בין אדם לכלב - פרק 5- כנענים ומעורבים חלק א' עם היאלי גרוס
- מיכל שקד
- Jun 26
- 38 min read
מהו באמת הכלב הכנעני? מה האופי שלהם, הגנטיקה, מאיפה הם הגיעו, ולמה הכלב שאימצם מעמותה הוא ככל הנראה לא כנעני ולא מעורב בכזה? הצטרפו אלינו לשיחה עם היאלי גרוס, מומחית ומגדלת כנענים שתעשה לכולנו קצת סדר.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 16/04/2025.
גיא: שלום ותודה שהצטרפתם אלינו לעוד פרק של הפודקאסט שלנו, "בין אדם לכלב". היום יש לנו חתיכת פרק מעניין. אני גיא בראל, איתי יושב מנור בן עמי, ועוד אורחת מיוחדת שעוד רגע אנחנו נרחיב עליה. שנייה לפני הכל - חסות.
[חסות]
גיא: תודה שחזרתם אלינו. אז אנחנו היום מארחים את היאלי גרוס. היאלי היא בעצם כלבנית, מגדלת, מגדלת כנענים ודוברמנים. יש לה בית גידול, קוראים לו "בית שרב", הוא כבר המון שנים, דור שלישי למתעדים, סופרת ומוציאה לאור, מחברת המון ספרים, ביניהם יש לנו שלושה ספרים על כלבים כרגע, שזה "מגויסים על ארבע - הכלבנות בשרות הציונות", מנור גם מציג את זה למצלמה כרגע, "מסע עם אופק, צוהר לעולמם של כלבי הבר הכנענים", ויש לנו עוד ספר ילדים, שזה "הקסם של עזית", שהוא לא נמצא כאן.
והיום בפרק, אנחנו בגדול הבאנו את היאלי, כדי שגם אנחנו נוכל לדבר, אנחנו כבר מדברים עוד מהרגע שלפני שהתחיל כבר… לפני הרגע שהתחלנו להקליט את הפרק, על כנענים - מה זה כנעני, מתי הגזע הזה בכלל גילו אותו, מתי תיעדו אותו לראשונה, איך הוא התפתח למה שהוא היום, ועל למה הכלב שהבאתם מעמותה הוא כנראה לא כנעני, ובאמת רגע לדבר על זה כמו שצריך.
אז היאלי, בואי ספר לנו קצת על עצמך.
היאלי: שלום. שמי היאלי גרוס, אני דור שלישי למתעדים, לא מתעדים כמו שאולי תחשבו מתעדי-כלבים, אלא מתעדים של תולדות העם היהודי, של ההתיישבות בארץ. עוד מעט תבינו למה כל זה קשור לכלבים. סבא שלי היה במאי של 'יומני גבע', ניצול שואה. כבר בפולין, בקרקוב, הוא גידל… משפחתו גידלה כלבי איירדייל טרייר, שליוו אותם לאורך שנים רבות. אבא שלי היה חוקר של הסרט העברי.
בתור ילדה, אני גדלתי על סרטים שצולמו בארץ ישראל משלהי המאה ה-19, סרטים של האחים לומייר ואילך, כשבאחד הסרטים הראשונים, שצולמו ב-1911, אני כבר זיהיתי כלב סלוקי. בסרט נוסף, שצולם בשנת 1920 על ידי אבי הסרט העברי, יעקב בן דב, כבר זיהיתי גורים של כלב כנעני, שליוו את אנשי ההתיישבות בהרי ירושלים - במעלה החמישה, כך שהכלבים הכנענים האלה מתועדים גם בעולם הקולנוע, שזה מאוד נחמד לראות את זה.
איך אני הגעתי לכלב הכנעני? קודם כל אני מגדלת של כלבי דוברמן. הדוברמן הראשון שלי הגיע אליי… אני הגעתי אליו בשנת 1997, במטרה - אני בן-אדם שמאוד אוהב לטייל - ורציתי חבר נאמן שילווה אותי בטיולים בשטח - כלב משפחה, כלב עבודה. חיפשתי והגעתי לבית-גידול מאוד ותיק בארץ, בית אמרא, זכיתי בעצם בלבחור בחירה של זכר נפלא, שליווה אותי שנים רבות. היום יש לי - זה סיפור בפני עצמו אז לא ניכנס אליו - אבל היום יש לי דוברמנית שהיא נולדה אצלי, בבית-גידול "בית שרב", בת שלוש וחצי, כך שהמורשת הזאת נמשכת לאורך כל הדרך.
את הכנענים אני פגשתי בתור ילדה ירושלמית, תמיד בשטח, תמיד בטיולים, תמיד לצד האוהלים של הבדואים. בעלייה לירושלים, בשער הגיא, תמיד ראינו את השלט "חוות שער הגיא", וידענו שגרה שם איזה מישהי שמקדישה את חייה לכנענים. [מנור צוחק] לחברים שלנו היה איזה כנעני ג'ינג'י נורא נחמד, שאני זוכרת אותו כילדה. עם הדוברמן הייתי מסתובבת בהרים, והייתי פוגשת, אפילו בשלהי שנות ה-90, כנענים גזעיים בשטח. בהרי ירושלים היום אני חושבת שזה כמעט כמעט בלתי אפשרי. [גיא מהמהם] לימים אני נכנסתי לתחום של תיעוד ההתיישבות בהרי ירושלים. התחלתי לתעד את ההתיישבות במושב מסילת ציון, משם הגעתי לתיקים ארכיוניים, וגיליתי שהכלב הוא חבר נאמן של המתיישב הציוני וחלק בלתי-נפרד מהקמת המדינה, ממש מהצעדים הראשונים - אני מדברת על 1913, שאני מדברת על צעדים ראשונים, ולאט-לאט נחשפתי והתחלתי לחקור את הסיפור הזה, שכתוצאה מזה בסופו של דבר, למעלה מעשר שנים של עבודה הוצאתי את הספר "מגויסים על ארבע - כלבנות בשירות הציונות".
כחלק מהעבודה להכרת הכלבים נחשפתי לדמותה של דוקטור רודולפינה מנצל, שהיא בעצם הגיעה לארץ, אני אדבר על זה כרגע ממש בקצרה, ב-1934, במטרה להקים מערך כלבנִי להגנת המדינה שבדרך, נקראה על-ידי ארגון ההגנה, ובאותה הזדמנות כמדענית, דוקטורית בשלושה תחומים שונים - פסיכולוגיה, ביולוגיה וכימיה, ובעצם קודם כל אישה ציונית ואוהבת כלבים, היא שאלה מה התפקיד המדעי שהיא יכולה לעשות בארץ ישראל, מה הדבר הכי חשוב למדע, ואמרו לה, 'תסתכלי על כלבי הפאריה'. כלבי פאריה זה לא מה שאתם חושבים, ניכנס לזה בהמשך.
גיא: רגע, אנחנו עכשיו מדברים על איך בכלל…
היאלי: איך התחברה דוקטור מנצל לכנענים.
גיא: איך, איך הכרנו… איך הכרנו את הכנעני בכלל?
היאלי: איך הכרנו? רגע, איך אני הגעתי לכנעני.
גיא: איך את הגעת לכנעני, נכון.
היאלי: אני הגעתי לכנעני, למדתי את הסיפור הזה, זכיתי בדרך להכיר עוד אישה מדהימה, אסתר כהן, שהשנה תחגוג 95, בלי עין הרע שתהיה בריאה, צלולה, הלוואי על כולנו, וממנה נחשפתי לסיפור של הכלב הכנעני, כי היא ליוותה מהכלב הכנעני הראשון של דוקטור מנצל, ממנה אני הגעתי להמשכיות, שזאתי מירנה שיבולת, המגדלת משער הגיא, שבזכותה הגזע הזה ממשיך להיות קיים. היא מגדלת את הכנענים ברצף, בארץ, משנת 1969 או 70'. אני הגעתי אליה בשנת 2016, רגע לפני שמדינת ישראל החריבה את חוות שער הגיא, בכל מיני טענות ששוב, לא ניכנס אליהם, אבל אני זכיתי לשמוע ממנה על הגזע, על החשש לעתידו של הגזע. כמה חודשים אחרי זה היא נאלצה לעזוב את המקום, לא נמצא לה פתרון בארץ, היא עברה לאיטליה, ושנתיים אחרי זה אני הגעתי לאופקים, לשכונה חדשה, ושם…
מנור: רגע, מירנה לא עברה לכפר ידידיה?
היאלי: לא. מירנה, משנת… שלהי 2016 עד סוף 2021, בעצם נאלצה לעזוב את הארץ, גרה אצל חברה שלה באיטליה, ובכל אותה תקופה אין גידול של כנענים מתועדים במדינת ישראל.
מנור: זאת אומרת, כל הכלבים שהיו שם…
גיא: היה לנו כמה שנים בלי גידול בכלל.
היאלי: אנחנו מדברים על בסביבות שש שנים…
גיא: בלי גידול.
היאלי: …שאין גידול, זה מאוד משמעותי בשביל הגזע.
מנור: אוקיי. אז אא…
היאלי: כאילו קיבל ברקס, הגידול.
גיא: אז אני חושב ש… קודם כל השאלה, שאני חושב שגם אני רוצה לדעת אותה, וגם חסכתי לא לשאול אותה, שדיברנו בטלפון וגם עד שהתחלנו להקליט, זה בכלל - מה זה כנעני? כאילו, מה באמת מגדיר כנעני ככנעני, ולא ככלב מעורב?
מנור: אני חייב להגיד רגע, לפני שגם היאלי תענה לנו, אני חושב שגם אנחנו כאנשי מקצוע, אנחנו יודעים להגיד לאדם הממוצע שלוקח… שמאמץ כלב מעמותה, מכלבייה, ואומרים לו שהוא כנעני או כנעני מעורב, אנחנו יודעים להגיד שזה כנראה לא באמת כנעני. מצד שני, נורא קשה לנו לשים את האצבע ולהגיד…
גיא: "הוא כנעני".
מנור: …"הנה, זה כנעני".
גיא: כן.
מנור: זה, ככה נראה כנעני, ככה מתנהג כנעני, ובדיוק בשביל זה גם הבאנו אותך, כי זה משהו שלדעתי גם אנשי מקצוע לא מספיק מכירים ובקיאים. היחסי-ציבור של הגזע הזה לא מספיק טובים, כדי ש…
היאלי: לא קיימים.
מנור: לא קיימים.
גיא: יש להם יחסי ציבור על הפרצוף. כולנו חברים בקבוצה…
מנור: נכון.
גיא: בקבוצת הפייסבוק הידועה של "כלב מעורב"…
גיא ומנור: "זה אני". [מנור צוחק]
גיא: ולא השם השני שלה.
מנור: אז כן, אנחנו נשמח לשמוע, אנחנו גם, כן חשוב להגיד, אנחנו נצרף לפודקאסט תמונות בהמשך…
גיא: כן.
מנור: אתם תוכלו לראות ביוטיוב, שתראו כל מיני דוגמאות לכלבים כנעניים אמיתיים, מתועדים. הבמה שלך.
היאלי: אוקיי. אנחנו, אז, נתחיל במצב היום, הוא לא תמיד היה ככה, קודם כל.
גיא: זה בטוח, כן. זה בטוח.
היאלי: אנחנו מדברים, אם אנחנו ניקח צעד אחורה, בואו נגיד, פחות מעשר שנים, עשר שנים, שכל כלב מעורב שמגיע לעמותה, משווקים אותו כרועה כנעני, כנעני עמותות, פתאום… קודם כל אני שמחה שאנשים מכירים את השם כנעני, זה כבר דבר יפה.
גיא: כן.
היאלי: לא משנה שהוא כרגע לא מצוּוָת לכנעני האמיתי, אבל איכשהו זה תפס, דווקא מהכיוון הזה שמבינים מה זה כלב כנעני. אז זה כאילו ה… חצי הכוס המלאה. אבל גם העמותות, אם אתם תסתכלו עשור-שניים אחורה, 2010, בואו נשים את האצבע, מה שנקרא בנקודה, במקום המדויק, תיכנסו לרשם העמותות, תבדקו כמה עמותות רשומות שמצילות כלבים, או מצילות לכאורה כלבים, היו רשומות עד שנת 2010. עד אז זה היה יותר מצילות כלבים, וכמה איך פתאום יש בום מטורף, פריחה של עמותות. למה? מה קרה בשנת 2010?
מנור: מה קרה? [מצחקק]
היאלי: עד שנת 2010 לרשות הטבע והגנים הייתה זכות חוקית, לפקחים, בעצם לירות בכל כלב משוטט…
גיא: נכון.
היאלי: כחלק מפקודת הכלבת, בכל שטחי הארץ, בשטחים פתוחים, מחוץ לשמורות טבע, לא רק שמורות טבע.
גיא: גם לחקלאים היה את זה, לא?
היאלי: אני מדברת על רשות הטבע והגנים.
מנור: אוקיי.
גיא: כן.
היאלי: במקרה גם הייתי פקחית אזורית, אני קצת מכירה את זה גם מהצד השני, ראשונה ואחרונה. ו… אז היה איזשהו, נקרא לזה סוג של דילול, לא נכנסת כרגע - נכון, לא נכון - אבל הייתה איזשהי בקרה על כמות הכלבים בשטח. שוב, אנחנו מדינה שהיא מוכת כלבת. אם נסתכל היום צפונה, אנחנו במקום לא טוב…
מנור: כן.
היאלי: …עם כניסת כלבים ללא פיקוח מלבנון. כלבת, אני רק רוצה להזכיר, שזאת מחלה שהיא חשוכת מרפא, אם בן-אדם ננשך וחולה - זכרונו לברכה.
מנור: כן.
היאלי: לא נעים. ולכן העניין הזה - וזה היה קיים הרבה מאוד שנים במדינה - לכן העניין הזה הוא קריטי. בתקופה הזאת בעצם מתחילים כל הארגונים שיוצאים נגד הדילול הזה של הכלבים. במקביל, וזה בעיקר בדרום, אבל לא רק, יש ב… במגזר הבדואי המושג של עיקור וסירוס הוא לא קיים. הוא לא קיים כי הוא אסור על פי הדת, על פי האסלאם, זה חד משמעי. לגדל כלבים, כן, הם יודעים לגדל כלבים נפלאים, ואת זה אפשר לראות על הסלוקים, זאת אומרת אם רוצים גידול מבוקר, יש גידול מבוקר של סלוקים. כנענים פחות גידלו בצורה מבוקרת. הכנענים גדלו בשולי המאהל נקרא לזה, ככלבים שעוסקים בשמירה וליווי של העדר. אחר-כך ניכנס יותר לתפקיד שלהם. ככל שהעולם של הבדואים הולך ומתכנס לתוך עיירות, אז יש פחות צורך בכלבי רועים.
גיא: כן.
היאלי: ואז הכנעני בעצם מאבד את התפקיד שלו. עכשיו אני חוזרת לשאלה המקורית - מה זה כנעני? [גיא מהמהם] אז קודם כל, כנעני, בתקופה שדוקטור מנצל מגיעה לארץ, המטרה שלה היא לאתר את מה שנקרא הכלב המקומי, כלב הערבות, זה היה התרגום שלה, כלבי הפאריה.
גיא: אנחנו מדברים על אלף תשע מאות…
היאלי: 1934, ביקור ראשון שלה בארץ ישראל, כדי בעצם להעביר את קורס הכלבנים הראשון, שהיה בקיבוץ יגור, וקורס הכלבנים השני בתל מונד. היא באה לכאן, ועל הדרך היא רואה כלבים שהם לא כל-כך מתחברים לבני אדם, היא לא מתחברת אליהם, אבל היא קצת מצלמת, יש תמונות יפות שלה, של הכלבים האלה. חוזרת לאוסטריה, בסופו של דבר היא עלתה בסוף 1938, וברורה לה המטרה שלה כמדענית, להבין מה זה הכלב הזה, המקומי. כשכלבי פאריה… אני אתן פה עוד איזשהי נקודה קטנה - הכלב פאריה, ה-Paria Hound, או איך שהיא קראה לזה, Paria Hunde, זה שם הספר שלה אודות הכנענים גם, זה כלבים שחיו בשולי החברה. זה כלב שיכול לדאוג לעצמו, לפרנסתו, לכל צרכיו. מי שלא חזק, לא שורד…
גיא: כן.
היאלי: …מת. רוב הגורים לא מתפתחים ולא מגיעים לבגרות. מבחינת היצרים שלהם הם כלבים הישרדותיים, הם כלבי שמירה מעולים…
גיא: כן.
היאלי: בגלל הצורך שלהם לשרוד.
מנור: כלבי התרעה.
היאלי: והכלבים האלה התפתחו לאורך הרבה מאוד שנים, במקומות… בארצות הדרומיות, היא קראה לזה, שמדובר על דרומית לקו המשווה, ה"פאריה האונד" זה שם של הכלב ההודי, שדרך אגב, אני בדקתי את עצמי לטובת העניין, הוא עדיין לא מוכר על ידי ה-FCI, אבל…
גיא: אה, הוא לא מוכר עדיין.
היאלי: אבל יש לו כבר תקן גזע, משנת 2015.
גיא: מטורף.
מנור: אז אני גם קצת בדקתי…
היאלי: כך שדוקטור מינצל הקדימה את זמנה.
מנור: וממה שאני הצלחתי ללקט ולהבין, מדובר ב… זה איזשהי קטגוריה של קבוצת כלבים, כי יש את האינדיאן פאריה, שזה הגזע שעליו את מדברת, ויש לנו קבוצה של פאריות, שתחתם הכניסו גם את הכנענים, גם…
היאלי ומנור: את הדינגו.
היאלי: ה-ניוּ ג…
מנור: זאת אומרת, פאריה זה…
היאלי: כלב, כלב פרימיטיבי.
מנור: זהו.
גיא: כמו שאתה מגדיר כלבי שפיץ, כאילו.
מנור: זה כלבי שוליים, אבל זה שם כולל לאיזשהי קבוצה של כלבים שהם…
היאלי: שהתפתחה ללא יד מכוונת…
מנור: כן.
היאלי: אבל באזור טריטוריאלי מוגדר…
מנור: אוקיי.
היאלי: עם מאפיינים חיצוניים מוגדרים, שאפשר…
מנור: פה חידשת.
היאלי: שאפשר, תכף נגיע גם לזה. יש להם מאפיינים של אופי, יש להם מאפיינים של מראה, יש להם בריאות מאוד טובה, הם מאוד קלים בקטע של תזונה, זה לא כל האלרגים המסכנים ו… שאנחנו רואים היום. זרוק אותם בערימה של אשפה והם חיים טוב. מי שלא חזק לא מגיע לבגרות ולא יכול להעמיד גורים - לגמרי הברירה הטבעית פה.
גיא: כן.
היאלי: דרך אגב, לגבי הדינגו, גם יש טענה שהוא הגיע לאוסטרליה מארצות המזרח התיכון, והתפתח שם כטורף, כי זה בעצם הטורף היחיד שמה, ואם תסתכלו על תמונות, תראו שגם הפאריה ההודי וגם הדינגו וגם הכנעני, יש להם מאפיינים מאוד דומים.
גיא: כן.
היאלי: יש להם בדרך כלל מבנה גוף ריבועי, אוזניים זקופות, לא תמיד זקופות, או חצי, ויש להם את הזנב המסולסל. בתוך כלבי הפאריה, דוקטור מנצל הגדירה… לא היא הגדירה, אבל היא נעזרה בהגדרה של… קדמו לה, נעזרה בהגדרה של ארבעה טיפוסים - כלבי צאן וכלבי רוח שאנחנו לא מתעסקים בהם, ופה בארץ היא בעצם בודדה שני טיפוסים, שהיא אמרה שאלה הטיפוסים שמהם היא רוצה לגדל את הכלב הארץ-ישראלי, שעוד לא היה לו שם. טיפוס אחד זה טיפוס קולי, שהוא טיפוס יחסית קל, אוזניים זקופות, זנב מסולסל. הטיפוס השני נקרא טיפוס דינגו, הוא טיפוס יותר כבד פיזית, הוא יותר צפוני, ויש לו את האוזניים שלא זקופות ב-100%. משני הטיפוסים האלה ביחד היא גידלה סוג של טיפוס שלישי, דרך אגב בטבע הוא גם התפתח באופן טבעי, שזה הכלב האידיאלי בעיניה. זאת אומרת, גם מתוך הכלבים שבשטח, היא חיפשה מאפיינים מאוד מסוימים, היה כלב, אם תרצו נראה לכם פה את התמונה.
גיא: אני אשמח.
מנור: כן.
גיא: אני מדמיין כלבים בראש כרגע.
היאלי: הכלב הראשון שהיא הביאה מהשטח, הנה, זה תמונה משנת 1938, כלב בשם "דוּגמה".
גיא: מה שאוהבים להגדיר אותו בעמותות כבורדר קולי מעורב…
היאלי: בורדר קולי…
גיא: כאילו, בצבע שחור ולבן. [גיא ומנור צוחקים]
היאלי: בדיוק, בורדר קולי בארץ ישראל של 1938…
גיא: איי, זה קורע.
היאלי: היו הרבה גזעים, בורדר קולי לא היה.
מנור: זה משהו אבל גם…
היאלי: הכלב הזה, רגע, הכלב הזה נקרא "דוגמה" כי היא ראתה בו אידיאל.
גיא: זה מה שהיא עשתה בהרבעה של שני הטיפוסים?
היאלי: לא, לא, היא מצאה אותו ככה.
גיא: אה, זה היא מצאה אותו ככה.
היאלי: הם מתרבים טבעי בשטח, אתה לא צריך…
גיא: זה, זה… אוקיי.
מנור: חלק מה…
גיא: זה הטיפוס השלישי, כאילו.
היאלי: זה פשוט שני הטיפוסים שקיימים בשטח, ובחיבור ביניהם אתה מקבל משהו שהוא טיפה יותר מסיבי.
גיא: שזה הטיפוס השלישי.
היאלי: זה הטיפוס.
מנור: חלק באמת מהברירה הטבעית, אני מניח, שככל שזה מתקיים, אז גם המראה של הכלב הולך ומשתנה יותר לכיוון של המראה הזאבי, תקני אותי אם אני טועה. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על כלבי פאריה ועל כלבי שוליים שהולכים ומתרבים, אז גם המראה הוא נוטה יותר לכיוון.
היאלי: המראה חוזר למקור.
מנור: בדיוק.
היאלי: נכון.
מנור: ויש גם את הניסוי עם השועלים.
היאלי: נכון.
גיא: כן.
מנור: אתם מכירים? ש…
היאלי: גם יש עם יונת הבר, והיונות דואר, יש…
גיא: יש גם עם יונה.
היאלי: יש, כן.
מנור: כן, את זה אני לא מכיר. אבל…
היאלי: יש לך… אתה תראה הבדלים…
גיא: כן.
היאלי: ברגע שאתה מביית יש שינוי…
גיא: נכון.
היאלי: ברגע שאתה מחזיר לטבע, אחד הדברים שאופייניים מאוד לכנעני, ואת זה אתם לא תראו ברוב כלבי העמותות, זה כלב עם יכולת להסתגל לכל סיטואציה בקלות.
גיא: כן. זה אנחנו יודעים.
היאלי: ו… כן.
מנור: חשוב להגיד…
היאלי: אבל ברגע שאתה אומר שהוא לא מסתגל, בוא נגיד, אני לא אשלח גור כנעני לגור בתל אביב…
גיא: זהו, זה תלוי למה הוא מסתגל.
היאלי: כי אני לא חושבת שזה נכון לו.
גיא: כי להס…
היאלי: לא, הוא יכול להסתגל. יש לי כלב כנע…
גיא: כנעני. לא, לא המעורבים.
היאלי: כנעני. אני, אני…
גיא: כנענים. זהו, זה אני חושב הדבר שבאמת צריך להבין.
היאלי: אני אתן לך את הדוגמה הכי טובה. כלב שנולד אצלי. כלב בשם גומא, "בית שרב", הוא גר היום בצ'כיה. הוא נולד אצלי, בן של שני כלבי מיון, של הכלבים שלי - אושר בת מרחבים ושלף בן מרחבים - כנעני, דרך אגב, מתקופת מנצל - וגם מירנה וגם אני, כמובן, ממשיכים בדרך הזאת. כל כלב מיון שמגיע מהשטח, קוראים לו על שם המקום ממנו הוא בא. הכלבים שלי נולדו במועצה אזורית מרחבים - הכלבים שהוצאתי מהשטח, הראשונים - ולכן כולם נקראים בני מרחבים בתעודה. זה נקרא דור אפס, כלב מיון דור אפס, כולם בני מרחבים. אחרי זה הגורים שלהם, זה הבית גידול שלי, זה "בית שרב".
מנור: אוקיי, אז…
היאלי: אז הכלב הזה, גומא, גדל אצלי עד גיל שמונה חודשים, כשהוא היה מיועד לצאת לצ'כיה, יש את החוקים של הכלבת, נוגדנים.
גיא: כן.
היאלי: הכלב צריך להישאר בארץ תקופה ארוכה. עבדתי איתו, עשיתי לו חשיפה. המגדלים מצ'כיה, שיש להם שלוש כנעניות והם מאוד מנוסים, הם באו לארץ כדי להתחבר אליו, ולהעביר עליו בנעימים גם את הטיסה, ו… שלא יהיה לו איזשהו הלם תרבות. אבל עדיין הכלב נוחת מהחום של המדבר באופקים, ונוחת בפראג. קור אימים, רגע לפני שלג, הכלב יוצא מהכלוב, עבר הרגלה לכלוב כמובן, יוצא מהכלוב מבסוט ושמח וטוב לב בשדה תעופה בארץ זרה, מדינה זרה. לא לקח לו אפילו יממה להתחבר לכלבות ולאנשים, ולהפוך לבן-בית ולנהל את הבית, זה… כמובן.
גיא: זה אני חושב אחד ההבדלים הגדולים בין…
היאלי: אין הרבה כלבים שיכולים לעשות את המהפך המטורף הזה.
גיא: זהו, זה אני חושב, אחד ההבדלים הכי גדולים בין כנענים לבין הכלבים המעורבים שאנחנו רואים בעמותות, שלהם יש בדרך כלל כושר הסתגלות מאוד-מאוד-מאוד קשה.
מנור: קשה, כן. כל השינויים. אגב, אני רוצה רגע שגם ננסה טיפה לפשט, בסדר? אם אנחנו צריכים לתת איזשהי הגדרה של קווי אופי כלליים וקווי מראה כלליים, כדי שיצליחו להבין בדיוק מה זה… מי זה הכנעני ואיך הוא נראה ואיך הוא מתנהג, איך היית מגדירה את זה?
היאלי: תראה, קודם כל, קווי מראה, אני הולכת על מאוד-מאוד בסיסי ולא נכנסת לתקן המפורט…
מנור: כן.
היאלי: אבל זה כלב שהוא… לפי התקן, הוא כלב מבנה גוף ריבועי, נקבה יכולה להיות טיפה יותר מוארכת, שיהיה מקום לגורים, זנב מסולסל, נישא מעל הגב, אוזניים זקופות, זקופות-למחצה בתקן הראשון, אחרי זה עשו שינוי. השינוי הזה פסח על הגנטיקה.
מנור: אוקיי.
היאלי: כך שבגנטיקה יש לנו הרבה דברים שהם טבעיים וטובים ונכונים, זה נושא אחר.
מנור: ומבחינת אופי, בסך הכל אנחנו מדברים על כלב מאוד יציב.
היאלי: מבחינת אופי, הכלב הזה הוא כלב עם אופי יציב, הוא מסתגל בקלות לשינויים. [מנור מהמהם] הוא יודע, הייתי אומרת שהוא בוחר בך. זאת אומרת, אתה יכול לבחור בו, אבל אם הוא לא בחר בך, הוא כלב עצמאי, הוא יודע לקבל החלטות…
גיא: ומאוד ערני.
היאלי: הוא מאוד ערני, הוא כלב שמירה מאוד חד. אני אתן לכם את הדוגמה, הייתי אומרת הכי קיצונית שקרתה אצלי בבית, שהכלבה שהבאתי מהשטח, אושר, ישנה על הספה, נולדה במאורה אבל היא ישנה על הספה. בקיץ החלון פתוח, פתאום הכלבה מ-0 ל-100 קופצת על החלון, נביחות, "הסורים על הגדרות". אבל זה היה נביחות מפחידות, שאני יצאתי איתה לחצר על רצועה, כאילו חיכיתי שתהיה התקלה, משהו. ואז היא לוקחת אותי מאחורי הבית, בחושך, קופצת על הקיר, ועל הקיר מטפס עקרב שחור.
גיא: שיואו!
היאלי: אני לא חושבת שכלב נורמלי, שהוא לא כנעני, שבא…
מנור: מטורף.
גיא: כן.
היאלי: …עם הגנטיקה הזאת, יזהה מתוך שהוא ישן בבית על הספה, שמטפס עקרב על הגדר עם השכנים, במרחק של עשרה מטר מהנקודה שבה הוא ישן.
גיא: אבל זה, נגיד, יכול גם לזהות בהרבה מעורבים, התנהגות כזאת. כי כל…
מנור: אבל אנחנו מזהים את זה, לדעתי, ברוב המקרים, מתוך פחד ולחץ.
גיא: מתוך פחד, חד-משמעית.
מנור: ופה היא מתארת איזשהו כלב שהוא מאוד יציב.
היאלי: טריטוריאליות.
גיא: בדיוק.
מנור: שהוא מאוד ערני לסביבה, וסוג של, אפשר להגיד כלב שמירה, אפשר גם להגיד כלב התרעה. בסוף אני לא יודע…
היאלי: כן. זה כלב שמירה מתריע.
מנור: זהו.
היאלי: זה לא כלב…
מנור: זה לא כלב שיבוא ועכשיו ירחיק איזשהו גורם עוין בצורה אקטיבית.
גיא: אנחנו… לרוב, את אומרת, אנחנו לא נזהה אצלו, כמו אצל… מה שמזהים אצל הרבה כלבים מעורבים, את ה-לצאת החוצה, וחרדה, ואני רק רוצה ללכת לכל מקום ולברוח מכאן.
היאלי: הם לא רוצים לברוח.
גיא: יש לי ביטחון, אני כאן, הכל טוב. אני, עדיף…
היאלי: יש לו, בטריטוריה שלו, יש לו over ביטחון…
גיא: כן.
היאלי: נגדיר את זה ככה. אם נדבר על כנענים שראיתי בשטח, הטריטוריה שלהם, היא מוגדרת, ברמה…
גיא: קדוש.
היאלי: …ברמה של קו.
גיא: כן.
היאלי: זאת אומרת, אם אנחנו ניקח את זה, לצורך ההמחשה, אני עומדת כאן, והכנעני עומד כאן, הוא לא יתקרב אליי מעבר - את מחוץ לטריטוריה שלי, הכול טוב.
גיא: כן. זה מה שראינו גם…
היאלי: אם אני נכנסת לתוך הטריטוריה שלו, הוא יגרש אותי, אם הוא צריך, אם הכנסתי אותו לפינה, הוא גם ייכנס בי וגם יתקוף.
גיא: כן.
היאלי: הוא לא ייצא פראייר, הוא יעשה את העבודה שלו. אבל ברגע שאני מבינה שהקו שלו - אני כאן והוא כאן - בזה זה נגמר, הוא יעמוד וינבח. זה לא כמו, לדוגמה, עכשיו יש לנו בדרום - אני מהדרום - אז יש לנו בעיה של הכלבים שבאים מעזה, להקות מעזה.
גיא: נכון, שאותם אני ראיתי המון שהייתי שם.
היאלי: אז הלהקות האלה, הם תוקפות.
גיא: נכון.
היאלי: הם נכנסות לרפתות ומשמידות עגלים. בשעת המלטה. הן עושות המון נזק.
מנור: זאת אומרת, הם… הרחבת טריטוריה.
היאלי: אין להם… לא, זה אפילו לא טריטוריה. הם באים על מנת לצוד ולהרוג ולאכול, ו…
גיא: לשוטט, לשוטט, לשוטט.
היאלי: זה לא כלב שהוא צפוי מבחינתי, כמו הכלב הבדואי.
מנור: זאת אומרת, אנחנו יודעים מה אנחנו מקבלים.
היאלי: אני לא, הוא צפוי בזה שאני לא רוצה להיכנס לטריטוריה, או להיכנס איתו למגע, או להסתובב איפה שהוא…
גיא: זהו, הכלבים של הבדואים, נגיד, או הדרוזים, שהייתי רואה בצפון, שהולכים עם העדרים, זה היה נראה מהמם. לדעתי גם היה שם איזה משהו כנעני, כי הייתי רואה אותם הולכים עם העדרים, ואני הייתי עומד ליד, והם פשוט היו עוברים, כאילו, להיות… לחצוץ ביני לבין העדר, עומדים ומסתכלים עליי. אתה תהיה פה, העדר יעבור, אני אמשיך ללכת. כל פעם שהייתי מתקרב, הם כאילו נדרכים קצת יותר. זה באמת העניין, באמת, איזשהי יציבות שאפשר לראות אצל כלבים כאלה.
היאלי: בהקשר הזה של העדר, אחד הדברים המעניינים, שאני למדתי אצל הבדואים, כי גם שם אני למדתי ולומדת כל הזמן את העניין - זה ברמה שמחכים לגורים ממני, כי בשטח כבר כמעט ואין, מאוד נדיר - אבל כלב כנעני, לדוגמה, יוצאים עם העדרים, הילדים רואים את העדרים, לאדם אחד יש מאה כבשים, לשני יש מאה כבשים, יוצאים ביחד, חוזרים הביתה מהמרעה. הכנעני יודע להבדיל את המאה כבשים שלו מהמאה של השכן.
גיא: מטורף.
היאלי: זה רכוש שלו, הוא יודע את זה.
גיא: מטורף.
היאלי: עכשיו, מעבר לזה שהבדואים סיפרו לי, ותגיד, 'אוקיי, הגזמה של המזרח', ו… מעבר לזה, יש גם בעיתון "הכלבן", זה עיתון שדוקטור מנצל הוציאה לכל חברי ההגנה שגידלו כלבים, שבעצם העלו סוגיות מהשטח, והיא נתנה להם שם מענה. שמה יש תיאור של רועי צאן, היה גם, הכלבים התעסקו גם עם הרעייה, שהוא מספר איך הכנעני, הם צבעו שמה כבשים, הם ערבבו שני עדרים, צבעו עם נקודות ירוקות עדר אחד, עם נקודות כחולות עדר שני, והכנעני ידע להפריד, אני מניחה שלא על בסיס הצבע.
גיא: כנראה. [צוחק]
מנור: וואו, מטורף.
היאלי: כנראה. אני לא בונה על זה שהוא זיהה ירוק וזה, זאת אומרת, יש להם את היכולת הזאת.
גיא: מטורף.
מנור: מדהים.
היאלי: בעצם זה שאתה לוקח גור כזה ושם אותו בתוך העדר, הוא יודע.
מנור: אוקיי. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים, בסופו של דבר, לייצר פה איזשהו חיבור של השיח למה שהרבה אנשים מגדלים בבית, הסבירות שיש כנעני שהוא מעורב בכלב שלהם, או כנענים שנמצאים בעמותות, אנחנו מדברים על סיכוי שהוא יחסית נמוך, או שאין באמת דרך לדעת - כן-לא.
היאלי: א', הסיכוי הוא נמוך. הסיכוי הוא נמוך מהסיבה הפשוטה שאין הרבה כנענים היום בשטח. הכנעני לאורך השנים כמעט נכחד. הכנעני, בוא נגיד, כנענים רשומים זה גזע שהוא על סף הכחדה. אני היום בדקתי בספר הגידול הישראלי, ראיתי שמשנת 2018, זאת בעצם השנה שבה אני הכנס… אא, לא אני הכנ… לא אז הכנסתי, אבל השנה שבה נולדה כלבת המיון הראשונה שלי, אושר. היא נולדה בספטמבר 2018.
גיא: אופק חולצה מְהַ…
היאלי: אופק לא, אופק חיה ומתה בשטח. אושר… אלה הכלבים שלי.
גיא: אוקיי. אושר זאת ה…
היאלי: אושר זאת הבהירה…
גיא: אוקיי, הבהירה.
היאלי: ושלף זה הכהה. אושר היא הראשונה שהוצאתי מהשטח. אז מאז ועד היום, המלטות… המלטה אחת הייתה אצלי, הכלבי מיון שלי, וכמובן הכלבים של שער הגיא, שמירנה בעצם חזרה לגדל בארץ בשנת 2022. סך הכל אנחנו מדברים על 35 כלבים - 22 זכרים, 13 נקבות - שרשומים בספר הגידול. מתוכם בעצם שלושה לא בארץ. זאת אומרת, גור אחד שלי נמצא בצ'כיה. שני גורים של מירנה, שהם גם של כלב מיון שלנו, של שקד, נמצאים בגרמניה. אנחנו מדברים על מעט מאוד כלבים. [מנור מהמהם] יש לנו כלבה שהבאנו לפני שבוע, שאני מקווה שעוד שנה נעביר אותה מיון, הבאנו אותה מהשטח.
גיא: ראיתי מה שפרסמת - הלבנה.
מנור: כן.
היאלי: כלבה בשם ערבה, נכון. אז כך ש… ככלב מתועד, כמעט ואין. בשטח, באזורים שהם מאוד-מאוד-מאוד, נקרא לזה סמוכים ליישובים גדולים או יישובים גדולים, כמעט ואין.
מנור: לא נראה. זאת אומרת, הם יותר מרוחקים.
היאלי: כמעט ואין.
מנור: אוקיי, אני כן רוצה שנתמקד רגע במושג "כלבי מיון".
היאלי: עוד רגע נתמקד בכלבי מיון. [מנור צוחק] אני חוזרת רגע לשאלה שלך לעניין העמותות.
מנור: כן.
היאלי: כי, כאילו, נבהיר פה את הנקודה. עמותות - מאיפה מגיעים הכלבים לעמותות? בדרך כלל, שאלתם את עצמכם פעם מאיפה מגיעים הכלבים לעמותות?
מנור: אנחנו יודעים.
גיא: מה, אני… משוטטים בכל הארץ, מה זה מאיפה הם מגיעים?
היאלי: משוטטים בכל הארץ, נכון, אבל…
מנור: אזורי הפזורות בדרך כלל.
היאלי: אבל, אנחנו דיברנו על זה שהתחילו העמותות ואסור לחסל כלבים משוטטים וכל זה…
גיא: נכון.
היאלי: בעצם, מתפתח איזשהו מנהג, שאם תסעו לאורך הצירים בדרום ותעצרו בתחנת דלק, תמיד תמצאו שם כלבים.
גיא: תמצאו איזה כלב, כן.
היאלי: גורים, ארגז עם גורים.
מנור: בסיסים צבאיים.
היאלי: פשוט שמים שמה את ה… שמים, לוקחים את הכלבים שלא צריך אותם ושמים שם. שאנחנו הסתובבנו בפזורה, ראינו מלא גורים מתים. מתים כתוצאה ממחלות…
גיא: כן.
היאלי: …לא כי הרגו אותם. ואז באים ואוספים אותם, בדרך כלל בהסגרים, הם מגיעים להסגרים או לעמותות, ומפה זה מתגלגל. אלה כלבים שאף אחד לא יכול לדעת מה הרקע שלהם. האם יכול להיות בתוכם כלב כנעני? התשובה היא כן, אבל נדיר מאוד, כמעט בלתי-אפשרי. זה לא אומר שאין.
גיא: כמעט בלתי-אפשרי לדעת.
היאלי: בלתי-אפשרי לדעת, קודם כל, כגור - מה זה…
גיא: כגור, כן.
היאלי: כי אנחנו לא יודעים מה זה. כבוגר, אני לא יודעת מה הרקע שלו.
גיא: אבל הכלבה שאספת מהדרום, היא - ערבה - היא גורה, שאספתם.
היאלי: ערבה היא גורה, אבל אני ראיתי את ההורים ואני ראיתי את הלהקה מסביב.
גיא: אה, אוקיי, הבנתי.
היאלי: אני יודעת מאיפה היא באה.
גיא: זהו, גור לכשעצמו אין דרך לדעת שהוא כנעני.
היאלי: גור כשלעצמו אין דרך לדעת שהוא כנעני. רוב הסיכויים סטטיסטית…
גיא: שהוא לא.
היאלי: שהוא לא כנעני.
גיא: שהוא פשוט כלב מעורב.
היאלי: אנשים גם זורקים, אם דיברנו עכשיו על הבדואים, אבל איך אומרים? לא נחסוך מאחינו היהודים. אנשים שרוצים להיפטר מכלב זורקים אותו בדרך כלל במושבים, במקומות מרוחקים. התופעה של נטישת כלבים שלא ניכנס אליה עכשיו, אותו כלב יכול להתרבות עם כל דבר שזז.
גיא: נכון.
היאלי: איך בכל זאת נשארו כנענים? אנחנו נגיע לזה עוד מעט.
גיא: אוקיי.
היאלי: תזכירו לי, אבל א… זה קשור בנקבות.
מנור: אז כלבי מיון.
היאלי: כלבי מיון.
מנור: מה, מה זה אומר? איך זה נראה?
היאלי: זה נראה כמו הכלבים שלי, [מנור צוחק] אני אביא לכם תמונות. כלב מיון זה בעצם כלב… בכל מדינה יש את הגזעים הלאומיים או גזעים שמוּכרים באותה מדינה, מוכרים על ידי ה-FCI, הפדרציה הבינלאומית לכלבנות. במדינת ישראל יש שני גזעים שיש אותם עדיין בשטח, באזור הדרום, לא מתועדים, שהם פוטנציאל גנטי. כן גזעיים, לא מתועדים, שהם פוטנציאל גנטי להמשך הגידול. הגזע האחד זה מה שדיברנו, הכנעני, ותכף אני ארחיב עליו, הכלב השני זה הסלוקי.
גיא: נכון.
היאלי: הסלוקי הוא גם כלב ארץ-ישראלי. יש מספר שבטים של בדואים שממשיכים לגדל את הכלב הזה היום, גידול מכוון, משתמשים בכלבים ככלבי צייד, וזה מסורת שהיא ארוכת שנים. וכלב כזה, שמביאים… לאורך השנים הביאו הרבה מאוד כלבים כאלה מהשטח, שעברו מיון, שהעמידו צאצאים נהדרים. מה זה מיון? מיון זה כלב שמסיבה של מראה ואופי, אנחנו נוטים להעריך שהכלב הוא כלב גזעי, כנעני או סלוקי, זה אותו דבר לצורך העניין, סלוקי זה קצת יותר קל.
גיא: כן.
מנור: מראה יותר ייחודי.
היאלי: ואת הכלב הזה, ככלב בוגר בן שנה, אנחנו מביאים למבחן, שמי שבוחן אותו זה שופט שהוא מוסמך…
מנור: תכונה חשובה.
היאלי: ספציפית על הגזע הזה.
גיא: מוסמך כלבי מיון.
מנור: אורית נבו, נכון?
גיא: אה, מוסמך לגזע ספציפית.
היאלי: מירנה שיבולת ואורית נבו, שבעצם מלוות אותי מהצעד הראשון בעולם הכנעני, ביקרתי אותן עוד קודם, זכיתי להכיר עוד קודם. הן שופטות מוסמכות שאפשר להביא אליהם כלב כזה… כמובן, המבחן עצמו, אני חייבת לציין שזה לא שעכשיו מירנה או אורית אומרות - "אנחנו מעבירות כלב מיון", לא, זה לא עובד ככה. המבחן הוא מאושר על ידי ועדת גידול מדעית של ההתאחדות הישראלית לכלבנות.
גיא: אוקיי.
היאלי: זאת אומרת, זה דבר שנעשה באופן פורמלי - הבחינה של הכלב.
מנור: זאת אומרת, זה לא בן-אדם רנדומלי מוצא כלב ב…
היאלי: לא, לא, לא, יש מערך מאוד מסודר לאורך השנים.
גיא: וזה, אנחנו מדברים על כל ה-FCI שזה ככה על כלבי מיון כאילו, לפי הארץ מוצא.
היאלי: לצורך העניין, ארץ מוצא. כן, כן.
גיא: כן, מישהו מצא מה שנראה כמו בולדוג צרפתי בצרפת, יכול לתעד אותו.
מנור: לא, אבל בסוף הרעיון שמאחורי זה…
גיא: כביכול.
היאלי: תיאורטית כן, אבל מעשית, מעשית בדרך כלל לא משוטט לך אא…
גיא: כן, בטוח שלא מסתובב. [צוחק]
היאלי: אבל, אבל בוא אני אגיד לך, איפה ספר הגידול, ספר… הכלב כזה, רגע, כלב מיון, נגיד… לא נגיד, אני הוצאתי מהשטח 11 גורים מארבע המלטות, לא כולם ניגשו למבחן מיון, זה החלטה של הבעלים, בשלב הזה אני כבר לא יכולה, איך אומרים, להכריח אותם.
גיא: כן.
היאלי: אבל מי שרצה ניגש. עשינו מבחן מיון מייד כשמירנה חזרה לארץ, חיכינו לה, כי היה לנו מאוד חשוב, כי היא את הכלבים הראשונים, שהיא עשתה צעדים ראשונים בארץ ב-1970, היא הביאה את הכלבים שלה לדוקטור מנצל, והיא למדה ממנה. ממנה, ומדוקטור דבורה בן-שאול, שגם הייתה מגדלת של כנענים, הם בעצם ייסדו ביחד את חוות שער הגיא. זאת אומרת, היא למדה מהמקור. מבחינת הטביעת עין שלה, מבחינתי, אם היא אמרה זה כנעני - זה כנעני, אם היא אמרה זה לא - זה לא. אני לא, אין לי את הידע, מה שנקרא, להתווכח, אני גם לא מנסה להתווכח, אני לומדת.
מנור: גם לא מעיזה, נראה לי. [גיא ומנור צוחקים]
היאלי: אז אנחנו… לא, אני כן, יש הרבה דברים שכן. [מנור צוחק] יש הרבה דברים שכן. אין לי בעיה גם להיכנס לזה אחר-כך.
מנור: מירנה היא טיפוס. [צוחק]
היאלי: מירנה היא כנענית.
גיא: מירנה היא כנענית לגמרי, כן.
מנור: לגמרי, צודקת. [צוחק]
היאלי: כשלעצמה אני חושבת שזאת מחמאה. גדולה.
גיא: מירנה היא לגמרי כנענית. [צוחקים]
היאלי: אז היא ערכה מבחן מיון, באמת, לחמישה כלבים שאני הוצאתי מהשטח. לשמחתי, כולם עברו את המבחן בהצלחה. מה שקורה אחרי שהכלב עובר את המבחן, מקבל דו"ח שיפוט מלא - מה טוב, לא טוב, כמו שנותנים במבחן התאמה לגידול או בתערוכה, מקבל ציון, הכלב נרשם במה שנקרא "ספר גידול נלווה". ספר גידול נלווה, זאת אומרת שהוא כלב על תנאי. אנחנו רוצים לראות מה הוא מוריש הלאה.
גיא: אוקיי.
היאלי: זה הספר הנלווה. עכשיו, איפה עוד הספר הנלווה של מדינת ישראל נפתח? קצת היסטוריה: שנות ה-90, העלייה הגדולה מברית המועצות, כלבים שבעצם לא היו מתועדי FCI, נרשמו שם ונבחנו לאורך מספר דורות, נכנסו והמשיכו איתם גידול. זאת אומרת, הספר גידול נלווה יש לו, היום זה רק כנעני וסלוקי, אבל היו לו עוד כמה…
גיא: הוא… הכלב נשאר בספר גידול נלווה…
היאלי: הכלב, הכלב שלי…
גיא: עד… לתמיד הוא נשאר…
היאלי: לא, לא.
גיא: …או עד שאנחנו רואים מה הוא מוריש?
היאלי: לא. שלושה דורות.
גיא: שלושה דורות.
היאלי: אנחנו רואים, נגיד, הכלב שלי שלף, הוא דור אפס, עוד שלושה דורות קדימה, תהיה תעודה מלאה.
גיא: הבנתי.
היאלי: דרך אגב, כלב מיון מקבל תעודה בצבע ירוק. התעודה שלו ירוקה…
גיא: מיוחד.
היאלי: בדיוק. יש תעודה ירוקה, ואז אתה רואה בהורים, אני אשלח לכם צילום: אפס, אפס. ההורים אצלנו ידועים, כי אני עקבתי אחרי הלהקה, אני יודעת שלושה דורות אחורה. אז אם היו רושמים את כולם, הייתה לי תעודה מלאה על הסיפתח, אבל ביקשו ממני להביא דגימות DNA, לא…
גיא: עכשיו, איך באמת עובד הדבר הזה של, כאילו, להביא כלב מהשטח? כאילו, את אומרת, 'אני מתעדת אותם, ואני מסתכלת עליהם כבר שלושה דורות.' כאילו…
היאלי: קודם כל, הדורות שלהם הם מאוד מהירים.
גיא: כן, ברור.
היאלי: זה דבר ראשון.
גיא: אבל את… מה? את נוסעת לך על כביש 40…
היאלי: לא, לא. אני…
גיא: …ופתאום רואה כלב אא…?
היאלי: לא. אני אמרתי מהתחלה, אני אף פעם לא חיפשתי כלב כנעני. הכנענים מצאו אותי, הכנענים בחרו בי.
גיא: זהו, זה מה שסיפרת לי בטלפון, אז נראה לי שזה… שכדאי שגם עוד ישמעו.
היאלי: אז אני בשנת… אני מגדלת דוברמן. במקור, אני בחרתי בדוברמן, והכנעני בחר בי. עברתי לגור באופקים בקיץ 2018, בשכונה חדשה, רמת שקד, כשבחרתי בבית קיצוני לשדות, לשקיעה, לנופים. בעצם, בית יחיד שגרו בו באותה תקופה. הכל מסביב שממה ושב"חים. ובלילה הראשון שמעתי יללות אימים, ולא הבנתי מה זה. אבל בבוקר יצאתי לטייל עם הכלבה שלי, הדוברמנית עוזית, ואמרתי, הכלבה מאולפת והכל, אבל נשים רצועה ארוכה, משהו פה… לא מכירה את השטח. [מנור מהמהם] הלכתי ללב השדות, לצלם את הזריחה. ושוב, היללות האלה. פתאום אני רואה ענן אבק שועט עלינו. מסתכלת על הענן אבק הזה, שבעה כלבים, להקה של שבעה כלבים. מפחיד, באמת מפחיד. כאילו, אני אוהבת כלבים, אבל זה מפחיד.
גיא: אבל מפחיד…
מנור: כן.
גיא: חד-משמעית.
היאלי: ואז שאלתי את עצמי - 'מה אני עושה בסיטואציה הזאת?' ואז נזכרתי, סיפרתי לכם על אסתר כהן, בת טיפוחיה של דוקטור מנצל, שזכתה להיות הכלבנית הראשונה בצה"ל, והעבירה קורסים בפסיכולוגיה של כלבים במשטרת ישראל עד גיל 88.
גיא: וואו.
היאלי: ואני ביקשתי ממנה, ולשמחתי אישרו לי, להצטרף לקורס פסיכולוגיה של כלבים, ביחד עם השוטרים, עם קבוצה קטנה של שוטרים. ואז כאילו אסתר כהן ישבה לי על הכתף, אמרה לי ככה, 'טוב, תחפשי מי מנהיג את כל הבלגן הזה, תתמקדי רק בו ותגדילי נפח'. וזה מה שעשיתי. חיפשתי מי מנהיג את כל הבלגן, יש פה את התמונה. הייתי עם מצלמה באותו…
גיא: אה, מטורף.
מנור: עם המצלמה באותו זמן.
היאלי: כמובן, כמובן, באותו רגע הייתי עם מצלמה. הנה, זה מה שאני רואה דרך המצלמה.
גיא: מטורף!
היאלי: מי שמנהיג את כל הבלגן זאת כלבה הכי קטנה בלהקה, לקראת המלטה.
גיא: איך זיהית?
מנור: אני אראה רגע למצלמה.
היאלי: איך זיהיתי? כי, כי היא ניהלה את כולם במבט.
גיא: מטורף.
היאלי: היא נותנת לך מבט, אתה יורד ל"ארצה". היא נותנת לך מבט, אתה עובר ל"שב", היא נותנת לך מבט, אתה מסתער.
גיא: איזה מטורף!
היאלי: אז זאת אופק, אז עוד לא קראתי לה אופק.
גיא: זאת הייתה אופק.
היאלי: הכלב מאחוריה זה אוּרים, ו…
גיא: אופק.
מנור: כן.
היאלי: זאת אופק, זה אורים.
גיא: כן.
היאלי: ואני רואה שה-קלפטה הקטנה הזאתי עושה לי אמבוש. ואז הסתכלתי לה בעיניים, ואמרתי לעוזית שלי "רגלי", נצמדה לי לרגל, שיהיו לי ידיים פנויות, והרמתי ככה את הידיים, התחלתי לרוץ אליה, צועקת לה: "לא, לא, לא."
מנור: ואז היא התאהבה בך. [מנור וגיא צוחקים]
היאלי: הגדלתי… היא לא התאהבה בי ואני לא התאהבתי בה. שתינו שנאנו אחת את השנייה באותה נקודת זמן. היא אמרה, מה זה המפגרת הזאת רצה עליי? זזה. עכשיו, אני ניסיתי להתקדם בחזרה לעיר, גיליתי שאסור להפנות אליהם גב. כל הזמן להישאר עם העיניים שלי בתוך העיניים שלה, וזה מה שמשאיר אותי בחתיכה אחת, ולא נגוסה. [מנור צוחק] וככה איזה 40 דקות, עד שהצלחתי לחזור הביתה, עם פרפור חדרים…
מנור: וואו.
היאלי: והרבה קללות, ולא הסתכלתי על הכלבים יותר מדי. ואחרי שנרגעתי, התקשרתי לאסתר להגיד לה תודה, ושלחתי לה תמונות, ואמרתי לה - תשמעי, יש פה איזה כמה שנראים לי כנענים. עכשיו, אני יודעת מהשיחה שהייתה לי שנתיים קודם עם מירנה שאין כנענים בשטח. לא מוצאים, מחפשים ולא מוצאים. ואז אני שולחת את התמונות לאסתר, והיא אומרת לי - "תשמעי, זה נראה כמו הכנענים המקוריים של דוקטור מנצל". פה התחלתי קצת לשנות את התפיסה. לא מיד, לא מיד, אבל התחלתי להבין שיש לי פה משהו אחר, ולנסות לעקוב אחריהם, ולצלם אותם, ולהבין מה הסיפור שלהם. בעצם, כל עוד הלהקה הייתה קיימת, אני עקבתי אחריהם. שלחתי את התמונות גם למירנה, היא עדיין לא הייתה בטוחה, היה לה ספק בגלל המיקום, כי במיקום הזה בעצם מעולם לא הביאו כנענים…
מנור: כן.
היאלי: ואיך בכלל הגיעו לשמה כנענים? אחרי שנים למדתי עוד, אבל באותה נקודת זמן אני יודעת, פשוט שיש פה להקה שהיא לא שייכת לאף אחד, שהיא חיה עצמאית. או שהם אוכלים את האוכל של השב"חים שזורקים את הזבל. צדים, הם צדו מלא חתולים.
גיא: כן?
מנור: וואו.
היאלי: השכונה הייתה נקייה מחתולים…
גיא: וואלה.
היאלי: כן, כן, זה כמו שזה נשמע, זה גם נשמע וגם נראה די מזעזע.
גיא: קטע שהם צדו חתולים.
היאלי: צדו חתולים ואכלו אותם, הייתי רואה אותם לוקחים חתולים שלמים ו…
גיא: מטורף.
היאלי: ושומעת גם. זה מזעזע.
גיא: כן, זה דבר מזעזע.
היאלי: אבל זה הישרדות.
גיא: כן, זה לא דבר אא… טבע.
היאלי: זה הישרדות, זה טבע.
גיא: טבע. זה כמו שאני אכעס על אריה שהוא הולך ומוצא איזשהו באפלו שם.
היאלי: כן. צריכים לחיות, אז חיים.
גיא: כן.
היאלי: ככה זה עבד. ומאותה נקודת זמן התחלתי לתעד אותם יותר, ממש מהתחלה. מהיום הראשון שאני שם, לצלם אותם, לעקוב אחריהם. ואז ראיתי כלבה לבנה, יפהפייה, שהייתה בהריון, כנענית, אוזן אחת עומדת, אחת שמוטה.
גיא: מהלהקה שלהם?
היאלי: מהלהקה שלהם. היא גם מופיעה פה.
מנור: הנה, פה זה תמונות של הגורה, נכון? יש פה איזה גורה.
היאלי: זאת שלי…
מנור: כן.
היאלי: זאת אושר. וזאת הלבנה.
גיא: הם היו להקה של שבעה, אמרת?
היאלי: היו עשרה.
גיא: איזה יפָה.
מנור: אה, זה קלאסי האסקי מעורב. [גיא ומנור צוחקים]
היאלי: קלאסי האסקי מעורב, כן.
מנור: לבנה, עין אחת כחולה. נכון? עין כחולה?
היאלי: הלבנה הזאת, ראיתי אותה, נשים אותה מול המצלמה…
מנור: כן.
היאלי: ראיתי אותה בהריון, היא מאוד עניינה אותי, מאוד סקרן אותי איך ייצאו הגורים. וראיתי איפה שהיא הייתה, תקופה של חופש, חגים, הלכה להמליט באיזה אתר בנייה, לא העזתי להתקרב לשם, כי כולם שמרו עליה.
גיא: כן.
היאלי: נתנו לה את המרחב, שמרו עליה, ואז יום אחד אני מריחה מהבית שלי איזה סירחון מטורף, יוצאת מאחורי הבית ואני מוצאת את הכלבה הזאת ששברו לה את המפרקת…
מנור: יואו.
היאלי: חיסלו אותה, וזרקו בדיוק מאחורי הבית שלי.
גיא: וואי.
היאלי: הלבנה, היפיפייה. והיא כבר רקובה לגמרי ואני יודעת שכנראה שיש גורים לבד. התחלתי לחפש, לא מצאתי, והתחיל מבצע. סבב. טילים, אזעקות, גשמים, בלגן, זה היה בנובמבר…
גיא: 2018?
היאלי: 18'. וטוב, הפסקתי לחפש. ואחרי כמה שבועות חידשתי את החיפושים. ואז אמרתי, אני אעשה להם מקום ש… יישרתי את הקרקע, השארתי את העקבות ריח שלי ושמתי אוכל, בכמה נקודות, ונראה אם מישהו ייגש, כי כל הלהקה נעלמה. מקום אחד מצאתי שהגיעה כלבה עם גורים שאכלו את מה ששמתי. ואז התחלתי לבוא…
מנור: ראית אותם, או שראית עקבות?
היאלי: לא, לא ראיתי אותם.
מנור: עקבות?
היאלי: ראיתי רק את העקבות. [מנור מהמהם] אבל אני רואה עקבה של בוגרת ושל שלושה גורים שונים.
גיא: כן.
היאלי: כאילו, אני מזהה שזה עקבות שונות בגודל. זאת הייתה כלבה אחרת, מהלהקה, ואת אושר, אני מצאתי… אני לא מצאתי, עוזית מצאה, הדוברמנית מצאה, לא ניקח לה את הקרדיט. עשינו סריקות ואז היא סימנה לי על איזה בית שהיה בבנייה, רחוב שנקרא רחוב צפצפה, [כך במקור] היום הכל מאויש שם, הפארקים יפים וזה. פתאום אני שומעת נביחות מטורפות, אני רואה איזה עיניים מפוחדות מתחת מכוֹלה. ואני ישר זיהיתי שזאת כלבה שגם הייתה האמא… עם האמא הלבנה. זאת אומרת, אני ישר הבנתי שזאת הגורה ושהיא היחידה ששם. התחלתי להביא לה כל יום אוכל. היא לא סמכה עליי, אבל היא סמכה על עוזית. ובסוף היה צפוי איזה יום נורא גשום, ואמרתי, 'אוקיי, או שאני מוציאה אותה עכשיו, או שהכלבה תלך'. גם ראיתי שהיא… הבטן שלה נפוחה, היא רעבה, היא קטנה. זה אחרי שהיא יותר מחודש שורדת לבד בשטח. זאת אומרת, מגיל בערך שמונה עד 15 שבועות היא הייתה לבד.
גיא: מטורף. זה מטורף שהיא שרדה.
היאלי: הרגו לה את האמא, והרגו לה את האחים. זה אני יודעת בדיעבד. את האמא אני ידעתי, את האחים אני בדיעבד, אני יודעת דרך הפועלים. הרגו את כולם, והיא פשוט… איזה ילדים התעללו בה, היא נתנה לילדים ביס והצליחה לברוח. אינדיאנית.
גיא: מטורף.
היאלי: אז אני בסוף עשיתי לה כזה שביל של אוכל, עמי ותמי עד האוטו שלי, שמתי מאחורה הארגז, ידעתי שאני אחטוף ביס, תפסתי אותה בצוואר, דפקה לי ביס, קרעה לי את היד, זרקתי אותה באוטו, [צוחקת] טרקתי עליה את הבגאז'. לא רצתה להיכנס הביתה כמובן. 'לא רוצה, לא צריך, תישארי, תקפאי בחוץ'. אבל בישלתי בפנים עוף, אז בשתיים בבוקר דפיקה בדלת. נכנסה פנימה ו…
מנור: איזה קטע מטורף. וואו.
היאלי: וכל החיבור איתה היה דרך הידיים. את רוצה לאכול? תאכלי לי מהיד. את רוצה… הכל נורא לאט, אבל כל התקשורת, דרך אגב, זה נכון, אם מדברים גם על הכלבים שמביאים מעמותות וכל אלה. זה נכון לדעתי לכל כלב, לבנות את התקשורת.
גיא: שמומלץ להאכיל מהיד.
היאלי: האכלה מהיד לפחות שלושה חודשים, אל תשים צלחת. היד שלך זה הדבר הכי טוב.
מנור: כן.
היאלי: תשב על הרצפה, תן לכלב שיטפס עליך, יאכל מהיד. הקירבה הפיזית, אתה הופך את המגע איתך לדבר הכי טוב שקרה לו בחיים.
מנור: בעיקר עם כלבים חשדנים, אא…
גיא: מעורבים.
היאלי: עם כל כלב, זה מחזק את החיבור שלך כבעלים, כנוהֵג. אתה הופך למקור הטוב עבור הכלב. אצלהם זה קיצוני.
גיא: אולי, אולי עם פודל טוי לא הייתי עושה את זה.
מנור: זהו, אני… צריך לשים פה כוכבית…
היאלי: כן.
מנור: גם לא לבנות על הדרך בעיות של תלות, אבל לגמרי.
גיא: אבל כן, כלבים חשדנים וזה, זה…
מנור: אז הכלבה הזאתי, עד היום היא אצלך?
היאלי: הכלבה הזאת היא היום אמא של אלוף צ'כיה.
מנור: איך קוראים לה, לכלבה?
היאלי: אושר.
מנור: אושר. זאת אושר, אוקיי.
היאלי: זאת אושר, היא הראשונה.
מנור: ומעניין אותי גם על אושר, אבל גם על, באופן כללי על כנענים - תקשורת שלהם עם כלבים אחרים?
היאלי: כלב של להקה - חשדן. לא מתחבר עם כלבים שהם מחוץ לטריטוריה שלו. אין אהבה גדולה. הכלב שלי, כלב שנולד אצלי, געש, שהוא נמצא אצל מאלף, אצל אליקו פלג, אז יש לו פנסיון אילוף. אז זה כלב, למשל, שהחיבור שלו לכלבים הוא נפלא, כי כל הזמן יש שם תחלופה של כלבים, והוא…
גיא: כן, אז הוא למד.
היאלי: הוא חי את זה. אצלי…
מנור: אבל הוא בעצם בסוג של תפקיד שם, אני מניח, עם התחלופה שלם.
היאלי: מנהל.
מנור: כן, כאילו בסוף זה פחות מתוך המקום הלהקתי, אלא - אוקיי, הבנתי, יש פה איזושהי דינמיקה שמשתנה, אני לוקח פה איזשהו תפקיד על עצמי, שהוא גם, אני מני… עוד פעם, אני מניח, כן? אני לא מכיר באופן אישי, אבל הוא גם נותן לי את המשמעות הזאת, וגם בסופו של דבר הוא עוזר לי להימנע, או יותר נכון לנטרל חיכוכים, ויכוחים, בלגנים.
היאלי: תראה, יש להם תקשורת כלבית מעולה. התקשורת הכלבית היא מעולה.
גיא: גם, משהו שצריך לדעת - לשים את ההבדל בין כנענים לבין רוב הכלבים המעורבים שאנחנו מוצאים, שמגיעים מעמותות, מהשטחים, שבדרך כלל…
היאלי: תשמע, גם כנעני, אם תנתק אותו בגיל ארבעה שבועות ותזרוק אותו בעמותה…
גיא: נכון.
היאלי: הוא ייצא…
מנור: אושר, באיזה גיל היא נותקה מהאמא?
היאלי: האמא שלה, לפי מה שאני יודעת, חוסלה כשהיא הייתה בסביבות גיל שבעה-שמונה שבועות, משהו כזה.
מנור: אוקיי.
גיא: אבל בגדול תקשורת כלבית, אנחנו מדברים על תקשורת להקתית בעיקר, זה מה שמעוניינים בו.
היאלי: כן, היא גדלה בתוך להקה, שתי כלבות שגידלו ביחד את הגורים עד הגיל הזה, ומגיל שמונה-תשעה שבועות עד סביבות שלושה וחצי חודשים בערך, היא לבד בשטח. כשאז, גם בתקופה שעקבתי אחריה, היה מקום שקראו לו, בקצה השכונה, קראו לזה הר הזבל, כל הקבלנים שמו שם את כל השפוכת עפר, ואז כל לילה בשקיעה היא הייתה עולה להר הזבל למעלה, והייתה מייללת וקוראת ללהקה שתחזור אליה.
גיא: כן.
היאלי: זה היה נורא עצוב, גם לא יכלתי להתקרב אליה.
גיא: כן.
היאלי: היללות נשארו עד היום, דרך אגב.
מנור: בתוך הבית, או בחוץ?
היאלי: אצל כנעני… גם וגם. אצל כנעני יש מנעד קולי - הנה, עוד משהו שהוא מאוד אופייני לכנעני, בכל העולם. כולל כלבים שמתועדים המון דורות, בטח כלבים שגרים בשטח. זה כמו זאבים, זה כלב פרימיטיבי, התקשורת שלהם היא דרך יללות. יש להם מנעד קולי מטורף.
גיא: מאוד מייללים. מתקשרים ביללות, לא…
היאלי: הם מייללים.
מנור: יש העברת מסרים שונה, דרך צלילים שונים.
גיא: כן.
היאלי: כן, כן.
מנור: כינוס, אזהרה, נוכחות.
היאלי: כן, אתה ממש, כשאתה חי עם הכלב הזה, אתה מבין מה הוא אומר. אני, שהייתי שומעת מבחוץ את הלהקה של אופק, נגיד, הכלבים האלה מאוד פעילים גם בלילות ירח, וזה לילה שהוא נורא מסוכן. תחשוב, זה כמו אור יום, אתה חשוף.
גיא: מואר מאוד, כן.
היאלי: ומתפזרים בלילה, ואז אתה שומע אותם קוראים אחד לשני ומדברים. גם התקשורת הזאתי…
גיא: לתנים הם מגיבים?
היאלי: לתנים? אא…
גיא: כאילו, יללות של תנים, איך זה…
היאלי: מדברים, כן. כן, אין כמעט תנים באזור שלי, אבל שמגיעים תנים או שועלים, שועלים במיוחד. שועל גם יש לו כמו נביחה שהיא צווחה כזאת.
גיא: נכון.
היאלי: אז א…
גיא: נשמע כמו כלב שמתעללים בו.
היאלי: ממש, כאילו… בדיוק. אז לתנים הם מגיבים, לשועלים הם מגיבים, לחתולים הם בטח מגיבים. ציפורים - הכלב שלי, שלף, שהוא בן של אופק, והוא עד גיל שמונה שבועות היה איתה, ואז הוצאתי את הגורים, זאת אומרת, אני בניתי איתם את התקשורת משבעה עד שמונה שבועות, ואז הוצאנו אותה מהשטח לבתים. אז אחד הדברים שאני ראיתי בתקופה הזאת, שאופק, אחד התחביבים שלה, תחביב הישרדותי, זה לרדוף אחרי ציפורים. היא הייתה צדה ציפורים, ומביאה להם אוכל. עכשיו, אצל שלף, הטירוף הזה של לרדוף אחרי ציפורים, אני אתן לכם דוגמה מהמלחמה האחרונה. הייתי עם הכלבים בחצר. עכשיו, החצר שלי היא בצד המערבי, ואני רואה שבעה-שמונה טילים מתרוממים מחאן יונס. עכשיו, אני קוראת לאמא שלי, שהיא בתוך הביתה, אני צועקת לה - תכף תהיה אזעקה. הכלבים יודעים פקודה "לממ"ד". "ממ"ד" - נכנסים פנימה, כל אחד למקום שלו, והכל בסדר. ואיך שאני באה לקרוא להם לממ"ד, מתחילה אזעקה מטורפת, ואני רואה את הטילים מתקרבים. אני צועקת "לממ"ד", הדוברמנית נכנסת. הטילים בדרך, ו… נכנסה סנונית לחצר. [גיא צוחק]
מנור: אוי ואבוי.
גיא: מטורף.
היאלי: טוב, שלף קולט את הסנונית, לא אכפת לו אזעקות…
גיא: לא מעניין אותו כלום.
היאלי: והוא מתחיל לרוץ אחרי הסנונית בלופים מסביב לבית. והוא נובח, והסנונית עפה. ואני צורחת, [צועקת] "שלף!" ואני בלחץ, ואני רואה את הטילים מגיעים. בסוף נשכבתי על הרצפה, הידיים על הראש, ואני צורחת, [צוחקת] "שלף!". לא נכנסתי לממ"ד. ויש לנו שני יירוטים מעל הראש, והמטומטם ממשיך לרדוף אחרי סנונית. זה יצר. זה יצר שהוא יותר חזק מכל דבר.
מנור: אגב, זה כמו גנטיקה.
גיא: זאת, זאת השאלה הבאה שלי גם, שנייה, מהבחינה… עוד רגע נגיע לגנטיקה, אבל אילופית - איך הכלבים האלה מבחינת אילוף? מה תדרשי מהם? מה תעבדי איתם? אני זוכר שהיה לנו סיפור, היינו בהרצאה של מירנה, לפני שנתיים וחצי-שלוש בערך.
מנור: כן.
גיא: היא סיפרה לנו שהייתה לה כנענית, שהייתה מאוד-מאוד רכושנית. בקצרה, מאוד רכושנית לאוכל. כאילו, הכלבה, חושפת שיניים בטירוף. ומירנה אמרה שאחד הדברים שהיא הבינה על הגזע הזה, שברגע שהיא קלטה שהיא כל-כך, זה קיצוני, היא אמרה, 'את תאכלי שם, אני אהיה שם, ודברי איתי שאת מסיימת לאכול.' היא אמרה, אני לא רוצה אפילו לעבוד על הבעיה הזאת.
מנור: זהו, אני חושב ששאלה שנגזרת מזה גם, זה מי האנשים שמביאים כנענים. זאת אומרת, לאיזה מטרה האנשים היום שמגדלים, מביאים את הכלב הזה? האם הוא יכול לתת איזשהו, כאילו… נקרא לזה ככה, האדם הממוצע - איזה סיבה יש לו להביא כנעני, אם בכלל זה מתאים, או שזה מתאים למשהו מאוד-מאוד ספציפי?
היאלי: אז קודם כל, אני אתחיל בשאלה שלך, לעניין הרכושנות. אז אתה פספסת את הסיפור הקודם של מירנה, שהיא באה לדוקטור מנצל, וזה אני יודעת גם מאסתר, וראתה שם כלבים אינדיאנים, לא מאולפים ולא כלום. היא אישה שהיא מובילה בעולם בתחומה. ואז היא אמרה, אין לי סבלנות להתעסק בזה, כאילו, הם אינדיאנים אצלי, סבבה, טבעי, מסתדרים. לא עבדה איתם על איזה חינוך או…
גיא: שלום-בית.
היאלי: אילוף או דרישות, נתנה להם לחיות את החיים שלהם. אז לבוא ולהגדיר את העניין הזה של הרכושנות כבעיה, זה אתה הגדרת.
גיא: חד-משמעית.
היאלי: אם לה זה לא מפריע, אז…
גיא: חד-משמעית.
היאלי: שתהיה רכושנית. זה לא… ההגדרה של בעיית התנהגות היא…
גיא: הבעלים.
היאלי: ספציפית, של הבעלים, זה דבר ראשון.
גיא: התנהגות שהיא מוגדרת כבעייתית.
מנור: כן.
היאלי: נכון. זה הישרדותי.
מנור: זה, גם לדעתי, כלבים שצריך לבוא גם עם איזשהו תיאום ציפיות שהוא שונה, זאת אומרת, זה לא הכלב שיבוא ו…
גיא: זה הדבר, אנחנו עוברים לשאלה של מנור, למי הדבר הזה מתאים?
היאלי: קודם כל, מבחינת אילוף, אני עבדתי עם הכלבים שלי סתם בשביל הכיף, בשביל הספורט שלי, על משמעת בסיסית. אז אושר, למשל, היא עובדת בשבילי, שאני אהיה מרוצה. אני אנסה להביא לה תוך כדי אוכל, היא תעשה לי פרצוף, כאילו מה… אבל אם היא לא תרצה, היא לא…
מנור: לא ככה משיגים אוכל.
היאלי: לא, זה לא. מה זה האוכל הזה? לא מעניין אותה. אפשר להגיע איתם לרמות משמעת גבוהות. דוקטור מנצל אימנה כנעני אחד, היא ניסתה כמה, אבל היא הצליחה עם אחד, להפוך אותו לכלב נחייה.
גיא: [בהתלהבות] מטורף!
מנור: וואו.
היאלי: שהיא שלחה אותו לחברה שלה בגרמניה. הכלבה הראשונה בעולם שפיצחו איתה את הנושא של איתור מוקשים הייתה כנענית בשם הגר, שדוקטור מנצל הביאה מהשטח. ופה נכנס ה… מה שאמרת, תיאום ציפיות. הכנעני הוא כלב גישוש מעולה. הוא עובד עם האף, הוא מחפש, הוא מזהה - לקחתָ אבן והפכת אותה - הוא זיהה שהפכת אבן. והוא גם יסמן לך את זה בדרכו שלו. אם תרצה לבנות שהוא יסמן איך שאתה רוצה, אתה צריך לעבוד, אבל הוא יסמן לך. כל דבר חריג בשטח.
מנור: אז איך, כאילו…
היאלי: אז עבדו איתם על כמה דברים. בעצם, דוקטור מנצל הכניסה אותם למערך ההגנה לפני הקמת המדינה. חלק ניכר מהכלבים היו כנענים. היו… הכלבים היו כנענים. התפקיד הראשון והכי נכון, גנטית, זה כלבי שמירה. כלב מתריע. ואז בכל יישוב שהיה בו כנעני, אתה יודע שאם הכלב נובח, יש סיבה, הוא לא נובח סתם. גם הכלבים שלי, דרך אגב, הם יכולים להיות מנזר השתקנים ויכולים במכה אחת לדווח מהשטח.
גיא: לא נובחים על כל שטות אבל…
היאלי: אם הם…
גיא: …כל רעש קטן שהם שומעים, מתחילים לנבוח בטירוף…
היאלי: לא. אבל אם בא בן-אדם זר, כן…
גיא: …על מה שצריך.
היאלי: אם אתה עומד מאחורי השער של הבית שלי, הם ינבחו. אם אני אכניס אותך פנימה, הם יהיו חברים שלך.
גיא: כן.
היאלי: כי הם ראו שאני הכנסתי אותך. אם תטפס דרך הגדר, הם כנראה לא יהיו חברים שלך.
גיא: זה מה שאנחנו מדברים, על נביחות ממקום של הרתעה…
היאלי: יש להם את היכולת לזהות סיטואציה.
גיא: או ממקום של ביטחון… שיש לכלב ביטחון…
היאלי: אז קודם כל, זה כלב שמירה.
גיא: מהמם.
היאלי: אז מי שמפריע לו נביחות, שלא ייקח כלב שמירה מתריע, אז זה נורא קל. אני יכולה להגיד שהייתה אצלי המלטה, התקשרה אליי מישהי, נורא נחמדה, והכל היה טוב ויפה, ונשמע שהיא בית נפלא, ואז היא אמרה לי שהיא גרה בדירת גן, ויש מעליה חמש-שש קומות, ושהיא לא תהיה בבית הכלב יהיה בדירת גן. אז אמרתי לה, "אל תקחי כנעני". כי כלב שיוצא ממני, אם חס וחלילה יש בעיה, הוא גם יחזור אליי.
מנור: נכון.
היאלי: מבחינתי, אני אחראית על הגור לאורך כל חייו. אז ברגע שהיא אמרה כזה דבר, וואלה, אני לא רוצה שמחר היא תחזיר לי אותו עם בעיות התנהגות, כי חמש קומות מלמעלה קיללו אותו, שפכו עליו מים, וזרקו עליו עציצים. זה לא מתאים.
גיא: זה לא כלב להביא אותו כגור, ולהגיד, 'נחשוף אותו לרעשים ויהיה בסדר'.
היאלי: לא, זה…
גיא: הוא מתישהו ינבח, הוא יעשה את התפקיד שלו, גנטיקה שלו.
היאלי: א', הוא נובח, זה התפקיד שלו…
גיא: כן, זה התפקיד.
היאלי: …זה הגנטיקה שלו.
גיא: זה לא "בוא נאלף אותו לא לנבוח מגיל קטן, נעשה עבודה והוא יפסיק".
היאלי: אתה לא יכול למחוק יצרים.
גיא: גנטיקה, חד-משמעית.
היאלי: אתה לא יכול למחוק יצרים באילוף. אתה יכול לנתב אותם.
גיא: חד-משמעית, וזה אני חושב שהדבר הכי חשוב שצריך גם להבין כאן, וזה לא משנה אם זה כנעני, או כלב מעורב, או כל זה. זה… אנחנו מדברים על גנטיקה.
היאלי: הכנעני, ברגע שיש לו חשיפה לבני-אדם, מרגע שהוא נולד בבית - אין לו בעיה עם בני אדם. יש כאלה שיהיו יותר חברותיים, נגיד שני הגורים שלי… לא גורים, אבל גדי וגאות, הגורים של שלף ואושר שהשארתי אצלי, מאוד חברותיים לבני-אדם. מי שבא אליי, כל אורח, קופצים עליו, מנשקים אותו. דוגמה זאת התנהגות, זה ביטוי השמחה שלהם, אני לא מאלה שישביתו כלב על קפיצה. אתה לא אוהב שכלב יקפוץ, אז אני לא אתן לכלב להיות באינטראקציה איתך. זה חלק מהשמחת חיים שלו…
גיא: מהמם מבחינתי.
היאלי: אני לא הולכת להשבית אותו.
גיא: מהמם מבחינתי. כיף לשמוע.
היאלי: אז הם מאוד אוהבים אנשים. שלף ואושר היום, הם יגשו לכל אורח. אני אתן להם לגשת בנפרד, יכירו אותך, יריחו אותך. הם לא ירצו שתלטף אותם, זה פחות מעניין. אישרו אותך…
גיא: לך תעשה מה שאתה רוצה, מהמם.
היאלי: …הולכים לישון במקום שלהם, הכל טוב. ויעשו רעש, כן. בהתחלה, חמש דקות, אומרים שלום - נובחים. נובחים. אבל אתן לך דוגמה. אירחתי אצלי, היה לפני כמה שנים, חמישים שנה של ה-הי"ל, חגגו. בא לארץ היושב ראש של ה-FCI, שופטים מעשר מדינות, וכולם הגיעו אליי בסופו של דבר לסיור ולראות סרט שאני ערכתי בעקבות מסע עם אופק. עכשיו, אנחנו מדברים על עשרה אנשים זרים לגמרי, ריחות זרים, מדינות זרות, שפה זרה. כל כלב שתכניס לו את זה הביתה, לא יודעת איך יקבל את זה, לא כולם יתלהבו. נתתי לכנענים סבב היכרות, הלכו לישון ואנחנו ישבנו וראינו סרט, ואכלו והמשכנו לסיור בעקבות הכנענים בשטח. עשינו יום שלם בעקבות הכנענים, אבל הכלבים קיבלו את זה.
גיא: ובסוף, מה שאנחנו באמת חוזרים עליו בגנטיקה של כנענים, זה ביטחון. כלב שיש לו ביטחון…
היאלי: כלב יציב…
מנור: כלב יציב מאוד.
גיא: כלב יציב מאוד, ש…
מנור: ואני חושב…
גיא: אפשר, עם חשיפה גם נכונה…
מנור: זהו.
גיא: אפשר להפיל עליו דברים, והכל יהיה בסדר.
מנור: בסוף, זה גם כלב שצריך לגשת אליו עם תיאום ציפיות נכון.
היאלי: בארצות הברית יש הרבה כלבים כאלה שעושים איתם מירוצי שדה, מאוד אוהבים את זה…
מנור: וואלה.
היאלי: ויש בתחום האג'יליטי, מאוד אוהבים את זה.
גיא: ממש נשמע הכלב האידיאלי. אולי אני אביא כנעני, אולי זה יהיה הכלב הבא שלי.
היאלי: זה כלב שהוא קל לטיפול, אין לך איזה התעסקות בפרווה.
גיא: כן.
היאלי: תשמע, הכנעני שלי ירוץ בחצר, יתמלא בבוץ, בסדר? יחזור חום.
גיא: אחרי שעה הוא נגמר.
היאלי: אני לא נוגעת בו, אחרי שעה אני צריכה לטאטא את הרצפה.
גיא: בדיוק. מהבוץ.
היאלי: מהבוץ.
גיא: כן, גם שלי ככה.
היאלי: אבל זה כלב שהוא נקי, אין לו ריח גוף.
מנור: בריא.
היאלי: זה כלב שהוא בריא. דרך אגב, כל הכלבי מיון שלנו, זה אני לא ציינתי, אבל נורא חשוב לי, אנחנו מכניסים כלב לגידול - דבר ראשון, אנחנו עושים לו בדיקה, פאנל מחלות מלא. שולחים בדיקות לאוסטרליה. מלא זה אומר למעלה מ-250 מחלות.
מנור: וואו.
היאלי: לראות שהכלב, אנחנו לא מכניסים איזה משהו שהוא…
מנור: איזה משהו שהוא חולה, לגידול.
היאלי: משהו שהוא חולה. יש בעיה אחת שקיימת בכנענים באירופה - יש מחלה אחת, גנטית, קשה, לשמחתי כל הכלבים שהוצאתי מהשטח עד היום, אין להם את זה. זה נקרא DM, אם שמעתם על זה.
מנור: לא.
גיא: זה כמו המחלה של דוברמנים?
היאלי: לא.
מנור: לא, זה לא קשור.
גיא: לא, אמרתי - אולי זה קשור.
היאלי: לא, לא, זה מחלה נוירולוגית, שאין לה טיפול. שהכלב בגיל מבוגר, מעל גיל שמונה, משתתק ברגליים האחוריות, והשיתוק הולך וזוחל, וצריך להרדים את הכלב, אין לזה שום טיפול. מחלה נוראית. אני חושבת שהסיבה, אם אני מנתחת למה דווקא המחלה הזאת כן נשארה בגנטיקה של חלק מהכלבים, זה שזה מחלה שבאה לידי ביטוי בגיל מאוד מבוגר. זאת אומרת, בין שמונה לעשר, הכלב כבר מספיק להעמיד צאצאים.
גיא: כן. בעייתי.
היאלי: ולכן באירופה כן נלחמים בסיפור הזה. בגלל זה גם הוצאנו גור אחד שלי, שהוא נקי, מצד שני ההורים, הגורים של מירנה. יש מגדלים באירופה שהביאו כלבים מארצות הברית, שם יש הרבה מאוד כנענים, אני חושבת אולי הכי הרבה בעולם. זה בארצות הברית. אז כן, אנחנו מודעים לעניין הזה, ובודקים את זה, ו-וואלה, לראות פאנל מחלות של 250 מחלות נקי…
גיא: מרגש.
היאלי: מאחלת לכל מגדל בכל גזע.
גיא: חד-משמעית. אנחנו לקראת…
מנור: לקראת סיום, כן.
גיא: לקראת סיום. אני רוצה רגע, לפני ששנייה נדבר על הספרים, כי אנחנו גם נרצה לפרסם אותם, אז יש לנו בעצם, שני הספרים העיקריים, יש כמובן עוד ספרים, אנחנו מדברים על הספרים של הכלבים, ואם יאזינו פה גם הורים לילדים, אז יש לנו עוד ספר שלא נמצא כאן, אבל "הקסם של עזית"…
היאלי: הכל נמצא אצלי באתר, ואני אעביר לכם קישור.
גיא: שהוא נמצא באתר, שאנחנו גם נצרף אותו. אז שנייה, אם תוכלי רק להגיד לנו בקצרה על כל ספר, יש לנו את "מסע עם אופק", שהוא הספ… מה, איזה את ממליצה להתחיל איתו? בואי נעשה את זה ככה, אם אני עכשיו מחליט לקרוא.
היאלי: הספרים הם שונים.
גיא: שונים לגמרי.
היאלי: הספרים הם שונים.
גיא: "מסע עם אופק"…
היאלי: "מסע עם אופק" זה הסיפור האישי שלי עם הכנענים.
גיא: עם הכנענים.
היאלי: בעצם, זה המסע מהכרת הגזע, שאני לא ידעתי עליו הרבה בראשית הדרך, אבל היה לי, לשמחתי, הרבה ממי ללמוד, עד שעברתי עם הכלבים הראשונים שהוצאתי מהשטח, מבחן מיון. בעצם לאורך כל הדרך תיעדתי, גם בכתיבה, גם בצילום סטילס, גם בצילום וידאו, בקרוב הסרט, אני עובדת עליו, עורכת אותו…
מנור: מרגש.
היאלי: מאוד קשה מתוך 40 שעות לבחור את המיטב…
מנור: כן.
היאלי: אז אני עוד קצת מתלבטת, אבל בהמשך אני מתכננת לעשות הרצאות על שני הספרים בנפרד עם סרטים. אצלי כל ספר הוא גם סרט פוטנציאלי…
מנור: וואו, מדהים.
היאלי: …מבחינת עבודת איסוף החומר.
מנור: והספר השני?
היאלי: והספר השני…
גיא: והשני, יש את זה - "מגויסים על ארבע - כלבנות בשירות הציונות".
היאלי: "מגויסים על ארבע - כלבנות בשירות הציונות". אנחנו מתחילים פה בעצם מראשית, נקרא לזה ה"הגנה" בארץ ישראל, מתקופת "השומר". אני אתן לכם פה סקופ - הכלבים המתועדים הראשונים שנרכשו על-ידי מוסד ציוני, על-ידי המשרד הארץ-ישראלי, בעצם בכספי הקרן הקיימת, ארתור רופין הפליג - אז עוד לא טסו, 1913 - הוא הפליג לגרמניה, והוא קנה שמה שני דוברמנים מתועדים, כלבה שהייתה בהריון, שהמליטה שישה גורים בהפלגה חזור ועוד זכר, כשאיש מארגון השומר - ואת הסיפור הזה תקראו בספר - הוכשר שם ככלבן, חזר עם הכלבים בארץ, [כך במקור] התפקיד שלהם נקרא "כלבי ריגול", זאת הייתה ההגדרה. מה זה כלב ריגול? זה מה שאנחנו קוראים היום כלב גישוש…
מנור: גישוש, כן.
היאלי: …כלב שהולך אחרי העקבות של הגנב, בארגון השומר.
מנור: כן. וזה אני מניח שהם יוכלו להרחיב בספר עצמו, מי שירכוש, אנחנו…
גיא: כן.
היאלי: בספר עצמו, ומפה חלק מהספר הזה, לא כל הספר, פרק אחד, מוקדש לעניין הכנעני, כי דוקטור מנצל היא זאת בעצם שהרימה את הכלבנות לרמה…
גיא: כן, בסוף הכל דרכה.
היאלי: …המקצועית, שהלוואי ש…
גיא: אמן.
היאלי: כן.
מנור: אז אנחנו בעצם נצרף לכל המאזינים והצופים, גם את הקישור לאתר…
גיא: גם את הקישור לאתר.
מנור: וגם כמובן קוד קופון שיגיע לספרים, ונגיד תודה רבה.
היאלי: ולגבי קוד קופון, מילה אחת, מי שירכוש בעקבות ההאזנה לתוכנית את הספר, הוא בעצם יקבל שניים במחיר אחד, אז הוא יוכל ליהנות משני הספרים.
מנור: מדהים.
גיא: מהמם, זה הקוד קופון שלנו.
היאלי: או לבחור ספר אחר באתר. [צוחקים]
מנור: היאלי, תודה רבה, למדנו המון.
היאלי: תודה לכם.
גיא: היאלי, היה מדהים באמת.
מנור: היה מרתק, היה מעניין, והלוואי והיה לנו פה עוד שעתיים.
היאלי: חשבתי הלוואי והיה לנו כנעני, תגיד. [מנור והיאלי צוחקים]
מנור: והלוואי והיה לנו כנעני.
גיא: אולי זה הכלב הבא שלי, בעקבות הפרק הזה.
מנור: כן, זהו. אז תודה רבה לכל מי שצפה והאזין, ואנחנו נתראה בפרק הבא.
גיא ומנור: ביי ביי.
היאלי: תודה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentarios