top of page

Yuvi Yam | קולינריה בישראל - פרק 1 - הפודקאסט הראשון של יובי יאמ! מרגש!

מיכל שקד

אני מתחילה להגשים את עצמי בדרך נוספת, גם בדיבור, ולא רק בכתב. בפודקאסט אספר על חדשות מעניינות בעולם הקולינריה, אדבר עם שפים נבחרים ואסקור את כל המסעדות שהייתי בהן לאחרונה.

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 06/04/2022.

יובי: שלום לכולם. אני ממש עכשיו פותחת את הפודקאסט החדש שלי, Unbelievable, הפודקאסט של יובי יאמ. הולכים להיות כל מיני פרקים, אוקיי? כאילו אני כזה רגע אומרת לכם ספוילרים. הולכים להיות כל מיני פרקים. יהיו כאלה שאני אדבר ואחפור, כי בסוף זה מה שאני אוהבת - לדבר ולחפור. מה יותר טוב מזה? אבל יהיו גם כאלה שאני אראיין כל מיני שפים שאנחנו מאוד מעריכים בקולינריה הישראלית. אבל הקונספט זה באמת קולינריה. לראות מה הכי מעניין אותנו, מה קורה עכשיו, מה באמת הדבר שאנחנו הכי היינו רוצים לדבר עליו, בוא נגיד ככה. ואני אעשה כל מיני דברים. נגיד היום, ספציפית, אני אעשה כזה סקירה של כל מיני דברים מעניינים שקרו לאחרונה, כל מיני מסעדות שנפתחו, ברים שנפתחו, דברים כאילו שאני יודעת. כמובן אני לא יודעת הכל, אני מודה, אבל אם יש דברים שככה לא אמרתי ואתם חושבים שככה יכול להיות מאוד מעניין, תגידו לי. אני ממש ממש רוצה להיות מקור ידע, כי בסוף גם אני, כשאני מנסה להתעדכן במה שקורה וזה, אז כאילו בואו אני מאריכה את הרשימה של עצמי.

יש לי רשימה כל כך כל כך ארוכה שאני צריכה עוד להגיע אליה שזה מטורף, ולפעמים אני ככה מרמה - אני מעבירה כל מיני מסעדות קדימה ברשימה, כי בכל זאת אם נפתחת מסעדה חדשה זה מבחינתי כאילו חובה, אוקיי? אז תעדכנו אותי גם אם אתם מכירים כל מיני דברים שאני לא דיברתי עליהם. אני רוצה לדעת. אז בואו נתחיל כזה.

אז בואו נתחיל כזה… עכשיו כאילו בטוח יצחקו, אבל היום מה שאני הולכת לעשות זה את חדשות ה-יאמ. כאילו ה-יאמ הזה הולך איתי לכל מקום. למי שלא יודע, כאילו בכלל מה זה ה-יאמ הזה שאני אומרת, כאילו בסוף לא ככה רושמים ים, בואו. מי שיודע אז בטח אומר לעצמו כאילו מה נסגר איתה? אבל פשוט כאילו כבר שנים, אוקיי? מאז שאני ילדה, שאני הולכת למסעדות ואני מפרסמת סטורי ורושמת פשוט yam כזה ארוך עם האות a, ואף אחד לא תיקן אותי, כאילו אף אחד לא חשב להגיד לי "את שומעת, לא ככה רושמים". כאילו תהיו חברים. אבל אין, זה לא קרה, ונשארתי עם זה, ואמרתי אוקיי זה הסימן שלי, ככה מכירים אותי, עם זה אני אלך, וזה נשאר. אז עכשיו זה הולך איתי לכל מקום. גם לחדשות שאני אספר פה היום. והרעיון זה שפשוט, בוא נגיד לפרק הראשון הזה, שכולנו נשרוד אותו. כאילו בואו, בפוסטים שלי אתם ממש כאילו יכולים לדפדף אותי. אבל כאן זה יהיה קצת יותר קשה. הקול שלי הולך להיות מאוד מאתגר. לא בטוחה שאני ארצה לשמוע את עצמי אחר כך, אבל אני ממש אנסה. כאילו זאת השאיפה. אז חדשות ה-יאמ.

זה הולך להתחיל בזה שנפתחה לנו מסעדה מהממת ממש קרוב לבית. אני גרה בחדרה, למי שלא יודע. ומסעדת "מארי", מסעדה חדשה של אביב משה והמסעדן איציק רוסו נפתחה בנתניה, ממש קרוב אליי. וזה סופר כיף כי היא גם כשרה. אני תמיד בעד. אז מדובר במקום כשר, מקום עם אוכל היסטרי. אני בהמשך של הסיפור פה הולכת כמובן להרחיב, אבל ממש ממש שווה ביקור. לא סתם עוד מקום שנפתח ככה מחוץ לתל אביב. מקום ששווה ביקור. אז בקרוב אני, ממש ממש לקראת סוף הפרק הזה, אני הולכת לדבר על המקום הזה. למי שלא קרא את הפוסט, קודם כל חבל. אני לא הולכת לתמצת לכם אותו. אני פשוט הולכת לספר ממש ממש טיפה על המסעדה בהמשך. אז זה לגבי מסעדת "מארי".

יש לנו גם את קבוצת OCD. ירימו יד, אני לא אראה אתכם אבל תרימו יד, כל מי שניסה להיכנס למסעדת OCD של הקבוצה. בלתי אפשרי. אם הצלחתם, תעדכנו. כאילו אני סוג של יעריץ אתכם. אבל אני מאמינה שכנראה שלא, כי אני מאמינה שגם זה בצדק, אוקיי? כאילו זה נשמע שאנשים ממש נהנים שם, שיש אוכל טעים והכל ולא סתם הם מצליחים. אז הם אומרים - אוקיי אנחנו מצליחים, בוא נצליח עוד יותר. הם פותחים בר יין חדש. כבר ממש ברגעים האלה פתחו אותו, שנקרא "תרצה". הוא נפתח בשוק לוינסקי בתל אביב. לפי התמונות, זה נראה שאנשים ממש נהנים שם. כאילו אני חולת יין, באמת משתדלת להזמין כוס טובה של שבלי בכל מקום שאני דורכת בו. ממש משתדלת. וזה סופר כיף שפותחים בר יין. זה קונספט נחמד. לא יצא לי יותר מדי לחוות אותו, אבל כמובן כמובן ש"תרצה" נכנסת לרשימה שלי. נראה מתי אני אצליח להגיע, כי בוא נגיד עד סוף יוני אני fully booked במסעדות, שזה סופר מאתגר. אני מקווה שגם את זה אני אצליח לעבור. אבל "תרצה" תיכנס באיזשהו חור כזה חמוד.

אוקיי, אז יש לנו גם את מלון "קמפינסקי" שנפתח. אני האמת נסעתי איזה יום לתל אביב וממש ראיתי אותו כזה, את השלט שלו למעלה. אמרתי, יואו, כאילו נפתח פה "קמפינסקי", באמת? והוא נראה ממש יפה, הוא כאילו מאוד כזה, איך אני אקרא לזה, הייטקיסטי כזה במראה שלו. מאוד מתאים לרצועת החוף. לא בווייב העתיק של תל אביב, יותר בווייב ה… בוא נגיד, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, זה כזה מאוד, המון המון חלונות ומאוד גבוה וצבעים יותר בהירים, כאילו, נראה מאוד יפה. אז הוא נפתח על טיילת תל אביב, והוא מביא כמה מקומות קולינרים חדשים שיכולים להיות מאוד מעניינים. נגלה כמובן בהמשך, אני עוד לא יודעת באמת להגיד.

יש את מסעדת "סרייה", שהיא הולכת להגיש כזה תפריט שהוא… על בסיס דגים יותר, חומרי גלם עונתיים. אמור להיות מאוד מסקרן, כי לפי מה ששמעתי הולך להיות לה גם נוף מאוד מאוד יפה ואני תמיד אוהבת כזה לשבת, גם שהמקום הוא כייפי וגם שהאוכל הוא טוב, זה שילוב שהוא חייב להיות מנצח, אז נקווה לטוב.

הולך להיפתח שם גם בר חדש, אם אני לא טועה זה "Common Bar". יש לי בעיה עם שמות, אני לא יודעת להקריא אותם אף פעם, אני לא יודעת להגיד אותם אף פעם, אין מה לעשות, אני לא מושלמת. אז כן, זה עוד כזה מקום שיפתח, מה שיהיה בו זה כזה בר אלכוהול, בעיקר מנות בשריות וויסקי, כזה הולך להיות וייב כזה מאוד חזק סביב הוויסקי, כאילו הבנתי שהולכים להסתובב שם עם וויסקי מקאלן, למי שמכיר, וזה הולך להיות כזה, בוא נגיד הקונספט של הבר הזה, למי שראה "איך פגשתי את אמא" אז כזה יש ממש כבוד למקאלן. אני סופר חננה עכשיו, אבל וואלה, סדרה מטורפת. מי שלא ראה, רוצו לראות.

בהמשך גם הולכים לפתוח עוד מקום על הגג, שייקרא "קלאוד 51", תפריט אסיאתי כזה קליל, ואני חושבת שהרבה אנשים אוהבים את הקטע הזה של לשבת על גג של מקום, כי יש גם אווירה טובה, גם אווירה כזאת קלילה, וגם הגובה, הוא עושה לנו את זה, אז מאמינה שיהיה גם שם מאוד מאוד נחמד.

המקום הבא, מדובר על השף הישראלי גל בן משה. יש לו כוכב מישלן אחד במסעדה שלו בברלין, שהוא קיבל, אם אני לא טועה, לפני שנתיים בערך. הוא היה אחרי מושיק רוט שקיבל שני כוכבים, אז הוא היה השני שקיבל את הכוכב, והוא מונה לשף מסעדת "פסטל" בתל אביב, מסעדה שהייתי בה בעבר, מאוד מאוד טובה, מאוד כזה fine dining כזה, אהבתי ממש, ועכשיו כאילו אחרי ששנים לא הייתי, זה ממש סיבה טובה גם לחזור, אז כיף שהם נתנו לי סיבה מיוחדת לעשות את זה, אז מעניין איך זה יהיה.

יש לנו גם ידיעה מאוד מאוד כיפית אפשר להגיד, כאילו מי שהיה אי פעם בחייו במסעדת "טוטו" בתל אביב, ישמח לשמוע שאחרי שהיא נסגרה לפני איזה שנתיים, השף ירון שלו פותח אותה מחדש. הוא כבר פתח אותה. וכאילו נשמע שכל הטוב שהיה בה הוא עדיין שם, רק שפשוט הוא קיבל עיצוב חדש, מטבח חדש, הכל כזה אווירה יותר קלאסית ואיכותית. כמובן כבר ברשימה, מקווה שאני כן אצליח להגיע דווקא בקרוב, לא רוצה לדחות אותו לכל מה שקבוע לי, שזה יגיע אחרי, אני דווקא אנסה לדחוף את זה באיזשהו מקום כזה, בין כל המקומות שכבר קבועים לי. אבל מאוד מאוד מסקרן, וזה נראה שזה מאוד מבטיח, כאילו די מבטיח את מה שכבר היה, כאילו היה כיף והיה טוב, אז אני מניחה שגם הפעם זה מה שהולך להיות שם. הבנתי שהשמועה אומרת שכאילו הוא משאיר את המנות האייקוניות שלו, שזה בכלל בשורה. בוא נראה איך זה יהיה.

