top of page

זמן, תוצאה - פרק 178: נשיא המדינה והנאום הנבואי

בגמר גביע המדינה 1972, הנשיא זלמן שז"ר נשא נאום די מוזר בסיום המשחק.

איך נאום שנתן השראה למערכון של אריק איינשטיין הפך להיות נבואה שהגשימה את עצמה?

 

שלום לכם, זמן תוצאה, אני יוסי מדינה.

תודה שאתם שוב איתי.

את הפרק הזה, כמו את שאר הפרקים, אפשר למצוא בכל אפליקציית פודקאסטים אפשרית.

המון תכנים כל הזמן, בפייסבוק, בטוויטר, בטלגרם, וגם ביוטיוב, שם בכל שבוע עולה סיפור כדורגל נוסף שאי אפשר להעביר בפודקאסט ואתם פשוט צריכים לראות.

והאמת שהשבוע, בניגוד לבדרך כלל, זה יעלה בשבת ולא בשישי, כי יש הפתעה שהיא לא באמת הפתעה – ביום שישי אנחנו עולים עם פרק נוסף של הבאבאפוד, הפודקאסט של באבאגול.

חפשו אותו בכל האפליקציות.

אורי לוי, עדן רויטפרב ואני, אנחנו הולכים לסכם את שלב הבתים של גביע אסיה וגביע אפריקה ויהיו עוד הרבה מעניינים

ואחרי שתעברו את זה, יגיע גם הסרטון החדש של השבוע בשבת.

עכשיו, אל הפרק.


תראו, בסוף השבוע הקרוב אנחנו זוכים לקבל מחזור גביע.

המשחק המרכזי הוא הפועל באר שבע נגד בית"ר ירושלים, אבל אני רוצה להקדיש את הפרק הזה למשחק אחר.

הפועל ירושלים נגד הפועל תל אביב.

בעיקר כי מפגש גביע בין הקבוצות לוקח אותנו לאחד הסיפורים המשעשעים וזה סיפור די מגניב שכולל גם את אריק איינשטיין והאהבה שלו לכדורגל.


כי האהבה של אריק לכדורגל היא ידועה, לא צריך לספר עליה במיוחד.

בתחילת שנות ה-70, איינשטיין וחברים התכנסו כדי לייצר סדרת מערכונים בשם "לול".

התוכנית הזו אמנם כללה רק ארבעה פרקים, הראשון ב-1970, האחרון ב-1973, אבל היא יצרה כמה מרגעי הקאלט הגדולים של ההומור הישראלי באותה תקופה.


החבורה גם דאגה לשלב לא מעט קטעים שמזכירים את האהבה הגדולה של איינשטיין.

בתוכנית השלישית של "לול" שהוקרנה ב-1971, הופיע מערכון על הרומאים בישראל.

(מתוך המערכון-)

-"בונג'יורנו"

-"בונג'יורנו"

אריק איינשטיין ואורי זוהר, לבושים במדי רומאים, מנסים להבין איפה הם נמצאים.

אחרי שהם זורקים שמות ומבינים שהכל רחוק מהם, הם שולפים מפה.

"אלורה לה מאפה"

כשהם שולפים את המפה, הם מבינים איפה הם נמצאים – ביתר.

"אסטו פלאצה אה ביתר"

-"ביתר? ביתר? ביתר? יאללה בית"ר יאללה"


בתוכנית הרביעית, במרץ 1973, הופיעו שני מערכונים גדולים.

הראשון, בשני חלקים – לה מרמור מאת פרלש.

כאן אריק איינשטיין כבר לא מופיע, ומי שמוביל את האירוע הוא אורי זוהר.

(מתוך המערכון)

– "אתה בטוח שזה מתחיל ב-20: 20? "

-"100%, כתוב בעיתון וגם הודיעו"

זוהר, ביחד עם בנו, אותו משחק מוטי ארבל, הזכור גם כאלטמן הקטן ממציצים, ממתינים בסבלנות לקראת השידור של משחק השבוע.

"רחל מותק שלי, אני חולה על כדורגל, אני משוגע על כדורגל, מה אני יכול לעשות? נותנים לי פעם בשבוע משחק השבוע, תני לי את ה-40 דקות האלה ואחרי זה אני שלך"

למי שלא יודע – פעם לא היו כל כך הרבה שידורי ספורט, ופעם בכמה זמן בטלוויזיה הישראלית היו מקרינים תקציר מורחב של משחק מאנגליה, בדרך כלל בדיליי.

"מה היא מבינה? "

כשהם מתיישבים ליד הטלוויזיה, הם מבינים שהם בדרך לראות משהו אחר לגמרי.

"הערב, במקום משחק השבוע, משדר מיוחד – האופרה לה מרמור מאת פרלש"


אבל היה עוד קטע באותה תוכנית, גמר גביע.

באותו מערכון, אריק איינשטיין בתפקיד נשיא המדינה.

"כבוד למנוצחים והידד למנצחים"

והוא לוקח לעצמו את הזכות לתת נאום ארוך במיוחד, כשהוא לא סגור בדיוק על מה קרה במשחק.

- "עלו המכבים! "

-"הפועל כבודו"

-"עלו הפועלים! "

ומשם זה מתגלגל לציונות מוגזמת.

"כבוד לפועל העברי, הבונה את ירושלים! "

-"תל אביב, הפועל תל אביב"

-"כבוד לתל אביב! "



הקטע הזה מבוסס על מקרה אמיתי שקורה כמעט שנה קודם לכן, גמר גביע המדינה 1972.

באותו גמר נפגשו באצטדיון רמת גן הפועל תל אביב והפועל ירושלים.

הפועל תל אביב ניצחה 0: 1 משער של שייע פייגנבוים בדקה ה-41.

לפני הענקת הגביע, זלמן שז"ר, נשיא המדינה, נכנס ללופ של דיבור כמעט בלתי ניתן לעצירה.

"ברכה וכבוד למנצחים"

ולא בטוח שגם שם הוא היה כל כך נעול על האירוע.

"אבל כבוד וגיל למנצחים, להפועל תל אביב! "

והוא הלך על ציונות מוגזמת.

"ואילו החברים בירושלים, אני רוצה להגיד, לא שכחנו את השבועה, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, יום יבוא ותנצח ירושלים"


כן, זה נשמע מאוד דומה.

אז שז"ר הבטיח שיום אחד יבוא יום וירושלים תנצח.


שנה אחר כך, ב-1973, הפועל ירושלים חלמה על ניצחון משלה.

את מסלול הגביע באותה עונה היא התחילה עם ניצחון על מכבי רמת עמידר, המשיכה לניצחונות קלילים מול הפועל חיפה ושמשון תל אביב, ובחצי הגמר חיכתה לה שוב הפועל תל אביב.

באותם ימים, משחקי הגביע מתקיימים בשיטה של בית-חוץ, גם חצי הגמר.

ב-9 ביוני 1973, הפועל תל אביב עולה לאצטדיון קטמון בירושלים.

בטווח זמן של 9 דקות, הפועל ירושלים קבעה ניצחון 0: 2 משערים של צבי סינגל ואריה בראשי בדקות ה-71 וה-80.

ארבעה ימים אחר כך נערך בבלומפילד הגומלין, שייע פייגנבוים שוב כבש, שוב בדקה ה-41, 0: 1 להפועל תל אביב, אבל זה לא הספיק.


קצת אחר כך, הנבואה של זלמן שז"ר התגשמה.

בגמר הגביע, הפועל ירושלים פגשה את הכח רמת גן, שחלמה להשלים דאבל היסטורי באותה עונה.

ציון תורג'מן בדקה ה-68 ונחום תא-שמע בדקה ה-80 כבשו את שני השערים שהעניקו להפועל ירושלים את התואר היחיד בתולדותיה.

והעלינו את ירושלים על ראש שמחתנו.


אז כמו שאמר אריק איינשטיין באותו מערכון, עלו עלו המנצחים.

חג גביע שמח למי שחוגג.


אז זה היה עוד פרק של זמן תוצאה, אני יוסי מדינה, תודה שהייתם איתי.

כאמור אנחנו בכל אפליקציית פודקאסטים, בפייסבוק, בטוויטר, בטלגרם וביוטיוב, המון תכנים כל הזמן.

אני כבר מחכה לשמוע מכם, תגובות, תהיות, רעיונות לפרקים, הבמה שלכם והיא לגמרי פתוחה.

יהיו עוד פרקים והם כבר בדרך אליכם, עד אז ביי בינתיים.


 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

1 view0 comments

Comments


bottom of page