שיחה מדגדגת עם פז מושקוביץ גן-זך, מנכלית סופרקאסט חברה לליווי פודקאסטים. שחקנית, מאמנת לתקשורת ומנהיגות ויזמית עסקית. פז חיה עם מחלת כליות, דיאליזות ואש בעיניים. דיברנו על מיניות בגוף פצוע, על ההבדל בין פודקאסט לרדיו, על שינקין בשנות ה-90, על ילדים וכלבים, נכות שקופה ועל החיים כריקוד לצד הכאב.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 08/12/2024.
[מוזיקת פתיחה]
רונה: היוש. אתם ואתן על "לחישות ונשיכות", פודקאסט קצת אחר.
אני רונה, קולנוענית, נכה, מנחה למיניות, ג'ינג'ית, ובפרפראזה על סימון דה בובואר, אני לא נולדתי רונה סופר, אני הפכתי לרונה סופר. היום דיברתי עם פז מושקוביץ גן-זך, האישה שחיה בלי כליות ועם דיאליזה, מנכ"לית "Supercast", שהם בונים ומפיקים פודקאסטים, והיא כתבה ספרים ומחזות, ויוצרת תוכן רב-תחומית. דיברנו על מיניות בגוף פצוע, על תל אביב בשנות ה-90 ושאכטות עם ג'וני שועלי ואיגי וקסמן, על ילדים ובעיקר כלבים, על זוגיות ואש. דיברנו על הרוקנ'רול של העסקים, על הרוקנ'רול של החיים, ועל הרוקנ'רול של פז מושקוביץ.
יאללה, בלאגן!
[מוזיקה]
פז: [בטון של בדיקת מיקרופונים] אחת, אחת. [צוחקת]
רונה: זה… יפה מאוד, אז כאילו באת קצת להראות לי איך עושים פודקאסט?
פז: לא, ממש לא, את מומחית. מה זאת אומרת?
רונה: לא, באמת, זה כאילו, את…
פז: והפודקאסטים, אבל, האישיים שלי, הם הרוקנ'רול של העסקים, שזה ה-Rocks, הסלעים…
רונה: oh yeah…
פז: הסלעים שאנחנו נתקלים ב… הרוקנ'רול זה דרך חיים.
רונה: כן. וואו, איזה משפט.
פז: רוקנ'רול זה דרך חיים לגמרי, אצלי לפחות.
רונה: כן.
פז: זה ה-rocks, כל הסלעים האלה שאנחנו נתקלים בהם בחיים. כל הקשיים.
רונה: כן.
פז: וה-roll - איך אנחנו מתגלגלים ומייצרים הצלחה.
רונה: מהמם.
פז: עכשיו, אצלי, לפחות, עם הנכות 100% שלי, זה ברמה היומיומית. זה ברמה היומיומית. ספרי את על עצמך. אני זה לא…
רונה: ספרי, ספרי על איזה rock שאת…
פז: הנה היום.
רונה: בקשה.
פז: בואי נלך על הכי rock טרי, פרש.
רונה: כן.
פז: Brand new. היום בבוקר קמתי, וואלה, לא הרגשתי טוב. מצב רוח בתחתונים, עם כל מה שקורה פה במדינה, ולא הצלחתי ממש להוציא את עצמי מהמיטה, אבל ידעתי שיש לי את ההקלטה בערב איתך, אז אמרתי, טוב, זה חתיכת rock עכשיו, כואב לי גם, אני לא מרגישה טוב, וכשיש לי מצב רוח ואני סבבה, אז אני יודעת לחיות לצד הכאב, מי כמוך יודעת.
רונה: כן.
פז: תותחית, אלופה. אבל כשאנחנו עם מצב רוח דאון, ו… קצת יותר קשה לנו להתמודד.
רונה: כן.
פז: אז אמרתי, "טוב - ? How do I roll with that - יאללה, תהני, כולם עובדים עכשיו, קורעים את התחת, את במיטה מול נטפליקס".
רונה: יאללה, פנאן.
פז: זה רוקנ'רול.
רונה: פשוט קודם פגשתי חברה, והיא אומרת לי, "איזה כיף לך שאת פנסיונרית". [פז צוחקת] כן, כן.
פז: כן? תשאלי אותה אם היא רוצה להתחלף.
רונה: לא, אני לא ישאל את זה.
פז: למה?
רונה: כי זה שלי, ואני לא רוצה שאף אחד יגע לי בזה. [פז צוחקת] אני לא, שאף אחד ייקח לי את החיים שלי.
פז: אוקיי. אבל לי נגיד, כשאומרים, 'איזה כיף לך, את במיטה חמש שעות, יום כן, יום לא, איזה כיף לך'. אז וואלה, לא כיף לי, ואני אומרת, 'בא לך להתחלף איתי, כאילו?' [צוחקת] לא, לא כיף לי.
רונה: רגע בואי, בואי, בואי, תספרי.
פז: זה לא כיף.
רונה: תספרי לי למה את במיטה, תספרי.
פז: אני במיטה כי הכליות שלי לא עובדות ואני פאקינג בדיאליזה יותר משלושים שנה, [צוחקת] חיה ובועטת וגם לא משתינה, בפודקאסט מפוּצץ השראה, זה כבר הפתיח שלי, זה כבר בילט-אין בשיח.
רונה: רגע, מה… מה זה? אני, כאילו, את יודעת.
פז: זה דיאליזה.
רונה: אוקיי, יופי, סבבה.
פז: אָה…
רונה: מה זה דיאליזה? תגידי לי… אני באמת לא…
פז: אוקיי. דיאליזה זה שהכליות לא עובדות, אין מה שינקה את הרעלים מהגוף, אוקיי? וגם אין מה שיוציא את המים מהגוף, לכן גם אין פיפי. אז מה עושים? מתחברים למכונה, ל"ליזה".
רונה: וואי, "ליזה"… כפרה עליה.
פז: בדיוק, והיא עושה את העבודה, אבל גם אני עושה את העבודה תוך כדי. הגוף עובד חתיכת עבודה בחמש שעות נטו האלה. זה מתיש, זה מעייף.
רונה: אז מה, כמה זמן צריך להיות, גם… איך זה הולך, כאילו? כמה פעמים, כמה זמן?
פז: אוּוּוּ… את רוצה להיכנס לזה?
רונה: כן, לגמרי רוצה.
פז: מה את אומרת?!
רונה: כן.
פז: אבל זה לא כזה סקסי.
רונה: וואי, כן.
פז: אנחנו בפודקאסט סקסי, מה? [צוחקת]
רונה: לוהט! זה לוהט.
[הקלטה]
[ברקע צליל של פעימות לב]
פז: "הלו?"
Speaker: “Hello, we are calling from Presbyterian hospital Pittsburgh Pennsylvania, USA. We have a kidney for you. Would you like to have a kidney transplant, please?” [someone is laughing] oops…”
[הקלטה, מוזיקה סוערת ברקע]
פז: "את הזה של הנקז דם אני לוקחת. את העמוד עם האינפוזיות, גם שתקועות לי פה. זורקת לקיבינמט… מסיבות, ים, בית-חולים, טיולים, אקשן, חברים, חברות… בית-חולים. אלוהים נתן לך שק של לימונים? תעשי מהם לימונדה".
טוב, האמת שגם יש לי סיפורים סקסיים עם "ליזה" מהעבר. אז מה זה אומר? זה אומר יום כן, יום לא.
רונה: יום כן, יום לא.
פז: יום כן, יום לא. אני גם היחידה בארץ שעושה את "ליזה" בבית, עם מקס ביחד, שעוזר לי. אז לפחות זה לא בבית-חולים, אחרי הרבה שנים שעשיתי בבית-חולים, כילדה וכנערה.
רונה: אוקיי, מה זה ילדה? מאיזה גיל?
פז: מגיל 12.
רונה: וואו.
פז: ו… משתיים בצהריים אני בעצם בהכנות. שתיים - מדיטציה, לא עונה כבר ללקוחות. אני כן יענה ללקוחות אחרי שאני אתחבר ל"ליזה". ארבע…
רונה: כי היא מרגיעה אותך?
