top of page

'חרבות כסף': כלכלת מלחמה בישראל




[מוזיקה]


דרור גלוברמן: בזמן שעבדתם, 149 דני פלד שלום.


דני פלד: שלום דרור שלומך?


דרור גלוברמן: בסדר אנחנו שוב במהדורה מפוצלת תל אביב לונדון.והפעם אנחנו הולכים לדבר על מה קורה לכסף שלנו בזמן מלחמה. כלכלת מלחמה.


דני פלד: נכון


דרור גלוברמן: זה לא מעודד מדי אבל ננסה להיות מעודדים גם .


דני פלד: אני חושב שזה הכל בידיים שלנו ואנחנו ננסה להסביר את כל מה שקורה. אז תמיד מלחמה יש לה את היתרונות שלה כי בעצם הרבה סקטורים נהיים יותר פעילים. אבל היא תמיד מהווה סיכון על הכלכלה.

נתייחס גם בעניין הזה לאוקראינה בהמשך, אבל נחזור חזרה לישראל ,אז חברת האשראי פיצ' מציבה דירוג עם אופק שלילי בעצם זה אומר שאנחנו כרגע משגיחים עליכם ואם הדברים לא ישתפרו בצורה מהירה, בגדול עוד פעם זה מה שאומרים את נסביר את זה באריכות אז, אנחנו נוריד את דירוג האשראי


דרור גלוברמן: מודיס


דני פלד: מודיס, אותו דבר של וורן באפט בדיוק את אותו ניסוח ו- S&P שבעצם הכי חשובה ממש השבוע, מודיעה שבעצם התחזית לדירוג האשראי הופכת להיות שלילית . זאת אומרת שהאופק נראה כרגע לא מבטיח. במקביל הדולר ממשיך לזנק מול השקל ועלה ב-20 אגורות מתחילת המלחמה. והוא בשער הכי גבוה מאז 2012.

הקטר של המשק הישראלי, הלא הוא ההייטק, גם כן כרגע בתקופה לא פשוטה מהרבה מאוד סיבות חלקן קשורות באופן עקיף למה שקורה בעולם וחלקן כמובן קשורות באופן ישיר, למה שקורה בישראל, אז ננסה להסביר בפרק הזה את כלכלת המלחמה של מדינת ישראל מה השלכות הכלכליות של המלחמה. איזה תרחישים שונים כלכלנים חוזים. למה הייטק הוא המפתח. ומדוע בכל זאת יש מקום לאופטימיות,

אבל, דרור אני רוצה לחזור איתך שנייה לפרק הקודם שבאמת קיבלנו עליו כל כך הרבה תגובות


דרור גלוברמן: אם אתה זוכר איזה מאז כל כך הרבה סיפורים ודוגמאות שאני אומר אוח היינו צריכים להכניס את זה לפרק. סיפורים לפייק ניוז ודיסאינפורמציה ובטח גם אתה רואה. פתאום כל מה שאתה רואה …


דני פלד: ממש, כי זה משתולל ורציתי לך לספר לך סיפור קטן על עצמי מהסוף שבוע האחרון איך גם אני נופל לתוך כל המלכודות האלה של עיקרון היציגות ושל כל הבעיות הקוגניטיביות שבעצם אנחנו כרגע נופלים אליהן.

ולספר לך סיפור שקרה לי ביום שישי האחרון .

אז יצאתי לקניות בשבת, זה השער של הבית שלנו, מנסה להפעיל אותו עם השלט- לא עובד. אז אמרתי טוב אולי התקלקלה הבטרייה. צריך להחליף בטריה, הסתיימה הבטריה. לוקח שלט חלופי, לא עובד, מוזר. מתקרב לשער. אני רואה בזרוע אחת שהשער חתוך.


דרור גלוברמן: אוי ואבוי


דני פלד: הולך לזרוע שנייה, זרוע שנייה גם כן חתוכה. ואז אני בעצם מתחיל להיכנס לסרט על על

דרור גלוברמן: איזה פחד


דני פלד: אתה יודע באמת שם את כל הסיפור של הצילומי חדרי מדרגות, באמת הופך את זה להיידי בת ההרים לעומת הסרטים שאני הייתי בהם בשלב הזה.


דרור גלוברמן: אבל זה באמת מפחיד


דני פלד: נכון, ואז אני אומר לעצמי אוקיי. זה נראה לי לא למשטרה ואני כאילו תוהה לעצמי אם אני ישר צריך להתקשר לראש המל"ל או ללכת ישר על עוקף מסלול מדינתי להתקשר ליאיר גולן שיבוא לחלץ אותי מהבית כי, איך זה יכול להיות כזה דבר?

יש לנו מצלמת אבטחה ואמרתי לה אני לפני שאני בעצם מרים טלפון ליאיר גולן אני יכול לשלוח לו סרט עם מי שעשה את הדבר הזה, ואז אני מצלם את הסרט תסתכל שם בפינה.


דרור גלוברמן: אבל אני רואה שם כלב, כאילו כלב התעסק לך בחוטים ?

דני פלד: כן, אתה רואה איך הוא מושך בכוח? זה לא כלב זה תן.

והתן נכנס לתוך חצר ומנסה לצאת ולא מצליח ופשוט כדי לפתוח את השער הוא מושך בכל הכוח בשני החוטי חשמל של השער וקורע אותם. בשיא הכוח, מושך אותם ולא מצליח להימלט. עובר מצד לצד ומנסה לעשות את הדבר הזה. והנה אני מגיע פה למסקנה


דרור גלוברמן: וואו


דני פלד: הרי אין סיכוי בעולם שהייתי חושב. שזה יכול להיות אירוע פח"ע בבית שלי נכון ? זה לא היה מחשבה שהייתה עוברת לי בראש בכל יום אחר. אבל פשוט אנחנו כל כך.חשופים בסוג מסוים של מידע שהכל מיד מתחבר לנו על העניין הזה.

סך הכל תן חמוד ומסכן, שאין לו אוכל כי אנשים לא ממלאים את הפחים בפארק הירקון ולכן הוא מסתובב בבתים. דומה לקורונה דומה למה שקרה עם החזירים בחיפה


דרור גלוברמן: שמע, ביום רגיל היית חושב אני מניח לאירוע פלילי שמישהו ניסה לפרוץ לך לבית ולשתק כזה מערכת.

דיברת על איפה גם אתה נופל כמו כולם, אז זה מיד זה העלה לי איפה גם אני נופל כמו כולם.

וזה שאחד הטיפים שאמרנו שבוע שעבר, זה לא להגיב לטוויטים רעים. לא להגיב כי אתה מרים אותם.


דני פלד: כן


דרור גלוברמן: אבל אני לא מצליח אני רואה דברים מעצבנים. וקשה לי לא להגיב לאתה יודע, ברמת העובדות אני רואה את כל האנשים שמפרסמים תמונות של איך ישראל כבשה את פלסטין. שב-1947 כל השטח מהים לנהר היה פלסטין . קראו לו פלסטין ואפילו ניצולי שואה שבאו באוניה מספרים שהם באו לפלסטינה. ואז זה נהיה ישראל וכך כבשנו את מדינת פלסטין.

זה מן אינפורמציה בדיוק מה שדיברנו עליו,


דני פלד: כן


דרור גלוברמן: נכון שהם באו למקום שנקרא פלסטין אבל זה לא הייתה מדינה. קשה לי לא צריך להתאפק ולא להגיב עליו שזה לא הדבר הנכון לעשות


דני פלד: על זה זה עובד וזה זה משחק דרך אגב. גם אתמול אתה יודע הייתה פה אחריות מדהימה בלא לפרסם את סרטון של החטופות. אני לא יודע אם שמת לב לטקטיקה שבעצם החמאס נוקט בה. בכל תגובה ותגובה שמדובר על העניין הזה של החטופות, הם העלו בתור קומנט את הסרטון המלא והלא מצונזר,

כדי להטות את דעת הקהל ולתקוע את זה מול העיניים שלנו כדי שלא נוכל להימלט מהדבר הזה.


דרור גלוברמן: אז תשמע לפני שנחזור לנושא הפרק של כלכלה זה הזדמנות מעולה להזכיר את הפרויקט שלנו של מאקו עם תכנים כן טובים שכן מחכים לכם לשיתוף. עם לינקים קבצים אפשר רק תרצו קחו סרטונים כן טובים ותפיצו בעצמכם בכל מיני שפות זה דרך כן טובה לעזור להסברה ישראלית.

יאללה, כסף כלכלה….


דני פלד: בא נדבר קצת באמת על הכלכלה. אז בדיוק לפני שנה. הכלכלה של ישראל נראתה מבטיחה מתמיד, באוקטובר 22 התפרסם הדוח האחרון של קרן המוניטרית הבינלאומית, והראו איך התל"ג של ישראל עומד על - 53 אלף דולר. נדמה לי אם אני לא טועה מקום 17 בעולם.


דרור גלוברמן: רגע רגע תגיד מה זה מה זה המספר, זה חשוב. 53 אלף דולר לנפש בשנה, זה הכנסה יפה לאללה בטח יחסית ללפני 20 שנה.


דני פלד: מאוד מאוד מאוד. דרך אגב אתה יודע מה ההכנסה בעזה לנפש לשנה?


דרור גלוברמן: נהמר שעשירית ?


דני פלד: פחות, 3000 דולר לנפש לאדם.

היו שני מנועים עיקריים לצמיחה העיקרית של ישראל. המשמעותי והחשוב מכל זה כמובן הייטק אבל גם הנדל"ן שאנחנו כולנו פה סבלנו מזה מאוד באזור המרכז מעלייה מטורפת של המחירים. אבל קופת המדינה התעשרה מזה מאוד, כי כאמור על כל עסקה כזאת בעצם יש שורה ארוכה של מיסים.

והנה הגיע לה 2023, עוד לפני המלחמה ובועת הנדל"ן קצת התקררה והכנסות המדינה ממסים הצטמצמו מאוד.

המדינה גם מרוויחה מאוד מכל האקזיטים שקורים. אנחנו יכולים לראות שגם הגיוסים של חברות שבעצם הם יהיו אקזטים הבאים הצטמצמו בצורה קשוחה מאוד.

זה דוח שהתפרסם ממש שבוע לפני שהתחילה המלחמה. ומסכם את שלושת הרבעונים הראשונים של 2023 ואתה יכול לראות שגויסו 5.4 מיליארד דולר בשלושה רבעונים.

שזה בעצם קצב של - 2019. זאת אומרת 20 21 22 שהיו שנים שנים הרבה הרבה הרבה יותר טובות וזה אולי נתון הרבה הרבה יותר מטריד.

אתה מסתכל על העקומה, זה בעצם רבעון אחרי רבעון אחרי רבעון מוזרמים פחות ופחות כספים לחברות. אם אתה ממש רוצה להיות בדיכאון? השקף הבא שאני מראה לך מדבר על כמות החברות שמוקמות בישראל כל שנה.

אז ב 2023 הוקמו בסך הכל 183 סטארטאפים

בעוד שב-2020: 938 וב-2018- 1060 ואתה רואה פשוט ירידה דרמטית שנה אחרי שנה, ונפילה משמעותית ב-2023 בכמות החברות החדשות.


דרור גלוברמן: וזה באמת מדכא מאוד ודיברנו על זה בפרקים קודמים. חלק מזה נובע מהמיתון העולמי, חלק מזה מעליות הריבית, חלק מזה מאי היציבות, הספציפית של ישראל וגם הבחירה של חברות סטארטאפ לא להיקשר לעתיד הישראלי, על אף שהן מוקמות על ידי ישראלים הם פותחים אותן בחו"ל, הרבה פעמים לפי דרישת המשקיעים כדי להיות פחות חשופים לחוסר היציבות הפוליטי הספציפי שהיה בישראל בחודשים האחרונים.

כל הדברים האלה ביחד, וזה עוד לפני שהגענו למלחמה


דני פלד: בדיוק, כל הדברים שדיברנו עליהם זה טרום המלחמה ולכן ישראל הייתה בסיטואציה מאוד לא פשוטה בהשוואה לבדיוק אותו חודש ב-2022. ואז פרצה לה המלחמה.

יש מספר באמת עצום הכי גדול בתולדות מדינת ישראל של מגויסים בצו - 8. 360 אלף, שזה יותר מגויסים ממלחמת יום כיפור, הערכה של התאחדות התעשיינים בשבוע שעבר 1.3 מיליון מועסקים לא יצאו לשוק העבודה. זה מספר פשוט לא נתפס ו85- מהמועסקים במרחב הדרום נעדרו מעבודתם.

תחשוב שבעצם הדרום פשוט מושבת כמעט לחלוטין 20% משאר רחבי הארץ ועוד תוסיף לכך הרי אם בן הזוג או בת הזוג נמצאים בצו 8, ויש למשפחה ילדים אז בעצם מישהו צריך לדאוג לילדים שכרגע המסגרות בחלק ניכר מאזורי הארץ, עדיין אין בתי ספר בצורה מסודרת. אז עוד רבע מההורים נשארו בבית לשמור על הילדים ולא יכולים לעבוד מהבית.


דרור גלוברמן: חתיכת ברקס רציני על הכלכלה


דני פלד: ברקס רציני מאוד, תוסיף לכך,כי זה מספר יחסית קטן כי זה רק ההתחלה, אבל כבר 10,000 עובדים הוצאו לחל"ת, שהם לא מקבלים כרגע שכר.

אני אומר עוד פעם אנחנו מדברים על עלייה הולכת ומתמדת במספר המועסקים. כרגע בישראל יש 4.35 מיליון עובדים ישראלים. אתה יכול להבין איזה סדרי גודל מטורפים של מספרים מדובר פה.

עכשיו אני רוצה לחזור חזרה לה.. אמרתי שיש גם משבר בנדל"ן זה בעצם פרויקט שצילמתי מול הבית שלי. פרויקט בנייה ענק והוא דומם


דרור גלוברמן: זה לא רק תנים מחבלים לך בשער גם עובדים על הראש?


דני פלד: אתה רואה? אבל לא עובדים לי על הראש . הפסיקו לעבוד לחלוטין. הפרויקט הזה מושבת באופן מלא. אני רק חושב על הקבלן שבעצם כבר שילם כל כך הרבה מקדמות גם לכל הספקים שלו וגם הולכת להיות בעיה קשה מאוד. וזה לא רק אני אומר את זה אומר את זה גם ראש איגוד הקבלנים


דרור גלוברמן: כי מצד אחד עובדים פלסטינים לא באים עכשיו, העובדים הזרים האחרים נקראו חזרה חוץ על ידי ממשלותיהם תברחו תברחו מישראל. ודיברנו על הריבית הגבוהה התחייבויות שקבלנים לוקחים עומדות עכשיו באוויר ומשלמים על זה כסף. על כל יום שעובר. אז זה חתיכת עיניין.


דני פלד: והריבית מאוד גבוהה כאמור, ולכן שוק הבנייה לפי נשיא התאחדות הקבלנים. במשבר חמור ביותר מאז הקמת המדינה כרגע יש מחסור של 90 אלף עובדים פלסטינים שהם בעצם אלה שעובדים וכרגע יש ברוב המקומות סגר מלא ולא נותנים להם להיכנס לישראל.


דרור גלוברמן: בתל אביב יש עכשיו אלף ומשהו אתרי בנייה פתוחים שחלקם זה הרכבת הקלה . יש המון אתרי תשתית תחבורתיים שצריכים להיבנות וגם הם נתקעו , כלומר זה לא רק תוקע בניין פרטי שמישהו רוצה לגור בו זה תוקע את הקידום של תשתית מדינת ישראל.


דני פלד: חד משמעית. אבל הבעיה הזאת היא עוד בעיה הרבה הרבה יותר מורכבת, כי אנחנו מנסים טיפה לחשוב, אתה יודע לאן הדבר הזה הולך, כרגע נמצאים באיזה מין סיטואציה שגם בצפון וגם בדרום יש הרבה מאוד יישובים מפונים. יישובים גם הרוסים שצריך לשפץ אותם ולשקם אותם גם בכלל לא בטוח, וזאת נקודה מאוד מטרידה לעתיד שהם יחזרו אליהם התושבים, כי אחרי כזאת טראומה כמו שהמדינה חוותה מאוד מאוד אמיץ להיות יישוב שיושב על גדר שהיא גבול של מדינת ישראל.

וזו שאלה גדולה מאוד ואז אם תהיה התכנסות למרכז, זה בדיוק הבעיה העיקרית כי שבעצם כל האוכלוסייה מתרכזת באזור מאוד מצומצם. המדינה חייבת לאפשר לתושבי לחיות בביטחון גם לאורך הגבולות וגם באזורים שכאילו היום נחשבים יותר מסוכנים.

אבל בוא נחזור חזרה לדברים שאנחנו מבינים בהם יותר וזה הייטק הישראלי. אז כרגע 10% ממגזר הייטק הישראלי נמצא בצו שמונה, שזה בין 30 -50 אלף מגויסים זה סדר גודל של.

כמות עובדים שחסרה.

הייתה כותרת די מדכאת בדה מרקר - שהרבה מאוד מנכ"לים הלכו למילואים בהבנה שזה הסוף של החברה כי בעצם. אין מי שייניע את החברה קדימה. הם צריכים להתגייס. עזבו את הכל בצו שמונה. לא מעט מנכ"לים ויזמים ושותפים ופאונדרים ומה שאתה לא רוצה כדי להירתם למאמץ הקולקטיבי, כי באמת התחושה היא. מדברים פה על מלחמת עצמאות שנייה ועל הקרב של להיות או לחדול התחושה היא שאין דבר יותר חשוב מזה בעולם.

והמחיר פגיעה קשה מאוד בהייטק הישראלי. מחקר שפורסם השבוע של הרשות לחדשנות אומר. מספר בלתי נתפס 84% מחברות הייטק הישראלי דווחו על פגיעה בעקבות המצב, 43% נפגעו בהון האנושי. 14% נפגעו במימון ו27% נפגעו גם בהון האנושי וגם במימון.

ופה בעצם קורה משהו שאני לצערי גם בחברות הפורטפוליו שלי חווה אותו באופן אישי, כל עניין של גיוסים נעצר לחלוטין.

לאחת החברות שלנו, וזה הכל תלוי בעצם כמה כסף נשאר לה בקופה, אז החברות שבעצם במצוקה וחייבות עכשיו להשיג גיוס,נמצאות במצוקה קשה מאוד כי לא בטוח שהם יצליחו להשלים את הסיבוב. משקיעים גם ישראל וגם זרים כרגע חוששים מאוד לקחת את הסיכון ובעצם להשקיע בחברה כשיש כזה חוסר וודאות מוחלט.


דרור גלוברמן: ועכשיו אני רוצה לשאול אותך, אין לי ספק שאם יזם שאתה משקיע בו. אומר לך תשמע אני בצו 8 חצי החברה שלי לא יכולה לתפקד, אני רוצה לדחות את היעדים שסיכמנו עליהם ברבעון. אין לי ספק שאתה אומר לו כן.


האם גם המשקיעים הזרים שהם לא ישראלים שלפעמים רוב ההשקעות בחברה ברוב המקרים רוב השקעות בחברה. האם גם הם מקבלים את זה? אומרים לך אין בעיה איציק, דוחים לך את היעדים רבעון 1.דבר איתנו בינואר


דני פלד: אני אומר מאוד מאוד בזהירות כי זה רק החוויה האישית שלי, אני חושב שקורים שני דברים. דבר ראשון היזמים הישראלים יותר מדברים ממשקיעים הישראלים יש שותפות גורל אמיתית.בין היזמים לבין המשקיעים. אנחנו מבינים הרבה יותר טוב כישראלים מה עובר על אותם יזמים.

זה מצד אחד. מצד השני אני חושב שהמשקיעים הזרים לפחות האלה שאני דיברתי איתם הם כל כך בשוק ממה שקורה פה, שהם אפילו לא יודעים מהי העצה הנכונה לתת.

ולכן זה עוד ייקח טיפה זמן עד שאני חושב שתהיה פה טיפה התעשתות והבנה לאן הדבר הזה מתקדם. ואם אנחנו ממשיכים במצב מלחמה שכזה, או שאנחנו נתקדם להפסקת אש ואז בהתאם לזה יתקבלו החלטות.

כרגע זה עוד מוקדם מדי באמת בשביל להגדיר מדיניות עבור החברות, כל מה שעושים המשקיעים הישראלים זה בעיקר תומכים ומעודדים את היזמים ובעצם מנסים


דרור גלוברמן: מורלית


דני פלד: גם מורלית וגם מנסים לתת עצות. יש לנו חברה, כולם קצינים באיזה מדור מאוד מאוד ספציפי בחיל המודיעין וכולם גוייסו כמובן בצו שמונה, הם הגיעו להסכם עם מפקד המדור שהם יעשו תורנות של 24/7 בינם לבין עצמם כדי שיוכלו לאפשר גם לחברה לפעול וגם לסייע לצבא וככה זה עובד.


דרור גלוברמן: זה נשמע כמו פרק בסדרה, כלומר תראה המפקד אני והוא והוא והוא והוא , כאן ביחד במילואים אבל אנחנו גם ביחד באותה חברה, תן לנו לעשות משמרות כי מישהו צריך להפעיל את החברה

דני פלד: סיפור אמיתי לגמרי, ואנחנו מגיעים לכל מיני מקרים, שגם המפקדים בצבא מבינים בדיוק לאן הדבר הזה הולך, ומבינים שיש גם משמעות לחוסן של העורף ומאפשרים את זה , אבל זה כן סיטואציה מאוד מאוד מורכבת.

הניו יורק פוסט דרך אגב טוען שהגיעו אליו כל מיני מקורות שהרבה מאוד הייטקיסטים כרגע עוזבים את ישראל ובדרכם לניו יורק. אני באופן אישי לא מכיר יותר מדי סיפורים הסוג הזה אני מכיר כמה וכמה.

דרך אגב יותר בחברות הגדולות והמבוססות שמאפשרות את זה. חברות בינלאומיות גדולות זה לא באמת משנה למייקרוסופט, גוג,ל אמזון אם אתה עובד מישראל או סן פרנציסקו לצורך העניין


דרור גלוברמן: אם אנחנו רוצים להיות קצת יותר מעודדים אז יש את הקמפיין הזה של ארגון gcmo. שהוא אני חושב מרים לרוח הישראלית הרבה יותר כמו שאנחנו רגילים, שאומר חברים אנחנו ישראלים ההייטק הישראלי we deliver no matter what ( ווי דליבר נו מטר וואט). יש מלחמה אין מלחמה יש מיתון יש רפורמה, יש קואליציה אנחנו יודעים לדלבר כלומר לעבוד.

ואני חושב שזה נוגע במשהו מאוד מאוד ישראלי. אגב בדיוק מה חברה שאמרת במדור הספציפי במילואים, אנחנו נסתדר' עבודה תהיה.


דני פלד: בדיוק . דרך אגב באמת הרוח הישראלית. בגלל זה גם כל כך אוהבים להשקיע בישראל.

הבטחתי שאני אתייחס לאוקראינה, אז בעצם המצב הזה בין אוקראינה לבין רוסיה הוא כבר נמשך הרבה מאוד זמן ואתה יכול לראות איך ב-22 שהמלחמה פרצה בפברואר 22. ההשקעות האוקראיניות שבעצם שגשגו, זאת אומרת אוקראינה הייתה במגמת צמיחה מטורפת.

אתה יכול לראות מ- 2017 שהשקעות שם עמדו על 250 מיליון דולר. ב- 2021 כבר זה הגיע ל -830. מיליון דולר של השקעות בסטארטאפים אוקראינים וב-2022 זה צנח ל 218, כי בסופו של דבר בתקופת מלחמה קשה מאוד להשקיע .

ואני פה מוסיף עוד נתון מתוך הרשות לחדשנות. בין 75 ל- 80 אחוז מהשקעות בטכנולוגיה ישראלית, מגיעים מחוץ לארץ. ישראל זה אחת המדינות שבהן הממשלה, החלק היחסי שלה בOECD הכי נמוכה. זאת אומרת שאנחנו לא יכולים לבנות על הממשלה, כמעט כל הכסף הוא כסף פרטי ורובו המכריע מגיע מחו"ל וזה נתון מאוד קריטי כי מסתכלים ,

אתה רואה את התמונות האלה, תחשוב ב-CNN או ב-BBC ולא חי פה בישראל ולא באמת יודע איך תל אביב מתפקדת, אבל זה נראה לך.כמו שלנו נראית אוקראינה.

אתה יודע זה זה ככה זה נראה למשקיעים זרים וזאת יכולה להיות פגיעה מאוד משמעותית. כי אם יש דבר באמת דבר שמשקיעים שונאים, זה חוסר יציבות אין ספק שמלחמה זה הדבר הכי גרוע לעניין הזה.


דרור גלוברמן: אוי ואבוי לנו אם נהיה במלחמה עכשיו שנה וחצי כמו שאוקראינה, אני לא חושב שאף אחד מדמיין תרחיש כזה גם בחלומות הגרועים. מצד שני כמו שאתה מציין בצדק, התלות של המשק הישראלי במשקיעים הזרים דרך ההייטק היא דרמטית.


דני פלד: היא דרמטית מאוד. הממשלה במה שהוא אפילו קצת בדיחה אומרת שהיא תקצה מענקי חירום של 100 מיליון שקלים להייטק, זה 25 מיליון דולר אפילו טיפה פחות.


דרור גלוברמן: תוסיפו עוד 0 חברים, ואז נדבר..


דני פלד: אפילו שניים, ויש דרכים לעשות את זה. דרך אגב אם רוצים לדבר על זה אז אנחנו נשמח לעזור ולהסביר איך לעשות את זה. הדבר המדהים הוא זה שהייטק זה קצת כמו דאבל דיפינג כי ברגע שבעצם המגזר הזה נפגע, אז גם המס הכנסה של מדינת ישראל נפגע בצורה משמעותית.

מחקר אחרון שיצא השנה אומר, שמעל לשליש מתקבולי מס הכנסה של מדינת ישראל, מעל שליש זה מספר פשוט בלתי נתפס מגיע מהסקטור הקטן והמצומצם הזה.


דרור גלוברמן: ושצריך להזכיר שחלקם של עובדי הייטק בקרב הציבור הישראלי הוא משהו באזור 11 אחוזים. דיברנו על זה בעבר כל עובד הייטק בעצם משלם פי שלושה מחלקו היחסי באוכלוסייה כי השכר גבוה שזה טוב וכולם נהנים מזה דרך תשלומי המסים. מכאן האינטרס הישראלי לעזור להייטק זה לא בשביל הייטקיסטים זה בשביל מדינת ישראל.


דני פלד: לחלוטין. וג'ימי דימון רואה את כל הסיפור הזה, וג'יי פי מורגן הבנק הגדול בישראל אומר תקשיבו.על מה אתם מדברים? הכלכלה פה בישראל הולכת להצטמק. נותן תחזית קודרת מאוד של קיטון של 11 אחוזים במשק הישראלי.

חברות הביטוח שבעצם מבטחות את האג"חים הישראלים. מה זאת אומרת לבטח? בעצם מה הסיכוי שישראל לא תוכל לעמוד בפירעון האג"ח הממשלתי אותו היא מנפיקה.

אז הגענו בעצם לעלות ביטוח הכי גבוהה מאז 2013. עשור, לא הייתה עלות כל כך גבוהה לביטוח האג"חים ממשלתיים. מה שאומר שחברות הביטוח מתמחרות סיכון גבוה מאוד כרגע במדינת ישראל וכמו שאמרנו. כל התחזיות האלה גם של פיץ גם של מודיס וגם של S&P כרגע נראות רע מאוד.

ומה בעצם, מה זה אומרה הורדת דירוג? זה אומר שתהיה ריבית גבוהה יותר, לאגרות החוב הממשלתיות. ברגע שהממשלה לצורך מימון המלחמה או מימון היישובים שנפגעו או מתן מענקים, תצטרך בעצם להגדיל את התקציב שלה ולצורך זה תצטרך ללוות כסף מהציבור.

במידה והדירוג של מדינת ישראל ירד, הריבית אותה מדינת ישראל תצטרך לשלם תהיה גבוהה יותר ואז אומר שבעצם של עוד הוצאות למדינה . הוצאות ריבית שמאוד מאוד משמעותיות ולכן העניין הזה הוא קריטי, וזה לא בטח למדינה שנמצאת בכזו סיטואציה קשוחה של מלחמה.

עכשיו, הנבואות השחורות לא מסתכמות בסיפור הזה, אבל בעצם המדרג הראשי של ישראל בS&P אומר, תקשיבו גם ההתאוששות שלכם, אתם חושבים אוקיי בוא נגיד שהסתיימה המלחמה. ההתאוששות שלכם תהיה הרבה יותר ארוכה מזאת של הקורונה. הוא בעיקר מצביע על סקטור התיירות ואומר.חמישה וחצי אחוז מהתל"ג של ישראל טרום קורונה היה בענף התיירות. בענף זה עובדים 150 אלף עובדים שזה כמעט 4% משוק התעסוקה.

אומר אוקיי, אין שום תיירות ואתה יכול לראות שבעצם עדיין מהקורונה לא באמת התאוששנו כרגע אחוז התיירות ב-2023 עומד על 4.2. אחרי נפילה קשה מאוד ב-2021 ו-2022. היינו במגמת השתפרות עדיין לא הגענו לתקופת טרום קורונה. ירדנו כמעט לאפס מוחלט אם לא לאפס מוחלט. כל הטיסות הנכנסות והיוצאות מישראל בוטלו, להוציא את אל על שהיא חברת תעופה לאומית קשה מאוד להיכנס ולצאת מישראל.


דרור גלוברמן: מילה אחת דני על ההשוואה לקורונה שאני דווקא מאוד מבין אותה, כלומר שים בצד את העניינים המלחמתיים ואת הטרגדיות האישיות שהם בלבל אחר לגמרי.

ברמה הכלכלית, אני חושב שהקורונה למדה אותנו, את כולנו, כישורים של עבודה שלא היה לנו קודם .תשמע מה שאנחנו עושים עכשיו אתה ואני אני פה ואני כבר מסודר עם מחשב ותאורה ומצלמה ומיקרופון ואני יכול לעבוד מכל מקום. והרבה מאוד ישראלים למדו לעשות את זה לעבוד בכל מצב מכל מקום בכל שעה מהבית. ואני חושב אני מקווה אולי זה הוא wish for thinking (ויש פור טינקינג) אני מקווה שהכישורים שרכשנו בקורונה ישרתו את המשק. כן להתאוששות מהירה יותר בכל מה שהוא לא תיירות.

דני פלד: אני גם מאוד מקווה עדיין זה סקטור עצום עם המון המון עובדים 150 אלף עובדים בישראל בתחום הזה. וגם תיירות,

עזוב את התיירות היוצאת, אנשים צריכים להתאוורר ולנשום זה חלק מאיכות החיים שלנו וזה משהו שהוא מאוד מאוד מאוד חשוב ל well being שלנו כאומה והוא כרגע נפגע שוב פעם פגיעה אנושה.

אני קצת רוצה להגיע לצד האופטימי יותר. בנק ישראל דווקא חושב שהמצב בכלל לא הולך להיות כזה גרוע. בעצם אנליסטים של הבנק מפרסמים תחזית אחרת.

אז אם S&P צופה שהשנה תהיה צמיחה של אחוז וחצי.בכלכלה הישראלית וב-2024 כי בעצם תהיה את הפגיעה העתידית תהיה גדילה רק של חצי אחוז,

אז בנק ישראל, התחזית שלו ל-2023 עומדת על 2.3 אחוזים והתחזית ל-2024 עומדת על 2.8 אחוזים. דרך אגב מיטב, באופן עצמאי לחלוטין. מסכימים עם התחזית הזאת של בנק ישראל ל-.2024 הסיבה לאופטימיות של בנק ישראל זה שבעצם,


דרור גלוברמן: כי הנגיד ירד למרתפים פתח את הדלת ומה שהוא רואה שם זה ערימות של שטרות?


דני פלד: בדיוק, אז יש לישראל יתרות מט"ח משמעותיות מאוד בעצם 200 מיליארד דולר לישראל ביתרות מט"ח. שהלכו ותפחו דרך אגב, בגלל היחלשות השקל. זאת אומרת המצב מיטיב עם מי שמחזיק מט"ח. ולכן בעצם יש את כרית ביטחון משמעותית.

לישראל גם יש יחס חוב תוצר טובים מאוד באופן יחסי, עומדים על 60%. זה אומר שבעצם החוב הוא רק 60% מהתוצר המקומי ולכן ישראל לא כל כך תלויה בגופים אחרים כמו מדינות אחרות.

הממוצע של ישראל של חוב תוצר הוא יותר נמוך ממוצע של OECD ולהוציא גרמניה, אז פה גזרתי מהאתר של OECD אתה יכול לראות גם באנגליה וגם בקנדה וגם בצרפת וגם בארצות הברית בצורה משמעותית ובטח ובאיטליה וביוון וביפן.

המצב הרבה הרבה הרבה יותר גרוע מאשר בישראל. ולכן הכלכלה נכנסה למשבר הזה בצורה מאוד איתנה. ותמיד גם את העניין של השאלה של הדולר האם הדולר הזה הוא טוב או לא טוב אז אמרתי שבעצם זה הדולר הכי חלש מאז 2012 אבל דווקא להייטק.

שהגיוס הוא בדולרים של הסטארטאפים מגייסים דולרים הכנסות של הסטארטאפים הישראלים כי אנחנו פונים לעולם הם דולריות ובעצם הוצאות הפיתוח שלנו משלמים שכר לעובדים ישראלים והרוב הוא שיקלי. זה גם בטווח הקצר עוזר מעט לסטארטאפים, בהנחה שהם לא המירו את הדולרים שלהם לשקלים.


דרור גלוברמן: בעצם מה שאתה מראה עכשיו זה שהצד של הכנסות עלה ב20% בלי שעשית שום דבר, זה אינדיקציה לא טובה לכלכלה הלאומית אבל למי שעוסק בסחר מול העולם זה דווקא נותן לו שרידות ויציבות לא רעות.


דני פלד: בדיוק, ואני חוזר ואומר שבעצם המפתח הוא הייטק הישראלי. כי בעצם 54% מסך הייצוא של ישראל וזה חוזר בדיוק למה שאמרת הרגע על השערי מטבע. זה הייטק הישראלי והכנסות המדינה ממיסוי כמו שאמרנו זה 34% - 50-60 מיליארד שקל מיסוי רק מיוחסים להייטק הישראלי. והתרומה הכוללת לתוצר זה בין 310 מיליארד 360 מיליארד שקל. וצריך להשקיע בדבר הזה .

עכשיו, מלחמה באופן קצת מוזר גם מקדמת הרבה מאוד טכנולוגיות בעיקר צבאיות לא רק אבל בעיקר צבאיות.


דרור גלוברמן: אתה יודע, הרבה אנשים אומרים שלא נצטרך שלא ככה נתקדם, אבל זו עובדה יש אילוץ. ובטח במדינה כמו ישראל, אז טכנולוגיות חדשות קופצות קדימה ובסוף יש רבים שנהנים מזה לא רק בשדה הקרב.


דני פלד: נכון


דרור גלוברמן: אבל בוא נתחיל באמת עם כמה דוגמאות ממש בשדה הקרב, לטכנולוגיות חדשות שנכנסו עכשיו


דני פלד: נכון אף אחד מהם לא הייתה אמורה להיכנס עכשיו. אבל בעצם הפיתוחים. מואצים ושמה במקומות האלה שזה מפאת, רפאל, אלביט תעשייה צבאית ותעשייה אווירית. עובדים שעות נוספות גם להשלים פיתוח וגם להתחיל ולייצר, אז כמה דוגמאות לטכנולוגיות עיליות שכרגע מפותחות בישראל שאחרי זה גם מגדילות מאוד את כל האקוסיסטם הטכנולוגי צבאי

של מדינת ישראל, גם ייצורו ביקוש עוד הרבה מאוד עובדים בסקטור הזה של ההייטק היותר צבאי. וגם באמת ימכרו לעוד צבאות אחרים ויכניסו עוד מטבע זר לתוך המדינה .

אז הראשונה שאני מדבר עליה זה בעצם פצצת מרגמה חכמה. פצצת מרגמה זה משהו שלדעתי אם אני לא טועה במלחמת העולם הראשונה. ועד היום לא היה שום שינוי. אני זוכר את הנרתיק המזעזע הזה ובסוף אתה מכניס איזה שהוא מן פגז לתוך מן קנה כזה קטן.עם היד אתה שולט על הסיבוב שלו ובכל בעצם הוא פוגע לא פוגע. אתה רואה לאן ירית ואז אתה מכייל את עצמך, אז לא עוד היום צה"ל הכריז על נשק חדש במרגמה שיש לה


דרור גלוברמן: עוקץ פלדה.

דני פלד: כן gps. אתה פשוט מציין את המטרה אליה צריך להגיע או באמצעות קורדינטות או איזה שהם אמצעים של ציין לייזר כזה או אחר. ואז הפגיעה היא מובטחת. אתהבעצם לא חושף את עצמך ואתה יכול על הפגזה לפגוע.


דרור גלוברמן: על הוואן.


דני פלד: על הוואן בדיוק. ברק שזה בעצם מרכבה סימן 5 , שגם כן לא היה אמור להיכנס למערכה ונזרק למערכה נכנס עם טכנולוגיות באמת חלל. ומציידים את מפקדי הטנקים באיזה שהיא מן קסדת וי אר מאוד מתוחכמת כמו שיש במטוסי הקרב של האף 35 וכן הלאה וכן הלאה ובעצם נותנים ראות מושלמת למפקד הטנק מתוכו.

כנראה היום שזה הטנק המתקדם ביותר בעולם. ועוד פעם לא היה אמור להיכנס למערכה אבל נכנס למערכה.


דרור גלוברמן: אגב, ראית את החדשנות של הפרגולות של הטנק? הטנקים נכנסים לעזה עם גגון כזה וזה לקח מהחזית של רוסיה אוקראינה נגד תקיפות רחפנים, בעצם מסוככת מלמעלה טנק.


דני פלד: ומערכת חדשה של נקראת מגן אור גם הייתה אמורה להיות מבצעית ב 25 וכבר עכשיו מכניסים אותה לפיילוט אחרי 18 שנה של פיתוח. ובעצם זו קרן לייזר בעוצמה חזקה מאוד שפשוט. במקום כיפת ברזל שבעצם צריך ליירט באמצעות שליחת טיל, שגם הטיל מאוד מאוד יקר וגם צריך לחשב בעצם, שני מסלולים בליסטים, גם של הטיל שיוצא וגם של הרקטה שנורית בעצם אתה יכול לכוון את הקרן לייזר על האובייקט, לתת גל אור והחום הרב שבעצם משחרר מהקרן לייזר להשמיד את המטרה. נשמע מדע בדיוני אבל זאת טכנולוגיה שכבר עכשיו נכנסת לשימוש על ידי צה"ל.

דרך אגב יש עוד הרבה דברים אחרים שפשוט צה"ל בוחר לא לשתף ולא לפרסם ואנחנו בטח שלא נפרסם. זה כרגע הדברים הידועים.

אבל אני חושב שדבר הכי משמעותי זה AI ובעצם אתה יכול לראות בראשון לעשירי מתפרסם מחקר חדש. שבוע לפני המלחמה, שההייטק הישראלי ממשיך להיחלש וצריך, זה בעצם המלצה של רשות לחדשנות, להקים תוכנית לעידוד יזמות ואסטרטגיות לאומיות של בינה מלאכותית אני חושב שאנחנו דיברנו על זה כמה וכמה פעמים קודם לכן.


דרור גלוברמן: בטח


דני פלד: ובעצם המלחמה הזאת נותנת את הבוסט המיוחל לAI.

כל התמונות המטופשות האלה, שדרך אגב. החמאס עושה בהן שימוש בלי סוף. מעלים תמונות זאת תמונה כאילו מהאצטדיון של אתלטיקו מדריד. וזה עובד עדיין על אנשים, כי אנשים לא יודעים להבחין אם זה מדובר בתמונה אמיתית או לא בתמונה אמיתית ובעצם מראים את דגל פלסטין פרוס על גבי יציע שלם באתלטיקו מדריד. כמובן שזה לא קרה ולא היה אבל עדיין זה מייצר איזה שהוא מין סנטימנט והתמונה הזאת שותפה.

אני שותף בהמון קבוצות שבעצם אנשי הייטק מכל מיני חברות, חלקן מחברות הגדולות חלקן בעצם מחברות סייבר בכל מיני תחומים מתגייסים יחד כדי לבנות כל מיני כלים לעזור לצבא. בעיקר סביב איתור החטופים מציאת המקומות שבהם הם יכולים להסתתר, באמצעות הצלבה של הרבה מאוד דאטה.

עוד דוגמה זה בעצם טכנולוגיה שעוזרת לאתר אנשים הושחתו.


דרור גלוברמן: שזה דוגמה שקיבלתי מחברת קורסייט, חברת בת של קורטיקה, שעוסקת בזהוי פנים. זה הולך להיות קצת טרגי אני מזהיר. ממש בימים הראשונים שהתבררו ממדי האסון של השבעה באוקטובר עם כמויות מטורפות של הרוגים ולא מעט פצועים ללא הכרה, ובלי מסמכי זיהוי, אז השתמשו בזיהוי הפנים של קורטיקה של קורסייט.וגם של חברות אחרות.

כדי לזהות צריך בסך הכל תמונה אחת שלהם ו30% משטח הפנים. כדי לזהות אנשים כאלה וזה עזר. הרי המערכות הישראלית התמודדו עם 1400 הרוגים ביום אחד. ואנחנו יודעים שצריך לעשות את המלאכה הזאת מהר גם מסיבות ביולוגיות וגם מסיבות הומניטריות.

אז הטכנולוגיה הזאת עזרה לעשות זה מהר, לפני שיהיה מאוחר מדי לזהות ברמה של מאות אנשים האלה ולהודיע למשפחות. וזה אילתור.


דני פלד: וזה אילתור. דוגמה נוספת לחברה שקוראים לה גלוס איי אי. ראה המנכ"ל עופר פמיליה,


דרור גלוברמן: עופר,


דני פלד: שאנחנו מפסידים בהסברה ובעצם אמר אני נותן את המערכת הזאת לכל מי שרוצה לקחת את הסרטים לקצר אותם לערוך אותם להוסיף לכתוביות לדבב אותם באמצעות המערכת שלו.

לפי מה שקראתי, אני לא יודעת כמה זה נכון, הוא בעצם היה בתהליך של מכירת החברה הוא עצר את המכירה ואמר אני עכשיו תורם את כל זמני ומרצי להסברה הישראלית.

אני חושב שבאמת הרוח הישראלית והיכולת שלנו להתאושש מהר ולרתום את כל המשאבים לטובת הצרכים. בין אם האזרחים ובין אם הצבאיים פשוט באמת יוצאת דופן ומדהימה.

אני גם חושב שאולי אנחנו צריכים ללמוד פה, לאחרי המלחמה וללמוד קצת מהשיטה של חיל האוויר ששומר כל הזמן על הטייסים שלו בכשירות ומחייב אותם להגיע ליום בשבוע לבסיס לטיסה.

אני חושב שגם בעולם הסייבר וגם בעולמות אחרים, היה נכון אם היינו מאמצים עבור קבוצה קטנה ומובחרת של הבאמת המוחות הכי טובים שיש לנו בהייטק הישראלי, את אותה דיסציפלינה ושומרים על האדג' הזה כל הזמן ולא רק בזמן מלחמה.


דרור גלוברמן: יזם ששנינו מכירים ואתה משקיע בו הלך למילואים הוא בין 26-7 נכון הוא קולט שהמערכות שמשתמשים בהם עדיין, בחיל המודיעין זה דברים שהוא קודד הוא תכנת, כשהוא היה בסדיר.


דני פלד: אחר כך הפונטה בסיפור הזה שבשבועיים הם שדרגו את המערכות הביטחוניות , עוד פעם אני לא יודע מה וגם לא שאלתי לרמה מטורפת כי באמת יש לנו את האנשים הכי טובים הכי מוכשרים בכל אחד מעולמות הייטק איפה שלא תזרוק אבן, אנחנו באמת מצוינים.

יונתן אדירי שבכלל יזם בתחומים הרפואיים, יזם אדיר, ציוץ ציוץ מאוד אופטימי אומר שבעוד חמש שנים חברות שנולדו בחדרי הבינה המלאכותית של מאמץ איתור החטופים של אחים לנשק יפתרו בעיות מורכבות מאוד בשורה של תחומים מדעיים ועוד אלף ימים בערך, יגויסו מאות מיליוני דולרים בצוותי הקמה שהרעיונות שלהם נולדו בעבודת הקודש הזאת, והחברויות שלהם נבחנו בימים קשים האלה.

תחזית.

אלף, חותם על כל מילה. הלוואי ובאמת הדבר הזה יתגשם.

אתמול שלוש מאות כלכלנים בכירים כתבו מכתב לסמוטריץ ונתניהו,

ואומרים אנחנו צריכים מאוד להתמקד בבניית התקציב בחלוקה נכונה ומאוד מדויקת של המשאבים שלא נעשה טעויות ושלא בעצם כל הכספים הקואליציונים שחלקם נראים כרגע , אני אגיד את זה בצורה מאוד עדינה בסדר עדיפות מאוד מאוד מאוד נמוך ולא חשוב, תבינו את גודל האחריות שכרגע מוטלת על כתפיכם ותפעלו בהתאם.

המרצה באמת הנערץ שלי באוניברסיטה, פרופסור רפי מלניק שגם אחר כך היה הנשיא אוניברסיטת רייכמן ,אמר שלדעתו צריך להקים צוות כלכלי דומה מאוד לקבינט הביטחוני שמתעדף את המשימות האלה והוא בעצם שם בתור מטרה הכי חשובה זה לחזק את האוכלוסייה שנפגעה בעיקר בדרום. ולתת להם פתרונות גם תעסוקתיים וגם של דיור.


דרור גלוברמן: חברים זה בידיים שלנו. גם ברמה הטכנולוגית גם ברמה הכלכלית גם ברמה המדינית משטרית וגם ברמה האנושית.


דני פלד: אז ברוח ההתנדבות המדהימה שמאפיינת כל כך את העם היפה שלנו אני בחרתי ציטוט של רבי שלמה איבן גבירול.


דרור גלוברמן: אין הנדיב מי שיתנדב על מי שיתנדב עליו וקרב את מי שקרבו כי זה גמול, אבל הנדיב הוא מי שיתנדב על מי שלא יתנדב עליו וקרב את מי שהרחיקו.

שזה אחד הדברים אולי ברמה האישית הכי קשה לעשות אבל אין זמן יותר מתאים מעכשיו.

אנחנו נגיד תודה לעורכת שלנו אפרת מירון, ולמוטי עוננה ותומר וולף על הסיוע הטכני.

וכמובן לחברים במאקו ניצן כרמלי וזוהר צלח, ודנה גוטרזון

אנחנו זמינים לכם באפל פודקאסט וספוטיפיי ב-12 פלוס וכמובן.

במאקו ובשידורי קשת 12 פלוס. שתפו משהו מהפרויקט של מאקו אחלה סרטוני הסברה שבעולם.

אם יש לכם הצעות והערות כרגיל אלינו אתם ממש מוזמנים או במייל bzman@keshet-tv.com

או בוואטסאפ 037676012 עד כאן דני.


דני פלד: עד כאן.


דרור גלוברמן: עד השבוע הבא.





34 views0 comments

Comments


bottom of page