על החתום - אגואיזם רציונלי: איין ראנד

היא הייתה סופרת מפורסמת מאוד, שהאמינה בקפיטליזם ותיעבה את הרעיון של עזרה לזולת. מה קרה כשהאחיינית של איין ראנד ביקשה ממנה הלוואה של 25 דולר כדי לקנות שמלה? שלא תדעו!

מנחה: ליעד מודריק | אורחת: מיה סלע

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/12/2022.

קריין: ‫אתם מאזינים להסכת של בית אבי חי.

[מעבר אקורדים על גיטרה אקוסטית המלווה צליל חריטות כתיבה]

פרופ' מודריק: ‫"קוני היקרה, ‫את מאוד צעירה כך שאיני יודעת ‫אם את מודעת לרצינות של הפעולה ‫שבה נקטת כשכתבת לי ‫וביקשת ממני כסף. ‫מכיוון שאיני מכירה אותך כלל, ‫אני מתכוונת להעמיד אותך במבחן. ‫אם את באמת רוצה ללוות ממני ‫25 דולר, ‫אסתכן ואנסה לגלות איזה מין אדם את. ‫אני רוצה שתחליטי עכשיו מראש, ‫כאדם כן ואחראי, ‫האם תהיי מוכנה ויכולה להחזיר ‫את הכסף, לא משנה מה יקרה, ‫וזאת כהתחייבות שתעמוד ‫מעל כל הוצאה אחרת. ‫אני רוצה שתביני שלא אקבל שום תירוץ ‫מלבד מחלה רצינית. ‫אם תחלי, אסכים להארכת זמן, ‫אבל לא בשום מקרה אחר. אם כשתצטרכי לשלם את חובך תאמרי לי שאת לא יכולה לשלם משום שאת צריכה זוג נעליים חדש או מעיל חדש או שנתת את הכסף למישהו מהמשפחה שצריך אותו יותר ממני - אראה בך מועלת. לא אשלח אחרייך שוטרים, אבל אראה בך אדם רקוב ולא אדבר איתך או אכתוב לך יותר לעולם". [רחש דפדוף]

בשנת 1949, פנתה צעירה בת 17 ‫בשם אליזבת קוני פאפורט לדודתה ‫וביקשה ממנה הלוואה של 25 דולר ‫כדי לקנות שמלה. הסיפור הפשוט הזה הסתבך ‫כי זו לא הייתה דודה ‫מהסוג שרובנו פוגשים בליל הסדר, ‫אלא אדם בלתי שגרתי בעליל - הסופרת והפילוסופית היהודייה-רוסייה איין ראנד, מחברת רבי מכר ואחת התומכות הידועות והנלהבות ביותר של הקפיטליזם. [מנגינת הסווינג המפורסמת Sing, Sing, Sing של בני גודמן מתחילה להתנגן ברקע] באותם ימים ראנד כבר הייתה מפורסמת ועשירה. הרומן שכתבה "כמעיין המתגבר" הפך אותה לסופרת במשרה מלאה ונמכר במיליוני עותקים. ובכל זאת, היא לא מיהרה לשלוח יד לכיס או לתרום לקוני האחיינית, מסיבות מנומקות היטב. במקום זה, היא ניצלה את ההזדמנות כדי להרביץ קצת תורה באחיינית שלה.

כמה שנים קודם לכן, 23 שנים ליתר דיוק, הגישה של ראנד הייתה אחרת. לפני שהיא גיבשה את האידיאולוגיה שלה ולפני שכתבה אפילו ספר אחד, ראנד הייתה אישה צעירה מסנט פטרסבורג שבכלל נקראה אליסה זינובייבנה רוזנבאום. היא חלמה להיות תסריטאית. סרטים אמריקאים אילמים גרמו לה להתאהב בניו יורק, והיא עזבה את רוסיה במטרה להשתקע באמריקה, שכבר אז הייתה סמל הקפיטליזם האולטימטיבי. אבל האנגלית שלה הייתה בינונית וגם חשבון הבנק לא היה במצב מזהיר. אז אולי אתם שואלים את עצמכם איך ראנד בכל זאת הצליחה לממן את הטיסה ואת ההגירה? לא תאמינו, היא פנתה לקרובי משפחה כדי שיתמכו בה כלכלית. דודה של אמא שלה, אישה בשם אווה קפלן, נענתה לבקשה. ככל הידוע לנו, אווה דווקא לא העמידה את ראנד במבחנים ‫ולא נזפה בה על הבקשה המחוצפת. [רחש דפדוף וסגירת ספר כבד]

‫אלה היו שנים קשות עבור ראנד ‫ונראה שהיא בחרה להדחיק את העזרה ‫שהיא קיבלה מקפלן או מאחרים. ‫באפילוג של "מרד הנפילים", למשל, ‫היא כתבה: "‫אף אחד לא עזר לי ואני גם לא חושבת שזו הייתה ‫חובתו של מישהו לעזור לי". ברוכים הבאים והבאות לעולמה של איין ראנד.

[מנגינה קצבית המלווה צליל כתיבה]

פרופ' מודריק: אתם ואתן מאזינים ל"על החתום", הסכת מבית אבי חי, ‫הפודקאסט שמוציא מהמעטפות ‫מכתבים שכתבו אנשי ונשות רוח ‫מההיסטוריה היהודית והישראלית. ‫אני ליעד מודריק, ואנחנו מתחילים.

איין ראנד הצעירה ששנוררה כסף ‫מהדודה של אמא שלה הייתה מאוד שונה מראנד הבוגרת שהזהירה את האחיינית שלה מפני אותו מעשה בדיוק. כדי להבין את הפער הזה צריך לנסות ולהבין את הטיפוס הייחודי שראנד גדלה להיות. היא נולדה בשנת 1905, כאמור, בשם אליסה זינובייבנה רוזנבאום. את השם איין ראנד אימצה רק באמריקה, כי חשבה שהוא נשמע מקצועי יותר. ולמה דווקא איין? כי אבא שלה, זינובי, או זלמן בשמו היהודי, ‫היה מכנה אותה בכינוי שמשמעותו "עיניים בהירות" ‫וההגייה שלו הייתה מבוססת ‫על המילה העברית עין. ראנד העריצה את אבא שלה, ‫שהיה רוקח ובעלים של בית מרקחת. ‫האמא, אנה לבית קפלן, ‫הייתה בעלת הכשרה ברפואת שיניים, ‫אבל היא הפסיקה לעבוד כשילדה ‫והתמסרה לטיפול בראנד ‫ובשלוש אחיותיה הצעירות. ‫מה שכן, היא לא אהבה את זה. ראנד שמעה מאמא שלה שוב ושוב שגידול ילדים הוא חובה שנואה.

[שיר המנון ישן ברוסית מתחיל להתנגן ברקע] ב-1917 פרצה ברוסיה המהפכה הבולשביקית. בתוך פחות מ-24 שעות המהפכנים של לנין השתלטו על בירת רוסיה. הבולשביקים הפילו את המשטר הליברלי, ומשם הדרך לדיקטטורה קומוניסטית הייתה קצרה. המשטר החדש הכריז על מהפכה והלאמה של כל הקרקעות. המתנגדים לבולשביזם פרצו במלחמת אזרחים שגבתה את חייהם של מיליוני קורבנות. הדרמה הפוליטית הזאת טלטלה את עולמה של משפחת ראנד. הנכסים של האב הופקעו לטובת השלטון, המצב הכלכלי של המשפחה הידרדר והם ברחו לחצי האי קרים מפני מלחמת האזרחים.

עד לנקודה הזו בחייה, ראנד האמינה באלוהים וקיימה את המצוות שאמא שלה לימדה אותה. אבל סביב גיל 13, בשנה השנייה למהפכה, ראנד הצעירה ויתרה לחלוטין על אלוהים או על המצוות שלו והפכה לאתאיסטית גמורה. המהפכה הייתה גם הזרע שהצמיח ‫את ההתנגדות העזה שלה לקומוניזם ‫ובכלל להתערבות ממשלתית ‫בחיי הפרט. ‫ראנד בת ה-13 ראתה איך הקומוניזם ‫הפך את אביה הנערץ לחסר כל, ‫ולימים גם הצהירה שהמערכת הפוליטית ‫והכלכלית האידיאלית היא קפיטליזם.

[הקלטה]

Rand: The ideal political-economic system is laissez-faire capitalism.

פרופ' מודריק: זאת ראנד עצמה בהקלטה מ-1962.

[הקלטה]

Rand: It is a system where men deal with one another, not as victims and executioners, nor as masters and slaves, but as traders, by free, voluntary exchange to mutual benefit.

פרופ' מודריק: לטענתה, בניגוד לקומוניזם, ‫"הקפיטליזם הוא מערכת ‫שבה אנשים מתנהלים זה עם זה ‫לא כקורבנות ומקריבים", כלשונה, ‫"לא כאדונים ועבדים, אלא כסוחרים, ‫על ידי סחר חופשי ורצוני לתועלת הדדית. הממשלה", היא כתבה, "‫מתפקדת רק כשוטר המגן על זכויות הפרט".

מיה: ‫חייבים לזכור שאנחנו מדברים ‫על המאה ה-20, ‫שזה עידן של אידיאולוגיות, ‫מאה של אידיאולוגיות אכזריות, נוראיות.

פרופ' מודריק: זאת העיתונאית ‫ומבקרת הספרות ‫מיה סלע מ"כאן תרבות".

מיה: אנחנו הולכים בין הפאשיזם לקומוניזם. היא באה מהקומוניזם. בעיניי לפחות, כל האידיאולוגיה שלה היא לעומתית לדבר הזה. כל דבר שהוא טיפה סוציאלי, כל דבר שהוא טיפה, נגיד, נגדיר אותו כעזרה לזולת, אצלה זה הגולאגים, זה יוביל אותנו לגולאגים ול… הדבר הזה. [רחש דפדוף וסגירת ספר]

פרופ' מודריק: כשהמלחמה ברוסיה נגמרה, משפחת ראנד חזרה לסנט פטרסבורג. ראנד למדה היסטוריה ופילוסופיה, ובהמשך גם תסריטאות. [נעימה מתוך "שדרות סאנסט" מתחילה להתנגן] היא ניסתה להשתלב בתעשיית הסרטים בארצות הברית והאמת היא שזה הלך לא רע בכלל. כבר ביום השני שלה בהוליווד הבמאי האגדי ססיל ב. דה מיל ראה אותה עומדת בשער הסטודיו שלו, הציע לה טרמפ לסט הצילומים של סרטו ונתן לה עבודה כניצבת וכעוזרת במאי.

[הקלטה] מתוך "שדרות סאנסט":

Norma: Alright Mr. DeMille, I’m ready for my close-up.

פרופ' מודריק: בהוליווד היא גם מצאה אהבה. ‫על סט הסרט King of Kings היא פגשה את פרנק אוקונור, ‫שחקן צעיר ויפה תואר שממש עכשיו קיבל את התפקיד ‫ההוליוודי הראשון שלו. ‫השניים התחתנו ונשארו נשואים לאורך כל חייהם. זוכרים את קוני, האחיינית שביקשה מראנד 25 דולר כדי לקנות שמלה? ‫אז היא הייתה בעצם בת-אחותו ‫של פרנק אוקונור.

‫[צליל כתיבה] איין ראנד כתבה לא מעט. ‫היא הצליחה למכור סיפור ‫לאולפני יוניברסל, ‫ובשנת 1935 החלה בכתיבתו ‫של "כמעיין המתגבר". ‫כמו הרבה ספרי מופת, הוא נדחה על ידי 12 הוצאות שונות ‫עד שנמצא מי שהסכים להוציא אותו. ‫בסופו של דבר, כמובן, ‫הוא זכה להצלחה אדירה ‫כשיצא ב-43' וגם הפך לסרט. ‫במשך 11 שנים ‫ראנד עמלה על רומן נוסף - "‫מרד הנפילים", שהתפרש על פני 1100 עמודים וכלל גם את משנתה הפוליטית, שאליה נגיע ממש עוד מעט.

המכתב שהיא כתבה לקוני האחיינית שלה די מתמצת את הסיפור. קוני, שהייתה שחקנית וגם אחות סיעודית, סיפרה על אחד המפגשים שלה עם הדודה המפורסמת, מפגשים שהיו יחסית נדירים, אגב. [חריקת דלת] בפעם ההיא קוני הצטרפה לארוחה במסעדה עם ראנד ואוקונור. היא סיפרה שראנד לבשה חליפה כחולה בוהקת בסגנון עור כריש וגרבה גרבי קרסול חומות. היא עישנה סיגריה עם פומית שלטענתה של קוני הייתה ארוכה כמו הזרוע שלה, מופרך ככל שזה נשמע. באותם ימים ראנד עבדה על סיום הכתיבה של "מרד הנפילים", היצירה הגרנדיוזית שלה. ופרנק היה אחראי לשמור את כתב היד הרחק מעין אדם כדי למנוע גניבות ספרותיות. [קרקוש שרשרת ברזל] זו הייתה הסיבה שבגללה הוא הגיע לארוחת הערב עם נרתיק ‫שחובר לפרק כף ידו באמצעות אזיק ‫ובתוכו כתב היד היקר. ‫קוני סיפרה שהוא שחרר את האזיק כדי לאכול ומיד בתום הארוחה הוא כבל את עצמו בחזרה לספר, [דלת נסגרת] והם שילמו והלכו.

‫האנקדוטה הזאת מדגימה ‫את אחד העקרונות של ראנד - קנאות לקניין אישי, ‫אבל זה רק חלק קטן מהסיפור. ‫תפיסת העולם שלה, שנקראה אובייקטיביזם, ‫מבוססת על שכלתנות ‫ועל אגואיזם רציונלי, מונח שאפשר לסכם בקצרה ‫כאנוכיות. אם תשאלו את ראנד, אין רעיון שגוי ‫יותר מהקרבה למען האחר. ‫בני אדם צריכים לחיות למען עצמם ‫ולחתור להשגת האושר הפרטי שלהם, ‫ולא יותר מזה. ‫אם הם עושים את זה בלי תוקפנות הם למעשה מממשים ‫את התכלית המוסרית הנעלה ביותר ‫של חייהם, לגישתה. ‫ואכן, במכתב לאחיינית שלה ראנד סירבה בתוקף לתרום את הכסף, ‫אלא רק להלוות אותו, ‫וגם זה בתנאי שקוני תחזיר לה אותו ‫בתשלומים תוך שנה. ה‫יה לה גם הסבר מנומק לדרישה הזאת. ‫[צליל כתיבה] "אני חושבת שאדם שמבקש ומצפה ‫מאחרים לתת לו כסף, ‫במקום להרוויח אותו בעצמו, ‫הוא האדם הרקוב ביותר על פני האדמה", ‫היא כתבה. ‫"הייתי רוצה ללמד אותך, אם אוכל, ‫בשלב מוקדם בחיים, ‫את רעיונות הכבוד העצמי, ‫העצמאות הכלכלית, ‫והאחריות של האדם הקפיטליסטי. ‫אם את לווה כסף ומחזירה אותו, ‫זה האימון הטוב ביותר ‫לאחריות שיכול להיות. ‫אני רוצה שתזנחי את הרעיון, ‫אם היה לך כזה, ‫שמגיע לך כסף או תמיכה ממני ‫רק מפני שאנחנו במקרה קרובות משפחה. ‫אני רוצה שתביני כבר עכשיו, ‫בעודך צעירה, ‫ששום אדם ישר לא מאמין ‫שהוא מחויב לתמוך בקרוביו. ‫אני לא מאמינה בזה ולא אעשה את זה. ‫אני לא יכולה לחבב אותך ‫או לרצות לעזור לך ללא סיבה, ‫רק מפני שאת זקוקה לעזרה". [רחש דפדוף וסגירת ספר]

אז איך את מפרשת את המכתב הזה? כי לקוראת נאיבית כמוני הוא קצת מזעזע אפילו.

מיה: הוא מכתב מזעזע, גם לקוראת לא נאיבית כמוני [מגחכת]

פרופ' מודריק: וזו שוב מיה סלע.

מיה: זה מכתב נורא ואיום. זה מכתב של אישה שהיא עטופה באידיאולוגיה של עצמה, והיא באה להגיד איזה… להדגים את האידיאולוגיה. אבל כשאני קראתי אותו גם חשבתי לעצמי שזה אישה שנורא מודעת למעמד שלה ולזה שכל הדבר הזה הולך לארכיון ולזה שיקראו את זה יום אחד. אז היא כותבת בשבילנו בעצם. זה מכתב שנועד לזה שיום אחד תקרא את זה ותגיד 'מה זה הדבר הנורא הזה'. אבל כמובן, זה גם מעיד על האישה הזאת, שהיא אדם אכזרי, שהיא השתכנעה בעצמה… את יודעת, לפעמים אנשים שאנחנו חושבים עליהם כעל אכזריים… לא יודעת מה, מנהיגים גדולים וזה ואז מתארים איך הם היו רכים עם הילדים שלהם. זה יכול להיות דבר כזה, כן? אתה אחר. היא שכנעה את עצמה, היא הלכה עד הסוף עם הדבר הזה, והיא כתבה את המכתב הפשוט מחריד הזה. נראה לי שהיא מאוד נהנתה מעצמה ומהאכזריות של עצמה ומזה שיום אחד אנחנו נקרא את זה. [רחש דפדוף וסגירת ספר]

פרופ' מודריק: ‫לטענתה של ראנד, אלטרואיזם ‫הוא איום של ממש ‫שעלול אפילו להחריב את אמריקה, ‫לא פחות.

[הקלטה]

Rand: The destroyer is the morality of altruism.

פרופ' מודריק: "קפיטליזם ואלטרואיזם הם מנוגדים", ‫היא אמרה. "‫אלטרואיזם גורס שלאדם ‫אין זכות להתקיים למען עצמו, ‫ששירות אחרים הוא ההצדקה ‫המוסרית היחידה לקיומו, ‫ושהקרבה עצמית ‫היא החובה המוסרית העליונה שלו", ‫היא אמרה. מה הפחיד אותה כל כך? ראנד הסבירה שהסכנה היא שפוליטיקה אלטרואיסטית תוביל לכך שחייו של האדם ועמלו יהיו שייכים למדינה, לחברה, לקבוצה, לכנופיה, לגזע, לאומה, ושהמדינה תוכל לעשות בו כל שימוש שהיא רוצה למען כל מה שהיא רואה כטובת הקולקטיב.

לפי ראנד, לאלטרואיזם יש תוצאות הרסניות והתוצאה הראשונה שבהן, באופן לא מפתיע, התרחשה במולדתה רוסיה, שהפקיעה מאביה את כבודו ואת נכסיו. "תוכלו לראות את התוצאות המעשיות של אלטרואיזם סביבנו בעולם של היום", היא אמרה. "למשל, מחנות העבודה של רוסיה הסובייטית, שבהם עובדים 21 מיליון אסירים פוליטיים בבנייה של פרויקטים ממשלתיים. הם מתים מתת-תזונה מתוכנן כאשר חיי אדם זולים יותר מאוכל. או", היא הסבירה, "תאי הגזים ומחנות הטבח של גרמניה הנאצית, הטרור והרעב של סין הקומוניסטית". ראנד שולחת אותנו לקרוא את הנאומים ‫של המנהיגים הפוליטיים במדינות האלה ‫ולשאול את עצמנו אלו טיעונים ‫היו נשארים להם ‫אם הם לא היו משתמשים במילה הקרבה ‫ונותנים לה יחס של אידיאל מוסרי, ‫אלא, כפי שהיא רואה את זה, ‫יחס של רשע אנטי-אנושי.

מיה: ‫אז, את יודעת, זה ברור שהיא באה ‫ממאה כזאת שדיברו על דברים כאלה גדולים, ‫והיה איזה פחד מהאידיאולוגיות הגדולות, ‫אבל היא יצרה בתוך הדבר הזה ‫אידיאולוגיה נוקשה בפני עצמה. שהיא, כמו הרבה… הייתי אומרת קפיטליסטים, נאו-קפיטליסטים היום, מדברים עליה במונחים של חופש. היא מבחינתה לא הייתה, כמובן, אוהבת את ההשוואה שלי לא לפאשיזם ולא לקומוניזם… מבחינתם זה חופש. החופש שלי להצליח, החופש שלי להיות מאושרת, החופש שלי להרוויח הרבה כסף, והחופש שלי לא לעזור לך. חופש!

פרופ' מודריק: ‫לפי ראנד, אם כל אחד היה דואג לעצמו ‫הייתה נוצרת חברה בריאה ‫שלא מקריבה בני אדם פרטיים ‫למען הקולקטיב. ‫ולכן, אם היא הייתה תורמת ‫את הכסף לקוני היא הייתה מקריבה מעצמה למען ‫מישהי אחרת ‫ובכך חוטאת באלטרואיזם. ‫הקפיטליזם מנטרל את הסכנה הזו. ‫ואולי זו הסיבה שראנד התייחסה ‫לבקשה של האחיינית ‫במונחים עסקיים לחלוטין. ‫היא כתבה על תנאים, ‫תשלומים, עסקה וחוב. ‫אגב, אם משתמשים במחשבון דולרים ‫של 1949, ‫קוני ביקשה מהדודה שלה סכום ‫ששווה פחות או יותר ‫לאלף שקלים חדשים. ‫חתיכת שמלה.

‫חלק גדול מהקרדיט ‫על הפצת הרעיונות של ראנד בעולם ‫מגיע לפסיכולוג בשם נתנאל ברנדן, מעריץ של ראנד וקומוניסט לשעבר. כשהוא היה סטודנט לפסיכולוגיה בן 19, ‫הוא כתב לה מכתב ‫וביקש ממנה לשמוע עוד ‫על תפיסתה הפוליטית-חברתית. כשהוא לא זכה לתשובה, ‫הוא שלח לה מכתב נוסף ‫וקיבל ממנה בתמורה פתק ‫ועליו רשומים השמות של שלושת הרומנים ‫שהיא פרסמה עד אז, ‫רמז עדין שאפשר לפרש כ'תעזוב אותי בשקט באמא'שך'. אבל ברנדן לא נבהל. הוא שלח עוד מכתב שבו הילל את "כמעיין המתגבר" והעלה תהיות על כל מיני נושאים בתיאוריות של ראנד. מזה היא כבר לא יכלה להתעלם, והיא ביקשה את מספר הטלפון שלו והציעה שיפגשו. תוך זמן קצר מאוד ברנדן הפך לשגריר המרכזי של התורה של ראנד. הם הקימו תנועה בשם NBI, שהתגבשה סביב הפילוסופיה שלה ופעלה להפיץ אותה. הקשר ביניהם, שהתחיל כמקצועי בלבד, הפך עם הזמן לרומנטי, עם גוונים של טלנובלה אפילו. בני הזוג של ראנד וברנדן ידעו על הרומן. ראנד מעולם לא עזבה את בן הזוג הרשמי שלה, פרנק אוקונור, וכשהוא חלה, היא סעדה אותו עד ליומו האחרון. אבל האידיליה הופרה אחרי שברנדן התגרש מאשתו וניהל בסתר מערכת יחסים עם אישה שלישית - שחקנית בשם פטרישיה סקוט. אחרי ארבע שנים הוא החליט לחשוף בפני ראנד את הרומן הזה והיא, כצפוי, יצאה מהכלים. היא פרסמה בכתב העת של תנועת NBI, שנקרא "האובייקטיביסט", כתב אשמה חריף נגד ברנדן, הכריזה עליו חרם וניסתה למנוע את הוצאת הכתבים שלו. הקרע הזה פגע אנושות בתנועה, שנמוגה בסוף שנות ה-60'. [רחש דפדוף וסגירת ספר]

בכל זאת, בחיים האישיים שלה, את מוצאת נקודות של רוך או שזה תמיד מין עורף ברזל כזה?

מיה: נקודת הרוך שאני מצאתי בה זה, ברגע שבו המאהב שלה הצעיר, שהיא החזיקה בידיעת בעלה - כי כל אחד מאיתנו וכל אחת מאיתנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים בשביל האושר שלנו - הוא עזב אותה לטובת אישה אחרת. היא התנהגה איתו בצורה מאוד אכזרית מאותו רגע אומנם, אבל שם אני רואה רוך, זאת אומרת, שם פתאום יש את האישה הפגועה הזאת שלא יכולה לממש את האידיאולוגיה שלה ופשוט להגיד, טוב, כל אחד עושה מה שזה והוא הלך. היא פשוט משתוללת. אז יש שם המון-המון רוך, יש שם פגיעות. מה זה רוך? זאת פגיעות. שם פתאום זה מתגלה.

פרופ' מודריק: כלומר, יש מקומות שהיא לא יכולה לקיים את האידיאולוגיה שלה כלשונה?

מיה: תראי, היא בטח הייתה מוצאת איזה תירוץ לדבר הזה, והיא הייתה אומרת לך שמה שטוב לה זה עכשיו לבעוט בו וכל מיני כאלה דברים. אבל בסוף היא גם כבר אישה די מבוגרת, הוא היה צעיר. פתאום את האישה המבוגרת הזאת שהצעיר עזב אותה… הלך למישהי אחרת, צעירה. זה מאוד-מאוד קשה. והיא אישה, רגילה. פתאום את אנושית.

פרופ' מודריק: ראנד עצמה נפטרה בשנת 1982 מאי ספיקת לב, אבל האג'נדה שלה חיה הרבה אחריה. היא השפיעה על פוליטיקאים ימנים כמו דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, וברחבי העולם עדיין פועלים מכונים שונים שתפקידם להפיץ את התורה שלה. [רחש דפדוף וסגירת ספר]

זה גם מעניין בהקשר שלה על החיבור בין ספרות או יצירה ואידיאולוגיה. כי הרבה פעמים אנחנו אומרים, אוקיי, מחוזות הספרות לא צריכים להיות מחוברים לאיזושהי אג'נדה פוליטית, ובמקרה שלה נראה שזה לא המצב, או שלהפך, את יכולה להגיד לי - לא, ספרות טובה היא תמיד פוליטית.

מיה: אני יכולה להגיד לך שספרות טובה היא תמיד פוליטית, במובן הרחב של פוליטי. אבל מבחינתי, איין ראנד זה לאו דווקא ספרות טובה. אצלה קודם כל הייתה אידיאולוגיה ועליה היא הלבישה את הספרות. היא סיפרה איזה סיפור אבל הוא מאוד מוכוון אידיאולוגיה, ללא ספק. אני לא מתייחסת אליה כאל סופרת גדולה, זה לא… היא עשתה טוב את הדבר הזה שעשתה, אבל אידיאולוגיה זה הבסיס של הדבר הזה, ברור שספרות לא יכולה שזה יהיה הבסיס שלה. אם את קודם כל יש לך אידיאולוגיה ועל זה את… ויש פיגום ועליו את שמה ספרות, זאת לא ספרות בעצם, גם אם הצלחת להוציא את הפיגום וגרמת לאנשים לחשוב שבעצם זה ספרות כי זה סיפור נורא מעניין. מבחינתי, איין ראנד היא לא סופרת גדולה. אבל היא כן סופרת מאוד-מאוד משפיעה וחשובה במובן הזה, ומעניין להסתכל עליה, היא משפיעה עד היום. אני חושבת שזה הייתה תנועה מאוד-מאוד גדולה של אנשים שהאמינו בדבר הזה, גם פה בארץ אגב, והיה לה פה מאמינים, כמו משה קרוי, את יודעת, שפיתח משהו בפני עצמו ואנשים הלכו, זה היה כזה סמי-כת, הלכו אחריו וזה… אנשים מאוד נתפסו על הרעיון הזה. בארצות הברית זה ברור, שזה ערש הקפיטליזם, איך לא נלך אחרי הדבר הזה שאומר לנו… זה האתוס האמריקאי, בעצם - יש לנו זכות לשאוף לאושר, כל אחד יכול שיעשה מה שטוב לו ושיגיע ל… להצלחה שלו. זו לא האמת. לא באמת כל אחד יכול.

פרופ' מודריק: עד כמה זה אקטואלי למה שקורה היום?

מיה: בעיניי זה מאוד-מאוד אקטואלי למה שקורה היום. ויש גם דורות חדשים שקוראים אותה ומתפעמים ממנה. וגם בארץ הוציאו מחדש את הספרים, לדעתי, בגלל הדבר הזה. את יודעת, יש איזה מין… הליכה, רגרסיה בעיניי, למקומות האלה, האכזריים, של… כל אחד יעשה בשביל עצמו ואז לכולנו יהיה טוב, כי אם את תעשי בשביל עצמך ואני אעשה בשביל עצמי אז יהיה לנו טוב. זה כמובן אידיאולוגיות כאלה ששוכחות את החלשים בחברה ואת אלה שלא יכולים ואלה שיש להם יכולת פחותה משלנו. זה אידיאולוגיה מאוד-מאוד אכזרית - החזק שולט, משהו ניטשאני כזה. ואנחנו עדים היום למין עולם שמחזיק באידיאולוגיות האלה. ואת יודעת, מה זה "האח גדול", המשחק הטלוויזיוני הזה "האח הגדול"? יש שם מנצח אחד. עד אז הם אוכלים אחד את השני וכל אחד הולך עם האמת שלו ועושה מה שטוב לו. איין ראנד הייתה אוהבת את המשחק הזה, אני חושבת, מאוד.

פרופ' מודריק: לצד הרתיעה העקרונית של ראנד מתרומה כספית הייתה לה גם סיבה מאוד קונקרטית לסרב לקוני. מתברר שאחותה של קוני, מימי, כבר פנתה קודם לכן אל הדודה העשירה וביקשה סיוע כספי. ומימי, למרבה הצער, לא הצטיינה בתשלום החוב. [צליל כתיבה] "כשפגשתי לראשונה את מימי, היא שאלה אם אוכל לתת לה כסף למטרת השתתפות בקורס אומנות", כתבה ראנד לקוני. "נתתי לה את הכסף, אבל היא לא לקחה את הקורס. תמכתי בה כלכלית במשך שנה שלמה בכדי שתוכל להשלים את לימודיה התיכוניים, והיא לא השלימה אותם. איתך אקח סיכון, כי אני לא רוצה להאשים אותך בפעולותיהן של אחיותייך, אבל אני רוצה שתראי לי שאת בן אדם מסוג טוב יותר. אם את חושבת שאני אישה זקנה ועשירה, קשה ואכזרית, ואת לא מסכימה עם הרעיונות שלי, ובכן, את לא צריכה להסכים, אבל גם אל תבקשי ממני עזרה". [רחש דפדוף וסגירת ספר]

מיה: זה מאוד מהדהד את הכתיבה הספרותית שלה. זה בעצם… יכול להיות גם שהיא פחדה כזה, את יודעת, מהגיא פינס של אז, כי היא אמרה לעצמה, מה, אם עכשיו אני אתן לה כסף יגידו לי, רגע, סליחה, זה נגד מה שאת מטיפה, כי זה מאוד הדברים האלה שעליהם היא כותבת, זה ממש האידיאולוגיה שלה והעקרונות שלה, וזה רק מראה לך כמה אידיאולוגיה, בעיניי, זה דבר נורא ואיום. אידיאולוגיה נוקשה כזאת, או בכלל אידיאולוגיה.

פרופ' מודריק: ‫במכתב אחד ששלחה ראנד לקוני ‫שבועיים אחר כך היא נשמעה מרוצה. ‫[צליל כתיבה] "מאוד התרשמתי מהגישה ה‫אינטליגנטית במכתבך", ‫היא כתבה לאחייניתה. ‫"אם באמת הבנת לגמרי בעצמך ‫שהרצאתי הארוכה אלייך ‫היא סימן לעניין אמיתי מצדי, ‫הרבה יותר מאשר ‫אם הייתי שולחת לה המחאה, ‫ואם הבנת שמכתבי נועד ‫להתייחס אלייך כאל שווה, ‫אז יש לך את היכולת להשיג ‫כל דבר שתרצי בחיים". אז לא ברור אם הכסף עבר בסופו של דבר לאחיינית ומה עלה בגורלה של השמלה, אבל את השיעור שלה בתורת ראנד היא ללא ספק קיבלה.

מיה: אני חושבת שטקסטים זה דבר שיש לו המון כוח, שהוא דבר מאוד-מאוד חזק, שהוא מאוד משפיע. טקסטים בעצם זה רעיונות, יש בהם רעיונות. רעיונות זה דבר שיכול להיות מסוכן, ורעיונות יש ביניהם גם התנגשות. הרעיון שלי מתנגש לפעמים ברעיון שלך. בארצות הברית אנחנו רואים עכשיו שיש ממש תנועה מאוד-מאוד גדולה של צנזור של ספרים. אותי זה תמיד קצת משמח, אני מודה. לא שאני רוצה שיצנזרו ספרים, אבל באיזשהו אופן האנשים האלה מבינים את הכוח של טקסטים, את יודעת, אז תמיד כשרוצים לצנזר שירה למשל, אז זה גורם לי ממש אושר, אני אומרת לעצמי, אה, הם מבינים ששירה זה דבר מסוכן, יופי, כאילו, הם יודעים את זה. אז כן, יש מלחמה. זה מלחמה של רעיונות, וטקסטים זה דבר מסוכן בתוך הדבר הזה.

[הקלטה] מתוך השיר: "Price Tag" בביצועם של Jessie J ו-B.o.B:

♪ Jessie J: Seems like everybody's got a price

I wonder how they sleep at night

Can you feel that? Yeah

We're paying with love tonight

It's not about the money, money, money

We don't need your money, money, money

We just wanna make the world dance

Forget about the price tag

Ain't about the, uh, cha-ching, cha-ching ♪

פרופ' מודריק: ‫זה היה סיפורה של איין ראנד ‫במכתב אחד. ‫אנחנו סיימנו להפעם. ‫תודה רבה לאבישי חורי על התסריט והעריכה, ל‫אריה גולדין על ההפקה ‫ולשירה מאירי על התחקיר. ‫תודה לניר לייסט ולצביקה פרוש על עיצוב הפסקול ועל המוסיקה המקורית. תודה מיוחדת גם לד"ר דוד רוזנסון, לעמיחי חסון ולאייל לויט מבית אבי חי. פרקים נוספים של "על החתום" מחכים לכם באתר בית אבי חי ובכל יישומוני ההסכתים.

[הקלטה] מתוך השיר "Price Tag":

♪ … the world dance

Forget about the price tag

Ain't about the, uh, cha-ching, cha-ching

Ain't about the, yeah, ba-bling, ba-bling

Wanna make the world dance

Forget about the price tag

B.o.B: Well, keep the price tag and take the cash back

Just give me six strings and a half stack

And you can, can keep the cars, leave me the garage

And all I, yes, all I need are keys and guitars

And guess what? In 30 seconds, I'm leaving to Mars

Yeah, we leaping across these undefeatable odds

It's like this, man, you can't put a price on a life

We do this for the love, so we fight and sacrifice every night

So we ain't gon' stumble and fall, never (nah)

Waiting to see this in the sign of defeat, uh-uh

So we gon' keep everyone moving their feet

So bring back the beat and then everyone sing

Jessie J: It's not about the money, money, money

We don't need your money, money, money

We just wanna make the world dance

Forget about the price tag

Ain't about the, uh, cha-ching, cha-ching

Ain't about the, yeah, ba-bling, ba-bling

Wanna make the world dance

Forget about the price tag

It's not about the money, money, money (we don't need it)

We don't need your money, money, money (we don't need it)

We just wanna make the world dance (dance)

Forget about the price tag

Ain't about the, uh, cha-ching, cha-ching

Ain't about the, yeah, ba-bling, ba-bling (it ain't about)

Wanna make the world dance

Forget about the price tag

Yeah, yeah, oh-oh

Forget about the price tag ♪

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה