התשובה עם דורון פישלר - מאיפה הגיעה שירלי?

דורון חוזר להתאבסס על שמות פרטיים, מאיפה הם באו ולאן הם הולכים, והפעם: על ההשפעה המפתיעה של בנות ים על תפוצת שמות, ועל אחד השמות בעלי המוצא הכי מפתיע בשפה העברית: שירלי.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 15/09/2025.

‏[חסות]

‏קריינות: רשת "עושים היסטוריה".

‏היי, אני דורון פישלר, זאת "התשובה".

‏[מוזיקת פתיחה]

‏פטל שאלה אותי את השאלה הזאת, "איך קורה ששם של בן הופך פתאום לשם של בת? למשל אריאל היה שם של גבר, אז מי קמו והחליטו פתאום שמעכשיו הוא מתאים לבנות?"

‏על השאלה הזאת… העניין הוא [מגחך] שאני כבר עניתי עליה בעצם. אם אתם מאזינים לפודקאסט הזה הרבה זמן, אז בטח אתם זוכרים שהיו שני פרקים, "לאן נעלמה מורן", ו"מורן מכה שנית". בשניהם אני דיברתי על שמות, על שמות פרטיים ומאיפה הם מגיעים ולאן הם הולכים ואיך הם משתנים ואיך הם נהיים יותר פופולריים ופחות פופולריים עם הזמן. היו שם הרבה סיפורים מעניינים ובין השאר אני דיברתי שם גם על השם אריאל. כי מה שקרה לשם אריאל הוא מעניין.

‏אבל - אני לא סיפרתי את כל הסיפור של אריאל. כי יש עוד מה לדבר על השם הזה. ובכלל, השאלה הזאת, של מה הופך שם של בן לשם של בת ולהיפך, יש עוד הרבה דברים לספר עליה. ובאופן כללי, שמות זה פשוט… זה נושא מעניין נורא, אז לא אכפת לי לחזור אליו שוב. זה נושא נורא גדול. אז ככה, אני אתחיל בתשובה שכבר נתתי לאריאל, אני אמשיך משם, אבל בעיקר אני רוצה לדבר על אחד השמות העבריים עם ההיסטוריה הכי יוצאת דופן - שירלי. השם הוא שירלי.

‏למה שמות הם מה שהם?

‏זאת השאלה. תיכף תבוא התשובה.

‏[מוזיקת מעבר]

‏נתחיל באריאל.

‏[מוזיקה רקע חסידית]

‏אריאל - ירושלים. אריאל הוא שם עברי כשר. ארי-אל, האריה של האל. ובתנ"ך אריאל מוזכר, הוא לא מופיע בתור שם של בן אדם. הוא כן מופיע בתור אחד הכינויים של ירושלים. ובהמשך יש מסורות נוצריות שבהן אריאל מוזכר כשם של מלאך, כמו מיכאל וגבריאל. וכמובן, הוא הפך להיות שם גם במציאות, שם של גבר, כמובן. ארי-אל, האריה, מופאסה - זה שם מאוד מאוד גברי. והשם הזה היה קיים גם בארץ מאז ומתמיד, או לפחות מאז שקיימים נתונים. אבל הוא היה קיים רק כשם של בנים. ואז פתאום הוא הפך גם לשם של בנות.

‏מה קרה? מה גרם לזה?

‏כדי לראות מה גרם לזה, צריך קודם כל לראות מתי זה קרה ומה אולי קרה באותו זמן שהיה יכול לגרום לזה.

‏אז ככה, לפי הטבלה הגדולה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שמות פרטיים בארץ והתפוצה שלהם בכל שנה מאז הקמת המדינה ועד היום, שזה אחד המסמכים החביבים עליי בעולם! באמת, [מגחך] כאילו כל כך הרבה זמן אני ביליתי במסמך הזה. בכל אופן, לפי זה, יש נקודה אחת מסוימת שבה אריאל נהיה שם של בת - וזה שנת 1989.

‏כי עד 1989 אריאל בתור שם של בת לא קיים. כלומר, כן, אוקיי, כן, קיימות כאלה ממש ממש בודדות. ו… זה לא שב-1989 פתאום יש המון כאלה, לא. יש טפטוף קטן. שם ב-1989 מתחיל טפטוף של אריאל בנות. והוא נמשך גם בשנים הבאות, הוא נהיה טפטוף עקבי ומתגבר ובסוף נהיה שם מקובל ונפוץ.

‏דרך אגב, עדיין עד היום יש הרבה יותר אריאל בנים מאריאל בנות, אבל יש כבר יותר מ-9,000 אריאל בנות בארץ. זה שם לגמרי מקובל ונורמלי, שלא צריך להפתיע אף אחד.

‏אז כל זה התחיל ב-1989. מה קרה ב-1989? התשובה היא קלה מאוד.

‏[הקלטה מתוך הסרט "בת הים הקטנה"]

Sebastian: “Ariel, listen to me!”

‏[השיר "Under the Sea" מהסרט מתנגן]

‏יצא הסרט "בת הים הקטנה" של דיסני. ולבת הים הקטנה קוראים אריאל.

‏[השיר "Under the Sea"]

“The seaweed is always greener, in somebody else’s lake.

You dream about going up there, but that is a big mistake.”

‏אני חושב שלאנשים בארץ באותה שנה זה בטח היה קצת מוזר, לראות את הסרט שבו לבת הים הקטנה, שהיא בהחלט בת, קוראים בשם של בן. אבל חוץ מזה, היו כנראה אנשים שראו את הסרט ויכול להיות שזה נראה להם מוזר ברגע הראשון, אבל אחרי שסרט שלם מדברים על אריאל, הבת, זה… מתרגלים לזה. זה פשוט, זה מפסיק להישמע מוזר, זה פשוט נשמע כמו שם יפה.

‏עכשיו אני מנחש שההורים של כל חמש הילדות בשם אריאל שנולדו בשנת 1989, לא קראו לילדה שלהם במודע על שם בת הים הקטנה. הם פשוט ניסו לחשוב על שם מקורי יחסית ויפה לילדה והשם אריאל היה שם שהם שמעו. הוא היה בסביבה. יכול להיות שהם לא זכרו בדיוק איפה הם שמעו אותו, אבל הם בחרו בו. וככה גם אלה שאחריהם, הם פשוט… זה היה שם יפה.

‏אלה שאחר כך, הם כבר פשוט שמעו על ילדה בגן של השכנים בשם אריאל ואמרו, 'אה, כן, זה כמו בת הים בסרט', וככה זה נמשך הלאה והלאה, ונהיה נפוץ יותר ויותר. אני לא חושב שיש המון ילדות בארץ שההורים שלהם מצהירים שהן נקראות על שם בת הים הקטנה. אבל הן נקראות על שם בת הים הקטנה, [מצחקק] גם אם הן לא מודעות לזה.

‏כל בת בארץ שנקראת אריאל, בעצם נקראת על שם אריאל של דיסני.

‏את זה אני סיפרתי כבר פעם, אבל זה לא כל הסיפור.

‏כי גם אם זה נכון שכל האריאלות הישראליות נקראות על שם בת הים הקטנה של דיסני, אז עכשיו זה מוביל לשאלה, על שם מי נקראת בת הים של דיסני? למה דיסני החליטו לקרוא לבת הים שלהם אריאל?

‏[מוזיקת רקע]

‏בסיפור, שהסרט מבוסס עליו, של הנס כריסטיאן אנדרסן, לבת ים הקטנה קוראים… בת הים הקטנה. אין לה שם. או אם יש לה שם, הוא לא מוזכר בסיפור, לאורך כל הסיפור פשוט קוראים לה בת הים הקטנה. שהאמת, זה נשמע לי קצת מוזר. כי היא לא קטנה. כלומר, תקנו אותי אם אני טועה, אבל היא בגודל די נורמלי בשביל בת ים, לא?

‏כלומר, אם הכוונה היא לגיל, אז בסרט היא בת 16, ש… אוקיי, היא בת הים הקטינה, זה נכון. אבל מן הסתם יש גם בנות ים בנות שנה-ים ובנות שנתיים-ים. בת 16 היא לא כזאת קטנה. כלומר, שם יותר נכון היה… בת הים הממוצעת בגודלה. לא?

‏בכל מקרה, כשדיסני עיבדו את הסיפור הזה לסרט, אז זה היה קצת מוזר לעשות סרט שלם שלגיבורה שלו פשוט אין שם, אז הם היו צריכים למצוא לה שם. והם בחרו בשם אריאל. שהוא באנגלית היה כבר אז שם של בת.

‏אוקיי, אז השאלה הבאה, למה זה היה שם של בת באנגלית? כלומר, אריאל הוא שם של בת בעברית בגלל בת הים הקטנה. איך הוא הפך לשם של בת באנגלית קודם?

‏העניין הוא כזה, קודם כל, אמרנו, זה שם עברי. והמון מהשמות הכי נפוצים באנגלית ובהרבה שפות לועזיות אחרות, אני אדבר בעיקר על אנגלית כי אני מכיר בעיקר אנגלית, אבל זה נכון לגבי הרבה מאוד שפות. הרבה מהשמות האלה בעצם מבוססים על שמות בעברית. כי ג'ון זה קיצור בעצם של יוחנן או יונתן. וג'ייק זה קיצור של ג'ייקוב, כלומר יעקב. וג'ואל זה יואל. ורייצ'ל זה בעצם רחל, ואליזבת זה אלישבע. ושרה זה… שרה. זה נכון לגבי המון שמות. וזה פשוט משום שהשמות האלה מגיעים מהתנ"ך, ודבר שמשותף גם ליהודים וגם לנוצרים זה שהם fans של התנ"ך, הם [מגחך] מאוד אוהבים את התנ"ך והרבה פעמים קוראים לילדים שלהם על שם דמויות מהתנ"ך. וזה נכון, בין השאר, לגבי רוב השמות שנגמרים ב'אל'.

‏למשל, השם מייקל. מייקל זה בעצם מיכאל. תחשבו, איך מאייתים את זה? לא כותבים מייקל, כותבים מי-כ'ה-אל. מייקל ג'קסון, מייקל ג'ורדן, כל המייקלים האחרים בעצם זה מיכאל. וכמובן, מייקל זה שם של בן. אני לא מכיר הרבה בנות שקוראים להם מייקל.

‏וזה נכון גם לגבי רפאל וסמואל וגבריאל ודניאל.

‏ו… אוקיי, דניאל קיים גם בתור שם של בת, אבל מאייתים את זה אחרת, כי זה מגיע מדניאלה דרך דניאלֶה באיטלקית, אבל רואים את זה באיות, כי דניאל בן ודניאל הבת באנגלית מאייתים את זה אחרת. זה לא נכון לגבי אריאל.

‏אריאל הוא שם מקובל גם לבנים וגם לבנות, אבל מאוית בדיוק אותו דבר. וזה היה נכון הרבה לפני בת הים הקטנה.

‏עכשיו, כמו בארץ, גם בארצות הברית בת הים הקטנה גרמה לשם אריאל לבנות להיות נפוץ יותר. אבל היא לא המציאה אותו, הוא היה קיים קודם. אז מאיפה זה בא?

‏זה בא משייקספיר.

‏[מוזיקת רקע מיושנת]

‏זה בא מ"הסערה". "הסערה" הוא המחזה האחרון ששייקספיר כתב בחייו, והוא מספר על אנשים שנתקלים בסערה באמצע הים ונטרפים על אי בודד. באי הזה חי המכשף פרוספרו עם הבת שלו מירנדה וגם עם… אריאל. סוג של רוח בשם אריאל, מין יצור קסום או פיה.

‏את אריאל פרוספרו שיחרר מעץ. ולאריאל יש כנפיים. ולאריאל יש כוחות קסומים, כמו להרדים אנשים וליצור סערות בים. עכשיו השאלה - אריאל הוא בן או שהיא בת? כי אצל שייקספיר בדרך כלל זה לא ממש בעיה לדעת, כי הגברים אצלו הם בדרך כלל הם מלכים והנשים הן ליידי משהו. אבל במקרה של אריאל זה לא לגמרי ברור, כי הוא או היא או הם או משהו - רוח. מי אמר שיש להם מין או מגדר בכלל?

‏בטקסט של המחזה כמעט שאין שום דבר שמגדיר אותו אותה בתור בן או בת. פונים אליו בתור 'thou', זאת אומרת, you כללי כזה.

‏עכשיו, דבר אחד שברור זה שבמקור את אריאל גילם גבר. וזה פשוט משום שבתקופתו של שייקספיר כל השחקנים היו גברים. את כל התפקידים גילמו גברים, גם את הנשים גילמו גברים. גם יוליה בגרסה המקורית, גילם אותה גבר. ואפשר גם להניח שאריאל אמור להיות גבר, פשוט משום שקוראים לו אריאל וזה שם של גבר.

‏וחוץ מזה גם כן יש שתי נקודות בודדות במחזה שבהם יש התייחסות לאריאל בלשון זכר. כתוב בהוראות הבמה שאריאל מכֶּה בכנפיים שלו על השולחן.

‏ובכל זאת, בהפקות יותר מאוחרות של "הסערה", נהיה מאוד מקובל שאריאל בעצם נראית כמו אישה. כלומר, האופן שבו היא מתנהגת לאורך המחזה, ההתנהגות שלה, היא שרה שירים והכל, זה נראה יותר מתאים לפיה מאשר לשד.

‏אז למרות שזה לא בדיוק מה שכתוב במחזה, במשך מאות שנים היה מקובל שאריאל זאת דמות נשית. גם אם תחפשו ציורים של אריאל מ"הסערה", בדרך כלל מה שתמצאו זה ציורים של אישה עם כנפיים, פיה.

‏היום בהפקות של המחזה הזה זה לפעמים ככה, לפעמים ככה. ובאחד התרגומים לעברית אז בכלל שינו את אריאל לאוויראל, כי זה רוח אוורירי, מהאוויר.

‏אבל משום שאריאל הופיעה הרבה מאוד פעמים על הבמה בתפקיד אישה, אנשים ראו את המחזה הזה והתרגלו לזה שאריאל יכול להיות שם של בת. ובדיוק כמו שקרה אחר כך לבת הים הקטנה, זה זלג מהמחזה למציאות. אנשים התרגלו לזה, אז לקרוא לבנות אריאל נהיה נורמלי.

‏בנוגע למתי וכמה זה קרה, אז המידע הכי מוקדם שמצאתי היה מרישום השמות בארצות הברית משנת 1880. וכבר אז, השם אריאל הוא אמנם נדיר לבנות, אבל הוא קיים, והוא ממשיך להתקיים באופן עקבי שנים אחר כך וצובר פופולריות עם הזמן. מספיק כדי שדיסני יתנו את השם הזה לבת הים שלהם, לא בתור שם מוזר או שם מיוחד, אלא פשוט בתור שם יפה.

‏כלומר, יצירה בדיונית אחת עם דמות בשם אריאל, שלא באמת קיימת, דמות בדיונית, שינתה לגמרי את המשמעות המקובלת של השם הזה במציאות, והפכה אותו משם של גבר לשם של גבר או של אישה.

‏וכל זה קרה לאותו שם פעמיים.

‏ואלה דברים שקורים.

‏מה שבאמת מדהים פה זה שלא רק שזו לא הפעם היחידה שבה דבר כזה קרה, זו לא הפעם היחידה שזה קרה לבת ים.

‏[מוזיקת רקע]

‏חמש שנים לפני "בת הים הקטנה" של דיסני, יצא סרט אחר שמספר סיפור שהוא תכלס מאוד דומה. לסרט קוראים "ספלאש".

‏"ספלאש" הוא קומדיה רומנטית חמודה בכיכובו של שחקן צעיר, שלפני זה הוא עשה אמנם כמה תפקידים בטלוויזיה, אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא הופיע בקולנוע, בשם טום הנקס, שמתאהב בבת ים, שאותה מגלמת דריל האנה. בת הים הזאת, דרך אגב, לא קטנה בכלל. אבל חוץ מזה, אפשר להגיד שהסרט הזה הוא סוג של עיבוד ל"בת הים הקטנה" של אנדרסן. כי הסיפור הוא די דומה אם מסתכלים על זה מנקודת המבט של הנסיך ואם הנסיך הוא לא נסיך בכלל, אלא סתם בחור מניו יורק.

‏אז כמו בסיפור המקורי, גם כאן, בת הים הופכת לאנושית, היא מקבלת רגליים, אבל זה לזמן מוגבל, רק כדי שהיא תוכל להגיע לבקר את אהובה שעל החוף. וכשהיא מגיעה לבני האדם, מכיוון שהיא לא מכירה את המנהגים שלהם, היא מתנהגת מוזר. בהתחלה היא לא מבינה את הקטע של בגדים בכלל, והיא לא מדברת אנגלית, עד שפתאום היא לומדת אנגלית בבת אחת. ואז כשהיא סוף סוף יכולה לדבר והם יכולים לתקשר, אז טום הנקס שואל אותה איך קוראים לה. והיא עונה שהשם שלה הוא אאאיאיאו. אבל זה לא שם שקל להגיד, ולכן צריך למצוא לה שם באנגלית.

‏אז יש סצנה ששניהם מסתובבים ברחוב בניו יורק והוא מציע שמות.

‏[הקלטה מתוך הסרט "ספלאש"]

The Mermaid: “What are English names?”

Allen: “Well, well, there’s millions of them, I guess. Jennifer, Johney, Hillary. Be careful, hey, those are hot. See, names, names. Linda, Kim. Where are we? Madison. Elizabeth.”

The Mermaid: “Madison.”

Allen: “Samantha.”

The Mermaid: “Madison! I like Madison!”

Allen: “Well, Madison is not a name. Well, All right, okay, fine. Madison it is. Good thing we weren’t on 149th Street.”

‏הוא אומר ג'ניפר, ג'וני, הילרי, לינדה, אליזבת, ואז הוא אומר: רגע, איפה אנחנו? מדיסון. ואז הוא ממשיך להציע שמות, כי הם פשוט עברו בדיוק מתחת לשלט של רחוב מדיסון במנהטן. אז היא אומרת, זהו, מדיסון. והוא אומר, אבל מדיסון זה לא שם. אבל היא אוהבת את מדיסון. אז הוא אומר, אוקיי, שיהיה מדיסון. מזל שלא היינו ברחוב 149.

‏וזהו, לאורך כל שאר הסרט השם של בת הים הוא מדיסון.

‏עכשיו, הדבר היחיד שמוזר בקטע הזה, זה מה יש לטום הנקס נגד מדיסון? למה הוא אומר שזה לא שם? בטח שזה שם. זה שם נפוץ לנשים בארצות הברית. זה לא סתם שם שקיים, זה שם מאוד נפוץ. היו שנתיים, 2001 ו-2002 שבהן זה היה השם השני הכי נפוץ לנשים באמריקה.

‏הסיבה שהוא מתפלא זה שכשהוא אמר את זה, כלומר, כשהסרט יצא ב-1984, מה שהוא אמר היה נכון. רחוב מדיסון נקרא על שם הנשיא ג'יימס מדיסון. כלומר, מדיסון זה שם משפחה. בתור שם פרטי, בטח שבתור שם פרטי לנשים, הוא לא היה קיים. לא היה דבר כזה.

‏כלומר, כשהיא רואה שלט רחוב עם השם מדיסון וקוראת לעצמה בשם הזה, זה מופרך לגמרי, כי זה לא שם. זה כאילו שהייתה קוראת לעצמה טשרניחובסקי. זאת בדיחה.

‏אבל מאז שהסרט הזה יצא, השם הזה הפך להיות שם אמיתי ושם מקובל. והסיבה שזה קרה היא הסרט הזה.

‏[מוזיקת רקע]

‏כלומר, נכון שקשה להוכיח שזאת הסיבה, אבל כשמסתכלים על הנתונים היבשים, כן? מספר הנשים בשם מדיסון שנולדו בארצות הברית ב-1983 וב-1982 וב-1981 ובכל שנה אחרת קודם, הוא אפס. או מאוד קרוב לאפס.

‏ב-1984 נולדו 42 נשים בשם מדיסון. שנה אחר כך - 300. שנה אחר כך - 649. חמש שנים אחר כך - 1,400, ועוד 10 שנים אחר כך היו 20,000 כאלה, וזה הפך להיות אחד השמות הכי נפוצים לבנות בארצות הברית בכלל.

‏כלומר, היה גל של מדיסוניות שהתחיל בדיוק בשנה שבה הסרט הזה יצא.

‏ושוב, בדיוק כמו ב"בת הים הקטנה", אני לא יודע כמה אנשים יש שיודו בזה שהם קראו לבת שלהם על שם בת הים מהסרט הזה, אבל הם פשוט ראו במשך שעה וחצי אישה שקוראים לה מדיסון והם פשוט התרגלו, זה פשוט נשמע טבעי.

‏וזה מעניין מכמה סיבות. קודם כל, בגלל הסיפור הזה, מדיסון היום הוא כמעט חד משמעית שם של אישה בלבד. כלומר, זה נכון שיש גברים עם השם הזה, אבל הם מיעוט מאוד קטן, זה מאוד לא שגרתי. וזה למרות ש… מה, מה נשי בשם מדיסון? כלומר, אין לזה מבנה של שם של אישה, זה לא נגמר בתנועה כמו הרבה שמות של נשים. זה פשוט מקובל.

‏וזה מעניין גם משום ש… "ספלאש" הוא לא סרט עד כדי כך ידוע. "בת הים הקטנה" הוא קלאסיקה של דיסני, ורואים אותו עד היום ועושים לו רימייקים וכאלה דברים. "ספלאש" הוא היה סרט מצליח, אבל הוא לא הלהיט הגדול והעצום שכל העולם ראה. סביר להניח שרוב האנשים היום לא זוכרים שהסרט הזה קיים, ולא שמעו אף פעם על בת הים מדיסון, ועדיין, הסרט הזה גרם לכך שהשם הזה הפך לשם.

‏וחוץ מזה, מה שזה עוד גרם לו, זה שהסרט הרס את הבדיחה של עצמו. כי שוב, זאת הייתה בדיחה. ב-1984 כשאישה מחליטה לקרוא לעצמה מדיסון, זה מצחיק. היום, כשרואים את הסצנה הזאת, זה אפילו… אין שם שום דבר קומי. כלומר, אנשים לא קולטים שיש פה בדיחה בכלל, כי אישה שקוראים לה מדיסון, זה לא בדיחה. זה פשוט דבר נפוץ.

‏אני הייתי חושב שרק בגלל שמישהו המציא שם ושם אותו באיזה ספר או הצגה או סרט, זה לא מספיק בשביל להפוך אותו לשם אמיתי בעולם, נכון? אז כן, זה כן מספיק. וזה דבר שקרה הרבה פעמים. העסק הזה לא קורה רק לבנות ים.

‏למשל, אתם זוכרים לפני כמה דקות, שאני דיברתי על המחזה "הסערה" של שייקספיר? ואתם זוכרים שאמרתי שעל האי חיים המכשף פרוספרו והבת שלו מירנדה? אז המירנדה הזאת שמופיעה במחזה, זאת הפעם הראשונה אי פעם בעולם שבה מוזכר באיזשהו מקום השם מירנדה. שייקספיר המציא את השם הזה. ובגלל המחזה הזה, מירנדה הפך להיות שם לגיטימי. אבל הוא לא כזה נפוץ, אז אולי אתם יכולים להגיד, כן, בסדר, אבל כמה אנשים כבר יש שקוראים להם מירנדה?

‏בסדר. מה דעתכם על ג'סיקה? כי גם את השם הזה שייקספיר המציא. במחזה אחר, ב"הסוחר מוונציה", יש דמות בשם ג'סיקה. עכשיו, היו כבר שמות דומים, אבל ג'סיקה, באיות המקובל היום, זה הופיע פעם הראשונה אצלו. הבן אדם פשוט המציא שמות, על ימין ועל שמאל. והוא לא היחיד. אמרתי, יש הרבה כאלה.

‏למשל, מקרה מפורסם אחר הוא השם וונדי. אתם יודעים, כמו וונדי מ"פיטר פן"? אז זהו, שזה שם שג'יימס ברי, שכתב את "פיטר פן", הוא המציא. הוא המציא את השם הזה, השם הזה לא היה קיים לפני "פיטר פן", והפך להיות שם מקובל ונפוץ.

‏יש המון סיפורים כאלה על המון שמות. שמות זה נושא מרתק, אני יכול למלא הרבה פרקים בזה. אני לא הולך לעשות את זה, אבל יש שם אחד מיוחד ומוזר, שעליו אני רציתי לדבר במיוחד.

‏השם הזה הוא שירלי. וכמובן, מכיוון שזה שם כל כך יוצא דופן, אז קיבלתי שאלות מהרבה אנשים בנוגע לשם הזה. למשל… אה, שנייה, אני מסתכל פה פשוט בטופס של השאלות, למצוא את כל השאלות ששלחו לי על שירלי. אהמ… אה, אולי אין… אין שאלות של שירלי? יכול להיות שאף אחד לא שאל על שירלי? יש לי 66,000 שאלות! יכול להיות שאף אחד אף פעם לא שאל מה הקטע עם השם שירלי? איך זה יכול להיות? [מגחך] טוב, אני צריך שאלה כדי לענות עליה. שלי, את יכולה בבקשה לשאול מה הקטע עם השם שירלי?

‏שלי: היי דורון, יש לי שאלה. מה הקטע עם השם שירלי?

‏דורון: או! ובכן, המאזינה שלי נוי שאלה: "מה הקטע עם השם שירלי?" תודה על השאלה. עכשיו אני יכול לענות עליה.

‏[מוזיקת רקע]

‏אני חושב שהסיבה שאף אחד לא באמת שאל על שירלי, [מגחך] זה שזה נראה כמו שם שאין מה לשאול עליו. זה השם הכי רגיל וברור בעולם. שיר-לי. מה יש לדבר על זה? אבל אני אברר בכל זאת.

‏לפי מדריך השמות לתינוקות מטעם "מטרנה", כתוב שם ככה, "שירלי. מין התינוק או התינוקת? בנות. מקור השם? עברית. לפי הקבלה, השם שירלי הוא שם מיוחד במינו הלקוח מן השפה העברית והתנ"ך, ומכיל את המילה 'שיר' והמילה 'לי'. המילה 'שיר' לקוחה מן התנ"ך, ומשמשת לתיאור זמר או מזמור או פיוט, כמו 'שיר למעלות'. המילה 'לי' מייצגת שייכות, חיבור אינטימי, יחסים קרובים ואהבה משפחתית חזקה. על כן, החיבור בין השניים יוצר את המשמעות של השיר שלי, השמחה שלי והאור שלי, המעיד על המשמעות החזקה של הילדה עבור הוריה".

‏טוב שיש מי שמסביר, אחרת איך הייתם יודעים מה המשמעות של המילה 'לי'?

‏עכשיו, שירלי זה גם שם לועזי נפוץ. יש הרבה נשים מפורסמות אמריקאיות ובריטיות שנקראות שירלי, כמו השחקנית שירלי טמפל, והזמרת שירלי בייסי, והסופרת שירלי ג'קסון, ושירלי בנט מ"קומיוניטי". אוקיי, אמרנו, זה דברים שקורים. מה מעניין פה? ככה, אני אגיד לכם מה לא מסתדר לי.

‏כל השמות העבריים שהפכו לשמות לועזיים, הסיבה שהם הפכו לכאלה זה כי הם בתנ"ך. ואמרנו, נוצרים ויהודים קוראים את התנ"ך. אז ג'וזף ודייוויד ואהרון ונואה, הם כולם דמויות מהתנ"ך.

‏אבל אין בתנ"ך דמות בשם שירלי! זה לא באמת שם מהתנ"ך. סורי, אני יודע שבמדריך "מטרנה" לשמות תינוקות כתבו שזה מהתנ"ך, משום שהמילים "שיר" ו"לי" מופיעות בתנ"ך, אבל זה כמו לטעון שהשם נארוטו הוא שם תנ"כי, משום שהאותיות א', נ', ר', ו' ו-ט' מופיעות בתנ"ך. [מצחקק] אין שירלי בתנ"ך, מה לעשות? זה שם הרבה יותר מודרני מזה. אז איך הוא הספיק להיות גם פופולרי בעברית וגם משם להגיע כדי להיות פופולרי מאוד באנגלית?

‏[מוזיקת רקע]

‏טוב, קודם כל, נבדוק את שירלי בארץ. אני אפתח שוב את הקובץ האהוב עליי. אז… ככה, שירלי מתברר הייתה בארץ מההתחלה, עוד מקום המדינה, אבל בהתחלה זה היה שם נדיר. בשנת 1948 נולדו בארץ 14 נשים בשם שירלי.

‏הפופולריות של השם הזה עלתה בשנות ה-60, והיא הגיעה לשיא ב-1979, ואז התחילה לדעוך, כמו שקורה לשמות בדרך כלל. הנקודה היא שזה לא איזשהו שם כמו שרה או רחל שתמיד נפוצים. זאת אומרת, זה שם אופנתי, זה שם שהתחיל להיות שם נפוץ רק עמוק בתוך המאה ה-20. אז כדי לראות מתי הוא התחיל, צריך ללכת אחורה יותר.

‏אז חיפשתי בארכיון העיתונות העברית. והפעם הראשונה שבה מוזכר השם שירלי בעיתונות בארץ זה בשנת 1923, וזה מדבר על פוליטיקאי בריטי בשם ארתור שירלי בן. זה השם שלו, כן? זאת אומרת, הוא בן, אבל לא אמרתי ארתור שירלי, בן, אלא ארתור שירלי… אוקיי. ב-1925 הודיעו על מותו של הסופר ארתור שירלי. זה לא אותו אחד, אבל גם הוא בן, אבל לא קוראים לו ככה. בכל מקרה, הפעם הראשונה שבה מוזכר השם שירלי בתור שם של אישה, זה כתבה ב-1934, על שירלי טמפל.

‏[קטע מהשיר "On the Good Ship Lollipop" בביצוע שירלי טמפל]

“I’ve thrown away my toys

Even my drum and trains

I want to make some noise

With real life aeroplanes.”

‏וההתייחסות הבאה לשירלי בעיתונות, אה, זה גם על שירלי טמפל. ולאורך כל השנים הבאות, פחות או יותר, כל ההתייחסויות לשירלי בעיתונות העברית מדברות רק על שירלי טמפל. למרות שהם מאייתים את זה משום מה שירליי טימפלי.

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏שירלי טמפל הייתה אחד מבני האדם הכי מפורסמים בעולם, נקודה, בזמנו, והיא הגיעה לזה לפני גיל שמונה.

‏[מוזיקת רקע]

‏היא הייתה כוכבת ילדה הוליוודית ענקית בשנות ה-30 של המאה ה-20, מגיל ארבע היא הופיעה בסרטים והיא השתתפה במספר מטורף של סרטי קולנוע שהיו להיטי ענק. והיא הייתה אייקונית במובן המקורי של אייקוני. זאת אומרת, הילדה הקטנה והחמודה עם פנים של בובת חרסינה ושיער של בקבוקים, שידעה לרקוד סטפס ולעשות פרצוף חמוד. זה כאילו הסמל של ילדה חמודה במשך המון זמן - היה שירלי טמפל. ומכיוון שככה הדברים האלה עובדים, אז בין השאר היא הגדילה מאוד את הפופולריות של השם שירלי בארצות הברית.

‏שיא הפופולריות של השם הזה הוא ב-1936, שזה גם שיא הפופולריות של שירלי טמפל. וכמו שזה היה נכון בארצות הברית, זה כנראה היה נכון גם בארץ. כי גם לפני שהייתה מדינה, היו בתי קולנוע. וכמו שאמרתי, לאורך המון זמן, אם מישהו הזכיר שירלי בעיתונות, זאת הייתה שירלי טמפל. ומכיוון שלא מצאתי שום אזכור, בשום מקום ובשום הקשר של אישה עברייה בשם שירלי לפני שנות ה-40, המסקנה היא שהשם שירלי לא קיבל את הפופולריות שלו בארץ מהתנ"ך. הוא קיבל אותו משירלי טמפל. אפשר להניח שכל מי שקראו לילדות שלהם שירלי בתחילת ימי המדינה, הסיבה שהם הכירו את השם הזה בכלל, זה שירלי טמפל.

‏אבל רגע, עדיין לא סיימתי. בואו נעבור רגע למי שהוא פחות או יותר הבן אדם הכי פחות דומה לשירלי טמפל בעולם - ביג דדי.

‏[מוזיקת רקע קצבית]

‏ביג דדי היה מתאבק בריטי. מתאבק, כלומר סטייל WWE, והוא נראה כמו שאתם חושבים שמתאבק נראה. כלומר, הוא בן אדם גדול מאוד, לכל הכיוונים, בכל הממדים. שני מטר, 170 קילו, לבוש בגופייה קטנה מדי, הוא נראה קצת כמו הבלונים האלה עם הרשת שלוחצים עליהם ואז זה מתנפח, כאילו… לא משנה. לביג דדי הייתה קריירה מאוד ארוכה ומאוד מצליחה בתור מתאבק. אבל אני רוצה להתמקד רק בפרט קטן אחד בקשר אליו, שזה השם שלו.

‏כמו ברוב המקרים אצל מתאבקים, שם הבמה שלו הוא לא השם האמיתי שלו. כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, הוא לא נולד עם השם הפרטי ביג ושם המשפחה דדי. השם האמיתי שלו הוא שירלי קראבטרי. ואני לא מספר לכם עליו בתור סיפור על גבר טרנס שפרץ לתחום הגברי הזה של היאבקות. לא, הוא סיס גבר. הוא נולד זכר והוא תמיד היה כזה. הוא פשוט היה גבר שקוראים לו שירלי. והוא לא קיבל את השם הזה בגלל הורים מתעללים אכזריים במיוחד. כלומר, אתם חושבים שקשה לחיות בתור בן עם השם נטע? [מגחך בציניות] תנסו לחיות בתור בן עם השם שירלי. זה פשוט משום ששירלי הוא לא שם של בנות. זה שם שהתאים גם לבנים וגם לבנות. עכשיו, שירלי טמפל מאוד מאוד העלתה את הפופולריות של השם הזה בקרב בנות, אבל אפילו אחרי שהיא נהייתה מפורסמת, עדיין היו גברים, פחות, אבל היו, בשם שירלי.

‏אז, אוקיי, מאיפה זה התחיל? איך זה נהיה שם שמתאים גם לבנים וגם לבנות? בואו נלך עוד יותר אחורה.

‏[מוזיקת רקע מיושנת]

‏כמעט 100 שנה לפני כן. שרלוט ברונטה היא סופרת, שמוכרת בעיקר בזכות ספר אחד שהיא כתבה, "ג'יין אייר". אבל זה לא הספר היחיד שהיא כתבה. היא פרסמה עוד ספר שלא תורגם לעברית אף פעם. הוא יצא ב-1849, והשם של הספר הוא "שירלי". אחת הדמויות הראשיות בספר "שירלי" היא כמובן אישה בשם שירלי, והסופרת גם מסבירה לנו למה יש לה את השם הזה.

‏באחת הפעמים הראשונות ששירלי מוזכרת, יש סוגריים שבהם כתוב - 'ההורים שלה רצו בן, אבל אחרי שמונה שנים של נישואין, נולדה להם רק בת, ולכן הם נתנו לה את השם המסורתי שבמשפחה שלהם תמיד ניתן לבן הבכור'. כלומר, הסופרת מרגישה צורך להסביר לנו איך יכול להיות שיש אישה בשם שירלי. כי זה שם של בן! זה היה רק שם של בנים! אבל, הספר "שירלי" היה פופולרי, ומכיוון שכך אנשים התרגלו לרעיון של שירלי בתור שם של אישה, והספר הוא מה שגרם לשם שירלי להפוך משם של גברים לשם שיכול להיות גם של אישה, כמו שקרה עם מדיסון, כמו שקרה עם אריאל. [נאנח]

‏אז רגע, איך, מתי הוא הגיע מעברית אבל, העסק הזה? אז רגע, עוד, עוד יותר אחורה, עוד יותר אחורה, כן? זה היה שם של גבר. עוד לפני זה, זה היה שם משפחה. כמו מדיסון, זה שם שעוד לפני שהוא היה שם פרטי של מישהו, הוא היה שם משפחה. יש אנשים מאז ועד היום ששם המשפחה שלהם הוא שירלי. והמקור של השם שירלי, בתור שם משפחה, הוא שם של מקום. זאת אומרת, המשפחה זה אנשים שמגיעים מהמקום שנקרא שירלי.

‏איפה זה שירלי? זה באנגליה, אבל זה בכמה מקומות באנגליה. כי יש לא מקום אחד אלא כמה מקומות שונים שנקראים שירלי. כי המשמעות של השם הזה היא פשוט קצת כללית. המשמעות של השם הזה באנגלית עתיקה היא כזאת, ואני לא אבטא את זה נכון כי אין לי… אין שום סיכוי שאני אבטא את זה נכון משום שאני לא מבין באנגלית עתיקה, אבל זה בערך ככה: שיר, זה בהיר. ו-לי, או יותר נכון לֵאה, לייה… וואטאבר, זה שדה. או אחו. או משהו כזה. שירליי זה שדה בהיר. שדה שטוף שמש.

‏אז לסיכום - שירלי זה שדה בהיר שהפך לכמה מקומות שבהם כנראה היו שדות בהירים שנקראים שירלי, שהפך לשם משפחה, שהפך לשם פרטי לגברים, ובגלל הספר של שרלוט ברונטה הפך גם לשם שמתאים לנשים, שבזכות שירלי טמפל הפך לשם יותר פופולרי לנשים, וככה הוא הגיע לארץ ונהיה אופנתי.

‏ומה הקשר לעברית? אז זהו, שאין. אין. בשום נקודה העברית לא השפיעה על השם הזה. העובדה שזה מסתדר בעברית, שזה נשמע כמו המילים שיר-לי בעברית, זה בטח עזר לפופולריות של השם הזה בארץ, אבל זה מקרי. זאת לא המשמעות המקורית של השם. שירלי הוא פשוט לא שם עברי! שלא כמו דוד ומייקל ואריאל וכל אלה, זה לא שם שהיה בעברית ועבר לאנגלית, אלא להיפך. ולא משנה מה מדריכי שמות של תינוקות אומרים לכם, [מצחקק] זאת פשוט לא המשמעות המקורית של השם הזה.

‏עכשיו, זה לא צריך להפריע לכם להשתמש בשם שירלי או לתת אותו לתינוקות, אם אתם אוהבים אותו. כי המשמעות של שם היא המשמעות שאתם נותנים לו. לא מה שדוברי אנגלית עתיקה או מה ששייקספיר החליט בשבילכם. אבל אם אתם נותנים את זה בתור משהו מהקבלה בגלל שזה מעיד בתנ"ך על הקשר בין… לא, זה לא מגיע משם. [מגחך]

‏אז מה הייתה השאלה?

‏[מוזיקת סיום]

‏איך שם גברי הופך פתאום לשם נשי? איך אריאל הפכה משם של בנים לשם של בנות? ואיך מדיסון הפך משם גברי לנשי? ואיך שירלי הפכה לשם מקובל בעברית למרות שזה לא באמת בעברית? התשובה לכולם היא אותה תשובה בדיוק. שם, כל שם, הוא צירוף של הברות. מה שגורם לו להישמע כמו שם, מה שגורם לו להישמע נורמלי בתור שם של בן, או בתור שם של בת, או בתור שם של אוגר, זה רק זה שאנשים רגילים לשמוע אותו בהקשר הזה. מספיק שאנשים ישמעו צירוף אותיות כלשהו מספיק פעמים בתור שם של בן או בת כדי להפוך אותו לשם נורמלי והגיוני של בן או של בת. זה הכל.

‏כל מה שצריך זה בן אדם אחד, או אחת, והם אפילו לא חייבים להיות אמיתיים, הם יכולים להיות אנשים בדיוניים, שהם פשוט ידועים מספיק בשם הזה, וזהו, והשם הופך לאמיתי. ויצירה אחת, ספר או סרט או הצגה יכולה, וזה קרה, לעיתים קרובות, לשנות את ההקשר של שם מבנים לבנות, או אפילו להמציא שם שיהפוך לנורמלי ומקובל לגמרי שלא היה קיים קודם. כמובן, זה לא שהם עושים את זה בכוונה, כן? זה לא שיושב סופר ואומר 'בואו נמציא שם שיהפוך ל…'

‏אבל יודעים משהו? בואו נעשה את זה בכוונה. בואו נמציא שם וננרמל אותו. ככה שהוא ישמע נורמלי, רק צריך להגיד אותו מספיק פעמים. עכשיו, זה צריך להיות שם שקל להגיד. כלומר, השם קסטדקקה לא יעבוד, פשוט כי קשה להגיד את זה. אבל אם אנחנו ניקח משהו שכרגע הוא לא שם, אבל נשמע כאילו הוא יכול להיות, אהמ… ואז פשוט נגיד אותו מספיק פעמים. שם שלא קיים כמו… קלי, יש שם כזה. אה, דל, דלי, דל, דפ, דפי, דפי. דֶפי, אוקיי, דֶפי. דפי זה שם של בת, נכון?

‏אה, אז זהו, בואו, בואו ננרמל את השם דפי. עכשיו אני לא אומר תקראו לבנות שלכם דפי עכשיו, מה שאני אומר זה עכשיו, אם אתם מספרים סיפור על אדם פיקטיבי, תקראו לו דפי. למה לא? או אם אתם עכשיו כותבים ספר ואתם צריכים שם לדמות הראשית, קחו את דפי. אם אתם מספרים סיפור על בן אדם שהשם שלה לא כזה חשוב, תגידו דפי. זה הכל. ואם ישאלו אתכם מה זה השם הזה דפי, אז תגידו מה זאת אומרת? זה דפי, זה קיצור של דפיאלה. אל תספרו להם שדפיאלה זה ראשי תיבות של "דורון פישלר יצר אותנטיות לשם הזה".

‏אם זה יצליח, אז תוך 5-10 שנים גג, יהיה פה דור חדש של ילדות בארץ בשם דפי. [צוחק] ואז תשמיעו להם את הפודקאסט הזה. הם יהיו בשוק, בעיקר אם לאמא שלהם קוראים שירלי.

‏זאת התשובה. תיכף עוד משהו קטן בעניין תפוצה של שמות.

‏[מוזיקת רקע]

‏תראו, על עיתונות אני לא מדבר אף פעם. כלומר, אני לא מתייחס לכתבה שפורסמה היום באיזה עניין. בין השאר משום שבדרך כלל הרמה של כתבה שמתפרסמת בעיתונות היא מאוד נמוכה. ואני, אם הייתי רוצה לצחוק על כתבות דביליות שמתפרסמות בעיתונות בארץ, היה לי הרבה מאוד חומר והייתי מאוד בדיכאון. אבל זה פשוט דבר אחד ספציפי שסיפרו לי עליו שהוא פשוט… זאת כתבה שהתפרסמה ב"מאקו" בשני בספטמבר 2025. היא מדהימה ברמת הטמטום שלה. כלומר, גם בסטנדרטים של כתבות צבע לאתרים, זה דבר מדהים.

‏הכותרת היא זאת - "רוצים ילדים מחוננים? אלה השמות שכדאי לכם לבחור להם. מסתבר שלא רק המבחנים קובעים מי יכנס לכיתת המחוננים, גם השמות משחקים תפקיד קטן בסטטיסטיקה. לפי נתוני משרד החינוך, יש שמות שפשוט חוזרים שוב ושוב אצל ילדים מחוננים. אוֹרי, איתן ואיתי אצל הבנים, ותמר, רוני ונועה אצל הבנות. אז אם אתם הורים לילד או ילדה עם אחד מהשמות האלה, יש סיכוי לא רע שהם ירגישו בבית גם במבחן למחוננים".

‏אוקיי, אני לא צריך להסביר לכם למה זה מטומטם, נכון? כאילו, בואו נראה, הכתבה הזאת התפרסמה ב-2025. מבחנים למחוננים עושים בדרך כלל בגיל שבע. אז אם אני הולך אחורה, אז בואו נראה, הילדים האלה נולדו בסביבות שנת 2017. אז השמות שמופיעים הכי הרבה אצל ילדות מחוננות במגזר היהודי, הם אמרו, אה… בוא נראה, תמר ונועה. השם הנפוץ ביותר לבנות, לא בנות מחוננות, אלא בנות באופן כללי, בשנת 2017 בארץ היה נועה. ובמקום השני, תמר. וכן, השמות הנפוצים אצל ילדים מחוננים זה אוּרי, איתן… או אוֹרי, איתן ואיתי? אז בוא נראה, בין השמות הנפוצים ביותר אצל בנים זה אוּרי, ואיתן ואיתי. אלה לא השמות הכי נפוצים אצל מחוננים, אלה שמות הכי נפוצים באופן כללי! סביר להניח שיש גם הכי הרבה בנות שמאליות שקוראים להן נועה, ויש הכי הרבה בנים שאוהבים כדורגל שקוראים להם אורי! זה נכון לגבי כל דבר!

‏יש פה גם במגזר הערבי. מתברר שהבנים שמאובחנים הכי הרבה בתור מחוננים במגזר הערבי קוראים להם מוחמד. מי היה מאמין? זה לא כאילו זה השם הכי נפוץ במגזר הערבי בהפרש ענק וכל נתון שאתם תחפשו יהיו הכי הרבה אנשים שקוראים להם מוחמד!

‏זה… העובדה שהדבר הזה פורסם, זה… זה באמת מאוד מאוד מרשים. אבל זה לא נכון שאי אפשר ללמוד מהנתונים האלה שום דבר. כן? זאת אומרת, אם יש משהו ללמוד מזה, זה אולי מהשמות שלא מופיעים ברשימת התלמידים המחוננים, שזה לא מופיעים ברשימה הזאת דוד, יוסף ומשה. הם לא נמצאים ברשימת הילדים הכי מחוננים, למרות שהם שמות מאוד מאוד נפוצים בעברית, הם בין השמות הכי נפוצים בעברית. למה זה? אם אני צריך למצוא סיבה לזה, אני מנחש שהסיבה היא שהשמות האלה נפוצים מאוד לא בקרב כל הציבור בכלל, אלא ספציפית במגזר החרדי. וזה אומר שילדים חרדים, זה לא שהם לא חכמים באותה מידה, זה פשוט לא מאבחנים אותם. ההורים שלהם, הורים חרדים לא שולחים ילדים למבחני אבחון למחוננות.

‏זאת תיאוריה, אולי נכונה, אולי לא, של משהו שאפשר להסיק מהנתונים האלה. לעומת זאת, "אם תקראו לילד שלכם נועם הוא יהיה מחונן", זה דבר אידיוטי לחלוטין להסיק מהנתונים האלה ומי שכתב את זה, אני מניח, לא היה עובר את המבחן הזה.

‏[מוזיקת רקע]

‏זו הייתה התשובה. הרבה מאוד סיפורים אחרים על שמות והעליות והירידות שלהם אתם יכולים למצוא בפרקים "לאן נעלמה מורן" ופרק ההמשך "מורן מכה שנייה". ב-doronfishler.com תמצאו רשימה של ההרצאות הבאות שלי שאני עושה בכל מיני נושאים ובכל מיני מקומות ושם אפשר גם לשלוח לי שאלות ל"תשובה" אם רוצים.

‏תודה לאורי בחולם ובמלעיל שסיפר לי על מדיסון, לעינת שסיפרה לי על הדבר הזה עם המחוננים. ערכה את הסאונד שלי נוי. ייעוץ ותמיכה מורלית מוץ, שזה דרך אגב, אין עוד שם כזה. אני לא חושב שיש עוד אנשים עם השם מוץ. תודה לכל צוות רשת "עושים היסטוריה". אני דורון פישלר. יאללה ביי.

‏היי שלי. טוב, אני מקווה שאני לא מפריע פה לאף אחד. אני נמצא פה באולפן ההקלטות החדש שלי שהוא במזווה. זה לא בארון, זה הארון שמתחת למדרגות, זאת אומרת איפה שהארי פוטר ישן? זה זה. יש לי פה מדרגות מעליי, מאוד צפוף פה, אבל יש מדפים וכאלה דברים. ויש אנשים שהלכו לישון למעלה, אני מקווה שאני לא אפריע להם. אז בואו ננסה את זה. שומעים אותי טוב בכלל? רגע. [רחשי מיקרופון וזמזום]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה