התשובה עם דורון פישלר - למה יש יותר מדי צירופי מקרים?

אתם חושבים על מישהו ובדיוק הוא מתקשר, או שאתם חושבים על פיצה ובדיוק זוכים בלוטו. צירופי מקרים מדהימים מתרחשים, ככה נדמה, הרבה יותר פעמים משהם היו אמורים לקרות. איך זה קורה - וגם כמה סיפורים על הדברים הפחות סבירים שקרו אי פעם. פרק שהוקלט מול קהל במרכז ענב בת"א ובגריי מודיעין.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 22/10/2025.

‏[חסות]

‏קריינות: רשת "עושים היסטוריה".

‏היי! [מחיאות כפיים] אוקיי, רגע, אני צריך לעשות את זה בחלקים. שלום לכל אלה שפה, אה, שלום לאלה ששם, מורמים מעם, שמשקיפים מלמעלה, ושלום לאלה בצד הזה, אני לא ידעתי שיש צד הזה ל… לאולם הזה בכלל. אפשר לעשות פה משחק מאוד מעניין של מסירות כאילו ממקום למקום. הייתי פה כבר פעם, אבל לא… הייתי פה כבר כמה פעמים, אבל לא היה עד כדי כך צפוף, לא היו כל כך הרבה אנשים. זה ממש כאילו אתם אוהבים לשמוע פודקאסטים או משהו כזה. אהלן [מחיאות כפיים], ברוכים הבאים לאירוע הזה של "התשובה". מה שאנחנו עושים כאן עכשיו זה הקלטה של פרק לייב. מה זה הקלטה של פרק לייב? אני עושה פודקאסט, שמעתם על זה, חוץ מזה, אני עושה גם הרצאות לעיתים קרובות. אה, אני עושה הרצאות בכל מיני נושאים, וחלקכם באים לשם, אני יודע שראיתי אתכם… עכשיו, זה לא אותו דבר, משום שפודקאסט זה פודקאסט והרצאה זה הרצאה, ובהרצאות אני רוצה גם שאנשים יראו דברים וכל זה. הקלטה של פרק לייב זה קצת לא זה ולא זה, בגלל שמה שזה אומר זה שאנחנו מקליטים, זאת אומרת, מה שאנחנו עושים כאן מוקלט, זאת אומרת, אם נגיד פתאום עכשיו יהיו תשואות ספונטניות, אז זה יוקלט [מחיאות כפיים]. זאת אומרת, זה יהיה… מי היה מאמין?

‏אז… אז אנחנו מקליטים את זה, וזה גם יהפוך בהמשך לפרק הבא של "התשובה", שיעלה, שמוקלט. אבל, צריך להגיד, לא בטוח שאתם תשמעו ספציפית את עצמכם. משום שכשאני מקליט פודקאסט, אני לא עושה את זה פעם אחת. כשאתם שומעים את מה שאני מקליט אצלי בארון, בדרך כלל, אז זה הצגה מאוד לא הוגנת של היכולת שלי להישמע כאילו אני יודע על מה אני מדבר. כי זה נשמע כאילו אני מדבר מההתחלה ועד הסוף, אני אף פעם לא מתבלבל, אני יודע בדיוק את הכל. זה לא המצב! [צוחק] זה ממש לא ככה. אני מגמגם, אני עושה טעויות וצריך לעשות את זה מחדש. ולכן יש לי עורכי סאונד, שלי נוי בדרך כ… שלי נוי לא פה היום, לצערי. לא… היא לא יכלה להגיע. היא פשוט מחלימה מ… היא צריכה להתאושש מהירח דבש שלה, שהיא הייתה בו [קריאות מהקהל ומחיאות כפיים]. אבל אביב שם טוב פה, פה למעלה [מחיאות כפיים]. היועץ והתומך מורלית המקורי [מגחך] של "התשובה", שהיום גם עורך סאונד.

‏אז יש עורך סאונד או עורכת סאונד, שלוקחים את מה שאני אומר וחלק מהעבודה שלהם זה לגרום לי להישמע יותר חכם. זאת אומרת, להוריד את כל הקטעים שאני מגמגם ולחתוך את כל האהמ וכל זה וככה אני אשמע כאילו אני מדבר יותר בשטף. ומעבר לזה, אז אני גם לא אומר את זה פעם אחת. זאת אומרת, כל דבר שאני מקליט, אני מקליט לפחות פעמיים. זאת אומרת, יש שני טייקים, כלומר, אני אומר את כל מה שאני אומר, ואז אני אומר את זה עוד פעם, ואז בוחרים אחד משנייהם, את זה שהיה פחות גרוע.

‏למה לעשות שני טייקים? בגלל שכשעושים שני טייקים, אחד מהם יהיה היותר גרוע. ומי הטמבל שיפרסם בציבור את הדבר הכי, הגרסה הכי גרועה של מה שהוא עשה? בדרך כלל, הטייק האחרון הוא הכי טוב, ואתם הגעתם לאחרון, אז… [מחיאות כפיים] אני לא יכול להבטיח את זה, כמובן, זאת אומרת, הכל יכול להיות, אבל זה הקטע בלעשות דברים לייב, נכון? זאת אומרת, גם אם פתאום אני אתקע במישהו ובמשהו ואפול על הפרצוף, אתם באתם לעשות את זה. אולי אתם אפילו מזהים את העובדה שאני עכשיו טיפה צולע, אני סוחב פציעה. זה בגלל שלפני יומיים היה לי ויכוח עם קיר והעניינים… אה… העניינים התדרדרו לאלימות, וזה אף פעם לא טוב. כשאנחנו מדברים, כלומר, בעניין… לשנינו היו טיעונים טובים. אבל בסופו של דבר, הוא ניצח. אל תתווכחו עם קירות. זה לא פרודוקטיבי.

‏אוקיי.

‏[מוזיקת פתיחה מלווה במחיאות כפיים מהקהל]

‏שלום.

‏שלום למאזינים בבית, שלום לקהל פה, אני דורון. אני בפרק לייב של "התשובה" עכשיו, וקיבלתי שאלות. קיבלתי, כי זה מה שקורה בדרך כלל, אנשים שולחים לי שאלות. ה… "השאלה לא ברורה, אבל תנסה לחשוב קצת ולהבין", זה שם השולח [צחוק קל בקהל], אז הוא או היא, הם כתבו, "אם היה אפשר לחשב את צירופי המקרים בעולם, היה יוצא שיש יותר צירופי מקרים ממה שאמור להיות?" [צחוק קל בקהל] אוקיי, אני אחשוב על זה.

‏זה בסדר, הגיעו עוד שאלות בנושא. "A B C D, I don't know my name" [צחוק קל בקהל], לאנשים יש שמות מאוד מוזרים… הם כתבו ככה: "נכון יש את הצירופי מקרים הממש מוזרים האלה, שאתה חושב על משהו ביום מסוים, ומאוחר יותר באותו היום אתה בדיוק רואה אותו או שומע עליו במקום רנדומלי לגמרי ולא קשור בכלל? שמעתי תיאוריות על זה שזה קורה בגלל שהזמן לא לינארי, שהזמן הוא בעצם לא קו ישר, אלא נקודות המפוזרות בנקודות שונות. מה אתה חושב על זה, או איזה סיבה אחרת יש לצירופי המקרים האלה? סליחה שהשאלה יותר מדי ארוכה".

‏קודם כל, אל תתנצלו. אם השאלה ארוכה, זה בסדר. מותר לשאול שאלות ארוכות, שאלות יכולות, אין הגבלה על אורך השאלה. יעל שאלה "מה הסיפור עם הסימפסונס? האם הם באמת חוזים הכל או שזה צירופי מקרים?" והאלתרמנים שאלו "מה הצירוף או צירופי המקרים הכי מדהימים המתועדים בהיסטוריה?".

‏אוקיי, בסדר, אנשים רוצים לדעת על צירופי מקרים. אני יודע בדיוק על מה אתם מדברים. כן? זאת שאלה ש… כי זה קורה לכולם. אתם מכירים את זה, דברים כאלה קרו לכם, ואם זה לא קרה לכם, זה קרה לחברים שלכם שסיפרו לכם על זה. למשל, אתם נמצאים באיזשהו חופש בחוף בטג'יקיסטן, מקום שאף אחד לא הגיע אליו בחיים, המקום הכי נידח בעולם, ואתם פוגשים שם את שולה המורה שלכם מכתה ב'. וכאילו מה היא עושה שם? איך זה, זה הגיע? או שאתם בדיוק, אתם חושבים על מישהו, אתם חושבים על איזה בן אדם שאתם לא שמעתם, לא, לא חשבתם עליו 30 שנה, ופתאום מצלצל הטלפון וזה הוא! מאחל לכם שנה טובה או משהו. זה דברים שקורים, כן? אתם מכירים את הסיפורים האלה, הסיפורים האלה קורים כל הזמן. והשאלה היא, האם זה קורה יותר מדי? משום שצירופי מקרים הם צירופי מקרים, מן הסתם, זה הרעיון, אבל זה מרגיש כאילו יש יותר מדי כאלה.

‏זה יותר מרשים כשזה קורה לבן אדם באופן אישי יותר. אז אני רוצה לראות אם אני יכול לעשות, זה הקטע הקשה, אם אני יכול לעשות דבר כזה באופן אישי יותר.

‏אמיר [ביפ] פה? מאיפה אתה? כפר סבא. אתה רוצה לבוא לכאן רגע? בוא, בוא תרד שנייה, אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות. [מחיאות כפיים]

‏בינתיים בזמן שהוא יורד, אני מחפש גם את נעמי. [מחיאות כפיים] בואי. נעמי, בת כמה את?

‏נעמי: 16.

‏דורון: 16. בן כמה אתה?

‏אמיר: 48.

‏דורון: אז אתם בדיוק אותו דבר [צחוק בקהל]. אוקיי. לשניכם יש משקפיים. אני רואה שגם את מחזיקה את המיקרופון ביד שמאל, אתה ביד ימין. אתה ימני או שמאלי?

‏אמיר: אני כותב ומצחצח שיניים ביד שמאל וזורק לסל ביד ימין.

‏דורון: הבנתי. אז אתה בגדול שמאלי ואת שמאלית. זה בסדר, זה נכון לגבי שניכם, ואתם הכרתם לפני זה? שזה מפתיע, שניכם מכפר סבא. אני לא רוצה לחדור לפרטיות, אז אני לא אשאל אתכם גם את תאריך הלידה המדויק. אני רק אשאל אותך באיזה חודש נולדת.

‏נעמי: נובמבר.

‏דורון: נובמבר. ובאיזה חודש אתה נולדת?

‏אמיר: נובמבר.

‏דורון: אוקיי… אבל זה לא אומר שאתם אותו דבר, כן? שוב, אמרתי, זה לא זה… למשל, המשפחות שלכם שונות, מן הסתם. כמה אחים ואחיות יש לך?

‏נעמי: שניים.

‏דורון: כמה אחים ואחיות יש לך?

‏אמיר: שניים.

‏דורון: אוקיי… [צחוק קל מהקהל] זה בסדר, אבל זה לא כאילו, זה לא, זה לא חוכמה, כן? יש המון אנשים בכפר סבא שהם שמאליים וגרים בקומה שנייה ויש להם שני אחים ואחיות ומכירים אחד את השני. זה לא, כאילו, זה, זה לא מפתיע. זה היה, אני אגיד לכם מה היה יכול להיות מרשים, אם הייתי עושה משהו כמו נגיד… סליחה על השאלה אישית, איך קוראים לאמא שלך?

‏אמיר: אילנה.

‏נעמי: אילנה. [צוחקת] [צחוק בקהל]

‏דורון: זה מתחיל להיות מעניין. אה, אז כן, יכול להיות שיש ביניכם יותר קשר ממה שחשבנו. עכשיו, אני לא יודע אם זה… זה כבר שאלה מאוד קשה, אבל בטופס היה, ביקשו ממך לבחור מספר אקראי בין 1 ל-8, את זוכרת איזה מספר בחרת?

‏נעמי: אני חושבת ש-6, אני לא בטוחה.

‏דורון: איזה מספר אתה בחרת?

‏אמיר: אני חושב ש-6. [אמיר ודורון צוחקים]

‏דורון: אוקיי, ושאלה אחרונה. מה הפודקאסט החביב עליך?

‏אמיר: "התשובה", כמובן.

‏דורון: יפה…

‏אמיר: ספינת החלל חגית.

‏דורון: כי היית יכול להגיד "חיות כיס", אתה לא… אה, זה מעניין אני חושב, יש פה דברים משותפים. מה הסיכוי שהדבר הזה יקרה?

‏זה… אז קודם כל, תודה לשניכם. [מחיאות כפיים] עכשיו, אני לא… דרך אגב, הדר [ביפ] פה? מאחורה. שלום. ונעמה [ביפ]? אתם נולדתם באותו יום. אותו יום, לא במובן של אותו… שיש לכם אותו יום הולדת, אתם נולדתם באותו יום, באותה שנה. ושתיהן ימניות, אבל זה לא באמת כזה [מגחך] צירוף מקרים מדהים. דרך אגב, בקשר לנעמה, נעמה, אז כאילו נעמה היא גם… זה לא קשור לצירופי מקרים, אבל היא גם היחידה שכתבה את אותה תשובה בדיוק בשאלה מה המאכל שאת הכי שונאת ומי האמן המוזיקלי החביב עלייך. התשובה היא טונה [צחוק בקהל]. זה… זה יפה, אבל זה לא, אבל זה לא קשור.

‏איך הדברים האלה קורים? אה, אז זאת בעצם השאלה…

‏גבר מהקהל: תכף תבוא התשובה.

‏דורון: אה, באמת? איך ידעת? תכף תבוא התשובה. [צחוק בקהל]

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה מתחילה ומסתיימת מיד]

‏אני רוצה לספר לכם סיפור, אבל אני הבטחתי לא לספר סיפורים לא לילדים. אמרו לי שהאירוע הזה יהיה אירוע שיש בו גם ילדים ולכן הכל צריך להיות ידידותי גם לילדים, והסיפור הזה הוא סיפור שיש בו גם דברים פחות לילדים. מצד שני, זהו, בדיוק, כל פעם שאני מספר סיפורים מפחידים, אז כולם רוצים, כולם אומרים למה אתה לא מספר עוד סיפורים מפחידים? ההורים לא רוצים את זה, הילדים כן. אז אני אספר את הסיפור הזה, יהיו קטעים מסוימים שיכול להיות שאני אשנה קצת לצורך העניין.

‏בשנת 1884 ארבעה אנשים יצאו לשייט ביאכטה. הם היו אמורים להעביר אותה לאוסטרליה, ליאכטה קראו "מינונט". הם היו ארבעה שהשמות שלהם לא כל כך חשובים, אבל השם של הצעיר מביניהם היה ריצ'רד פרקר.

‏הם הגיעו לאן שהם רצו להגיע ושום דבר מעניין לא קרה בדרך - לא נכון. אני לא הייתי מספר לכם את זה אם זה מה שהיה. הייתה סערה. הייתה סערה והיאכטה טבעה. כל הארבעה אבל ניצלו, כולם הצליחו להיכנס לסירת הצלה זעירה והצטופפו שם. זה שהם ניצלו, זה טוב, אבל זה לא ממש עוזר, כי הם היו על סירה קטנטנה באמצע האוקיינוס השקט. מאוד רחוק מכל אדם ומכל יבשה. ולא היו להם מים, ולא היה להם אוכל. והם נסחפו שבוע, ועוד שבוע, ועוד שבוע, עד שחילצו אותם בסופו של דבר. אבל כשחילצו אותם, היו על הסירה הזאת רק שלושה אנשים.

‏בהתחלה היו ארבעה, עכשיו היו שלושה. ריצ'רד פרקר לא היה שם. אז כששאלו אותם, את הניצולים, מה קרה לריצ'רד פרקר, הם אמרו 'תראו, אנחנו היינו בים המון המון זמן, אנחנו היינו מאוד מאוד מאוד רעבים. מאוד! עכשיו, ריצ'רד פרקר, מה שקרה זה שאנחנו… הוא הלך, הוא הלך להביא אוכל ולכן הוא לא פה עכשיו'. [מגחך]

‏הממ… עכשיו, זה היה מקרה מאוד קשה, כמובן, ועלו פה הרבה מאוד שאלות של מוסר ושל מה מותר ומה אסור, והאם אפילו גם כשאתם נמצאים במצב של חיים ומוות, האם זה בסדר "לשלוח מישהו להביא אוכל", אה… אז היה משפט בעניין, זה היה מקרה מאוד מפורסם. אז זה היה מעניין בפני עצמו.

‏אבל חוץ מזה, יש עוד סיפור. יש סיפור שכתב אדגר אלן פו, הסופר, כמובן, סופר אימה מאוד מפורסם. אנשים מכירים את השירים שלו, את העורבים שלו, את הסיפורים שלו. חוץ מזה הוא כתב את הספר הזה, לספר קוראים "הנרטיב של ארתור גורדון פים מננטקט", כי כמה שהוא היה סופר גדול, הוא פשוט לא ידע לתת שמות לספרים. זה השם הכי משעמם בעולם, אנשים אז לא באמת ידעו כל כך…

‏עכשיו, זה סיפור של יורדי ים, כמובן. יש הרבה ספינות ויש דברים… ודבר שקורה בסיפור הזה זה שגיבור הסיפור, ביחד עם שלושה אחרים, הם נמצאים בספינה, אבל יש סערה והספינה טובעת. והם נחלצים לסירת הצלה, מאוד קטנה, והם נסחפים בים במשך הרבה זמן ואין להם אוכל, ואין להם מים. ובסופו של דבר, כשמחלצים אותם, אז יש רק שלושה אנשים בספינה, וכששואלים אותם מה קורה, אז הם אומרים, תקשיבו, אנחנו היינו מאוד מאוד רעבים. אז… ומה שמעניין זה שהבן אדם הרביעי שנעדר, השם שלו הוא ריצ'רד פרקר, שזה אותו שם! עכשיו, זה ברור לגמרי שאדגר אלן פו התבסס על המקרה האמיתי, משום שהם כל כך דומים, בגלל שזה בדיוק אותו דבר, זה ארבעה אנשים, ואפילו השם של הבן אדם שחסר הוא אותו דבר. העניין הוא שהמקרה האמיתי קרה ב-1884, והספר הזה התפרסם ב-1838. כלומר 46 שנים קודם.

‏אדגר אלן פו כתב סיפור דמיוני על אנשים בספינה שאוכל… ששולחים את ריצ'רד פרקר להביא אוכל, ו-46 שנים הדבר הזה ספציפית קרה!

‏מה הסיכוי?

‏בואו אני אספר לכם עוד דברים.

‏מהירות האור היא 299,792,458 מטרים לשנייה. פשוט חשבתי שתדעו את זה. במצרים יש פירמידה, יש פירמידה מאוד גדולה, מאוד מפורסמת, הפירמידה הגדולה. פירמידות זה דבר, כמובן, מאוד עתיק ומסתורי וכל זה, ואם אתם מסתובבים באותם מקומות באינטרנט שאני מסתובב בהם, טיקטוק ויוטיוב של קונספירציות, אז אתם בטוח יודעים על הקשר בין פירמידות וחייזרים. מה הקשר? אנשים לא החליטו, אבל תמיד יש קשר בין פירמידות וחייזרים, או שהחייזרים בנו את הפירמידות, או שהחייזרים עזרו לאנשים לבנות פירמידות, או שהפירמידות הן חלליות של חייזרים, או משהו, זה, זה תמיד ככה. עכשיו, האם חייזרים בנו את הפירמידות? לא. בני אדם בנו את הפירמידות, זה לקח להם הרבה מאוד זמן, זו הייתה עבודה מאוד מאוד קשה, זה מאוד מאוד מרשים שהם עשו את זה, אבל הם היו בני אדם, לא חייזרים. אבל משום מה, אנשים מחפשים כל הזמן את הקשר ומנסים להוכיח באותות ובמופתים שיש קשר בין החייזרים ופירמידות, וזה לא נכון.

‏אבל יש עובדה אחת מעניינת.

‏בגוגל, כשאתם מחפשים את המפה, אז אתם יכולים להסתכל על המספרים בשורת הכתובת, הם מראים את ה-נ.צ., את הקואורדינטות שאנחנו נמצאים בהם. כלומר, יש שם את קו הרוחב וקו האורך. קו האורך כאן הוא 31.1432 וואטאבר. וכל פעם שאתם זזים, אז המספרים האלה משתנים לפי הנקודה שבה אנחנו נמצאים כרגע. עכשיו, אם אני מתמקד בדיוק על הפירמידה הגדולה בגיזה, אז אתם תוכלו לראות שקו הרוחב הוא 29.9792458. מהירות האור, אני רוצה להזכיר לכם, היא 299,792,458 מטרים לשנייה. 299792458 - כל הספרות האלה זהות.

‏עכשיו, האם יכול להיות שזה צירוף מקרים?

‏כן, כמובן שזה צירוף מקרים, כי זה לא יכול להיות שום דבר אחר חוץ מצירוף מקרים! כי אפילו גם אם כן היו חייזרים שהקימו את הפירמידות, זה לא פותר את העניין הזה. משום שאנחנו מדברים פה על קו רוחב, וקו רוחב זה דרך שרירותית לחלק את כדור הארץ, משום שחילקו את כדור הארץ לפרוסות, ככה שקו המשווה הוא על אפס, והקוטב הצפוני הוא 90. למה 90? ככה. זה היה יכול להיות 80, זה היה יכול להיות 100. ובחלוקה המסוימת הזאת, זה יוצא 29.9… וזה היה יכול להיות משהו אחר. ומהירות האור היא 299 מיליוןמהשזהלאיהיה מטרים לשנייה. מטרים לשנייה. מטרים, כמו בשיטה המטרית, שהומצאה בצרפת במאה ה-18. והמטר, שהאורך המדויק שלו נקבע על ידי שני צרפתים שהלכו בכיוונים מנוגדים כדי לנסות למדוד את כדור הארץ וטעו, ככה שהאורך של המטר הוא לא המטר שהוא היה אמור להיות. ושנייה זה 1 חלקי 60 של 1 חלקי 60 של 1 חלקי 24 של יממה, וזו דרך שרירותית ודי מטופשת למדוד זמן, שאפשר היה למדוד זמן בהרבה מאוד דרכים אחרות. ואף אחד מכל הדברים האלה לא היה נהוג אצל המצרים הקדמונים. הם לא ידעו מה זה קו רוחב, הם לא ידעו מה זה קו אורך, הם לא ידעו מה זה מטר, והם לא ידעו מה זה שנייה. ואפילו, והם גם לא ידעו מה זה מהירות האור, אבל אפילו אם היו שם חייזרים שידעו מה זה מהירות האור, הם לא מדדו אותה במטר לשנייה, הם מדדו אותה בקוואנקים לכחצ'ק. [צחוק בקהל]

‏ולכן זה לא יכול להיות שום דבר חוץ מצירוף מקרים. [צוחק] אבל איזה צירוף מקרים?! כלומר, זה זה מדהים, זה לחלוטין מדהים. מה הסיכוי? יש אנשים שאומרים שזה צירוף המקרים הכי מדהים שהיה אי פעם בעולם. זה לא נכון.

‏היה צירוף מקרים מדהים יותר, והוא קרה פה. אוקיי, לא פה ספציפית כי אנחנו היינו ב"גריי", לא בזה. הוא היה בהקלטה של אחד מהפרקי לייב הקודמים של "התשובה", אז אנחנו עשינו את זה באולם אחר. אבל בטח יש פה אנשים שבצירוף מקרים היו שם.

‏אנחנו עשינו אז תחרות "קהוט", תחרות טריוויה של… של "התשובה". והתוצאות היו נורא מעניינות, משום שלמקום הראשון, מי שזוכר, אל המקום הראשון הגיע רב פקד גרחץ, מישהו שקרא לעצמו רב פקד גרחץ, אתם יודעים, כמו בספינת החלל חגית וכל זה. למקום השני הגיע רב פקד גרחץ, ולמקום השלישי הגיע רב פקד גרחץ [צחוק בקהל]. כלומר, שלושה אנשים שונים, שלא מכירים אחד את השני, שלגמרי במקרה כל אחד מהם קרא לעצמו "רב פקד גרחץ", כל אחד מהם באיות אחר דרך אגב, אז הגיעו למקום הראשון, השני והשלישי. עכשיו, אם זה סתם היה, היו שם, לא יודע, 50 איש, ומתוכם שלושה אנשים עם אותו שם היו מגיעים למקומות הראשון, השני והשלישי, זה היה צירוף מקרים די מדהים, בגלל שמה הסיכוי ששלושה אנשים במקרה הגיעו למקומות הראשונים? אבל מעבר לזה, למה שאנשים בכלל יקראו לעצמם בשם הזה?! שזה לא, זה לא שהיה מבחר מוגבל של שמות. וזה לא שבזמנים אחרים, בטייקים אחרים, אנשים קראו לעצמם רב פקד גרחץ. הם היו יכולים לקרוא לעצמם כל שם! הרעיון שבמקרה לחלוטין האנשים האלה בחרו את השם הזה, מה הסיכוי שזה יקרה? אני לא יודע! זה העניין, שכל הדברים האלה הם צירופי מקרים מדהימים, אבל כששואלים "מה הסיכוי", אני לא יודע מה הסיכוי. אני לא יכול להגיד לכם מה הסיכוי, כי אני לא יודע איך לחשב את זה בכלל.

‏אז בואו אני אספר לכם משהו שאני כן יודע לחשב מה הסיכוי שלו, אבל זה גם צירוף מקרים מדהים. לפני בדיוק 15 שנה ושלושה ימים, הייתה ב-17 באוקטובר 2010, הייתה הגרלת לוטו.

‏[הקלטה] קריין: "ואלו המספרים אשר עולים הערב בהגרלת הלוטו: 33, 26, 14, 36, 32, 13."

‏זהו, זה מדהים, לא? כלומר, מה הסיכוי שיצאו בדיוק המספרים האלה? 13, 14, 32, 33, 26 ו-36. מה הסיכוי שזה יקרה?! הסיכוי זה הוא נורא נורא קטן, כמובן, אבל זה הגרלת לוטו. כלומר, כל פעם בוחרים מספרים וכל פעם יש סיכוי קטן מאוד שזה יקרה, זה בדיוק הרעיון. בלוטו עולים בגורל שישה מספרים מתוך 37, כשיש גם את המספר הנוסף, המספר החזק, זה עניין שונה לגמרי. אני מדבר כרגע על השישה המספרים האלה. שישה מתוך 37, זה סיכוי כמובן מאוד נמוך לזכות בזה. במקרה הספציפי הזה אבל של ההגרלה הזאת, יש סיבה שאני מראה לכם דווקא את ההגרלה הזאת, בגלל שמשהו מאוד מוזר קרה שם. משהו כל כך מוזר שקצת אחרי שההגרלה הזאת נערכה, מפעל הפיס העלים את תוצאות ההגרלה ל… מהאתר שלו למשך כמה שעות, ואז החזיר אותם. משום שקרה דבר חשוד.

‏הדבר החשוד שקרה זה שהמספרים האלה, אותם שישה מספרים, עלו בגורל גם בהגרלה אחרת פחות מחודש קודם. ב-21 בספטמבר עלו בגורל המספרים: 13, 14, 26, 32, 33 ו-36. אותם שישה מספרים. זה היה בסדר שונה, אבל אלה היו אותם שישה מספרים. והסיבה… הסיבה שמפעל הפיס הורידו את ההגרלה הזאת לא הייתה עצם העובדה שזה עלו אותם מספרים, אלא מה שעורר את החשד היה דבר אחר - מספר זוכים. כי בהגרלה הזאת זכו המון אנשים מתברר. [מגחך] בדרך כלל, ברוב המקרים, כש… מנחשים שישה מספרים נכונים, בדרך כלל יש בן אדם אחד שמנחש את זה נכון, או שניים, או אפס. הרבה פעמים אף אחד לא מנחש את זה. במקרה הזה היו 128. 128 אנשים ניחשו את המספרים האלה. למה? כי מתברר שיש 128 אנשים שפשוט הכניסו לטופס שלהם את אותם מספרים שזכו בהגרלות קודמות, כי הם חשבו שיש יותר סיכוי שהם יזכו…? עכשיו, בדרך כלל הייתי אומר 'איזה טמבלים, זה לא יכול להיות שיש יותר סיכוי'. אבל במקרה הזה הם צדקו! [צוחק] כלומר, אני זה שיצאתי פה אהבל, זאת אומרת, אם אני הייתי משתמש בשיטה שלהם, אני הייתי זוכה בלוטו. מה שכן, הם לא קיבלו כל כך הרבה כסף, משום שהפרס הגדול של כמה מיליונים התחלק לכל הזוכים, מה שאומר שכל אחד מהם קיבל… כמה עשרות אלפי שקלים, שזה לא רע, אבל זה לא… "זכיתי בלוטו" לא רע.

‏אבל זה, ולא משנה, הדבר הזה, כאילו איך… איך זה קרה? זאת אומרת, אתם רואים, כאילו כאן, כאילו כולם נדהמים לזה, זה הגיע להודעה בעיתון. הוא אומר, מה הסיכויים? והנה כאן, אותו הדבר, ההודעה הזאת ב-17 באוקטובר, זה מתחיל במשפט: "מה הסיכוי שזה יקרה?". הדבר הזה היה כל כך חריג שלא רק בארץ כתבו על זה, גם בעיתונים בחו"ל כתבו על זה שבהגרלת הלוטו בישראל עלו בגורל אותם מספרים [מגחך] בהפרש קטן מאוד אחד מהשני. מה הסיכוי?

‏הסיכוי שבהגרלה הזאת יעלו בדיוק המספרים האלה, שהם שוב, המספרים 13, 14, 26, 23 [כך במקור], 33 ו-36. הסיכוי הזה הוא… בדיוק אותו הסיכוי כמו שיעלו בגורל כל המספרים האחרים, שזה בדיוק הסיכוי לזכות בלוטו. שהוא כאמור לא סיכוי גדול.

‏אפשר לחשב את זה, מי שלמד קצת קומבינטוריקה, יש פה עניין איזה נוסחה להכניס את זה, אני לא אלאה אותכם בפרטי הנוסחה. הסיכוי בסופו של דבר הוא 1 ל-2,324,784. דרך אגב, אם זה היה משנה באיזה סדר אנחנו מוציאים את המספרים, אז זה היה סיכוי הרבה יותר נמוך, אז היינו מגיעים למיליארדים. אבל מכיוון שזה לא משנה, אז זה הסיכוי, 1 ל-2 מיליון ומשהו, בהחלט סיכוי לא גדול.

‏אבל, השאלה נוספת, זה כשיש לכם סיכוי של 1 למשהו, זה כמה פעמים אתם מנסים?

‏עכשיו, אם הייתי אומר לכם שבהגרלה אחת אחרי שעלו המספרים האלה, עלו בגורל המספרים האלה עוד פעם, אז זה באמת היה הסיכוי. אבל זה לא מה שקרה. משום שזה לא הייתה הגרלה אחת ואחת אחריה מיידית, שתיים עוקבות שעלו בהם אותם מספרים. אלא זה היה קצת אחר כך.

‏באתר של מפעל הפיס אפשר למצוא את ההיסטוריה של כל ההגרלות שלהם, ואלה המספרים שההגרלות האלה… יש פה את ההגרלה של ה-21.9, ויש פה את ההגרלה של ה-16.10, וזה בדיוק אותם מספרים, אבל יש שבע הגרלות באמצע, שבהם עלו בגורל דברים אחרים.

‏עכשיו, זה עדיין מרשים, כן? זה לא אומר, אני לא אומר "זה לא היה ברצף אז זה לא מרשים", ברור שזה מרשים. שני רצפים של מספרים זהים שעלו תוך פחות מחודש. אבל אם ההגרלה שבה הם יצאו אותם מספרים בדיוק, לא הייתה ההגרלה השביעית, אלא היא הייתה ההגרלה השישית, זה היה מרשים באותה מידה בדיוק, כן? זאת אומרת, גם אז היה מגיע לעיתונים. ואם זה היה הגרלה השמינית, גם אז היו כותבים על זה בעיתונים. וכן, זה היה שתי הגרלות תוך פחות מחודש, אבל אם זה היה תוך חודש ויום, זה לא שאנשים היו אומרים "מה, עלו אותם מספרים בדיוק? אה, זה היה לפני יותר מחודש, זה לא משנה כבר". לא, ברור שגם אז זה היה מרשים. זאת אומרת, הזה שאנחנו מדברים עליו, מה הסיכוי שזה יקרה, זה מה הסיכוי שיהיו שתי הגרלות בהפרש קטן ביניהן, שעלו בהם אותם מספרים. כמה זה הפרש קטן? לצורך העניין אני אבחר במספר 10. זאת אומרת ששתי הגרלות שיצאו אותם מספרים בהפרש של פחות מ-10 ביניהן. תכלס, גם אם זה היה 11 אנשים היו מתרשמים. אבל לצורך העניין אני אגיד 10. אז בעצם זה לא שאנחנו מנסים רק פעם אחת להגיע לזה, אלא יש לנו עשרה ניסיונות להגיע לסיכוי של 1 ל-2,324,784. זה הסיכוי שהיו יוצאים אותם מספרים אחרי ההגרלה המסוימת הזאת ב-21 בספטמבר 2010.

‏אבל אם היו יוצאים אותם מספרים כמו בהגרלה של אוקטובר, [צוחק] בהגרלה של מרץ, זה גם כן היה מרשים באותה מידה, זאת אומרת, מה שמרשים פה זה לא זה שזה יצא דומה להגרלה המסוימת הזאת, אלא שזה יצא דומה להגרלה מסוימת כלשהי. זאת אומרת, אם כל הגרלה שהייתה אי פעם, פחות מ-10 פעמים אחר כך היו יוצאים אותם מספרים, זה היה עדיין זה. זה היה הדבר שאנחנו מחפשים. אז בעצם הסיכוי הוא מה אם שתי הגרלות דומות. אז זה נכון לגבי, אפשר להכפיל את זה בכל ההגרלות שעשו בלוטו אי פעם עד היום. בלוטו, נכון לרגע, אם אני לא טועה, נעשו עד היום 3,854 הגרלות, ומכיוון שלכל אחד מהם יש לנו כאילו 10 צ'אנסים, אז בעצם מספר הפעמים שניסינו להגיע לזה הוא 38,540. עכשיו, כשאנחנו מנסים להגיע למשהו שהסיכוי שלו הוא 1 ל-2,324,000 וואטאבר, ואנחנו עושים 38,040, עדיין הסיכוי הוא קטן, כי זה עדיין, זה עדיין מעט מאוד. זה הסיכוי שהדבר הזה יקרה אי פעם בתולדות הלוטו בארץ.

‏אבל מה עם הלוטו של צ'כיה? מה עם הלוטו של רומניה? מה עם הלוטו של מולדובה? אתם יודעים כמה הגרלות לוטו יש בעולם? אני ספרתי 86 מדינות שונות שיש להם הגרלות לוטו, וארצות הברית, שבה לכל אחת מהמדינות יש הגרלה בפני עצמה, יש 48 הגרלות בארצות הברית. בסך הכל יש לפחות 134 הגרלות לוטו בעולם. אז אם ה…זה, הדבר הזה שקרה, זה שבהגרלת לוטו כלשהי בעולם, מתישהו, יצאו בדיוק אותם שני מספרים בהפרש של פחות מ-10 ביניהם, אז למעשה אנחנו צריכים לקחת את המספר הפעמים שניסינו בארץ ולהכפיל את זה במספר הלוטואים שיש בעולם. כלומר, בסך הכל אנחנו מנסים 5,164,360 פעמים.

‏וזה נכון שהסיכוי 1 ל-2 מיליון הוא סיכוי קטן מאוד, אבל אם אתם מנסים 5 מיליון פעמים לעשות משהו שהסיכוי הוא 1 ל-2 מיליון, כנראה שתצליחו. דרך אגב, לא לגמרי בטוח, זה לא אומר שזה ודאי לחלוטין, אבל רוב הסיכויים שתצליחו.

‏אז הסיכוי שזה יקרה, כלומר, שבאיזשהו מקום יהיו שתי הגרלות לוטו בהפרש קטן שיהיו בהם אותם מספרים בדיוק, הוא, הסיכוי הוא מאוד מאוד גבוה. זאת אומרת, זה בהחלט… זה בהחלט סביר מאוד מאוד שזה יקרה, זה היה מפתיע אם זה לא היה קורה, באיזשהו מקום. אבל זה עדיין מפתיע! זה עדיין מפתיע, זה עדיין מדהים שזה קרה, נכון?

‏העניין הוא שאני רימיתי פשוט. אני פשוט הראתי לכם את המקרה המעניין. אני סיפרתי לכם על המקרה שבו שתי הגרלות היו זהות אחת לשנייה, אני לא סיפרתי לכם על כל אלפי ומיליוני המקרים שבהם הם לא היו זהות אחת לשנייה. אני לא סיפרתי לכם על זה כי זה לא היה מעניין, אבל זה כן חלק מהנתונים. אני פשוט מתעלם מכל מה שלא מעניין, וכשאני מספר רק את מה שמעניין, מאוד מאוד קל להגיע לצירופי מקרים.

‏אם אני הייתי… זורק קוביות, הייתי זורק, זרקתי קוביות שלוש פעמים ויצא לי 6 6 6 [רעש דרמטי] אוי אוי אוי. [צחוק קל בקהל] אז הייתי אומר וואי, איזה צירוף מקרים, איך קרה הדבר הזה? יצא לי שלוש פעמים 6. אוקיי, בסדר. אבל אם הייתי פשוט שוכח להזכיר לכם שלמעשה אני זרקתי קוביות 2,000 פעמים, ובתוך כל זה יצא לי רצף אחד של 6 6 6, זה פחות מרשים עכשיו, נכון? אבל זה בדיוק מה שעשיתי. זאת אומרת, היו המון המון המון המון המון הגרלות לוטו, אני סיפרתי לכם רק על זאת שזה היה מעניין. אבל אני לא סיפרתי לכם על כל הדברים האחרים. זה מה שהופך את הדברים האלה ל… סבירים למעשה.

‏העובדה שיש יותר מדי צירופי מקרים, זה בגלל שאנחנו שמים לב אליהם רק כשהם מעניינים ולא לדברים הלא מעניינים.

‏כלומר, מה הסיכוי שאדגר אלן פו כתב סיפור על ארבעה אנשים וריצ'רד פרקר, שהוא זהה לחלוטין למקרה אמיתי שקרה יותר מאוחר? הסיכוי הזה הוא קלוש ביותר, או שהוא כמעט לא קיים. אבל בספר הזה שהוא כתב, היו עוד הרבה פרטים, ורובם לא היו ממש דומים. כלומר, השם של הספינה היה אחר, השנה שבה זה קורה זה היה אחר, האוקיינוס שבו זה קורה זה היה אחר. יש שם הרבה מאוד דברים אחרים שלא דומים בכלל לזה. ואתם יודעים משהו? באותה שנה פורסם גם ספר אחר שלא קורה בו שום דבר דומה. למעשה, יותר מאחד. כלומר, הסיכוי שהוא יפרסם בדיוק את הדבר הזה, הוא, הוא זעום. אבל הסיכוי שבאחד מבין מיליוני הספרים שפורסמו אי פעם יקרה משהו שהוא אותו הדבר בדיוק כמו אחד ממיליוני המקרים האמיתיים שקרו, הסיכוי הזה הוא ודאי. זאת אומרת, בטוח שזה יקרה, אני פשוט לא אספר לכם על הדברים הלא מעניינים. אני אספר לכם על הדבר שקרה, על הדבר המעניין.

‏ו… העובדה שזה המספר, זה קו הרוחב של הפירמידה, זה נכון, אין פה רמאות. זה נכון שזה בדיוק קו הרוחב של הפירמידה, אבל יש קצת אבלים בנושא הזה. קודם כל, זה קו הרוחב. קו האורך של הפירמידה הוא 31.1340596 והמספר הזה הוא בדיוק שום דבר מעניין, ולכן אנחנו לא דיברנו עליו. ו… העניין עם קו הרוחב זה, שככל שאתם יורדים במורד הספרות, אז הרזולוציה היא מאוד מאוד נמוכה. זאת אומרת, נגיד השמונה בסוף שאנחנו מדברים בסוף המספר הזה, זה סנטימטרים. כלומר, אם אני הייתי משנה את המספר הזה ל… קצת, שעכשיו זה 299795056, זה עדיין בתוך הפירמידה. בגלל שהפירמידה מספיק גדולה שאפשר לשנות את המספר ככה שארבע הספרות האחרונות יכולות להיות כל דבר שאתם רוצים, ועדיין זה יהיה בתוך הפירמידה. אז צירוף המקרים הוא לא באמת שיש פה תשע ספרות זהות, אלא שחמש הספרות הראשונות הן זהות. הספרות האחרות יכולות להיות כל דבר. חמש ספרות זהות כמו מהירות האור, זה עדיין מרשים. הסיכוי לזה הוא עדיין מאוד נמוך. אבל נגיד שזה לא היה מהירות האור. במקום זה, זה היה, חמש הספרות הראשונות היו 314159, זה חמש הספרות הראשונות של פאי, גם אז היה מדהים, גם אז היו אומרים שזה היה חייזרים או משהו כזה. מה אם הספרות האלה היו 1000000? גם מרשים. מה אם זה היה 555555? גם מרשים. יש הרבה מספרים אפשריים אחרים שהם יפים שזה היה יכול להיות.

‏מה אם זאת לא הייתה הפירמידה בכלל? מה אם זה לא הייתה הפירמידה הגדולה אלא הפירמידה האחרת? מה אם זה לא הייתה אף פירמידה אלא הכותל המערבי? מה אם זה היה הטאג' מא…? יש הרבה אתרים בעולם שזה היה יכול להיות ויש הרבה מספרים וכשאתם מכפילים את הכל, אז זה עדיין סיכוי נמוך, אבל זה פחות מדהים. זאת אומרת, כן, זה היה יכול לקרות, אני פשוט לא מספר לכם על כל הדברים האחרים שפשוט הם לא מעניינים.

‏זה שיש כל כך הרבה צירופי מקרים, לא צריך זמן לא לינארי בשביל להסביר את זה. צריך רק להסביר את איך שאנשים חושבים, שחושבים על הדברים המעניינים ולא חושבים על הדברים הלא מעניינים.

‏אז מה… הייתה השאלה? אנחנו יכולים לקבל כזה מוזיקה של מה הייתה השאלה?

‏[מוזיקת מעבר מלווה במחיאות כפיים מהקהל]

‏השאלה הייתה איך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה צירופי מקרים לא סבירים? התשובה היא שדבר שהסיכוי שלו הוא 1 למיליון, נוטה לקרות אם מנסים מיליון פעמים. זאת התשובה. תודה.

‏[מוזיקת מעבר ממשיכה בליווי מחיאות הכפיים]

‏אה, להמשיך?

‏טוב, יאללה. אה… קודם כל, איך הפרק? אה, אתה מחכה עדיין? [מוזיקה מסתיימת] אה, אוקיי, צריך לחכות עד הסוף, עד ל… זה. צריך לעשות תא-דא. [מחקה את סיום המוזיקה]

‏העניין הוא כזה. יש, אני לא יודע אם אתם נתקלתם בזה, אבל שוב בקונספירציה-טוק או וואטאבר, יש קטע כזה שהסימפסונס חוזים את העתיד כל הזמן. יש רשימה נורא נורא ארוכה של דברים שהסימפסונס כביכול חזו, וחשבתי שזאת הזדמנות מצוינת לדבר על מה שאני מסביר בפרק. זאת אומרת, שאיך זה שהסימפסונס חוזים את העתיד? כן, נכון, היו מקרים שבהם הם חזו את העתיד. אבל פשוט בגלל שיש 700 פרקים של הסימפסונס וכל אחד מהם 23 דקות. זאת אומרת, בסך הכל, ה… אם מקרינים את כל הפרקים של הסימפסונס מהתחלה עד הסוף, זה 300 שעות.

‏עכשיו, אם אני אעמוד כאן ואגיד מילים במשך 300 שעות, חלק מהמילים האלה, במקרה לגמרי, יהיו דומות, יהיו תחזית של העתיד. זה יגיד את הכותרות של הזה, כי פשוט אי אפשר שיהיה כמות כזאת של תוכן בלי שזה במקרה לגמרי יהיה משהו שדומה לעתיד. אז כן, היה מקרה שבו בפרק של הסימפסונס בשנות ה-90, היה, ראו את הלוגו של "פוקס המאה ה-20", ומתחת לזה היה כתוב "חברת בת של תאגיד דיסני". והם עשו את זה בתור בדיחה, של כאילו מה אם "דיסני" יקנו את "פוקס המאה ה-20"? וכמה שנים אחר כך זה קרה באמת. הם חזו את העתיד? כן. כן. זה דבר שקרה. היו המון המון בדיחות שלא קרו, אבל הדבר הזה באמת קרה.

‏אז חשבתי שזה יהיה דבר מעולה לדבר עליו. אבל אז, כשאני הסתכלתי על כל הרשימה הזאת, אז גיליתי שרוב הדברים האלה הם פשוט לא… לא כאלה. זאת אומרת, יש את התמונה של טראמפ שרץ לנשיאות ורואים אותו יורד במדרגות הנעות כמו שהוא עשה בתחילת הקמפיין שלו, ואומרים: "זה שודר בסימפסונס בפרק שיצא בשנת 2000, הרבה לפני שזה קרה במציאות. או מיי גאד, מה הסיכוי?" אז פשוט הסתכלתי וראיתי שזה לא, זה שודר אחרי שזה קרה באמת. זה באמת היה בסימפסונס, זה פשוט היה אחרי שזה קרה ולא לפני, ואני חושב שתחזיות העתיד זה אמור לקרות קדימה ולא אחורה. אז במקרה כזה, זה פשוט כאילו להגיד את העובדה הלא נכונה, זאת אומרת, להגיד שמשהו… ויש הרבה מהדברים האלה של "אוי, אוי מיי גאד, איך הסימפסונים חזו את זה?" פשוט, אתה אומר את התאריך הלא נכון, למעשה, הם אמרו את זה אחרי ולא לפני.

‏ומעבר לזה, יש גם את כל הפעמים שבהם מראים דברים שהם פשוט לא נכונים. כמו שמראים דברים, כמו הזוג הזה שנתפס בהופעה של קולדפליי, עם המסך עם העיגול, ואז רואים, זה תמונה מהסימפסונס שרואים את אותם אנשים שנראים בדיוק אותו דבר, וזה שודר בסימפסונס, בעונה 21 פרק 10! איך אתם מסבירים את זה?! הנה, אני, איך אני מסביר את זה? אתם משקרים. זה לא באמת שודר בפרק 21 של עונה וואטאבר של הסימפסונס. זה תמונה מג'ונרטת, כי קל מאוד לג'נרט תמונות שנראות כמו הסימפסונס, ואז להגיד שהסימפסונס חזו את זה! ואז, אני רציתי לדבר על זה בהקשר של אוקיי, זה ככה עובדים צירופי מקרים, אבל מתברר שלא, כי רוב הדברים האלה הם לא דוגמה לצירוף מקרים, הם פשוט דוגמה לתופעה אחרת, שנקראת להמציא דברים ולשקר. וחוץ מזה, אמרתי, כאילו, להמציא, לעשות תמונה שנראית כמו משהו מהסימפסונס, בעיקר בעניין צ'אט ג'יפיטי, זה ממש ממש קל [צחוק מהקהל], כאילו זה… זה באמת לא מצריך הרבה עבודה אפילו.

‏אני לא יודע למה אני רציני כזה [קריאות מהקהל]. אה… העיגולים המוזרים האלה גם בתקרה, זה יצא יפה.

‏זה הכל. תודה רבה לכם, תודה לאביב. [מחיאות כפיים]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה