השבוע יציינו שנתיים לתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. בפרק מיוחד נסקור מה קרה בכל אחד מהצדדים במהלך השנתיים האחרונות בכל מה שקשור לכדורגל המקומי.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/02/2024.
היי, לפני שנתחיל, הודעה קצרה לגבי הפרק הזה.
בסוף החודש הפודקאסט יחגוג שנתיים וזה די מרגש אותי.
לקראת הכניסה לשנה השלישית אני מנסה לעשות כל מיני דברים טיפה שונים.
אני חושב שאתם שמים לב לזה.
מי שכבר ראה, עלה פרק אחד עם וידאו לפני שבוע.
גם הפרק הזה הוא פרק שונה, אתם יכולים לראות לפי האורך שלו.
ואני רוצה לשמוע את דעתכם – מה בא לכם לשמוע יותר? האם באם לכם בכלל לשמוע מדי פעם פרקים קצת יותר ארוכים?
אולי יש לכם רעיונות לדברים ושינויים שלא חשבתי עליהם?
בקיצור, אני מחכה לשמוע מכם.
באמת, תעלו רעיונות אולי חלק מהם יתפסו.
עכשיו נכניס פתיח ונתחיל.
(פתיח)
שלום לכם, זמן תוצאה, אני יוסי מדינה.
תודה שאתם שוב איתי.
את הפרק הזה, כמו את שאר הפרקים, אפשר למצוא בכל אפליקציית פודקאסטים אפשרית.
המון תכנים כל הזמן, בפייסבוק, בטוויטר, בטלגרם, וגם ביוטיוב, שם בכל שבוע עולה סיפור כדורגל נוסף שאי אפשר להעביר בפודקאסט ואתם פשוט צריכים לראות.
וכשאין סיפור, אז אנחנו מדברים על דירוג אופ"א והמירוץ של ישראל לעבר כרטיס שני בליגת האלופות.
זה מה שהיה לנו בשבוע שעבר, זה מה שיהיה לנו גם השבוע.
יאללה, אל הפרק.
תראו, השבוע, בלי שנשים לב, באוקראינה יציינו שנתיים ליום שבו רוסיה החליטה לפלוש לשטחה.
נסמן את זה אגב בכוכבית, כי אפשר גם להגיד שזה עשור.
ב-20 בפברואר 2014 החל התהליך עם סיפוח חצי האי קרים.
בהמשך הצטרפו לעניין הערים דונייצק ולוהאנסק, שהחליטו להתנתק מאוקראינה ולהקים רפובליקות עממיות עצמאיות עם אוריינטציה רוסית.
בבוקר ה-24 בפברואר 2022, התחיל צבא רוסיה בפלישה לאוקראינה.
ההערכות אז דיברו על נפילת קייב בתוך כמה ימים והנה אנחנו כבר שנתיים בתוך המלחמה הזו.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היוותה גם השראה ורעיון לפרק הראשון של זמן תוצאה.
אז אחרי כל כך הרבה זמן, בואו ננסה להבין מה קרה בינתיים בין שני הצדדים, לפחות מבחינת הכדורגל.
בואו נתחיל מאוקראינה.
לפני תחילת המלחמה, אוקראינה הייתה במסלול צמיחה ספורטיבי מדהים בכל מה שקשור לכדורגל.
לאוקראינה התפתח דור צעיר ומוכשר של שחקנים שחלקו היה חלק מהזכייה ההיסטורית של אוקראינה במונדיאליטו ב-2019.
אמנם בעונת 2021/22 אף קבוצה אוקראינית לא הצליחה לעבור את שלב הבתים במפעלים האירופיים, אבל היו הצלחות במפעלים השונים ויותר מפעם אחת.
המלחמה עצרה את הכל.
במשך כמה חודשים פעילות הכדורגל באוקראינה הופסקה ולבסוף הוחלט לא לחדש את הליגה באותה עונה.
כל זה תפס את הנבחרת בעיצומן של הכנות לקראת פלייאוף העלייה למונדיאל.
לבסוף, משחקי הפלייאוף של אוקראינה נדחו.
היא הייתה אמורה, בדיוק כמו יתר הנבחרות לשחק במרץ, אבל המשחקים נערכו בסוף ביוני.
נזכיר שבאותו חלון בינלאומי של יוני 2022, אוקראינה הייתה צריכה לשחק כמו גם משחקים במסגרת ליגת האומות.
ב-1 ביוני 2022, אוקראינה שיחקה בחצי גמר פלייאוף המונדיאל וניצחה בחוץ 1:3 את סקוטלנד.
זה לא היה משחק דרמטי, אבל זה בהחלט היה המשחק ששחרר דבר או שניים בהופעה הבינלאומית הראשונה של הכדורגל האוקראיני אחרי תחילת המלחמה ובשיא הסולידריות הבינלאומית עם המדינה.
ארבעה ימים מאוחר יותר, הלחץ הכריע.
נבחרת אוקראינה עלתה לגמר הפלייאוף מול ווילס והפסידה 1:0.
את המונדיאל האחרון, כמו את רוב המונדיאלים מאז שקיבלה עצמאות, אוקראינה ראתה מהבית.
העומס השפיע גם על קמפיין ליגת האומות.
אחרי פתיחה מוצלחת יחסית, הגיע תיקו מול אירלנד בסיום אותו חלון של יוני.
בחלון ספטמבר היא השלימה משחק נוסף שנדחה, שוב מול סקוטלנד, שוב בגלזגו.
הפעם זה נגמר ב-0:3 לסקוטים.
במחזור האחרון של הקמפיין, בסוף חודש ספטמבר, אוקראינה קיבלה הזדמנות אחרונה לעשות משהו גדול.
היא אירחה בקראקוב את סקוטלנד והייתה צריכה לנצח כדי לסיים ראשונה בבית.
גם 13 אלף אוהדים תומכים לא עזרו לה להשיג את זה.
המשחק נגמר ב-0:0, אוקראינה סיימה במקום השני בבית.
זה שיבש לה את התוכניות לקראת מוקדמות היורו, כשהיא הוגרלה מהדרג השלישי לבית עם אנגליה ואיטליה.
לשמחתה, היא תקבל הזדמנות נוספת לעלות דרך הפלייאוף.
כזכור אוקראינה תשחק בחצי גמר הפלייאוף מול בוסניה בחוץ.
אם היא תנצח, היא תזכה לארח את הגמר, שם תחכה לה המנצחת בין איסלנד לישראל.
אבל עם כל הכבוד לנבחרת, האתגרים שלה יחסית מוגבלים.
נכון, נבחרת אוקראינה עדיין מבוססת ברובה על שחקנים משתי הגדולות של הליגה המקומית, שחטאר דונייצק ודינמו קייב, אבל חלק מהשחקנים המובילים כבר יצאו החוצה.
בסגל האחרון של נבחרת אוקראינה היו ארבעה שחקני פרמייר ליג, אלכסנדר זינצ'נקו מארסנל המוכר מביניהם, אבל גם מיכאילו מודריק שנרכש בכסף רב ממש לא מזמן על ידי צ'לסי, ויטלי מיקולנקו מאברטון ואיליה זברני מבורנמות' נכנסו לתודעה.
לצידם גם צמד חמד מג'ירונה, ארטם דובביק, שכיכב בעונה שעברה בדניפרו 1 בקונפרנס ליג, ו-ויקטור ציגנקוב, שזכור גם בתור יליד נהריה והבן של ויטלי ציגנקוב, ששיחק בליגה הארצית בשעתו.
האתגרים האמיתיים מחכים לקבוצות והשחקנים שנשארו מאחור, באוקראינה.
הליגה האוקראינית התחדשה בקיץ 2022.
חלק מהקבוצות עוברות תהליכים כלכליים ומקצועיים שונים שפוגעים בהן ויש לא מעט קבוצות שגם מצאו את עצמן מחוץ לליגה בגלל זה.
בליגה פועלות כמה וכמה מגבלות, חלקן לצערנו הפכו להיות מוכרות גם בישראל לאחרונה.
כבר במחזור הראשון של הליגה התפרסמו סרטונים ותמונות של משחקים שמופסקים בגלל התרעות על תקיפות אוויריות.
בצל המצב, מן הסתם חלק מהקבוצות לא יכולות לארח בבית.
דיברנו על זה בקטנה בפרק 157, כשהזכרנו את ז'יטומיר שהפתיעה ועדיין מפתיעה יחסית את הליגה, אבל נזכיר.
המשחקים באוקראינה יכולים להיות משוחקים בשלושה מחוזות שנמצאים באזור המערבי של המדינה, רחוק מאזורי הלחימה – קייב, לבוב וזקרפטיה.
בכל שאר המדינה בעיקרון אי אפשר לשחק, אבל אם יש הסכמה של שתי הקבוצות ושל הצבא, אז אפשר להתגלגל לשם.
בפועל כמובן זה לא קורה.
אחת הקבוצות שהפגיעה בהן היא מאוד בולטת זו שחטאר דונייצק.
הקבוצה הייתה ידועה בתור מושבת זרים, בעיקר ברזילאים.
בעונת 2020/21, העונה המלאה האחרונה לפני המלחמה, שיחקו בשחטאר 11 זרים ברזילאים ולצידם שניים נוספים, אחד מהם מנור סולומון.
העונה מספר הזרים על הנייר נשאר כמעט זהה, 11, אבל רק 4 מתוכם הם ברזילאים.
יתר הזרים מגיעים מרחבי העולם.
גם הפעם יש ישראלי אחד, סתיו למקין.
חלקם כשרונות, אבל זה כבר לא יעד פופולרי.
גם בדינמו קייב, שאמנם הייתה יותר נוטה לשחקנים אוקראינים המספר ירד מ-8 זרים ל-3.
בקבוצות קטנות אפילו יותר מסובך להביא זרים עכשיו.
הליגה בדעיכה משמעותית, אבל הקבוצות עדיין מנסות להצליח.
שחטאר דונייצק היא עדיין חברה קבועה בליגת האלופות.
בעונה שעברה, למרות החוסר בביתיות, דניפרו 1 הצליחה להעפיל לשלב הנוקאאוט בקונפרנס ליג.
גם העונה, שחטאר דונייצק הצליחה להתגלגל לשלבי הנוקאאוט ומשחקת בליגה האירופית.
המכה הכלכלית שחטף הכדורגל האוקראיני אנושה, אבל יש מקום לאופטימיות.
למרות המשבר, הנבחרת והקבוצות מצליחות להתמודד, לשרוד וגם להניף את דגל התמיכה באוקראינה בעולם.
אבל לפעמים זה קצת קשה, כי בירוקרטיה מנצחת הכל.
ולהבין בירוקרטיה, נזוז לצד השני של המלחמה.
לרוסיה.
בפברואר 2022, לא לקח הרבה מאוד זמן עד שרוסיה חטפה השעיה מכל ארגון ספורטיבי.
בפיפ"א ואופ"א, הרוסים הושעו לגמרי.
רוסיה הייתה אמורה לשחק בחודש מרץ באותה שנה בפלייאוף המונדיאל, הורחקה.
ספרטק מוסקבה הייתה אמורה לשחק בשמינית גמר הליגה האירופית.
הכדורגל ברוסיה המשיך להתנהל כרגיל.
כמעט.
כיאה למצבה של רוסיה, גם הכדורגל גויס לטובת המערכה.
חלק מהשחקנים הזרים בחרו לעזוב, אבל חלק נשארו.
באוויר היו שאלות על מה יקרה כלכלית לליגה, שהייתה ידועה בתור מכרה זהב, מלא כסף רץ שם, כי היו סנקציות וסנקציות זה משהו שממש קרה.
אז זהו, שמחוץ לעולם המערבי, דברים מתנהלים טיפה שונה.
כשמסתכלים על רשימת הזרים בליגה הרוסית, די ברור מי המדינות שעדיין יש להן נציגים שם.
מדינות מזרח אירופיות שמעולם לא ויתרו על היחסים עם רוסיה.
מדינות באמריקה הלטינית ואפריקה שפחות משחקות את המשחק המערבי.
וכן.
גם ישראל.
נציג אחד, אלי דסה, כי מה לעשות, גם ישראל הרשמית מעולם לא התייחסה לרוסיה כמדינה שמבצעת פשעי מלחמה.
וחבל שכך.
לגביו וגם לגבינו.
הליגה הרוסית מנסה להתנהל בצל הדבר הזה.
כשהיא מושעית מכל פעילות מקצועית ולאליפות כבר אין משמעות מעבר לכבוד מקומי, הקהל עדיין מגיע ומקבל את התמיכה שלו.
תמיכה לאומית בלתי מסוייגת, רוסיה מעל לכל.
ובתוך העולם הזה עולה השאלה – האם רוסיה תחזור למסגרות הבינלאומיות? כמה זמן יכול להימשך הדבר הזה?
השאלה הזו לא מגיעה סתם.
בימים אלו מתנהל דיון אמיתי בוועד האולימפי הבינלאומי על החזרת ספורטאים מרוסיה לפעילות.
בחלק מענפי הספורט האחרים, ספורטאים רוסיים עדיין יכולים להשתתף, לרוב תחת דגל נייטרלי.
לקראת אולימפיאדת פריז 2024, בוחנים את האפשרות להחזיר משלחת של ספורטאים עצמאיים מרוסיה עם כל מיני כוכביות של הצהרות נגד המלחמה.
בכדורגל, זה עדיין לא קורה, למרות שהיה איזשהו ניסוי.
אחד הרעיונות היה להכניס נבחרות נוער, כלומר ספורטאים שהם עדיין לא בגיל גיוס לצבא, לטורנירי ידידות.
אופ"א מארגנת המון טורנירי חורף כאלה לנבחרות בגילאי 16 ו-17.
ההחלטה הזו קיבלה מכת התנגדות מאוד קשה מצד חלק מהמדינות החברות והרעיון קופל מחדש.
מדינות אירופה כמעט מסרבות באופן מוחלט לנרמל את החזרה של רוסיה לעולם.
אבל הרוסים עדיין מחפשים את הדרך שלהם לחזור פנימה אל העולם.
כך נולד לפני קצת יותר משנה וחצי רעיון – רוסיה, כמדינה שרוב שטחה נמצא באסיה, תעבור לשחק ב-AFC, ההתאחדות האסיאתית.
גם זה לא נולד בחלל ריק.
דיברנו על החזרה האולימפית, אז אחד הרעיונות בהקשר הזה היה לאפשר לספורטאים מרוסיה להתחרות על כרטיסים לאולימפיאדה במסגרת אליפויות אסיה ותחרויות מוקדמות ביבשת, כי שם מקבלים אותם בניגוד לאירופה.
הרעיון הזה כמובן ירד מהפרק, אבל הפלירטוט של רוסיה עם יבשת אסיה נמשך לא מעט זמן.
בשלב מסויים, ההתאחדות הרוסית אפילו הקימה ועדה שתבחן את משמעות ההצטרפות הזו.
רוסיה בינתיים ניסתה לנרמל את עצמה.
בחלון הבינלאומי של ספטמבר 2022, חצי שנה אחרי תחילת המלחמה, רוסיה ערכה את משחק הידידות הראשון שלה, בחוץ מול קירגיזסטן.
בנובמבר היא המשיכה את הטיול שלה מול הסטניות, עם משחקי ידידות בטג'יקיסטן ואוזבקיסטן.
ואז הגיע החלון הבינלאומי של מרץ.
שם כבר קרו שני משחקים משמעותיים.
אבל לפני אחד מהם, ניקח חודש אחורה, פברואר 2023.
מבין הקבוצות בליגה הרוסית, אין קבוצה שיותר מזוהה עם המשטר, מאשר זניט סנט פטרסבורג.
תחת עינה הבוחנת של גאזפרום ועם לא מעט אינטרסים של ולדימיר פוטין, זניט בפברואר 2023, יצאה למשחק ידידות אחד לא שגרתי.
תוך כדי פגרת החורף בליגה הרוסית, זניט יצאה למשחק מול ספהאן, אחת הקבוצות הבכירות באיראן.
המשחק הזה נערך באיספהאן וזכה לתמיכה לא שגרתית, שאולי לא מפתיעה, משני הצדדים.
חודש אחרי אותו משחק, נבחרת רוסיה ערכה שני משחקי ידידות.
הראשון, בטהרן, מול איראן, באצטדיון האזאדי הענק.
משחק ידידות ראשון מול יריבה שהיא לא אקס-סובייטית.
שלושה ימים אחר כך, נשבר הסכר ורוסיה קיימה משחק ידידות בינלאומי ראשון בשטחה.
נבחרת עיראק התארחה בסנט פטרסבורג.
בחודשים הבאים, בכל חלון בינלאומי, רוסיה קיימה משחקי ידידות.
מי שבא, ברוך הבא.
בספטמבר היא שיחקה מול קטאר בחוץ, באוקטובר היא אירחה את קמרון במוסקבה ולאחר מכן שיחקה מול נבחרת קניה באנטליה.
בחלון הבינלאומי של נובמבר היא שיחקה משחק ידידות די חריג, בעיר וולגוגרד מול נבחרת קובה.
הנורמליזיציה של רוסיה, עדיין לא הייתה שלמה.
אם בחלון מרץ, רוסיה פרצה דלת אחת עם האשרור מצד בעלת הברית איראן, לרוסיה עדיין היה חסר אישור מצד אירופה.
בקיץ האחרון, זניט סנט פטרסבורג אירחה טורניר קטן שזכה גם להתייחסות בארץ.
בטורניר שנערך אצלה בבית היא אירחה שלושה מועדונים משלוש מדינות, שכולן עדיין מנהלות יחסים דיפלומטיים רגילים עם רוסיה.
נפטצ'י באקו מאזרבייג'אן, פנרבחצ'ה מטורקיה וגם הכוכב האדום, אז עוד עם ברק בכר על הקווים.
הקשר בין סרביה לרוסיה הוא כמעט בלתי ניתן לניתוק.
נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', אמנם הכריז יותר מפעם אחת שארצו לא תתמוך בפלישה הרוסית, אבל זה לא מפריע לשתי המדינות לנהל יחסים.
עד לרגע הקלטת שורות אלו, אם תחפשו בגוגל תמצאו שורה של הסכמים ושיתופי פעולה חדשים שנחתמים בין המדינות כל הזמן.
מלבד זהות אינטרסים, צריך להגיד ששתי המדינות מרגישות גם זהות אתנית, למרות שזה סיפור קצת מורכב.
אמנם לאורך ההיסטוריה הייתה הפרדה ברורה בין הסלבים הצפוניים והדרומיים, אבל החיבור בין רוסיה לסרביה נעשה בזכות העובדה ששתיהן מדינות נוצריות אורתודוקסיות.
אחד משיתופי הפעולה המפורסמים שמתגלגלים לכדורגל הוא "האחווה האורתודוכסית", שיתוף הפעולה בין האולטראס של הכוכב האדום בלגרד, ספרטק מוסקבה וגם אולימפיאקוס, שמגיעה ממדינה אורתודוקסית נוספת, יוון.
גם לפרטיזן יש אחוות קונטרה משלה עם צסק"א מוסקבה ופאוק סלוניקי.
אגב, אם תשימו לב, פרטיזן, צסק"א ופאוק סלוניקי, כולן קבוצות שביברס נאתכו שיחק בהן.
ההגעה של הכוכב האדום בלגרד, שאגב עדיין מקבלת חסות מגאזפרום, הייתה רק רמז קטן לקראת אפשרות של נרמול רוסיה בקרב מדינות אירופה.
כן, גם אם זו רק סרביה.
וכך קורה שבחלון הבינלאומי הקרוב, במרץ 2024, שנתיים אחרי שגורשה מאופ"א, רוסיה תערוך משחק ידידות ראשון מול יריבה אירופית.
נבחרת סרביה תגיע למוסקבה למשחק שהוא פריצת דרך עבור הרוסים.
ומה לגבי החלומות על אסיה?
ובכן, לפני כמה שבועות, החליטה ההתאחדות הרוסית להוריד את הסיפור הזה מהפרק.
ההתאחדות הודיעה שהיא לא תצטרף לאסיה ולא תשקול עזיבה של אופ"א, לפחות לא כרגע.
שנתיים אל תוך המלחמה, אפשר להגיד שכל מדינה כבר חיה לצד המלחמה וההשפעות שלה.
אוקראינה מוצאת את עצמה מחדש ואולי תצמח ברמת הנבחרת מהמשבר.
הערת ביניים שלי: נקווה שלא על הראש של נבחרת ישראל.
יש המון סיפורים כאלה לאורך השנים.
מעיראק והזכייה בגביע אסיה ב-2007 ועד ליציאה של מוחמד סלאח לאירופה אחרי אסון פורט סעיד ושאר הבלאגן הפוליטי במצרים.
רוסיה מפלסת את דרכה באיטיות חזרה אל העולם, אם כי עדיין מלווה בסימני שאלה.
בינינו נקווה שעד השנה הבאה, אני לא נצטרך לעשות עוד פרק על המלחמה הזו או על מלחמות אחרות.
אז זה היה עוד פרק של זמן תוצאה, אני יוסי מדינה, תודה שהייתם איתי.
כאמור אנחנו בכל אפליקציית פודקאסטים, בפייסבוק, בטוויטר, בטלגרם וביוטיוב, המון תכנים כל הזמן.
אני כבר מחכה לשמוע מכם, תגובות, תהיות, רעיונות לפרקים, הבמה שלכם והיא לגמרי פתוחה.
יהיו עוד פרקים והם כבר בדרך אליכם, עד אז, ביי בינתיים.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments