זה אחד מרגעי השיא של נבחרת ישראל בכל הזמנים, אבל לא הרבה אנשים שמעו עליו.
היום, במסגרת הספיישל של הטורנירים הבינלאומיים, אנחנו חוזרים 60 שנה אחורה לגביע אסיה שנערך בישראל.
שלום לכם, זמן תוצאה, אני יוסי מדינה.
תודה שאתם שוב איתי.
את הפרק הזה, כמו את שאר הפרקים, אפשר למצוא בכל אפליקציית פודקאסטים אפשרית.
המון תכנים כל הזמן, בפייסבוק, בטוויטר, בטלגרם, וגם ביוטיוב, שם בכל יום שישי עולה סיפור כדורגל נוסף שאי אפשר להעביר בפודקאסט ואתם פשוט חייבים לראות.
יאללה, אל הפרק.
תראו, השבוע כתבתי פוסט בעמוד הפייסבוק על שער ה-1000 בכל הזמנים בגביע אסיה.
כתבתי שיש שם סגירת מעגל כי גם השער הזה וגם השער הראשון בתולדות הטורניר הובקעו על ידי נבחרת הונג קונג.
למעשה, המשחק הראשון אי פעם בתולדות הטורניר היה ב-1 בספטמבר 1956, כשמארחת הטורניר הונג קונג פגשה את מעצמת הכדורגל היבשתית, ישראל.
כן, ישראל שלנו.
ישראל ניצחה באותו משחק 2: 3 מצמד של שייע גלזר ושער נוסף של נחום סטלמך.
הטורניר שנערך אז בפורמט של שיטת ליגה עם 4 נבחרות לא הסתיים עם זכייה ישראלית.
במחזור השני, ישראל הפסידה 2: 1 לדרום קוריאה וגם ניצחון במשחק הסיום, 1: 2 מול דרום וייטנאם, לא עזר לה לזכות.
גם בטורניר הבא ב-1960 ישראל לא זכתה.
היא שוב נכנעה לדרום קוריאה, הפעם 3: 0, אבל לפחות התנחמה בניצחונות 1: 5 על דרום וייטנאם ו-0: 1 על טאיוואן.
אחרי שני הטורנירים האלה, אנחנו מגיעים לאירוע שלשמו התכנסנו כאן היום.
הטורניר הכי היסטורי שאתם לא מכירים, גביע אסיה 1964.
באותה השנה, ההתאחדות האסיאתית החליטה שהטורניר ייערך בישראל.
זה כמובן גרם לבלאגן במוקדמות.
11 נבחרות פרשו, חלקן אגב לא מסיבות פוליטיות, כי הן נפגשו מול ישראל לאורך השנים.
גם היו פרישות מצד נבחרות שלא הייתה להן אפילו בעיה עם ישראל כמו יפן, טאיוואן ואפילו איראן, שהייתה חברה שלנו באותם ימים.
בסופו של דבר, שלוש נבחרות עלו לטורניר – דרום קוריאה, הודו והונג קונג.
ב-26 במאי 1964, בקול תרועה רמה, יצא לדרך הטורניר.
משחק הפתיחה שלו, שחזור למשחק הפתיחה מ-56, ישראל מול הונג קונג.
דיברנו על פוליטיקה, אז נגיד שבמשחק הזה שפט אחד משני שופטים מלזיים שהיו בטורניר – מדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל עד עצם היום הזה.
המשחק עצמו הסתיים בניצחון דרמטי 0: 1 משער של מוטל'ה שפיגלר בדקות הסיום.
עכשיו, אם תחפשו, אתם תגלו שהשער היה בדקה ה-76, אז מה דרמטי פה ומה דקות סיום פה?
ובכן, עד 1964, מסיבה מאוד לא ברורה, ההתאחדות האסיאתית החליטה שהמשחקים בגביע אסיה יהיו 80 דקות ולא 90.
אז שער בדקה ה-76 זה 4 דקות לסיום.
ביום למחרת נערך המשחק הנוסף של מחזור הפתיחה.
7000 צופים הגיעו לאצטדיון קריית אליעזר בחיפה כדי לצפות בנבחרת הודו מדהימה 0: 2 את דרום קוריאה, אלופת שני הטורנירים הקודמים.
התוצאה הזו שיבשה את מסלול התחרות.
איבוד הנקודות המוקדם של דרום קוריאה הפך את היוצרות ואת המשחק השני להיות אחד המשחקים המכריעים בטורניר.
29 במאי 1964, ישראל מגיעה למשחק השני שלה מול הודו באצטדיון בלומפילד.
כאן זה כבר היה הרבה יותר קל.
פנדל של מוטל'ה שפיגלר בדקה ה-29, שער נוסף של יוחאי אהרוני בדקה ה-76, וצריך להתעכב קצת על אהרוני.
הוא היה ילד לא כל כך אנונימי בן 20, שיחק בנבחרות הנוער, אבל הוא שיחק אז בהפועל מחנה יהודה מליגה א', אז הליגה השנייה.
הנציג היחידי אגב שלא שיחק בליגה הלאומית.
חתיכת סיפור.
במשחק השני של המחזור, דרום קוריאה והונג קונג עלו לבירה ונפגשו באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם.
דרום קוריאה מתחה ומתחה את האירוע, אבל לבסוף הגיע פארק סונג אוק (Park Seung-ok), קבע 0: 1 והעביר את ההכרעה בטורניר למשחק האחרון.
הטבלה ערב המחזור האחרון נראית ככה: ישראל ראשונה עם 4 נקודות, דרום קוריאה והודו עם 2 נקודות כל אחת, הונג קונג עם 0.
כן, ניצחונות של הודו ודרום קוריאה ומתחילים בלהוציא מחשבונים בצורה מוגזמת.
לא בטוח בעצם שהיו מחשבונים, אז אולי חשבוניה עם חרוזים.
2 ביוני 1964, הודו והונג קונג נפגשות בבלומפילד.
לישראל הייתה תקווה שהונג קונג תנצח כדי להקל על הדרך, אבל זה לא הלך.
הונג קונג עלתה ליתרון 0: 1 בדקה ה-39, אבל במחצית השנייה הודו הפכה ל-1: 3.
בעיתוני ישראל ביום למחרת עסקו בחישובים לקראת המשחק הנועל מול דרום קוריאה.
למרות הניצחון, הודו נשארה בינתיים מאחור בגלל יחס שערים ופה צריך להסביר כי אנחנו בשנות ה-60.
באותה תקופה היה מקובל לשבור שוויון עם יחס שערים ולא הפרש. שיעור עברית קצר, יחס זה תוצאה של פעולת חילוק, ובמקרה שלנו, הבקעות חלקי ספיגות.
אז באמת היו פה חישובים.
אבל בניגוד לישראל המודרנית, ישראל במודל האסיאתי לא הייתה בקטע של מחשבונים בדקות סיום.
ישראל סגרה סיפור מהר.
דקה 20 מוצי לאון, דקה 38 גדעון טיש.
גם שער מצמק של דרום קוריאה בדקה ה-79 לא באמת שינה.
ישראל סיימה ראשונה עם מאזן מושלם ותואר היסטורי.
אמיתי.
גביע אסיה, בפעם הראשונה בתולדותיה.
את ההישג ההיסטורי הזה ישראל לא הצליחה לשחזר.
בגביע אסיה 1968 היא סיימה במקום השלישי, אחרי שבמהלך הטורניר היא הפסידה במפתיע לבורמה ובמחזור הסיום גם למי שזכתה בתואר, איראן.
ארבע שנים אחר כך, גביע אסיה 1972, היה תחילת הפרידה של ישראל מהיבשת, אבל הפרידה התחילה הרבה לפני.
ישראל הייתה אמורה לארח את הטורניר, אבל שנתיים לפני שהתקיים, ב-1970, היא ויתרה על האירוח וגם פרשה מהמוקדמות.
בשנות ה-70 ישראל עשתה כמה סיבובים אחרונים באסיה.
הטורניר הקדם אולימפי של 72', מוקדמות מונדיאל 74' ומשחקי אסיה הזכורים לשמצה ב-1974 שנערכו בטהרן.
קצת אחרי אותם משחקים, קיבלו הוועד האולימפי האסיאתי וההתאחדות לכדורגל של אסיה את ההצעה להרחיק את ישראל.
לישראל היה עוד סיבוב אחד כמעט אחרון, בטורניר הקדם אולימפי של 76'.
סיפור עליו יגיע בפרק הבא ביום שני.
עד אז, יש מקום להישאר במתח לסיפור הזה ובעיקר להתרפק על התואר האמיתי היחיד שבו נבחרת ישראל זכתה אי פעם.
ומסתבר שהוא בכלל לא אליפות העולם במשחקי ידידות.
אז תכירו ותכבדו, נבחרת ישראל, אלופת אסיה 1964.
אלה שמות מהיר:
המאמן יוסל'ה מרימוביץ'
השחקנים – חיים לוין, יצחק ויסוקר, אברהם קלמי, דוד פרימו, חיים בכר, משה מוצי לאון, שאול מתניה, אמציה לבקוביץ', גדעון טיש, מוטל'ה שפיגלר, נחום סטלמך, יחזקאל קצב, יוסף מהלל, איינשטיין קאליש, רחמים טלבי, רובי יאנג, שלמה לוי ויוחאי אהרוני.
אז זה היה עוד פרק של זמן תוצאה, אני יוסי מדינה, תודה שהייתם איתי.
כאמור אנחנו בכל אפליקציית פודקאסטים, בפייסבוק, בטוויטר, בטלגרם וביוטיוב, המון תכנים כל הזמן.
אני כבר מחכה לשמוע מכם, תגובות, תהיות, רעיונות לפרקים, הבמה שלכם והיא לגמרי פתוחה.
יהיו עוד פרקים והם כבר בדרך אליכם, עד אז שמרו על עצמכם וביי בינתיים.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments