נבחרת ניגריה של שנות ה-90 הייתה אחד הדברים הכי קסומים שהכדורגל הכיר: הופעות ענק בשני מונדיאלים, דור עתיד שכיכב באולימפיאדה וזכייה בגביע אפריקה ב-1994.
למרות זאת, במשך כמה שנים טובות, ניגריה לא זכתה באליפות היבשת ואפילו לא השתתפה בטורניר בגלל עניין פוליטי סבוך.
שלום לכם, זמן תוצאה, אני יוסי מדינה.
תודה שאתם שוב איתי.
את הפרק הזה, כמו את שאר הפרקים, אפשר למצוא בכל אפליקציית פודקאסטים אפשרית.
המון תכנים כל הזמן, בפייסבוק, בטוויטר, בטלגרם, וגם ביוטיוב למי שאוהב לראות דברים בווידאו או רוצה לראות את הפרצוף שלי.
החל משנת 2024, תחילת ינואר, בכל יום שישי יעלה סיפור בונוס נחמד שגם יהיה בגרסת וידאו, אז שווה לעקוב גם שם.
יאללה, אל הפרק.
תראו, בשנות ה-90 נבחרת ניגריה הייתה אחת הנבחרות הכי חזקות באפריקה.
ב-1994 היא זכתה באליפות אפריקה וכמה חודשים אחר כך היא כבשה את לבבות העולם כולו עם ההופעה המרשימה שלה במונדיאל בארה"ב.
ב-1996 כבר התחלנו לראות דור עתיד של שחקנים ניגריים, עם הזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת אטלנטה.
במונדיאל 98', תצוגת תכלית מול ספרד הייתה רק חלק מטורניר נהדר שלה, למרות שהוא הסתיים עם הדחה בשמינית הגמר.
למרות כל מה שתיארתי פה, אחרי הזכייה של ניגריה בגביע אפריקה 94', היא לא הצליחה לזכות בתואר היבשתי.
יותר מזה, היא לא השתתפה בטורניר במשך כמה שנים.
אז מה קרה לנבחרת ניגריה בגביע אפריקה לאומות במהלך שנות ה-90?
ניגריה לא הייתה צריכה לעבור בכלל מוקדמות בדרך לטורניר שנערך ב-1996 בדרום אפריקה, כי היא עלתה אוטומטית כזוכה.
אבל במהלך השנתיים שבין גביע אפריקה אחד לשני, היחסים הפוליטיים בין ניגריה לדרום אפריקה הלכו והסתבכו.
באותה תקופה, דרום אפריקה מחפשת עתיד חדש ואופטימי.
נלסון מנדלה וסיום שלטון האפרטהייד הובילו את דרום אפריקה לנסות ולסייע בכל מקום שנדרש ביבשת כדי לסדר את העניינים.
בניגריה בינתיים עלה לשלטון בנובמבר 93' ראש ממשלה חדש, סאני אבאצ'ה, שהוא למעשה מי שעמד בראש השלטון הצבאי במדינה.
אבאצ'ה לא בזבז זמן ואחרי חצי שנה בתפקיד הוא כבר הוציא להורג 40 מתנגדי ממשל.
בדרום אפריקה החליט להוציא משלחת בראשות שניים מאנשי השלטון הבכירים שלהם, סגן ראש הממשלה טאבו אמבקי והארכיבישוף דזמונד טוטו, מי שעמד בראש ועדת האמת והפיוס, זו שחקרה את פשעי שלטון האפרטהייד.
זה כמובן לא עזר.
כשהעניינים עם המשלחת מדרום אפריקה הסתבכו, אבאצ'ה חזר לפעול.
בנובמבר 95', בהוראתו של אבאצ'ה, הוצאו להורג תשעה ממנהיגי האוגוני, קבוצה אתנית שחיה בניגריה.
בראשם בלט קן סארו-וויווה, פעיל זכויות אדם מוכר.
האירוע הזה קורה חודשיים לפני שריקת הפתיחה של הטורניר.
ככל שעברו השנים, עוד ועוד שחקנים של נבחרת ניגריה סיפרו על מה שקרה להם באותם ימים.
הנשיא אבאצ'ה זימן את שחקני הנבחרת לשיחה.
הם מתארים שיחה לא פשוטה שבה הוא מתאר להם את המצב שלו ושל ניגריה מול דרום אפריקה והעולם.
דרום אפריקה, כאמור, שניסתה לעשות סדר, לא ראתה בעין יפה את ההוצאה להורג של פעיל זכויות אדם, בטח אחד כזה שגם היה פעיל במהלך תקופת המאבק בשלטון האפרטהייד.
את השיחה הנשיא אבאצ'ה מסכם בלקוניות: השחקנים יכולים לנסוע לטורניר, אבל ניגריה כמדינה לא תוכל לערוב לביטחונם בדרום אפריקה.
כך קרה שברגע האחרון, נבחרת ניגריה החליטה לפרוש מהטורניר.
בעקבות ההחלטה הזו, ההתאחדות האפריקאית החליטה להעניש את ניגריה ולהרחיק אותה גם מגביע אפריקה ב-1998.
לניגריה לקח המון זמן עד שהיא הצליחה להחזיר לעצמה את התואר שהיא איבדה אחרי גביע אפריקה 94'.
בטורניר הביתי בשנת 2000 היא הפסידה בגמר לקמרון בפנדלים.
אחר כך הגיעו שלושה טורנירים רצופים שבהם היא סיימה במקום השלישי.
הגמר הבא שלה היה רק בשנת 2013, אז היא ניצחה את בורקינה פאסו 0:1 וזכתה בתואר לראשונה אחרי 19 שנים.
נבחרת ניגריה היא תמיד אחת הנבחרות הגדולות והמסקרנות של אפריקה.
לגביע אפריקה הקרוב היא מגיעה אחרי שהחמיצה את המונדיאל ואחרי שבטורניר הקודם היא הודחה בשמינית הגמר מול יריבה די קשוחה, תוניסיה.
ניגריה תשחק בבית עם חוף השנהב המארחת, גינאה ביסאו וגינאה המשוונית, בניסיון להחזיר לעצמה את התואר אלופת אפריקה אחרי יותר מעשור.
נחכה ונראה מה יהיה גורלם של הסופר איגלז.
אז זה היה עוד פרק של זמן תוצאה, אני יוסי מדינה, תודה שהייתם איתי.
כאמור אנחנו בכל אפליקציית פודקאסטים, בפייסבוק, בטוויטר, בטלגרם וביוטיוב, המון תכנים כל הזמן.
אני כבר מחכה לשמוע מכם, תגובות, תהיות, רעיונות לפרקים, הבמה שלכם והיא לגמרי פתוחה.
יהיו עוד פרקים והם כבר בדרך אליכם, עד אז שמרו על עצמכם וביי בינתיים.
Comments