זמן, תוצאה - פרק 156: ישראל נודדת

מכבי חיפה "תארח" השבוע את ויאריאל בלרנקה אחרי 9 שנים בהן אף קבוצה ישראלית לא נאלצה לנדוד.

חזרנו אל הרגעים הגדולים, האצטדיונים הקסומים והימים שבהם ישראל והקבוצות שלה נשאו עיניים לקפריסין (ולא רק).

---

שלום לכם, זמן תוצאה, אני יוסי מדינה, תודה שאתם שוב איתי.

לפני שנצלול אל הנושא של הפרק. נזכיר לכם שאפשר למצוא את שאר הפרקים בכל אפליקציית פודקאסטים אפשרית. אנחנו גם בפייסבוק, בטוויטר, ביוטיוב, בטלגרם ועוד הרבה מאוד דברים בהמשך.

הפרק הזה עולה גם בגרסה מצולמת ביוטיוב עם תמונות וקטעים, אם בא לכם ואתם אוהבים7.

יאללה, אל הפרק

תראו, אחרי יותר מ-9 שנים, הכדורגל הישראלי ימצא את עצמו השבוע מארח משחקים מחוץ לגבולות המדינה.

מכבי חיפה תארח את ויאריאל באצטדיון אא"ק בלרנקה, עוד אצטדיון שיצטרף לרשימה ארוכה של אצטדיונים שאירחו קבוצות ישראליות בגולה.

אז בהינתן העובדה שכרגע אף אחד מאיתנו לא טס לחו"ל, בואו נצא לטיול עם כמה מהבתים החלופיים שהיו לקבוצות הישראליות לאורך השנים.

הפעם הראשונה שבה זה קרה הייתה ב-2002, ימי האינתיפאדה השנייה, כשהפועל תל אביב הייתה אמורה לארח את מילאן ברבע גמר גביע אופ"א.

האיטלקים סירבו להגיע והפועל תל אביב עשתה לנו היכרות עם אצטדיון ה-GSP בניקוסיה.

האצטדיון הזה לא אירח רק את הניצחון ההירואי 0:1 מהשער של סרגיי קלשצ'נקו, אלא גם אירח כמה מהמשחקים הגדולים של מכבי חיפה בעונה לאחר מכן בליגת האלופות.

הניצחונות מול אולימפיאקוס ומנצ'סטר יונייטד, בקיצור חגיגה.

למרות שאנחנו זוכרים מאוד את האצטדיון הזה, רוב המשחקים במהלך השנתיים של האינתיפאדה השנייה לא נערכו בכלל ב-GSP או בכלל בקפריסין.

אחד היעדים המועדפים היה בולגריה, שני אצטדיונים בבולגריה אירחו משחקים.

אצטדיון הצבא הבולגרי בסופיה היה אחד מהם, הוא אפילו אירח גם את המשחק הביתי של מכבי חיפה מול שטורם גראץ במוקדמות ליגת האלופות.

אצטדיון נוסף, אצטדיון גאורגי אספרוחוב בסופיה, שזכה לארח שלושה משחקים.

באותה עונה, 2002/3, הפועל תל אביב הוגרלה לשחק בסיבוב השני של גביע אופ"א נגד לידס.

אחרי שני משחקים בבולגריה, את לידס היא כבר אירחה במדינה אחרת – איטליה.

האצטדיון שנבחר היה הארטמיו פרנקי בפירנצה, אצטדיון שבימים כתיקונם משמש כבית של פיורנטינה.

נגיד שלישראל היה רומן קצר עם האיטלקים, כשב-2003 הנבחרת אירחה את שני המשחקים מול צרפת וקפריסין במוקדמות יורו 2004 באצטדיון רנצו ברברה בפאלרמו.

בעונה הבאה, 2003/4, כבר ראינו מבחר עשיר של אצטדיונים מארחים ומדינות שונות.

מכבי תל אביב למשל היא אירחה את המשחק היחיד שלה במוקדמות ליגת האלופות מול ז'ילינה באצטדיון פרנץ זוזה בבודפשט.

השנה אגב האצטדיון הזה משמש את נבחרת בלארוס בתור אצטדיון ביתי במוקדמות היורו, כולל במשחק נגד ישראל עם שער הניצחון של אוסקר גלוך מהקרן.

מכבי חיפה אירחה את שני המשחקים הראשונים שלה בגביע אופ"א באצטדיון אלסנג'אק באיזמיר.

שזו גם ההזדמנות להגיד שהיחסים עם טורקיה היו די חמים אז, מה שאפשר לנבחרת לארח שני משחקים מול סלובניה ומלטה במוקדמות יורו 2004 באצטדיון אתא טורק באנטליה.

המשחק השלישי של מכבי חיפה באותו קמפיין היה נגד ולנסיה, הוא כבר זז לאצטדיון ספרטה ברוטרדם, ששימש גם את הפועל תל אביב כמגרש ביתי.

והייתה עוד קבוצה ששיחקה בקיץ 2003 בגביע אופ"א, מחזיקת הגביע הפועל רמת גן.

הקבוצה מהלאומית הייתה צריכה לאלתר אצטדיון ביתי וכך היא הגיעה לאצטדיון מסטסקי בדונאיסקה סטרדה, סלובקיה.

ישראל זכתה להפוגה קצרה ואז הגיע קיץ 2006 ומלחמת לבנון השנייה, שוב צריך לנדוד.

ליברפול פגשה את מכבי חיפה במוקדמות ליגת האלופות והירוקים אירחו באצטדיון שהיום נראה דמיוני לגמרי לארח בו – אצטדיון ולרי לובנובסקי של דינמו קייב.

במוקדמות גביע אופ"א, הקבוצות הישראליות התפזרו לכל כיוון.

בית"ר ירושלים אירחה באצטדיון שכבר דיברנו עליו, גאורגי אספרוחוב בסופיה.

בני יהודה אירחה באצטדיון NTC בסנץ, סלובקיה.

הבעלים של הקבוצה המקומית אגב היה דניאל יאמר שבמקביל היה גם הבעלים של מכבי נתניה.

הפועל תל אביב, היא אירחה את דומז'אלה באצטדיון של ווילם II בטילבורג.

עוד לפני סיום המלחמה, הנבחרת הצעירה שיחקה מול ווילס במוקדמות היורו באצטדיון מאנדמאקרס בוואלווייק.

המלחמה אמנם הסתיימה באוגוסט, אבל לאופ"א לקח זמן להפוך את ההחלטה.

אחרי סיום המלחמה, בתחילת ספטמבר, ישראל נאלצה לארח את אנדורה במוקדמות יורו 2008 באצטדיון דה חופרט בניימיכן.

קצת אחר כך, סיבוב על העלייה לשלב הבתים של גביע אופ"א וקרה שם אירוע די משונה.

מכבי חיפה שיחקה את המשחק הראשון שלה מול ליטקס לובץ' באותו אצטדיון בניימיכן, אבל יום למחרת אופ"א כבר החליטה לבטל את האיסור על אירוח בישראל.

מי שהרוויחה מההחלטה הייתה הפועל תל אביב, שהגומלין שלה מול צ'רנומורץ אודסה כבר נערך בבלומפילד.

הפעם האחרונה שבה הקבוצות הישראליות היו צריכות לנדוד הייתה בקיץ 2014, מבצע צוק איתן, וכאן כבר היו פחות טיולים, פחות נדודים, כי כולם פשוט התמקמו בקפריסין.

האצטדיון העיקרי היה אצטדיון אנטוניס פאפאדופולוס בלרנקה – שלושה משחקים של מכבי תל אביב נערכו שם, כולל הדחה מול מאריבור במוקדמות ליגת האלופות והדחה מול אסטראס טריפוליס בליגה האירופית, באופן די משעשע זה היה הדחה בשערי חוץ.

משחק אחד של הפועל תל אביב גם נערך שם וגם משחק של הנבחרת הצעירה.

הפועל באר שבע היא גם כן אירחה בלרנקה, אבל באצטדיון אחר, אצטדיון GSZ.

עירוני קריית שמונה הייתה זו שהחזירה עטרה ליושנה ואירחה את דינמו מוסקבה באצטדיון ה-GSP הזכור.

במשך 9 שנים זה לא היה על הפרק, לצערנו זה קורה שוב, ולמרות זאת נגיד משהו.

גם בלי בית, הקבוצות הישראליות הצליחו לרגש אותנו בעבר על אדמה זרה.

קמפיין ליגת האלופות של מכבי חיפה ב-2002/3 שנערך בקפריסין נגע בכל אחד כאילו הוא נערך כאן בארץ.

מי יודע, אולי נקבל כמה רגעים של אושר בתוך כל הבלאגן הזה.

אז זה היה עוד פרק של זמן תוצאה, אני יוסי מדינה, תודה שהייתם איתי.

כאמור אנחנו בכל אפליקציית פודקאסטים, בפייסבוק, בטוויטר, בטלגרם וביוטיוב, המון תכנים כל הזמן.

כמו שאמרתי בהתחלה, הפרק הזה עלה גם בגרסה מצולמת ביוטיוב, וזו הזדמנות להזכיר שבסוף השבוע אנחנו חוזרים עם המעקב אחרי דירוג אופ"א, בתקווה לתוצאות טובות מהצד שלנו, הבחורים האמיצים שלנו ברחבי היבשת

אני כבר מחכה לשמוע מכם, תגובות, תהיות, רעיונות לפרקים, הבמה שלכם והיא לגמרי פתוחה.

יהיו עוד פרקים והם כבר בדרך אליכם, עד אז שמרו על עצמם וביי בינתיים.