גם אייל שני פותח מסעדה חדשה, הוא פתח אותה כבר, מסעדת "דבורה", מסעדה כשרה בתל אביב, שלפי מה שאומרים, בעצם, היא כזה די כוללת את התפריטים המוכרים, נגיד מ"פורט סעיד", מ"צפון אברקסס", מ"מלכה" וכאלה. אם זה מ"פורט סעיד", זה אחלה, אם זה מ"צפון אברקסס", לא כל כך. אם זה כאילו… לא יודעת, אני מקווה שטעים בסופו של דבר. אני הולכת להיות שם בפסח, מאוד מאוד מתפללת שאני אהנה. אני גם באה עם חברים שהגיעו במיוחד לחופשה מלימודי רפואה בליטא, וממש לא בא לי לאכזב אותם. ואני מתה שכשנגיע למסעדה יהיה לנו סופר כיף וטעים, כי אני שומרת כשרות של פסח, אז אין הרבה אופציות, ובחרנו את "דבורה", כאילו, להיות האופציה הזאת בשבילנו, וגם דולב, כאילו בעלי, הוא הכי בעייתי באוכל שבעולם. עכשיו, אם הוא לא יהנה שם, אנחנו גמורים, כאילו הוא באמת הלך עלינו, זה צריך להיות ממש ממש טעים, אני מקווה לטוב. בוא נראה מה מחכה לנו שם, כאילו יש המון ציפיות. אז כן, הוא פתח את המסעדה ואני מאוד מקווה שזה מצליח.

יש לנו את "אהן תאי", אני מקווה שאמרתי את זה נכון, אני בסוף פחות מדברת תאילנדית, אבל מאוד ניסיתי. מסעדה תאילנדית ביתית חדשה של השף מידד סטבינסקי. זה שף שעבד המון המון זמן בתאילנד. הוא הפעיל שם המון מסעדות, זאת אומרת, הוא מבין מה זה תאילנד, הוא מבין את האוכל התאילנדי, וזה למה זה גם ממש מסקרן. כי זה כאילו, מישהו שעכשיו עכשיו חזר והוא כאילו, הוא יודע מה זה תאילנד, מה זה האוכל התאילנדי, ואני חולה על אוכל תאילנדי. אז מניחה שגם את זה אני כזה יעלה קצת לראש הרשימה, כי זה ממש מסקרן. אז נראה איך באמת זה יהיה. אבל קראתי קצת ביקורות, זה כבר נראה מבטיח, זה נראה שכן יש למה לצפות, אז הלוואי.

וידיעה אחרונה ככה, שמאוד, תמיד כיף לשמוע שהשפים שלנו מצליחים בחו"ל, כי הם באמת מוכשרים לפי דעתי, אז יש לנו את אסף גרניט וקבוצת "מחניודה", שזכו כבר בכוכב מישלן, היה כזה המון באז סביב זה, והנה שוב פעם הם זוכים במישלן עם מסעדת "Shabour". באמת כל הכבוד, כאילו, סופר מטורף. כל הכבוד להם שהם ממשיכים להקפיד על האיכות ולעשות כזה כבוד לישראל מחוץ לגבולות. אני ממש ממש שוקלת לעשות איזה לילה, להגיע רק למסעדה ולחזור, כאילו, ממש מסקרן מה קורה שם. נראה, נראה איך עושים את זה.

אז אוקיי, זאת הנקודה שבה אני עוצרת ואומרת, היה לנו את חדשות ה-יאמ, היה מעניין, אני מקווה שככה, בוא נגיד, כללתי את רוב הדברים שבאמת מעניינים מהתקופה האחרונה, ואני קצת אתחיל לסקור את כל המסעדות שהייתי בהן בחודש מרץ, כזה ממש מלמעלה, לראות ככה מה עברתי, כי עברתי הרבה, כאילו, מסתבר, אם אני מסתכלת רגע אחורה זה די מדהים, כאילו, עבורי, כי אכלתי הרבה אוכל טעים.

אז נתחיל מזה שהייתי ב"צ'יקטי", שאני מקווה שאני אומרת את השם נכון, אוריה תמיד מתקנת אותי. אז אוריה, אם את שומעת, את יכולה לכתוב לי שכאילו, הכול בסדר, אני ממש מקווה שאני כאילו, לא טעיתי עוד פעם, כאילו, דברי איתי. אז… "צ'יקטי", מסעדה פשוט טובה. אוכל איטלקי זה אוכל שאנחנו, אני מניחה באמת, יש לזה קהל כל כך גדול, אוכל שהוא טעים, אנחנו אוהבים בצקים, אנחנו אוהבים דגים, רוב האנשים לפחות, וב"צ'יקטי" כאילו מקבלים את המנות האיטלקיות, מקבלים את המגוון, ומה שכיף זה שזה לא מנות מאוד גדולות. הרוב שם זה מנות באמת לחלוקה, שכיף לחלוק גם, והן מאוד מגוונות, יש כל מיני טעמים, יש כל מיני סוגים, וזה הכיף, זה למה כל כך נהניתי שם. כי קודם כל האוכל מאוד טעים, האווירה היא אווירה חמימה כזאת, והאיטליה זה לא האיטליה אובייס, זה איטליה כיפי כזה, איטליה חדש, איטליה באמת מיוחד. אז אני מאוד ממליצה, רק חשוב, שימו לב, קטע של הישיבה שם, די צפוף שם, אז או שתשבו על הבר, שהוא מאוד מאוד נחמד, או שתזמינו כזה מקום לארבעה-חמישה אנשים, כי אז תקבלו באמת שולחן ראוי לחלוק הרבה מנות, כי אם תסתכלו על הפוסט שאני פרסמתי, היו שם המון מנות, ואם היינו נשארות בשולחן המקורי ששמו אותנו בו, באמת שאני לא יודעת איפה היו שמים את כל הטירוף הזה, כאילו לא היה לזה מקום, היינו צריכים אולי להביא עוד כיסא, או אולי לשים את זה על הכתף, או סתם, אבל כאילו באמת היינו צריכות עוד מקום. אז טוב שעברנו למקום אחר, כי יכולנו ככה ליהנות מכל מה שהיה טעים במסעדה הזאת.

אחרי זה הייתי ב"דוק". וואו, קראתי המון ביקורות טובות על "דוק", בכללי קבוצת "האחים", לפי דעתי קבוצה מאוד איכותית בכללי, כן, הייתי ב"האחים", מאוד נהניתי, אבל ב"דוק" לא כל כך נהניתי, ובאתי גם נראה לי עם המון ציפיות, כי קראתי המון דברים טובים. ואז הגעתי, והתיישבתי במקום שנראה כזה מאוד מזדמן, כאילו הם לא מוכנים כל כך לזה שאנשים מגיעים לשבת, וזה כאילו בדיוק ההפך, זה מסעדה שאמורים לשבת בה, זה נראה כזה כאילו הכל כזה, "אהלן אהלן" כזה. גם השירות היה די "אהלן אהלן", כאילו פחות, לא יודעת, פחות התחברתי, כאילו סתם, שאלתי את המלצר על המלצות, אז הוא כאילו אמר לי, את רוצה שאני אמליץ? כאילו, כן, אני רוצה שאתה תמליץ, אתה מכיר את המסעדה, אני לא. אני אוהבת לעשות את זה, אני אוהבת לבקש המלצות, כי לא בא לי להיות במקום ולא לטעום את הדברים הכי טובים, או הכי מומלצים, או הכי אהובים, ואז ללכת הביתה לראות איזה פוסט באינסטרגרם, או לשמוע מישהו שאכל שם, ולהגיד - איי, איך לא טעמתי את זה? אז אני אוהבת המלצות, לא תמיד אין לוקחת אותן, אבל אני אוהבת לשמוע, ופה קצת לא קיבלתי את זה, ונראה לי שגם זה הרס לנו קצת, כי כאילו הזמן מנות שלא כל כך נהננו מהם בלשון המעטה. לא היה מיוחד מאוד, לא היה מעניין מאוד, ודווקא כאילו מאוד, כאילו שמעתי המון על הייחודיות והמקוריות, וזה לא כל כך היה פה, אז חבל.

אחרי "דוק" הגעתי ל"ווסט סייד", מסעדה פשוט טובה. מסעדה כשרה, נכון, אבל באמת שזה לא מגרעה, כאילו בשום צורה. פשוט מסעדה טובה, האוכל טעים, האוכל מעניין, יש מנות סופר מיוחדות. השף עומרי כהן יודע מה הוא עושה. הוא גם ממש כאילו מעיף שם את המטבח. כאילו המטבח פתוח, אתם רואים מה הם עושים והאווירה פשוט כיפית. מנות, שהם הגיעו לשולחן, וקודם כל מאוד יפות וגם מרגישים שהוא הביא משהו ממנו, מהבית, דברים שהוא מכיר והוא טעם והוא יודע שקיימים בעולם הזה. ואנחנו זכינו לטעום את הדברים האלה שהוא מכיר, אז מאוד מאוד אהבתי. אזור הקינוחים פחות התחברתי אליו, כן הרגיש לי הכשר יותר, אבל חוץ מזה, וואו, ממש היסטרי וממש טעים.

אחרי זה הגעתי למסעדת "OLE" של השף אורן אסידו. וואו, איזה כיף היה שם ברמות בינלאומיות. הקדמה כזה - אני הייתי ב"מחניודה" כמה פעמים כבר, במסעדה של אסף גרניט. ישבתי תמיד בבר-שף, כי אני אוהבת כזה את החוויה עם השפים, האירוח הזה שהוא קרוב, ארוחת טעימות שכאילו נותנת לי לטעום מקסימום מהמסעדה. כאילו "מחניודה" מגיעים עד ירושלים, אז רוצים כבר לטעום את הרוב, את כל מה שקורה במסעדה, לא לפספס איזה משהו, וזה מה שזה נותן. וזה ממש הזכיר לי את הווייב הזה ב-"OLE". ישבתי על הבר-שף, שימו לב שכשאתם רוצים לשבת שם אתם צריכים להתקשר למסעדה, כי אין אופציה בהזמנת מקום, לפחות אני לא מצאתי אופציה להזמין מקום על הבר-שף, אז תתקשרו למסעדה ותזמינו, וזה סופר שווה, וזה מה שצריך, כאילו, זה אמנם כולל ארוחת טעימות, אבל זה מה שצריך לאכול במסעדה הזאת, ארוחת טעימות. אורן נמצא שם עם הטבחים שלו, המטבח הוא מטבח פתוח, אנחנו רואים את הכול וחווים את הטבחים, יש חוויית אירוח, שזה מה שכיף. ממש מרגישים את כל מה שקורה במטבח, יש אווירה כיפית, טובה, חופשייה, משוחררת, מאוד חמימה כזאת, העיצוב כיפי. מסעדה פשוט מסעדה טובה, היא נכנסה לטופ-יאמ שלי, בקלות, כאילו זה הרשימה האישית שלי, אז לי זה משנה, לא יודעת כמה לכם זה משנה שזה ברשימה הזאת, אבל אני מאוד מאוד, ככה בונה לעצמי איזה רשימה של מקומות, שאני תמיד אשמח לחזור אליהן. ו-"OLE" זה אחת המסעדות שאני ממש ארצה לחזור, אני לא אגיד מתי, אבל כבר קבעתי עוד פעם למסעדה, ואני מחכה בקוצר רוח. כאילו לא הייתי שם ממש לפני רגע, אני עדיין מחכה בקוצר רוח. מסעדה ממש טובה, ארוחה טעימות מהממת, המרכיבים כאילו של כל מנה, ממש ממש מעט מרכיבים, ועדיין מצליחים כאילו להמם אותנו בכלום כביכול, אבל ממש וואו, והוא מביא מהבית את מה שהוא אוהב ומכיר ומשלב את זה עם ה-fine dining שלו. מאוד מאוד אהבתי, סופר מומלץ, וזה מסעדה חדשה, ולכו תפרגנו כאילו גם בלי קשר. הוא עבד קשה לפי דעתי כדי שזה יקרה, וזה הצליח לו. כאילו אני ממש מעריכה את זה.

אוקיי, משם הגעתי ל"סן יאנג". דרך אגב אני אגיד, אם אורן במקרה שומע את הפודקאסט הזה, תדע שאבא שלי פשוט התאהב בך אחרי הארוחה אצלך. כאילו הוא ממש רוצה לאמץ אותך. אז א… אני צריכה לפחד על המקום שלי, כאילו שזה קצת באסה. הוא רוצה ילד אחר עכשיו, הוא רוצה אותך בתור הבן שלו. פשוט היממת אותו, אז סתם שתדע, נקודה קטנה למחשבה, אולי תרצה, לא יודעת, אבא חדש.

אוקיי, אז המשכתי ל"סן יאנג", שלשם הגעתי עם החברות החדרתיות שלי. כאילו אני כל פעם הולכת לכל מקום עם חברות אחרות, חברים אחרים, עם דולב, זה משתנה, עם אבא. אז לסן יאנג הגעתי עם חברות מהבית. דני, חברה שלי, רצתה להגיע למסעדה הזאת ספציפית כבר המון המון זמן. ודני היא בערך ראש הממשלה, לקבוע איתה זה מאוד מאוד מאתגר. אז קבענו את זה איזה כמה חודשים מראש, וכאילו חיכינו, חיכינו, חיכינו, חיכינו, באותו יום כאילו כל דבר אפשרי קרה. ממש יכולנו לראות כבר איך זה מתפספס לנו ובורח לנו מהידיים, אבל לא, בסוף זה קרה. הגענו למסעדה, כל המעללים האלה שאני אומרת, הכל כמובן רשום בפוסט. זאת מסעדה של קבוצת מסעדות מאוד מאוד מוכשרת, שיש להן את "נישי", ו"פומו", ו"בר איטליה", וואו, כאילו מסעדות מהממות. וזאת אחת המסעדות שלהם, היא מסעדת שף, אלעד פיניש הוא השף פה, ויש תפריט מהמם, תפריט פשוט שכל מנה בו טעימה. הזמנו המון מנות מהתפריט, כמובן לא את הכול, אבל כל מנה שהזמנו פשוט חוסלה מאוד מהר, ממש ממש טעים, נהננו, ואני מאוד ממליצה. זה מאוד מתאים לחלוקה כזה, כאילו אני ממליצה להגיע כמה אנשים ביחד, לא לבוא כזה זוגות, כי זה מנות שהם לא מאוד גדולות, אז כזה תבואו, תחלקו, תיהנו מכל התפריט הזה ביחד, ואז זה גם יוצא כזה יותר אווירה שלא שחטו אותנו במחיר. אז הסתדרנו, בסוף הסתדרנו, יצאנו משם כשאנחנו עדיין עם הארנק על ה… עלינו, אבל כן, כאילו היה מאוד כיף, ומאוד טוב, ואני מאוד ממליצה.

אחרי זה הגעתי ל"מארי". "מארי", דיברתי קצת על "מארי" בתחילת הפודקאסט הזה. באמת, מסעדה טובה, גם היא נכנסה לטופ-יאמ שלי, וזה סופר מהמם, כי זאת מסעדה כשרה, והציפייה פה עוד פעם שזה לא תהיה מסעדה שנרצה לחזור אליה עכשיו כמה פעמים. ואני כן, אני ממש רוצה לחזור למסעדה. אני כאילו גם אחזור, כי קודם כל היא קרובה לי לבית, וגם יש שם אוכל באמת טעים, סופר, כאילו ממש מדוקדק, זאת אומרת, כל מרכיב שם אני מרגישה שהוא מיוחד ובמקום שלו, וגם הנראות מגרה, מפתה, כאילו ממש הקפידו על כל דבר במסעדה הזאת. ובוא נדבר כאילו על העיצוב. לשבת שם זאת חוויה בפני עצמה, כאילו המסעדה כל כך יפה, שרק לבוא, להגיע לשבת, אפילו לשתות כוס יין, גם זה שווה. והשף שם זה אילן שלייפר, הוא מאוד מוכשר, הוא השף בפועל, והוא עושה עבודה מהממת, הוא מחזיק את המטבח, וואו, סופר מהממת. כמה פעמים אמרתי את המילה סופר, שמישהו יספור מתחילת הפודקאסט ועד עכשיו. מניחה איזה חמש פעמים. anyway, ממש מומלץ, יש שם כזה מטבח פתוח, מאוד וירטואוזי כזה, אהבתי.

והמסעדה האחרונה שהגעתי אליה בחודש מרץ זה "פורט סעיד". דיברנו מקודם על "דבורה", אז אם באמת ב"דבורה" יהיה כמה מנות מפורט סעיד, אני שלמה עם זה. כי היה לי טעים, באמת, כאילו זה מסעדה אמנם קלילה וכזאת, כאילו יותר חופשייה כזאת, אבל אייל שני בנה פה איזשהו תפריט שהוא מאוד קליל וכייפי וטעים. זה הזכיר לי המון דברים כזה שאני אוהבת, נגיד תפוח אדמה כזה מדורה, וארטישוק של יום שישי, ושעועית כזאת שהיא הייתה כזאת, הייתה כיפית ללוות אותנו את הארוחה וזה, זה גם ממש נחמד. אז ממש נהניתי. לא עכשיו מסעדת יוקרה או משהו, כאילו לא הייתי קובעת פה איזה אירוע מפוצץ. אבל באמת, ככה אם אתם בתל אביב בצהריים, בא לכם איזה משהו נחמד, או אפילו כזה אחר הצהריים, ובא לכם לשבת בכיף, זה מקום שיכול ממש להתאים.

זהו, וגם החברה, בואו נדבר על החברה שהגיעה איתי ל"פורט סעיד". זה היו החבר'ה מ"טאבולה", שאני עובדתי איתם ביום יום שלי, כשאני לא עושה יאמ. ופה זה התחבר, עשיתי יאמ עם העבודה התכלסית שלי, והם היו אחלה חבר'ה. קודם כל הם פינקו אותי. אז כבר זה טוב, כאילו אני אוהבת פינוקים, אם אתם רוצים לדבר איתי, תבואו עם פינוק. ככה זה הדרך הכי הכי מהירה אליי. אז היה לי כיף, וגם ממש שמחתי שהם כאילו דאגו לפנק אותי ככה. היה לי כיף, ותודה. אני רק אגיד, וואי, עכשיו הם ממש יכעסו, אני מקווה שהם לא יכעסו, נראה לי ככה.

ב"מארי" אני הייתי עם החברות מהתואר השני, אוקיי? הנה אני אומרת גם לכם שאני מאוד אוהבת אתכן, היה לי מאוד כיף איתכן. וסיימנו את התואר, וכל הכבוד לנו, ואני מקווה שלא יהיה פה עוד לימודים בעתיד. אז אני מבקשת מכן, אם אתם מקשיבות לפודקאסט הזה עכשיו - בואו נסיים עם זה. אני סיימתי, אני מקווה שגם אתן, די מספיק. אנחנו מיצינו. וזהו, גם מצינו את הפודקאסט, הוא נגמר. היה חדשות יאמ, היה קצת סקירה של המסעדות. נראה לי שזה מספיק להתחלה, כאילו אתם גם צריכים רגע מנוחה ממני, זה לא קל. ותגידו לי, תגידו לי איך היה, אם נהנתם, היה לכם כיף, אני אוהבת לדבר, אני אוהבת לחפור. אני יכולה ככה שעות, אבל לא, הנה, תראו, אני עוצרת, אני מקווה שזה מספיק להיום. ויש עוד מלא הפתעות, כאילו הכל כבר מתוכנן, יש מלא הפתעות להמשך. ומה שנקרא, תישארו איתי, הולך להיות מגניב ממש. ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

13 views0 comments

Kommentare


אוהבים פודטקסטים? הישארו מעודכנים!

הרשמו וקבלו עדכונים לכל תמלולי הפודקאסטים

תודה שנרשמת

  • Whatsapp
  • Instagram
  • Facebook

כל הזכויות שמורות © 

bottom of page