פז: כי מה?
רונה: היא מרגיעה אותך.
פז: מי, "ליזה"?
רונה: כן.
פז: לא, ממש לא.
רונה: היא לא מרגיעה אותך? אז כשאת…
פז: לא, אבל כאילו יש… קודם כל אני בהכנות: 2 מדיטציה, 4 אני מתחילה להכין את היד, להכין את המכונה, להכין מזרקים, להכין מחטים, להכין זריקות, להכין… הכל סטרילי, הכנות. הכנות, הכנות, הכנות, ואז בשש-שבע אני מתחברת, שתיים בלילה רק מסיימת, שלוש - הג'וינט, ארבע - הולכת לישון.
רונה: אוקיי.
פז: אבל אחרי שאני מתחברת, יש מין נפילת מתח כזאת. זהו, אני מחוברת, הכל בסדר, הכל עובד, אני יכולה להתחיל לחזור ללקוחות. זהו.
רונה: אוקיי. ומה עושים בזמן הטיפול?
פז: הרבה שנים הייתי ממש עובדת תוך כדי, full power, בתקופה שכתבתי את הסדרה "מחוברת" עם אסף שלמה, שותף שלי לתסריט, ועמית ליאור.
רונה: עמית ליאור?
פז: עמית ליאור.
רונה: הוא לימד אותי בסם שפיגל…
פז: או, אז זכית.
רונה: כפרה עליו. הוא מטורף.
פז: הוא לימד אותי פרטי בסלון על הספה.
רונה: יואו, באמת?
פז: וואו.
רונה: או מיי גאד.
פז: אז עמית…
רונה: יואו.
פז: יושב-ראש איגודת התסריטאים לשעבר.
רונה: וואו, וואו, וואו.
פז: לא, איזה אישיות?
רונה: איזה גבר!
פז: חבר-חבר.
רונה: כן. וואי.
פז: חבל על הזמן. [מתלהבת] אז הוא לימד אותך.
רונה: יואו, אלוהים ישמור.
פז: עכשיו אני מבינה מה צריך…
רונה: שאחיין שלו נרצח בנובה.
פז: נכון, מתן ליאור.
רונה: וואו.
פז: ומדי פעם הוא מארגן מפגשים ומסיבות, היינו בכזה לא מזמן בשבת. רוצה שאני אגיד לך?
רונה: כן, אני רוצה.
פז: הוא מפרסם כל הזמן.
רונה: אוקיי.
פז: אני אצרף אותך לקבוצה שלו. יש לו קבוצת וואטסאפ "החברים של אה… של… מתן… של עמית ליאור".
רונה: כן?
פז: ושם גם כל החברים של מתן וחבר'ה מהנובה.
רונה: אני גם רוצה להיות חברה שלו. יואו.
פז: אני אכיר לך אותו, הוא איש מהמם.
רונה: וואי, לא, בטח. הוא גם היה דלוק עליי בתור תלמידה שלו.
פז: יש מצב. [צוחקת]
רונה: כן, מטורף, וואי, כן.
פז: אחד הפלרטטנים המקסימים שיש.
רונה: וואי, כן, וואו.
פז: אי-אפשר לכעוס עליו.
רונה: וואי, ואשתו… אמא'לה.
פז: ציפור.
רונה: וואו.
פז: ציפור, איזה יפהפיה.
רונה: וואו.
פז: ציפור ואני היינו דוגמניות ומלצריות, ושם הכרתי אותה.
רונה: אה, כן?
פז: כן.
רונה: רגע, זהו, עכשיו… את בעצם תל אביבית?
פז: כן.
רונה: born and raised?
פז: כן. שלושה דורות משני הצדדים.
רונה: וואי, זה לא רגיל. זה לא רגיל.
פז: נכון.
רונה: בעיר של מהגרים, כמו תל אביב.
פז: נכון.
רונה: ואת כזה היית ב… יואו. כל התקופה המדליקה שהיית בשינקין…
פז: נכון.
רונה: תספרי תספרי תספרי תספרי תספרי…
פז: [צוחקת] מאיפה להתחיל? וואו, מאיפה מתחילים? מה את רוצה לדעת? קודם כל מדובר על שנות ה-90, פלוס שנות ה-2000. היה לנו…
רונה: כאילו כל השנים ששינקין היה… הייתה הכי לוהטת.
פז: כן, זה התחיל…
רונה: הכי מגניבה.
[נשמע קטע מהשיר "גרה בשינקין" של להקת "מנגו"]
"גרה בשינקין
שותה בקפה תמר
רוצה לעשות גם סרט קצר"
פז: זה התחיל בזה, עוד לפני, שינקין הייתה רחוב של החרדים, והחילוניים. חיינו ביחד בשלום מדהים. עד היום, עד היום.
רונה: עד היום, כן.
פז: כל אחד…
רונה: עד היום יש פה את בעלז, ליד ה… איפה שהיה קפה תמר. זה ממש אה…
פז: נכון, שם גרתי…
רונה: כן?
פז: בדיוק שם, על הצומת של אחד העם-שינקין. למעלה, במרפסת מול קפה תמר.
רונה: וואו.
פז: ו… מה אני אגיד? רגע לפני, אז שינקין הייתה באמת של חרדים, חילוניים, חנויות… מה אפיין את רחוב שינקין? חנויות של ביצים.
רונה: [בהפתעה] ביצים?!
פז: ביצים, כן.
רונה: אוקיי.
פז: ה… חנויות של ביצים, של מיני רוכלים, כמו פעם, היו מחלקים חלב. אז כזה…
רונה: עד היום עוד.
פז: היה חנויות של ביצים, אני זוכרת שזה היה מקסים בעיניי, כאילו, גם אני עוד הייתי כזה, "וואו". חנויות של ביצים, חנויות של עוף, חנויות של דגים, חנות של שעונים, חנות של סנדלר. אנשי מק… בעלי מקצוע.
רונה: בעלי מקצוע, כאילו. אוקיי.
פז: והזמן ששינקין התחילה להשתנות זה כשליאם פרנקפורט - שהתארח אצלי, כבוד גדול, חבר…
רונה: כן.
פז: מלך חיי הלילה, אייקון, אייקון מטורף - פתח את "המדבר" [במלרע] ברחוב בלפור, שזה אוף שינקין, במקביל…
רונה: [צוחקת] [בטון מלגלג] "אוף שינקין"…
פז: זה נקרא "אוף שינקין".
רונה: תל אביבית את, יואו.
פז: [צוחקת] את גרה אוף שינקין, איך אני אקרא לזה? ובמקביל, עמית, אני לא יודעת היום איפה הוא, עמית פתח את "קפה כזה". שמעת על "קפה כזה"?
רונה: לא.
פז: זה היה הבית-הקפה הראשון אחרי קפה… כאילו, בלי קשר לקפה "תמר". קפה "תמר" כל הזמן היה.
רונה: כן.
פז: ואז הוא פתח את "קפה כזה", פתאום משהו חדשני יותר - פסטות, זה, כאילו משהו, וליאם בבר, ב"מדבר", לא היה חומוס-צ'יפס-סלט, לא היה סיגרים, מזטים. תמיד כל הפאבים והברים, זה מה שהיה. הוא ממש שינה כאילו גם את תרבות האוכל בתוך זה. ופז פתחה בית-טבע ומיסטיקה בשינקין.
רונה: את פתחת את זה?
פז: כן.
רונה: יואו.
פז: עם אמא שלי.
רונה: יואו, איזה חמודות.
פז: כי העיפו אותי מלימודי משחק באוניברסיטה, בגלל שאני עושה דיאליזה, ועברתי השתלה ראשונה שלא הצליחה, ואז אמרו לי, "לא, עזבי, את לא יכולה להיות אמנית עם דיאליזה".
רונה: אמרו לך ככה?
פז: מה זה אמרו לי? יש לי מכתב.
רונה: אמיתי?
פז: אמיתי, אני מראה את זה בהופעה, ב"מחוברת"…
רונה: וואו!
פז: בהרצאה, במצגת, בגדול.
רונה: וואו.
פז: הבני-זונות… עכשיו, אם זה היה היום, בתקופה של הרשתות החברתיות, היום מעלים אותם על טיל.
רונה: חד-משמעית.
פז: אז, לא. אז שתקתי.
רונה: יואו.
פז: גם עברנו הטרדות מיניות ושתקנו, נכון?
רונה: [מילה לא ברורה]
פז: אז שתקתי. אז אמרנו, 'טוב, מה נעשה, מה נעשה? יאללה, בית-טבע ומיסטיקה', כי אמא שלי התחילה לטפל בשיאצו, כששאלו איזה סוג רכב זה. [צוחקות] אוקיי? אז זה היה גם מקום מגניב.
רונה: ורגע, ואת גם התחברת לזה?
פז: כן, מאוד.
רונה: כן.
פז: מאוד, כי אני מצאתי את הנישה שלי בתוך הבית-טבע. קודם כל, תוך חודש למדתי נטורופתיה לבד, ונהייתי מומחית, כי גם ככה אני מומחית, עם הבדיקות דם שלי, וכל הערכים…
רונה: כן.
פז: וכל הקטע של אנטומיה ופיזיולוגיה של גוף האדם, אז זה התחבר, אני גם ככה כמו רופאה…
רונה: כן.
פז: אז זה התחבר, וממש אנשים אהבו לבוא אלינו.
רונה: יואו.
פז: "המוכתר" היה בא אליי, יושב אצלי, חמי רודנר, דנה ברג… כל החבר'ה, כאילו היינו קליקה ב"מדבר", ואז ביום היו מבקרים אותי בבית-טבע, אחר כך הולכים למועדונים.
רונה: רגע, מי? מי? תעשי, תעשי עוד ניים דרופינג…
פז: נעשה ניים דרופינג?
רונה: ניים דרופינג, כן.
פז: אבל אני מתה עליכם. חמי, ברי, אני אגיד את השם המלא?
רונה: תגידי, תגידי.
פז: חמי רודנר…
רונה: וואי, כן.
פז: דנה ברגר, איגי וקסמן…
רונה: יואו.
פז: כאילו אני, דנה ואיגי היינו כזה [בקול ילדותי] "הִי-הִי-הִי", כאלה, שלוש ילדות כזה. "הי-הי-הי"…
רונה: אתן בקשר היום?
פז: כזה… פעם ב…
רונה: כן?
פז: כן, פעם ב… אבל לא משהו יומיומי. כל אחת תפסה לה את הכיוון שלה.
רונה: זה קורה בחיים.
פז: אבל כשדנה התארחה אצלי ברוקנ'רול, וכשחמי התארח אצלי, זה היה כאילו, כאילו לא נפרדנו ליום אחד.
רונה: כן.
פז: את יודעת, כזה.
רונה: הוא התארח אצלך?
פז: חמי? כן.
רונה: אני חייבת לשמוע את זה, יואו.
פז: ממש בתחילת הדרך שלי.
רונה: וואו, איך הייתי דלוקה עליו פעם. וואו.
פז: [צוחקת] אז הוא היה טבח ב"מדבר", שתביני, הוא היה טבח ב"מדבר".
רונה: אוקיי.
פז: דנה, אני אז יצאתי עם אריה וולניץ, שהוא מנהל כל מחלקת… ברימון, כל מחלקת גיטרה, בס וג'אז…
רונה: אוקיי.
פז: אז אריה וולניץ היה חבר שלי, ופשוט יום אחד הוא אמר לי, "יאללה, בואי נקפוץ לירמי". אמרתי, "למי"? אמר לי, "לירמי, הוא מנגן עם… הוא מנגן עם אסף, אמדורסקי". אמרתי, "אה, מה, אסף עכשיו מופיע? מה יש לו…?" כזה, אוקיי?
רונה: אוקיי.
פז: אז, שבת. בואי אני אקח אותך לסצנה.
רונה: יואו, יואו.
פז: שבת, צהריים, אני ולני - אריה וולניץ, אני קוראת לו לני - עולים ב… איפה הוא היה גר? יוחנן הסנדלר-שינקין…
רונה: אוקיי.
פז: למעלה, על הגג, קופצים לירמי קפלן, לדירה שלו למעלה, דנה אצלו…
רונה: יואו.
פז: ואני מכירה את דנה מה"מדבר", אני בכלל לא יודעת שהיא שרה, אני לא יודעת שהיא מנגנת, בשבילי דנה, היא דנה מ"המדבר", חברה.
רונה: עושים סמים וזה?
פז: ברור.
רונה: או, יס.
פז: דיייי אל תסחפי. [רונה צוחקת] אל תגזי… אל תפגעי, אל תעליבי.
רונה: סליחה, סליחה.
פז: [צוחקת] אל תעליבי. עולים לירמי, דנה לוקחת את הגיטרה, מנגנת, ירמי על התופים, בכיף…
רונה: יואווו.
פז: עושים שאכטה פה, שאכטה שם, ואז במאנצ'יס הולכים לאכול בסינית ליד. סצנה רגילה.
רונה: אוקיי.
פז: עכשיו, אז אנחנו לא היינו כאילו, "וואו, אנחנו חמי, וואו, דנה", וואו זה. אנחנו היינו הקליקה פה שעשתה את המוזיקה של שנות ה-90. ג'וני שועלי היה ידיד טוב שלי…
רונה: יואו.
פז: ג'וני המהמם. רֵע מוכיח. עם רע, נגיד, אני בקשר עד היום.
רונה: כן? וואו.
פז: אממ… אז בעצם מה שקרה עם השנים… רוני סומק אפילו, המשורר.
רונה: וואו, בטח.
פז: היה יושב על הבר כל הזמן, כאילו.
רונה: יואו.
פז: זה היה ברור. אחר-כך ב"קפה תם", בבית-קפה, ובבר הבא של ליאם, קפה ה… "הפשפָּש" ו"קפה תם", ככה הוא קרא לזה. קטע מטורף. [בהתלהבות] מאורה כזאת, מטורפת, על גורדון.
רונה: רגע, וכל…
פז: לימים, רוב החבר'ה האלה, נהיינו אמנים, יוצרים.
רונה: וואו.
פז: כן.
רונה: רגע, ותגידי, וכל הזמן הזה את עם הדיאליזה?
פז: כל הזמן הזה אני עם הדיאליזה.
רונה: כל הזמן הזה את, כאילו, ברמת ה… "תסלחו לי רגע אני צריכה ללכת לשירותים. לעשות שורה".
פז: אוּוּוּ, יותר מצחיק מזה, יותר מצחיק מזה: קוק אני אף פעם לא עשיתי, זה תמיד היה מריחואנה או חשיש.
רונה: אוקיי.
פז: אבל כן, ב"מדבר", היה לי את ה… אז עשיתי דיאליזה דרך הבטן, אז היו לי שקיות שהייתי צריכה להחליף, וצינור ארוך בבטן, ופשוט הייתי יושבת בבר, והיו מכינים לי… מורידים תמונה, והייתי תולה את השקית. ליד כולם, לא היה אכפת לי. והייתי עושה דיאליזה בבר.
רונה: מה?! מורידים תמונה?! רגע, לא הבנתי מה, מה… כאילו, מורידים תמונה מהקיר?
פז: מהקיר.
רונה: שתוכלי לשים שם את ה… את "ליזה"?
פז: את השקית, כן. זה נראה כמו שקית אינפוזיה ענקית.
רונה: אוי, נהדר.
פז: ואני עם כולם.
רונה: יואו.
פז: אני לקחתי את זה באופן מאוד טבעי. וממש עשיתי על זה עבודה.
רונה: וואו.
פז: אז כולם עפו עליי, זה היה כאילו…
[נשמע קטע מתוך "אחד אלוהים" של "איפה הילד"]
"ועכשיו הם פתאום שואלים
איך קרה שנפלו השמיים
מחפשים בערים שהיו אולי
לשתות בהן נשאר בהן
לשתות בהן מים"
אבל לא כולם קלטו. לא כולם הבינו. מתי נפל להם האסימון - בום?
רונה: מתי?
פז: שהופעתי בדן שילון, בפעם הראשונה.
רונה: אוקיי.
פז: ב-94'.
רונה: בת כמה היית?
פז: 24.
רונה: אוקיי.
פז: ילדונת בת 24, אחרי קומה של חודשיים וחצי, בגלל טעות של רופא…
רונה: וואו.
פז: נעלמתי לכולם.
רונה: קומה של חודשיים וחצי, זה יותר ממני אפילו.
פז: כמה את היית?
רונה: אני, רשמית הייתי שלושה חודשים, אבל בעצם הייתי שלושה שבועות.
פז: אז מה זאת אומרת, רשמית שלושה חודשים ו…?
רונה: כי שלושה חודשים, אני לא זוכרת כלום. אז מבחינתי זה שלושה חודשים, את יודעת. לא הייתי שם שלושה חודשים.
פז: הבנתי. וואו.
רונה: את מחפשת משהו?
פז: את שי-לי, הכלבה שלי.
רונה: אני רואה זנב.
פז: או, אנחנו רואות זנ… היא לא תקועה?
רונה: לא, לא, לא. היא מנשנשת מהאוכל של החתולה שלי.
פז: אוי, לא טוב, לא טוב.
רונה: לא?
פז: טוב, מה נעשה?
רונה: עזבי, עזבי, תני לה להשתולל.
פז: יאללה. אז את אומרת שלושה חודשים, מתוך זה תכל'ס היית שלושה שבועות בקומה.
רונה: כן.
פז: פאקינג שיט, רוקנ'רול.
רונה: רוקנ'רול, לגמרי. אבל אני לא קיבל…
פז: ואחר-כך נהיית בימאית-על.
רונה: אבל אני לא קיבלתי כלבה.
פז: לא לקחת.
רונה: נכון. תספרי, תספרי לי על הכלבה שלך.
פז: הכלבה שלי, שי-לי.
רונה: הכלבה שלך, שי-לי, שהיא פה, קטנה ומסתובבת לידנו.
פז: היא כלבה טיפולית שלי.
רונה: או.
פז: היא ממשיכה את שר-לי, שהיה הכלב שלי 19 שנה, צמוד לי לתחת…
רונה: וואו 19 שנה!
פז: איזה כלב מהמם. הוא היה ילד…
רונה: כמו ילד קטן.
פז: לא כמו, הוא התינוק שלי.
רונה: בטח, מה…
פז: עד היום אני בוכה כמעט כל לילה.
רונה: ברור, וואי. [מצקצקת] יואו.
פז: הוא קבור בחצר שלנו. חיים שלי, הכלב הזה…
רונה: יואו.
פז: צדיק, נשמה גבוהה.
רונה: אבל…
פז: טרייר קטן, סמרטוטי, מ"תנו לחיות לחיות". חברים, לא לקנות כלבים. לאמץ.
רונה: אבל רגע, תספרי על המשמעות של כלב בשבילך. כאילו, זה כלב טיפולי.
פז: כלב זה החיים שלי. יש לנו גם שישה חתולים, אבל כשאני יוצ… כלבה… בקיצור, כלב בשבילי זה כל החיים. זה ממש עוגן נפשי. נותנת לי כוחות. אז בואי נחזור לרוקנ'רול.
רונה: רגע, לא, שנייה…
פז: מה?
רונה: אבל תספרי לי, כאילו על כלב… אני לא שמעתי על כלב טיפולי. כאילו, מה…
פז: היא מוגדרת ככַּלְבַּת שירות…
רונה: אוקיי.
פז: והיא טיפולית ברמה הרגשית. נגיד, היא לא טיפולית שאם אני שוכבת ומרגישה לא טוב, אז היא תדע להרים לי את היד, היא תדע להביא לי תרופות. הייתי רוצה שיהיה לי כלב כזה…
רונה: כן.
פז: אבל זה עולה פאקינג 160 אלף שקל.
רונה: מה, יש דבר כזה?
פז: כן.
רונה: מה, כלב שאת אומרת לו [משמיעה קול מצמוץ שפתיים] והוא כאילו…
פז: כן.
רונה: אוקיי.
פז: שמחנכים אותו בהתאם לצרכים שלך.
רונה: את חושבת שאפשר לעשות את זה גם לחתולים? חתולת שירות?
פז: חתולים יש להם את זה לבד. את יודעת שחתולים…
רונה: ממש.
פז: את מרגישה את זה?
רונה: לא. [יללת חתול]
פז: חתולים יש להם כוח ריפוי. אני, שכואבת לי הבטן…
רונה: אה, זה בטח.
פז: …אז ג'וני, החתול שלי, ידע לבוא ולשכב לי על הבטן.
רונה: זה בטח, אני מושיבה אותה על הלב שלי לפעמים.
פז: בדיוק.
רונה: כפרה על הקטנה הזאת.
פז: חתולים יש להם כוח תרפויטי, הם עמוקים יותר.
רונה: כן.
פז: כלבים הם קצת אהבלים. אבל אני משוגעת עליהם, אז בגלל זה יש לי גם וגם.
רונה: וואלה. ומה עם ילדים?
פז: ילדים אסור לי ללדת, וגם ככה מקס לא רוצה להביא ילדים לעולם הזה, אפשר להבין אותו.
רונה: אוקיי, תכל'ס.
פז: ולפני כשבע שנים בערך אימצנו את קובי'לה שלנו, שהוא היה חייל בודד. וסיפור אהבה. הנה, עכשיו אחרי הקלטות, קבענו המבוגר ב"קפה נואר", או ב"מוזס", נראה. [צוחקת] אז נחזור רגע לרוקנ'רול…
רונה: כן, יאללה. תמיד.
פז: בימי הרוק של תל אביב.
רונה: כן.
פז: ששם התחילה… שם היה הרוק האמיתי, כאילו. היום הרוק האמיתי מוזנח, אנחנו עוברים אפליה הפוכה. [צוחקת]
רונה: כן, ממש.
פז: ושאלת אותי בטלפון לפני הפרק, אני מזכירה לך, שאלת אותי, ומה עם סקס, ו-sex, drugs and rock'n'roll.
רונה: תמיד.
פז: אז כן, היה. [צוחקת] עם "ליזה".
רונה: כן?
פז: כן.
רונה: וואו.
פז: היה לי חבר, שרוט, שהוא היה בקליקה, אוקיי? הוא היה שחקן, היום כבר לא. והוא אמר לי, "תשמעי, תגשימי לי פנטזיה". אמרתי לו, "מה"? [צוחקת] אמר לי, "בואי ננסה לעשות סקס רגיל". בואו, אנחנו אנשים בני 20 וכולכם עושים סקס. זה לא כאילו שגיליתי לכם את אמריקה.
רונה: כן.
פז: אבל מה קורה כשאת מחוברת למכונה? [צוחקת]
רונה: נו, מה קורה?
פז: אז נו, אז הנה, אפשרי. קורה רוקנ'רול.
רונה: אוקיי.
פז: סקס, דראגס ורוקנ'רול, עכשיו תדמיינו.
רונה: חברים…
פז: חברים.
רונה: יש פה הוכחה. זה עובד.
פז: תשאלו את מקס.
רונה: זה עובד. אוקיי, אז בואי נדבר על מקס.
פז: נישואים, נישואים…
רונה: או, יס.
פז: חברים, נישואים - זאת עבודה. מה את רוצה לשאול?
רונה: כן, אני רוצה לשאול על מקס.
פז: מה?
רונה: על מקס, על הסקס עם מקס.
פז: אוּוּוּ. [צוחקת]
רונה: אוקיי.
פז: הגזמת, הגזמת, אני חיה איתו. מה, מה את רוצה לשאול, על ה…
רונה: אני רוצה שתספרי לי איך הכרתם, אני רוצה לשאול על ה"סקס, סמים ורוקנ'רול" אצל מקס. כאילו, את יודעת, Bring it on.
פז: [צוחקת] אני לא יודעת אם הוא מרשה לי לס… אבל כן, אני אספר איך הכרנו.
רונה: כן.
פז: הכרנו גם בסצנה של רוק.
רונה: או.
פז: בדיוק בתקופה שנפרדתי מבן-זוג, מקשר עם הרבה אהבה, דתל"ש.
רונה: [מתלהבת] כןןן, דתל"ש.
פז: מתחברת? אתם הכי משוגעים, שתדעי לך.
רונה: אנחנו… אנחנו האליטה-אליטה.
פז: אתם, חבל על הזמן.
רונה: oh, yeah, oh mama.
פז: סקס פרוע ברמות קשות, למה? למה?
רונה: יש חסך ילדות.
פז: בדיוק, היה אסור לכם.
רונה: מי שישמע. לכם אין חסך ילדות? באמת, תשליכו עלינו.
פז: בסדר, אבל… זה כאילו היה הדיבור, והאמת שהוא היה אחד הטובים לפני מקס.
רונה: אוקיי.
פז: כאילו אחרי מקס.
רונה: כן.
פז: מקס אחד הטובים. קיצור…
רונה: נו?
פז: אז באותו זמן הייתי קצת שבוזה, וכאילו נפרדנו כי אסור לי ללדת ילדים, והוא כאילו עם הראש הדתי שלו…
רונה: אה.
פז: …רצה שלושה ילדים, ואיך אפשר לעשות שלושה ילדים? בפונדקאות, והוא לא היה שלם עם זה. אז אמרתי, טוב לך קיבינימט, כאילו. לא שלם - לא שלם. ביי.
רונה: ביי.
פז: ואז אמרתי, טוב, אני מתחילה להגשים חלומות, די, די, די. כאילו לא הגשמתי עד אז, אבל המשכתי… או, שי-לי.
רונה: שי-לי מתנערת.
פז: [בקול גבוה] שי-לי, שלום.
רונה: בואי, בואי. [משמיעה קול מצמוץ שפתיים]
פז: …והחלטתי להקים הרכב, והיה לי הרכב של רוק, ובהרכב הזה, באחת החזרות, יום אחד הם אמרו, "תשמעי, צריך להגיע מומחה ל-Q-BASE," שזאת תוכנת הקלטה של מוזיקאים, "ואז נתחיל את החזרה". אמרתי, "בסדר". ככה הכרתי את מקס, הוא כאילו המומחה שבא לאולפן.
רונה: אוקיי. וואו.
פז: תמיד היה מומחה באולפנים.
רונה: איזה מושלם זה! אז יש לך מומחה בבית. או מיי גאד.
פז: יש לי מומחה בבית, יש לי בסיסט בבית…
רונה: יואו.
פז: בסיסט, שבאמת חיפשנו בסיסט. אז, כן, אבל חברים, נישואים, קודם כל… את ו… את ו…
רונה: עמרי.
פז: ועמרי. אתם נשואים, נכון? אבל רפורמי.
רונה: כן, לא מדברים על זה.
פז: למה?
רונה: ככה, כי זה לא… אני לא אוהבת ל… אני בחיים לא אגיד שהוא בעלי.
פז: לא. [נשמעת חבטה] מה קרה, שי-לי? את לא… את מגלה…
רונה: את רואה? אמרתי "בעלי", אמרתי "בעלי". [פז צוחקת] יפה מאוד.
פז: כי את פמיניסטית, את לא תגידי את המילה, בעלי.
רונה: לא. יס, ביץ', כן.
פז: ביץ'.
רונה: אבל זה גם לא…אבל גם husband, כאילו, לא רוצה להיות כבולה בהגדרות האלה. כי את יודעת, אני אוהבת את עמרי, עמרי אוהב אותי. לפני כמה שנים סגרנו תהלוכה בפלורנטין, וכאילו, declared our love, והייתה כזה רבנית משוגעת שעזרה לנו לשאת את המילים שלנו, ולא באיזה מן משפט מטומטם כזה של…
פז: כן.
רונה: של "תשוש ותגל כל עקרה". מה, למה אנשים אומרים דברים שהם בכלל, את יודעת, לא חושבים עליהם, סתם חותמים על איזה טופס?
פז: בלי להבין גם מה הם אומרים…
רונה: בדיוק. בלי ל… אם זה בארמית, whatever, רק תגידו… רק תתנו לנו לחתום, ו… לא, זה היה כאילו… כאילו באמת כזה טקס של אהבה.
איך היא נכנסת לתפקיד המראיינת, אני רואה אותך, אני רואה אותך. שמה את היד…
פז: [צוחקת] אני מקשיבה, אני נהנית, אני נהנית להקשיב לך.
רונה: שמה את היד מתחת לסנטר, מקשיבה לי. את לא תפילי אותי לערמומיות שלך. [צוחקות]
פז: יואו, איזה מצחיקה. אוקיי, אבל, האם אתם רואים, את רואה את עצמך בזוגיות עם עמרי?
רונה: כן, בטח.
פז: אוקיי, אז זה זוגיות לכל דבר.
רונה: בדיוק, כן.
פז: כן. אבל מצד שני, אני יכולה להעיד על עצמי…
רונה: כן.
פז: שאם לא היינו נשואים…
רונה: נו?
פז: כדת וכדין, מזמן היינו נפרדים.
רונה: שמע ישראל, למה?
פז: כי יש משברים, ויש קשיים, ומשהו בקידוש, בהתקדשות, שעשינו אחד לשני, וההתחייבות הזאת, חתומה עם סטמפה, עשתה שינוי, אני לא יודעת להסביר את זה.
רונה: אבל זה עובד גם בלי ילדים?
פז: כן.
רונה: כי אני מודה שזה משהו שכן מפחיד אותי.
פז: מה? למה מפחיד אותך?
רונה: כאילו, לא יודעת, את יודעת, כאילו הילדים זה איזשהי מחויבות כזאת. אני לא רוצה להביא ילדים לא לעולם הזה ולא ל… וכאילו, זה גם לא כל-כך מעניין אותי, ילדים. זה לא איזה משהו שחלמתי עליו מגיל שאני תינוקת, ל…
פז: גם אני.
רונה: כאילו, לא, פשוט לא. וכאילו ועמרי, גם לא רוצה ילדים. אז זה כזה…
פז: בול!
רונה: כן, לגמרי.
פז: בינגו!
רונה: לגמרי, אבל אז יש לך את ה… כאילו, אווו, מה יהיה? אווו, ילדים זה משהו שמחזיק זוגיות.
פז: נראה לך? מלא…
רונה: אז כמה זוגיות…
פז: כמה זוגות עם ילדים מתגרשים?
רונה: וכמה זוגיות זה דבר דפוק - צריך ילדים שיחזיקו אותה.
פז: נכון. אוי, זה משפט גדול.
רונה: או, תודה רבה.
פז: זה משפט גדול.
רונה: תודה רבה לך. אבל, כאילו, באמת אני אומרת, having said that… לא יודעת.
פז: אני מבינה את החשש שלך, ו… כן, איך… יצא לנו לדבר על זה עם זוג חברים, ומקס אמר, "נכון, יותר ק"… גם אמר לי, "נכון, יותר קל לפרק זוגיות כשאין ילדים." אבל… אז בא המקום של עד כמה באמת התחייבתם זה לזו. ואם התחייבתם זה לזו, כאילו… איך אומרים? בחולי, בזה, בזה, בזה, אצל הנוצרים.
רונה: נוצרים.
פז: ותמיד נישאר ביחד, אז זה משהו שצריך לתחזק, לעבוד עליו. את עושה את זה?
רונה: בטח, ברור. כאילו, אני לא אני לא רואה בזה עבודה, אבל זה כן - צריך לשמור על… קודם כל, אני חושבת שמיניות זה דבר מאוד חשוב.
פז: נכון.
רונה: לא רק סקס, גם סקס.
פז: נכון.
רונה: אבל גם מיניות. גם…
פז: מה ההבדל?
רונה: מיניות זה הרבה יותר גדול מסקס. מיניות זה… זה… מיניות זה הרבה דברים. מיניות זה מגע…
פז: אינטימיות.
רונה: זה לא רק אינטימיות, זה הכל. זה מגע, זה חיבוקים, זה… את יודעת…
פז: נשיקות, בוקר טוב.
רונה: נשיקות, יחס… באמת, מילות אהבה.
פז: כן.
רונה: כאילו, ובאמת, אני חושבת שגם מיניות - אני בתור חוקרת מיניות - אני חושבת שמיניות זה גם הרבה יותר מזה, זה גם ריח, זה באמת לבוש…
פז: יואו.
רונה: זה גם… כאילו זה גם, את יודעת, תודעת גוף, זה גם, אממ כאילו, כל הנושא הזה שהוא מאוד, שקצת מצמצמים את הנושא של מיניות - מה זה מיניות?
פז: סקס.
רונה: חדירה - כן או לא? Who gives a fuck מחדירה?
פז: אוי. מטופש.
רונה: כאילו זה חלק מהסיפור, אבל זה כל-כך הרבה יותר מזה.
פז: אבל יש גם אנשים בעלי מוגבלויות, וגם לא, יש גם נשים בטראומות שלא רוצות חדירה, אז מה זה אומר שהם לא עושות סקס? בטח שכן.
רונה: לי… פעם אמרה לי מישהי, וואו, מישהי שהייתה לסבית כל חייה…
פז: בדיוק.
רונה: ואז היא שכבה פעם עם גבר, והיא אמרה לי, "אני הרגשתי שעברתי אונס", כי הוא כאילו, penetrated - הוא חדר אל הגוף שלה, והיא לא מכירה את זה בסקס.
פז: וואו.
רונה: וזה היה ווֹאו. שמע ישראל. כן, היא אמרה את זה יותר…
פז: תחשבו על זה, תחשבו על זה.
רונה: את רואה? הדתל"שיוּת יוצאת לי ו…
פז: יוצא לך "שמע ישראל". איזה מתוקה. מעניין, מעניין. זה מאוד מעניין.
רונה: כן.
פז: וגם אני מרגישה שהמיניות, שלי לפחות, זה משתנה עם השנים, נכון?
רונה: נו, בטח, ברור. כי אנחנו משתנים.
פז: כאילו, זה מקבל צורות אחרות. לגמרי.
רונה: בדיוק, ואנחנו משתנים.
פז: אבל זה לא יכול לפגוע בזוגיות?
רונה: אבל, את יודעת, זה סבבה שזה משתנה, כי כולם… כי אנחנו משתנים, אז בוא נשתנה עם זה. אני לא יכולה, בואי נאמר, אני בטח לא רוצה לחזור לגיל 16. [פז צוחקת קלות] את יודעת, להיות מונשמת ומשותקת.
פז: שמע ישראל. את בגיל 16 התחלת עם "ליזה" שלך.
רונה: כן, וואו, נכון.
פז: נכון?
רונה: יואו, נכון. לא חשבתי על זה ככה.
פז: כן.
רונה: כן, מעניין. הייתי קוראת ל…
פז: זה מעניין ששתינו מדברות. זה ממש… זה פודקאסט מיוחד, אני חייבת להגיד לך תודה. כאילו, זה פוגש אותנו במקומות מאוד מיוחדים.
רונה: כן.
פז: שאנחנו שתי נשים - קודם כל, אמניות…
רונה: כן.
פז: חזקות, לפחות כלפי חוץ. גם בפנים…
רונה: גם בפנים, כן.
פז: אבל אני מעדיפה להגיד "גמישה".
רונה: הופה!
פז: אני לא מרגישה חזקה.
רונה: זה בסדר, את לא צריכה להיות תמיד חזקה.
פז: בדיוק.
רונה: אני חושבת שחלק מלהיות חזקה זה לדעת גם להישבר לפעמים.
פז: כן.
רונה: הכל בסדר.
פז: כאילו, ה"חזקה" הזה גדול עליי. כשכולם אומרים, 'וואי, את חזקה, את חזקה', כאילו, את יודעת, זה מרגיש לי כבר פסאדה.
רונה: את יכולה להיות גם חזקה. זה מגניב.
פז: ושאנחנו מדברות… ושמתמודדות עם נכות, אוקיי? אני נכות יותר שקופה, אבל וואחד נכות, ואת נכות שכן רואים עלייך, ואת מתמודדת עם זה מדהים, ואני לפעמים הייתי רוצה שיראו עליי…
רונה: כן.
פז: כי לא מאמינים לי. עכשיו, עכשיו, הנהג מונית למטה.
רונה: נו?
פז: הרג אותי. עכשיו קשה לי לצאת מה… מישיבה לעמידה. ביקשתי ממנו יפה שיעמוד… ייכנס למבואה של הכניסה לחנייה.
רונה: כן.
פז: הוא לא הסכים, על הכביש. הייתי צריכה על הכביש…
רונה: יואו, באמת?
פז: …לדדות, עם הכלבה, אופנועים טסים…
רונה: וואו.
פז: …וכמעט מורידים אותי. והוא לא הבין. הוא אומר לי, "מה, זה צ'יק צ'אק".
רונה: את מבינה, אז לי בחיים לא היו עושים את זה.
פז: ו… בדיוק.
רונה: ללא אומר, יחנו לי עד הפתח של הבית, גם שזה מעיק, וכאילו, 'מה, אתם מתייחסים אליי כמו למפגרת?'
פז: אה, זה הפוך.
רונה: בדיוק, זה הפוך. ממש, ממש. אבל…
פז: יו, גדול. גדול. תראי איזה השתקפות…
רונה: כן, לגמרי. ממש.
פז: …אנחנו מקבלות אחת מהשנייה. כאילו, אני הייתי רוצה שיראו, כי לא… אומרים לי "איזה מפונקת", ואת אומרת "לא, אל תתייחסו אליי כנכה".
רונה: כן.
פז: אז אולי למצוא איזשהו איזון…
רונה: ממש.
פז: בינך לביני.
רונה: לגמרי. רציתי לשאול אותך עוד משהו. אגב, כל ההשוואות שאנחנו עושות פה, על הצבעוניות כדרך חיים. Can you relate to it?
פז: לגמרי. איזה כיוון את רוצה שניקח את זה?
רונה: לא יודעת, כאילו… כי גם בשבילי, זה כאילו, הלבוש הצבעוני, שיכול להיות שגם יש מי שיאמר שאני קצת מתלבשת בצורה ילדותית אולי. אבל זה…
פז: כן. אנחנו ילדותיות, הנה - הקוקיות שלי.
רונה: אבל אני צריכה את השמחה הזאת, בבגדים ובחיים, וב… ואת יודעת, ולא להיות אפורה ועצובה, ו… כאילו, מין ליצור מציאות שיוצרת מציאות.
פז: אמרת משפט טוב. חבל שהפודקאסט הזה לא מצולם, כי חייבים לראות את הפרצופים של רונה. [צוחקות] חייבים לראות את הפרצופים.
רונה: כי אני גם אגיד אחרי זה, שנייה… מה אמרתי? מה…
פז: כאילו, בני היל - אישה. בני היל באישה.
רונה: זה…
פז: אז אני… אוקיי, אני אתייחס למה שאמרת. אז נשאלת השאלה, האם לא היינו צבעוניות גם ללא הנכות שנכנסנו אליה בגיל כל-כך צעיר? אני חושבת שהייתי צבעונית אותו דבר.
רונה: אני גם חושבת.
פז: נכון?
רונה: אני גם חושבת, ש…
פז: את ג'ינג'ית, את פלפלית, את חבל על הזמן.
רונה: אז… בדיוק. אז, אז, כאילו, אז שנייה אחת. נשאלת שאלה - את יודעת, יש איזה משפט דבילי כזה, של "אף אחד לא מקבל משהו שלא יכול להתמודד איתו". קטע ממש…
פז: יו, זה מעצבן אותי, המשפט הזה…
רונה: וואי, יואו.
פז: [בלגלוג] "אלוהים נתן לך כי יש… יש לך סיבה למה את כאן".
רונה: טוב, טוב, טוב, טוב, כן.
פז: אז אני אומרת, "בסדר, אבל לפחות שייתן לי קצת קלות". קלות, תן לי קלות.
רונה: כן. זה… אבל כן, אבל…
פז: אז נו, מה… אז מה הקשר לצבעוניות?
רונה: אבל זה, זה כאילו, לא יודעת, זה שאלה של ביצה ותרנגולת.
פז: כן.
רונה: כאילו, מה היה פה קודם? הצבע, אני, המגבלה, הקושי, השמחה, כאילו איפה זה…
פז: יכול להיות… [פאוזה] כאילו, תנסי להיזכר…
רונה: וגם אני רוצה להגיד עוד משהו.
פז: כן.
רונה: ילדים: ילדים, עם כל הכבוד לילדים, שזה כמובן [בסרקסטיות] הדבר הכי חשוב בעולם, כאילו אה…
פז: [משמיעה קולות של חנק והקאה] סליחה. כן?
רונה: אבל זה גם… זה גם משהו ש… שקצת הופך אנשים לזקנים ונרגנים.
פז: ממש.
רונה: וכאילו, וואי, סתמו כבר, לדבר על המשכנתא ועל החיתולים של התינוק שלכם. [פז צוחקת]
פז: גם אמא שלי, שהיו לה שני ילדים, לא דיברה ככה על הילדים שלה. היו לה נושאים מעניינים לדבר עליהם. היא עוד… היא הייתה אומרת לי, "אני לא סובלת את החברות שלי שככה מדברות על…"
רונה: כן.
פז: "משכנתא וזה וזה וזה".
רונה: היא, כן.
פז: טוב, היא מיוחדת. אז בעצם, את… יכול להיות שגם היינו צבעוניות לפני, אוקיי? אבל עם זאת, ה-rock, זה כאילו החתיכת סלע הזה שחטפנו…
רונה: כן.
פז: …את עם שלך ואני עם שלי, עוד יותר הקצין את זה.
רונה: יש מצב. יש מצב שזה…
פז: עוד יותר.
רונה: כן. סלע אתם זרקתם עליי? כוס אומו.
פז: כוס אומ-אומ-אומ-אומו. בדיוק.
רונה: אתם רואים אותי? שמתי נצנצים.
פז: בדיוק.
רונה: ואני שמה זין עליכם, ואני יוצאת, לוקחת את המקל הכי יפה שלי, יוצאת איתו לרחוב ותזהרו, אני אכניס אותו בכם אם אתם…
פז: בדיוק. אם אתם?
רונה: תרחמו עליי.
פז: יפה.
רונה: כאילו, מה…
פז: נכון. לגמרי, לגמרי.
רונה: בום!
פז: ומי שמרחם הוא מרחם על עצמו, זה אנשים שנמצאים… אני אתן לך דוגמה…
רונה: כן.
פז: זה ממש מזכיר לי, כשהייתי מאמנת עסקית אצל אלון גל, ב"תות"…
רונה: או, הנה, יופי.
פז: מה?
רונה: עכשיו את מתחילה לספר לי את כל הדברים שאת עושה.
פז: לא, לא, לא, לא.
רונה: הורגת אותי.
פז: לא, רגע.
[הקלטה]
[מחיאות כפיים]
"נעים מאוד. אני פז מושקוביץ גן-זך, [מוזיקת רקע] ואני - מחוברת."
אז, גם הייתי עם הקוקיות, וגם הייתי לבושה חליפות וקוקיות. סבבה?
רונה: כן.
פז: אני שמה חליפה, עניבה וקוקיות…
רונה: אוי, מעולה.
פז: קפצו לי כולכם, זין. בסדר?
רונה: כן. יס.
פז: ודווקא מתים על זה. בקיצור, אחרי שהוא קלט שנהייתי הכי טובה, בין הכי טובים שם, הוא עשה… אחד המפגשים הקבועים היו לנו בימי רביעי, מפגשים שכל המאה-מאתיים מאמנים מגיעים, מוותיקים ועד להכי חדשים. ואז הוא אמר לי, "פז, בואי רגע". הוא קרא לי מנגה. "פז, מנגה, בואי רגע, תעלי על הבמה".
רונה: [צוחקת] מנגה.
פז: כן, הוא אמר: "זאתי מנגה. מי זאת? מאיפה היא באה?"
רונה: "מי זאת"…
פז: פעם ראשונה שהוא ראה אותי. [רונה צוחקת] אמיתי, אני גם אוהבת מנגה, זה מסתדר.
רונה: לא מפתיע.
פז: ואז הוא אומר להם, "אתם כולכם פישרים, קטנים, פרשנים מזוינים, פרשנים שאתם רואים אותה, אתם בטח אומרים, [בלגלוג] 'מה, היא אמנית'", או, למשל, דוגמה, אם הייתי עם מקל, "אז הייתם אומרים, 'איזה מסכנה'. מי אתם בכלל? מושתנים. היא לוקחת את כולכם בסיבוב בלי לאותת בכלל".
רונה: אוקיי, למה הוא אמר את זה?
פז: כי הוא הרגיש, הוא הרגיש מה קרה שם, באמת שפטו אותי. לא ידעו מה הסיפור שלי, רק אחרי שידעו מה הסיפור שלי, אז פתאום, [בלגלוג] "הו, איזה השראה את."
רונה: אבל אני…
פז: "וואו, איזה אישה חזקה."
רונה: אבל רגע…
פז: 'הו, כואב הכּוּת!'
רונה: רגע. רגע, רגע, רגע…מה?
פז: "כואב הכות". זה ביטוי של חבר שלי, ההומו.
רונה: מה זה כות?
פז: בקהילה, זה מוכר.
רונה: אה, כן?
פז: כוס.
רונה: מה?… אוקיי.
פז: כוס, כוס, "כואב הכות", [צוחקת] של ההומו… של האוחצ'ות, כן.
רונה: זהו, אז… רגע, אבל האם הוא בעצם לא עשה הפוך על הפוך? אמר, 'הנה, בגלל שהיא עם מגבלה, אז היא כנראה מהממת, והיא כנראה… למה…'
פז: לא, הוא לא דיבר בכלל על המגבלה, הוא דיבר על, שהם שופטים אותי על-פי איך שאני נראית.
רונה: אה, אוקיי. אה, בקטע… אוקיי, סבבה. אני כבר חשבתי, את יודעת, לשלוף פה ציפורניים. "סליחה? מה, אתה עושה לי אפליה מתקנת? על מה?"
פז: ו… אז לא, הוא דווקא לא עשה את זה, אבל אחר-כך, כשהם [בלגלוג] "גילו" אותי…
רונה: וואו.
פז: "וואו, היא עושה דיאליזה, איזה מדהימה".
רונה: "איזה מהממת".
פז: למה, אם לא הייתי עושה דיאליזה לא הייתם אומרים "איזה מדהימה"?
רונה: "איזה אמיצה את."
פז: "השראה."
רונה: אוי, אלוהים ישמור.
פז: אני מק… את יודעת מה? אני מקבלת חררה בגוף…
רונה: וואי, כן.
פז: כשאומרים לי "איזה השראה".
רונה: [בסרקסטיות] "איזה השראה".
פז: על כל מי שגוסס, אומרים עליו, "איזה השראה". מי שנפצע במלחמה, "איזה השראה". חברים, אנחנו לא צריכים שתגידו לנו "איזה השראה". מה אנחנו צריכים?
רונה: שתגידו שאנחנו סקסיים?
פז: יפה. [צוחקות] הכל אצלך מתחיל ונגמר בסקסי.
רונה: נו, מה אני אעשה.
פז: אז תסבירי לי, כמו שאצלי זה רוקנ'רול…
רונה: כן?
פז: …דרך חיים, אצלך סקסיות זה דרך חיים. לא סתם את חוקרת מיניות.
רונה: אני… כן.
פז: זה מעניין.
רונה: אני באמת חושבת שמיניות זה דבר, כאילו, לא מתייחסים לזה מספיק בכבוד ובקדושה שמגיע לדבר הזה. ומיניות זה משהו שכל בן-אדם זכאי לו, ולא משנה אם הוא מוגבל, לא משנה אם הוא שמן, לא משנה אם היא נמוכה או אם היא מטומטמת. כאילו, אוקיי?. כן, סבבה.
פז: [צוחקת] אז אני בעצם, כל החיים שלי, אני חושבת על המיניות, לקחתי את הראש העסקי שלי, לצד הראש היצירתי, האמנותי שלי, כשהיום זה פודקאסטים וזה הרצאות, הצגות, מחזות, הופעות באירועים - בתחילת הדרך היו לי הרכבים של רקדנים במועדונים באותה תקופה.
[הקלטה]
[מחיאות כפיים, מוזיקה בווליום גבוה]
פז: "נעים מאוד. אני אצמח כל פעם מתוך המשברים שלי, ואני אמנף את הקושי הזה להצלחה שלי. איך [פאוזה] אתם יכולים להפוך את ה"דיאליזה" שלכם לליזה שלכם?"
מה אני משדרת? יודעת מה, אני אשאל אותך, מה אני משדרת?
רונה: אז ככה, רציתי להגיד לך שאני חושבת שאת אישה מאוד מינית.
פז: את חושבת?
רונה: אני חושבת, ואני… כן. אני…
פז: איזה כיף, כי אני הרגשתי שזה נגמר אצלי, [מצחקקת] כאילו, די, זהו.
רונה: לא, כי אני באמת חושבת שגם מיניות זה יצר חיים, זה סקרנות, זה איזשהי תשוקה לחיים, כאילו, את יודעת, וזה, ואני יכולה ללכת ברחוב ולהרגיש כאילו את האוויר ב…שערותיי, ואני כולי כזה נוסעת עם הקלנועית, ושיערי מתנופף ברוח, ואני אומרת, "אוי, איזה כיף לחיות".
פז: וואו, מדהים.
רונה: ואני חושבת שזה, that's the essence of, כאילו, of לחיות.
פז: וזה מיניות? מהמם.
רונה: ככה… אני תופסת מזה חלק מה… באמת, היצר חיים. את עושה פודקאסט - ממתי?
פז: אני מאזינה לפודקאסטים. הייתה שאלה מעניינת בקהילה של הפודקאסטים היום.
רונה: כן.
פז: שאלו, "ממתי אתה, את, מאזינה?" ממתי את מאזינה לפודקאסטים?
רונה: לא יודעת, לא יודעת, בשנים האחרונות.
פז: בשנים האחרונות.
רונה: כן.
פז: כאילו בערך מאז הקורונה?
רונה: יש מצב.
פז: נכון? [צוחקת]
רונה: כן.
פז: אז ישבתי וחשבתי עם עצמי, ופתאום נפל לי האסימון, שאני בעצם מאזינה לפודקאסטים, להסכתים, מגיל חמש.
רונה: פשש.
פז: היה לנו, לדור שלי, היה את רשת ב', בעצם. היה לנו את "לבת לבן ולכל מי שמתעניין", [כך במקור] ברשת ב', ובגלל שהייתי "ילדת מפתח", לבד - אחי נולד רק כשהייתי בת עשר - אז עוד לפני זה הייתי נורא לבד. וכל מה שהייתי רוצה, ל… לחזור מהבית-ספר, להגיע הביתה, לחמם את האוכל שאמא הכינה לי, ומייד לפתוח את הרדיו שיושב על השולחן במטבח, רדיו קטן כזה, ומאותו רגע הייתי מאזינה כמה שעות טובות, להסכתים.
רונה: אוקיי, אז בהקשר הזה אני רוצה לשאול אותך שאלה. איך את מסבירה את התקופה הזאתי? יש פריחה מטורפת של פודקאסטים.
פז: נכון.
רונה: לעומת מותו של הרדיו.
פז: מעניין שאת אומרת את זה. למה את אומרת את זה, שהרדיו מת?
רונה: לא יודעת, כי, את יודעת, כי מי מקשיב לרדיו היום? לא יודעת. מתי את מקשיבה לרדיו, באוטו?
פז: באוטו קצת, למוזיקה, 88FM.
רונה: כן, כן. כאילו…
פז: אז כאילו את שואלת למה הרדיו מת ופודקאסטים פורחים?
רונה: ופודקאסט… בדיוק, כן. איך את מסבירה את זה?
פז: בואי נחשוב, מה זה רדיו? רדיו זה תוכניות שקורות כאן ועכשיו, וזהו, מתפיידות מהעולם. וזה תוכניות שלדעתי, חוץ מתוכניות האקטואליה…
רונה: כן.
פז: …ותרבות, שיש תוכניות ממש טובות ברדיו, נגיד, של התאגיד כאן 11… [כך במקור] אפרופו שלמה קרעי שרוצה לסגור…
רונה: כן. [נאנחת]
פז: …לצערי הרב, ואוי ואבוי אם זה יקרה. והוא גם כזה… flow, הוא נמצא והוא מתפייד, כמו עלה ברוח, אוקיי? לעומת זאת, פודקאסטים זה מדיום של עומק, אוקיי? וזה תמיד VOD, כאילו, כמו בטלוויזיה. זה תמיד נמצא לכל החיים, הפודקאסט והפרקים, גם הפרק עכשיו שאת מראיינת אותי…
רונה: וואו.
פז: זה יהיה לכל החיים, רונה. אבוד לך.
רונה: או… וואו, או מיי גאד, איזה לחץ.
פז: [צוחקת] אבוד לך.
רונה: איי-איי-איי…
פז: ובעצם, הקהל רוצה להאזין מתי שנוח לו, והוא רוצה להעמיק. מימד אינטימי, זבוב על הקיר, להאזין לנו עכשיו כשהוא מחרבן בשירותים, או מתקלח, או [צוחקת] לא יודעת מה עוד הוא עושה, או היא.
רונה: או היא, כן.
פז: אבל הם יכולים להאזין לנו, ולהיות עסוקים בחיים שלהם הלאה. אנחנו בתוך המוח שלהם, בתוך האוזניה.
רונה: כן.
פז: כשהם עושים את הג'וגינג, או whatever.
רונה: כן. מעניין שכאילו, שכאילו בעצם הם יכולים לקחת שליטה על ה… על מה…
פז: בדיוק. כן, זה "מונולוגים לאלוהים".
רונה: מה זה?
פז: יש לי שם אינסוף פרקים שאני מוציאה שם את הקישקע שלי, ב"שיחות עם אלוהים", תכל'ס. בהכי plain, הכי פשוט. אני נכנסת בו, אני אוהבת אותו, אני מדברת איתו, אני מתווכחת איתו.
רונה: כן.
פז: זה אני לבד…
רונה: כן.
פז: עם האוזניות והמיקרופון…
רונה: אוקיי, בטח.
פז: בלי עורכים, עם מוזיקה שאני אוהבת ומרגשת אותי…
רונה: כן.
פז: ואני נכנסת באמ-אמא של החיים. איתו.
רונה: אוקיי.
פז: איתו ביחד. ואני גם אומרת, שזה לא… קחו את זה לאיפה… לאיזה אלוהים שאתם רוצים, זה יכול להיות אלוהים דתי…
רונה: כן.
פז: אבל זה לגמרי יכול להיות אלוהים חילוני, זה יכול להיות היקום, השדה האלקטרומגנטי, בודהה, רבי נחמן מברסלב, זה יכול להיות…
רונה: כן.
פז: …כל אלוהים שאתם רוצים. תדר, פשוט לדבר למשהו.
רונה: כל אחד והאלוהים שלו.
פז: בדיוק.
רונה: כן. טוב, פזי, ממש-ממש-ממש היה לי כיף לדבר איתך. ממש.
פז: תודה, רונה. את מהממת.
רונה: כן.
פז: יאללה, keep on rocking.
רונה: יס.
פז: תודה.
רונה: נראה לי שהגיע הזמן לגמור.
תודה רבה, ואתם מוזמנים ומוזמנות להקשיב לכל הפרקים. יאללה, ביי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments