בר-דעת - בריאות #8 - כשהמריחואנה כבר לא רפואית: אתגר הטיפול בנפגעי מריחואנה | פרופ' נתי רונאל

הרצאתו של פרופ' נתי רונאל, מהמחלקה לקרימינולוגיה, שניתנה במרתון הרצאות קצרות בנוסח TED, בנושא רפואה ובריאות.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/04/2024.

‏[מוזיקת פתיחה]

‏קריין: "בר-דעת", הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן.

‏והפעם, כשהמריחואנה כבר לא רפואית - אתגר הטיפול בנפגעי מריחואנה, הרצאתו של פרופ' נתי רונאל, מהמחלקה לקרימינולוגיה, שניתנה במרתון הרצאות קצרות בנוסח TED שעסק בנושא רפואה ובריאות.

‏[מוזיקה מסתיימת]

‏פרופ' רונאל: אמרו על המשפחה שלה, שהיא משפחה לא טובה. אמרו עליה שהיא משפחה רעה. במשך שנים המשפחה שלה נרדפה על-ידי הממסד, נחשבה כאויב ציבור. למעשה, כל מי שהתרועע עם המשפחה שלה, כל מי שהיה לו מגע כזה או אחר עם המשפחה שלה, נחשד ונרדף גם כן. נחשבה אויב שצריך להילחם בו. היו יחידות מיוחדות שנלחמו במשפחה שלה. [מרים את הקול] והיא בכלל לא ידעה שהיא כזאת. המלחמה בה יצרה גם תגובת נגד חברתית, ובתגובת הנגד הופיע קול שונה, קול של כאלה שדווקא רצו לחבור למשפחה שלה, שרצו אולי לעשות איתה דברים, עם המשפחה שלה. וברבות השנים באה העדנה למשפחה, והעדנה באה בצורה שלפתע ראו שיש למשפחה גם סגולות חיוביות. עד כדי כך, שכינו את המשפחה "רפואית". [צועק] אבל המריחואנה בכלל לא ידעה שהיא כזאת, כי היא כולה [במלעיל] צמח ממשפחת הקנאביס. היא לא רעה והיא לא טובה, אין טעם להילחם בה כי היא רק צמח, וממתי אנחנו נלחמים בצמחים?

‏[פאוזה]

‏ההשפעה של המריחואנה משתנה מאדם לאדם. כבר נגיד כאן בפתח שרוב האנשים לא יגיעו להתמכרות למריחואנה, בניגוד לפרסומות שפעם היו, שהציגו לנו על גבי אוטובוסים, ג'וינט של מריחואנה שנגמר במזרק, שאתה מבין ממנו שמדובר על הרואין, אחוז מאוד-מאוד קטן מהמשתמשים במריחואנה יגיעו לכך. ואז ברבות הימים היא הפכה להיות רפואית ולפתע יש לה הילה של רפואיוֹת. רפואיוּת. ובכל זאת מדובר על צמח שהמפגש שלו עם המשתמשים בו יוצר אפקט, והאפקט הזה יכול להיות מגוון. [לאט ובהדגשה] יש - אנשים - שנפגעים - מהאפקט הזה, ועל כך בעיקר אני אדבר בהמשך.

‏אתגר הטיפול בנפגעי מריחואנה - אני אחלק את ההרצאה לשלושה. קודם כל, להבין מה זה נפגע מריחואנה, הרי זה רק צמח, אחר-כך אני אדבר על האתגר של הטיפול, כי הטיפול הוא לא פשוט, יש בו אתגרים, ולבסוף אני אדבר על איך עושים את הטיפול, מה בפועל אנחנו יכולים לעשות כדי לעמוד באתגר ולסייע לאותם אלו שנפגעי מריחואנה.

‏אני רוצה להציג בפניכם את רוני. רוני בחור קצת ביישן, אז אתם לא רואים אותו. הוא רואה ואינו נראה, אבל פה רוני עומד, בערך בגובה שלי, בן 40 פלוס-מינוס. כל הפרטים המזהים שמורים במערכת, אז אני משנה אותם כאוות נפשי, אבל המודל הוא בדיוק זה. מדובר על משהו ש… מקרה אמיתי. רוני הוא סמנכ"ל שיווק בחברה מסחרית די ידועה בארץ, די גדולה, עושה חיל בעבודתו. מלח הארץ, א… מפקד וקצין ביחידה מובחרת וסטלן על בסיס קבוע. כלומר, רוני מעשן מריחואנה מדי יום ביומו, ואף על פי כן, רוני מתפקד נפלא כדי להיות סמנכ"ל שיווק מצליח ולהעלות את רף המכירות בחברתו מאז שהוא שם, ובכל זאת הוא סטלן. [מרים את הקול] אז למה רוני בא לטיפול? כי רוני שם לב שבשנה האחרונה, עקב משברים אישיים, הוא יותר רוצה את המריחואנה. עוד יותר רוצה את המריחואנה. רוני מגיע לעבודה מוקדם בבוקר, אין לו שום בעיה להתעורר בבוקר. קם, מתעורר, מגיע לעבודה ועובד עד סופו של יום. אלא מה? שבשעות הצהריים הוא כבר מתחיל להתגעגע לסופו של יום, והוא רוצה שסופו של יום יהיה קצת יותר קרוב מאשר הוא היה בהתחלה. אם פעם סופו של יום היה בשעות הערב, היום רוני רוצה שסופו של יום יהיה קצת לפני כן וקצת לפני כן, והכמויות הולכות וגדלות וסוף השבוע - סוף שבוע של סטלה ארוכה ונעימה מאוד, אבל סטלה שאין מאחוריה כלום. בקיצור, רוני הבין בעצמו, דרך עזרה של כמה חברים שאמרו לו, "יש לך בעיה", ורוני הבין שיש לו בעיה.

‏[פאוזה]

‏אפשר להתמכר למריחואנה. קודם אמרתי שרוב האנשים שמשתמשים במריחואנה לא יתמכרו לה, ובטח שלא יגיעו לשימוש בהרואין. אפשר - להתמכר - לשימוש - במריחואנה. איך זה מתבטא, ההתמכרות לשימוש במריחואנה, או מתי אנחנו אומרים שאצל אדם מסוים יש בעיה של שימוש במריחואנה, ואנחנו אומרים את זה לפעמים. מתי אנחנו אומרים? כאשר אנחנו… ואני אתן עכשיו הגדרה איכותית, לא כמותית. יש הגדרות כמותיות, יש לנו גם התמכרות למריחואנה ב-DSM ובעוד ספרי אבחון, אבל אני אתן הגדרה איכותית: כאשר נפח השימוש במריחואנה בתוך סך הכולל של החיים של האדם הולך וגדל או שהוא גדול עד כדי אי-שליטה. זה יכול להיות נפח חברתי. רוב הפעילויות של האדם קשורות או עוסקות בשימוש במריחואנה. כלומר, החברים שלו משתמשים, פעילות הפנאי שלו קשורה לשימוש, הוא יבחר בפעילות פנאי שיש בה שימוש. נפח חברתי, נפח תעסוקתי. ויש אנשים, רוני הוא מקרה יוצא מן הכלל מה שתיארתי לכם, בדרך כלל אחרי כמה זמן לא כל-כך בא לי לעבוד, אין לי חשק, לא בא לי לקום בבוקר וכן הלאה, ולאט-לאט תסמונת של מוטיבציה הולכת ויורדת להשתתף בפעילויות נורמטיביות, אלא יותר להשתתף בפעילויות של סטלה.

‏אז אני אציג בפניכם את מאיר. מאיר הוא בערך בן גילו של רוני. מאיר הוא סטלן מגיל 15, ומאיר אומר, אחרי 20 שנות שימוש, הוא אומר, [מרים את הקול] "אני עישנתי 20 שנה מחיי, עישנתי לעצמי את השנים". זה היה נורא כיף, אבל שאתה מסתכל אחורה ואתה אומר עישנתי, כי זה הפעילות העיקרית שלי הייתה, כל עבודה שעשיתי, עבודה שלא הפריעה לי להשתמש. לא שהשימוש לא יפריע לעבודה, שהעבודה לא תפריע להשתמש, להתמסטל וכן הלאה, זו בעיה. ויש לנו, לצערי, לא מעט אנשים, על אף שהמריחואנה, לכאורה, היא לא אויב, יש לא מעט אנשים שהם נפגעי מריחואנה בצורה שאני תיארתי - שהחיים שלהם נסובים, שזה תופס נפח הולך וגדל, זה משפיע על היחסים הבין-אישיים, על היחסים הזוגיים. זוגות שהתפרקו כי אומר אחד מבני הזוג לשני, "אני או המריחואנה", והתשובה המיידית היא "המריחואנה", כמובן. זאת אומרת, מה זה, איך ננהל זוגיות בלי מריחואנה? מי שמע על דבר… כשהתחלנו את הזוגיות, המריחואנה הייתה חלק בלתי נפרד מהזוגיות, אז איך ננהל זוגיות בלי מריחואנה? כלומר, יש לנו פה נפח הולך וגדל שנוגס בכל חלקה של החיים של האדם. ולא תמיד זה קיצוני כמו שתיארתי, אבל זה מתקרב, זה גדל. למה זה אתגר לטפל בנפגעים? לכאורה, אדם שחייו ככה נהרסים, יכול להיות נורא קל להתמודד ולטפל בו, על פניו. אלא מה, יש כמה מכשולים קטנים שעומדים בפנינו בבואנו לטפל באדם הזה.

‏ראשית, בעיניי, החקיקה והרדיפה של המריחואנה ומשתמשיה אל מחוץ לחוק זו טעות שאנחנו משלמים עליה הרבה. השימוש במריחואנה הוא לא בעיה חוקית. הוא בעיה - פה נקרא לה רפואית, יותר נפשית, יותר חברתית - אך לא חוקית. מנגנון השימוש בחוק גרם לתגובת נגד ואנשים בדַווקָאיות משתמשים יותר. ומהרגע שהוכח שהטענות של כל הגופים הממסדיים שאמרו, 'עישנת פעם, הזרקת אחר-כך' וכן הלאה, הטענות האלה הוכחו כלא נכונות, אז אנשים אומרים, 'אם כך, המריחואנה היא בסדר. הנה, תראו, הפכתם אותה לרפואית, הכל בסדר'. זאת אומרת, החקיקה יצרה דווקא תגובת נגד, עד כדי כך שאנשים אומרים, 'מה שאמרתם לא נכון, אז בכלל לא מאמין לכם'.

‏[פאוזה]

‏הדבר השני, כשאנחנו באים לטפל בנפגעי מריחואנה, ואנחנו עלולים לפעמים לשכוח את זה, יש משהו אחד במריחואנה שהופך את הטיפול בה מאוד-מאוד לא קל. [מרים את הקול] השימוש במריחואנה הוא דבר נעים מאוד! מאוד-מאוד-מאוד נעים. הוא כל-כך נעים שרוצים עוד. הוא כל-כך נעים שרוצים עוד, ופשוט לא רוצים דברים אחרים. זאת אומרת, האדם אומר, "אני בגן עדן, למה אתם רוצים להוציא אותי מגן עדן? יש לכם בעיה עם זה שאני בגן עדן? זה בעיה שלכם, אבל לי אין בעיה כזאת". ומה קורה שכבר אין גן עדן? מדליקים עוד ג'וינט, מגיעים עוד פעם לגן עדן. החיים נורא פשוטים וקלים, השימוש במריחואנה נעים. הוא כל-כך נעים שכל אלטרנטיבה שמוצעת לאדם, על פניו נראית לו מאוד לא נעימה, מאוד לא קלה, "אז למה שאני אתאמץ כשיש פה את גן עדן בהישג שאכטה?"

‏דבר נוסף באתגר - מריחואנה היא רפואית, נכון? היא משככת כאבים, למשל, לא עלינו, חולי סרטן שצריכים כימותרפיה, זה משכך. זה משכך גם כאבים רגשיים, זאת אומרת, האדם שמשתמש במריחואנה בכלל לא יודע שחייו הם בצרות כי יש פה משכך כאבים שהוא כל הזמן משתמש בו. אז מה קורה אם פתאום כואב לו? מינון גדל של משכך הכאבים, זה כל מה שצריך. זאת אומרת, הוא מחריף את הבעיה כי הוא לא מבין שבעצם החיים שלו מידרדרים בגלל השימוש במריחואנה, הוא בטוח שזה הפתרון, זו התרופה. "ולו רק תתנו לי להשתמש, הכל יהיה בסדר". אלה האתגרים. אתגר נוסף זה חוסר מודעות, אנשים שמשתמשים במריחואנה לא כל-כך מודעים לזה שהשימוש יכול להיות בעייתי. מה עוד שהרבה אנשים יכולים להשתמש במריחואנה, והשימוש שלהם בכלל לא בעייתי. יש אנשים שיכולים להשתמש במריחואנה לפרקים, שימוש מזדמן. אז אדם שמשתמש שימוש בעייתי, הוא חושב לעצמו, "אם הם יכולים ואין בעיה, אז למה אצלי הבעיה?" הנה, המריחואנה היא צמח תמים, סם תמים, קל, ולכן אין שום בעיה, ולכן הוא אומר: "הכל בסדר". ודבר נוסף שאומרים משתמשי מריחואנה, "ממילא כולם מעשנים, תלך לחבר'ה שלי, כולם מעשנים, אז מה אתם עושים מזה סיפור? אין לי שום… אולי אני הגזמתי קצת, אך אין כל בעיה בשימוש במריחואנה".

‏עם זה אנחנו צריכים להתמודד כשהאדם מגיע אלינו לטיפול. התמודדות אחת הייתה יכולה להיות התמודדות ברמה המדינית-חברתית, וזה… לפני מספר שנים הצעתי לרשות למלחמה בסמים, במקום להילחם במריחואנה ולעשות כל מיני פרופוגנדות שהם לא מועילות, לפתוח מרכז טיפול לנפגעי מריחואנה, ובכך להצהיר קבל עם ועדה, המדינה יודעת שיש נפגעי מריחואנה ולא רודפת אותם אלא מציעה להם טיפול, 'בואו לטיפול, יש מה לעשות'. אין היום בארץ מרכז טיפול לנפגעי מריחואנה. שולחים אותם לטיפול יחד עם מרכזים של מכורים אחרים ולא תמיד זה מתאים להם כי חלקם, כאמור, אנשים נורמטיביים ולא כל-כך מתאים להם להיות עם המכורים היותר קיצוניים. אז פתרון אחד ברמה החברתית, קצת לשנות את נושא החקיקה. במקום לרדוף אותם, להציע טיפול. זה ברמה החברתית.

‏ברמה האישית, אין כמו מודעות. ומסתבר שאנשים שמשתמשים במריחואנה לא תמיד מודעים לדברים שאמרתי קודם. היות והם לא מודעים לדברים שאמרתי קודם, הבסיס הראשון לטיפול זה ליידע אותם. איך מיידעים אותם? על-ידי סוכנויות חברתיות, על-ידי, כאמור, מרכז טיפולי של נפגעי מריחואנה, ובמקום לרדוף אותם, להראות דמויות, אפילו בתקשורת, של אנשים שהייתה להם בעיה של מריחואנה ואולי החלימו. זאת אומרת, אפשר ליידע, ואליי מגיעים פעמים רבות לטיפול אנשים, שמי שיידע אותם שיש בעיה של שימוש במריחואנה אלה חברים שלהם, ואז הציעו להם בואו ותלכו ותשקלו אולי טיפול, אולי יש בעיה וכן הלאה, ואז הם מגיעים לטיפול. כשאדם מגיע לטיפול הוא עדיין נמצא בשלב, לרוב, שאנחנו מכנים אותו הכחשה. זאת אומרת, האתגרים שאמרתי קודם עדיין הם מאוד חזקים, נוקבים ולא פשוט לנו להגיע אליו. להגיע אליו במובן הזה שיפתח משהו. מה שאנחנו מחפשים זה - בטיפול - וזה, ככה אנחנו מתמודדים עם אתגר הטיפול, מחפשים היכן החיים של אותו אדם בחוויה שלו לא מסתדרים לו. מה לא עובד אצלו, איפה המריחואנה לא מצליחה לשכך את הכאבים. וברגע שיש אדם, מטפל שמכיר טוב את נושא העישון והמריחואנה, שמודע להשפעות של המריחואנה ולא נותן סיסמאות שהמשתמש המצוי יודע שהם לא נכונות, אלא מדבר מתוך היכרות עם עולמו, ומספר לו, "נכון שבעת האחרונה אתה מחפש יותר לעשן מאשר לעבוד? זה קורה לך לפעמים? קרה לך פעם שקיצרת את יום העבודה בחצי כי היה קשה, לא בא, היה איזה משבר משהו, ובמקום להתמודד איתו הלכת לעשן, לנוח קצת?" וברגע שהאדם יודע את זה ומבין שמבינים אותו, שמזדהים איתו, שמבינים את זה, הוא מוכן להתחיל לשקול. ואז באים עקרונות טיפוליים נוספים.

‏ברור לנו שכדי להחלים משימוש, שימוש לרעה במריחואנה, האדם צריך להפסיק להשתמש במריחואנה. [צוחק קלות] עד כמה שזה נשמע פשוט, זה בכלל לא פשוט. כי בעצם מה שהאדם רוצה זה להפסיק את התוצאות השליליות של המריחואנה בחיים שלו, אבל להמשיך עם השימוש במריחואנה. ככל שימשיך השימוש ולא תהיינה תופעות שליליות, הכל בסדר. ומה שאנחנו אמורים לנסות להראות לו, שבעצם התופעות השליליות הם לא בגלל סיבות עלומות, אלא הם תוצר, בחלקם לפחות, של השימוש במריחואנה.

‏נחשוב על דוגמה, נחשוב על מישהי שנקרא לה, רוני, רוני כבר השתמשתי בשם, אז נקרא לה נירית. נירית היא עובדת בתקשורת, א… נאמר שהיא בעיתונאות. אני משנה פרטים קטנים. ונירית מעשנת, מעשנת את חייה. נירית לא רק מעשנת אלא גם יש לה זוגיות לא יציבה, כלומר, אין לה שום מערכות זוגיות. יש לה יותר מדי מערכות זוגיות מתחלפות, אך אין לה שום מערכת זוגית יציבה כבר כמה שנים. לנירית לא טוב, החיים שלה לא טובים. היא תקועה בעבודה, היא לא ממש מתקדמת, היא לא מממשת את הפוטנציאל שלה, שהיא יודעת שיש לה. המערכות הזוגיות - היא כבר בשנות ה-30 לחייה, היא הייתה רוצה זוגיות יציבה, אבל כמו שזה נראה כרגע, הזוגיות היציבה רק הולכת ומתרחקת ככל שהיא מתבגרת. והניסיונות הנואשים שלה להתמודד עם זה, הן עם החלפת בני-זוג באופן תדיר והן על-ידי שימוש במריחואנה, לא פותרים כלום, לא עוזרים. אז אנחנו צריכים להראות לה, לנירית, ש"משהו בדרך שלך לא נכון, אז בואי תנסי משהו אחר". ומה זה המשהו האחר? "בואי תנסי, שום דבר לא יקרה. תמיד את יכולה לחזור לשימוש במריחואנה. השימוש כאן, קיים. תשמרי לך חומר בבית אם את רוצה, אם כי זה לא מומלץ, עדיף שלא. אבל תמיד את יכולה לחזור, תמיד יש איזה שכנה שיש לה קצת חומר". מה שאנחנו נציע לה, רק להיום אל תשתמשי. יום אחד ואולי שבוע, תראי מה קורה לך. אמר לי מישהו שמשתמש במריחואנה, הוא בא אחרי שבוע, שהוא נקי. לגמרי. והוא אומר, "לא נעים לי להודות בפניך, אבל אני חייב להודות בפניך, אני יותר חכם, אני יותר מצחיק, אני יותר שנון, יותר טוב לי עם הבת-זוג שלי, יותר קל לי עם אנשים". הוא אומר, "אני לא מאמין שאני אומר את זה, אני חשבתי תמיד שהמריחואנה הופכת אותי לחכם, שנון, יותר זורם עם אנשים וכן הלאה, וגיליתי שכשאני הפסקתי, יותר קל". זאת אומרת, אנחנו צריכים לתת לאנשים את ההזדמנות להתנסות. איך עושים את זה? למשל, מפגישים אותם עם מישהו שכבר היה בסרט הזה. והוא אומר להם, "זה מה שקרה לי, אז גם לכם זה יכול לקרות".

‏והדבר האחרון שאני רוצה להגיד, ששינוי ממשי קשור גם למישור הרוחני של האדם. אנשים שמשתמשים במריחואנה והשימוש שלהם הוא בעייתי כמו שתיארתי, מצד אחד יש להם חיפוש של משמעות שמעבר ליום-יום ולחומרי, אך מצד שני הם בוחרים באפיק לא נכון כדי לבטא את השימוש הזה. הכמיהה - לפי יונג - הכמיהה הטבעית של האדם אל הרוחני אצלם חסומה ולכן הופכת לשימוש במריחואנה פרובלמטי. ולכן מה שאנחנו נציע להם במערכת טיפול, שינוי התנהגותי, עבודה על חיי הנפש ו-חזון רוחני שבו הם ירגישו שהם יכולים לממש את עצמם, להגיע לחיים מלאי טעם, מלאי חזון, ואולי אפילו ללמוד לאהוב.

‏תודה רבה לכם, כל טוב.

‏[מחיאות כפיים]

‏[מוזיקת סיום]

‏קריין: תודה שהאזנתם לנו. באפליקציית "בר-דעת" תמצאו עוד הרבה פודקאסטים מרתקים גם בנושאים דומים וגם בתחומי ידע שונים לגמרי. בואו לגלות אותם. "בר-דעת", אפליקציית הפודקאסטים של בר-אילן, משפיעים על המחר היום.

‏ערך והפיק אורי טולדנו.

‏תודה על ההאזנה.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה