקים ובגלל זה, בעצם שאומרים שפרדס חנה אין לה תשתיות, אז זה לא לגמרי נכון ,כאילו כן התפתח פה. התפתחו פה תשתיות, פשוט….


ארז מאיר דישבק: לא פיתחו לא, זה נכון לא פיתחו, כלומר היישוב נבנה, וכל אחד שהיה לו איזה נחלת אבות פה אז הפך אותה למה שנקרא שיטת הסלמי, אתה לוקחת 9 דונם ואתה חותך לפרוסות הכי דקות שאתה יכול אז כל דונם נכנסים בו איזה לפחות ארבע בתים.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: אבל כנגד זה לא רחוב, לא עצמו בחוץ לא השתנה. כלומר לא סללו לא מדרכות לא חניות. לא הרחיבו בהתאם, גם בהתאם לבניינים החדשים.בנייה כן זה, אבל תשתיות כמו שכולם אומרים: לא.

חלק יש פה צנרת בת 50 שנה באדמה כאילו זה, הרבה דברים לא טופלו ונשארו מאחורה.

את יודע, הגינות, הגינות מה שנקרא זה גם דבר שרק לאחרונה מתחילים…


אור אלון: מה גינות? גינות קהילתיות כאלה?


ארז מאיר דישבק: כן כן מה שנקרא גני משחקים לילדים, אני יודע וכו'. כשהייתי ילד, אז אתה בא, מתוך שלוש נדנדות, שתיים שבורות כאילו, זה היה הבייסיק. המגלשה….


אור אלון: עכשיו זה לא ככה אז כן יש איזה…


ארז מאיר דישבק: אז כן יש…המגלשה ודאי שיהיה חור באמצע שאתה עלול לאבד חתיכה מהישבן כאילו.


אור אלון: קשוח מאוד. ותגידי והמושבה עצמה? כי כן יש בה הרבה בתי עסק כאלה של פעם


ארז מאיר דישבק: נשארו בתי עסק של פעם, זה תמיד, מבחינתי המושבה דווקא היה מקום קסום, אהבתי את מה שנקרא המושבה. אהבתי את החנויות האלו של פעם עם הבעלי עסקים הוותיקים. שעוד אפשר למצוא כמה מהם, הם עדיין נמצאים אבל כן כן זה תמיד יש אווירה נעימה, קשה לי להסביר את זה


אור אלון: והיום? היום לא ?


ארז מאיר דישבק: היום זה נורא צפוף


אור אלון: צפוף


ארז מאיר דישבק: צפוף כאילו כל הליכה, עדיף הליכה למושבה כן, זה דורש תכנון מה שנקרא מקדים איפה תחנה ואיפה ככה.


אור אלון: כן, זה גורם לך לחשוב על ההמשך שלך פה?


ארז מאיר דישבק: לא לא לא לא ברמה שיגרום לי לצאת מהישוב


אור אלון: זה לא ברמה שזה יטלטל עכשיו את כל הדורות אחורה.


ארז מאיר דישבק: לא זה גם הילדים שלי נגיד הם בגיל ההתבגרות, אני מעדיף שאם תהיה איזה תזוזה אז שהילדים יסיימו…שאחרון מה שנקרא גוזלים שהוא עכשיו בן 7 וחצי יסיים, אז אולי יהיה מה לדבר על תנועה.


אור אלון: אבל מה? איך תרגיש כאילו אם תצטרכו לצאת מפה אחרי שלוש דורות שאתם פה?


ארז מאיר דישבק: לא יודע, אולי יש מקום יותר כיף.


אור אלון: יפה, אתה אופטימי


ארז מאיר דישבק: למרות שיש חילוקי דעות קשים בבית. אני רוצה מדבר ואשתי רוצה צפון.


אור אלון: אה, זאת אומרת יש דיבור ממש על זה….


ארז מאיר דישבק: תמיד יש משהו. כן אבל הילדים בבית המוחלט הזה לא משנה מה אנחנו רוצים כרגע.


אור אלון: כן.הילדים לומדים בחקלאי?


ארז מאיר דישבק: אההה לא, אין לי בחקלאי. אבל מפוזרים פה בכל מיני מסגרות, הגדולה כבר סיימה והיא בשנת שירות. שתיים לומדות בזיכרון אחת באלישבע, אחד בית ספר ממלכתי בנועם, מפוזרים להם כן, אני למדתי, אבל אני הייתי בחקלאי שעוד היה באמת חקלאי.

אור אלון: שהיה חקלאי זאת אומרת


ארז מאיר דישבק: כן על כל הגודל שלו ,ועם היום, היה יום עבודה בשבוע, היית בוחר ענף משק שאתה הולך לעבוד בו


אור אלון: כן. היו פה שני חבר'ה 'חצר כושר' ככה קוראים לעסק שלהם. אז הם סיפור ממש שהיה שבוע עבודה כאילו.

ארז מאיר דישבק: כן השבוע רפת, שבוע רפת. לא שבוע זה היה חודש רפת למעשה שזה בערך שלוש שבועות שאתה הולך לגור באיזה בניין דלוח של שתי חדרים צמוד צמוד לרפת


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: שהמקלחות שירותים זה בניין בחוץ ליד, כאילו מינימום תנאים שם, ואתה עובד אתה קם בחמש וחצי לפנות בוקר השכמה, חליבת בוקר אחר כך אתה כביכול הולך ללמוד יש לך חליבת צהריים וחליבה של ערב אתה מתפעל את הרפת ממש. אבל זה היה טוב כי זה היה גם הקלות בבית ספר תוך כדי מותר לך, זה חליבת בוקר אז כן זה מאוד.

היה בית ספר ענק עם המון פינות והיה לו גן בוטני, היה הרבה איפה להיעלם שם.


אור אלון: וואו


ארז מאיר דישבק: בוא נגיד לא היה הפינת עישון אחת, היו בערך מאה פינות עישון, שטח עצום היה לו, כל מה שמוכר היום האורוות וכו' זה כל זה היה החלק מהחקלאי.


אור אלון: האורוות זה בעצם היה באמת אורוות


ארז מאיר דישבק: לא היה אורוות שאני הייתי זאת אבל זה טיפה יותר היה מאוחר. אבל כן יש שם סוסים


אור אלון: סוסים


ארז מאיר דישבק: כן


אור אלון: וואו


ארז מאיר דישבק: אבל זה כבר לא היה שייך למתחם חקלאי, זה כבר טיפה יותר מאוחר. אבל כן אורוות היה פשוט סוסים שם. היה רפת היה לול, היה גידולי שדה היה פרדסים היה חממה.


אור אלון: זה היה בעוד מקום בארץ? או שזה היה המקום היחיד שזה היה?


ארז מאיר דישבק: יש עוד בתי ספר חקלאיים, לא יודע כמה


אור אלון: זה נשמע לי מאוד ייחודי


ארז מאיר דישבק: כן זה זה דבר ייחודי זה לא, לא היו הרבה כאלו


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: אבל היו כמה.


אור אלון: מדהים. תגיד אני רואה שאתה אדם דתי, חרדי או דתי?


ארז מאיר דישבק: אני מגדיר את זה אולי שומר תורה ומצוות.


אור אלון: וזה מהבית?


ארז מאיר דישבק: לא לא אני התחלתי להתעניין בערך בגיל בוא נגיד בגיל 17 התגלגלתי פעם ראשונה לשיעור קבלה.

שלא יודע מה זה עשה או תפס או לא תפס אבל, הגעתי לשיעור של יהודי יקר בשם איתמר פרלמן, אני לא יודע מה זה עשה אבל התגלגלתי בגיל 18 התחלתי קצת להתעניין ככה בתחילת השירות שלי.

ממש בצורה עצמאית, לא לא הייתי בסדנה או בשבת קירוב כזאתי, לא לא הגעתי לאף מרצה כזה שסחף אותי, זה היה פשוט התעניינות שלי, אני מניח שאני פשוט התעסקתי הרבה עם עולם הרוח עוד קודם.


אור אלון: בגלל הלחימה?


ארז מאיר דישבק: אומנוית לחימה וגם גם נטייה טבעית שלי מקטנות אומנוית לחימה מאוד פתח את זה

אור אלון: כן.


ארז מאיר דישבק: עוד פעם תרגילים תודעתיים תמיד פותחים את הרוח וזה תרם הרבה.

התחלתי להתעניין ובשירות זה יותר התחזק, חיפשתי כל מיני דברים, קצת קראתי . הכל היה לבד הדרך ממש, דרך אישית כזאתי ובסוף התגלגלתי לאיתמר עוד פעם הגעתי אליו, אדם מאוד מעניין, מאוד מיוחד, הרבה אנשים למדו אצלו ולומדים אצלו. ואצלו התחלתי ללמוד בעיקר למדנו ימימה וקבלה זה היה שני הענפים העיקריים שלמדנו.תהליך, תהליך הדרגתי אבל נכנסתי יותר חזק יותר עמוק יותר התעניינתי. למדתי הרבה, היה לי זמן, הייתי הייתי רווק ומשוחרר ולא היה לי תוכניות לטוס לשום מקום.


אור אלון: לא רצית כזה לעשות המסלול ש….?


ארז מאיר דישבק: היה לי למעשה בשנת 2000 היה לי כרטיס משולם כבר להודו ואז בדיוק פרצה האינתיפאדה והחלטתי כרגע לבטל את הכרטיס והוא פשוט בוטל וזה לא קרה לא טסתי ואת כל הכסף שהיה לי בשביל הודו, הוצאתי על מחנה אימונים של שלוש שבועות ביפן.


אור אלון: אהה אוקיי


ארז מאיר דישבק: כן זה מה שזה מה שזה עלה, כלומר שלוש שבועות ביפן עלה כמו שנה בהודו בערך


אור אלון: שנה בהודו? וואו


ארז מאיר דישבק: הטיסה קודם כל, טיסה יקרה מאוד.


אור אלון: כן גם הטיסה להודו היא לא זולה אבל השהות בהודו היא מאוד…


ארז מאיר דישבק: זהו השהות שם היא אפסית כנראה, ביפן יש לך גם את העלויות של המגורים, שכרנו איזה מקום, נסענו 21 שכרנו מקום אבל גם הלימוד עצמו ראינו בערך 4 מורים שונים ביום, וכל מורה זה 33 דולר לשיעור, אז רק היומי שלך על שכר לימוד מגיע ל -130 דולר.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: זה הרבה תעשה כפול 6 כפול 3.


אור אלון: מטורף ועדיין העדפת את זה על…


ארז מאיר דישבק: 130 דולר לא יודע כמה זמן מחזיק אותך בהודו אבל אני מניח שהרבה. לא יום.


אור אלון: הרבה מאוד. 130 דולר זה כן….תגיד כאילו אני שוב חוזר הפער הזה בין מה שהיה למה שהיום, אתה רואה היום איזה אתגרים אחרים ממה שהיו פעם?


ארז מאיר דישבק: אני רואה פערים קצת בין האוכלוסייה הישנה בוא נגיד לאוכלוסיות החדשות יותר. יש הרבה דיסוננס בין האוכלוסייה הוותיקה לבין הקהילה הניו אייג'ית המאוד מפותחת שיש פה.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: יש הרבה אנשים שיוצאים נגד כל מני מנהגים כאלו ואחרים והטיקסיות שנכנסה לפה של כל מיני תחומים: שמאנים למיניהם.


אור אלון: ולמה זה לדעתך? למה יש את הפערים האלה?


ארז מאיר דישבק: לא מכירים. זה נושא זר, האוכלוסייה בוא נגיד היותר הוותיקה, יותר שמרנית לאו דווקא בנושא של דת אבל, אנשי היישוב הישן


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: שתופסים את העולם קצת אחרת. שלא… גם כל התחום הזה של הגוף נפש שנכנס לכאן בהילוך מאוד גבוהה, לא היה מוכר פה. כלומר מה שנקרא בסלנג רוחניקים רוחניקיות כזאת וכו' זה קצת לגנאי.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: כלומר, לא היה פה סדנאות, לא פה שום דבר. מי שעסק באומנות לחימה,זה היה מוגדר כזה או בתחום הריקוד אבל לא היה…


אור אלון: לא משהו מוגדר כי…


ארז מאיר דישבק: כן זה לא תפס כיוון רוחני מוצהר


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: אף אחד לא שמע פה על ריברסינג


אור אלון: ואז זה תפס אז באמת הייתה איזה הירתעות


ארז מאיר דישבק: אני חושב שיש אותי, אני לא יודע כמה זה כמה זה מפריע באמת היום.


אור אלון: כן, מה הכוונה מפריע היום? כאילו?


ארז מאיר דישבק: חיים אלה לצד אלו זה לא, לא נוגע.


אור אלון: כן אבל יש משהו באיזה שהוא ניתוק כזה לא? כאילו יש משהו שהוא מאוד קהילתי סגור בכל מיני קהילות ואין, אתה אולי קצת פורץ את הגשרים האלה כאילו, לפי איך שאני רואה אותך, כי מצד אחד אתה דור שלישי פה ומוותיקי היישוב, מצד שני אתה כן בעולם הרוחני ובעולם בעולמות האלה, אז אתה מהווה איזה שהוא גשר


ארז מאיר דישבק: זה, יש לי את זה מתוך החלטה


אור אלון: כן. מתוך החלטה שמה?


ארז מאיר דישבק: תראה שהתחלתי באומנויות לחימה זה לא יצר גשר אף פעם בוא נגיד, אבל כשהתחלתי ללמד צ'י קונג בתחילה לימדתי רק גברים. ואז אמרתי טוב אני אעשה גם שיעור בנפרד לנשים ולא זה ולא זה צלח. אז אמרתי אוקיי אני פותח את השערים ומי שבא ברוך הבא וזה בעצם יצר אצלי גשר מאוד גדול.

הגיעו אליי אנשים מכל הסוגים ומכל הבאמת, גם באו אלי אנשים מהישוב הישן , תיקים וגם באו כל מיני חבר חדשים ואנשים יותר עירוניים שבאו מתל אביב, ממש הגיע מגוון מאוד גדול.


אור אלון: וואלה


ארז מאיר דישבק: וזה יצר לי קשרים וחברויות ותלמידים רציניים שבאים מעולמות מאוד שונים


אור אלון: כן

ארז מאיר דישבק: מה שאתם יודעים שהדעות שלנו, אני מקפיד לשמור את השיעור שלי מאוד נקי. כלומר לא מדבר יהדות בשיעור צ'י קונג, מצד שני אני גם לא מדבר יותר מדי את הנושא הסיני אבל אני מדבר תנועה, מדבר את העניין של הגוף נפש שזה בעצם דבר שהוא רוחבי לכולם.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: ואני לא מרשה לדבר על…


אור אלון: יש על זה אז אזכורים גם בדת? גוף ונפש?


ארז מאיר דישבק: יש הרבה אזכורים, ודאי. אבל עדיין זה דבר שהוא מה שנקרא יוצא מהארון בשנים האחרונות אפשר להגדיר את זה ככה. הרבה הרבה. בעולם היהדות זה מאוד דבר שדחקו אותו לפינה והחביאו אותו מתוך פחד, מתוך גלות

אור אלון: מה? שמה? לא לא….


ארז מאיר דישבק: תראה כל העניין של ההסתגרות של היהדות היה בעצם בגלל הגלות. שהיינו מפוזרים בשביל לשמור עלינו בתור יהודים אז עשו סגרו וסגרו וסגרו מכל מני בחינות


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: כלומר היהודים בחרו לגור בשכונות משלהם, הם בחרו להתבדל מהעמים שסבבו אותם, עסקו במסחר וכולי אבל היו גבולות מאוד ברורים שלא מתחתנים ולא שותים יין ויש דברים שהם לא מוחלט. שלא להגיע תמיד לידי קרבה.

ואז בעצם ברגע שאתה…


אור אלון: כי פחדו מאיזו שהיא התבוללות


ארז מאיר דישבק: לא זה דבר די ברור זה…


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: אם זה לא היה אז לא היה, פשוט לא היינו, זה הגיע גם זה, כמו היהודים עלו לארץ ואז הגיעו כל מיני יהודים לפה. ואז גם בחרו, חלק גדול בחורו להתבדל והיו מי שבחרו פחות להתבדל. אבל עדיין התחום הזה של הגוף נפש היה די מוקצה מה שנקרא בלשון. אחד השימושים מלשון ההלכה, מוקצה שלא נוגעים


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: לא נוגעים מחשש של עבודת גוף שזה כבר נוטה לעבודת עמים, עבודת אלילים ויש בזה כל מיני השלכות כאלו ואחרות וזה ימשוך את האנשים החוצה מצד שני זה אני חושב החסרה מאוד גדולה.

כי נפש בריאה בגוף בריא כזה מושג שגור, הוא צריך באמת להיות

אור אלון: נכון


ארז מאיר דישבק: אני חושב שחלק גדול מאוד מהחיבור לרוח, הוא חייב לעבוד איך הגוף. כל נושא של התפילה ושל עבודת השם וקיום מצוות זה צריך לעבור דרך הגוף. אתה בכל מקרה עושה הרבה דברים עם הגוף כן צריך להרגיש אותו, צריך לחוש אותו בתוך המעשה אבל ברגע שאתה מנתק את זה זה איפשהו נשאר ברמה שכלית.

החוויה גופנית יש לה מקום גדול מאוד להעצים אותך, לעשות חיבור הרבה הרבה יותר רוחני מה שאתה משיג רק עם השכל והמחשבה


אור אלון: אתה הרגשת את זה על עצמך?


ארז מאיר דישבק: כן כן ודאי לחלוטין., תראה גם בתוך ,לאה מתוך היהדות כן, יש את התחומים שהם רק עובדים בצורה מדיטטיבית. רק מדיטציות אני לא בעד.

אני לא חושב שאדם יעשה איזה שינוי בחיים שלו רק בעבודה מדיטטיבית נשימתית, זה לא מספיק, אני ממש איש של מכונאות, ממש מכניקה ממש לעבוד קודם כל עם הגוף שזה ברמה של יציבה, הליכה, ישיבה החיבור ביניהם בין עמידה לבין שכיבה, להתגלגל קדימה להתגלגל אחורה, ממש שהגוף יעבוד קודם כל בתור מכונה, טובה חכמה, אחר כך תבנה על זה את הנשימות, אחר כך תבנה על זה עבודה תודעתית, אחר כך הכל פתוח אתה רוצה תחבר על זה שמאניזם אתה רוצה תחבר על זה היהדות, כל אחד לאן שהולך לא מפריע לי.

אבל אצלי מקבלים את הבסיס של הגוף, תנועה נשימה, עבודת מחשבה של חיבור ביניהם ותוסיף את הרובד שלך.


אור אלון: מה אתה ממליץ אבל למי שנגיד מנהל אורח חיים ישבני? יושב מול מחשב תשע שעות ביום כי זה עבודה שלו?


ארז מאיר דישבק: אני מאוד אוהב תרגילים שהם על הדרך, יש לי תרגילים שאני נותן לאנשי מחשבים


אור אלון: וואלה.


ארז מאיר דישבק: שהם עושים אותם תוך כדי גם, אבל בלי לשים לב אתה מתרגל מרמה של להחזיק כדור קטן מתחת לכף רגל שלא מפריע לך לתכנת.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: יכולה שבת במשרד ולשחק עם כדור כזה עם קוצים למשל להוריד את הנעל ולשחק עם כדור קוצים מתחת לכף רגל.


אור אלון: למה זה עוזר?


ארז מאיר דישבק: זה מזרים את הדם


אור אלון: וואלה


ארז מאיר דישבק: כן, בתור התחלה. זה כבר עושה תנועה בתוך הגוף, תחליף רגליים זה גם עושה עיסוי לכף רגל, זה מזיז משהו.

יש כדור מיוחד שנקרא כדור אובר בול שזה כדור גומי. מזכיר את הכדור הגדול שיושבים עליו כדור פיזיו, אז יש אותו בקטן בקוטר 22 24 סנטים, אז גם איתו אני עובד במשרדים למשל. אתה יושב עליו, אתה מוריד לו את האוויר ממלא אותו 60 70 אחוז ושם אותו בכיסא ממש, ואז אתה יושב עליו וזה גורם לזקיפת קומה.

וזה גורם לתנועה והגמשת האגן תוך כדי שאתה יושב עכשיו שיש שבע שעות על המחשב.


אור אלון: מעניין


ארז מאיר דישבק: אז אנשים שעובדים בעמידה גם, אז מחזיקים את הכדור בין הרגליים אנשים שעובדים במטבחים. אז זה אתה מנפח את הכדור מחזיק אותו בין הרגליים וזה בעצם מחזיק לך את הרצפת האגן ותומך את כל הגוף תוך כדי שאתה עושה את העבודה שלך בלי לשים לב כביכול. אז זה וכמובן הם לא הם לא חפים מלהפסיק פעם בשעתיים ושלוש לצאת לזוז הצידה, לעשות כמה תרגילים, כמה תנועות שזה כבר צריך ללמוד משהו


אור אלון: מה יוגה? מתיחות?


ארז מאיר דישבק: אפילו לא יוגה, אפילו לעמוד ולעשות את התנועה שנקרא שבשבת. סתם דוגמה לפיתול הגוף כזה בצורה מאוד משוחררת ימינה ושמאלה


אור אלון: משהו שיזיז ולא ינבן.


ארז מאיר דישבק: כן כן, אף אחד לא פתור מתנועה.


אור אלון: השאלה אם זה מתקזז, אם עכשיו נגיד תשע שעות אני מול מחשב ואז אני יוצא לרוץ והולך לחדר כושר ועושה יוגה וזה, זה עובד?


ארז מאיר דישבק: כן, עובד אם אתה תיתן מה שצריך, זה מאוד אישי.


אור אלון: כן זה מאוד אישי, כי פעם דיברו על זה שלשבת תשע שעות רצוף זה הבעיה כאילו


ארז מאיר דישבק: כן אני משתדל שמי שמתייעץ איתי הוא לומד אצלי ויש כמה שעובדים ככה אז אני נותן להם, מכריח אותם לעשות הפסקות כל 50 דקות: תקום. היום זה גם גם שונה כי יש עמדות עבודה מודולריות מיוחדות כאילו בהייטק אתה מקבל את זה כחלק מהתנאי עבודה שלך ואז אתה בלחיצת את כפתור כל העמדה עולה שולחן המסך הכל עולה לגובה עמידה ואתה עובר לעמוד. אז אתה עומד עשר דקות רבע שעה, ואז אתה חוזר לשבת ואז אפשר לשחק עם זה.


אור אלון: תגידי ואיך כל זה מתקשר לנפש בעצם?


ארז מאיר דישבק: גוף שעובד טוב , שיש לו מחזור דם בריא, שיש לו מערכת לימפטית פעילה שמנקה רעלים, שיש לו מפרקים משוחררים. גם הרגשות כן זה משפיע כימיקלית. במוח ברגע שהוא מפריש את הכימיקלים הנכונים אז גם הרגשות או ההרגשות משתנות. בוא נגיד שדיכאון הולך מצוין עם עם רביצה וחוסר עשייה. ואם אתה מחליט שאתה עכשיו מרגיש ממש מדוכא, אחת העצות הכי טובה ששמעתי זה לשים מוזיקה ולרקוד עד שזה יעבור לך.

עובדה, עשית איזה שהוא מהלך שהוא פיזי, התחלת לרקוד ולקפוץ איזה עשר דקות או רבע שעה זה משתנה פתאום

אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: ואז ההרגשה דיכאונית לא משנה מזה סיבה היא התלבשה לך, פשוט עפה החוצה מתוך הגוף.


אור אלון: וואו מעניין.


ארז מאיר דישבק: שזה קשור, אין מה לעשות הנפש היא קשורה בגוף ונמצאת ממש בתוך הגוף אז גם, אפשר לחלק את זה לשלוש קומות שמשפיעות על הנפש מהקומה התחתונה שזה כל האזור התפעולי שהוא מתחת לסרעפת שזה כבד, כליות מערכת העיכול, מערכת הורמונלית שזה האזור התחתון יותר שהוא אחראי על החיות של הגוף.

ויש את המערכת שיושבת בקומת הלב, שזה מוגדר בתור עולם של הרגשות יותר.

חיש את המערכת שיושבת בקומת הראש היא כבר מערכת יותר תודעתית ושכלית אבל הכל זה סוגים שונים של הרגשים שנמצאים בגוף ולא יעזור, כלומר תעשה פעילות גופנית תעבוד, כל הכל שלוש קומות מושפעות מהם כי זה הכל בתוך הגוף כן אז מחשבות שליליות ודיכאוניות יושבות לך בראש והרגשה של עצבות ועזובה וחוסר יחד יושב ככה מתכווץ לך בלב ואז גם מערכת העיכול מתחילה לעשות כל מיני בעיות ועניינים וטחורים וממצאים בזה בעיכול ובקיבה וכבד קשיים ועצירויות. אם תנוע, עוד פעם לנוע זה לא באיזה צורה מבוקרת, התמדה גם עוד חשוב כאן, כן שהגוף יהיה לו סדר. ידע ביום ראשון יש לי שיעור צ'י קונג ראשון וחמישי וביום שלישי ושני ורביעי אני עושה הליכות וכאילו שיהיה לו סדר, זה בונה זה נותן הרבה הרבה יותר תנועה בנפש.

חופש, התפתחות זה גם דבר מאוד חשוב איפה שהדברים תקועים אין התפתחות.


אור אלון: אני מתאמן בחדר כושר כאילו, רץ. זה מה שאני עושה בעיקר, לפעמים פה ושם עושה שחיה או איזה משהו שונה אבל כשאני מסיים איזשהו מאמץ אני מרגיש שגם הצלחתי לעבור איזשהו אתגר, אז גם אני מרגיש איזה איזשהו טיפה מעלה לי את הערך העצמי ומעלה לי את המצב רוח את הביטחון.


ארז מאיר דישבק: אין פה דברים מוכרחים ובדוקים מה שנקרא, אפילו כל רופא משפחה יגיד שזה.


אור אלון: זה חלק מזה, חלק מהעניין זה כבר חלק מהקופות והרפואה


ארז מאיר דישבק: כן שהם הכניסו את זה.


אור אלון: טוב אנחנו מגיעים תכף לסיום, יש איזה מסר שבא לך ככה להגיד לתושבי פרדס חנה כרכור?


ארז מאיר דישבק: יותר בעשייה שלי היום יומית, יש דבר כזה אמירה כזאת שומרת נאה דורש נאה מקיים.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: אז המסר של מסר כללי מסר של תנועה, של התפתחות.


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: של שמחה, של למצוא מקום לאהבה ,למצוא מקום לשלום, להדדיות


אור אלון: להשקיע בעצמכם


ארז מאיר דישבק: להשקיע בעצמנו זה הדבר הבסיסי שבנאדם צריך לבנות את עצמו שזה גם חובה אישית מוסרית וקהילתית, חברתית, מדינית כלל עולמית. שזה מה שמניע את העסק שבאדם מתפתח. ולחכות שהשני יעשה מהלך זה יכול שזה אף פעם לא יקרה. אז כן, אני בהחלט בעניין של מסר של התפתחות ושינוי קודם כל ידי השקעה עצמית בגוף ובנפש ואחר כך שאתה מספיק חזק להוציא את זה לאפיקים הקרובים אליך שזה משפחה, חברים קהילה, יישוב. המעגלים רק הולכים ומתפשטים.


אור אלון: טוב מדהים, יש לנו פינה אחרונה שאני לא יודע אם יצא לך לשמוע את הפרקים אבל יש המלצה פרדס חנאית שכל אורח שמגיע לפה הוא ממליץ על משהו אחד מפרדס חנה. משהו זה יכול להיות אירוע, זה יכול להיות עסק זה יכול להיות מקום, זה יכול להיות מסיבה, זה יכול להיות מה שבא לך, זה יכול להיות שיעור. כמובן לא מהעסק שלך


ארז מאיר דישבק: הדבר הראשון שעולה לי בראש זה חומוס ואהבת


אור אלון: חומוס ואהבת? אתה יודע עשינו פה פרק טעימות חומוס לפני שחומוס ואהבת הוקם. כי הוא בעצם חדש חדש נכון? זה חומוס חדש?


ארז מאיר דישבק: כן חדש ישן, זה פעם באזור וכן אבל זה חדש עכשיו כן.


אור אלון: מגניב, אז טוב שאתה ממליץ


ארז מאיר דישבק: כן הם מעולים


אור אלון: וואלה


ארז מאיר דישבק: פשוט מעולים. מהאווירה והיחס ויש יש אנשים שאתה מסתכל עליהם ואתה אומר הבן אדם הזה בשלן.


אור אלון: וואלה


ארז מאיר דישבק: יש כאילו שאתה יודע שעושים, שעוסקים אבל הם נשארים ברמה הטכנית


אור אלון: כן


ארז מאיר דישבק: יש להם שם את זה, וגם חומוס הזה באמת מלא באהבה והכי טעים שאני מכיר.


אור אלון: חומוס ואהבת


ארז מאיר דישבק: כן זה כרכור


אור אלון: אז אני אשים לכם בתיאור גם את הלינקים לארז שתכירו אותו וגם לחומוס ואהבת כמובן


ארז מאיר דישבק: מגניב.


אור אלון: ותודה רבה לכם תודה רבה לך שבאת תודה לך.


12 views0 comments

Bình luận


bottom of page