מדברים כתיבה - פרק 9 - ההחלטות שכל כותב צריך להגשים השנה
- לאה תמיר אנגלרד
- 2 days ago
- 33 min read
ראש השנה תיכף כאן, ורותם ועומר צוללים אל רשימות השנה החדשה שלהם וחוזרים עם כמה החלטות שכל כותב (כנראה) צריך להגשים השנה. בנוסף, הם מתייחסים להחלטה שרבים מחליטים - לכתוב ספר השנה - ומסבירים איך עושים את זה נכון.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 07/09/2023.
עומר: יש משהו ב… בלהיות יוצר, או בלהיות כותב, או בלדמיין את הספר, שאתה כל הזמן רואה את מה שאין, ואין את הרגע לעצור ולראות…
רותם: את מה שיש.
עומר: את מה שיש, לאן הגעתי? אה כמה טוב עכשיו, ו… ו… ואי אפשר להציב מטרות מבלי רגע לעצור ולהגיד [נושם עמוק] אבל זה כבר מה שהשגתי ואיזה יופי שהשגתי את זה, ו…
רותם: זה יפה שהמטרה היא גם לראות, לראות את מה שיש.
[מוזיקת פתיחה]
רותם: [שרה] דו דו דו דו דו דו דו דו… זה היה אות פתיחה.
עומר: מאוד יפה.
רותם: נכון? אני הלחנתי בעצמי.
עומר: מאוד יפה.
רותם: אומרים שזה… גנבתי את זה ממישהו. לחן עממי.
עומר: [צוחק] קיבלנו מכם אה… הרבה הודעות, הרבה מכתבים, הרבה… תגובות. בכולן, אני חושב, אנשים עפו עלייך והעירו שאני או אוכל את הראש או אוכל את המיקרופון או… או ש…
רותם: או… או לא ברור, או נשמע לא ברור.
עומר: כן, ותהו מה את עושה עם האיש המוזר הזה.
רותם: אולי צריך להחליף. אנשים העלו כל מיני, כל מיני הצעות. אולי צריך להחליף את המיקרופון… אולי צריך אה…
עומר: צריך להחליף את עומר.
רותם: ללכת [מחייכת] לשיעורי דיקציה…
עומר: כן…
רותם: אה… בסדר, אבל אה… לאט לאט.
עומר: אז עם כל הביטחון העצמי ה… עם הבוסט הזה שקיבלתי ממאזינינו הרבים…
רותם: לא נכון, אבל… אבל בסוף הם הם תמיד סיכמו - העיקר שהתוכן מעניין.
עומר: העיקר שאת נהדרת. זה בסוף נראה לי היה הסיכום שלהם.
רותם: כן.
עומר: קודם כל, אנחנו נפתח בפינתנו האהובה: אה… בתי קפה שאנחנו אוהבים לכתוב בהם. ונגיד שהיום, ממש היום, נסענו לאחד מבתי הקפה הטובים ביותר שאנחנו מכירים לכתוב בהם, זה…
רותם: נסענו לבית קפה שאנחנו מאוד אוהבים בחיפה. העניין הוא ש… אני מתגוררת בפרדס חנה-כרכור, שזה מקום מופלא, יש פה המון דברים, אבל הכל מַיֵית בשבת. אין. סגור. לא קיים.
עומר: סגור. אז נסענו לבית קפה "מנדרין", שהוא אחד מבתי הקפה האהובים עליי אה… לכתיבה. אני חושב שהוא אחד מבתי הקפה המצוינים ביותר לכתוב בהם.
רותם: הוא נמצא בחיפה.
עומר: נכון.
רותם: יש שם שני סניפים.
עומר: שני סניפים. יש אפילו יותר, אבל אנחנו מכירים רק שנ…
רותם: אנחנו מכירים שני סניפים. שניהם מאוד מאוד נחמדים - אחד בשדרות מוריה והשני ב…
עומר: בשדרות… עם זאת, יש להזכיר שפודקאסט זה אינו ממומן על ידי קפה מנדרין…
רותם: על ידי קפה מנדרין, וחבל, כי אנחנו מורידים שם לא מעט.
עומר: אינו ממומן על ידי קפה מנדרין, אבל אולי אם נגיד עליהם מספיק מילים טובות, הם יממנו. אה… מי שכן מממן את הפודקאסט הזה… הוא אנחנו. [צוחקים]
רותם: ולכן אנחנו נגיד מה שאנחנו רוצים על מי שאנחנו רוצים.
עומר: בדיוק. אז זה בית קפה מעולה, והלכנו לכתוב שם, ואכן, אני חייב להגיד, עשינו שם עבודה מעולה היום.
רותם: מדהימה. מדהימה.
עומר: וואו.
רותם: וואו. קודם כול הייתה ארוחה מאוד מאוד טעימה, ואז…
עומר: ואחר כך פתחנו אותה ככה בשיא ההתלהבות…
רותם: והזמנו כרטיסים לאמסטרדם לפסח.
עומר: וואו. איזה הזמנה זאת הייתה.
רותם: פלוס אייר בי אנד בי. מלון.
עומר: הסתכלנו אחד על השני, כל אחד עם הקובץ טקסט שלו, ואמרנו… [שואף אוויר] כן…
רותם: בעצם לא סגרנו כלום לאפריל. יש משהו בלסיים את הקיץ ש… לי תמיד עושה קצת עצוב. אממ, אחד בספטמבר, אה… עם זה שהוא יום מרגש, הוא גם סיומה של אה… של חופשה ארוכה. [עומר מהמהם] ו… כן, אני יודעת שיש את הקולות האלה של הורים וזה… והילדים…
עומר: כן, איבדנו את כל ההורים כרגע, שמאזינים לפודקאסט.
רותם: ואין סבלנות ושיעזבו אותי. אני הורה בעצמי, ובכל זאת אני אומרת אה… אני אוהבת שאני לא צריכה לקום להכין סנדוויצ'ים, ולא לשים שעון מעורר שזה הסבל של חיי.
עומר: יש… יש לציין גם שבאמת השעה שבע בבוקר אינה קבילה מבחינתך.
רותם: היא שבע לפנות בוקר, אתה מתכוון…
עומר: אהה.
רותם: וגם הילדות שלי יודעות את זה, הם קמות מאוחר, מינקות.
עומר: יותר מכל הדברים שאת באמת מדברת על כתיבה, יום אחד את תעבירי פודקאסט על איך מנהלים חיים כשאפשר לקום בתשע וחצי בבוקר ו…
רותם: לא, אל תגזים. אני קמה ברבע לתשע, בכיף. [צוחקים]
עומר: יש לציין שאני מאוד הפוך, ובשש וחצי אני כבר באמת אומר… [מחקה קול של התנעה]
רותם: כן. נכון. בן אדם גם לא, אין לו מתעורר ואז קם, הוא קם מתעורר באותו, באותה מכה, כאילו זה דבר שאני לא מצליחה להבין. אני מתעוררת, ואז לוקח לי זמן עד שאני אקום מהמיטה, ולכן אני צריכה את ה… אוויר הזה. אבל בסדר, כל אחת בנוי אחרת. anyway נגמרה חופשת הקיץ וזה כה עצוב ולפנינו החגים.
עומר: אבל אני חייב להגיד שזו התקופה שאני הכי אוהב. מתחילה עכשיו תקופה שאני הכי אוהב בשנה - ראש השנה זו התקופה האהובה עליי ביותר בשנה. זו הסיבה גם שבגלל אנחנו מקליטים את הפרק הזה.
רק נציג את עצמנו, למי שלא מכיר אותנו, וזה הפרק הראשון: אני עומר ברק. אני סופר, תסריטאי ויחד עם רותם אני מלווה סופרים אה… כל הדרך אל הספר שלהם.
רותם: נכון. אני רותם ניר נחמיאס. אני סופרת, ועורכת ספרותית, ויחד עם עומר ברק אני מלווה כותבים כל הדרך אל הספר שלהם.
עומר: [לוחש] אני ביבליותרפיסטית. אני ביבליותרפיסטית.
רותם: וביבליותרפיסטית. תואר שני בביבליותרפיה, אני אני המון דברים שלא יכולה להכניס את הכל כאן. לא יכולה את הכול בבת אחת. בכל מקרה, זה היה בשביל מ… מאזינינו שאינם מתוך 20,000 המאזינים שכבר יש לנו, שכבר כן מכירים אותנו… אז ברוכים הבאים…
עומר: שתלו פוסטרים שלנו על הקיר, חתכו אותי, אמרו…
רותם: ואתם חדשים פה, ותדעו שאם אתם רוצים להעיר הערות, על איך עומר נשמע, אתם מוזמנים לכתוב לנו [צוחקים]. גם אתם.
עומר: גם אתם.
רותם: אז על מה רצית שנדבר היום?
עומר: על מאזיננו ועל החוצפה, סתם… אה לא, על אה על אה… ראש השנה ועל התקופה הנפלאה הזאת שבה אנחנו יכולים… שבה בעצם העולם עושה ריסֶט, ואני באמת מאמין בזה, ואני באמת אוהב את זה. העולם עושה ריסט, אה… שנה חדשה נפתחת, אפשר לקבל החלטות חדשות. זה הזמן שבו הרבה אנשים מקבלים החלטות לכתוב, החלטות אה…
רותם: נכון. להירשם לסדנאות כתיבה, להתחיל לכתוב את הספר שלהם. כנראה.
עומר: בדיוק. אה… ורציתי עוד לספר לך משהו על החלטות לשנה החדשה שלי.
רותם: כן.
עומר: אין הרבה דברים שאני אגיד: תשמעי זה, ו… ו… ואז החלטתי וזה… התגשם, אבל אני חייב להגיד שבאופן קבוע בעשור האחרון, לפחות, אני תמיד כותב עשר החלטות בשנה החדשה ולפחות ארבע מהן…
רותם: מתגשמות?
עומר: מתגשמות. אני מאוד מאמין ברשימות, ברשימות תחילת שנה. אני באמת חושב ש… ללכתוב ל… לכתוב אותן יש המון כוח. ואמרתי: בוא נעשה פרק על מה ש…
רותם: נכון. יש כמה אירועים כאלה במהלך השנה שבהם אנחנו באמת אה… באופן ממש אה… אה… טכני כאילו רוש… כותבים אה…
עומר: אנחנו - את ואני?
רותם: בני אדם, בכלל. אנשים שאני מכירה שאינם רק אני ואתה, אה… וזה באמת ראש השנה… אצלנו יש לנו גם את ראש השנה שלנו ויש את ראש השנה הלועזי שגם זה תמיד תחושה של התחלה ושאפשר להכין לעצמנו כל מיני דברים.
עומר: כן, אבל יש משהו בראש השנה. קודם כל אני נורא אוהב את ראש השנה, כי אנשים נהיים אוטומטית, מהאחד בספטמבר נהיים יותר נחמדים. זה כאילו אוגוסט עובר, ואיתו הגיהנום של הקיץ אה… ואנשים מתחילים לאחל זה לזה שנה טובה ו… ומורידים את הווליום ככה ב… בשני דציבלים למטה, ואני נורא אוהב את התקופה הזאת. ככל שראש השנה מתקרב, אני יותר ויותר אוהב את השנה הזאת.
רותם: אני מאוד אוהבת את ראש השנה. אני לא כל כך מתחברת לכל מה שאמרת. אני לא מרגישה את הדציבלים ואת הרוגע.
עומר: לא מתחברת.
רותם: אני רק מרגישה שנגמרה התקופה האהובה עליי בשנה וזה הקיץ, ותכף יתחיל להיות קריר, וזה כאילו קצת נחמד, ואז זה דיכאון המחץ כי חורף.
עומר: אז אני גם רוצה שנדבר על ההחלטות שלנו…
רותם: יאללה.
עומר: וגם על החלטות שאני חושב… וגם על איך לוקחים החלטה, כי אני חושב שהרבה אנשים מכשילים את עצמם. אה… הרבה אנשים אומרים לנו: השנה לא, השנה קיבלתי את ההחלטה לכתוב וללכת על הספר שלי ולעשות את זה ו… ובא לי להגיד להם, עכשיו אני אגיד לכולם, בא לי להגיד להם: לא, אתם עושים טעות. בואו נדבר על איך רגע מקבלים גם החלטות אה… כמו שצריך ונכון, ואז כמה החלטות שאני חושב שכל יוצר, או כותב, אה או שניהם צריך לקחת השנה.
רותם: אות פתיחה?
עומר: אות פתיחה.
רותם: טו דו דו דו טו טו טו. אוקיי.
עומר: הוא נורא צבאי האות פתיחה שלך.
רותם: אני כזו, אני בת לאיש צבא, אה…
עומר: ממש צ'אאאארג' כזה.
רותם: כן. אז א… אוקיי, אני חוש… זה, זה יפה שהתחלת עם "אתם מאחלים לעצמכם דברים וזאת טעות, אתם צריכים לעשות את זה אחרת". אז טוב שאתם פה, חברים, כי עומר יספר לכם איך באמת מחליטים החלטות…
עומר: את יודעת מה הבעיה האמיתית? שאחרי שאני אתקן את הדיקציה שלי, ואני אהיה במרחק הנכון מהמיקרופון, אנשים יתחילו לשמוע מה אני אומר, ואז הם יגידו [שואף אוויר] די… היה עדיף כשלא הבנו מה… מה אמר האיש.
רותם: [צוחקת] לא, זה לא נכון. אתה אומר דברים מאוד חכמים. אה… אבל, למשל, אני חושבת שמי, שכל מי שיודע ש… ש… בוא, בוא נדבר רגע על ההחלטה לכתוב ספר, אוקיי? כי בכל זאת אחר כך נ… נעוף על עצמנו ונדבר על החלטות בכלל לשנה החדשה. בוא רגע בכל זאת נדבר על ההחלטה לכתוב ספר, כי היא כן נוגעת לנו, וגם אנחנו כן, באמת בתקופה הזאת של השנה מוצאים את עצמנו יותר אה… מדברים עם אנשים שזה הרצון שלהם.
עומר: נכון. נכון.
רותם: אה… אז אה… גם בשבילכם, אם חלק מהדברים שאתם מאחלים לעצמכם לשנה החדשה זה לכתוב סוף סוף את הספר שאתם רוצים לכתוב, אה בוא נדבר עליך באמת אה… איך זה יראה במהלך השנה, אם… אם זו ההתחייבות שלכם. אז קודם כל ההחלטה היא באמת… לא, כי אתה אמרת שזו טעות ובואו נסביר לכם איך מקבלים החלטות נכונות.
עומר: לא אמרתי שזו טעות. אמרתי יש אנשים שמחליטים להסתער השנה על ספר שלהם, וספר זה לא דבר ש… שמסתערים עליו. ספר זה כ… כי הציפייה הזאת היא לא ריאלית. מה מה קורה? באים אלינו הרבה אנשים שאומרים לנו "אה… החלטתי השנה להתחיל לכתוב את הספר שלי והנה אני כבר בעמוד שתיים ושלוש וארבע", ואז אחרי חודש אומרים: "הבנתי שאני לא טוב בזה. לא לא, אני קראתי את הדבר…" לא ככה מתחילים אה… לכתוב ספר, וזה סתם מכשלה בדרך. אה ובכלל צריך לדבר אולי על: "אני כן טוב בזה", "אני לא טוב בזה" - כל ה…
רותם: אפשר לדבר על כן טוב ולא טוב, אבל דווקא אני רוצה לדבר על יותר מה שקשור לגאנט, ל… כאילו ללו"ז שנתי.
עומר: וואו, רותם מדברת על גאנט.
רותם: נכון, נכון.
עומר: וואו. אוקיי. אני… שנייה רגע אשב פה.
רותם: ותאזין.
עומר: ואני אקשיב למה שרותם…
רותם: למה הוא צוחק עליי? אני אסביר למה הוא צוחק עליי, כי אין… כל קשר ביני לבין טבלאות הוא מקרי בהחלט. אני באמת גם אה… גם רשימה אני כותבת בסיפור, אה… אין אין לי את היכולת הזאתי ואני לא מבינה טבלאות, ואני לא יודעת להפוך רשימה לטבלה. לא משנה, באמת באג במערכת. אין מה לעשות אף אחד לא מושלם. תראה, אה… אבל אה… אבל בכל זאת למדתי את זה מ… מניהול עסק עצמאי, וגם מעצם הכתיבה אה… למדתי משהו על… על אה… אז אני חושבת שדווקא בגלל שלמדתי את זה, וזה לא דבר שאני באה איתו מהבית, [עומר מהמהם] אה… חשוב לי להגיד ש… ש… להגיד "אני רוצה לכתוב ספר", אז זה תמיד נע בין שני הקצוות: או אני רוצה לכתוב ספר ואני פשוט אכתוב מתי שהוא, כשיהיה לי זמן, ובין לבין, ובדברים…
עומר: או…
רותם: או, "לא לא. בשביל לכתוב ספר, אני לא יכולה - יש לי ילדים, אה יש לי עבודה, אני אה… השנה יש אה לא יודעת - יום הולדת עגול כלשהו ואני לא אהיה פנויה", ותמיד יש כל מיני תירוצים וסיבות למה לא. העניין הוא שבסופו של דבר זו החלטה, וזו החלטה פרקטית שצריך לקחת אותה ו… ולהתחייב לה, ובשביל להתחייב לה אנחנו צריכים לראות האם אפשר להכניס את זה…
עומר: לטווח ארוך, לטווח ארוך.
רותם: בדיוק. זה לטווח ארוך. אנחנו למשל, הליווי שלנו הוא ליווי שנתי. אף אחד לא כותב ספר בשלושה חודשים או בכמה שבועות.
עומר: חוץ ממני.
רותם: אהה. אהה. [עומר צוחק] נכון. אה… אף אחד לא כותב ספר בכמה חודשים, גם לא עומר, ובשביל להתחייב לדבר הזה צריך לראות איך מכניסים אותו בלו"ז השנתי, אה… בין, בתוך החיים עצמם - עבודה, ילדים ושאר המחויבויות, ולהבין שזה הולכת להיות אה… באמת תוכנית שנתית.
עומר: אני חושב שכתיבת ספר היא קודם כל עניין של משמעת, ו… וזה מתחבר למה שאת אומרת. אה… בדיוק כמו שלא… יודעת, רצים ועושים מנוי למכון כושר בלי בכלל לבדוק שיש לך זמן, שפינית לזה זמן. צריך לכבד את הדבר הזה ולפנות לו זמן, וגם לא צריך עכשיו להגיד, אפרופו אמרת: "אין לי זמן ואין לי זה", גם לא צריך את הדבר ההפוך: "לאאאא, עכשיו אני הולך לכתוב ארבע… יורד לחצי משרה ועושה וזורם, מוסר את הילדים לאימוץ, נוסע לשלושה חודשים לתאילנד", זה, לא צריך גם את ה…
רותם: את הקיצון הזה.
עומר: את הקיצון הזה.
רותם: שהוא לא קיים, אבל בסדר.
עומר: לא, הוא קיים הוא קיים. יש… אני נתקלתי בחיי לא מעט אנשים שאמרו שזהו, הם הולכים לכתוב את הספר שלהם…
רותם: אבל עשו את זה? הם התפטרו?…
עומר: כן, כן, כן. התפטרו ו… ו… כן, כן. וואו אה… נתקלתי בכמה…
רותם: וואו, כולל אתה, בן אדם, גם אתה התפטרת ואז כתבת את הספר שלך. [צוחקת]
עומר: אני… קודם כול אני זה מקרה אחר, כי לי זה הצליח, לכן זה היה בדיעבד צעד מאוד מאוד חכם…
רותם: ההחלטה הנכונה. [צוחקת]
עומר: אני מעולם לא אמרתי למישהו לעשות כמוני [רותם צוחקת] אני עדיין, אני עד היום חושב שזה היה צעד מאוד מטומטם, אה… והנה, בואו נלמד מהניסיון שלי איך לא עושים את זה.
רותם: אהה, איך לא מתאבדים על הדבר.
עומר: איך לא מתאבדים על הדבר. אני חושב צריך לפנות לזה ארבע שעות בשבוע. זה נשמע נורא מעט אממ… אבל אני חושב שארבע שעות בשבוע זה ריאלי.
רותם: מספיק. אני חושבת שאני כתבתי את הספר שלי ב… בכאילו בטוטאל, בפחות שעות בשבוע מזה. כאילו, או… אתה יודע, כאילו באמת ישבנו לכתוב, אה… ישבתי לכתוב פעם בשבועיים, בשבתות, כמה וכמה שעות, ובין לבין עברתי על החומרים וזה, אבל כן - זה כאילו בפועל אה לא צריך יותר מארבע שעות בשבוע בהתחייבות…
עומר: בהתחייבות.
רותם: וכל זמן להתקדם עם הדבר הזה.
עומר: בהתחייבות ולתכנן, ואני גם מאוד מאוד ממליץ… הרבה אנשים אומרים: "כן, אני אעשה את זה לבד ואני אעשה זה…" ספר זה לא דבר שעושים לבד, ורק מי שעשה אותו לבד, בספר הראשון שלי, ב"לחוץ חתונה", יודע שזה דבר שאני אף פעם לא רוצה לעבור שוב, לבד. יש המון מסגרות, יש המון סדנאות כתיבה, באמת לכל כיס ול… ולכל דורש.
רותם: ולכל שלב שנמצאים בו.
עומר: כן ולכל שלב - בין אם סתם אתם צריכים משהו חמוד שיחזיק אתכם, ובין אם אתם רוצים, לא יודע לבוא לליווי שלנו, שזה הקצה השני של ה… בואו ניכנס בדבר הזה.
רותם: של הלקחת את הדבר הזה כהחלטה. כן.
עומר: בדיוק. אה… יש ספקטרום מאוד מאוד מאוד רחב, זה עוזר נורא כשמישהו מחכה ל… חייבים להחזיק, ואני כן מדבר בחייבים, אה… חייבים להחזיק מישהו שמחכה לזה בצד השני. זה נורא קשה, נורא קשה המחשבה, היא… היא גם נורא מתגמלת באיזשהו… היא גם נורא ממריצה, זה מה שרציתי להגיד, שיש אה… כן, אני עכשיו הולך לכתוב 70,000 מילה וזה, והספר ייצא, והחנויות… לא יודע.
רותם: אני רוצה להגיד שככל שהליווי טוב יותר, אז בעצם אנחנו חוסכים זמן.
עומר: כן.
רותם: אה… נדרש פחות זמן לכתוב את הספר, כשהליווי הוא מדויק וטוב, ואת זה אנחנו כן רואים עם אנשים שמגיעים אלינו מ… מכל מיני סדנאות או ליוויים אחרים.
עומר: אבל אז אתה מסתכל ואתה רואה, אוקיי כתבתי 2,700 מילה רק עוד 67,800 to go, וזה השלב ש… הרבה אנשים נכבים. אה… זו זו ריצת מרתון, זה ארוך, ואם לוקחים החלטה לכתוב, אז צריך באמת לפרמט אותה לצעדים פרקטיים, אני כן רוצה להגיד שלפחות מהחוויה שלי, כתיבה היא הרבה מאוד משמעת. ז'אומרת, נדמה לנו שזה יצירתי ונלך לקפה, וזה באמת יצירתי, אבל יצירתיות באה מתוך הדבר הזה של להכניס את זה לתוך היומן של להתייחס לזה בכבוד, לא לעשות את זה בפרצי י… יצירתיות, זה לא, זה לא עובד ככה, וגם - אני אגיד אה… שאנשים אולי שמחליטים השנה לכתוב ספר, אולי אני אגיד שיחליפו את זה ב… אני מחליט השנה ללמוד איך לכתוב ספר, מכיוון שזה מקצוע, אה… זה נראה לנו כמו הדבר הזה שכולנו יודעים לעשות, והרבה אנשים גם, באים אלינו אחרי דבר אחד שהם כתבו ואומרים: "אני לא טוב בזה", "אני לא יודע איך עושים את זה", "בכלל מה חשבתי לעצמי?", "אני לא יודע" וזה, ובדיוק כמו ששף נכנס למטבח ואני מניח ש… לא משנה, לא יוצאת לו מנה, או כמו ש… בן אדם מחליט לרוץ מרתון 42 קילומטר ואת יודעת, אחרי שלושה קילומטר אומר: "אין לי אוויר אני לא…".
רותם: כן. לא. אבל בשביל… אבל עצם ההחלטה היא כן יעד.
עומר: כן.
רותם: אה… בן אדם שרוצה לרוץ מרתון אומר: "אני רוצה השנה, לסיים את השנה, או לא משנה באיזשהו שלב לרוץ 42 קילומטר", ואז מן הסתם הוא לומד, מתאמן, עושה את הדבר.
עומר: כן, אבל אני רק מנסה להגיד של… יש עקומת למידה. יש עקומת למידה לדבר הזה…
רותם: זה נכון לתוך התהליך, אבל כאילו בתוך אה… כיעד, להגיד זה… היעד הוא לא ללמוד, היעד הוא לכתוב ספר, והתהליך הנכון הוא ללמוד את זה ול… ולקבל גם את התקופה שבה אנחנו ב… אימון, והדבר לא יוצא בדיוק, וזה ליד, וזה לא סיבה להפסיק את זה, או סיבה, או… או סימן שזה טעות, אלא באמת זה חלק מהתהליך. אבל כן, היעד הוא לכתוב את הספר שלך; התהליך הוא למידה.
עומר: אז אה, אני חשבתי על כמה החלטות אה… אני עשיתי כמה החלטות לעצמי, ואני באמת אה…
רותם: [לוחשת] ספר לנו.
עומר: את יודעת.
רותם: אני אוהבת את ההחלטות שלך, הם נותנות לי השראה.
עומר: או תודה רבה לך. אה… יש משפט שאני מאוד מאוד מאוד אוהב אה… של רייד דליו, הוא… אני לא יודע אם זה ריי דֶליוֹ רייד דָליוֹ, אבל הוא סופר אה פנטסטי והוא כתב: "אם אתה מגביל את המטרות שלך למה שאתה יודע שאתה יכול להשיג, הרף שלך נמוך מדי".
רותם: מממ, יפה.
עומר: אני חושב שזה משפט מאוד מאוד מאוד יפה, ולכן, ההחלטה הראשונה שלקחתי, והשנה באמת "בעבוע" לקחתי אותה, באקסטרים הלכתי עליה, זה שהשנה אני אעשה משהו אחד שממש מפחיד אותי. אני חושב שכמו הכ… שכמו שהכתיבה… אה - כתיבה היא עניין של גבולות. ככל שאנחנו אה מפחדים, מחזיקים, הרי כולנו מחזיקים בראש דמות שמפחידה אותנו: מה אם יהיה אם אימא שלי תקרא את זה? לא, אם בעלי יקרא את זה? אני, אם אשתי תקרא את זה, זה יהיה יותר מדי, הילדים שלי יקראו את זה… והדבר הזה בסופו של דבר מכתיב איזה כותבים, על מה אנחנו מוכנים לכתוב ועל מה אנחנו לא מוכנים לכתוב, וככל שהגבולות שלנו הם יותר קרובים אה… לעצמנו, ככה אנחנו נהיה בהכרח כותבים פחות טובים. אה… זה לא אומר שאין דברים שכמובן אנחנו לא יכולים לכתוב עליהם, וזה לא אומר שזה, אבל אה… בוודאי שכשאנחנו מוכנים להתעמת עם הגבול הזה ולהגיד: "לא, אני אכתוב על אה חיי זוגיות ארוכים למרות שאולי לא…", "אני אכתוב על יחסים מורכבים עם הורים מבוגרים למרות שאולי לא, לא יהיה לה הכי נעים אה…".
רותם: לשמוע.
עומר: "לקרוא את זה", כן, כי זה זה…
רותם: אני חושבת שגם אה… אוקיי זה גם הפחד אה כאילו…
עומר: לא. אז מה שאני בא להגיד, מה שאני בא להגיד - כמו שהכתיבה שלנו, ככה גם האומנות שלנו או ה… יכולת שלנו כיוצרים, היא גם מוגדרת על ידי הגבולות שלנו. אם משהו מפחיד אותנו ואנחנו לא נעשה אותו אז ב… סתם - אותי נגיד הכי מפחיד, ואני לא מתכוון לעשות את זה, לא השנה לפחות, זה חלום ישן שלי, ואנ… חושב שאפילו הייתי יכול להיות לא רע בזה, אחרי איזה 600 הרצאות, אה… אני מת לעשות סטנדאפ. [רותם מהמהמת] מת לעשות סטנדאפ. אין שום סיכוי בעולם שאני אעלה את עצמי על במה ואחכה לשמוע אם אנשים צוחקים.
רותם: זה הכי מפחיד בעולם.
עומר: זה לא יה… זה לא יק… זה לא יקרה, זה לא יקרה, אני…
רותם: זה הכי מפחיד. בתור… נערת סטנדאפ, אני יכולה להגיד לך, סתם, אתה גם יודע, זה הדבר הכי מפחיד.
עומר: הכי, אני, אני…
רותם: זה גם החלום שלי. אני מאוד…
עומר: אני גם, אני באמת אני…
רותם: אחר כך הוא הומר לפואטרי סלאם… [עומר מהמהם] ושום דבר מזה לא עשיתי, כי זה פחד אלוהים.
עומר: פחד אלוהים…
רותם: אבל אולי מתישהו. מה אני אגיד לך?
עומר: פחד אלוהים. באמת, גם את, עם המשחק וזה, לא? במה מפחידה אותך?
רותם: במה לא מפחידה אותי, הקהל מפחיד אותי. זה לא העניין, זה… זה לא להצחיק. תשמע, זה באמת, אדיר מילר אני חושבת שתיאר באופן הכי מדויק. אה… כשאנחנו עולים על במה, הקהל בא ל… הוא מצפה למשהו. עכשיו, כשהקהל מצפה למשהו ואתה לא נותן לו את זה, הוא קם והולך. העניין עם הומור זה ש… שה… התגמול הוא מאוד מאוד חזק, זאת אומרת, שאתה מצחיק את הקהל הקהל מתפקע מצחוק, וזה כאילו מעיף אותך.
עומר: עפים עליך, כן.
רותם: אבל כשאתה לא מצחיק את הקהל… זה לא רק שאתה לא מצחיק אותו, אתה מביך אותו. כשאתה מנסה להצחיק ואתה לא מצחיק, הקהל נבוך, ואנשים שזזים באי נוחות בכיסא וגם שילמו על זה כסף, שונאים אותך.
עומר: אז אני באמת, יש לי שם איזה מחסום. אני אגיד, אני כ… אני כותב קומי, אני מתפרנס [צוחק] מכתיבה קומית.
רותם: משעשע.
עומר: אה… אני, כשאני מרצה אני יש לי בדיחות קבועות ומעולם… אחרי ששיפצתי ושיפרתי אותן, כמובן, הקהל… לא נפלתי באף בדיחה, אה… ובכל זאת, המחשבה על לעשות סטנדאפ מבעיתה אותי, סתם, אז אני אומר, זה נגיד הגבול שלי ב…
רותם: אז אני אגיד לך למה, כי ליצור סטנדאפ זה גם מאוד חושפני.
עומר: זה, זה גם להגיד "הולך להיות מצחיק" ואני לא יכול, אני מפחד לעמוד בהבטחה הזאת.
רותם: גם "הולך להיות מצחיק", אבל זה גם מאוד חושפני.
עומר: אבל זה לא קשור. יש… יש משהו נורא נוח בלצאת בהוצאה, בהוצאה מוכרת. אה… והוא שאתה באמת יכול לשבת ולכתוב את ה… דבר שלך ו…
רותם: כן, אתה מבין שהמשפט הזה כאילו לא קשור לכלום. בוא, בוא רגע נחזור.
עומר: אז החלטתי השנה לעשות משהו שמפחיד אותי, זה עוד לא סטנדאפ, אבל אני חייב להגיד שזה שלב אחד, אה… זה שלב אחד בדרך לשם, אממ… יש משהו נורא נוח בלצאת בהוצאה מוכרת, והוא ש… אני לא יודע איך להגיד את זה, ש… שאין אינטראקציה אמיתית עם הקהל, גם… קודם כל בספר אין אינטראקציה אמיתית עם הקהל. זה אתה שם את הספר שלך על המדף וכל אחד קורא אותו בבית, לא, כל אחד קורא אותו בבית שלו, זה לא שאני צריך להסתכל עליהם בלייב כשאני מספר איזה דבר, ובהוצאה מוכרת, אני חושב שיש באפר נורא נורא גדול בינך לבין ה… הם מדברים עם החנויות ואם, לא יודע מה, איזה חנות לא רוצה את זה אז אתה לא יודע מזה אה… או ש… לא משנה, ב… בקריית ביאליק, לא, סתם אמרתי קריית ביאליק, לא רוצים להציב אותך על הבמות, אז מאיפה אתה יודע מזה? אתה מה אכפת לך? והשנה החלטתי לכתוב ספר בז'אנר לא שלי, שבו אני הגיבור, שבו הוא בעצם עליי, אין דמויות יותר שאני יכול להתחבא מאחוריהם…
רותם: ממואר.
עומר: אין עלילה, כן, ממואר. אנחנו נספר עליו יותר פרטים, א…
רותם: כן, כבר התחלת לכתוב אותו.
עומר: אני כן, זהו, אני אני חייב להגיד שאני מדבר, ואני הסתכלתי על המזגן ואמרתי אני ח… חם פה, לא? וואו, אני מתרגש.
רותם: לא, אתה מתרגש. אתה רוצה… תגיד כבר את הדבר, אלוהים.
עומר: אני הולך לעשות הדסטארט. אני הולך לעשות קמפיין הדסטארט שבו אני פונה ישירות אל הלב של אנשים [צוחקים]. סתם…
רותם: הוא מתחנן, שיתנו לי…
עומר: מתחנן שיתנו לי כסף.
רותם: שיאמינו בי ובפועלי.
עומר: יש משהו נורא מפחיד בזה, מכיוון ש…
רותם: ברור. יום הולדת לאביה.
עומר: וואו, קודם כל "הקיץ של אביה" זה באמת, ה… הסצנה הזאת…
רותם: אז… היא הגדירה עבור דור שלם…
עומר: וואו.
רותם: מהו… מהי אימה.
עומר: את יודעת שאני מעולם לא עשיתי לעצמי מסיבת יום הולדת.
רותם: בגלל זה.
עומר: בגלל זה. מעולם, מעולם, לא שאני יכול לספר על הפעם האחת ההיא ש…
רותם: הרבה אנשים, באמת.
עומר: מעולם!
רותם: בגלל זה זה מגדיר משהו מאוד עמוק.
עומר: מעולם לא חגגתי לעצמי שום דבר, גם לא השקות, גם לא כלום, גם לא זה. יש משהו, חוץ מיום הולדת לאביה, שזה בהחלט דבר מאוד מפחיד. יש משהו ב… בתהליך הטבעי, ש… שכמו שאני מכיר - אתה כותב, ההוצאה רוצה את זה - לא רוצה את זה, במקרה שכן רוצה את זה כורכים את זה, עורכים את זה, עושים את כל הדבר, זה יוצא לחנויות ואז יחליט הקהל - יקרא קצת, יחשוב, ויגיד כן כן לא לא, אבל יהיה מוצר. ועכשיו זה לבוא ולהגיד, "אני המוצר". כתבתי משהו - אתם, אתם הולכים לקנות אותו מראש, כי אני חושב שהוא טוב, אחרי שאני אספר לכם עליו אני מקווה שגם אתם תחשבו שהוא טוב…
רותם: כן. בתור בן אדם ששבר את ה… זה, ביום הראשון שהספר יצא, זאת אומרת שלא…
עומר: מה זה שבר את הזה?
רותם: שהוא יצא בהוצאת "עברית" בדיגיטלי, ובאותו יום…
עומר: הוא לא יצא בהוצאת "עברית", הוא יצא בהוצאת "מודן".
רותם: הוא לא יצא בהוצאת עב… בהוצאת "מודן", והוא יצא לאור קודם כל בדיגיטלי.
עומר: נכון.
רותם: ופוצץ את ה… זה, זאת אומרת שאנשים ישבו וחיכו לספר הזה.
עומר: אני לא יודע, אבל א', אה.
רותם: בסדר, זה הדרכים שלי להרגיע אותך.
עומר: לא אבל א', אה… אבל א', אני… שוב אני אומר, זה… זה הימור כפול, מכיוון שזה גם הדסטארט, וגם, אני יודע אם כל מי שקרא את הקומדיות הרומנטיות שלי מעוניין אה… לקרוא ממואר?
רותם: לא, זה גם מצחיק.
עומר: זה מצחיק זה חמוד, זה ספר…
רותם: זה חכם. זה ספר השראה, ספר אדיר.
עומר: ספר אה… מ… מקסים בעיניי, ולכן אני גם מאוד מאוד מאוד מאמין בו. הדבר הזה שוב, של…
רותם: להמר על עצמך.
עומר: זה להמר על עצמך, זה… ואני חושב שלא עשיתי את זה מספיק ב… בשנים האחרונות, של להאמין ברעיונות שלי ולהגיד: א… אני חושב שזה ממש טוב. אני חושב שזה ממש טוב. יש משהו בהדסטארט שהוא באמת, בגלל שכסף מעורב בזה, זה… זה הופך את זה לנורא מפחיד. באמת. - אני תוך כדי שאנחנו מדברים אני יורד לי הווליום כי אני… אני…
רותם: כן, זה גם מפחיד, וזה…
עומר: אני מפחד מזה מאוד.
רותם: גם אה… זה כאילו, הרי אנחנו כולנו שואלים את עצמנו כמה אוהבים אותי וכמה רוצים אותי.
עומר: וואו ואני הולך לקבל על זה תשובה. [צוחק]
רותם: הדסטארט זה מדיד, זה כאילו מודד לך.
עומר: אה… אבל אני אגיד לך למה אני… אני החלטתי ללכת על זה, לא בגלל שאמרתי אה… הצעתי את זה להוצאות אחרות וכולם אמרו "לא" ו… לא. אף הוצאה לא, לא…
רותם: כולם יגידו כן, אתה פשוט לא רוצה.
עומר: נכון. אני פשוט לא רוצה כרגע להוציא את זה ב… בהוצאות אחרות. אני רוצה לעשות משהו שיש לי עליו אה שליטה, לגמרי שלי. מהכריכה ועד ה… ועד ה… עריכה ו… וההפצה, ואני פשוט רוצה פרויקט שהוא אממ… בפול, שאני בפול קריאייטיב ו… קונ… קונטרול של ה… של הדבר [נושם עמוק]. יש… ובגלל שעשיתי את זה כבר כמה פעמים בחיים אני כן יודע. אני לא יודע, אני אני באמת אומר - את נורא מאמינה בפרויקט הזה, אני חושב שאפילו קצת יותר ממני, אני לא יודע אם זה יצליח או לא, אבל אם אני חוזר להחלטות שיוצרים צריכים לקחת השנה, החיים שלי הולכים להשתנות לגמרי אם הפרויקט הזה כן יצליח, לא בגלל שעכשיו ינחתו עליי מיליונים או דברים כאלה, אבל אני יודע שאני יכול. אני יודע שאני יכול לעשות את הדבר הזה שמבעית אותי, ש… ש… שמגדיר אותי גם בתור יוצר, אני בהכרח תמיד הולך אל ההוצאה שלי, שהיא נהדרת ומדהימה ונפלאה, ו… ואין לי עליה מילה אחת רעה, ו… ואפילו לא חושב על האופציה הזאת, כי… כי… כי באמת היא מפחידה אותי כל כך. וה… הדבר הזה של לעשות את מה שאתה כל כך מפחד ממנו, את מה שאתה אומר: "לא. לא. זה לא". והאפשרות שאולי זה יצליח… אני אהיה יוצר אחר לגמרי אחר כך, לא משנה - גם אם זה יצליח וגם אם זה ייכשל, דרך אגב.
רותם: זה באמת נורא יפה, כי כאילו הצד השני של כל דבר שנורא נורא מפחיד אותנו זה ש… זה אנחנו כאילו מפחדים נורא שזה ייכשל, אבל הצד ההפוך של זה, שזה הולך לשנות לנו את החיים, אם זה יצליח. אה… וזה המשמעות של החלטות גדולות באמת.
עומר: אה, ואני חושב שההרפתקאות האלה הן לחם חוקה של… של היצירה ולחם חוקו של יוצר, להגיד מה… מה עוד לא עשיתי, מה עכשיו אני יכול… לחזור על אותו דבר כל הזמן זה לא מעניין. הגעתי למקום בחיים… לצורך העניין, אני עובד על עוד אה ספר שגם הוא בז'אנר של קומדיה רומנטית, אם כי הוא אחר.
רותם: לא, אני לא חושבת שזה בכתיבה. אני חושבת שזה בעצם זה שהציעו לך שוב עבודה עיתונאית ואמרת לזה בכלל בלי למצמץ "לא", כי זה לא מעניין אותך לחזור לשם.
עומר: כן.
רותם: זה במקומות האלה. אני חושבת שכתיבה, גם אם תמשיך בז'אנר שלך, ותמשיך לכתוב קומדיות רומנטיות, אתה תמיד בוחן את עצמך ונכנס לעומק. אתה לא עושה את זה בשביל לרצות את הקהל.
עומר: לא, אני, אבל אבל אני חושב שהדבר הזה, בטח כשסופר מצליח, אני אומר את זה ב… ברעד, אבל זה נכון, ה… האינסטינקט הוא לחזור על מה שכבר עבד. זה האינסטינקט הראשון. אתה אומר, אוקיי, זה עבד, אני אעשה עוד אה… אני אשכפל את זה. אגב, גם ההוצאה וגם האנשים כולם רוצים…
רותם: מצפים.
עומר: "לחוץ חתונה 2", לצורך העניין. בוא נעשה מזה סדרה, בוא נעשה מזה סדרת ספרים, בוא נעשה מזה… והאינסטינקט של, ש… שבעיניי הוא נכון, שלהגיד לזה [מצקצק בלשון]. זה הצליח. זה הצליח בגלל שאף אחד לא ראה את זה מגיע, ועכשיו אנחנו… אני אני אלך, אני אחשוב עם עצמי על הדבר הבא שאף אחד לא יראה מגיע.
רותם: אני חושבת שאנחנו… אתה נוגע פה בעניין שאנחנו מדברים עליו המון בינינו, והוא עניין האותנטיות, כי ברגע שהדבר הזה הוא אותנטי ואתה אומר: זה באמת הדבר שאני רוצה לכתוב עכשיו, ולא - אני כותב את זה כדי ל… כי בסוף אתה הופך להיות פועל במפעל, במקום להיות יוצר…
עומר: אז זה עוד יותר, לא, אבל אבל זה עוד יותר. זה לא רק אותנטיות, זה גם, יש כל כך הרבה ב… ממשחק, לא ממשחק - אקטינג…
רותם: משחקיוּת. כן.
עומר: ממשחק, מפלייפולנס ביצירה, ולהגיד [נושם] "זה מעניין אותי וזה מרגש" וזה באמת היתרונות הכי גדולים שיש בלעבוד ב… בדבר הזה. אתה כבר מגיע לעמדה שאתה שאתה עובד בזה. בוא… בוא נהנה מהדבר הזה, זה מדליק אותי עכשיו. בוא… בוא - יאללה! בוא…
רותם: אוקיי, איזה עוד דברים?
עומר: אה… ה… ההחלטה הבאה שלי היא…
רותם: כן? [שרה] דו דו דו.
עומר: אה… אני מתקשה. היום את חזקה… חזקה באותות ובמופתים [צוחקים]. אני, אני לא יודע איך מוציאים אותה מהפה, היה יותר קל לכתוב אותה מאשר, אה…
רותם: אז תקריא.
עומר: לא, לא, זה לא משנה, [רותם צוחקת] זה עדיין אה כתוב. אני אה… [משתעל ומכחכח]
רותם: אה… הפסקת פרסומות. נחזור אליכם… [צוחקת]
עומר: [מצחקק] כבר עבר יום. אה… השנה אני אהיה בהודיה, כך כתבתי, כך כתבתי. אני אסביר, לפני שאת מתגרשת [רותם צוחקת]. אה… אני חושב [מחייך] שיש משהו ב… ואני מרגיש את ה… פשוט, אם את יכולה רק לא להסתכל עליי, כי זה מסבך אותי פה.
רותם: לא, אבל אני רק רוצה להגיד, שלא יצא פה שאני אדם שאיננו בהודיה, עומר מגלה את ההודיה.
עומר: לא. זה היה בערך כמו רותם מדברת על גאנט. זה… זה עכשיו ההופכי. זה… באמת.
רותם: כן, זה הצד השני.
עומר: אין, אין הודיה ב…
רותם: דבר איתנו על הודיה.
עומר: אבל דווקא בעקבות תקרית שהייתה לנו…
רותם: אהה.
עומר: יש משהו ב… בלהיות יוצר, או בלהיות כותב, או בלדמיין את הספר, שאתה כל הזמן רואה את מה שאין. זה… יצירה זה ליצור את מה שאין, בהגדרה של הדבר. אין את הדבר הזה, ואתה אומר "לא, זה צריך להיות, וזה צריך להיות", וגם בלהציב מטרות יש כל הזמן את הדבר… אנחנו צריכים להיות, לא יודע מה, מיליון שקל, אנחנו צריכים להוציא שלושה ספר… לא חשוב, ואין את הרגע לעצור ולראות…
רותם: את מה שיש.
עומר: את מה שיש, לאן הגעתי. אני מתחיל להבין שזה החצי השני. אי אפשר כל הזמן לראות מה אין, מה חסר, מה לא עובד, מה יכול להיות יותר טוב, מה… מכרנו 20,000 עותקים, עכשיו 40, עכשיו 60, עכשיו 80, עכשיו… לא.
רותם: כי זה משאיר אותך גם מאוד מאוד ריק.
עומר: זה משאיר אותך מאוד מרוקן, מאוד מרוקן, והשנה אני באמת הרגשתי, זה הייתה שנה מדהימה מבחינתי שבה הוצאתי ספר והוא כן הגיע למקום הראשון, והוא עשה דברים נורא יפים, ובכל זאת אני הסתובבתי הרבה מאוד זמן עם איזה הרגשה של "אבל הוא היה צריך להיות יותר, אבל היו יכולים לדבר עליו יותר, הייתה צריכה להופיע עליו יותר ביקורות, היה צריך…" ולא לראות את ה… באמת את ה… את ה… כמות המדהימה שהוא כן מכר, ואת ה… ואת באמת, את ה… את האהבה שהוא קיבל. מה… הוא קיבל אהבה עצומה והרבה יותר מ"לחוץ חתונה" שהיה הרבה יותר קונטרוברסלי לצורך העניין. אממ… ו… ואי אפשר להציב מטרות מבלי רגע לעצור ולהגיד: [לוקח נשימה] אבל זה כבר מה שהשגתי ואיזה יופי שהשגתי את זה, ו…
רותם: זה יפה שהמטרה היא גם אה… לראות את מה שיש. זה מאוד יפה.
עומר: אז זו החלטה נוספת שאני חושב שכל יוצר אה… צריך לקחת. אממ…
רותם: או לעבור פשוט לגור בפרדס חנה. פה ההודיה…
עומר: פה ההודיה.
רותם: אנחנו קונים איתה במכולת…
עומר: מהממ, בדאנה, כן.
רותם: אנחנו משוחחים עליה ב… זה. יש באמת תמיד, בכל מעגל שבו אני נוכחת ב…
עומר: כי רק עושים מעגלים, לא עושים ישיבות. עושים רק מעגלים רק מעגלים.
רותם: גם מעגל הורים [עומר צוחק] בבית הספר הדמוקרטי בו לומדות בנותיי, עושים מעגל, ואז שואלים: יש למישהו עוד שאלות? ותמיד תהיה את היד שמתרוממת ואומרת: לי אין שאלה, אני רק רוצה להגיד שאני בהודיה מאוד גדולה על הסיפור.
עומר: זו אותה אחת או ש… יש נציגה קבועה?
רותם: לא, לא, יש א… יש איזה duplicate, יש מלא כאלה.
עומר: אולי יש להם קבוצה בוואטסאפ: "מי מוכנה להיות בהודיה בישיבת משטרה ב…"
רותם: [צוחקת] בוועד.
עומר: כן, צריכים נציג, נציג הודיה…
רותם: כן.
עומר: זה יפה.
רותם: נ-כון.
עומר: אממ… אז אני רוצה לדבר על עוד החלטה שאני חושב שיוצרים צריכים לקחת השנה, או לפחות אני לוקח השנה, וזה גם יישמע מוזר, אז אני אסביר: השנה אני לא אתאמץ. אני אסביר.
רותם: אהה. כן.
עומר: אממ, נדמה לי שיהיו לנו הרבה שיחות על זה שכש… אני, אני מאמין, אני עדיין מאמין מאוד גדול ב… בעבודה קשה. אני חושב ש… שבאמת יש איזה משהו ב… אני לא, אני לא מאמין שאפשר להשיג את החלום שלך, להיות סופר, כדורגלן, להיות שף, להיות לא משנה מה, מבלי באמת לקרוע את התחת. אין, אנ… א… אני לא חושב שיש דרך אה לעקוף את זה. אה אני חושב שכשלא הולך, צריך לנסות באמת, אה… אה… זה לרוב מרגיש כמו לדפוק את הראש בקיר, ולפעמים זה מרגיש כמו… אני לא יודע מי ישבור קודם, הראש שלי או הקיר, אבל זה יהיה אחד משניהם. ועם זאת, אני לפחות מרגיש שלפעמים אני עושה את ה… דבר ההפוך ומתאמץ יותר מדי. ומה שאנחנו קוראים לו בינינו אה… לוחץ על הדוושה. [רותם מהמהמת] ולא הולך ככה, נעשה זה…
רותם: הייתה לנו שיחה נורא מעניינת על זה, על דואינג כאילו. ועל זה שגם להיות בלחץ מבחינתך אה…
עומר: נכון.
רותם: אתה מתחיל לראות את זה, שלהיות בלחץ ולהילחץ ממשהו "נו, נו, נו, ולמה זה לא קורה?" ו"צריך לעשות ככה", ואז "אולי ככה" ו"אולי ככה", ולהפעיל את כולם, לכעוס על כולם ולעשות זה וזה, ולכעוס על עצמך, גם זה זה איזשהו דואינג ו… ובמקום באמת כאילו להיות במקום שבו אתה לא עושה כלום אלא מאמין שהדברים…
עומר: כן, אבל א…
רותם: ויודע שהדברים יסתדרו, או שאתה עושה את הכול נכון ועכשיו זה רק עניין של… של לקשור את הקצוות…
עומר: אבל, אבל יש, אבל יש משהו, זה משהו עמוק יותר. זה לא רק זה. אה… אנחנו אה עושים הרבה, מה שנקרא וובינרים, ולא הרבה אנשים יודעים מה המילה הזאת, אלא אה…
רותם: שידורים לייב.
עומר: שידורים לייב בזום, כ… כדי לפתח את קהילתנו, כדי אה…
רותם: כן. כדי לספר, להציע את…
עומר: בדיוק, כדי להציע את התוכנית שלנו.
רותם: לתת תשובות לקהל שלנו.
עומר: אממ, ואני חושב שהרבה מאוד זמן, לפחות שנתיים, אני הובלתי את הקו של "זה, זה חייב להיות… זה חייב להיות מושקע, זה חייב להיות מדהים. אנחנו… זה לא מספיק, אה, הם לא יכולים להסתכל אה… 45 דקות, שעה, שעה ורבע, על שני אנשים מדברים באותו פריים, חייבים לעשות מצגות. המצגת, ה… זה, השקופית תתחלף כל 30 שניות, שיהיה לאנשים מעניין, אנשים צריכים שיהיה להם מעניין".
רותם: אז נשלח להם את המצגת, כי זה הדבר, כאילו, וה… זה.
עומר: נשלח להם! עכשיו, אני לא יורד על עצמי. אני… יש הרבה דברים טו… יש הרבה דברים טובים ב… בלהתאמץ עבור אנשים, ולהתאמץ עבור קהל, לפעמים זה מגיע לנקודה שבה אתה מתאמץ מדי, ובסוף, השיעור שלי השנה היה שבאמת עשינו וובינר, קיבלנו החלטה אחרי הרבה מאוד זמן שאת אומרת… אני שם את זה פה על השולחן, אני זה ש… שהתנגדתי. שוב, אני אוהב להתאמץ עבור קהל, זה, אני חושב שכשאנשים מרגישים שעבדו בשבילם קשה…
רותם: אבל הסיבה שאני אמרתי… זה לא בגלל… אני חושבת ש… סליחה, אבל יש לי כאילו אה… פיל קצת יותר מפותח משלך למאמץ, ל… לאובר מאמץ. א', כי אני כבן אדם, תמיד מחפשת איך לעשות פחות. אה… שזה גם ההפך מלחפש… [עומר מצחקק] תמיד מחפשת איך לעשות פחות, איך יהיה לי יותר נוח, איך אני - אה… לא משנה, ארוויח יותר ואעשה פחות? איך אני, איך אני באמת מנהלת את החיים שלי עם הרבה פחות מאמץ? אני לא אוהבת להתאמץ. ו… ושוב כשמשהו מריח ממאמץ…
עומר: זה גם קצת סיפור שאת כבר מספרת לך.
רותם: לא, אבל לא לא אוהבת להתאמץ כי אני לא אוהבת לעבוד קשה, זה לא זה. זה - אני לא אוהבת להזיע על דברים, כאילו שוב, זה אני גם, גם כשאני, כשמשהו מריח לי ממאמץ, שמישהו מתאמץ למכור לי משהו, לספר…
עומר: כן… כמו כמו בדיחה, כמו בדיחה שיתאמצו עליה…
רותם: כן, זה לא מצחיק אותי, וזה לא מושך אותי ולא מעניין אותי.
עומר: אז… אז אני אספר שלפני חודש עשינו וובינר שבו אמרנו… אחרי שהיינו בהרצאה, אחרי שהיינו בהרצאה של "איך כותבים אהבה", שהיא ההרצאה, לפחות אהובה עליי, כן. [ממלמל] אני לא יכול יותר לדבר ב"עלינו", [רותם מצחקקת] מאז שננזפתי.
רותם: שהוא מדבר ב"אנחנו".
עומר: שאני מדבר ב"אנחנו". אז אה… זו ההרצאה האהובה עליי, ועשינו אותה במלון, ובשנייה האחרונה, אחרי שאמרנו כבר שנעשה אותה בכיף, ונעשה אותה בטוב, ונעשה אותה בזה, אמרנו - לא! נעשה… 40 דקות לפני, אני חושב שזה בא ממך: מצגת! צריכים מצ… אהה! אני יודע למה, ראינו את השני החבר'ה האלה מכינים לנו את ה… תולים לנו את ה…
רותם: את המקרן.
עומר: את המקרן ואז אמרנו: "אָה… אוקיי, לא נראה לי שהם רוצים הרצאה לכיף, נראה לי שהם רוצים א… זה". התחלנו להכין את כל המצגות שלנו ואת הזה. אני לא אגיד שזה נכשל, הייתה הרצה חמודה מאוד, אבל נראה לי אנשים באו לכתוב ולא באו לראות את המצגת הנחמדה שלנו.
רותם: זה מה שאני אמרתי לך בתום הזה, אמרתי לו: בסוף אנשים באו… הם כאילו ראו שיש ב… בזה, אחרי צהריים, כתיבה עם עומר ורותם, "איך כותבים אהבה?", הם באו עם הרצון לכתוב…
עומר: בדיוק.
רותם: ובסוף אנחנו אכלנו להם את הראש…
עומר: אכלנו להם את הראש.
רותם: במשך 40 דקות ו…
עומר: עם מצגת מתחלפת כל 30 שניות ו… הוובינר. ואז אמרנו: בוא נעשה, בוא נעשה רק אנחנו. אנחנו עונים על שאלות של אנשים. עכשיו יש לציין שאנחנו גם שונאים וובינרים שו… כאילו, עד הוובינר האחרון נדמה לי שאפשר היה להגיד שונאים את הדבר הזה. שנינו סובלים…
רותם: לא, אני לא רוצה להגיד שאנחנו שונאים וובינרים, אני חושב… כי… כי אני אוהבת את הדבר עצמו. ההבדל בין אה… וובינר לבין הרצאה, שאנחנו מאוד אוהבים לעשות, שבעצם אין לך באמת קהל בוובינר. כאילו נגמר הוובינר ואז אתה סוגר את המחשב…
עומר: לא. יש לך מלא קהל, אתה פשוט רואה מספר.
רותם: יש לך המון קהל, בוודאי, אתה רואה מספר, לא משנה, לפעמים גם 300 איש, כאילו גם כאלה היה לנו.
עומר: כן.
רותם: 290 ומשהו איש, כאילו שמקשיבים שנשארים מעל 200 איש עד סוף ההרצאה, זה המון, אה… אבל בסוף אתה, הדבר הזה נגמר ואתה סוגר את המחשב ואתה מול קיר. אתה באמת מול קיר, אתה לא מקבל שום דבר. וכל מי שאי פעם היה על במה יודע…
עומר: וואו, איזה אנרגיה זאת.
רותם: שזו אנרגיה מטורפת כשאנשים מקשיבים לך, והעיניים נישאות אליך, ואתה מדבר ואתה רואה אנשים כותבים תוך כדי, ומרימים את היד לשאול שאלה, ואתה עונה להם ו… וניגשים אליך בסוף ה… זה, אתה באמת יוצא עם אדרנלין ו… תחושה מאוד מאוד חזקה של היי, וזה… זה הדבר הכי כיף, למי שאוהב את זה, בלהיות על במה. ובסוף אתה עושה כאילו את אותו דבר, אתה נותן את הדבר שלך…
עומר: אבל בלי קהל…
רותם: עם כל הרצון והאהבה והתשוקה, ונשאר לבד. וזה עושה את ההפך, אתה כאילו מתרוקן ולא מקבל שום דבר בחזרה.
עומר: ממש.
רותם: ובגלל זה אנחנו לא אוהבים וובינרים, לא כי אנחנו לא אוהבים לעשות את הדבר…
עומר: לא, נכון. צודקת.
רותם: אנחנו מאוד אוהבים לתת מהידע שלנו ולעשות וובינר אנחנו, כאילו לא מקבלים…
עומר: אז אני אגיד שעשינו וובינר שהכותרת שלו הייתה מבחינתנו ללא מאמץ - את, אני, אנשים, שאלות, עניינים, חושב שהכי נהננו מזה בשנתיים האחרונות, ל… וואו היה מדהים, היו…
רותם: וגם, באמת, הביא לנו הרבה קהל מאוד מאוד איכותי, מדויק, טוב - אנשים אה… באמת ש… שגם הבינו, באופן מאוד מדהים, הרבה יותר טוב מ… משאנחנו, לא משנה, עושים שיחת מכירה או מסבירים מה אנחנו עושים וזה… דווקא מעצם זה שענינו על כל השאלות…
עומר: אבל לא עשינו. לא עשינו.
רותם: לא עשינו בכלל. אנשים הבינו הרבה יותר טוב…
עומר: כן.
רותם: מאשר אם אנחנו עושים שיעור סופר מוצלח ו…
עומר: אז אה התחלתי לבדוק בעוד מקומות, איפה אני מתאמץ יותר מדי, וזו ההחלטה שקיבלתי השנה, שבאמת דברים יבואו בלי מ… עכשיו, זה לא אומר שאני לא הולך לעבוד קשה, אבל יש הבדל בין לעבוד קשה לבין להתאמץ סתם בשביל המאמץ.
והחלטה אחרונה מבחינתי… כתבתי לי שהשנה אני אעשה משהו שלא עשיתי. שזה לא משהו שמפחיד אותי. זה לא אותו דבר. אני חושב שאנחנו מדברים על פודקאסט לפחות שנתיים… ורק בשנה… כי… כי באיזשהו מקום זה כזה קצת איים עלינו, לא… לא יודע, אף פעם לא… כאילו אמרנו "נקליט, כן נקליט, מה נקליט" - קבענו כמה פעמים, לא עשינו את זה, לא כלום.
רותם: "כן יקשיבו, לא יקשיבו"…
עומר: כן. מי יקשיב? מי יבוא? מי זה? אה… לא בגלל שזה הפחיד אותנו, סתם בגלל שבאמת העדפנו להישאר עם הדברים שאנחנו מכירים ו… ואוהבים ולא להתרחב ל… לעוד דברים. אני חושב שהפודקאסט הזה לימד אותנו לא מעט על לעשות דברים ש… שלא עשינו, זה התפוצץ, כמה? שתיים שלושה פרקים אחרי ש…
רותם: גם לעשות דברים שלא עשינו, אבל גם אפרופו בלי מאמץ, ובאמת ליהנות מהדבר, להגיד: "אנחנו, אנחנו נעשה את הדבר שלנו. אנחנו נהנה מזה בטוח, אולי גם אחרים יהנו מזה".
עומר: נכון.
רותם: זה לא שזה היה איזה… שמנו על הכף איזה משהו נורא גדול וזה, אמרנו: יאללה בוא נעשה את זה, ו… אוקיי, אז אתה רוצה לעשות משהו שלא עשית, כמו הפודקאסט הזה, לצורך העניין. משהו חדש.
עומר: אז אני אומר אה… כן. השנה עשיתי פודקאסט, שלא עשיתי אף פעם, וגיליתי באמת משהו בתוכי ו… וחדש וכיפי נורא. השנה אני הולך להפעיל את ערוץ היוטיוב שלי.
רותם: וואו!
עומר: כן. כן.
רותם: חשבתי שאתה אומר "אני הולך לעשות סמים".
עומר: השנה אני הולך לעשות סמים, אימא אה… [רותם צוחקת]
רותם: [משנה קול] יופי, זו החלטה נהדרת לשנה החדשה. איזה סמים? תשאל אותי, אני עשיתי את כולם.
עומר: אני בטוח [רותם צוחקת], אני… אני יודע, אפילו.
רותם: תתייעץ על זה, ואל תתאמץ, אל תתאמץ.
עומר: אני לא אתאמץ, לא, אבל אה… שנה לפני הסמים [רותם צוחקת] אני הולך אה… אני הולך להפעיל את ערוץ היוטיוב שלי. זה חלום ישן ש… שוב, אין בזה שום דבר שמפחיד אותי, לצורך העניין.
רותם: אבל זה דבר שאתה אומר הרבה זמן ועוד לא עשית.
עומר: בדיוק. דבר שאני אומר הרבה זמן ועוד לא עשיתי ו… והשנה אני הולך לעשות את זה - סרטון פעם בשבועיים, זה המטרה שהצבתי לי. אגב, מטרה ריאלית, כי פעם אה… הצבתי לעצמי, כזה אמרתי: לא, שלושה סרטונים בשבוע כי זה מה שהאלגוריתם ש… איפה? לבן אדם יש עבודה, אבל אה… סרטון בשבועיים נראה לי אה… מטרה ריאלית לחלוטין שאפשר, ואני אעשה את זה, וזה פשוט משהו שעוד לא עשיתי.
רותם: יופי. מעולה, אז בפרק הבא נדבר על דברים שאני מאחלת לי [צוחקת]. פשוט נגמר לנו הזמן.
עומר: לא נגמר לנו הזמן…
רותם: אה… לא לא, סתם, אני צוחקת, אני צוחקת, סתם כי אין לי מה להגיד, כי זה היה רשימה מאוד מאוד יפה. אה… השנה הספר שלי ייצא לאור. ואני…
עומר: כן. ואת בעקבותיו.
רותם: ואני אצא בעקבותיו לאור.
עומר: השנה את תעשי גאנט, זו בהחלטה שנה ראשונה שאת עושה גאנט.
רותם: וואו, אני לא [לוחשת] אני לא לוקחת החלטה כזאת.
עומר: וואו. אני לא ראיתי אותך עושה גאנט בחיים שלי.
רותם: לא.
עומר: לא.
רותם: השנה, אה, אבל אה… אפרופו דברים ש… אני רוצה לעשות וזה דווקא לא בהכרח מפחידים אותי, אבל אה… אבל אה… אני מאוד מאוד רוצה לעשות, וכבר גם הדברים מתחילים ל… להבשיל לכדי כך, ואני רוצה לקחת את זה בכל הכוח - אה… זה לכתוב סדרה לטלוויזיה.
עומר: אווו, זה החלטה טובה.
רותם: אני מאוד מאוד רוצה השנה לכתוב סדרה לטלוויזיה. הדבר הזה כבר באוויר וזה… זה מסוג הכדורים ש שאני מג'נגלת אותם ובא לי מאוד לתפוס אותם ו וללכת עם זה. אז אה… אז זה מה שאני סימנתי לי לשנה הזאת, מבחינת מבחינת החלטה מקצועית גדולה, אה… כי הספר היה בעצם מיועד לשנה הזאתי, ל-2023, הוא הוא ייצא אני מניחה אולי… לא, לא הוא לא יצא ב-2023 הוא ייצא כנראה בתחילת 2024, אבל זה לא המטרה שלי לזה, כי כבר כתבתי אותו. הספר נכתב וזה כן הייתה המטרה שלי לשנה החולפת, ועשיתי את זה. אה… באמת עם הרבה ח… אממ, לא חוסר אמון, אבל כאילו אה… להגיד: מה יש לי להפסיד? כאילו אני רוצה לכתוב ספר כבר מיליון שנה.
עומר: אני חושב שזו הגישה הנכונה, אגב, לכתוב את הספר…
רותם: ואני רוצה, אני רוצה לעשות את הדבר הזה, ואני כל הזמן דוחה את זה, ודוחה את זה, ודוחה את זה, ובאמת אה… אני אעשה את זה, מה יש לי להפסיד? זה לא יצא טוב, לא יקנו את זה, אני לא אגיע לסיום הדבר, אבל אם אני לא אעשה לעולם ואני תמיד אשב עם ה… הדבר שהכי מפחיד אותי בחיים האלה, זה תחושת החמצה.
עומר: וואו!
רותם: אני חושבת שזה, זה מכל התחושות, אה… זה באמת הרגשה ש… תחושה שמאוד מאוד קשה לי להרגיש, ושאפשר גם, אפשר לא. וה… אבל, העניין הוא שאפשר לא רק כאילו בדיעבד כי החמצה היא דבר שאתה שאתה מצטער על משהו שלא עשית, ובשביל שלא להגיע למקום של החמצה, צריך כל הזמן להגיד מה, להסתכל קדימה, לדמיין ולהגיד על מה אני מאוד אצטער. אה… ואני ידעתי ש… שאם אני לא אנסה לכתוב ספר, אני מאוד אצטער על זה תמיד, ואני אשאר ע… עם התחושה הזאת של החמצה ואז מה יש לי להפסיד? כי אם אני ארגיש החמצה זה באמת הדבר הכי עצוב מבחינתי, אז כתבתי ספר והוא גם מאוד טוב וגם אה… אני מאוד אוהבת אותו, ואני מאוד שמחה שהוא נולד, והוא עוד יוולד, וכולם יקראו אותו גם. אה…
עומר: והשנה טלוויזיה.
רותם: ואין לי מה לעשות אם, כאילו, אנשים יאהבו אותי או אני אפרוץ או אני אעשה, זה אני לא יודעת, את התוצאה של הדבר הזה אני עוד לא יודעת…
עומר: אין לנו שליטה על זה.
רותם: אין לי שליטה על זה, זה לא יכולה להיות מטרה. אה… כ… כאילו המטרה שלי להצליח עם הספר, זה לא יכולה להיות מטרה, זה דבר שאני שם משחררת אותו, אבל אה… אבל כן, מבחינה מקצועית, חוץ מכל מה שאנחנו עושים, אה… באמת לגדול בתוך הדבר הזה, אני רוצה לכתוב סדרה לטלוויזיה. אני לא יודעת אם אני אסיים לכתוב אותה השנה אבל נגיד וכן… [עומר מהמהם] אה… אני רוצה גם לשחק בה.
עומר: [בחיוך] איזה חיוך היה לך!
רותם: מותר להגיד את זה? [מצחקקת]
עומר: כן, מותר לך להגיד את זה.
רותם: מותר לי לאחל לעצמי דברים גדולים. אממ, כן, אני באה מתחום המשחק ו… אפרופו החמצות, אה… [צוחקים] אם כבר מדברים על זה… [עומר מהמהם] אה… לא, זה, אני, אני שוב, אני חושבת ששנים זה היה איזשהו פצע שכאילו סחבתי איתי, אבל אה… היום אני לא, אני לא חושבת שזה פצע, אני באמת היום גם מבינה למ… כאילו למה זה לא קרה. שוב, שיחקתי…
עומר: וואו, מי שלא יודע על מה את מדברת…
רותם: למדתי תיאטרון, התואר הראשון שהוא בתיא… עזוב, מה זה תואר הראשון שלי? אני הייתי ילדת טלוויזיה ו…
עומר: וגם נערת טלוויזיה וגם בחורת טלוויזיה.
רותם: נכון. לא, אבל הייתי כאילו, למדתי בבית ספר לאומנויות, ב"בוסתן" בנתניה, מכיתה ב'. הייתי מאוד טובה בזה, מאוד מאוד אהבתי את זה. אה… השתתפתי בתוכניות טלוויזיה כזה, אפרופו על ספרים "מה שנקרא" ו"קריאת כיוון" וכל מיני דברים כאלה, ועשיתי, ותמיד ידעתי שאני רוצה להיות על במה. תמיד הייתי על במה, אה… גם בפסטיבל "שיר לי" לשירי ילדים של נתניה, כאילו באמת בכל כל במה שהייתה ונתנו לי ולקחתי גם את מה שלא היה, וידעתי שאני הולכת ללמוד משחק, ולמדתי גם משחק באוניברסיטת תל אביב, ועשיתי תואר ראשון בתיאטרון, ועבדתי בהצגות ילדים, והייתי ב"ביפ" ושיחקתי, והייתי ב"רמזור", וקרו דברים, אבל כאילו לא הגשמתי את חלום המשחק שלי, לשחק באמת, אה…
עומר: אני מתקשה להגיד שלא הגשמת.
רותם: לא. אני… אני אחליט אם הגשמתי או לא. חלום המשחק שלי היה לעבוד על דמות, ולעבור תהליך עם דמות, ו… ואז, לא משנה, לשחק את זה בהצגה או ב… או בסדרה. ו… אה… יכול להיות שברגע שאני אכתוב סדרה גם… גם זה יעבור, כאילו אני לא ארצה גם לשחק בה, אבל יש לי איזה מין פנטזיה כזאת שגם אני אוכל לכתוב לעצמי את התפקיד. אז אה… אז זהו, אז אני מעיזה להגיד גם את זה. מעבר לזה אני כבר בהודיה.
עומר: [צוחק] אני כבר לא מתאמצת…
רותם: אני כבר עושה סמים, אני לא מתאמצת על כלום [צוחקת]. אה… זהו, לא רואה איזה עוד דברים אני יכולה לבקש. אני יש לי הכול, אני הגשמתי הכול, הגעתי לכל מה שרציתי…
עומר: הזמנתי טיסה לאמסטרדם.
רותם: כן! יש לי פודקאסט מצליח. אני רק אה… רוצה ש… סתם, גם מותר להגיד אני רוצה ש… שימשיך… כאילו…
עומר: שימשיך ככה.
רותם: כן. אני שוב אני כאילו לאחוז בזה או לא לנסות להחזיק בזה, אבל כאילו להגיד אני מרגישה שעליתי על על מסלול מאוד מאוד נכון בשבילי, ושאני באמת בדרך הנכונה, ואני רוצה להמשיך להיות, סליחה שוב על ה… זה, זה ההמשך להודעה שלך, להיות מדויקת עם עצמי. אה… כל הזמן.
עומר: אני, היה לי, כתבתי החלטה אחת שלא היה לי אומץ להקריא…
רותם: וזה להיות מדויק עם עצמך?
עומר: ש… שהשנה אני אגיד שהכל מדויק בשבילי.
רותם: הכול מדויק בשבילי, וכסף זורם אליי בקלות ובלי מאמץ…
עומר: לא… אבל אה… אני באמת לא הקראתי אותה מסיבה, כן…
רותם: מסיבה, אבל אני כן רוצה אה… העניין הזה של אותנטיות מאוד מעסיק אותי בחיי בכלל, ואני רוצה להמשיך להיות מאוד מד… אני חושבת שהחיים שאני חיה היום הם כן תוצאה של זה שאני… אה הייתי, ועדיין, מאוד מאוד מדויקת עם עצמי - מה נכון לי מה אני צריכה לעשות? אה… בקריירה, בחיים בכלל, ו… ואני רוצה להמשיך לשמוע את הקול הזה, ולא… לא להתבלבל מקולות חיצוניים ולא מ… ולא מלחץ, כל מיני, החל מלחץ כלכלי ועד לבאמת, אתה יודע, הדברים שקורים במדינה, וזה, והכל מאוד משפיע עליי, זה מאוד מערער והרבה פעמים גם מאוד מסיט מ… מהכיוון הנכון, ובסוף הכיוון הנכון הוא בפנים ו… ואני קשובה לו. אני רוצה להמשיך ללכת את הדרך הזאתי ו… וכן להצליח לעשות גם דברים חדשים וגדולים.
עומר: אז אה… שנה חדשה לפנינו, שנה מאוד מרגשת לשנינו, צריך להגיד, שני הספרים שלנו יוצאים השנה [רותם משמיעה קול התפעלות], זה… גדול. מופע הסטנדאפ שלי אולי השנה. [צוחק]
רותם: אנחנו נוסעים לאמסטרדם.
עומר: אנחנו טסים לאמסטרדם השנה בהחלטה אה…
רותם: לעשות סמים, באמסטרדם.
עומר: בוודאי [רותם צוחקת]. בוודאי. הסכמנו שנעשה שם בבית אנה פרנק. אה…
רותם: שנתחיל עם בית אנה פרנק?
עומר: נכון. שם נהיה.
רותם: צריך צריך… כתמיד זה משואה לתקומה, צריך להתחיל ממשהו נמוך כדי להגיע ל… ליהנות באמת מהדבר.
עומר: אוקיי. אני אחרייך.
רותם: ככה, ככה נחגוג את…
עומר: ככה נחגוג את אמסטרדם אה… אז אה… תודה לכל מי שבאמת אה… 20,000 מאזינים זה, זה לא מעט. אני לא יודע, אני אוהב נורא סיכומי שנה, אני מת על זה, [מחייך] אני… אז אה… שתהיה שנה טובה לכולנו.
רותם: שנה טובה לכולנו, אממ. כן, לכל מי שאנחנו אוהבים ו…
עומר: אפילו לכל מי שאנחנו לא.
רותם: אה… לא [עומר צוחק], אני לא מאחלת שנה טובה למי שאני לא אוהבת, אני מאחלת שנה טובה, אבל אה… באמת עם הרבה… ו… ושוב אה כן, גם איזשהו, שאני אגיד איזושהי מילה רוחניקית - ריפוי. עם הרבה ריפוי, גם ל… המדינה הזאת צריכה הרבה ריפוי ואני חושבת שרק אה… הרבה אהבה תביא את הריפוי הזה, וזה - אני אפסיק פה. אני אעצור.
עומר: וואו, לגמרי. כן.
רותם: אני חושבת שכדאי לעצור פה: שנה טובה ומתוקה.
עומר: שנה טובה, מתוקה אה…
רותם: שנהיה לראש ולא לזנב.
עומר: נכון.
רותם: והצלחה.
עומר: והצלחה אה… כן.
רותם: בַּהַיי.
עומר: ביי.
[מוזיקת סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments